פוסט מס’ 322. מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשדרים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. פוסט מס’ 322. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 23 בנובמבר 2013.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס’ 322 : הועלה לאוויר בשבת  – 23 בנובמבר 2013.

—————————————————————————————————-

פוסט מס’ 322. מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשדרים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. פוסט מס’ 322. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה 3 : איש ערוץ 1 יִגְאָל רַבִיד יחדיו עם המרואיין הראשי המצוין שלו ראש השב”כ לשעבר מר אבי דיכטר הפיקו תוכנית טלוויזיה תיעודית מעניינת שדנה בעיקרה ברשלנות ובמחדלי האבטחה שהֵתִּירוּ את רצח נשיא ארה”ב ג’ון פיצגראלד קנדי לפני 50 שנים ב- 22 בנובמבר 1963 בעיר דאלאס (בירת טקסס) . התיעוד עסק גם בקשרים הפוליטיים בימים ההם בשנים 1963 – 1961 בין ישראל לארה”ב אותה הנהיגו שני אישים שחצצו ביניהם יותר משנות דוֹר, ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה דוד בן גוריון בן 76 לבין הנשיא האמריקני הצעיר ויפה התואר ג’ון קנדי בן 44  שחקר והתעניין מאוד לדעת מה קורה בכור האטומי הישראלי בדימונה . התוכנית התיעודית של יגאל רביד תיזכר מפני שחיבר וקשר את רצח נשיא ארה”ב בנובמבר 1963 לביזיון אבטחה דומה שאִפְשֵר את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ב- 4 בנובמבר 1995 . לעומת זאת התעלם יגאל רביד לחלוטין ממכנה משותף אקראי , היעדרן של רשתות הטלוויזיה הארציות האמריקניות (CBS , NBC , ו- ABC) ב- 1963 והישראליות (ערוץ 1 וערוץ 2) ב- 1995, משתי זירות הרצח . כולן פספסו את התיעוד הנורא . את רצח ג’ון פיצג’ראלד קנדי ב- 22 בנובמבר 1963 תפש חייט יהודי מ- דאלאס בשם אֵיְיבְּרָאהָם זָפְּרוּדֶר במצלמת החובבים שלו מסוג film super eight . את רצח יִצְחָק רָבִּין ז”ל לכד ב- 4 בנובמבר 1994 לכד צלם חוֹבֵב בשם מר רוֹנִי קֶמְפְּלֶר במצלמת Video קטנה, ישנה, ופשוטה שחבר שלו השאיל לו. רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS קנתה את סרט הרצח בן 27 שניות מאֵיְיבְּרָאהָם זָפְּרוּדֶר תמורת 140000 (מאה וארבעים אלף) דולר. ערוץ 2 שילם 1.000000 (מיליון) שקל לרוֹנִי קֶמְפְּלֶר . הערה טלוויזיונית : כל מנהל רשת טלוויזיה באשר הוא חייב לרכוש את מר אָבִי דִיכְטֶר ולשלם לו משכורת יפה על מנת להפוך אותו מייד לפרשן טלוויזיה. הוא מוכשר לטלוויזיה. האיש הזה  רהוט, מתנסח היטב, מהיר דיבור ותגובה, ובעל מורשת, ניסיון, וידע מקצועיים בתחומים שמעניינים עד למאוד את הציבור בישראל. המצלמה והמיקרופון אוהבים את אבי דיכטר מבלי שהוא מתאמץ. האיש הזה נולד לטלוויזיה.

הערה 4 : מכבי ת”א – לאבוראל קוצ’ה וויטוריה 70:65 אמש (יום חמישי – 21 בנובמבר 2013) בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור ה- 6 בבית המוקדם מס’ 4 ב- Euroleague. שני אנשים הפסידו אמש בהיכל. הראשון הוא המאמן הלא מוכשר והמצטדק של מכבי ת”א דיוויד בלאט (יחדיו עם שני עוזריו האנמיים גיא גודס ואלון שטיין שגם עליהם חלה אחריות). אי אפשר להזדהות עם מחשבת הכדורסל המשעממת והצפויה שלו כפי שאי אפשר להזדהות עם הקבוצה הרוטינית והמונוטונית שלא רק מפגינה כדורסל שגרתי אלא איננה משתפת ולוּ שחקן ישראלי אחד בהרכב שלה לאורך כל המשחק נגד לָאבוֹרָאל ה- אמריקניזציה מחוללת פיחות בכדורסל הישראלי וגם במועדון מכבי ת”א והופכת אותו לקולוניה אמריקנית. למרבה ההפתעה קולוניה פגיעה. הפתעה (אולי לכאורה) מפני שמכבי ת”א היא מוֹשֶבֶת כדורסל אמריקנית שנתמכת כעת ברגע זה ע”י מורשת מסיבית בדמותם של שחקנים שיובאו ארצה בזה אחר זה מארה”ב תמורת ממון רב ואמורים לעשות שַמוֹת בליגה, יחדיו עם המאמן הראשי של המועדון . בינתיים זה לא קורה. ברור ש- דיוויד בלאט יליד ארה”ב הוא אזרח מדינת ישראל מזה שנים רבות מאוד אולם את המורשת והחינוך שלו ואת תפישת הניהול, האימון, והמנהיגות הספורטיבית ספג באמריקה . תמוה שהוא וגיא גודס אינם מפנים כל תלונה לעבר ה- הנהלה ואינם מזהירים אותה מפני תהליך האמריקניזציה המוּאָץ שמכלה כל חלקה טובה. מכבי ת”א מצטיירת כקבוצה זרה שמשחקת ביד אליהו . הטמטום של קבוצת אנשי עסקים מיליונרים מ- מכבי ת”א לאפשר ל- ליאור אליהו להמיר את מדיו באלה של הפועל ירושלים בשל משחקי כבוד, עלול להוות פגיעה אנושה באמפתיה ובהזדהות העתידית של כלל הציבור עם המועדון. רק כסיל יכול לחשוב כי מהות היחסים הסימביוטיים בין אוהדי מכבי ת”א לקבוצה האמריקנית של מכבי ת”א תיוותר כפי שהיא לאורך ימים. ואז מופיע גם עיתונאי “ישראל היום” מר אלי סהר ומפרסם השבוע בעיתונו ידיעה סנסציונית כלהלן : “מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת”א דיוויד בלאט מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון”, ומוסיף, “ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת”א ל- הפועל ת”א 78:66…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…”. אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת”א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים.

ראה “ישראל היום” מ- יום רביעי – 20 בנובמבר 2013 . העיתון “ישראל היום” . העיתונאי מר אלי סהר מפרסם בעיתונו ידיעה סנסציונית : “מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת”א מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון” , ומוסיף , “ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת”א ל- הפועל ת”א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…” . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת”א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים . (1 מתוך 2 בעיתון “ישראל היום”) .

ראה “ישראל היום” מיום רביעי – 20 בנובמבר 2012 . העיתונאי “ישראל היום” מר אלי סהר ומפרסם השבוע בעיתונו ידיעה סנסציונית : “מאמנו האישי של יוגב אוחיון חנוך מינץ טוען כי מאמן מכבי ת”א מעקר בכוונה תחילה את השחקן שלו יוגב אוחיון” , ומוסיף , “ראיתם מה היה במשחק התבוסה של מכבי ת”א ל- הפועל ת”א 66 : 78…דיוויד בלאט מעקר את התרומה של יוגב אוחיון…הוא לא רוצה שאף אחד יהיה גדול…” . אלי סהר חותם את הפוסט שלו ומודיע לקוראיו כי מאמן מכבי ת”א דיוויד בלאט לא רצה להגיב לדברים . (2 מתוך 2 בעיתון “ישראל היום”) .

השני שהפסיד אֶמֶש (יום חמישי – 21 בנובמבר 2013) בהיכל הספורט ביד אליהו היה הפרשן של ערוץ 10 פיני גרשון  שניבא בעת השידור הישיר לשַדָּר המוביל שלו יורם ארבל כי מכבי ת”א תנצח בסיכומו של המאבק בהפרש שבין 5 ל- 10 נקודות. קרה הפוך בדיוק. אליה וקוץ בה. פיני גרשון הוא פרשן כדורסל מקצועי (יתר על המידה) שרווי ביטחון עצמי וטורח לדבר בעיקר לבראנז’ה בשפת טלוויזיה אמריקנית – עברית שמאפיינת את שידורי הכדורסל . הפרשנות שלו כוללת בתוכה ניואנסים של שפת רחוב והרבה מונחים מקצועיים באנגלית שאין הציבור הממוצע מבין אותם. כשהוא מדבר על “Low post” מרבית הצופים מפלבלים עיניים . אבל קורה שָם בעמדת השידור עוד דבר. בשל חולשתו של הַשָּדר המוביל היָשְנוּנִי נדרש הפרשן להתערב ללא סוף בעניינים. מפני שהמיקרופון שלו פתוח חופשי All the way הפרשן מברבר מעבר לדרוש ודומיננטי מידי. כמו אייל ברקוביץ בשידורי הכדורגל בשעתו גם פיני גרשון מאפיל על יורם ארבל בשידורי הכדורסל, אולם אוּפְּס…הוא נחשף בסופו של דבר כ- נביא שקר . לקראת הסיום כשמכבי ת”א ניצבת על סַף הפסד שואל אותו יורם ארבל “מה עושים” ? הפרשן פיני גרשון לא נרתע ובאתנחתא של שבריר שנייה משיב בגסות רוח בשפת הרחוב הבוטה והפרחחית שלו, “עושים במכנסיים” (!) בשיחת הסיכום שלו עם יורם ארבל בתום המשחק קובע מר פנחס “פיני” גרשון בשידור ישיר כי מכבי ת”א נמצאת בבעיה אם איננה מסוגלת לייצר מכסה גדולה יותר מעבר ל- 65 נקודות. אם זה יימשך כך היא “תקועה” עם עצמה בעבר, בהווה, ובעתיד.

1:57 דקה לסיום המשחק במצב של 62:63 ל- ל- וויטוריה לאבוראל ביקש שופט המשחק האיטלקי לוּאִיגִ’י לָאמוֹנִיקָה את עזרתו של בימאי ערוץ 10 ראובן “רוביק” פודגור וניידת הטלוויזיה שלו כדי לבדוק מחלוקת שיפוט שנגעה לכדור שחמק לחוץ. רוביק פודגור הראה לציבור הצופים שלו את לוּאִיגִ’י לָאמוֹנִיקָה מתבונן ונעזר בטכנולוגיה הטלוויזיונית. אין זה חדש כי עולם הספורט המקצועני הוא ביזנס ענק והחלטות מוטעות של שופטים בשר ודם אינן פוגעות רק ברוח המאבק ההוגן על הפרקט, כר הדשא, ומגרשי הטניס אלא עלולות להזיק לכיסם של המתמודדים. ליגת ה- NFL האמריקנית בראשות הקומישינר שלה פִּיט רוֹזֶל (Pete Rozelle) הייתה חלוצת השיפוט הטלוויזיוני המשלים כבר לפני שנות דור. באמצע עשור ה- 80 של המאה שעברה פנתה לעזרה וסיוע שיפוט של מצלמות הטלוויזיה של ABC , CBS , ו- NBC ברגעי מחלוקת מכריעים. הקפיטליזם הוא מודל כלכלי תחרותי שמבקש למדוד את יכולת המתמודדים בכלים המדויקים ביותר. פִּיט רוֹזֶל היה רעיונאי וחדשן שהיה רשאי להסתמך על ה- “מצלמות הטלוויזיה השופטות” כמערכת שיפוט משלימה ב- NFL בשל עושרן הטכנולוגי של רשתות הטלוויזיה האמריקניות. עושר הצילום והכיסוי התבטא במספר רב של מצלמות , כולן ו/או כמעט כולן מוגדרות בשפת הטלוויזיה כ- Isolated Cameras , כאלה שמחוברות כל אחת למערכת Replay נפרדת , ונושאות עמן זוויות הסתכלות והתבוננות שונות. אחריו הלכו מאוחר יותר הוועדות המארגנות של משחקי הכדורסל והטניס. אפילו הכדורגל השמרני של ה- FIFA אימץ לאחרונה את השיפוט האלקטרוני. חבל שהשדר המוביל יורם ארבל שתק באותם הרגעים ש- לוּאִיגִ’י לָאמוֹנִיקָה בחן אמש את את צַג המחשב ביד אליהו ולא הרחיב. הפסקת המשחק ע”י השופט המרכזי לצורך התבוננות שיפוטית משלימה במוניטור הטלוויזיה היא רגע דרמטי מפני ששוב מתברר כי הרובוט הטכנולוגי הוא מוכשר יותר ודייקן יותר מהאדם שהמציא אותו. מדהים שאישיותו הטלוויזיונית של יורם ארבל מתרסקת ליד פרשני ספורט שתלטניים כמו פיני גרשון ואייל ברקוביץ’. שניהם מגמדים אותו למִדְרָג הפַּרְקֶט ו/או אם תרצו לרוּם כָּר הַדֶשֶא. לידם הוא הופך לשַדָּר טריוויה צפוי שמסתכם בהעברת אינפורמציה בנוסח Play by play ותו לא, אחד שאיננו מסוגל להסיק מסקנות מהמראות שרואות עיניו אלא מסתפק בלומר לצופיו מי מוסר למי את הכדור. את מסקנת “65 הנקודות” בתום המשחק יכול היה להסיק לבד ולא להמתין להופעתו של פיני גרשון. נכון ש- מעת לעת יורם ארבל מפריח את ה- “הללויה” שלו אולם אין בכך להסוות את חולשתו כמוסר אינפורמציה ראשי, לפחות אֶמֶש. מה כל כך קשה להתייצב במרכז הזירה ולומר כהאי לישנא : “גבירותיי ורבותיי מכיב ת”א היא קבוצה צפויה ומשעממת שמפיקה לפי שעה כדורסל שגרתי בלתי יעיל ב- Euroleague כמו גם בליגת העל שלנו. כבן מדינת ישראל צורם לי עד למאוד כי במועדון המוביל מזה שנים רבות את הכדורסל הישראלי משחקים רק זרים, אפילו לא שחקן ישראלי אחד. כפי שראיתם במו עיניכם רק עתה מכבי ת”א מסוגלת לייצר 65 נקודות במשחק, דבר שאיננו מאפשר לה להתעלות. אני מקווה שהעסק ייראה אחרת בפעם הבאה שניפגש”, ורק בתום חוות הדעת הקצרה להעביר את רשות הדיבור לפרשן שלו פיני גרשון. יורם ארבל היה אמש שדר מנומנם ועצלן שלא לדבר על כך שהוא אדם שבע ואיננו סקרן.

פוסט מס’ 322. מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה דורש מהמשתתפים בו מיומנות,ידע, וכישרון בדיוק כפי שנתבע מהשַדָּרִים המובילים. אינני טוען שגור שלף ודני נוימן אינם יודעים ומבינים כדורסל ו/או כדורגל. אני אומר ששניהם אינם פרשנים. פוסט מס’ 322. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה קצרצרה.

האם מוסד פרשנות הספורט ברדיו ובטלוויזיה חשוב ? האם צריך אותו ? האם ניתן להסתדר בלעדיו ? האם כל שַדָּר ספורט באשר הוא זקוק לפרשן – מומחה שיתייצב לצדו בעמדת השידור ? האם באמת דרושים שני קולות ליד המיקרופון כדי לתאר ולשדר ישיר אירוע ספורט אחד בין אם מדובר בכדורגל ו/או כדורסל ו/או א”ק, שחייה, התעמלות ו/או טניס ? אין לכך תשובה חד משמעית. אבל עובדה היא שהנהלות הטלוויזיה והרדיו בארץ ובעולם נוטות לאמץ פרשנים ופרשניות ומציבות אותן בעמדות השידור ליד השדרים המובילים, בעיקר כשמדובר בשידורים ישירים. תפקידו הראשי של הפרשן בעמדת השידור הוא לבאר את המהלכים שמסתתרים מאחורי מידע ה- play by play שמְסַפֵּק השַדָּר המוביל לצופיו – מאזיניו. כך אנוכי רואה את משימת הפרשנות. אחרים גורסים כי הפרשן הוא בעצם שַדָּר שני ואין רע בכך. הצופה מאזין לשתי חוות דעת אינפורמטיביות שאינן בהכרח צועדות על תפר הפרשנות. פרשן הכדורגל של ערוץ 1 דָנִי נוֹיְמַן ופרשן הכדורסל של ערוץ 1 גוּר שֶלֶף משעממים אותי עד מוות בדברי הטריוויה שלהם , בחזרות רוטיניות שאינן מחדשות, ובשיגור טקסטים לא נבונים. שניהם מפריעים לי לההנות מחוויית הצפייה.

יוֹרָם אָרְבֵּל איננו זקוק לדָנִי נוֹיְמַן שמייצר קלישאות ולא מסביר. אוּרִי לֵוִי לא צריך את גוּר שֶלֶף כדי לשדר ישיר דרבי תל אביבי סוחף בכדורסל בו הפועל ת”א דלת האמצעים אך מצוידת ברוח קרב עם מאמן חריף שכל מביסה קבוצה בעלת מוניטין עצום שמנהלים אותה מיליונרים ומוביל אותה מאמן כושל . כש- גוּר שֶלֶף מפרשן עבורי את ההתמודדות ב- “הדר יוסף” ומודיע לי כצופה שלו את הטקסט הבא כלהלן, “יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים”, ואח”כ מפרשן החטאה של יוגב אוחיון בזאת הלשון , “אגב זאת הייתה זריקה טובה אבל הוא פשוט לא פגע”, אפשר רק לגחך. מוטי קירשנבאום איננו פרשן ספורט אך אינני מחמיץ אותו מידי יום שישי בשבוע בעֶשֶר בוקר ברדיו גלי צה”ל בתוכנית “עושים תרבות” של רדיו גלי צה”ל בראשות המנחה מר מוּלִי שַפִּירָא מוּלִי שַפִּירָא מרפרף על אירועי הספורט של השבוע אך ללא חוות דעתו הצמודה של מוטי קירשנבאום הוא מולי שפירא משול לקליפת השוּם . מוטי קירשנבאום הוא עיתונאי חד עין וגם בעל יכולת ביטוי וכישרון אמירה . כנראה שנחוצות שתי חוות דעת ברדיו גלי צה”ל אודות אירועי הספורט של השבוע על מנת להפוך את המוסף לרלוואנטי ומעניין. המגיש והמנחה מולי שפירא איננו יכול לעשות זאת לבד, מה עוד שהאורח מאפיל לחלוטין על המארח שלו.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה וברדיו איננו כה וותיק כפי שרבים נוטים לחשוב . שַדָּר הכדורגל האנגלי רב המוניטין של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC קֶנֶת’ ווֹלְסְטֶנְהוֹלְם (Kenneth Wolstenholme) שידר ישיר ב- 30 ביולי 1966 מאצטדיון “וומבליי” (Wembley) את משחק הגמר של המונדיאל אנגליה – מערב גרמניה 2:4 ללא פרשן צמוד . מדהים . נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם ז”ל שַדָּר הספורט המיטבי של רדיו “קול ישראל” בשלושים השנים ההן של  1977 – 1947 שידר ישיר את כל משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בית וחוץ , וגם משחקי כדורגל חשובים אחרים ללא פרשן לידו . יתירה מזאת : נחמיה בן אברהם לא שידר מתא שידור מוגבה ומבודד . הוא בחר לעצמו את זווית ההתבוננות הבעייתית ביותר של שַדָּר כדורגל משניצב תמיד בגובה פני הקרקע סמוך לכר הדשא עם המיקרופון סְטֶנְד שלו ממש בסמוך למפגש קו האורך עם קו החצי המחלק את המגרש לשניים . תמוה ולא ברור מפני שהוא ראה את אובייקט השידור שלו מנקודת מבט לא נוחה . ב- 15 באוקטובר 1961 נתן לי מנהל ענף הרֶפֶת בקיבוץ אפיקים רוּדִיק לֵוִוין יום חופש ואנוכי וקבוצת חברים טסנו ברכב של הקיבוץ לאצטדיון ר”ג כדי לראות את משחק קדם גביע העולם בכדורגל לקראת צ’ילה 1962 ישראל נגד איטליה החזקה (2 : 4) . ראיתי את המשחק ההוא כשאנוכי מחזיק טרנזיסטור בידיי ומאזין לשידור הישיר של נחמיה בן אברהם . הופתעתי אז שלוש פעמים . בפעם הראשונה מפני שישראל הובילה במחצית בתוצאה 2 : 0 . בשנייה נדהמתי לראות את שדר הרדיו הלאומי נחמיה בן אברהם משדר ישיר למדינה שלמה אך ניצב בודד עם המיקרופון שלו על כר הדשא ליד קו האמצע (ולא בעמדת שידור מסודרת בטריבונה) . ההפתעה השלישית הייתה בעצם אכזבה . הטרנזיסטור שחשף את קולו המיוחד והדרמטי של נחמיה בן אברהם העיד כי השַדָּר הנפלא איננו מדייק תמיד ולעיתים גם מאחר לתאר את האירועים על כר הדשא .

עמדת השידור הקרקעית של נחמיה בן אברהם הטרידה אותי . אנוכי זוכר שבעת שחזרנו בתום המשחק לקיבוץ אפיקים שוחחנו על כך שאנחנו צפינו במשחק ישראל – איטליה מזווית ראייה הרבה יותר נוחה ומכוננת מזאת של שדר הרדיו הלאומי . ייתכן כי בהתייצבותו על כר הדשא בנה לו עמדת שידור “סטרילית” ופרטית מבודדת מהקהל העצום שנאסף באצטדיון . נחמיה בן אברהם שַדָּר ספורט מוכשר , עיתונאי נבון בעל ידע רב בתחומים רבים , ובעל זיכרון פנומנאלי , טען שהוא איננו זקוק לפרשן לצידו .

nehemiah ben avraham

טקסט תמונה : עשור ה- 60 של המאה שעברה . אצטדיון ר”ג . שדר רדיו “קול ישראל” נחמיה בן אברהם בעל גוון קול מיוחד ודרמטי ניצב בודד עם המיקרופון שלו ליד קו האמצע בסמוך לכר הדשא ומעביר בשידור ישיר משחק כדורגל של נבחרת ישראל . זווית התבוננות במשחק מגובה כר הדשא איננה נוחה אך יתרונה בכך שהיא “סטרילית” ומבודדת מהקהל , וגם קרובה מאוד למוקד ההתרחשות ואל השחקנים וספסל המאמנים . עומד מימין העיתונאי הוותיק אלכסנדר אלכסנדרוני . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 22 בפברואר 1968 אירחה מכבי ת”א באצטדיון יד אליהו הישן והפתוח את קבוצת הפאר של ריאל במדריד במסגרת שלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . ריאל מדריד הייתה אז מועדון כדורסל זוהר ואלופת היבשת ובשורותיה שיחקו כוכבי כדורסל בעלי מוניטין כמו מיילס אייקן , וויין בראבנדר , וקליף לויק . בחמישייה של מכבי ת”א תחת שרביט אימונו של יהושע רוזין ז”ל שיחקו טל ברודי , תנחום “תני” כהן מינץ , חיים שטרקמן , אברהם הופמן , ואמנון אבידן . המשחק עורר עניין עצום בישראל ואצטדיון יד אליהו (הפתוח) היה גדוש מפֶּה לְפֶה ב- 5000 (חמשת אלפים) צופים . שַדָּר רדיו “קול ישראל” נחמיה בן אברהם נקרא לדֶגֶל והתבקש ע”י מנהל הרדיו דאז שְמוּאֵל אַלְמוֹג להעביר בשידור ישיר את המשחק. הטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם נולדה. היא הייתה בשלבים הראשונים של הקמתה ע”י פרופסור אֵלִיהוּא כָּ”ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד. נחמיה בן אברהם הגיע בגפו לאצטדיון יד אליהו, לחץ את היד לשר הביטחון משה דיין שהיה אורח כבוד בהתמודדות, ואָץ למיקרופון שלו על שפת המגרש למלא את משימת השידור הישיר ללא פרשן. מכבי ת”א ניצחה לאחר הארכה 88:96. אולם מה שזכור לי היה כי שַדָּר רדיו נמוך קומה (1.60 מ’) בשם נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם עמד בודד על הקו , ואף על פי שלא ניצב פרשן לצדו , הטיל צֵל ענק על מדינה שלמה בקֶסֶם קולו המיוחד וכישרון התיאור הרדיופוני הישיר יוצא דופן ומרתק שלו שהורכב מ- Play by play מהול בפרשנות שלו עצמו . איש לא שאל את עצמו בימים ההם כיצד מסתדר שדר הספורט הלאומי של מדינת ישראל ללא פרשן, בלי מוסד הפרשנות.

dayan 2

טקסט תמונה :  22 בפברואר 1968 . אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . שדר רדיו “קול ישראל” נחמיה בן אברהם לוחץ את ידו של שר הביטחון משה דיין דקות ספורות לפני תחילת המשחק בין מכבי ת”א לריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . מכבי ת”א ניצחה לאחר הארכה 96 : 88 . (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז”ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

dayan 1

טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 22 בפברואר 1968 . אצטדיון הכדורסל הישן והפתוח בשכונת יד אליהו בתל אביב . בטרם עידן עו”ד שמעון מזרחי לימים חתן פרס ישראל . שר הביטחון משה דיין (בן 53) לוחץ את ידו של טל ברודי (בן 25) כוכב מכבי ת”א דקות ספורות לפני תחילת המשחק נגד אלופת ספרד ריאל מדריד בשלב רבע הגמר של גביע אירופה לאלופות בכדורסל . כולם מנסים להידחף ל- Frame התמונה יחדיו עם משה דיין. להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : חצי פרצוף של נוח קליגר יו”ר מועדון מכבי ת”א , אמנון אבידן , בוב פדרהסט (ממושקף) , ברנרד חוואסט גזבר המועדון (ראשו נראה בין משה דיין וטל ברודי) , יהושע רוזין (רחוק מהמצלמה מוסתר למעלה) , חיים שטרקמן , יוסף לז’ה , ומשה גולוביי . (בין טל ברודי ויוסף לז’ה מציצים ראשיהם של חבר ההנהלה צבי אבידן אביו של אמנון אבידן והשחקן נתנאל) . (התמונה באדיבות לובה קנפר קנפר ז”ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בראשית חודש נובמבר של שנת 1968 החליטו פרופסור אֵלִיהוּא כָּ”ץ וסגנו עוּזִי פֶּלֶד שני מקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה, לשדר ישיר את הדרבי התל אביבי בכדורסל בין הפועל ת”א למכבי ת”א שנועד להיערך ביום רביעי בשבוע – 13 בנובמבר 1968. ההתמודדות המסקרנת שכל המדינה ביקשה לצפות בה הועתקה לאצטדיון “בלומפילד” יפו בגלל בנייה מחדש ושיפוצו של אצטדיון הכדורסל הפתוח ביד אליהו . הימים היו ימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ניידת השידור של הטלוויזיה ה- “OB הכחול” התמקמה ב- “בלומפילד” שבוע לפני שריקת הפתיחה כדי להתכונן לשידור הישיר שהיה מורכב מבחינה טכנולוגית. בימאי השידור הישיר ההוא לפני 45 (ארבעים וחמש) שנים היה חַגַּי מָאוּטְנֶר ולתפקיד השַדָּר התמנה גִדְעוֹן הוֹד שנמנה אז על צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למרות שהיה ביסודו איש רדיו “קול ישראל” וכפוף לבוס שלו השדר הבכיר נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם . גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר כדורסל מזהיר משכמו ומעלה בעל קול רדיופוני נפלא ויכולת ווירטואוזית לא רק לבנות דרמה אלא להיות גם חלק ממנה , אולם מעניין הוא לא סמך רק על כישרונו . הוא הציב לידו בעמדת השידור כפרשן את שחקן העבר זוהר כהן , מי ששיחק בזמנו בשני מועדוני הכדורסל של הפועל ת”א ומכבי ת”א . הדרבי התל אביבי הזה זכור בגלל ה- “מארב” שהכין יו”ר מכבי ת”א נח קְלִיגֶר לשחקן היהודי – אמריקני הצעיר בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ’ בן 22 (קומתו 1.90) שהגיע אז לשורות הפועל ת”א מארה”ב כדי לחזק אותה כרכז משחק וקלעי . נח קְלִיגֶר טען בפני מוסדות ה- FIBA כי בארי ליבוביץ’ הוא בעל עבר מקצועני ולכן איננו רשאי ליטול חלק במשחק . מזכ”ל ה- FIBA וִוילִיאָם ג’וֹנְס (William Jones) קיבל את הטיעון . בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ’ נעלב עד עמקי נשמתו ואמר שהשתמשו נגדו בטריק מלוכלך . הוא לא שיחק . רבבת צופים (פי שניים מתכולת אצטדיון יד אליהו הפתוח)הגיעה ל- “בלומפילד” וראתה את הפועל ת”א  מנצחת את מכבי ת”א גם ללא בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ’ המושעה בהפרש של שמונה נקודות בתוצאה 78 : 70 . למרבה ההפתעה זה היה שידור הטלוויזיה הישיר והאחרון מאז ומעולם של שַדָּר ספורט יוצא מן הכלל בשם גִדְעוֹן הוֹד , שמבלי מֵשִים יצר היסטוריה . הוא היה האיש שבנה לראשונה את מוסד פרשנות הכדורסל בטלוויזיה הישראלית הצעירה לדורותיה . צריך לומר כאן עוד מילה אודותיו של גִדְעוֹן הוֹד . הוא עיתונאי ושדר רדיו רב יכולות ומוכשר ביותר . למרות שהטלוויזיה הישראלית הייתה בנובמבר 1968 כפָּנָס קֶסֶם ולו עצמו נשקף בה עתיד מזהיר, בחר להישאר ברדיו “קול ישראל” .

ben av 1

טקסט תמונה : אפריל 1968. ניידת השידור הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכונתה ע”י העובדים ה- “OB הכחול” (נקנתה ע”י עוזי פלד בלונדון מחברת הטלוויזיה הבריטית THAMSE במארס 1968 והובאה לנמל חיפה באוניה) חונה עם הגעתה לארץ ליד בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

vardina

טקסט תמונה : חורף 1969. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. זהו חדר הבקרה של אולפן טלוויזיה . משמאל, הבימאי חגי מאוטנר. מימין, נתבת התמונה (Vision Mixer) שלו ורדינה ארז ז”ל. (באדיבות יוסף “פונצי” הדר ז”ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

כמה ימים לאחר 13 בנובמבר 1968 התמנה דָן שִילוֹן ע”י פרופסור אליהוא כ”ץ למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . במאי 1970 נשלח דן שילון ע”י מנהל הטלוויזיה הישראלית חגי פינסקר ז”ל ומנכ”ל רשות השידור שמואל אלמוג ז”ל למונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 כדי לשדר את שלושת משחקיה של נבחרת ישראל בבית המוקדם בטורניר הגמר נגד נבחרות אורוגוואי , שוודיה , ואיטליה . תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה (ליד ירושלים) טרם הוקמה ולכן שלושת המשחקים הללו הוקלטו באולפני הטלוויזיה האיטלקית RAI ברומא והטייפים הכבדים ונשלחו מייד ארצה במטוס . דן שילון שידר את המשחקים האלה לבדו ללא פרשן . אולם משהתבקש לשדר גם את משחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- “אָצְטֶקָה” (Azteca) בין נבחרות ברזיל ואיטליה (ברזיל ניצחה 4 : 1) לא סמך על עצמו והחליט לזַמֵן לעמדת השידור שלו את שני שחקני נבחרת ישראל מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל כדי שימשו פרשני עזר לצדו . עמדות השידור שנבנו עבור רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות ע”י “TELEMEXICO” באצטדיון ה- “אָצְטֶקָה” ב- 1970 כללו רק שני מושבים . דן שילון החליט אם כך לחלק את העבודה . הוא קבע כי מרדכי שפיגלר ישמש פרשן שלו במחצית הראשונה וגיורא שפיגל ימלא את המשימה במחצית השנייה . מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שימשו עוד זוג עיניים בעמדת השידור אולם התפקיד שלהם היה לספק מידע חדש . לימים בעת שיחות התחקיר עמו אמר לי דן שילון כלהן : “הייתי זקוק לפרשן . ידעתי לשדר כדורגל בטלוויזיה אולם לא הייתי ידען בתחום כמו יורם ארבל ומאיר איינשטיין” . דן שילון יצר מבלי משים היסטוריה : הוא בנה לראשונה את מוסד פרשנות  הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הצעירה .

shilon 1

טקסט תמונה :  יוני 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . זהו דן שילון בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- “אצטקה” במכסיקו סיטי . דן שילון הוא אבי ומייסד מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בחודש נובמבר של שנת 1968 . הוא היה מנהל חטיבת החדשות בשנים 1977 – 1974 והתמנה לכתב רשות השידור בניו יורק בשנים 1981- 1977 . דן שילון היה אחד מעמודי התווך של השידור הציבורי ואח”כ גם של השידור המסחרי . שימש מנכ”ל קבוצת “רשת” אחת משלוש הזכייניות (“קשת” + “טלעד”) שהקימו בנובמבר 1993 את ערוץ 2 המסחרי . מדהים לראות שהוא עדיין איש טלוויזיה פעיל וב- 2013 מנחה בגיל 73 את תוכנית האירוח “המעגל” שזוכה לרייטינג נאה סביב % 20, לעיתים יותר. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

mexico 2

טקסט תמונה : נבחרת ישראל בכדורגל במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. זיהוי הנוכחים בשורת העומדים מימין לשמאל : דני רום, צבי רוזן, שמואל רוזנטל, דוד פרימו, ישעיהו שווגר, והשוער יצחק וויסוקר. זיהוי הנוכחים בשורת הכורעים מימין לשמאל : הקפטן מרדכי שפיגלר, יהושע פייגנבאום, רחמים טלבי, יצחק שום, ו- גיורא שפיגל. (התמונה באדיבות קבוצת הטלוויזיה “TELEMEXICO 1970”. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

מוסד פרשנות הכדורגל היה זָר לחלוטין בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה אז ב- 1970 . צריך להבין שבעת הדיונים בהנהלת רשות השידור על הטסת דן שילון ונחמיה בן אברהם למונדיאל מכסיקו 1970 לא הועלתה כלל אפשרות של שימוש בפרשן . לא בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים של פּוּאֶבְּלָה, טוֹלוּקָה , ומכסיקו סיטי וגם לא באולפן הטלוויזיה בירושלים . שכירת מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל ע”י דן שילון והרצון להיעזר בהם כפרשנים צמודים בעמדת השידור שלו באצטדיון ה- “אצטקה” במשחק הגמר ב- 21 ביוני 1970 בו הביסה ברזיל את איטליה 4 : 1, הייתה הברקה של רגע . חידוש של שַדָּר טלוויזיה טירון וחסר ביטחון אך שקול וזהיר . התברר כי הוא הרחיק ראות .

shilon 1

טקסט מסמך :  ינואר 1970 . מנכ”ל רשות השידור שמואל אלמוג בעצה אחת עם מנהל הרדיו ד”ר ישעיהו שפירא ומנהל הטלוויזיה חגי פינסקר מחליטים לשלוח למונדיאל מכסיקו 1970 את שדר הטלוויזיה דן שילון ואת שדר הרדיו נחמיה בן אברהם . אין זכר להעסקת פרשן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

shilon 2

טקסט מסמך :  ינואר 1970 . מסמך של דן שילון שנכתב לחגי פינסקר ז”ל , יורם רונן ז”ל , ועמוס גורדון ז”ל הדן בהיערכות הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה לקראת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . מרכז מערכת הספורט בירושלים היה פיטר מיליק . למגיש התוכנית בירושלים ואחראי על השידורים התמנה שמעון טסלר ז”ל. אין זכר להעסקת פרשן. (רקכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שדר רדיו “קול ישראל” נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם נשלח אף הוא ע”י מנכ”ל רשות השידור שמואל אלמוג למונדיאל מכסיקו 1970 , אולם המשיך בשלו ושידר ישיר ממכסיקו ללא פרשן צמוד אליו . נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם לא היה היחיד שגרס “הצגת יחיד” ליד המיקרופון . גם שדר הרדיו ההונגרי המיתולוגי גְיוּרְגִי סֶפֶּשִי מילא את המשימה ללא פרשן צמוד . יש לציין עוד במאמר מוסגר כי במונדיאל מכסיקו 1970 האפילו לראשונה שידורי הטלוויזיה הצעירה בראשות דָן שִילוֹן לראשונה על שידורי רדיו “קול ישראל” הוותיק בראשות נְחֶמְיָה בֵּן אָבְרָהָם אך זהו כבר סיפור אחר

2. מהות פרשנות הכדורגל והכדורסל.

מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה בעת שידורים ישירים – הכרחי . יש החולקים על כך . אני סבור שהצבת פרשן נחוצה בתנאי שהוא מוכשר דיו להוסיף מידע חדש לצופיו מעבר לאינפורמציית השידור ה- Play by play של השַדָּר המוביל שלו . פרשן שמפר את כלל “המידע החדש” הופך מייד למעמסה על קו השידור , נשמע כפטפטן ונתפש כמיותר . הובלתי מאות רבות של הפקות טלוויזיה בינלאומיות ביותר מ- 150 ערים הפזורות ברחבי תבל בתקופת שנות שירות ארוכות את השידור הציבורי. באצטדיוני הכדורגל, הכדורסל, הא”ק, השחייה, וההתעמלות בעולם הגדול ראיתי אין סוף עמדות שידור שנבנו תמיד עבור שדר + פרשן ו/או אפילו שני פרשנים. מנהלי תעשיית הטלוויזיה מזה שני דורות מבכרים להפקיד את שידורי הספורט הישירים בידי שדר ופרשן שתפקידם ליד המיקרופון נכרך כבר בנשימה אחת. לבטח בעידן הטלוויזיה המודרנית. פרשנות הספורט היא מומחיות. בעיקר כשמדובר בשני משחקים פופולאריים כמו כדורגל וכדורסל. קל הרבה יותר לתאר את המתרחש על כר הדשא ופרקט הכדורסל באמצעות תמונות ה- Video הטלוויזיונית מאשר לפרש אותן . ככל שהמשחק מוכר וידוע יותר לציבור כך קשה יותר להסביר אותו. מן ההיבט הזה תפקידם של פרשני א”ק, שחייה, והתעמלות כמו מוּלי אֵפשטיין , גִלעד וויינגרטן , יעקב “ז’קי” ווישניה , וברוך “בוקי” צ’יש קל ופשוט יותר ממשימת הפרשנות של דני נוימן וגור שלף . וזאת מפני שהם מפרשנים ענפי ספורט שרזי וסודות הביצוע שלהם מורכבים ונסתרים מהעין הממוצעת של האדם וצופה הטלוויזיה באשר הוא . ענפי הא”ק , השחייה , וההתעמלות הם הנחשבים ביותר , המרתקים ביותר , ומעוררי עניין עצום במשחקים האולימפיים לדורותיהם אך באופן פרדוקסלי הם נדחקים לשוליים במדינת ישראל .

מרדכי שפיגלר נתקל בכך כששימש פרשן הכדורגל הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1970. בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- “אצטקה” במכסיקו סיטי בין ברזיל ואיטליה הצהיר בפני דן שילון , “כי הקבוצה שתבקיע ראשונה במצב של תוצאת תיקו 0:0 היא זאת שתוביל” . קלישאה מדויקת אך לא הציבו את מרדכי שפיגלר כפרשן בעמדת השידור כדי לייצר אינפורמציית טריוויה . מרדכי שפיגלר היה בשעתו כדורגלן מחונן אחד מהטובים ביותר בהיסטוריית הכדורגל של מדינת ישראל אך אין בהכרח קורלאציה בין ההצטיינות על כר הדשא לבין הכישרון ליד המיקרופון . מרדכי שפיגלר היה כדורגלן ואדם נבון שהביא עמו סתמיות , רפיון , ואמירות נדושות למיקרופון ובכך החמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שלוֹ לצֶקֶת את היסודות ולמסד את תורת פרשנות האמת של משחק הכדורגל בטלוויזיה . הוא התחכם והתעקש לפספס את שעת הכושר ההיא בהבל פיו . כדורגלן מוכשר שהפך להיות פרשן טלוויזיה סוּפֶּר טְרִיבְיָאלִי . תרומתו ברבות השנים כפרשן לשידורי הכדורגל הישירים בארבעה מונדיאלים שונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתכמה בגלל זוג עיניו ולא בשל מחשבת הכדורגל שלו . מרדכי שפיגלר ידע והבין כדורגל טוב יותר מרבים אחרים אולם הוא לא הצליח לתרגם את הידע שלו לשפת טלוויזיה . במידה רבה הצטייר כמין חוכמולוג . אף על כן פי שדרני הכדורגל שלי כמו יורם ארבל , נסים קיוויתי , ויורם שמרון רחשו לפרשן מרדכי שפיגלר אמון רב ואהדה גדולה . עבורם הוא היה הבה יותר מפרשן . הוא שימש מעין תעודת ביטוח בעמדות השידור המבודדות ברוֹם האצטדיונים בחו”ל , במונדיאל ספרד 1982 , מונדיאל מכסיקו 1986 , מונדיאל איטליה 1990 , ובמונדיאל  ארה”ב 1994 . גיורא שפיגל היה שונה לחלוטין ממנו. מייד אגיע אליו.

spain 28

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- IBC במדריד. פרשן הטלוויזיה שלי מרדכי שפיגל (מימין) ואנוכי (משמאל) יחדיו עם הכדורגלן הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה (מדובר כמובן ב-Blow up עשוי דיקט בו השחקן רב המוניטין מעניק שירותי פרסום לחברת הצילום agfa). את התמונה צילמה ידידתי המכסיקנית גב’ אנה מריה אגירה המזכירה הראשית של OTI. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

spain 82 2

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מדריד. אנוכי (במרכז) יחדיו עם מהנדס הקול והתקשורת שלי מר מיכה לויירר (משמאל) ועם פרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מרדכי שפיגלר (מימין). ברקע משמאל זהו ה- IBC הענק של Torre Espania. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash spiegler

טקסט מסמך : יוני – יולי 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. אגף במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. אנוכי (משמאל) יחדיו עם פרשן הטלוויזיה מרדכי שפיגלר (מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

shilon 3

טקסט תמונה : 6 באוקטובר 1973. אליפות אירופה בכדורסל – ברצלונה 1973. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של ברצלונה. השדר דן שילון (מימין) והפרשן המזדמן שלו משה לרר ז”ל (משמאל) משדרים ישיר את משחק הגמר של הטורניר בו גברה יוגוסלביה על ספרד בתוצאה 67:78. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בקיץ 1982אינה לי גורלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפגוש שוב במונדיאל ספרד 1982 את הכדורגלן הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסינטו (ידוע בכינוי “פֶּלֶה” / Pele) מי שזכה עם נבחרתו שלוש פעמים בגביע העולם בכדורגל , ב- 1958 בשוודיה , ב- 1962 בצ’ילה, וב- 1970 במכסיקו. פגשתי אותו לראשונה בבבואנוס איירס מונדיאל ארגנטינה 1978. ביקשתי ממנו חתימה. הוא חתם בדרכון שלי ליד החתימה של פרנץ פושקש. ב- 1982 הצטלמנו יחדיו. “פֶּלֶה / Pele” שימש במונדיאל ספרד 1982 פרשן של רשת הטלוויזיה הברזילאית הגדולה TVGLOBO תמורת שכר של כ- 1.000000 (מיליון) דולר. ברור שהתעניינתי אצלו וביקשתי את חוות דעתו אודות מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה. פלה היה לא רק אלוהי הכדורגל בארצו בעת ההיא. הוא היה פיגורה טלוויזיונית בינלאומית ברת סמכא ופרשנות הכדורגל שלו התקבלה כדברי אלוהים חיים . אף על פי כן טען באנגלית סבירה כי פרשנות כדורגל היא אתגר מפני שהמשחק כה אהוב וכה פופולארי בציבור ובעצם כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו משמש גם פרשן של עצמו . פלה הבין שטריוויה היא מלכודת פתאים בטלוויזיה ויש לחפש כל דרך להימנע מנְבִיבוּת על מנת להאיר את מהלכי המשחק מעבר לתיאורם ע”י השדר המוביל . אין זה פשוט כלל ועיקר להיות שדר – פרשן טלוויזיה שפוסח על טריוויה מפני שמדובר בסיקור של ענף ספורט סוּפֶּר עממי , פשוט , ואָהוּד .

mexico 1

טקסט תמונה : 21 ביוני 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 . אצטדיון ה- “אצטקה” במכסיקו סיטי . פֶּלֶה (Pele) נישא על כתפי אוהדים דקות ספורות לאחר שברזיל הביסה במשחק הגמר את נבחרת איטליה 4 : 1 וזכתה בגביע העולם בפעם השלישית בתולדותיה ובתולדותיו של פלה . (התמונה באדיבות TELEMEXICO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

spain 27

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. אנוכי יחדיו עם אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בכל הזמנים הברזילאי אדסון אראנטז דו נאסימנטו (פלה) , מי ששימש פרשן ראשי של רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO בטורניר הכדורגל ההוא. (צילום גב’ אנה מריה אגירה מ- OTI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל בעבר הרץ הימני בִּילִי רָיְיט (Bill Wright) הפך לפרשן טלוויזיה של ה- BBC וגם של ITV. שחקן הכדורגל הנערץ הזה סיפר לי בעת פגישה בינינו ב- Workshop שקיימו שתי רשתות הטלוויזיה הבריטיות בלונדון באוקטובר 1975 (השתתפתי ב- Workshop הזה יחדיו עם הבוס שלי אז אלכס גלעדי) משהו אודות פרשנות כדורגל . לדעתו גם שדרי טלוויזיה בריטיים דגולים ומומחים בזירת הכדורגל בימים ההם כמו אמן הדרמה דיוויד קולמאן (David Coleman), בארי דייוויס, (Barry Davies) ו- הְיוּ ג’ונס (Hugh Jones) היו זקוקים לפרשן לצִדָם. לא כל שַדָּר כדורגל בטלוויזיה וודאי לא כל צופה טלוויזיה מסוגל להבין ולעכל את מערכי הקבוצות, העמדה ותפקוד השחקנים , ומהלכי הכדור בהתמודדויות השונות שמובילים בסופו של דבר לכיבוש שערים. הכדורגל הוא משחק שמרני וחוקיו נשארו כמות שהם אולם שיטות המשחק השתנו גם השתנו. הפרשנות לדעתו חיונית . ואז הביא לדוגמא את המשחק ההוא שנערך ב- 25 בפברואר 1953 באצטדיון “וומבליי” בלונדון בו ניגפה אנגליה מפני הונגריה בתוצאה 6:3. בילי רייט גרס שנבחרת הונגריה בשנים ההן של ראשית שנות ה- 50 במאה שעברה בראשות הקפטן פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) ומאמנם גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) הביאה שיטת משחק בלתי מקובלת בימים ההם שדמתה ל- 4 – 2 – 4 במקום ה- WM המוכר. “המאמן שלנו וולטר ווינטרבוטום לא זיהה את שיטת המשחק ההונגרית החדישה ולא ידע לתת תשובות מתאימות ולכן הובסנו”, אמר לי בילי רייט, והוסיף, “ספק אם שדרני ופרשני הטלוויזיה והרדיו של ה- BBC פִּענחו את חידת הכדורגל ההונגרית המתחוללת על כר הדשא ב- “וומבליי” לנגד עיניהם”. הייתה פאוזה קלה ואז הכריז באוזניי את הסלוגן : “משחק הכדורגל הוא אולי פשוט אך נועד לאנשים חושבים” .

אני מבקש לחזור לאותו הרגע ההוא ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- “אצטקה” (Azteca) במכסיקו סיטי בעת משחק הגמר ברזיל – איטליה במונדיאל מכסיקו 1970, בו נעזר שדר הטלוויזיה דן שילון בפרשנותם של מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל. בעוד מרדכי שפיגלר מחמיץ את שעתו במחצית הראשונה של המשחק , מתגלה דווקא גיורא שפיגל המאופק והשקול במחצית השנייה כפרשן בעל עומק שמעמיס פחות על המיקרופון מ- מרדכי שפיגלר אולם יודע לאבחן ניואנסים . ברזיל כבר הובילה ביתרון 1:3 על איטליה אבל המגן האיטלקי הגבוה והקשוח גִ’יאָנִי פָאקֶטִי (Giacinto Facchetti) המשיך לשמור אישית לוחצת על הקיצוני הימני המסוכן של ברזיל זָ’אִירְזִינְיוֹ (Jairzinho). על פי הוראת מאמנו מָארְיוֹ זָאגָאלוֹ (Mario Zagalo) משך זָ’אִירְזִינְיוֹ במכסיקו 1970 שמאלה לעבר המרכז וגרר עמו את השומר האיטלקי שלו . נפער חלל באגף ימין של ההגנה האיטלקית. גיורא שפיגל בעל עין חדה הבחין בנעשה ואמר לדן שילון , “תראה דן , ז’אירזיניו מושך עמו את פאקטי שמאלה בכך נוצרת פרצה באגף ימין של ה- הגנה האיטלקית שהופכת לפגיעה, ברזיל יכולה לכבוש משם שער…”. הוא צדק. חלף זמן מה ולחלל הריק הזה הגיח בדקה ה- 87 המגן התוקף קָארְלוֹס אָלְבֶּרְטוֹ (Carlos Alberto) שקיבל כדור מדוד מ- פֶּלֶה (Pele) והבקיע את השער הרביעי לזכות ברזיל. לשדר דן שילון לא היה כל כישרון להבחין בניואנס שכזה. גיורא שפיגל הפך את עצמו בבת אחת לפרשן מדויק. ולא רק זאת, הוא היה מספיק עניו וצנוע כדי לא להתפאר בחזון פרשנות שלו . הרי הוא היה יכול לומר לדן שילון לאחר הבקעת השער ע”י קארלוס אלברטו “דן , אמרתי לך…” אבל הוא לא התפתה והחריש. גיורא שפיגל לא היה פטפטן.

בעונת 2007 – 2006 שידר רָמִי וָויְיץ בערוץ 5 בכבלים משחק כדורסל בהיכל מלחה משחק כלשהו של הפועל ירושלים בשורותיה שיחק האמריקני הגבוה 2.07 מ’ טֶרֶנְס מוֹרִיס (Terence Morris) . לצדו של רמי ווייץ ישב הפרשן אריה מליניאק. שחקני הקבוצה היריבה חלפו שוב ושוב על שומריהם הירושלמיים וחדרו לרחבה. טרנס מוריס שניצב במרכז ההגנה נזעק לבלום את החודרים . אריה מליניאק בעל טביעת עין של פרשן שם לב לעובדה מעניינת שרמי ווייץ לא עלה עליה. “רמי, שים לב כי המגינים הירושלמיים מאפשרים לשחקנים היריבים לחדור לרחבה, ולא רק זאת , הם נזהרים מלבצע עליהם עבירות. טרנס מוריס שנחלץ לעזרתם אומנם חוסם אותם אך גם מעת לעת מבצע עבירות במקומם. אם זה יימשך בקצב הזה דווקא השחקן הטוב והמשמעותי ביותר של הפועל ירושלים יצא בחמש עבירות בשלב מוקדם מידי של המשחק”, אמר אריה מליניאק. זהו בדיוק תפקידו של הפרשן. הוא אמור לפַרֵש לציבור את הטעון הסבר מעבר למהלכים שמתוארים Play by play ע”י השַדָּר המוביל.

melinyak

טקסט תמונה : סתיו 1981. היכל הספורט ביד אליהו . אריה מליניאק (משמאל) בתחילת הקריירה שלו כפרשן כדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא התגלה כפרשן כדורסל מיטבי אנוכי (במרכז) בתחילת הקריירה שלי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועורך ראשי ומפיק ראשי שלהם כפי שנקבע תפקידי ע”י הממנים והבוסים שלי מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד, מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני, ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער. מימין, זוהי העיתונאית גב’ מיכל הוכשטאט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

einstein

טקסט תמונה : אביב 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . אחד מצמדי הטלוויזיה הטובים ביותר של השידור הציבורי בעשור ה- 90 של המאה שעברה . אנוכי מציב את השדר מאיר איינשטיין (משמאל) ואת הפרשן אלי סהר (מימין) בעמדת השידור הבכירה של ערוץ 1 בהיכל הכדורסל. הכרחתי את צוותי השידור שלי ללבוש ז’אקטים ולענוב עניבות בעמדות השידור בשטח בדיוק כפי שהם עושים זאת באולפן הטלוויזיה. עמדת השידור היא אזור סטרילי מכובד שמיועד לצוותי השידור שמייצגים את רשת הטלוויזיה שבשמה הם פועלים. חליפות ועניבות היו פק”ל. ועוד דבר : מאיר איינשטיין, אותו גייסתי מרדיו “קול ישראל” בסתיו 1990 כשדר מוביל שלי (במקומו של יורם ארבל שנטש) הביא עמו את הממד העיתונאי בשידורי הספורט של הטלוויזיה. מההיבט העיתונאי הוא שם את יורם ארבל בכיס הקטן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

pini gershon 1

טקסט תמונה : אביב 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . זוהי עמדת השידור השנייה שבניתי ליד הסל הצפוני בהיכל הספורט ביד אליהו . איישו אותה השדר אורי לוי (משמאל) והפרשן רלף קליין ז”ל (במרכז) . כאן בתמונה שניהם מראיינים את מאמן מכבי ת”א מר פנחס “פיני” גרשון (מימין) . ועוד דבר : אורי לוי היה מנחה פנל מצוין אך הוא יננו שדר כדורסל באופיו. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

מוסד פרשנות משחקי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה שָרִיר וקיים בארץ וגם בעולם . אולם לא כולם מסכימים עם נחיצותו ויעילותו בכל תנאי . ידיד אישי שלי עיתונאי הטלוויזיה ושדר ההתעמלות האולימפית הוותיק והמצוין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דני לבנשטיין (מחזיק בשיא עולם טלוויזיוני משְ- שִידֵר ישיר את כל תחרויות ההתעמלות לגברים ונשים באולימפיאדות מוסקבה 1980 , לוס אנג’לס 1984 , סיאול 1988, ברצלונה 1992, אטלנטה 1996, סידני 2000, אתונה 2004, ו- בייג’ינג 2008) סבור שאין צורך בפרשן בשידורי כדורגל. המשחק הפופולארי פשוט דיו והוא נהיר ומוכר לכולם די הצורך. לצורך הצדקת טיעונו הוא מעלה את ארגומנט הצופים הרבים שגודשים את יציעי אצטדיונים בכל רחבי תבל ונהנים מהצפייה ללא גורם מתווך . “תשמע” הוא אומר לי רווי ביטחון עצמי ומוסיף לצידוק טיעוניו : “עשרות מיליונים צופי כדורגל ממלאים מידי שבוע את אצטדיוני הכדורגל בכל רחבי אירופה , מרכז ודרום אמריקה , אפריקה, אוסטרליה, אסיה, ואפילו בארה”ב ודני נוימן לא חסר להם . הם מסתדרים מצוין בלעדיו ושכמותו”. הטיעון נכון מדויק אבל עובדה שתעשיית הטלוויזיה הארצית והבינלאומית תומכת בגרסה שלי. שום רשת טלוויזיה שמכבדת את עצמה איננה מרשה היום לעצמה להושיב שַדָּר בודד בעמדת השידור, ומצמידה לו פרשן ואפילו שניים . שידורי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה תופסים היום נפח שידור עצום וכוללים בתוכם Pre Game Show, החזקת ההפסקה בין שתי המחציות, וגם ניתוח Post Mortem בסיום ההתמודדות. בית הקיבול של הטלוויזיה התעצם עד למאוד והוא דורש השתתפות של פרשנים לא רק בקצוות השידור הישיר אלא גם בתָּוֶוך שלו. דני לבנשטיין בעל השכלה טלוויזיונית רחבה כמו גם השכלה ספורטיבית אקדמאית (הוא בוגר ביה”ס הגבוה לחינוך גופני בקלן – גרמניה) מעיר את תשומת לבי כי למיטב ידיעתו שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF דחו בשעתו את רעיון שיתוף פרשן בשידורים הישירים שלהם, אך הוא מוסיף : “עניין שונה לחלוטין הוא שיתוף פרשן לצד שדר מוביל בתחרויות ספורט שאינן פופולאריות בארץ כמו התעמלות , שחייה , וא”ק . כאן המצב הרבה יותר מורכב עבור הצופה שמתבונן אומנם במקצוע ספורט יפהפה אך בלתי מוכר . מפני שתחרויות ההתעמלות אינן מוכרות דיין לצופים הופכת גם משימתו של השַדָּר המוביל למסובכת ומסועפת והוא חייב בפרשן”, הוא אומר ומציין עוד, “אל תשכח יואש אלרואי שמול משחק הכדורגל שהוא הומוגני בעל אופי אחיד ניצבות תחרויות ההתעמלות הרב גוניות של הגברים בהן מתחרים הספורטאים על שישה מכשירים שונים בתכלית השינוי זה מזה בתרגילי רשות וחובה ושיפוט נקודות מסובך (מקבילים, מתח, טבעות, קרקע, סוס קפיצות ו- סוס סמוכות). אותו הדבר נוגע לתחרויות ההתעמלות לנשים שמתחרות על ארבעה מכשירים שונים (מקבילים מדורגים, קורה, קרקע, ו- סוס קפיצות). היה לי קשה מאוד לשדר ישיר במשך שנות דור את תחרויות ההתעמלות באולימפיאדות ואליפויות העולם ואירופה ללא השתתפותו לצדי של הפרשן יעקב “ז’קי” ווישניה”. נהניתי להקשיב לדעותיו של דני לבנשטיין. הוא היה עיתונאי הגון ויישר דרך בעל היגיון הגיוני , והשכלה רחבה . וגם צנוע. עיתונאי שאפשר לסמוך עליו. הוא היה אחד מאישי הטלוויזיה הטובים והרציניים ביותר שפגשתי בארבעים שנות קריירה טלוויזיונית . עיתונאי ושדר בעל ערך מהזן הישן שמעולם לא חיפש תהילה אישית . תרומתו למען השידור הציבורי במשך שנים רבות הייתה עצומה . לא רק בתחום הספורט .

lebenstein 2

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 1984. אולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג’לס שהוסב לרגע קט להיכל תחרויות ההתעמלות האולימפיות. שדר ההתעמלות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר דני לבנשטיין (משמאל) יחדיו עם טכנאי התקשורת הצמוד שלו משה אלוני (מימין). (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

lebenstein 3

טקסט מסמך : יולי – אוגוסט 1996. אולימפיאדת אטלנטה 1996. השדר המוביל דני לבנשטיין (משמאל) עם הפרשן הצמוד שלו יעקב “ז’קי” ווישניה (מימין). (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

lebenstein 1

טקסט תמונה : ספטמבר – אוקטובר 2000. אולימפיאדת סידני 2000. עמדת השידור שלנו בהיכל ההתעמלות בסידני. השדר המוביל דני לבנשטיין (מימין) יחדיו עם הפרשן שלו יעקב “ז’קי” ווישניה (במרכז). משמאל, פרשן הא”ק ד”ר גלעד וויינגרטן. (התמונה באדיבות דני לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כנ”ל אמורים הדברים לבי השידורים הישירים בא”ק ושחייה באולימפיאדות ואליפויות העולם . שדרים כמו נסים קיוויתי , מאיר איינשטיין , ומשה גרטל היו מתקשים להחזיק שידורים ישירים בני שעות ללא השתתפות פרשנים לידם ברמה של יוֹסֵף “יוֹז’וֹ” טֶלֶקִי , ד”ר גלעד וויינגרטן , וד”ר ברוך “בוקי” צ’יש .

הפוסט הזה איננו קורס טלוויזיה אלא דף מידע . דו”ח טלוויזיה בלבד . אנוכי מתרשם רע מאוד משני פרשני ערוץ 1 הנוכחיים , דני נוימן בכדורגל וגור שלף בכדורסל . אולם הם אינם בודדים ברשימה ארוכה . בשנות עבודתי הרבות בשידור הציבורי הזמנתי שורה ארוכה של אישי כדורסל בולטים לכס פרשנות הטלוויזיה אולם הם לא צלחו אותו מסיבות שונות ביניהם צבי שרף , משה וויינקרנץ, רני כהנא, טל ברודי, גדי קידר, דיוויד בלאט ואחרים. אלכס גלעדי שידר ישיר כדורסל בשנים 1979 – 1976 ללא פרשן . פעם בסתיו 1979 נתקלנו אלכס גלעדי ואנוכי באקראי במאמן הכדורסל רלף קליין ז”ל (לימים חתן פרס ישראל) שהגיע כמונו לאצטדיון “קנדה” ברמת השרון כדי לצפות בתחרויות ה- “גראנד פרי” טניס. רלף קליין התנפל על אלכס גלעדי והציע לו ללמוד כדורסל משַדָּר רדיו “קול ישראל” גדעון הוד ו/או להצמיד אליו פרשן. רלף קליין פטר אותו, “אין לך מושג כ- שדר כדורסל”, ונפנה ממנו. דן שילון הצמיד אליו פרשנים מזדמנים מעת לעת כמו משֶה לֶרֶר ז”ל בזמנו. פרשני הכדורסל היחידים שהצליחו עד כה בתפקידם כפרשני כדורסל בערוץ 1 היו מר אריה מליניאק ומר אלי סהר. לא רק הצליחו אלא שגשגו לאורך תקופה ארוכה . צרתם העכשווית של פרשני ה- הוֹוֶה הוא לא רק היעדר מומחיות אלא המיקרופון הפתוח. הפיתוי הוא עצום והחֶבְרֶה האלה שאינם למודי ניסיון לא עומדים בו. הם מפטפטים ללא תכלית. רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , ABC , ו- NBC מיסדו בשעתו לפני שנים רבות לא רק את שיתוף ה- Commentary בין שדר לפרשן אלא השאירו במתכוון את שני המיקרופונים פתוחים “לאורך כל הדרך” ואפשרו בכך דו שיח לא מכופתר. כל בר בי רב ער לעובדה הגיונית פשוטה : ככל שמדברים יותר גם אחוז השטויות עולה בהתאם . גם בארה”ב וגם בישראל. לא פעם אחת ולא פעמיים נוצרים קונפליקטים מגוחכים על קו השידור בין יורם ארבל ודני נוימן, כפי ששררו בעבר בין השַדָּר המוביל מאיר איינשטיין לפרשן שלו שלמה שרף. פרשן יעיל מסתפק במועט ואיננו אמור להרבות במילים. רְאוּ את הפרשן המלוטש והמיומן אמנון אברמוביץ’ בערוץ 2. אֶמֶש הוא שוב הבריק משנצטווה ע”י המגיש דני קושמרו לחוות את דעתו הנוגעת לתבוסתה של שלי יחמוביץ’ מול בוז’י הרצוג % 42 מול % 58 בבחירות ליו”ר מפלגת העבודה. “תראה דני” פתח אמנון אברמוביץ’ במונולוג קצרצר והשחיז את לשונו : “שֶלִי יחימוביץ’ איננה אוהבת אנשים  והאנשים לא אוהבים אותה. היא אוהבת את האנושות. הצרה שהאנושות איננה הולכת לקלפי”. הוא לא נזקק ליותר מ- 18 מילים כדי להיות אפקטיבי ותכליתי.

אם לאוּרִי לֵוִי הוותיק אִכפת מפרשן הכדורסל הטירון גוֹר שֶלֶף עליו ללמד אותו מושגי יסוד בתקשורת המונים ולשנן עמו רעיונות בסיסיים באופן העברת אינפורמציה לציבור באמצעות הטלוויזיה. בדרבי התל אביבי שנערך ב- “הדר יוסף” ביום שני האחרון – 18 בנובמבר 2013 בו גברה הפועל ת”א על מכבי ת”א 66:78 יצא גוּר שֶלֶף לא רק לא שנון אלא פטפטן מגוחך שהגה סלוגנים סתמיים שבינם לבין פרשנות אין דבר וחצי דבר :

1. מרגיש טוב מאוד לימונד…% 70 מהעניין זה ביטחון…

2. יונתן שולדבראנד אם הוא לא קולע…אין לו מה לחפש במגרש…

3. יש איבודי כדור טובים ואיבודי כדור פחות טובים…

4. ג’ו אינגלס לא מצליח לקלוע את הזריקה הראשונה…

5. אני בטוח שדיוויד בלאט לא אוהב את ה- 19 נקודות שחטפה מכבי ת”א מהפועל ת”א…

6. עוד שלשה שהפועל ת”א מחטיאה…

7. עבירה שטותית של לימונד…

8. הפועל ת”א נראית טוב וגם מרגישה טוב…הפועל ת”א לא משאירה שום דבר…

9. הפועל ת”א נרדמה…וכדאי שיתעוררו מהר…

10. מכיוון שהפועל ת”א לא מצליחה לעצור את התקפת מכבי ת”א היא נתקעת…

11. שלא הולך – אז לא הולך…

12. כדורסל זה משחק של מומנטום…

13. אוה , אוה , אוה , אוה איזה שלשה של הפועל ת”א…

14.אוה , אוה , אוה , קרלון בראון שחקן – שחקן…

15. אדון אורי לוי כל מילה בסלע….

נדמה לי שלצופי הטלוויזיה במדינת ישראל , וודאי למשלם האגרה , מגיע הרבה יותר .

סוף הפוסט מס’ 322. הועלה לאוויר בשבת  – 23 בנובמבר 2013.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *