פוסט מס' 220. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 9). פוסט מס' 220. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013.כלליראשי

פוסט מס' 220.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי. התוכנה מורכבת מידי ורווייה אופציות יתר על המידה.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים. 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

———————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 220 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013.

———————————————————————————————————–

פוסט מס' 220. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9 – אחד לפני אחרון). פוסט מס' 220. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פוסט מס' 220. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9 – אחד לפני אחרון). פוסט מס' 220. כל הזכויות שמורות.

פוסט (חלק 9) הוא המשך של פוסט מס' 8 באותו העניין של מונדיאל מכסיקו 1986 :

1. הקדמה קצרצרה .

זה היה לפני 28 (עשרים ושמונה) שנים . הפקת משחקי המונדיאל של מכסיקו 1986 שגשגה בסופו של דבר למרות התקלות הטכניות הרבות בשבוע הראשון של מפעל השידורים המורכב . הרבה הודות לתכנון הממושך בירושלים , הבנת יסודות ההפקה הבינלאומית במכסיקו עצמה , ומשמעת השידור הקפדנית שכפיתי ללא פשרות על אנשי המשלחת. בפקודת המבצע – ספר השידור שחוברה ונכתבה על ידי, נקבעו בבירור עקרונות ההפקה המקודשים. כל צוות שידור היוצא למשימה נדרש לברר לפני צאתו עִם אמנון ברקאי, אֵלִי גַל ועִמי את כל הפרטים הנחוצים לביצועה. זמן יציאה, זמן ההגעה, אמצעי התחבורה, והפעילות שיש לבצע בעמדת השידור באִצטדיון. יש להגיע לעמדת השידור באִצטדיון לפחות שעתיים לפני תחילת כל משחק. אין להפר בשום אופן את ההוראה הזאת. עם ההגעה לעמדת השידור שלנו באִצטדיון יש ליצור מגע ולהיפגש עם האחראי המכסיקני במקום, ולוודא שכל פרטי השידור נמצאים במקומם ומוכנים להפעלה. שני מיקרופונים לשדר ולפרשן שלוֹ, שתי מערכות אוזניות (Headsets), ומוניטור תקין. עם ההגעה לעמדת השידור מוטלת החובה על צוות השידור ליצור קשר מיידי עִמי ואֵלִי גַל במשרד במכסיקו סיטי באמצעות הטלפון הבינלאומי בעמדת השידור (משמש כ- Back up לקו השידור) . יש לקבל במהירות את הזיהוי הקולי של IBA (הטלוויזיה הישראלית הציבורית) למגרש. יש לשמור ולפקוח עין על ציוד התקשורת ועמדת השידור שלנו מפני אנשים זרים המנסים להשתמש ללא אישור בטלפון הבינלאומי שלנו. יש להיות ערניים מפני פיגוע חבלני.

טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986. מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם טכנאית מכסיקנית מהצוות של TELEMEXICO. המכסיקנים התגלו כמארחים נדיבים ומכניסי אורחים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם במכסיקו סיטי . אני יחדיו עם טכנאי קווי התקשורת ה- 4W היוגוסלווי דומיץ' (Dumic) מ- Operation group של ה- EBU בראשות מנולו רומרו ויארלה הויסאטר במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. ה- IBC במונדיאל מכסיקו 1986 (International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם מהנדס התקשורת של ה- EBU הנורווגי שֶל (Sheil) במשרד ההפקה, השידורים והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC. מאחור מציץ שדר רדיו "קול ישראל" מר דני דבורין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו מערך קווי שידור ה-  4W (מונח טכני אנגלי Four Wire שפירושו קו שידור המורכב מארבע גידים בניגוד לקו טלפון שנקרא קו שידור 2W ומכיל שני גידים) שלנו בין עמדות השידור שלנו ברחבי מכסיקו וחיבורן עם מרכזי התקשורת של TELEMEXICO ו- EBU  ב- ICR (מונח ספרדי שמקביל למונח האנגלי IBC) שמוקמו במכסיקו סיטי, ושליחתם לירושלים. התכנון של מיכה לויירר והביצוע של אלי גל היו ללא דופי. (מתוך ספר השידור שחיברתי וכתבתי לקראת מבצע שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                              

במכסיקו דרך כוכבם של המפיק אמנון ברקאי ושל ראש הצוות הטכני אֵלִי גַל. אֵלי גַל האפיל על חבריו הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף. שניהם, אמנון ברקאי ואֵלִי גַל , הוכיחו את נכונות הנצח של האמירה , "סוף מעשה במחשבה תחילה". אֵלִי גַל נחשב ל- "עוֹף מוזר" (כביכול) ויוצא דופן במחלקת הקוֹל של מיכה לויירר. אמרו שהוא כאילו איש שנוי במחלוקת מבחינה חברתית (אולי מפני שלא היה מאותם אומרי "הֵן" אוטומטיים והעדיף לחשוב ולנתח את העובדות בטרם מתן תשובתו), אך הוא לחלוטין לא היה שנוי במחלוקת מההיבט המקצועי. אלי גל לא היה "עוף מוזר". הוא היה טכנאי מוכשר ונבון וגם חרוץ ודאגן שידע לעמוד על שלוֹ. הפקת שידורי מכסיקו 86' הייתה הניסיון הבינלאומי הראשון שלו בו האחריות הטכנולוגית של העברת קולות השדרים ממכסיקו לירושלים רבצה נטו על כתפיו. כשהתברר לפני תחילת המשחקים כי מערכת השידור והתקשורת  הפועלת באמצעות קווי ה- 4W שהקים במשרד שלנו ב- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) במכסיקו סיטי פועלת ללא דופי וקולות השדרים מגיעים ממכסיקו הרחוקה לתחנת האֵם בירושלים כהלכה, לא ידע את נפשו מרוב אושר. הוא פשוט קפץ ודילג במשרד כשהוא צורח בשמחה, "יואש המערכת עובדת, הקווים מגיעים לירושלים, יואש עשיתי את זה לבד, לא סעדיה קאראוואני, לא יאיר שרף, ולא מיכה לויירר עשו את זה, אֵלִי גַל עשה את זה". הוא פשוט היה נסער מרוב אושר. בצדק. אלי גל היה יציר כפיו של המהנדס מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל המיתולוגי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מיכה לויירר לא היה עִמִי במכסיקו אך רוחו שרתה שָם. לאחר שהושלמה מלאכת הקמת משרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי, כתב אלי גל המקורי במו ידיו מודעת ענק צבעונית בעברית ובאנגלית על דלת המשרד : "אסור לחלוטין לעָשֵן במשרד הטלוויזיה הישראלית הציבורית". יום אחד ביקר אותי במשרד אלכס גלעדי ששימש נציג NBC במשחקי המונדיאל במכסיקו 86'. אלכס גלעדי שלא ראה את הבקשה החד משמעית המודבקת על דלת המשרד הדליק להנאתו סיגריה. אֵלִי גַל לא היה יכול להתאפק. הוא ממש גירש אותו החוצה.

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ב- NBC  הוא אורח שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. ההצלחה הסופית של כל הפקת טלוויזיה בינלאומית מורכבת היא תוצאה של ידע, כישרון, קשרים, וגם קצת מזל. אנוכי יחדיו עם המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה מזכירתו ומנהלת לשכתו של אמאורי דאומאס מזכ"ל  OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וחרארדו גונזאלס נהג מקומי שלנו במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במכסיקו סיטי. היה לי את המזל הטוב כמפקד המבצע להכיר את שניהם עוד בטרם החלו השידורים הישירים ממכסיקו לירושלים. היוזמה, הידע, האוריינטציה, וההתמצאות של שניהם בנִבכי  הלוגיסטיקה המכסיקנית סייעה לי בהצלחת מבצע השידורים הממושך. מההיבט הזה לא היה לאנשים המקומיים האלה כל תחליף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אֵלִי גַל לא היה מעולם איש עבודה קַל. מאחורי מינויו המפתיע לראש הצוות הטכני בשידורי מונדיאל מכסיקו 1986 התייצבו מיכה לויירר וגם יעקב אורן המנהל הוותיק של חטיבת כוח האדם בטלוויזיה הישראלית, ששימש עכשיו גם כמנהל חטיבת ההנדסה בפועל. יעקב אורן נודע ברשות השידור כמנהל קשוח. אך מאחורי הקשיחות הסתתרה נפש רגישה וגם הגונה. אֵלִי גַל לא היה הפייבוריט שלוֹ אך הוא היה בעד להעניק צ'אנסים בחטיבת ההנדסה לאנשים בעלי יכולת שלא נחשבו לפופולאריים. חלק מהקולגות של אלי גל במחלקת הקול לא קיבלו את המינוי הבכיר בעין יפה . על אחד הקירות בחדר הקוֹל בקומה השנייה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים התנוססה לה פורמולה אפוקליפטית. כתבה וניסחה אותה בהיחבא יד אנונימית בה נאמר כהאי לישנא : "אֵלִי גַל + יואש אלרואי שווה פיצוץ אטומי". התנהגות ילדותית שאפשרית רק בערוץ ציבורי בו לא ניתן לעולם לפטר עובד בגלל הפחד מ- ההסתדרות הכללית. כמובן שלנוסחה לא היה כל שחר . אֵלי גַל עמד במשימת שידורי מכסיקו 1986 בכבוד רָב וזכה להערכה מקצועית גדולה על פועלו ותרומתו להצלחת השידורים.

2. תהילה ושכחה. כישרון הטקסט וגאונות הכתיבה. הכול עניין של ניסוח והגדרה – בטלוויזיה ובקולנוע כאחד.

המוניטין הציבורי של נסים קיוויתי כשַדָּר כדורגל נפגע ללא תקנה. הוא ספג מהלומה קשה. כשפרש לגִמלאות בדצמבר 1991 מעבודתו במחלקת הספורט של הטלוויזיה הציבורית, הצטייר כשַדָּר Loser (מפסידן) שאיש איננו חפץ בו יותר. הטרגדיה הגדולה של נסים קיוויתי הייתה שהצלחות העבר במשך שנים רבות לא עמדו לו בעת כישלון בודד. שגיאה אחת העיבה עליהן וליוותה אותו כצֵל לעַד . למרות שהיה שַדָּר ספורט מצטיין, עיתונאי טלוויזיה מנוסה, עורך וכותב ברמה גבוהה, וגם עיתונאי פוליטי מוכשר ומוערך ששירת את "ידיעות אחרונות" בהצלחה גדולה שנים רבות, דבק בו כתם מכסיקו 86' והֵעיב עליו לנצח. ערוצי הטלוויזיה החדשים שקמו במדינת ישראל בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה הפנו לו עורף. הם לא ביקשו את ידו את האיש שיצא לגמלאות בשיא כוחו מהטלוויזיה ישראלית הציבורית. לפתע היה ברור כי נסים קיוויתי נדון לשכחה. שנים רבות העסקתי את עצמי בשאלה, כיצד קרתה תקלה כזאת לשדר טלוויזיה כל כך מנוסה ? איך לא הבחין מעמדת השידור שלו באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה כי המשחק לא חודש כלל מקו האמצע ? הרי לוּ באֶמֶת הובקע שער חוקי והשופט היה מאשר אותו הייתה נדרשת כמות זמן מינימאלית כדי להביא את כדור המשחק לנקודת האמצע כדי לחדש את ממנו את המשחק , והַרֵי הוא מעולם לא הגיע לשם. מדוע לא הרים את עיניו מהמוניטור כדי לראות את הנעשה במגרש ? תשובות ברורות לכל השאלות האלה לא קיבלתי מעולם. עיוורון רגעי (Black out) וצירוף מקרים מטופש גרמו לשגיאה נוראית. סטטיסטית היא נמדדת אחת למיליארד שידורים . הצרה שהיא אירעה וקרתה דווקא לנסים קיוויתי. נסים קיוויתי הרגיש נורא עם שגיאתו הבלתי נסלחת . הוא היה מבויש ואומלל ושילם מחיר מקצועי כבד. ה- "הקולגות" העיתונאים בישראל השחיזו את עטיהם ורדפו אחריו עד למכסיקו. הם לא המתינו ופגעו בו אנושות. מדינה שלמה לעגה לוֹ.

טקסט תמונה : יוני 1986 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 . זהו אגף במשרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב-  IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי 1986 . השדר יורם ארבל (שני מימין) נראה שמח , מאושר , טוב לב , וגם רגוע . השדר נסים קיוויתי (משמאל) – נראה מדופרס ומודאג לאחר טעותו הקשה במשחק ברזיל – ספרד (1 : 0) ב- 1 ביוני 1986 באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה . קיצונית מימין זאת היא המפיקה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו (בת 19) מקבוצת ההפקה של TELENEXICO . שני משמאל , המפיק אמנון ברקאי יד ימיני במשך שנים רבות במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                                                                                    

האירוניה בפרשה המביכה עברה את גדותיה . שמונים אחוז מכלל רשתות הטלוויזיה העולמית ששלחו את צִוותיהן לאִצטדיון "חליסקו" בגְוָואדָאלָאחָארָה מכל רחבי תבל , לא הצליחו לשדר כלל את המשחק ברזיל – ספרד בשל תקלה טכנולוגית חמורה וחסרת תקדים (במפעל שידור בסדר גודל כזה) של רשת הטלוויזיה המכסיקנית המארחת  TELEVISA בתפעול קווי שידור ה- 4W הבינלאומיים . אחד מלווייני התקשורת הביתיים של מכסיקו קרס ולא הצליח להוביל את קווי השידור הרבים מאִצטדיון "חליסקו" ב- גוואדאלאחארה למרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי . בדיעבד, ולרוע מזלו של נסים קיוויתי , היינו בין היחידים בחבורת התקשורת הבינלאומית הנכבדה שקיבלנו כהלכה את קו השידור ה- 4W (קול / Sound באיכות קולית סבירה ברמה ואיכות של kh 3.5) בדרך יבשתית המובילה מהעיר גוואדאלאחארה ל- IBC  הממוקם בעיר הבירה של המדינה הענקית . שגיאת השידור הטרגית והבלתי מובנת של נסים קיוויתי נשמעה בכל רחבי ישראל והונצחה לעַד על טֵייפּ השידוּר .

נסים קיוויתי לא היה שַדָּר כדורגל רָע . כשהתמודדה נבחרת ישראל ב- 1973 בדרום קוריאה במסגרת טורניר קדם גביע העולם בכדורגל , שלח לשם דן שילון (מנהל מחלקת הספורט אז) את נסים קיוויתי. הוא העדיף את אופציית נסים קיוויתי על נבחרת השַדָּרִים שעמדה לרשותו בארץ בימים ההם. לא היו חסרים במחלקת הספורט אז מועמדים יידועי שם ובראשם יאיר שטרן, איתן עמית, עו"ד חנוך קינן , ואלכס גלעדי, ואפילו הטירון יורם ארבל. דן שילון בחר בנסים קיוויתי והעניק לו אשראי רב כשַדָּר ועיתונאי . נסים קיוויתי שידר ב- 28 במאי 1973 מסיאול את משחק הגמר של הטורניר אליו העפילו נבחרות קוריאה וישראל . החלוץ הקוריאני צֶ'ה בּוּם קוּן הבקיע את שער הניצחון בהארכה בדקה ה- 109 , ושלח את ישראל הביתה ואת נבחרתו למונדיאל של גרמניה בקיץ 1974 . דן שילון הזמין אותו שוב להצטרף למשלחת השדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שכיסתה את משחקי גביע העולם במערב גרמניה . נסים קיוויתי שידר בתקופתי שלושה מונדיאלים : ספרד 1982, מכסיקו 1986, ואיטליה 1990. הוא היה שַדָּר כדורגל טוב . עיתונאים קטנים נטפלו אליו . גם אלכס גלעדי האמין בו ואהב אותו . עוד בהיותו כתב "ידיעות אחרונות" בוושינגטון בעשור ה- 70 של המאה שעברה הטיל עליו אלכס גלעדי לשדר משחק כדורסל של מכבי תל אביב באירופה וכשחבר למחלקת הספורט ב- 1979 הרשה לו אלכס גלעדי מעת לעת לשדר משחקי כדורסל בליגה הלאומית .

עורך העיתון הידוע "The New York Times" הָאוֶול רוֹזֶנְטָל שהתפטר ב- 2003 מעריכת עיתונו המפורסם (פישל באיתור וזיהוי כתב בלופר שכתב במשך זמן רב בעיתון שלוֹ), אמר פעם : "כשאתה טועה במקצוע הזה , נותר לך רק דבר אחד לעשות, והוא לתקן את עצמך מהר ככל האפשר". נסים קיוויתי שהיה שַדָּר אהוּב והגוּן מאוד נהג בתמימות כעצתו. הוא מיהר לתקן את עצמו בצורה כל כך גלויה וכֵּנָה (וגם תמימה) על המסך , וזכה לקיטונות של בּוּז מהציבור והעיתונות. אינני מכיר הרבה שַדָּרִים שהיו נוהגים כמוהו בדרך האמיצה בה בחר להתנצל בפומבי על המסך. הוא שילם בריבית ד ריבית על טעותו ב- גוואדאלאחארה. נסים קיוויתי ייזכר לעולם כשַדָּר א"ק ושחייה דגול. הטוב ביותר שהיה בישראל בכל הזמנים.

טקסט תמונה : 1979. נסים קיוויתי (לאחר שחבר לחטיבת הספורט בפיקודו של אלכס גלעדי) משדר משחק כדורסל בליגה הלאומית. לידו עוזר השדר גיורא איילון והמפיק יצחק "איציק" גליקסברג (במעיל כחול). מאחור איך אפשר בלי רכז ההפקה מר נסים מזרחי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל ונסים קיוויתי היו שַדָּרֵי ספורט מחוננים כל אחד בדרכו שלו . שניהם היו רבי אומנים בניסוח הטקסט בעת השידור הישיר. הדברים שיצאו מפיהם היו לא רק תולדה של כשרון אלא של רגש . הם יצאו מחדרי לִבָּם ונאמרו בדם לִבָּם. הם האמינו בטקסט ששידרו. טכנולוגיית התקשורת המיידית חשפה את גדולתם של יורם ארבל ונסים קיוויתי במשך שנים רבות . אך הייתה מסוכנת לשדרים כשתפשה אותם בלתי מוכנים לשידור ולכן שימשה ללא התראה כבומרנג. לשניהם קרה אסון שידור כבד באמצע שנות ה- 80  במאה שעברה. האחד התאושש כי היה עשוי מטֶפְלוֹן. דווקא השני שקורץ מפלדה – כוּפַף. הטעויות הקשות של שני שדרי הספורט הבכירים, העלו מחדש ברשות השידור את שאלת חשיבות שכירת עמדות שידור ב- Venues. "המומחים" למיניהם ששרצו בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרו לי סיגנלים מאחורי גבי, "אם השַדָּרִים שלך טועים ממילא בצורה כל כך גסה בשעה שהם ישובים בעמדות שידור במגרש שעולות ממון רב, מוטב שילמדו מהטלוויזיה הירדנית, ולפחות ייעשו את השגיאה מהאולפן בירושלים". את הטענה הקנטרנית הזאת ביטל באחת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת. הוא כלל לא התייחס אליה. הרעיון שהעליתי וטענתי בזמנו בנובמבר 1980 בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני כי עמדת השידור באצטדיון בארץ ובחו"ל היא כלי נשקו העיתונאי הראשון של שַדָּר הספורט נותר על כנו , שריר וקיים גם בתקופת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בשנים של 1989 – 1984. עדות ראייה ושמיעה והדיווח מהשטח הם תמצית העיתונאות באשר היא. 

שידורי מונדיאל מכסיקו 86' זעזעו את הציבור ובעיקר את העיתונות. אפילו העיתונאי הוותיק חיים ברעם ירה אש לעברי בימים ההם, "לא זכיתי להכיר אישית את מר יואש אלרואי, ובעקבות קריאת הטלפון שלוֹ ממכסיקו לביתי פחתה אצלי המוטיבציה לעשות כן"  [1]. נכתב בעקבות שיחת טלפון שלי אליו ממכסיקו לאחר שפרסם כתבת ענק במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986, שהכילה על פי הבנתי פרטים ועובדות שגויות. את פרשת שידורי מונדיאל מכסיקו 86' שעלתה לסדר היום הציבורי של מדינת ישראל כל כך הרבה פעמים במשך 30 יום, הֵיטִיב לסכם בקולו השפוי הפרופסור לתקשורת דן כספי. כך כתב בטוּר האישי שלוֹ "תקשורת" במקומון "קול ירושלים" (המסונף ל- "ידיעות אחרונות") [2].

טקסט תמונה :  מבקר הטלוויזיה הירושלמי פרופסור דן כספי בצעירותו. (באדיבות פרופסור דן כספי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

"בלילות כדורגל אלה עולות מחדש השגות וטרוניות כלפי הטלוויזיה הישראלית. שוב נדמה שדינה של הטלוויזיה נגזר . מה שלא תעשה ותשדר או לא תשדר בערוץ הבודד והמסכן, לא ישביע את רעבונם של ארבעה מיליון מכורים למסך הכחלחל. שידורים כמעט יומיומיים וליליים, ממכסיקו מעוררים את חמתם של רבים מבין הצופים שאינם מתעניינים בספורט זה או אחר. אולי יש אמת סטטיסטית בטענתם שרוב הצופים נמנים עליהם. ומדוע הם יקופחו וייגזל מהם זמן שידור לטובת מיעוט גדול ככל שיהיה של אוהדים וחסידי כדורגל. רשות השידור אף השקיעה ממון לשלוח שדרים על מנת להבטיח תיאורים המלווים את התמונות המגיעות בלוויין. ומה התוצאה ? גם רבים מן הצופים בשידורים אינם מרוצים. הפעם מרמת התיאור של השדרים והפרשנים. כרגיל מנצלים המבקרים את הטלוויזיה הירדנית כדי לעקוץ את הטלוויזיה הישראלית. בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית משודרים המשחקים נקיים מבליל תיאורים ופרשנויות. אבל מה היה קורה לוּלֵא הועברו השידורים הישירים ממכסיקו 86' מידֵי יום או מידֵי לילה בטלוויזיה הישראלית ?  מה היה קורה לוּ הסתפקה רשות השידור בתיאורים קצרים ויבשים מן האולפן כנהוג בטלוויזיה הירדנית או הסוּרית ? או אז הייתה קמה צעקה על זִלזול במשלם האגרה, על הרמה העיתונאית הנמוכה הנהוגה במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ועוד. לא שאין מה לשפר בשידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית. אולי אפשר להשתמש בה בטלוויזיה הירדנית כדי לנגח את הטלוויזיה הישראלית , אך בשום אופן אין לראות בטלוויזיה הירדנית או באחותה הסורית דגם לחיקוי, לא במִשְדָרֵי הספורט ולא בתחומים אחרים. גם לא חייבים להיות צרי עין. מותר לפַרגֵן לשדרי הספורט המסתובבים בעולם מידֵי פעם כדי להביא לסלון את המשחקים בעטיים משתעבדים למסך הקטן בלילות הקיץ".

טקסט מסמך : יולי 1986. פרופסור דן כספי מגן על מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1986 בעיתון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות". כתיבתו הייתה שפויה, עניינית, אחראית, והגונה. (באדיבות המקומון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות").

כישלונות השידור של יורם ארבל ונסים קיוויתי בכירי השַדָּרִים של מחלקת הספורט שלי , הזכירו לי סיפור נשכח מהיסטוריית הפספוסים בשידורי הספורט הבינלאומיים. בראש הקבוצה המבצעית של ה- EBU בשידורי מונדיאל ארגנטינה 1978, ניצב בִּיל ווֹרְד (Bill Ward) מאנגליה. בִּיל ווֹרְד היה בעברו איש רשת הטלוויזיה המסחרית באנגליה ITV . כששהינו יחד בבואנוס איירס , סיפר לי סיפור מדהים. הרשת שלחה שַדָּר ואותו כמֵפיק לפני שנים רבות ליפן לשידור משחק כדורגל שעניין משום מה את הצופים האנגליים. השַדָּר נרדם ולא הגיע במועד לתחילת השידור. מנהלי הרשת באולפן בלונדון, הורו לו לקחת את המיקרופון ולהתחיל לשדר עד לבואו של השדר המיועד . מספר בִּיל וֹורְד, "קיבלתי שבחים רבים על השידור שלי מהממונים עלי בלונדון בתום המחצית הראשונה , דווקא הרגשתי טוב כשַדָּר. זה היה באמת שידור מצוין. הייתה רק בעיה אחת . החלפתי בין הקבוצות". שאלתי את בִּיל וֹורְד, "איך עלית על הטעות הנוראית הזאת רק בתום המחצית הראשונה ?". הוא ענה לי במין חיוך מריר שכזה, "לא אני עליתי על הטעות, יואש , השַדָּר שלי שהתעורר משנתו העמוקה הופיע בעמדת השידור לקראת תחילת המחצית השנייה 'וקִלְקֵל' את הכול . הוא חטף ממני את המיקרופון שהיה שלוֹ ושִידֵר את המשחק כראוי וכפי שצריך לעשות . לרוע מזלי הוא גם זיהה נכון את הקבוצות", והוסיף, "אתה מתאר לך וודאי איזה בלגן נוצר באולפן השידור בלונדון. רציתי לקבור את עצמי מבושה". כשנפרדנו אִיחֵל לי, "שלא תקרה לך טרגדיה כזאת מעולם, לא כשַדָּר ולא כמֵפיק".

3. "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה מכניעה ב- 22 ביוני 1986 את שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון אך לא את מצלמות הטלוויזיה של, TELEMEXICO 1986 וגם לא את השַדָּר יורם ארבל. התפתחות צילום וכיסוי הכדורגל בטלוויזיה היא מרשימה. הצבת מספר רב של מצלמות טלוויזיה באצטדיון, עושר זוויות הצילום, גודל העדשות שלהן, ולא פחות חשוב חיבורן למכשירי VTR נפרדים לצורך יצירת כמות גדולה של מערכת הילוכים חוזרים מאפשרות להן לחשוף ללא כל קושי את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. "יד האלוהים" שלו היה מעשה מרמה. 1 ביוני 1983 – אִצטדיון ר"ג. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה טוביה סער יבל"א) משדרת ישיר את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ת"א ומכבי ת"א. גיל לנדאו מבלף ומכניע בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס. הוא מביס את שופט המשחק עובדיה בן-יצחק , אך לא את מצלמות הטלוויזיה וגם לא את השדר נסים קיוויתי.

52 המשחקים במונדיאל מכסיקו 86' שוחקו בשני זמנים מרכזיים על פי השעון המקומי. לפחות אחד מהם בשעה מאוד לא שגרתית , שתיים עשרה בצהרים על פי שעון מכסיקו. זמן צפייה טלוויזיוני מאוד לא נוח למדינה המארחת ולכל מדינות מרכז ודרום אמריקה תאבות הכדורגל אך מועד מתאים לצופי הטלוויזיה באירופה וישראל. צוהרי היום במכסיקו הקבילו לשעה שמונה בערב באירופה ותשע בישראל. השעה המרכזית השנייה נקבעה לארבע אחה"צ על פי שעון מכסיקו שהייתה שעת חצות הלֵיל באירופה והשעה אחת לפנות בוקר בישראל. שעות המשחקים נקבעו בלחץ הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) בראשה ניצבו מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ הספרדי ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר הנורווגי. איגוד השידור האירופי היה גוף השידור העשיר ביותר , החזק ביותר , והמשפיע ביותר בתבל מבין ששת איגודי השידור העולמיים שהיו קיימים אז, OIRT – איגוד השידור המזרח אירופי, OTI – איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה, URTNA, איגוד השידור האפריקני ASBU – איגוד השידור של המדינות הערביות, ABU – איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה והאזור הפסיפיק לרבות אוסטרליה , ולכן שילם גם את זכויות השידורים הגבוהות ביותר ל- FIFA  בתקופה ההיא. ל- EBU ( וְ- OIRT ) הייתה עדיפות בתכנון וקביעת שעות המשחקים. 14 מבין 24 הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגיעו מאירופה. לשני גוּפֵי השידור האירופיים הייתה השפעה על TELEMEXICO, קבוצת הטלוויזיה המבצעית המקומית שהייתה האחראית על כיסוי הטורניר ושימשה Host broadcaster בינלאומי שלוֹ , והוועדה המארגנת המקומית, בקביעת לוחות הזמנים הראשיים של המשחקים . שתיים עשרה בצהריים וארבע אחה"צ. הפרש של שמונה שעות חצץ בין שעוני מכסיקו ואירופה. תשע שעות הפרידו בין שעון מכסיקו לשעון ישראל . שידור המשחק הראשון החל בישראל בתשע בעֶרֶב והשני באחת בלילה אחר חצות. המשחק ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר של מונדיאל מכסיקו 86'  ב- 22 ביוני 1986 עורר עניין עצום בכל העולם ונקבע לשעת צפיית שיא בישראל ובאירופה . בדיוק בצוהרי היום במכסיקו סיטי, תשע בעֶרֶב בישראל ושמונה באירופה. עמדה לרשותנו עמדת שידור מוזמנת זמן רב מראש עַל יָדִי באִצטדיון ה- "אצטקה". יורם ארבל נקבע להיות שַדָּר המשחק ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הפרשן שלו.

מאמנה של נבחרת אנגליה בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן הציב למשחק הזה את השוער מספר אחת שלו והטוב בשוערי אנגליה פִּיטֶר שִילְטוֹן מסאותהמפטון. שורת שחקני ההגנה הורכבה מ- גָארִי סְטִיבֶנְס מקבוצת אֶוֶורְטוֹן טֶרִי פֶנְוִויק מ- ק.פ.ר., טֶרִי בּוּצֶ'ר שחקו גלאזגו ריינג'רס, וקֶני סַאנְסוֹם מארסנל. את חוליית הקישור איישו טְרֶוֹור סְטִיבְן מקבוצת אוורטון , גְלֶן הוֹדְל – מטוטנהאם , ופִּיטֶר רִיד – מאברטון. שלושת החלוצים היו פִּיטֶר בּירְדְסְלִי – מניוקאסל , מבקיע השערים המחונן גָארי לִינִיקֶר אז שחקן ברצלונה, וסְטִיב הוֹדְג' – מאַסְטוֹן וִוילָה. כל שחקני נבחרת אנגליה ומאמנה היו מוכרים היטב לחובבי הכדורגל בארץ מהקרנת משחקי הליגה האנגלית הבכירה בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ששידרה לציבור מונוגאמי.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. בובי רובסון מאמנה הכריזמטי ויפה התואר של נבחרת אנגליה בכדורגל . (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי . נבחרת אנגליה מתייצבת נוכח מצלמות הטלוויזיה לפני היציאה לקרב נגד ארגנטינה בשלב רבע הגמר של גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. זיהוי העומדים משמאל לימין : טרי בוצ'ר, גארי ליניקר, טרי פנוויק, גלן הודל, גארי סטיבנס, והקפטן השוער פיטר שילטון. זיהוי הכורעים משמאל לימין : פיטר בירדסלי, פיטר ריד, סטיב הודג', טרבור סטיבן, קני סאנסום. (במשחק השתתפו גם ג'ון בארנס שחקן קבוצת ווטפורד וקריס וודל שחקנה של טוטנהאם). (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                                           

המאמן הארגנטיני ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ (יורשו של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי המאמן הקודם) הציב בשער את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ, ובהגנה את אוֹסְקַר רוּגֶ'רִי, חוֹזֶה בְּרָאוּן, חוֹזֶה קוּסִיוּפוֹ, וסֶרְגְ'יוֹ בַּאטִיסְטָה . בקישור שיחקו חוּלְיוֹ אוֹלָרטִיקוֹצֶ'אָה, רִיקָארְדוֹ גְ'יוּסְטִי , וחוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה, לידם שיחקו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה מנהיג וקפטן הנבחרת והֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה, בחוד ההתקפה הוצב חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ. שופט המשחק היה עָלִי בֵּנָאסֵאר מטוניס. השחקנים הארגנטיניים היו כמעט אנונימיים בארץ למעט כמובן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ששיחק במדי אלופת איטליה קבוצת נאפולי וחוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ שחקן ריאל מדריד. היה בסגל הארגנטיני עוד שחקן מוכר דָנִיאֵל פַּאסָארֶלָה, הבלם הנפלא שהניף את גביע העולם ב- 1978 ועכשיו שחקן הקבוצה האיטלקית אִינְטֶר, אך הוא היה כבר בן 33 והמאמן קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ אפילו לא נתן לוֹ צ'אנס כשחקן מחליף. יורם ארבל ומצלמות TELEMEXICO 86 הגיעו לשיא יכולת האבחנה בעת השידור הישיר של המשחק ארגנטינה נגד אנגליה. זה התרחש בצוהרי יום ראשון – 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו . תשע בערב שעון ישראל. כל חובבי הספורט במדינת ישראל הסתופפו סביב מסך הטלוויזיה של הערוץ הציבורי המונופוליסטי. נדמה היה שאיש במדינה לא החמיץ אותו.בדקה ה- 51 של המשחק נִיתֵּר דְיֶיגוֹ אָרְמָנְדוֹ מָאראָדוֹנָה לעבר כדור גובה שנהדף בטעות מקו ה- 16 ע"י סְטִיב הוֹדְג' (Steve Hodge) לעבר רחבת השער של פִּיטֶר שִילְטוֹן. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן יצא לקַדֵם את פני הסכנה כשבעה מטרים מהשער וניתר מול הקפטן הארגנטיני אל הכדור כדי להדפו, אך דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָדוֹנָה הזריז הקדים אותו וכבש את השער בעזרת ידו השמאלית המאוגרפת שהייתה צמודה לראשו. גניבת השער נעשתה במיומנות אך נראתה חשודה מראשיתה. שופט המשחק הטוניסאי עלי בֵּנָאסֶר (Ali Bennaceur) לא ראה שום דבר פגום בהבקעה ולכֵן לא היסס ואישֵר את השער מייד. שני שופטי הקו אוּלוֹאַ מוֹרֵיירָה (B. Ulloa Morera) מקוסטה ריקה ובּוֹרִיס דוֹטְשצֶ'ב (Boris Dotschev) מבולגריה לא הבחינו אף הם בשום דבר חריג בהבקעת השער של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ונעו למרכז המגרש כדרכם של הקוונים לאחר הבקעת שער. זאת הייתה טעות שיפוט קטסטרופלית אך יש לה הסבר אנושי. השחקנים האנגליים ומאמנם בובי רובסון יצאו מדעתם. חלק מהם רצו נסערי נפש אל השופט המרכזי כדי שיבטל את רוע הגזרה. הם טענו שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבקיע את השער הלא חוקי בידו ולא בראשו אך השופט לא שהה לתחינותיהם. הוא הורה להם לחדש את המשחק מקו האמצע.

המאמן בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן היה המסכן והמפסיד הגדול מכולם. הוא הכין במשך שנים את נבחרת אנגליה לסוג כזה של התמודדות. מפגש מכריע אחד בגביע העולם על כל הקופה. להיות או לחדול. הגורל זימן לו בשלב רבע הגמר במכסיקו 1986 את נבחרת ארגנטינה ובראשה הקפטן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואת השופט הטוניסאי עלי בנסאר. המשחקים בין היריבוֹת בשלב רבע הגמר בגביע העולם הם התמודדות של הכול או לא כלום. זה דבר ידוע. לפתע העניק שופט המשחק מקדמה בחינם לקבוצה היריבה. בובי רובסון נשאר ג'נטלמן על הספסל אך התפוצץ מפנים. הוא חש שהוא ונבחרתו נשדדו ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ושופט המשחק לאור היום. הוא הקדיש את מיטב שנותיו לכדורגל הבריטי. הוא היה שחקן בנבחרת הלאומית, שימש כמאמן רב מוניטין ומבוקש בליגה הבכירה האנגלית וגם מחוץ לגבולות האיים הבריטיים, ועכשיו היה מאמן הנבחרת הלאומית. אישיות דגולה שהייתה הרבה יותר ממאמן כדורגל. בובי רובסון היה מורה ומחנך. הוא מסוג האנשים שנתן את כל כולו למען הכדורגל. ההדרכה והאימון בכדורגל עלו לו בבריאות . ראשו האפיר מוקדם מהצפוי והפך לסַב.

TELEMEXICO ורשת הטלוויזיה המכסיקנית TELEVISA בראשות נשיאה זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה אימצה קונספציה בימוי ממוּחשבת שקבעה מראש את השימוש במערכות ה- Replays  (הילוכים חוזרים) בניידות השידור ושיטת ההרצה שלהם. בכל ניידת שידור הותקנו ארבע יחידות הילוכים חוזרים בהם השתמשו הבימאים לאחר כיבושי השערים. משך הזמן של שידור ארבעת ההילוכים החוזרים באופן רָצִיף בזה אחר זה על המרקע, עמד על כעשרים וחמש שניות. לא כולם שודרו ב- Slow motion (הילוך איטי). חלקם הוזנו במהירות צילום רגילה של 25 פריימים בשנייה אחת. שיטת הביצוע של שידור של שלושה או ארבעה הילוכים חוזרים מוחשבה ונקבעה מראש. בתחילה שוּדרוּ שני הילוכים חוזרים משתי מצלמות מובילות שונות מכיוון עמדות השידור המרכזיות (מצלמות מס' 1 ומס' 2 במערך הצילום) או ממצלמה שהוצבה על קווי ה- 16. ההילוך החוזר השלישי הובא מהמצלמה האחורית וההילוך הרביעי ב- Reverse Engel (זווית נגדית ההפוכה לכיוון המצלמות המרכזיות המובילות). הצבת מצלמה בצד השני של האִצטדיון היה חידוש מעניין וחשוב של TELEMEXICO 86 ונעשה על ידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של צילומי כדורגל בטלוויזיה. ההילוך החוזר האחרון (השלישי ולפעמים רביעי) שהובא מהמצלמה שניצבה מאחורי השער (שנכבש) והיה האחרון שנעל גם את מסֶכֶת ההילוכים החוזרים. לא כל הבימאים הקפידו להזין את ההילוכים החוזרים על פי הסדר הנַקוּב, אך ההוראה הבסיסית שניתנה לכולם בניידות השידור באִצטדיונים השונים, חייבה אותם במפגיע להגיע במועד לצילום חידוש המשחק מקו האמצע לאחר השער שהובקע . במובן מסוים זאת הייתה אוטומטיזציה של מחשבת האדם . היה בכך יתרון כי היא מנעה טעויות אֶנוֹש , אך בהיותה ממוחשבת ומתוכנתת מראש ונתונה בסַד של זמן , חסְרה השיטה את הרגישות ואת הגיון האדם היכן להתחיל את ההילוך החוזר והיכן לסיימו . האוטומציה התזזית והקופצנית המכסיקנית של ההילוכים החוזרים שיבשה במשהו את ההמשכיות הטבעית של מהלכי הכדורגל השלמים לפחות את אלה שהיו ראויים להקרנה נוספת וממושכת יותר . השיטה הממוחשבת והמסרים הקצרים האלה מנעו מצופי הטלוויזיה בשל מסגרת הזמן סוג של נינוחות ורגיעה קולנועית . מין תחושה שרגע השיא נגמר מהר מידי . ההילוכים החוזרים של כיבוש השערים אמורים להאריך את רגעי השיא ולהעצים את החוויה הטלוויזיונית . זהו סוד כוחם . השיטה במכסיקו 86' קיצרה אותה לעיתים . שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זכה לשלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות שונות : מצלמת קו 16 , מצלמה מהזווית ההפוכה , ומצלמה אחורית מאחורי השער האנגלי .

צפיתי מעמדת הפיקוד שלי בשידורים של TELEMEXICO 86` בקנאה מקצועית רבה. הייתי מרותק אליהם. אנחנו בטלוויזיה הישראלית רק יכולנו לחלום בעת ההיא על עושר טכנולוגי מודרני שכזה . כיבוש השער ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בידו היה מלאכת מחשבת אך בעצם מעשה מִרְמָה מחוּשב ומתוחכם בתוך שבריר שנייה של גאון ו- וִוירטוּאוֹז כדורגל . היה קשה להבחין בתחילה בעת הבקעת השער האם הובקע  ביד או בראש . שהיתי במכסיקו כמנהל שידורי הטלוויזיה עבור הטלוויזיה הישראלית וראיתי הכול . הייתי עֵד ראייה למעשה הרמייה של קפטן נבחרת ארגנטינה ועֵד שמיעה לטקסט הנבון של יורם ארבל שתיאר בשידור ישיר את האירוע והחוויה , והיה לא פחות מרשים מהווירטואוזיות של דְיֶיגו אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה .

זה הלך ככה :

א. טקסט יורם ארבל לאחר הבקעת השער  :  "שער…השופט מסמן למרכז …דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש את השער הראשון…אנגליה טוענת לנגיעת יד אולי לעבירה על השוער פיטר שילטון…אבל שחקני ארגנטינה חוזרים למרכז עם השופט…". אחת ממצלמות ה- Close up של ניידת השידור "רדפה" אחרי דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה והביאה את קפיצות השמחה שלו כמו ריקוד ניצחון כשאגרופו מתנופף באוויר. כל שחקני ארגנטינה רצו לחבק ולנשק אותו. מצלמה אחרת הראתה את טֶרִי פֶנְוִויק (Terry Fenwick) האנגלי רודף אחרי השופט ומסמן לו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את השער בידו. הוא ממש התחנן בתנועות ידיים בפני השופט שיבטל את החלטתו. מצלמות האווירה שעקבו אחרי תרועות הגיל של 115000 (מאה וחמישה עשר אֶלֶף) הצופים הנרגשים באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" העניקו תחושה ברורה על מסך הטלוויזיה כאילו השער שנכבש היה חוקי והובקע בדרך ראויה. ייאמר לזכותו של יורם ארבל שהוא מייד חשד בדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולבסוף דן אותו לחובה.

ב. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 1 של מצלמת  ה- 16 : "מאראדונה…זוהי הכנסת כדור לא טובה של ההגנה האנגלית…נגיעת יד של מאראדונה או לא…" .

ג. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 2 של המצלמה האחורית : "בואו נבדוק שוב…אולי מן הזווית הזוֹ…אני כמעט בטוח שכן…" .

ד. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 3 של המצלמה מהזווית ההפוכה :  "עוד מבט אחד מן הזווית ההפוכה. לא יכול להיות שהראש של דייגו ארמאנדו מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של פיטר שלטון". 

טקסט נפלא , מדויק , וחסכוני בשידור ישיר . בהילוך החוזר השלישי כבר לא היה לוֹ סָפֵק . יורם ארבל הביע את דעתו הנחרצת ומנוסחת היטב בשידור ישיר ניסוח בן תריסר מילים שלא יישכח לעַד על ידי. אבחנה מדויקת ומַרשִימה של שַדָּר דָגוּל שהפך באחת את וִוירטוּאוֹז הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין. אני זוכר היטב שישבתי בעמדת הניהול שלי ב- IBC במכסיקו סיטי והערצתי את גאוניות הניסוח התמציתי של יורם ארבל בעת שידור ישיר. הוא הרשים אותי. הייתי מוקסם ממנו. הוא היה אמן השפה העברית ולוליין טלוויזיוני שהתהלך בביטחון על קו התפר שהפריד אותו מהקולגות האחרות ונחשב כל ידי ל- עילוי. הייתי המום מהכישרון העצום שהיה טבוע בו . בנוסף לכל העניק לו אלוהי הטלוויזיה קול בריטון יפהפה. "הללויה" לווירטואוז המיקרופון יורם ארבל. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה גבר בידו על פִּיטֶר שִילְטוֹן אך לא יכול היה לנצח את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות של TELEMEXICO, ונכנע לאבחנה דקת העין של השַדָּר יורם ארבל האחד והיחיד. דייגו ארמאנדו מאראדונה כדורגלן בעל יכולת וגם ערמומי דחף במו ידו השמאלית את מונדיאל מכסיקו 1986 לעבר פסגה דרמטית עטופה בסקרנות, מתח, ועניין בינלאומי עצום.

"לא יכוֹל להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן", הייתה אבחנה נפלאה של יורם ארבל ויכולת ביטוי מרשימה בשידור ישיר ובלחץ זמן. זאת הייתה בעינַיי פסגת שידוריו של יורם ארבל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הברקה כזאת בשידור ישיר ראויה לפרס פוליצר . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה פֶנוֹמֶן שסחף את נבחרתו ארגנטינה לזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1986. כוכבו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זרח ביתר שאת על רקע נבחרת ארגנטינית אפרורית דלת הכוכבים. הוא היה שחקן כדורגל כל כך גדול שאישיותו הדומיננטית על כר הדשא ויכולתו הווירטואוזית הפכה גם את חבריו האלמונים לשחקנים מצטיינים ידועי שם באותה העֵת. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שִימֵש מנהיג וקפטן של נבחרתו והבקיע בעצמו חמישה שערים במהלך האליפות. ובאשר לפרשן שלנו מרדכי שפיגלר. האיש ישב המום בעמדת השידור. הוא היה נבוך ולא רצה להאמין כי גאון הכדורגל הארגנטיני הסתייע ביודעין ובכוונה תחילה בידו כדי להבקיע שער. מרדכי שפיגלר שהיה בעצמו רב אמן בכדורגל (בקנה מידה ישראלי) חַש נבגד למראה עיניו. כשיורם ארבל סיים את אבחנתו שידר מרדכי שפיגלר למיקרופון "ציפיתי ממָארָאדוֹנָה שייעשה הכול , אבל להבקיע שער ביד במעמד כזה…? זה כבר יותר מידי…!". זאת לא הייתה בדיוק פרשנות טלוויזיה אולם זה מה ציפיתי לשמוע ממנו פחות או יותר. זאת הייתה הבעת דעה אישית על מוּסַר בספורט. רציתי לשמוע ממנו פרשנות על מוסד השיפוט ומדוע לא ראה השופט המרכזי והקוונים שלוֹ את מה שראו השחקנים האנגלים, והאם יש צורך עתידי במקרים כגון אלה לעַרֵב את מצלמות הטלוויזיה בהחלטות השופטים השגויות ולהכריח את מוסד הכדורגל השמרני להיעזר בעדשות המצלמות. במקום זה שמעתי הטפת מוּסַר לקפטן הארגנטיני השובב.

טקסט תמונה : 22  ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. הפרשן מרדכי שפיגלר ועוזרת ההפקה המצוינת שלי גב' שמחה שטרית בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעה קלה בטרם ההתמודדות בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22  ביוני  1986. מונדיאל מכסיקו 1986.  אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי. דייגו ארמאנדו מאראדונה גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון, אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO וגם לא את השדר יורם ארבל. תיעוד חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט. (התמונה באדיבות קבוצת TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

“ERA LA  MANO  DE  DIOS”, הצהיר דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, בפני העיתונאים כשנשאַל אם כבש את השער בידו או בראשו. "זו הייתה יד האלוהים", כינה בסיום המשחק את מעשה התרמית שהביא להבקעת שערו הראשון. ניסוּח תֵּיאוֹלוֹגִי מחושב שהותיר לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוּסרי אליו נקלע כקפטן נבחרתו. כשנשאל שוב ושוב מדוע לא הודה בעבירה המתוחכמת שנסתרה מעיניי השופט, שִיוֵוק את עצמו לתקשורת כאילו היה שליח האֵל עלי אדמות ובמצוותו נקם את חרפת ארגנטינה. לכל הפונים הֵשיב שוּב ושוּב באותה מטבע , "זאת הייתה יד האלוהים", אך המצלמות היו בעוכריו. על כך אמרה סוּזַן סוֹנְטָאג, "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה". היא צדקה.

טקסט תמונה :  22 ביוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 86' . המצלמות לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו . שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסאֶר ניצב קרוב לאירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של הגאון הארגנטיני . (באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות ) .

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" מסביר מדוע שופט המשחק עָלִי בֵּנָאסֶר לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן . גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב בפרופיל לשופט עָלִי בּנָאסֵר בעת הניתור לכדור . אֶגְרוֹף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לשער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני . השופט שהיה בכושר גופני מניח את הדעת ובס"ה ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ', והתמקם באופן סביר , משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן ומקום הקרב על הכדור ביניהם, אך לרוע מזלו זווית הראייה שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה . דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שטן בפרופיל והשופט ראה את הצְדוֹדִית שלו . לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו. אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו. במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט את השער והעניק לארגנטינה יתרון בחינם. בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שלא לא איבד את צלמו. המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה. שלוש דקות חלפו, וליורם ארבל הוענקה הזדמנות נוספת לשדר בשידור ישיר בשפתו העשירה ובקול הבריטון העמוק שלו עוד מהלך של גאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. זה היה בדקה ה- 54 של המשחק. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נטל את הכדור לעצמו כעשרה מטרים בתוך המחצית של נבחרתו ות"ק פרסה מהשער האנגלי והתחיל לשעוט עִמוֹ לעבר פִּיטֶר שִילְטוֹן. במבצע פריצה אישי שטרם נראה כמותו בהיסטוריה, לאורך של יותר משישים מטר, חלף על פני ארבעה שחקנים אנגליים ובסופו מוֹטֵט את השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן בדחיקת כדור קטנה כזאת אופיינית בכף רגלו השמאלית. יורם ארבל שאג למיקרופון באצטדיון ה- "אצטקה" המכסיקני עוד פְּנִינַת שידור, "ש – ע – ר !, מֵאָה אַחוּז חוּקי, אֶלֶף אַחוּז חוּקי". הוא שוב צָדָק.

החלוץ האנגלי מריח השערים גָארִי לִינִיקֶר האנגלי רק צמצם את התוצאה בדקה ה- 80  ל- 1:2. ארגנטינה העפילה לשלב חצי הגמר. אינני זוכר שהמאמן האנגלי בּוֹבּי רוֹבְּסוֹן לחץ את ידו של עמיתו קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ בתום המשחק. אנגליה נשדדה לאור היום, ושופט המשחק הטוניסאי לא חזר לשפוט עוד במהלך האליפות. הוא נשלח הביתה. ההתנסחות וההתמצאות של יורם ארבל בסבך המחלוקת של "יד האלוהים" , בתוך זמן כה קצר, שניות ספורות ממש, ראויות לכל שבח. תמונות הטלוויזיה המתחלפות בזו אחר זו סייעו לו. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן נכנע ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולהחלטה המוטעית של השופט, אך לא למצלמות של הקונסורציום הטלוויזיוני המכסיקני “TELEMEXICO”. המצלמה איננה משקרת.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86'. גארי ליניקר החלוץ מבקיע השערים של נבחרת אנגליה. סייע לנבחרתו רק בשער אחד שהבקיע במשחק ב- 2 בינוי 1986 נגד ארגנטינה. זה לא הספיק. מאוחר יותר הפך גארי ליניקר למגיש בתוכניות הספורט של ה- BBC. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

למעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, שימוש במתכוון בידו לצורך כיבוש שער, אין אח ורֵע בתולדות המונדיאלים. אף על פי כן ציבור אוהדי הכדורגל בעולם סלח לוֹ על המעשה הנפשע. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נתפס בעיניו כגיבור וכַך גם שוּוָק בסרט הטלוויזיה "Hero" שהוא כוכבו. שום כוכב כדורגל בינלאומי נערץ ברמתו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש, פֶּלֶה, או יוֹהָאן קְרוֹיְף לא היה מעז ולא היה מעלה בדעתו לעשות מעשה קונדס שכזה נוכח יציעי ה- "אצטקה" העמוסים לעייפה ב- 115000 (מאה וחמישה עשר אלף) אנשים, 15 מצלמות טלוויזיה הפרושות באִצטדיון, ומיליארד צופי טלוויזיה ברחבי העולם החוזים בשידור הישיר . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה גאון כדורגל שנהג כפִּרְחַח. הוא הכניע את פִּיטֶר שִילְטוֹן אבל לא את מצלמות הטלוויזיה שחשפו את קלונו. זה היה עונשו.

טקסט תמונה : זהו בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה במונדיאל מכסיקו 1986 . פגשתי אותו כעבור 12 שנה יחד עם יוסל'ה מרימוביץ' במשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC בפאריס במונדיאל צרפת 1998. שאלתי אותו , "מה קרה שם באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו 86' עם "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה…?". הוא חייך חיוך מריר והשיב, "שדדו אותנו לאור היום". 22 שחקני שתי הקבוצות, המאמן הארגנטיני קארלוס בילארדו ואני, ו- עִמנו 100 אלף צופים באִצטדיון ראו שדייגו ארמאנדו מאראדונה כבש את השער בידו, חוץ משלושת השופטים. הם לא ראו דבר ואישרו את השער". (באדיבות TELEMEXICO ובאדיבות יוסל'ה מרימוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהפקות הטלוויזיה הבינלאומיות אתה פוגש ברחבי העולם הרבה מאוד דמויות ופיגורות שקשורות לביזנס הזה שנקרא , "הסימביוזה הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והכדורגל" . מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 לא היה יוצא דופן מהבחינה הזאת בשעה שעל דלת הכניסה למשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בפאריס נשמעו כמה הקשות קלות . בפתח ניצבו יוסל'ה מרימוביץ ז"ל וחברו המנוח בובי רובסון . יוסל'ה מרימוביץ היה ידיד אמת שלי (ושל רבים אחרים בארץ ובעולם) שאיננו מחמיץ לעולם שום מונדיאל . הוא חייך ואמר לי , "יואש , תכיר , זהו בובי רובסון , חבר שלי" . הזמנתי אותם פנימה בחפץ לב . התפתחה שיחה על כוס תה וקפה . הם שתו תה ואני קפה . החזרתי את בובי רובסון 12 שנה לאחור ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה . רציתי לשמוע ממקור ראשון מה קרה אז מנקודת מבטו ב- 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אצטקה" . הוא נשאר ג'נטלמן אנגלי גם עכשיו . הוא דיבר בשקט , לא הרים את קולו , וסיפר בצורה שלווה על ההשקעה האישית שלו באימונים והכנות של נבחרת אנגליה לטווח ארוך בדיוק לקראת סוג כזה של מפגשים על כל הקופה . היו לו תלונות מאוד קשות נגד השיפוט ההוא , על עיוורונם של כל שלושת שופטי המשחק , ועל עבודתו רבת שנים שירדה בבת אחת לטמיון . הוא לא איבד את צלמו ונשאר Cool . אי אפשר היה שלא להעריך את הופעתו והתנהגותו באותה פגישה ביוני 1998 בפאריס . היה בו משהו מאוד אצילי ומאופק . לא רבים מכירים את הקריירה המקצועית העשירה של בובי רובסון . הוא נחשב לבר סמכא ואחד ממומחי הכדורגל הגדולים בעולם . בובי רובסון נולד בלונדון ב- 1933 . בגיל 17 החל את קריירה הכדורגל שלו בקבוצת פולהאם (Fulham) . הוא היה שחקן מרכז שדה מצטיין . ניהול וראיית המשחק היו תחום התמחותו . ב- 1956 הועבר לקבוצת ווסט אלביון ברומיץ' (West Bromwich Albion) שם שיחק שֵש שנים ואח"כ חזר לקבוצת נעוריו פולהאם . בובי רובסון שיחק 15 שנה בליגה הבכירה והשתתף ב- 584 משחקים . הוא הבקיע 133 שערים . לאחר שסיים את הקריירה בפולהאם הצדיע לוֹ המועדון והעניק לו את תפקיד המנהל .  ב- 1968 עבר בובי רובסון לעונה אחת לקנדה שם אימן את קבוצת הכדורגל , "גַלֵי הקֶצֶף הלָבָן" , של העיר וואנקובר (Vancouver Whitecaps) . 1969 הייתה נקודת המפנה שלו כמאמן . בובי רובסון נטל לידיו את מִשרת המאמן של קבוצת איפסוויץ' (Ipswich) ושהה בה שלוש עשרה שנה . הוא הקים דוֹר של שחקנים צעירים . ב- 1978 זכתה איפסוויץ' בגביע האנגלי ובשנת 1981 לקחה את גביע יואפ"א (UEFA Cup) . התאחדות הכדורגל האנגלית שמה עליו עין . ב- 1978 מונה בובי רובסון למאמן נבחרת ב' של אנגליה . ארבע שנים אח"כ ב- 1982 מונה למנג'ר נבחרת אנגליה .

טקסט תמונה :  שנת 1960. בובי רובסון חלוץ נבחרת אנגליה (עם הכדור בחולצה הכהה) בצעירותו מול הבלם ג'קי צ'ארלטון (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התבוננתי עכשיו בפניו היפים של בובי רובסון. הוא היה כבר בן 65 וראשו סַב לגמרי. יש משהו שמעורר הדרת כבוד כלפי הכדורגל האנגלי וגם למצלמות הטלוויזיה של ה- BBC , ITV , ו- BSKYB , שמכסות ומשדרות אותו. הודיתי לבובי רובסון ויוסל'ה מרימוביץ' (האהוּב) על הביקור ולחצתי בחוֹם לשניהם את היד.

טקסט תמונה : 1970 . לפני 43 שנים . יוסל'ה מרימוביץ' (מימין) וחברו הטוב המאמן האנגלי בובי רובסון במגרש האימונים של איפסוויץ' ב- 1970 . (התמונה באדיבות יוסל'ה מירמוביץ' . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הניסוח התיאולוגי של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כי הייתה זאת "יד האלוהים" שכבשה את שערה של אנגליה ב- 22 ביוני 1986 היה מעניין ומחושב . בעל השראה . שתי המילים "יד האלוהים" כללו בתוכן פירוש וויזואלי מובהק של ייסורי ההיסטוריה הארגנטינית : חזון תיאולוגי ומעשה נקמה נגד האימפריה הבריטית בראשות אשת הברזל מרגרט תאצ'ר שכבשה ב- 1982 את איי פוקלנד (מאלווינאס) מידי ארגנטינה והסבה לאומה הארגנטינית אבדות צבאיות כבדות והשפלה מדינית . דייגו ארמאנדו מאראדונה לא שכח זאת . הוא תיעב את האנגלים והיה אחד מאותם הארגנטינאים שמעולם לא לבש את מדיו של מועדון כדורגל אנגלי כלשהו כפי שעשו בזמנו חבריו לנבחרת ארגנטינה אוֹסְבָאלְדוֹ אָרְדִילֶס וריקארדו וויז'ה .

4. 3 ביוני 1983. אצטדיון ר"ג. גמר גביע המדינה בכדורגל . הפועל ת"א – מכבי ת"א 3 : 2. השדר נסים קיוויתי ושחקן הפועל ת"א גיל לנדאו .

ההיסטוריה סובבת על צירה . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא היה הראשון שהשתמש במונח "יד האלוהים" כדי לתרץ כיבוש שער . עשה זאת לפניו ווירטואוז אחר מישראל המשורר עֵלִי מוֹהַר ברפורטאז'ה עיתונאית שלוֹ במדורו "בשער" , במקומון התל אביבי "העיר" , ביום שישי – 10 ביוני 1983 . עלי מוהר הקדים את דייגו ארמאנדו מאראדונה והשתמש בניסוח תיאולוגי המנמק את הבקעת שער הניצחון של גִילִי לַנְדָאו במשחק הגמר על גביע המדינה בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 3 : 2 . עֵלִי מוֹהַר עיתונאי וכותב מחונן וגם אוהד שרוף מוצהר של אגודת הספורט הפועל ת"א , טבע בכישרון רב מאמר הומוריסטי מיוסר בעל השראה במקומון "העיר" המנתח את אותו רגע המחלוקת המפורסם בו הכניע גיל לנדאו בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס ושופט המשחק עובדיה בן- יצחק אך לא גבר על מצלמות הטלוויזיה הישראלית ולא על השַדָּר נסים קיוויתי. עלי מוהר לא ראה יד (שהייתה) וגייס את חבר מרעיו פול רנייה, פולמוסאי, קולמוסאי  ושאר ידידיו כדי שיתמכו בגרסתו . למאמרו העניק את הכותרת, "יושם קץ למחלוקת", וכך כתב : "האם הייתה זו ידו של גילי לנדאו ? ! – זוהי השאלה המוחצת ! ידו של מי התערבה שם, שואלים אתם – ואני עונה ואומר : יד הגורל הייתה זו, חברים, יד הגורל. ואולי רק אצבע, אצבע אלוהים , ולא בהכרח ידו של גילי !"  [3] .

ראה מקומון "העיר" מ- 10 ביוני 1983. מקומון "העיר" תל אביב. המשורר המחונן והעיתונאי עלי מוהר ז"ל מכנה במקומון "העיר" את שער הניצחון של גילי לנדאו (הובקע ביד) כ- "אצבע אלוהים", במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל של 1983, בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 3 : 2. 

ביום רביעי אחה"צ – 1 ביוני 1983 , התקיים באצטדיון רמת גן משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין קבוצות הפועל ת"א ומכבי ת"א . דרבי סוער ויוקרתי בין שתי יריבות וותיקות שמעורר עניין רב ברחוב הספורטיבי של המדינה . בונוס . לא יכולתי לצפות ליותר מזה . זכויות השידורים נרכשו על ידי בחינם במו"מ קצר עם יו"ר ההתאחדות חיים הברפלד תמורת הצבת שלטי פרסומת מסחרית באצטדיון כאוות נפשם . חוזה השידור הישיר נחתם ברוח הסלוגן הכספי – כלכלי ההיסטורי שטבע מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 23 במאי 1983 בכתב ידו המסורבל והמגושם , "הם פרסומות – אנחנו בחינם" .

טקסט מסמך :  23 במאי 1983 . "הם שלטים – אנחנו בחינם" , כתב לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. האותיות היו מגושמות ומסורבלות, ורחוקות מלהיות אסתטיות, אך הייתה להן משמעות רבה. יוסף "טומי" לפיד השמרן היה בעצם האיש שבאופן פרדוקסאלי הציף את מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעודף פרסומות מסחריות. הוא מחד חסך כסף לקופת רשות השידור באי תשלום זכויות שידורים אולם מאידך בנה במו ידיו צוהר לא קטן לדליפת פרסומות מסחריות אל מסך הטלוויזיה הציבורית שעליו היה אחראי. הדליפה הפכה לזרם והזרם נהיה אשד בהיקפים חסרי תקדים. חלפו שנים רבות מאז אך המסמך שקבע תקדים היסטורי חשוב לטוב ולרע – נשמר על ידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באִצטדיון ר"ג הוצבה כמות גדולה של שלטים שנשאו פִּרסומות מסחריות לרוֹב , הרבה מעבר למקובל . חריגה מוחלטת מתשעת עקרונות של מסמך ה- EBU המציבים כללים ברורים של הצבת שלטי פרסומות מסחריות בשידורי ספורט בטלוויזיה . רשות השידור כחברה מלאה ב- EBU הייתה מחויבת למסמך הזה וההוראות הכלולות בו . קו האורך המזרחי של המגרש והאזורים שמאחורי השערים היו רוויים בשלטי פרסומת מסחרית לעייפה , אך אנחנו שידרנו ישיר את המשחק בחינם . יוסף "טומי" לפיד עשה כל מאמץ לשמור על תקציב מאוזן של רשות השידור אך הוא היה האיש שהתיר בגלוי את חדירתה הגלויה של הפִּרסומת המסחרית הסמויה למסך שידורי הספורט בטלוויזיה . לא הייתה לו ברירה. אולי חשב שמאבק הטלוויזיה הישראלית הציבורית נגד חדירת הפרסומת המסחרית בשילוט במגרשי הספורט , בעיקר באצטדיוני הכדורגל והיכלי הכדורסל, הוא מאבק אבוד וחסר סיכוי, והחשוב ביותר ככלות הכול מנקודת מבטו הוא לשמור על תקציב מאוזן. לשמחתי יכולתי להעמיד לרשותו של השַדָּר נסים קיוויתי את ניידת מט"ח של הטלוויזיה החינוכית שהפיקה שידור בצבע בפיקוחו הטכני של מאיר בן ארי [4] . לרשות ניידת השידור הזאת עמדו חמש מצלמות. מספר שיא בימים ההם . ממש אותה כמות מצלמות שעמדה לרשות ה- BBC  בעת כיסוי משחק הגמר על גביע העולם ב- 1966. ניידת השידור הזאת כללה טכנולוגיה רב צדדית משופרת. הפעילו אותה כ- 30 צלמים וטכנאים. לראשונה עמדו לרשותנו שני מקורות של הילוכים חוזרים, אומנם במהירות רגילה מפני שלא היה קיים אז הילוך חוזר איטי בטלוויזיה הישראלית הציבורית, אך אחד מהם היה נפרד מ- Integrated feed של הצילום הכללי. מכשיר ההקלטה של ההילוך החוזר הנפרד התחבר למצלמה האחורית הקרקעית שהוצבה ליד השער הצפוני. המצלמה הזאת הייתה Camera Isolated והייתה מקושרת ל- VTR בן 2 אינטשים משל עצמה.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. זהו העיתונאי נסים קיוויתי שדר הספורט הוותיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אישיות טלוויזיונית מיוחדת וגם אדם דגול ומוכשר בתחומים רבים שאהבתי ותמיד אוהב אותו. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נסים קיוויתי שידר ישיר את המשחק . כרגיל למגִנת לבו של יורם ארבל. שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גִיל לַנְדָאוֹ בדקה ה- 67 הובקע ביד. לא היה כל ספק בכך. דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניסה בשעתו להסתיר את מעשה הפשע. הוא היה שחקן כדורגל מתוחכם ודאג להצמיד את האגרוף המרוּשָע לראשו. גילי לנדאו עשה זאת בגלוי. הוא לא עמד בפיתוי ושלח זרוע ארוכה לעבר הכדור ובראשה האגרוף הקפוץ שלוֹ . מצלמות הטלוויזיה שלנו חשפו ללא כל קושי את מעשה התרמית . שוער מכבי ת"א משה מרכוס יצא משערו עד לקו ה- 16 כמעט כדי לבלום מסירה ארוכת טווח שנבעטה לעברו של גִיל לַנְדָאוֹ. הוא הגיע הראשון לכדור וניסה להרחיק אותו בבעיטה אך הכדור פגע ברגלו של גיל לנדאו וניתז כריקושט לעבר שער מכבי ת"א . למקום הסכנה חש בלם מכבי ת"א אָבִי כּהֵן ז"ל. גיל לנדאו הגיע במרוצה גם הוא , ניתר והתרומם לעבר הכדור האווירי בסמוך מאוד לשער מכבי ת"א כשאבי כהן עם פניו לשער ובגבו לגיל לנדאו מנסה לסוכך על הכדור בגופו. בשהייתו הקצרה באוויר כשהוא גוחן מעל כתפיו של בלם מכבי ת"א אבי כהן התפתה גיל לנדאו ליֶצֶר הרַע ושלח את אגרוף יד ימין שלוֹ לכדור. הוא הכה בו בכף ידו ממש כמו בתנועת הנחתה במשחק כדורעף. הכדור טַס לשער. הקוונים לא הגיבו ושופט המשחק עובדיה בן – יצחק שגם הוא לא הבחין במשהו חריג אישר את השער. אָבִי כּהֵן ממש התחנֵן לפני השופט כי יבטל את השער שהובקע ללא כל ספק ביד, אך עובדיה בן-יצחק לא שעה לתחינותיו . שתי המצלמות האלקטרוניות של ניידת השידור, המצלמה המובילה ברוֹם האִצטדיון ומצלמת ההילוך החוזר האחורית ליד שער מכבי ת"א, גילוּ את מעשה התרמית של גיל לנדאו והצליחו להוכיח מעל לכל ספק , במאת האחוזים, כי השער אומנם הובקע ביד. הפועל ת"א ניצחה 2:3 וזכתה בגביע . נשיא המדינה מר חיים הרצוג העניק אותו למשה סיני קפטן הפועל ת"א . כעבור ימים אחדים הודה גיל לנדאו בעיתונות שאומנם כבש את השער בידו . נסים קיוויתי היה צריך להודות לאלוהי הטכנולוגיה שאִפשֵר לו להיות חכם וגם צודֵק On line בזמן אמת . TELEMEXICO חשפה את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה בעזרת 15 (חמש עשרה) מצלמות טלוויזיה ושלושה הילוכים חוזרים . אנחנו חשפנו את החטא של גיל לנדאו באמצעות חמש מצלמות בלבד ושני הילוכים חוזרים .

עורך הספורט של "מעריב" ישראל רוזנבלט פרסם ב- 4 ביוני 1983 בעיתונו ביקורת טלוויזיה בשבח האבחנה הטלוויזיונית של נסים קיוויתי , והכתיר את מאמרו בכותרת , "הניצחון הידני" . כך כתב [5] : "מצלמות הטלוויזיה הישראלית התעלו אתמול למעמד של "הבלש הלאומי", כאשר חשפו בצורה בהירה וחדה את המשחקים האסורים של גיל לנדאו. אתמול הוכח מעל לכל ספק כי שער הניצחון במשחק גמר גביע המדינה הובקע במהלומת אגרוף. מה שלא ראו אלפי הצופים בגלל מבנהו הלקוי של אִצטדיון ר"ג, מה שלא ראו השופט הראשי עובדיה בן-יצחק והקוון שלו יצחק אורגד מסיבות שקשה מאוד להבינַן – ראו המצלמות האלקטרוניות והן דיווחו "בסלואו מושן" מעורר התפעלות כיצד פוגע הכדור פעם אחת בידו של גיל לנדאו בשעה שהוא פורץ מול השוער מרכוס, ומה שחמור יותר ,כיצד מתרומם גיל לנדאו באוויר מעל אבי כהן ומנחית את הכדור לתוך הרשת בישו הימנית. הניצחון הידני במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל ב- 1983 ייכנס לפולקלור של הכדורגל הישראלי יחד עם עוד מקרים שקרו בעבר כמו שערו של דרור בר-נור "שנגח" שער בידו ב- 1976 במשחק מכבי ת"א נגד מכבי נתניה, פעולה שנראתה ע"י 20 אלף צופים, אך נעלמה מעיני השופט נפתלי איתן .אוהדי הפועל ת"א ימשיכו להניף את הגביע ואוהדי מכבי ת"א יוכלו תמיד לטעון כי לדידם הסתיים המשחק ללא הכרעה 2 : 2". גִיל לנדאו לא הצטייר במשחק הזה כצדיק גדול. כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה סירב להודות באשמה בזמן אמת. הוא בחר לעשות זאת ארבעה ימים מאוחר יותר בווידוי פרטי בפני אבי רצון ששימש אז כעיתונאי ב- "מעריב" [6]. לאולפן הטלוויזיה שלנו הוא חשש לבוא.

טקסט תמונה : יוני 1983. שחקן הפועל ת"א גיל לנדאו מתוודה בפני העיתונאי אבי רצון מ- "מעריב" כי אכן הבקיע את שער הניצחון בידו במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל באצטדיון ר"ג ב- 3 ביוני 1983 בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 2:3. גיל לנדאו עשה שגיאה גדולה משלא הסכים להתייצב בפני מצלמות הטלוויזיה בתום המשחק כדי להכות מייד בפומבי על החטא. הוא צבר תדמית ציבורית שלילית בדמותו של "גילי – טריקי". (באדיבות "מעריב").

אין עונג גדול יותר לשַדָּר ספורט בטלוויזיה מלגלות ולחשוף את האֶמֶת On line באמצעות הטכנולוגיה העומדת לרשותו . אין אושר רב יותר לשדר כדורגל לשמֵש קָטֵגוֹר (או סָנֵגוֹר) , שוֹפֵט , פּוסֵק , ואֶקְזֶקְיוּטר של שופטי המשחק בעת ובעונה אחת בשידור ישיר לעיני מיליון צופים – והאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר . זוהי משאת נפשו של כל שַדָּר טלוויזיה . העונג הזה נפל הפעם בחלקו של נסים קיוויתי .

סוף הפוסט מס' 220 (מס' 9 בסדרה). הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013. 
ראה המשך : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות.

[1]  ראה נספח : כתבה של חיים ברעם במקומון הירושלמי "כל העיר" בתקופת משחקי גביע העולם בכדורגל- מכסיקו 1986.

[2]  ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של פרופסור דן כספי במקומון "קול ירושלים" מחודש יוני 1986 , הנוגע לשידורי הטלוויזיה הישראלית- ערוץ 1 במונדיאל מכסיקו 1986.

[3]  ראה נספח : מאמרו של עלי מוהר במדור 'בשער' במקומון התל אביבי "העיר" מיום שישי – 10 ביוני 1983.

[4]  ראה נספח : זאת הייתה ניידת השידור מט"ח ולא ניידת ה- "וורד" . ראה מסמך בתיק מנהל הטלוויזיה 5.7.1984 – 13.2.1983.

[5]  ראה נספח : מאמר ביקורת הטלוויזיה של ישראל רוזנבלט "במעריב"  מ- 4 ביוני 1983 המשבח את עבודת מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שפסקו כי שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גילי לנדאו במשחק גמר גביע המדינה נגד מכבי ת"א הובקע ביד.

[6]  ראה נספח : מר גיל לנדאו מודה בכתבה של אבי רצון "במעריב" ב-  6 ביוני 1983 כי כבש את שער הניצחון בידו.

סוף הפוסט 220 (מס' 9 בסדרה). הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013.
 
ראה המשך : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלה יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות.

 סוף פוסט מס' 220. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013.


תגובות

פוסט מס' 220. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO וגם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשדר שלה יורם ארבל (חלק 9). פוסט מס' 220. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות אחה"צ המוקדמות של יום חמישי – 23 במאי 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *