פוסט מס' 216. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 6). פוסט מס' 216. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 20 במאי 2013.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי. התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים. 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת גם לאחר הוצאתם לאור.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 216 : הועלה לאוויר בשעות אחר הצהריים של יום שני – 20 במאי 2013.

———————————————————————————–

פוסט מס' 216. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 6). פוסט מס' 216. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : האזנתי הבוקר הזה יום שני – 20 במאי 2013 לערוץ הבית שלי גלי צה"ל בו ריאיין מר רזי ברקאי את הח"כ עופר שלח בעקבות ריאיון שנוי במחלוקת שהעניק הבוס שלו יו"ר "יש עתיד" שר האוצר יאיר לפיד רווי אמביציות שלטוניות לעיתון "ניו יורק טיימס". עופר שלח ענה תשובות מתחמקות, מגומגמות, מבולבלות, לא ממוקדות, ופחדניות. הוא התנדנד כעלה נידף מול שאלה לגיטימית – טריביאלית של המראיין, "מה הוא חושב על דעותיו של הבוס שלו בעקבות הריאיון שהעניק לעיתון האמריקני היוקרתי, והאם יאיר לפיד כופה נאמנות ומשמעת טוטליטרית במפלגת "יש עתיד". חבל שרזי ברקאי שכבר לפת את עופר שלח החמקמק בצבת, ועלה על הפואנטה, הרפה לפתע את אחיזתו, ואִפְשֵר לח"כ שהיה פעם קולגה עיתונאית לצאת מהסבך פָּגוּעַ אך בשלום. עופר שלח ניגף בקלות. היה מגוחך לשמוע אותו מאיים על המראיין, משהו בסגנון, "אם העלית אותי לאוויר כדי להשמיע ביקורת נגד יאיר לפיד, אז חבל על הזמן שלך ושלי". אני זוכר את עופר שלח כאדם אמיץ יותר כשנדרש בעבר לשרבט את ביקורות הספורט שלו ב- "מעריב" ובטלוויזיה בערוץ 10 וערוץ 5 בכבלים. הכל יחסי בעולמנו גם כשמדובר בטיפת אומץ לב ציבורי שעופר שלח הטיף למענו בשנים עברוּ.

פוסט מס' 216. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 6). פוסט מס' 216. כל הזכויות שמורות.

טעותו הקשה והבלתי מובנת של נסים קיוויתי הייתה טרגדיה טלוויזיונית . העיתונות ארבה לנו , וב- 2 ביוני 1986 החלה מתקפה תקשורתית היסטרית חסרת תקדים על נסים קיוויתי בעקבות שגיאתו בעת השידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד באצטדיון "חליסקו" בעיר המכסיקנית גוואדאלאחארה. העיתונות התנפלה על נסים קיוויתי ללא רחם ועשתה בו שמות במשך כחודש ימים . גם בשני הפרשנים שלי במונדיאל מכסיקו 1986 מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. הם היו שני אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו למכסיקו הרחוקה על חשבונם ומעולם לא עברו קורס פרשנות בטלוויזיה. חוזה העבודה שחתמתי עמם כלל מתן Accreditation, השתתפות זעומה בהוצאות כלכלה, ושכר ש. ת. חודשי ששילם להם סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן ביד קפוצה. אלה היו נהלי רשות השידור לפני שנות דור. נכון שמוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה המונופוליסטית צלע מחד והיה יוקרתי מאידך אולם ברור שבמידה מסוימת שניהם מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' ניאותו לעשות טובה לטלוויזיה ישראלית הציבורית כשהסכימו לשמש פרשנים תמורת שכר כה רדוד. צריך לומר כאן בריש גלי כי שלושת השַדָּרִים יורם ארבל, נסים קיוויתי , ויורם שימרון חששו להתייצב בעמדות השידור באצטדיונים השונים ברחבי מכסיקו ללא ה- Back up שהעניקו להם מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ. הם שימשו זוג עיניים נוסף והעניקו ביטחון נפשי גדול לשלושת השדרים , בעיקר לאחר הפשלה הנוראית של נסים קיוויתי ששידר ישר את המשחק ברזיל – ספרד 1 : 0 ללא פרשן. שדר טלוויזיה היושב לבדו בעמדת שידור הממוקמת ברום אצטדיון כדורגל גדול ומרוחקת מכר הדשא הוא איש בודד. הטווח הגדול יחסית בין עמדת השידור לבין המתחולל על כר הדשא מקשה על זיהוי השחקנים. נסים קיוויתי היה איש בודד ב- 1 ביוני 1986 באצטדיון "חליסקו בגוואדאלאחארה. זה איננו כתב סניגוריה. זאת עובדה. אמנון דנקנר ז"ל אז כתב בעיתון "דָבָר" ולאחר מכן עורך "מעריב", היה מבין הצולבים. הוא עשה זאת ללא רחֵם בעיתונו ב- 12 ביוני 1986 [1] .

טקסט מסמך : 12 ביוני 1986. עיתון "דבר". העיתונאי אמנון דנקנר ז"ל מקפד את ראשו של שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי. (ארכיון "דבר". תודה לאנשי בית אריאלה בתל אביב) .

כך סנטה גב' דורית גפן בעיתונה "על המשמר" ב- 9 ביוני 1986, בשַדָּר שטעה [2] . "עם כל הסולידריות המקצועית שלי, קשה לי לעבור לסדר היום על טעותו הבלתי נסבלת של השַדָּר – עיתונאי נסים קיוויתי, אשר העביר לנו את המשחק בין ספרד לברזיל מגוואדאלאחרה במכסיקו. אינני יודעת על מה ועל מי הסתכל נסים קיוויתי במשך דקות ארוכות, עד אשר גילה לפתע כי השער שעליו הכריז לטובת ברזיל לא אושר ע"י השופט. הרי כל ילד יודע, כי אילוּ אכֵן אוּשַר השער, הרי המשחק היה מתחדש ממרכז השדה ולא כך קרה. את נסים קיוויתי הייתי שולחת לספסל עם כרטיס אדום .במדינות אחרות היו שולחים אותו במטוס מיוחד הביתה, אבל אנחנו רחמנים בני רחמנים".

"מעריב" מִיסֵד פינה סטירית בעיתון ב- 6 ביוני 1986 וכינה אותה בסרקאזם "פרשת קיוויתי", והוסיף, "היועץ המשפטי החדש הורה לחקור את פרשת קיוויתי. החשד הוא שראש הממשלה נתן גיבוי לנסים קיוויתי להטעות את צופי הטלוויזיה", ובמקום אחר כתב, "הטעויות של נסים קיוויתי הן בגלל האוויר הדליל במכסיקו בגללו לא מגיע דֵי חמצן למוח". 

טקסט מסמך : יוני 1986. המדור הסאטירי של העיתון "מעריב" יורד לחייו של השדר נסים קיוויתי. (באדיבות "מעריב").

טקסט מסמך : מרדכי רֵנַן (רינקובסקי) איש "חדשות הספורט" זרה אף הוא מלח על פצעיו הפתוחים של השָדָר האומלל בעיתונו ב- 6 ביוני 1986 [3]. "החזירו את נסים קיוויתי הביתה", זעקה הכותרת בעיתונו. (ארכיון בית אריאלה).

רמי רוטהולץ אז עיתונאי בעיתון "חדשות" והיום עורך מוסף הספורט בעיתון "הארץ", שלל גם הוא את מהימנות השידור של נסים קיוויתי במונדיאל מכסיקו 1986. הוא כתב בעיתונו טקסט מרושע ומזלזל נגד אחד השַדָּרִים החשובים ביותר שהיו אי פעם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולרשות השידור בכל הזמנים בפרק זמן שנאמד בכ- 40 שנה , רק בשֶל מעידה אחת [4] . "נאמר לי שנסים קיוויתי, בחור יסודי, נוטל עִמוֹ לעמדת השידור ערמת ניירות כאינפורמציית עזר. אלא שהוא פזור-דעת, ובעוֹדוֹ שקוע במסמכיו, מתרחשים למטה מתחתיו אירועים עליהם הוא נאלץ לדַוֵוח לצופים . למדנו ברבות השנים לחבב אותו ולהתייחס אל דיווחיו כאל בחינה בשיטה האמריקנית : בחר אחת מתוך ארבע אפשרויות. נסים קיוויתי נותן לעיתים חמש. הטעות שלוֹ במשחק ברזיל- ספרד הייתה טעות אחת יותר מידַי. אני מניח שרשת טלוויזיה אמריקנית הייתה מחזירה אותו הביתה".

העיתונאי חיים ברעם ממש הרס את נסים קיוויתי בביקורת הטלוויזיה שלו במקומון הירושלמי "כל העיר" [5] ותקף אותי על שהפקדתי את מיקרופון הכדורגל בפיו . "נסים קיוויתי של מכסיקו 1986 מהווה בעיה מקצועית לא רק לעצמו, אלא גם לעיתונאי המתוחכם (לפחות בעיני עצמו), המנסה להימנע מחזרה מדויקת על קיתונות הביקורת , הלעג והשנינה שכבר נזרקו לעברו של השדר האומלל. נסים קיוויתי, איש תרבותי ונעים ומומחה בעל שיעור קומה לא"ק, מוּעַד לתאונות שידור מעצם טִבעוֹ. הוא ניחן בצירוף נדיר של תכונות ההופכות אותו לשָדָר גרוע מאין כמוהו. להפקיד בידו את המיקרופון משול אולי למינויו של אריאל שרון לנשיא האגודה לזכויות האזרח".

גם טֶדִי פְרוֹיְס מבקר הטלוויזיה של העיתון "דָבָר" עַט על גווייתו של נסים קיוויתי המוטלת בחוצות העיר. כך כתב בטקסט הסיכום של ב- 4 ביולי 1986 המבקר את שידור מונדיאל מכסיקו 86' [6]. "מדליית הזהב על שידורי פארטאצ'י מגיעה לנסים קיוויתי שלגביו לא שוררים חילוקי דעות . הוא קטסטרופה מכל בחינה".

טקסט תמונה :  יוני 1980 . העיתונות מתעמרת ומתעללת בצורה "נאסטית" וחסרת רחם באמצעות קריקטורות מכוערות בשַדָּר נסים קיוויתי בעקבות השגיאה שלו בשידור הישיר ב- 2 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 86' , לאחר שהעניק לברזיל בטעות שער שלא היה במשחקה נגד ספרד באִצטדיון "חליסקו" בעיר גוואדאלאחרה .

טקסט מסמך מימין : 3 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. ביקורת טלוויזיה לעגנית של העיתונאי יעקב זיו מהעיתון "חדשות" מוטלת לעברו של השדר נסים קיוויתי לאחר טעותו במשחק ברזיל – ספרד באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחרה. (ארכיון העיתון "חדשות" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן).

טקסט מסמך משמאל : 3 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . ביקורת טלוויזיה שלילית של עיתונאי "ידיעות אחרונות" משה שיינמן נגד השדר טלוויזיה בגין טעותו במשחק ברזיל – ספרד 1986 באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחרה . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

טקסט מסמך : 3 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. עיתונאי "מעריב" משה גורלי מבקר את טעותו של נסים קיוויתי בעת השידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחרה. (באדיבות "מעריב").

ציטוט : "אין זה טוֹב להחליף סוסים בשעת חציית נהר". (אברהם לינקולן).

העיתונות ערכה לנסים קיוויתי לינץ' ציבורי ולעגה לוֹ. היא השפילה אותו. הייתה לנסים קיוויתי ולי שיחת נפש טלפונית בסיום המשחק ברזיל – ספרד. רציתי רק להרגיע אותו ולעמוד לצדו באותו רגע אומלל ובלתי מובן. נסים קיוויתי היה מצוברח ולקח קשה את טעותו חסרת הפשר שנעשתה בעמדת שידור באִצטדיון בגוואדאלאחארה. הוא נקלע לסערת רגשות והרגיש שאִכזב אותי ואת עצמו ואת כל ההפקה היקרה והמורכבת שהעניקה לו תנאים אופטימאליים בשידור ישיר. נסים קיוויתי חש מבולבל וחסר אונים. הוא לא ידע להסביר כיצד קרתה לוֹ תקלה כה מביכה שלא ניתן להצדיק אותה בשעה שישב בעמדת השידור באִצטדיון "חליסקו" בעיר גְוָואדָאלָאחָארָה, בעמדת תצפית שאין טובה ממנה, כשכַּר הדֶשֶא מונח על כף ידו. הרי המשחק לא חוּדַש מקו האמצע ולכן השער שהובקע איננו נחשב. כל ילד יודע את זה. הוא הבין שבמכסיקו 1986 תם העידן שלוֹ כשַדָּר כדורגל בטלוויזיה. לעולם לא אשכח כשאמר לי בעֶצֶב בטלפון מעמדת השידור בה עשה את טעות חייו, "יואש אלרואי תודה לך", והוסיף בקול חנוק בשפה האנגלית שהייתה שגורה היטב בפיו טקסט קורקטי ומדויק שלעולם לא אשכח אותו, "Every good thing comes to end" (נסים קיוויתי התגורר שנות דוֹר בלונדון יחד עם רעייתו רותי כהן ושני ילדיו בשנים 1979 – 1949). 

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. נסים קיוויתי (משמאל, חובש כובע מצחייה) יושב מובס בעמדת השידור. הוא היה הלום צער ומוכה יגון – בגלל השגיאה הקשה שחולל בעת השידור הישיר. במשך כשבע דקות תמימות העניק שער לברזיל שלא היה. השער שהובקע נפסל ע"י השופט האוסטרלי כריסטופר באמברידג', אך נסים קיוויתי לא הבחין בכך למרות שישב בעמדת שידור נוחה בעלת תצפית מצוינת באִצטדיון "חליסקו"  בגוואדאלאחארה. נסים קיוויתי טען במשך 7 דקות בשידור ישיר שברזיל מוליכה 1 : 0 נגד ספרד משער שנפסל מייד ע"י השופט ובעוד התוצאה באותו שעה הייתה תיקו אפס. הוא שילם מחיר מקצועי כבד עבור שגיאתו החמורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                              

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. השדר יורם ארבל במשרד ההפקה , התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. הוא הבין מייד שטעותו הגסה של נסים קיוויתי מחקה לעד את פוטנציאל השידור שהייתה טמונה בג'נטלמן האנגלי, והסירה אותו סופית מרקורד המתחרים על מיקרופון הכדורגל במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפרשן מרדכי שפיגלר במונדיאל מכסיקו 1986.

צִלצלתי ממכסיקו סיטי למנהל הטלוויזיה חיים יבין בירושלים כדי לקבל את אישורו להטיס את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר (הגיע למכסיקו 1986 בכוחות עצמו) ממכסיקו סיטי למונטריי הרחוקה (Monterrey) כדי לשמש פרשן של נסים קיוויתי בשידור הישיר הבא שלו אנגליה נגד פורטוגל ביום שלישי – 3 ביוני 1986. מרדכי שפיגלר לא נכלל בתקציב ההוצאות של רשות השידור במונדיאל מכסיקו 1986. הוא היה פרשן נגיש מפני שהזדמן למכסיקו בכוחות עצמו אך מעולם לא היה רשום על ה-Pay Roll של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כפרשן במבצע השידורים הבינלאומי הזה. "אי אפשר להשאיר את נסים קיוויתי לבד, אני חייב להשיב לוֹ את הביטחון העצמי שאָבָד", אמרתי לשני בוסים שלי חיים יבין ואורי פורת והם קיבלו את דעתי ללא כל וויכוח . נסים קיוויתי ומרדכי שפיגלר עברו יחדיו את מבחן השידור. פורטוגל ניצחה את אנגליה 0:1 משער של קָארְלוֹס מַנוּאֵל בדקה ה- 76. מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר איש נבון ושחקן כדורגל רב מוניטין אך פרשן שנוי במחלוקת, העניק לנסים קיוויתי ביטחון מחודש. לזהות שחקנים על כר הדֶשֶא הוא ידע. מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו במונדיאל מכסיקו 1986 על תקן של פרשנים מזדמנים . רשות השידור ראתה בימים ההם בפרשנות הספורט בטלוויזיה בכלל ובכדורגל בפרט מוסד מיותר . מוסד הפרשנות היה נסיבתי ופרוץ והפרשנים הוזמנו לעמדות השידור בלחץ וכורח האירועים ושתדלנות אישית שלי אצל המנכ"לים . הרשות לא הסכימה להטיס פרשנים למכסיקו 1986 . סיסמתו הבוטה והישנה של מנכ"ל רשות השידור הקודם בשנים 1984 – 1979 מר יוסף "טומי" לפיד ז"ל, "שהפרשנים ישלמו לטלוויזיה בתמורה להסכמתה להעסיק אותם ולפרסם אותם בציבור", הייתה עדיין שרירה ותקפה. היה זה סמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן האיש ששמר על הקופה הציבורית ושכנע את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כי אין בפרשנות צורך מקצועי ושלושת השדרים במכסיקו 86' יכולים להסתדר היטב ללא עזרתם של מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. "לא חלה שום חובה להטיס את פרשני הכדורגל שיואש אלרואי חפץ בהם למכסיקו", קבע יוחנן צנגן . הרשות גם לא אבתה לשלם להם את הוצאות הלינה במלונות ודמי כלכלה . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו היחידים שהרשו לעצמם לטוס על חשבונם למכסיקו הרחוקה ולהתאכסן שם על חשבונם. שניהם קיבלו שכר אפסי מרשות השידור של עובדים Free lancers, סך של 300 ₪ לכל תקופת הטורניר. כך היה נהוג מימים ימימה. גם ארבע שנים קודם לכן בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 היו מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' שני מומחי הכדורגל הבודדים שהגיעו לטורניר המונדיאל של ספרד 1982 על חשבונם. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לא הסכים לשלם להם אגורה שְחוּקָה מעבר לתשלום הרדוד והעלוב שמקבלים עובדי חוץ מרשות השידור. שניהם מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' הסכימו לפַרְשֵן למעשה בהתנדבות תמורת קבלת תג אקרדיטיישן (Accreditation) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המאפשר להם להיכנס לאצטדיונים כעיתונאים ומבלי לשלם. כוחה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית היה כה רב עד שקרוב לוודאי כי מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו מסכימים לשלם לרשות השידור תמורת העסקתם כפרשנים בשידורי הכדורגל אילו התבקשו לכך , כפי שתבע יוסף "טומי" לפיד.

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. יוני 1986. אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו במרכז השידורים הבינלאומי – IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי בתחילת מבצע השידורים. הוא היה כדורגלן טוב בעל מוניטין שאיבד מהקרדיט שלו ליד המיקרופון כפרשן טלוויזיה. הצבתו כפרשן בשידורי מונדיאל מכסיקו 1986 הייתה מעין ברירת מחדל והרע במיעוטו מפני שהיה איש הכדורגל היחיד שהגיע למכסיקו הרחוקה. (התיעוד והצילום נעשה ע"י עוזרת ההפקה שלי במכסיקו 86' גב' שִמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני זוכר היטב את יוסף "טומי" לפיד קובע בסגנון הישיר והבוטה שלו בטרם משחקי מונדיאל ספרד 1982 , אותו סח לי אותו יותר מפעם אחת, "שהפרשנים ישלמו לרשות השידור על כך שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותם", והוסיף בהתנשאות, "אינני מתכוון לשלם למוטל'ה שפיגלר אגורה שחוקה על פרשנותו, הוא ממילא לא אומר כלום, ואת מה שהוא אומר גם אני יכול לומר". מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אימץ את חוות דעתו הישנה של קודמו וקנה את הדְרָשָה הזאת. אורי פורת הסתייג מפרשנות הטלוויזיה של מרדכי שפיגלר. התשלום המועט היה מנת חלקם של כל עובדי ה- Free lancers במחלקת הספורט בתקופת מונדיאל מכסיקו 1986. גם אורלי יניב, אורן נהרי, משה גרטל, גיורא איילון, השַדָּר במכסיקו 86' יורם שימרון, והפרשן באולפן בירושלים יהודה שהרבני – קיבלו תשלום זעום עבור השתתפותם בנשיאת עול השידורים של משחקי אליפות העולם בכדורגל במכסיקו 1986.

טקסט מסמך : 13 במאי 1986. מסמך גובה השכר שקבע סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן לעובדי ה- Free lancers של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, שדרים, פרשנים, מגישים, ועורכים – בתקופת משחקי מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אם להשתמש במטפורה של המושג "כלב שמירה" הרי יוחנן צנגן היה כזה. הוא היה האיש ששמר על הקופה הציבורית של הרשות כעל בבת עינו. בסוף היום לאחר שנעל אותה שמר את מפתח הכספת בכיסו שלו . הוא לא היה קמצן. הוא היה כלכלן קפדן, זהיר, וחכם שידע כי הטלוויזיה דומה לרשת מסננת בת אֶלֶף חורים. מכל חור דולף ללא הרף בממוצע מידי יום כ- 500 (חמש מאות) דולר. 500000 (חצי מיליון) דולר בכל יממה. הוא היה נחוש לפקוח עין ולאזן את ההוצאות ובכך לשמור על חוֹק רשות השידור. בניגוד לשני המנכ"לים יוסף "טומי" לפיד ואורי פורת, הרי ששלושת השדרים במונדיאל מכסיקו 1986 יורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שמרון רחשו הערכה יתירה למרדכי שפיגלר. יתירה מזאת : הם היו תלויים בו. לאחר פרשת חוסר הזיהוי של נסים קיוויתי והשער שלא היה במשחק ברזיל – ספרד ב- 1 ביוני 1986 בגוואדאלאחארה נפל על שני היורמים, יורם ארבל ויורם שִמרון פחד רב. הם יראו לשבת בודדים בעמדות השידור הרחוקות ברום האצטדיונים במשחקים הבאים וחששו מתסמונת נסים קיוויתי. כמעט שנדרשתי להביא להם פסיכולוג. שניהם התחננו בפניי להצמיד אליהם את הפרשן מרדכי שפיגלר, אם לא כפרשן שיש לו מה לומר, לפחות כזוג עיניים נוסף יורם שימרון שַח לי באחת ההזדמנויות, "יואש אלרואי בלי מרדכי שפיגלר אינני משדר. אני חושש. הוא לפחות משמש עבורי כעוד זוג עיניים בעמדות השידורים הממוקמות ברום האצטדיונים הגדולים, ומרוחקות מאוד מכר הדשא", עד כדי כך. מרדכי שפיגלר היה חידה. הוא נודע בעברו כשחקן כדורגל מצטיין ומנהיג בקבוצתו מכבי נתניה ובשורות נבחרת ישראל בעשור ה- 70 של המאה הקודמת והיה גם מבקיע שערים מחונן [7] אך משהגיע למיקרופון, המוניטין שלו התנפץ בבת אחת. רבות תהיתי מה מניע את מרדכי שפיגלר אדם אינטליגנטי, מלא באנרגיה ושמחת חיים, ומצויד גם בחוש הומור – להפוך בעמדת השידור לרב אומן שמפיק קלישאות, פטפטן, ולעיתים גם רברבן חסר תקנה. אבל שלושת השדרנים אהבו אותו והיו זקוקים לו. וזה מה שהיה חשוב.

בשנות ה- 70 של המאה שעברה קם בישראל עיתונאי שהיה לו מה לומר בסגנון כתיבה ייחודי, טקסט בעל ז'אנר חופשי ובלתי מכופתר, ולא מוכר כאן, מר אדם ברוך ז"ל. בעיני רבים נחשב אדם ברוך לאבי זרם ה- "ניו ז'ורנליזם" בישראל. הוא היה אוהד מושבע של תוכניות הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ובשפתו האקסקלוסיבית הביע מעת לעת את דעתו על המתרחש בה. מעולם לא ראיתיו ואף פעם לא פגשתי אותו אבל מאמריו אודותינו היו חשובים לי בגלל המוניטין שלו. אדם ברוך כותב מחונן ועיתונאי דעתן בעל מוניטין מ- "ידיעות אחרונות", היה מליץ יושר של שני מנכ"לים ברשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל. גם הוא לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן כדורגל בטלוויזיה , ונתן ביטוי להשקפת עולמו בעיתונו בתום משחקי מונדיאל מכסיקו 1986 [8] . "מוטל'ה שפיגלר בניגוד לנסים קיוויתי הוא סוכן עצמאי. כל זמן שיש לוֹ בּיקוּש, הוא בשטח. הפעם על חשבון מערכת העצבים שלנו. לדעתי מוטל'ה שפיגלר היה צריך לפרוש לפני המונדיאל הזה. רק לעיתים רחוקות הם יודעים מתי לפרוש אם לא היה במונדיאל, אנשים אולי היו אומרים, חבל שמוטל'ה שפיגלר לא שָם. אנשים היו זוכרים אותו לטובה. החֵן השפיגלרי התאייד. ההוּמוֹר השפיגלרי שעדיין חי איך שהוא בכתב, התייבש. מוטל'ה שפיגלר הביס את עצמו במכסיקו 86'. הוא אולי יתאושֵש. מוטל'ה שפיגלר תמיד יהיה "גדוֹל" מן הקבוצות שאימן. לעיתים "גדוֹל" מן העיתונים בהם כתב. הפעם לא. התיאור שלו במהלך המשחקים, נע בין בָּאנָאלְיָה לתְּשִישוּת. הוא לא אמר דבר על המשחקים שלא ניחשת בכוחות עצמך, וגרוע מכך. משלב מסוים יכולת לצפות מה מוטל'ה שפיגלר יגיד על מה. מאראדונה שחקן גדול. רומיניגה עשוי להפתיע בבעיטה אחת. גרמניה קבוצה עיקשת. פלר ורומיניגה הם התשובה ל- 2 : 0 הארגנטיני. דברים כאלה. בלי השראה. ייתכן שהוא סובֵל מהרעלת כדורגל. זה קורה. זה לא צריך לקרוֹת על חשבוננו".

הערה : חסרה עדיין תמונה של אדם ברוך ז"ל.

טקסט תמונה : זהו העיתונאי אדם ברוך מ- "ידיעות אחרונות" בתקופת מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. הוא תקף את מלאכת הפרשנות של מרדכי שפיגלר בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

טקסט מסמך : אדם ברוך מתייחס לפרשנות הטלוויזיה של מרדכי שפיגלר במונדיאל מכסיקו 1986. (באדיבות "ידיעות אחרונות").

רָמִי רוֹטְהוֹלְץ שלל אף הוא את רמת הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר וגם של אמציה לבקוביץ' במונדיאל מכסיקו 1986. כך כתב בעיתונו "חדשות" [9]. "מוטל'ה שפיגלר נלקח כפרשן כיוון שהוא בקי בענף לפרטי פרטים, וככזה יכול להאיר נקודות מסוימות , לקַרֵב את המשחק לצופים, ללַמֵד אותם. אתה נהנה יותר כשאתה מבין יותר. אלא שמוטל'ה שפיגלר נוהג במאגרי המידע האצורים אצלו בקמצנות, ולי לא זכוּר שלמדתי ממנו משהו בטורניר הנוכחי. אולי במשחק הגמר. מוטל'ה שפיגלר נותן מה שכל מדור ספורט נותן בשפה שוֹנָה. כיוון שכך, הוא יוצֵר עומס מיותר על קווי התקשורת. הפרשן אמציה לבקוביץ' גורם למדורי הספורט להיראות כספרוּת מופת ובכך תרומתו. אלא שאמציה לבקוביץ' יושב בעמדת השידור באירוע, ובל נשכח טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ומסיח את הדעת בקלישאות שהלוואי ולא נאמרו. "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", "מוזרות הן דרכי המשחק". מה הוא כל כך מסתורי ? גם המשחק אצלו נראה אלמנטארי לגמרי, אולי בהשפעת השנים האחרונות אותן הוא עושה כמדריך כדורגל ביבשת השחורה".

ראה העיתון "חדשות". יוני 1987 . העיתון "חדשות". העיתונאי רמי רוטהולץ מבקר בחריפות את פרשנותו של מרדכי שפיגלר ואת זאת של אמציה לבקוביץ'. 

ראה העיתון "חדשות". יוני 1987 . העיתון "חדשות". העיתונאי רמי רוטהולץ מבקר בחריפות את פרשנותו של מרדכי שפיגלר ואת זאת של אמציה לבקוביץ'. 

חיים ברעם כתב במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 [10] כלהלן , "מוטל'ה שפיגלר כדרכו שפך ללא הרף את שמות ידידיו האמיתיים והמדומים מצמרת הכדורגל העולמי , הטיף מוּסַר, קשקש, שלף מהמותן תחזיות פסקניות שנתבדו בתוך שניות. כך למשל הודיע מוטל'ה שפיגלר לצופים שמאמן נבחרת ברזיל לא יכניס את זִיקוֹ למגרש במצב של שִוויון בתוצאה. עד שבַּת-קוֹלוֹ של מוטל'ה שפיגלר נשקה לחופי ישראל כבר עלה זִיקוֹ לשחק נגד צרפת. התוצאה באותו שלב הייתה 1 : 1 ".

ראה "כל העיר ירושלים". יוני 1986 . מקומון "כל העיר ירושלים". העיתונאי חיים ברעם תוקף את פרשנותו של מרדכי שפיגלר המשחקי מונדיאל מכסיקו 1986.

טדי פרויס לא הסתיר את תיעובו ממוטל'ה שפיגלר . כך ניתח בעיתון "דבר" את פרשנותו במשחקי גביע העולם של מכסיקו 86' [11]. "בין כולם לא נמצא אחד שידמה בהבלים למרדכי שפיגלר . זה שִידֵר כאילו נשלח לקלקל לחובבי הכדורגל בישראל את ההנאה מהמשחקים, ומבחינה זאת מילא את משימתו על הצד הטוב ביותר".

טקסט מסמך : 4 ביולי 1986 . עיתון "דבר". מבקר הטלוויזיה העיתונאי טדי פרויס תוקף בחריפות רבה את השדר נסים קיוויתי והפרשן מרדכי שפיגלר. (ארכיון "דבר" ובאדיבות בית אריאלה בתל אביב).

ההתנפלות על מרדכי שפיגלר הייתה טוטאלית. שום מבקר טלוויזיה שהחשיב את עצמו לא פסח על טור מיוחד שהקדיש לחיסולו של אחד מגדולי הכדורגלנים של ישראל בכל הזמנים שעכשיו ישב כפרשן ליד המיקרופון בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1986. עורך עיתון "הארץ" מתי גולן החליט גם הוא לא לפספס את ההזדמנות. הוא לקח את עטו ולעג למרדכי שפיגלר.

ראה "הארץ".  יולי 1986 . עיתון "הארץ". מאמר ביקורת טלוויזיה של העיתונאי מתי גולן בגנות פרשנותו של מרדכי שפיגלר בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ממונדיאל מכסיקו 1986. 

טקסט תמונה : שנת 1968. מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר בצעירותו (מימין) היה כדורגלן מחונן, קל ביטוי ומהיר מחשבה, אך אמון על קלישאות. הוא לא הצליח מעולם כפרשן כדורגל בטלוויזיה למרות שקיבל אין ספור הזדמנויות. משמאל זהו העיתונאי יהודה גבאי. (התמונה באדיבות העיתונאי הוותיק יהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' שני שחקני כדורגל בעלי מוניטין בנבחרת ישראל ובקבוצותיהם (מוטל'ה שפיגלר חלוץ במכבי נתניה ואמציה לבקוביץ' בלם בקבוצת הפועל ת"א) לא היו מעולם פרשני כדורגל בטלוויזיה והם גם לא הוכשרו לכך, אך הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו למכסיקו הרחוקה. הימצאותם בעמדות השידור בסמוך ליורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שִימרון ברחבי מכסיקו הענקית הייתה חיונית ולוּ מהסיבה שנוכחותם נסכה והסבה תחושת ביטחון לשדרים. לכן אפשרתי להם לאחוז במיקרופון . הם לא היו פרשני עַל מהדרגה הראשונה ולא הצטוו להיות כאלה אך היוו עוד זוג עיניים מקצועיות בשידור הישיר. עמם לא ניתן היה לטעות. אילו אחד משניהם היה מאייש את עמדת השידור לצדו של נסים קיוויתי באותו המשחק ההוא ברזיל – ספרד בגְוָואדָאלָאחָארָה (Guadalajara), הטעות הקשה הבלתי הגיונית של השַדָּר הוותיק הייתה לבטח נמנעת. יורם שִימרון היה שַדָּר הכדורגל השלישי שלי במונדיאל מכסיקו 86'. איש טלוויזיה שלא נוטה להתרגש יתר על המידה גם במצבים קיצוניים . הוא תמיד בשליטה עצמית אך טעותו הנוראית של נסים קיוויתי הוציאה אותו משלוותו . הוא איבד את ביטחונו העצמי והיה בפאניקה. יורם שִימרון היה במקורו שַדָּר טניס בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 70 של המאה שעברה. זה היה תחום ההתמחות שלו ועכשיו נדרש לשָדֵר ישיר לראשונה בחייו מהאִצטדיון בקאֶרֶטָארוֹ (Queretaro) את המשחק גרמניה – סקוטלנד. הוא נתקף בחרדת שידור. יורם שִמרון לא הסתיר אותה ותבע ממני, ממש התחנן, לקבל לידו את מרדכי שפיגלר או את אמציה לבקוביץ'. הוא ירא להחזיק בודד את המיקרופון בעמדת השידור הגבוהה והמרוחקת באִצטדיון. הוא חשש מתסמונת נסים קיוויתי. גרמניה ניצחה 1:2 משערים של רוּדִי פֶלֶר וקְלַאוּס אָלוֹפְס, למרות שסקוטלנד הבקיעה את השער הראשון מרגליו של גורדון סטראכן (Gordon Strachan). מרדכי שפיגלר סייע ליורם שִימרון לעבור את טבילת האש הראשונה בהצלחה יחסית. 

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. יורם שִימרון (יושב עם ה- Head set על ראשו) איש נעים הליכות משדר בפעם הראשונה בחייו בשידור ישיר משחק כדורגל בגביע העולם. הוא לא הסכים לצאת למשימה ללא ליווי צמוד של מרדכי שפיגלר (עומד מעליו חבוש אף הוא ב- Head set ומחזיק בידו מיקרופון Lip mic). לידו עומדת עוזרת ההפקה של מחלקת הספורט שמחה שטרית. (תיעוד וצילום במצלמה של שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תחושת הבדידות של השַדָּר היושב לבדו בעמדת השידור שלוֹ ברוֹם עמדת השידור באִצטדיון ענק ומנוכר בארץ רחוקה והמתח העצום בו הוא שרוי היא תופעה ידועה ומוכרת. עמדות השידור המוגבהות מרוחקות מכר הדשא ועלולות ליצור לשדרנים בעיות של זיהוי. זאת לא סיבה לטעות ואיננה סיבה לאבד את הביטחון העצמי בעת שידור הישיר. יורם שִמרון היטיב לבטא בפני את הרגשת הבדידות שלוֹ שנושקת לתחושת חוסר הביטחון. את צופי הטלוויזיה באשר הם זה לא צריך לעניין הם ראויים לקבל אינפורמציה מהימנה אך הבדידות הייתה הסיבה שמרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו פרשנים אהובים על שלושת השַדָּרִים מפני שהעניקו להם נקודת משען אך רחוקים מלהיות מקובלים על הצופים. הם לא זכו לכל שבח ממבקרי הטלוויזיה בישראל אך נהנו מהוקרה (רבה) שרחשו להם שדרני מכסיקו 1986.

טקסט תמונה : יוני 1986. גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 . יורם שִימרון (שני משמאל) בתום טבילת האש הראשונה. הוא היה שבע רצון בתום ביצוע המשימה של שידור ישיר של משחק כדורגל במונדיאל בפעם הראשונה בקריירה שלו כשדר. כאן הוא מודה לפרשן שלו מרדכי שפיגלר (ראשון מימין). משמאל המפקח הטכני יצחק "בניו" בן יוסף. (תיעוד וצילום שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כִּישלונו של נסים קיוויתי והביקורות החריפות בעיתונים הקוראות להחזיר אותו הביתה יצרו לחצים סביבתיים בירושלים. העכברים יצאו מחורי הבניין והציעו לא רק להחזיר את נסים קיוויתי ממכסיקו ארצה אלא גם להחליף את אורי לוי ברפי גינת ואת יהודה שהרבני בדוד "דוביד" שוויצר. לפתע נשמעו טענות לא רק נגד נסים קיוויתי אלא גם נגד המגיש אורי לוי והפרשן יהודה שהרבני. זה לא היה סוד כי מנהל הטלוויזיה חיים יבין התנגד מכל וכול להגשתו של אורי לוי באולפן גביע העולם מכסיקו 1986 בירושלים. "אורי לוי חסר את כל הנתונים ההכרחיים כדי להוביל ולנווט את השידורים מהאולפן בירושלים. אין לו קול. האיכות הרדיופונית שלו ירודה. אין לו הופעה והוא חסר כריזמה. אם תחבר את שלושת הקריטריונים תבין לבדך כי הוא נותר סמכות על המסך", נהג לומר לי והוסיף, "מצא לך מישהו אחר ליד אורלי יניב במקום אורי לוי. אין לי התנגדות שיהיה עורך מאחורי המצלמה. הוא פשוט לא עובר מסך". הייתי צריך לערב את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כדי שיתמוך בהצבתו של אורי לוי כמגיש לצדה של אורלי יניב.

טקסט מסמך : יוני 1986. פרשת נסים קיוויתי בגוואדאלאחארה במונדיאל מכסיקו 1986 העלתה לדיון גם את כשירותו של אורי לוי להוביל את שידורי המונדיאל מהאולפן בירושלים . נדרשתי להתערב ממכסיקו כדי לתמוך במגיש אורי לוי ובפרשן יהודה שהרבני. אמרתי לאורי פורת וחיים יבין, "אל תיגעו בהם" . שניהם נותרו לבסוף על כנם.

שוחחתי ארוכות ממכסיקו סיטי עם המנכ"ל אורי פורת באריכות על הטרגדיה שקרתה לנסים קיוויתי, "נסים קיוויתי 'הַרוּג' מן ההיבט הטלוויזיוני", אמרתי לוֹ, והוספתי, "עומדות לפנינו עכשיו שתי ברירות. לקבור אותו או להחיות אותו. אני בוחר באפשרות השנייה. אם עולה בדעתו של מישהו להעניש את נסים קיוויתי ולהחזירו הביתה, אני אהיה יחד עמו על אותו המטוס". מנכ"ל רשות השידור אורי פורת היה קשוּב וסוֹבלני והדף את הלחצים. המנכ"ל גילה אמפתיה רבה לנסים קיוויתי, "יואש קרה מה שקרה וצריך להמשיך הלאה", אמר והוסיף מייד, "אל תדאג, אין לאף אחד כוונה כזאת להחזיר את נסים קיוויתי הביתה. המשך בדרכך אני סומך עליך" מאוד שמחתי שמנכ"ל רשות השידור רואה את טרגדיית השידור שאירעה לנסים קיוויתי עין בעין כמוני. אורי פורת היה ראשית דבר בן-אדם וג'נטלמן.

טקסט מסמך : יוני 1986 – מונדיאל מכסיקו 86'. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת תומך בהישארותו של השדר נסים קיוויתי בצוות השידור של מ שחקי המונדיאל.

עו"ד ברדוגו שהיה לוֹ טוּר במקומון הירושלמי הנפוץ "כל העיר" קרא להנהלת רשות השידור בסגנון כתיבה בוטה, שחצני, ומחוּצַף ללמוד מהטלוויזיה הירדנית האיכותית של המלך חוסיין כיצד יש לכסות את משחקי המונדיאל של מכסיקו 1986 [12] . "בטלוויזיה הירדנית נותנים כדורגל נקי, בלי כל ערמות הזֶבֶל ששופכת חבורת המסתלבטים מהטלוויזיה הישראלית, שנסעו למכסיקו. יורם ארבל ונסים קיוויתי וכל הג'מעאה, שתפסו נסיעה מוכרחים להצדיק את הבּזבוז, רק בגלל זה לא סוגרים את הפֶּה. מה היה מזיק אם את הפטפוט שלהם היו משדרים מהאולפן בירושלים ? היו חוסכים כמה שקלים שחסרים לטלוויזיה כמו אוויר לנשימה. מה בכלל הם עושים שם שלא יכלו לעשות מפה ??? הקריין הירדני בקושי מפריע. רוב הזמן המיקרופון פתוח על המגרש ואלוהים גדול. מש שקוֹרֶה, קוֹרֶה. מה שיש על המגרש, זה מה שיש. לא כמו אצל שידורי הטלוויזיה הישראלית, שהתעקשו חצי שעה לספר לצופים שברזיל מובילה 1 : 0, כשלוח התוצאות מראה על 0 : 0 . זו הרמה ! זה מה שראו שָם. מה הכעס על מִשלחת הטלוויזיה הישראלית שנסעה למכסיקו . גם נסעו וגם מזיינים לנו את השכל"   לא הייתי יכול להתייחס ברצינות להטפת המוסר העלובה והנבזית של מר ברדוגו .

ראה "כל העיר". יולי 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. ביקורת טלוויזיה גסת רוח ונבזית של עו"ד ברדוגו במקומון הירושלמי "כל העיר" הנוגעת לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. 

ראה "הארץ". יוני 1986 – מונדיאל מכסיקו 1986. כתב עיתון "הארץ" יהושע שגיא מחניף לטלוויזיה הירדנית ולמלך חוסיין, תוקף את הנהלת רשות השידור והטלוויזיה הישראלית ואת מחלקת הספורט ומערכת ההפקה שלה, ואת השדרים שלה. 

טקסט מסמך : יוני 1986. מבקרת הטלוויזיה של העיתון "על המשמר" העיתונאית גב' דורית גפן מתחשבנת עם שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי. (ארכיון "על המשמר" וגם תודה לאנשי אגף העיתונות ב- בית אריאלה בתל אביב).

ראה "הארץ". יולי 1986. מאמר תמיכה מנומק בעיתון "הארץ" בעד הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הכותרת : "ישראל ניצחה את ירדן". 

ראה "כל העיר". יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86' . מאמר תשובה של העיתונאי ושדרן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר זוֹהֵייר בָּהָלוּל לעו"ד ברדוגו.

נסים קיוויתי שילם מחיר אישי – מקצועי עצום בגין שגיאתו האומללה ב- 1 ביוני 1986 בעת השידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד 0:1 מאצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה. אולם זה לא היה הכל ולא היה הסוף.
סוף הפוסט מס' 216 (חלק 6). הועלה לאוויר בשעות אחר הצהריים של יום שני – 20 במאי 2013.
ראה המשך בפוסט הבא מס' 217 : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר המוביל שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 7). כל הזכויות שמורות.
סוף הפוסט מס' 216 (חלק 6). הועלה לאוויר בשעות אחר הצהריים של יום שני – 20 במאי 2013.

[1]  ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של אמנון דנקנר ב- "דָבָר" מ- 12 ביוני 1986, התוקף בחריפות רבה את נסים קיוויתי שטעה  בשידור הישיר ברזיל – ספרד כששידר שער שלא היה והכריז על תוצאה שגויה.

[2]  ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של גב' דוֹרִית גֶפֶן מ- 9 ביוני 1986 הדורשת בתוקף להחזיר את נִסִים קִיוִויתִּי בעקבות שידור השער שלא היה במשחק ברזיל – ספרד במונדיאל מכסיקו 1986 וקביעת תוצאה שגויה.

[3]  ראה נספח : ביקורת טלוויזיה חריפה של מרדכי רֵנַן בעיתון "חדשות הספורט" מ- 6 ביוני 1986, נגד נִסִים קִיוִויתִּי שטעה בשידור ישיר של המשחק ברזיל – ספרד, ודיווח לצופים על שער שלא היה ובעקבותיו תוצאה שגויה.

[4]  ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של רמי רוטהולץ בעיתון "חדשות" ב- 27 ביוני 1986 השוללת את נסים קיוויתי כשדר כדורגל במונדיאל מכסיקו 1986.

[5]  ראה נספח : חיים ברעם הורס בביקורת הטלוויזיה שלו במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 את נסים קיוויתי כשדר כדורגל במונדיאל מכסיקו 1986.

[6]  ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של טדי פרויס בעיתון "דבר" מ- 4 ביולי 1986 המבקר בחריפות רבה את נסים קיוויתי כשַדָּר כדורגל במונדיאל מכסיקו 1986.

[7]  מרדכי שפיגלר הבקיע ב- 14 בדצמבר 1969 בסידני במשחק אוסטרליה – ישראל 1 : 1 את השער שהעלה את נבחרת ישראל לראשונה בתולדותיה לטורניר הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970. נבחרת ישראל תחת שרביט אימונו של עמנואל שפר הוגרלה לבית המוקדם במכסיקו 1970 עם נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה. ישראל הפסידה לאורוגוואי 2 : 0 וסיימה את שני משחקיה הנותרים נגד שוודיה ואיטליה בתיקו 1 : 1  ו- 0 : 0 . את השער נגד שוודיה הבקיע מורדי שפיגלר. מרדכי שפיגלר (נולד ב- 1944) נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים הישראליים בכל הזמנים.

[8] ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של אדם ברוך במוסף "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות" בתום משחקי מונדיאל מכסיקו 86', התוקף את רמת הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

[9]  ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של רמי רוטהולץ בעיתון "חדשות" מ- 27 ביוני 1986 נגד פרשני הכדורגל מוטל'ה שפיגלר ואמציה לבקוביץ' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל מכסיקו 1986.

[10]  ראה נספח : כתבת ענק של העיתונאי חיים ברעם במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 על שידורי מונדיאל מכסיקו 86' בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

[11]  ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של טדי פרויס בעיתון "דבר" מ- 4 ביולי 1986 נגד הפרשן מוטל'ה שפיגלר.

[12]  ראה נספח : ביקורת הטלוויזיה של עו"ד ברדוגו במקומון הירושלמי "כל העיר" בחודש יוּנִי 1986 המתקוממת נגד שליחת ציוותי שידור למכסיקו 86' כשאפשר לעשות זאת מירושלים , כפי שהטלוויזיה הירדנית משדרת את המשחקים מהאולפן בעמאן.

סוף הפוסט מס' 216 (חלק 6). הועלה לאוויר בשעות אחר הצהריים של יום שני – 20 במאי 2013. כל הזכויות שמורות. 
 
ראה המשך בפוסט הבא : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני 1986 TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר המוביל שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 7). כל הזכויות שמורות.
סוף פוסט מס' 216. הועלה לאוויר בשעות אחר הצהריים של יום שני – 20 במאי 2013. כל הזכויות שמורות. 


תגובות

פוסט מס' 216. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 6). פוסט מס' 216. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 20 במאי 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *