פוסט מס' 309. "Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 309. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 29 באוקטובר 2013.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 309 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 29 באוקטובר 2013.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 309. "Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 309. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 309. "Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 309. כל הזכויות שמורות.

1. גוּר שֶלֶף. פרשנות כדורסל.

ערוץ 1 נעדר נוכחות טלוויזיונית והוא מחוסר כל כריזמה תקשורתית. זאת עובדה. אין לו את הכוחות מקצועיים כדי להרים תוכנית יומרנית מידי יום שני בשבוע שמכנה את עצמה "ערב הספורט הישראלי" ומחרימה את ה-Prime time החל מ- 18.30 ועד 23.00. הביצוע הרשלני של ערוץ 1 לא יחזיק מעמד למרות שהוא מחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים מידי שעת ערב מוקדמת בימי שני בשבוע בליגת העל בכדורסל תמורת סכום של 6.000000 (שישה מיליון) שקל לעונת 2014 – 2013 , כמו גם בזכויות השידורים הבלבדיות של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל בשעות הערב המאוחרות של ימי שני בשבוע תמורת תשלום של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל לעונת 2014 – 2013 וסך של 45.000000 (ארבעים וחמישה מיליון) לשלוש העונות של 2016 – 2013 . ערוץ 1 לא יִיוָושָע מדמויות טלוויזיה קלושות שמובילות את השידורים הישירים הללו כמו השדרנים מר אורי לוי, גב' מירי אליקים, מר עמית הורסקי ושני הפרשנים מר גוּר שֶלֶף ומר דָנִי נוֹיְמַן. גוּר שֶלֶף הולך ומחמיץ את ההזדמנות שנקרתה לו לשמש פרשן כדורסל של הערוץ הציבורי. גוּר שֶלֶף הוא אדם שקול ורציני אולם נעדר כל ניסיון תקשורתי – טלוויזיוני מוקדם לא כל שכן בעמדת פרשנות של משחק הכדורסל . פרשן טלוויזיה של ענפי ספורט פופולאריים בעיר כמו כדורסל וכדורגל הוא Job לא פשוט. מִשְרָה שעלולה להפוך ל- כפוית טובה ולהיות חֶרֶב פיפיות . בכדורגל עוד יותר מאשר בכדורסל. מוסד פרשנות הספורט בטלוויזיה הולך ומסתבך וסופג ביקורת הציבורית והופך לשק חבטות בהתאמה, ככל שהפרשן נתבע לפרש לציבור את סודותיהם של משחקים כה מוכרים , פשוטים, ופופולאריים כמו הכדורגל והכדורסל. קל הרבה יותר להיות פרשן של ענפי ספורט אולימפיים כמו א"ק, שחייה, והתעמלות שצופנים בחובם ניתוחים פיזיקליים, מתמטיים, פיזיולוגיים, ואנטומיים. פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן כבר משמיע את דעתו כמו תקליט שחוק במשך שנות דור אודות "מרכז הכובד של הכידון ששט באוויר…" והציבור נפעם כל פעם מחדש אך איננו מבין על מה הוא מדבר ולכן לא יכול להתווכח עמו. כשפרשן ההתעמלות ז'קי ווישנייה עסק ודָן בסלטות המפורסמות של שתי המתעמלות האקרובטיות אוֹלְגָה קוֹרְוּט ונַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י על הקורה והמִזְרָן , איש מהצופים לא התווכח עמו ולא חלק על פרשנותו, מפני שלצופי הטלוויזיה שלו לא היו כלים להתמודד עם אמיתות האינפורמציה שהוא מוסר להם. בשעה שפרשן השחייה יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי דיווח לצופים אודות ה- "משקל הסגולי" הנמוך של שחיין הגב האולימפי רב המוניטין ממזרח גרמניה רולאנד מאתס (מנצח במשחי הגב ל – 100 מ' ו- 200 מ' באולימפיאדות מכסיקו 1968 ומינכן 1972) – שתה הציבור בצימאון והאמין לכל מילה שיצאה מפיו. צופי הטלוויזיה נעדרי כל השכלה בהידרודינאמיקה בטחו במֵידָע שהעביר להם פרשן השחייה המהולל של השידור הציבורי בימים ההם . רבים מהם לא יודעים ולא מבינים עד היום כי משקל סגולי נמוך של האדם באשר הוא אדם מהווה יתרון גדול בשחייה מפני שהתכונה הזאת מאפשרת לו צִיפָה טובה יותר על פני המים. שחיין ו/או שחיינית ככל שיהיו מיומנים ומוכשרים בתחום אינם ככלות הכל דָגִים, מבנה גופם איננו הידרודינאמי, ולכן התנגדות המים עושה בהם שַמוֹת ומקשה עליהם את ההתקדמות במים. שחיינים יחידי סגולה שנולדו עם משקל סגולי נמוך (תכונה גנטית) מחפים במשהו על חולשתם ההידרודינאמית ועל שאינם דולפינים ו/או כרישים בכך שהם צפים טוב יותר מאנשים אחרים על פני המים. הכוח של אותם השחיינים המוכשרים יחידי הסגולה הללו שנֵיחַנוּ במשקל סגולי נמוך מושקע בהנעת הגוף קדימה ולא במניעת שקיעתו במים. זהו כמובן מַעֲלָה עצומה בשחייה התחרותית המודרנית. שחיינים אלופים אולימפיים נודעים כמו ג'וני ווייסמילר , גב' דואון פרייזר, מארי רוז, דון שולאנדר, מרק ספיץ, רולאנד מאתס, גב' קורנליה אנדר, איאן ת'ורפ, מייקל פלפס, פיטר וואן דן הוגנבאנד, ארון פירסול, ריאן לוכטה, ואחרים – חוננו ראשית דבר במשקל סגולי נמוך של גופם.

ככל שנושא המשחק פופולארי ומוּכָּר יותר, נתקל הפרשן בקשיים לבַאֵר אותו ולפַרֵש אותו. ככל שהעסק פשוט יותר – מסובך יותר להסביר אותו. הציבור רואה בכדורגל משחק פשוט. כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו הוא בעצם מומחה ופרשן בפוטנציה. לכן פרשן כדורגל וכדורסל בטלוויזיה הוא מקצוע עיתונאי מסועף ומסורג. מקצוע דיאלקטי שיוצר פולמוס מפני שפרשן הטלוויזיה נושא דרשות בפני אנשים שחושבים שהם פרשנים טובים ממנו. זהו אחד המקצועות הקשים בטלוויזיה שנועד לאנשים חכמים שיודעים להתנסח בקצרה ולהביע רעיון במינימום מילים. פרשני כדורגל וכדורסל נבונים מוכשרים מראש למנן את כמות המילים שבהם הם משתמשים למרות שהמיקרופון שלהם פתוח כל הזמן. מסובך לפַרְשֵן מהלך כדורסל גלוי לעין ולהסביר לציבור הצופים איזה רָז ו/או איזה קֶסֶם מסתתרים מאחוריו בו ריק היקמן ויוגב אוחיון מוסרים כדור לשון ג'יימס שהופך אותו לסל . מדובר בתיאום שכאילו מובן מאליו לכל צופה. קשה לפַרְשֵן הרמוניה הגיונית , נאמר כמו עובדה מתמטית כה פופולארית וברורה לציבור, מדוע  2 = 1 + 1. מן ההיבט הזה מהלכים רבים ופשוטים בכדורסל וכדורגל דומים למשוואה היסודית ביותר בשדה המתמטיקה, ואף על פי כן מתעקשים הפרשנים לפרש אותם. הם כמובן נתפשים מייד בעיניי הציבור הנבון כפטפטנים. קל יותר לפַרְשֵן מדוע באהבה 1 = 1 + 1 על פי דעתו של הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר, ו/או מדוע סכום שתי צלעות במשולש ישר זווית תמיד יהיו גדולות מהיֶתֶּר על פי תורתו של המתמטיקאי היווני פיתאגוראס בעת העתיקה. מורכב יותר לפַרְשֵן את המהלכים הטריביאליים שהוביל אֶמֶש ערן זהבי באצטדיון "בלומפילד" ביפו ואשר אִפשרו לו לכבוש שני שערים במשחק הניצחון מכבי ת"א – סכנין 1:4 מפני שמדובר בעסק שנהיר לציבור. הטלוויזיה הישראלית הציבורית קמה מעפרה ב- 1968. היא נמצאת ב- "אוויר" כבר ארבעה עשורים וחצי. כיהנו בשורותיה עשרות פרשני כדורסל וכדורגל. רק שניים אולי שלושה חצו בשלום ב- 45 שנות קיומה את תעלת הפרשנות של משחקי הכדורגל והכדורסל. אבי רצון ואריה מליניאק. אולי גם אלי סהר.

גוּר שֶלֶף ודָנִי נוֹיְמַן אינם מבינים שהם נושאים את דרשת הפרשנות הטלוויזיונית שלהם בפני מאות אלפי צופי טלוויזיה שכל אחד מהם רואה את עצמו כפרשן טוב מהם ו/או טוב כמותם בין אם זה נכון ובין אם לאו. גוּר שֶלֶף ודני נוימן אינם פרשני טלוויזיה. הם מקסימום מהווים עוד זוג עיניים בעמדת השידור. הייתי מצפה מאיש נבון כ- גוּר שֶלֶף שיתנה את הסכמתו בטרם התייצבותו בכֵּס הפרשן את הצורך בלימוד מוקדם של התפקיד. גוּר שֶלֶף הוא טרמפיסט. הוא היה בעברו שחקן מקצועני וקפטן של קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. לפני כמה שנים לאחר מותו של המנהל הקודם מוֹנִי פַנָן ז"ל בנסיבות טרגיות, מונה במקומו למנהל הקבוצה. לפני זמן קצר הודח גוּר שֶלֶף במפתיע מתפקידו כמנהל קבוצת מכבי ת"א ובמקומו מונה לתפקיד הקרואטי ניקולה וויצ'יץ אף הוא שחקן עבר בשורות מועדון מכבי ת"א. גוּר שֶלֶף נותר לפתע לאחר שנים כה רבות מובטל ופנוי להובלות . וערוץ 1 עצר לידו באקראי והציע לו טרמפ. גוּר שֶלֶף התמים עלה עליו. מזל רע. מה עוד שהוא משמש פרשן לצִדָם של שני חֶבְרֶה שמתחזים לשדרני כדורסל, עמית הורסקי ואורי לוי. אנשי טלוויזיה וותיקים כאורי לוי ועמית הורסקי חייבים לומר לגוּר שֶלֶף טירון טלוויזיוני וחסר כל ניסיון בעיתונאות כי למרות שהמיקרופון שלו פתוח אַל לוֹ להשחית מילים, וכי מוטלת עליו החובה להתנסח בקצרה וביעילות, ולנסות להביע באופן חסכוני את רעיונות הפרשנות שלו. ועוד דבר : בעַמִית הוֹרְסְקִי טמון עוד איך שהוא סממן של איזה פוטנציאל סמוי אולי כבוי, אך גם הוא כמו גוּר שֶלֶף נזרק בשעתו למים הקרים בטענה שמדובר בכישרון שעוד יוכיח את עצמו ועתידו לפניו . איזה כישרון ואיזה נעליים. מנהל חטיבת הספורט בערוץ 1 מר מאיר בר חייב להחזיר את עמית הורסקי לנקודת ההתחלה וללמד אותו את ה- אלף בית של העיתונאות הטלוויזיונית ואת סודות השידור הישיר של ה- Play by play . באשר לאורי לוי מדובר בשַדָּר ספורט מגוחך שנָס ליחו. מקרה אבוד. הפקדת המיקרופון בידיו והעלאתו לאוויר זה כמו לקרוא לצופי השידור הציבורי ללחוץ על השלט ולהמיר את ערוץ 1 של הטלוויזיה הישראלית במשהו אטרקטיבי יותר.

אינני יודע אם גוּר שֶלֶף נמנה על קוראי הבלוג . בטרם יישרף כליל ויימוג בתחתיות הרייטינג של ערוץ 1 הוא חייב לדרוש לעצמו קורס פרשנות בטלוויזיה . לא כל קפטן ולא כל שחקן כדורסל ו/או כדורגל מוכשר להיות פרשן טלוויזיה . לא מתקיימת כל קורלאציה טלוויזיונית מדעית בין היותך שחקן עבר ו/או מאמן פעיל בהווה ו/או בעבר לבין כישרונך ליד המיקרופון . אבי רצון לא היה מעולם שחקן כדורגל . אלי סהר לא היה אף פעם שחקן כדורסל . אבל שניהם היו פרשני ספורט מצוינים בטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בתחומו. אריה מליניאק היה שחקן כדורסל בינוני ומאמן כושל אולם פרשן כדורסל מיטבי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. במאי 1984 בעת הטורניר הקדם אולימפי בכדורסל בפאריס נכשל מאמן נבחרת ישראל מר אריה מליניאק כישלון קולוסאלי ומביש יחדיו עם שחקניו להעפיל לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (המאמן הלאומי אריה מליניאק ושחקני הנבחרת שלו הפסידו לאנגליה החלשה  92:88 ונוצחו גם ע"י שוודיה הדלה 80:79 אח"כ הובסו בהפרשים גדולים ע"י נבחרות ברה"מ, ספרד, צרפת, ויוון). המפלה הקשה של נבחרת ישראל בכדורסל בגרנובל ופאריס הפכה לפְיָאסְקוֹ עד שיו"ר הוועדה המקצועית של האיגוד הכדורסל באותם הימים עַמִיֵאל "עַמִי" שֶלֶף ז"ל (אביו של גוּר שֶלֶף) הדיח את אריה מליניאק מתפקידו ואמר לי באכזבה רבתי ף "יואש אלרואי אתה יכול לקחת אותו בחזרה להיות פרשן שלך בטלוויזיה. אריה מליניאק הוא הכל רק לא מאמן כדורסל". אריה מליניאק היה מאמן מוּבַס אולם פרשן כדורסל טוב. לא קיימת קורלאציה מדעית בדוקה בין הרקע המקצועי והשִגְשוּג על כר הדשא ו/או הפרקט לבין הכישרון הנדרש ליד המיקרופון ומרקע הטלוויזיה. טרם הוכח כי שחקני כדורגל ו/או מאמני כדורגל עדיפים כפרשני טלוויזיה על פני אחרים, כאלה שאין להם ניסיון מעשי על כר הדשא. ב- 1978 הפקתי, ערכתי, וניהלתי עבור מנהל הטלוויזיה ישראלית הציבורית ארנון צוקרמן בבואנוס איירס את מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל ארגנטינה 1978 . כל רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הביאו עמם כל מיני פרשנים . אחד המפורסמים ביניהם היה הפרשן של רשת הטלוויזיה הצרפתית המסחרית היה הכדורגלן האגדי של נבחרת הטריקולור מר ז'יסט פונטיין מלך השערים במונדיאל שוודיה 1958. המפיקים הצרפתיים סיפרו לי כי אותו זִ'יסְט פוֹנְטֵיין (Just Fontaine) הוא אומנם מיתולוגיה מהלכת , אולם איננו יודע לתרגם את הידע שלו לשפת פרשנות הטלוויזיה, והם כעת מחזיקים אותו בתפקיד בעל כורחם. דברים דומים אפשר לומר על שחקן הכדורגל הישראלי מרדכי שפיגלר. אין כל קשר מחייב ו/או קרלאציה הכרחית בין מחוננות העבר שלו על כַּר הַדֶשֶא לבין הכישורים הנדרשים ליד המיקרופון. מרדכי שפיגלר אלוף הטריוויה החמיץ שוב ושוב את ההזדמנות להטיל את צִלוֹ על עמדת פרשות הכדורגל של הטלוויזיה הציבורית . אבי רצון איננו אָלֶן דֶלוֹן וגם לא רוֹבֶּרְט רֶדְפוֹרְד ואין לו קול של חַיִים יָבִין אף על פי כן הוא נחשב (בעיניי) לגדול פרשני הספורט והכדורגל של השידור הציבורי בכל הזמנים. לא רק במפני שהוא אדם חכם ומקורי אלא בעיקר בגלל שידע לנתח, להסביר, ולהסיק מסקנות On line בגובה עיניהם של צופיו. המומחה הישראלי לפיזיולוגיה ואנטומיה מר מולי אפשטיין לא היה מעולם אלוף בא"ק בשום מקצוע על המסלול ו/או בשדה. אולם ניתוחיו הפיזיקליים – מתמטיים, יכולתו לנתח בבהירות ובפשטות את תורת התנועה המורכבת של האתלטים, פרשנויותיו הבהירות והממצות, לשונו הקולחת, קולו הנעים והדיקציה שבפִיו, והסקת המסקנות שלו – הופכות אותו לפרשן ספורט ו- א"ק נבון. תענוג להקשיב לו בטלוויזיה. הנאה רבה טמונה במעקב אחרי מחשבתו ו- ההיגיון ההגיוני שלו.

ועוד דבר : בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה החזיקה חטיבת הספורט שלרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בראשות רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) בזכויות השידורים של ליגת הכדורסל ה- NBA. ה- NBA טרם הייתה פופולארית כפי שהיא כיום בטלוויזיה – בארה"ב וגם בתבל. רשתות הטלוויזיה האמריקניות טרם השתגעו עליה וה- NBA גם לא היוותה אז סחורת שידור בינלאומית נדרשת. רוּן אָרְלֶדְג' ניסה לטפח את ה- NBA ומצא פרשן כדורסל בדמותו של שחקן העבר בִּיל רָאסֶל (Bill Russel). הוא הזמין אותו לעמדת הפרשנות של הרשת. בִּיל רָאסֶל בעל מוניטין עצום התנה זאת בלימוד מוקדם של החומר הטלוויזיוני . כדורסל הוא ידע כמובן טוב יותר מכל איש אחר אולם מכיוון שהיה איש נבון וחכם הוא לא היה בטוח אם הוא מסוגל לתרגם את הידע שהוא אוֹצֵר בקרבו לשפת הטלוויזיה. בִּיל רָאסֶל היה ענק כדורסל תרתי משמע (נולד ב- 1934. גובהו האישי 2.08 מ'. הוא זכה 11 פעמים בתואר אלוף ה- NBA כשחקן קבוצת "בוסטון סלטיקס" וגם כשחקן – מאמן שלה בין השנים 1956 ל- 1969) אך נותר ספקן וגם איש עָנָיו. הוא שאל את עצמו האם הוא מוכשר דיו לאייש את עמדת הפרשנות הטלוויזיונית לצדו של שַדָּר הכדורסל המוביל של ABC בעת ההיא קִית' גֶ'קְסוֹן (Kieth Jackson), למרות המוניטין הספורטיבי העצום שלו.

bill russel

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה. זוהי עמדת השידור של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בעת סיקור משחקי הכדורסל של ליגת ה- NBA. מימין, השדר המוביל קית' ג'קסון ומשמאל, הפרשן ביל ראסל . (התמונה באדיבות ABC ובאדיבות מר ג'ים ספנס וספרו המרתק אודות ביצועיה של ABC רשת הטלוויזיה שלו, "Up Close & Personal. הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1988").

2. הרייטינג של ערוץ 1. 

השידור הישיר של משחק הכדורסל אמש (יום שני – 28 באוקטובר 2013) ממלחה , הפועל ירושלים – הפועל אילת 75:91 היה משעמם לא רק בגלל צוות השידור של ערוץ 1 עמית הורסקי וגור שלף אלא גם בגלל חוסר היכולת להזדהות עם "האמריקניזציה" המטורפת שחלחלה בעוצמה לשורות הכדורסל הישראלי ועושה בו שמות נוראיות. כולם היללו את יותם הלפרין מהפועל ירושלים (גור שלף אבחן ואמר שהוא יותם הלפרין "פודה את שטרותיו"). בעיניי יותם הלפרין הוא ברגע זה שחקן אפרורי, צפוי, ונעדר כל קסם אישי ו- ווירטואוזיות כשחקן. הוא אפילו לא חצי מנהיג . אינני יכול לסבול גם את ההתנהגות הברוטלית הבלתי חינוכית של מאמן הפועל ירושלים בראד גרינברג על ספסל קבוצתו. רמה ילדותית, ירודה, ושבלונית. שחקני שתי הקבוצות רובם שחקני חיזוק אמריקניים כאמור שאינני מכיר ומעט שחקנים ישראליים הרגו את הנאת ההתמודדות של כאילו משחק צָמֶרֶת. עמית הורסקי וגור שלף המשעממים קברו את העניין בו . גם שדרני הקווים אלין ווילדאו וליאב נחמני לא הועילו. אין טעם להתייחס ברגע זה לבימוי של מר צבי סלפון שהיה רווי לא מעט טעויות . בסך הכל זה היה שידור ישיר לעניים ועם עובדות הרייטינג העלוב אי אפשר להתווכח. רק % 2.4 בלבד במגזר "האוכלוסייה היהודית" . המצב רע עוד יותר במגזר "כלל האוכלוסייה" שם נמדדת כמות רייטינג של % 2.15. זה עוד טוב מפני שבין 16.00 ל- 18.44 צובר ערוץ 1 הציבורי כמות רייטינג ממוצעת מדהימה בעליבותה של % 0.66 . פשוט מדהים. סקנדל שאין כמותו בתעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל. מדובר בשידור ציבורי שגובה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה ממשלם האגרה רק איש לא רואה אותו . בלתי נתפש. מדובר בשוֹאָת רייטינג לה אחראים במישרין קבוצת אנשים כה רדודה ובלתי מוכשרת שניצבת כבר זמן רב בפסגת הניהול בדמותם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם, עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ', ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת.

r1

טקסט מסמך : יום שני – 28 באוקטובר 2013 . מפת המִדְרוּג ברבעי שעות בין 16.00 ל- 18.45 ואשר כוללת בתוכה את שני מגזרי המדידה של "האוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . מדידת הרייטינג קובעת עובדה נחרצת : ערוץ 1 הציבורי שנהנה מתשלום מס אגרה בגובה של כמעט 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנה נעלם ממפת הרייטינג בין 16.00 ל- 18.44 כלא היה . במצב הזה אין שום הצדקה לשַמֵר את השידור הטלוויזיוני הציבורי במתכונתו הנוכחית תחת הנהלה סוּפֶּר כושלת של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם , עוזרו הראשי מר זליג רבינוביץ' , ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת . (באדיבות וועדת המדרוג) .

r2

טקסט מסמך : יום שני – 28 באוקטובר 2013 . מפת המִדְרוּג ברבעי שעות בין 18.30 ל- 20.45 ואשר כוללת בתוכה את שני מגזרי המדידה של "האוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה" . שידור הכדורסל הישיר של המשחק הפועל ירושלים – הפועל אילת 91 : 75 מהיכל "מלחה" ע"י עמית הורסקי וגור שלף לרבות משדר "מבט" מקוצר בהפסקה שבין שתי המחציות , ומבזק החדשות בטרם המעבר לשידור הישיר מאצטדיון "בלומפילד" של המשחק המרכזי בכדורגל מכבי ת"א – סכנין 4 : 1 , גורף רייטינג ממוצע עלוב של % 2.4 . זה הכל . ולכך עוד קוראים שידור ציבורי שתוחב את ידו לכיסו של האזרח הקטן ודולה ממנו מס בגובה של כ- 1.000000000 (מיליארד שקל בשנה) בשנה . בשתי מילים : בושה וחרפה . (באדיבות וועדת המדרוג) .

ואז ב- 20.45 הגיע תורו של השידור הישיר מאצטדיון "בלומפילד" מכבי ת"א – סכנין 4 : 1 . השידור הציבורי המט ליפול יכול להשליך את יהבו כמה שהוא רוצה על הפרשן מר דני נוימן והשדרנית המנווטת ומחזיקת ההפסקה בין שתי המחציות גב' מירי אליקים . אין טעם לדוש עוד בתפקיד הפרשן ובתפקיד המנווטת . דני נוימן איננו פרשן כדורגל ומירי אליקים היא קוּרְיוֹז טלוויזיוני . השיחה הילדותית שניהלה בהפסקה עם אורח שנדחק ל- Frame הטלוויזיה מר דִידִי הָרָרִי ועם גב' אִירִיס שְטָרְק מנכ"לית ליגת הכדורסל לנשים באיגוד גב' אִירִיס שְטָרְק , מראה כי אין בה שמץ של עיתונאות חוקרת. החזקת המחצית של משחק הכדורגל ע"י גב' מירי אליקים דמתה לניהול גָנוֹן. אי אפשר שלא להעיר הערה לבימאי אמנון אוסמן . זה בסדר שאתה מתאהב בפרופיל של גב' אִירִיס שְטָרְק , אבל למה כל הציבור צריך לסבול . מה כל כך קשה להוריד עוד מצלמה לדֶשֶא כדי לשבור את הצילום המונוטוני והמשעמם , על מנת לגוון את הסיקור וכדי לצלם אותה Enface (ממוּל) ? דני נוימן מהווה עוד זוג עיניים ליורם ארבל שמתנהג בכל מקרה כסומא לא פעם ולא פעמיים . האיש לא רואה , מתבלבל , שוגה , טועה בזיהוי השחקנים ושמותיהם , בין אם מדובר ב- "חרגולים" כפי שהם נראים מעמדת השידור באצטדיון "בלומפילד" ובין אם מדובר בשחקנים שנראים כ- "זבובים" על פי הגדרת המידות שלו , כפי שהתבונן בהם מרום עמדת השידור האיכותית והמרווחת שנבנתה בשעתו בסטנדרטים אירופיים ובינלאומיים ברום היציע המערבי של אצטדיון ר"ג . הוא טועה בכל מקרה מקרוב ומרחוק בכל מקרה . הבימאי אמנון אוסמן מילא בסך הכל את חובתו כמו גם יורם ארבל ודני נוימן , ושדרי הקווים שלהם גב' הדס גרינברג ומר פאדי מולה . העטיפה המסורבלת של ערוץ 1 , כוח האדם העני שלו הניצב בקדמת השידור בחלון הראווה שלו , סגירת הקצוות הנרפית והשלומפרית יוצרת מסגרת ישנה ודהויה . "Monday Night Basketball & Soccer" בערוץ 1 הוא רעיון נכון אבל סך הביצוע שלו רחוק מלהיות מבריק . ערוץ 1 מחזיק בזכויות שידורים בלעדיות של שני אירועי ספורט סופר טריביאליים . נראה אם יהיה מוכשר לטפח את סביבתו הייחודית הזאת . מפת המדרוג בין 20.45 ל- 23.00 איננה מחמיאה לביצועיהם של אמנון אוסמן ויורם ארבל. ממוצע רייטינג של % 9.47 בלבד של שידור ישיר של אירוע ספורט רלוואנטי בו לערוץ 1 יש זכויות שידורים בלעדיות – הוא מעט מידי . מצאה חן בעיניי המצלמה האחורית של אמנון אוסמן שתיעדה את כיבוש השער השלישי לזכות הפועל ת"א מבעיטה חזקה מ- 25 מטרים ע"י שחקן החיזוק הקרואטי ניקולה מיטרוביץ' . יורם ארבל שאין עוד אחד כמותו בתעשיית הטלוויזיה בארץ שיודע לבנות דרמה בקול הבריטון העמוק שלו פסק כי מדובר ב- "טיל באליסטי" . הכדור עשה את כברת הדרך מרגלו של ניקולה מיטרוביץ' עד לשערה של סכנין בשנייה אחת וצבר בדרכו בת 25 מטר מהירות ממוצעת של 90 קמ"ש . התיעוד של המצלמה האחורית של ערוץ 1 (חבל שאין להם לאנשי ערוץ 1 מצלמת SSM) מסביר עד כמה מסוכנות הן הבעיטות החזקות שמאיצות את מהירות תנועת הכדור לפנים וגם מסובבות אותו ומעניקות לו מסלול תעופה אווירודינאמי מעוקל ובלתי צפוי .

והערה לעורך מר יגאל שמעוני : נכון שמדובר בשידור ישיר של משחק כדורגל אך מה כל כך קשה להכניס בפאתי המשדר הזה את הידיעה הסנסציונית מליגת העל בכדורסל בו גברה קבוצת נס ציונה על מכבי "אלקטרה" תל אביב 72 : 71 …??? מה כל כך קשה להציג את טבלת ליגת העל בכדורסל המסכמת בסיום המשדר הישיר מאצטדיון "בלומפילד" . רשלנות עיתונאית

r3

טקסט מסמך : יום שני – 28 באוקטובר 2013 . מפת המִדְרוּג ברבעי שעות בין 21.00 ל- 23.44 ואשר כוללת בתוכה את שני מגזרי המדידה של "האוכלוסייה היהודית" ו- כלל האוכלוסייה". השידור הישיר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – סכנין 4: 1 ע"י יורם ארבל ודני נוימן בין 20.25 ל- 23.00 צובר רייטינג ממוצע באוכלוסייה היהודית של % 9.47. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

סוף הפוסט מס' 309. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 29 באוקטובר 2013.


תגובות

פוסט מס' 309. "Monday Night Basketball + Soccer" של ערוץ 1 הוא רעיון טלוויזיוני נכון שמבוצע ברשלנות. תוכנית ספורט לעניים. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 309. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 29 באוקטובר 2013. — תגובה אחת

  1. היי יואש .נהנה מהכתיבה שלך אף על פי שלא תמיד מסכים אתך: 1. פרשני הכדורגל ,בעיקר, מיותרים לחלוטין ופוגעים בהנאת הצפייה. לא הייתי רוצה שפרשן כזה יישב מאחורי במגרש הכדורגל ויסביר לי מה קורה במגרש. אפילו הנכדים שלי לא צריכים את ההסברים המסורבלים והמתישים ו"מבינים" את מה שמתרחש במגרש היטב. נדמה לי שבאופן עקרוני גם אתה מסכים . עובדה שמלבד אבי רצון ,לפי דעתך, לא קם בישראל אף פרשן כדורגל. נראה לי שאתה קצת מגזים בהתלהבות שלך ממנו. באצטדיון הברנבאו יושבים 100 אלף צופים ונהנים מהמשחק וגם מבינים אותו ללא פרשנות. לעומת זאת אם באותו אצטדיון היה מתקיים משחק בייסבול או תחרות אופנועים ,או מה שזה לא יהיה ,נוכחותו של הפרשן הייתה הכרחית כי אלו הם ענפי ספורט לא מוכרים ומורכבים שהצופה ההדיוט לא יבין. 2. דני נוימן מירי אליקים ועמית הורסקי הם עלבון לאינטליגנציה ואני פשוט לא מקשיב להם ולא צופה בשידורים שלהם (בכדורגל מחוסר ברירה לפעמים כן). הם כל כך ירודים שהם לא ראויים להתייחסות ולביקורת שלך. עצם העובדה שאיש מקצוע ברמה שלך , מתייחס אליהם רק מוסיפה להם כבוד וההערכה שהם ממש לא ראויים להם. זהו לערב להשתמע מדני

להגיב על דני לבנשטיין לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>