פוסט מס’ 395. עיתונאות הטלוויזיה היא עבודה סִיזִיפִית נטולת גימיקים, רוויית אחריות כבדה, וחסרת כל תהילה. אתה עֶבֶד של מוֹלֶך הרייטינג 8 ימים בשבוע, 35 ימים בחודש, 420 ימים בשנה, בתקופה של 32 שנים מ- 1971 עד 2003 לרבות עבודה רצופה בשבתות וחגים ללא כל כותרת. פוסט מס’ 395. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 30 במאי 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת .

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס’ 395 : הועלה לאוויר ביום שישי – 30 במאי 2014.

———————————————————————————————–

עיתונאות הטלוויזיה היא עבודה סִיזִיפִית נטולת גימיקים, רוויית אחריות כבדה, וחסרת כל תהילה. אתה עֶבֶד של מוֹלֶך הרייטינג 8 ימים בשבוע, 35 ימים בחודש, 420 ימים בשנה בתקופה של 32 שנים מ- 1971 עד 2003 לרבות עבודה רצופה בשבתות וחגים ללא כל כותרת. פוסט מס’ 395. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ”ל רשות השידור בקיץ 2002 ע”י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל “אריק” שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ”ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ”ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ציטוט : “חלק מתפקידי כמנווט שידורי הספורט וחלק מאחריותי ומשימתי כמנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הוא לתכנן בדייקנות וקפדנות את חיי הרשת שלי לטווח ארוך”. (אנוכי בעת פרזנטציה והצגת תוכנית העבודה שלי באוגוסט 1992 בתום אולימפיאדת ברצלונה 1992, הנוגעת לרכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט הגדולים והחשובים בארץ ובעולם בטווח השנים של 1998- 1992. הפרזנטציה מוגשת בע”פ ובכתב ל- מנכ”ל רשות השידור אריה מקל, יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור מיכה יִנוֹן , מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל , ויו”ר וועדת הספורט של מליאת רשות השידור מֶנִי ווייצמן).

yoash 3

טקסט תמונה : סופו של חודש אוגוסט בשנת 1992 . חדר הישיבות של מנכ”ל רשות השידור ו- הוועד המנהל של רשות השידור בבניין “כלל” בירושלים . אנוכי מגיש בע”פ ובכתב את תוכנית העבודה שלי לטווח ארוך בין השנים 1998 – 1992 שכוללת את רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט הגדולים והחשובים בארץ ובעולם. היריב העיקרי של רשות השידור בתחום שידורי הספורט היה ערוץ 5 בכבלים (היום ערוץ הספורט מס’ 55, 56, 57, ו- 58 בכבלים). ערוץ 2 המסחרי טרם נולד (עלה לראשונה לשידור ב- 4 בנובמבר 1993). זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, חבר הוועד המנהל מֶנִי וָויְיצְמָן, יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור מִיכָה יִנוֹן, ומנכ”ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ציטוט : “תפקידן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור הוא לרכוש ולהחזיק בזכויות השידורים הבלעדיות של אירועי הספורט הגדולים והחשובים בארץ ובעולם . כשאתה אוחז בזכויות השידורים הבלעדיות של אירוע חשוב אתה מחזיק גם באופן אוטומטי בהצגת הטלוויזיה הרלוונטית הממשמשת ובאה . אם לדוגמא זכויות השידורים של משחקי מועדון הפאר של מכבי ת”א בכדורסל בגביע אירופה יהיו שלנו , ומאיר איינשטיין ישדר אותם ישיר בערוץ 1 שלנו כש- ממולו יורם ארבל ישדר ישיר בערוץ 5 בכבלים ובערוץ 2 תחרות דוּק , הצופים יהיו עמנו ללא כל ספק וגם הרייטינג . אישיותו של יורם ארבל כמושך צופים איננה רלוואנטית” . (אנוכי בעת שיחת עבודה בדצמבר 1990 עם מנכ”ל רשות השידור מר אריה מקל ומנהל הטלוויזיה מר יוסף בר-אל לאחר שיורם ארבל עזב אותי וחבר לערוץ 5 בכבלים).

ציטוט : “מנהיגות בכל חברה אנושית חייבת להתבסס על יושרה מוחלטת, דוגמא אישית אבסולוטית , ו- ידע קונקרטי מקסימלי . זהו סדר הדברים בניהול מחלקת הספורט, וזה גם ברור. אולם אין זה הכל. שגשוג הפקות הספורט ושידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מותנים ראשית דבר בכמות הממון שתפקידו בידיי. הכסף חשוב יותר מכל הכישרון והניסיון של כלל עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו” . (אנוכי בשיחת עבודה בנובמבר 1980 עם מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד ז”ל , מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני ז”ל , ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער ייבדל לחיים ארוכים – ערב המינוי שלי למנהל הספורט במקומו של אלכס גלעדי שעזב ועבר ל- NBC). 

alroey 3

טקסט תמונה : נובמבר 1980. מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק “צחי” שמעוני, ומנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער ממנים לתפקיד רב האחריות של מנהל הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אין במינוי שום הילה. רק מאמץ אין סופי , עול מתמיד, אתה מעפיל בשביל צר לעבר פסגת ההר , התחייבות מוחלטת , ודבקות במשימה ונאמנות , ותחושת סולידריות עם רשת הטלוויזיה שמעסיקה אותך וסומכת עליך כי אומנם תתכנן בדייקנות וקפדנות את חייה לטווח ארוך”. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חלק מ- מכתבי הערכה שהוענקו לי ע”י המנכ”לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לדורותיהם, הדגישו את חשיבות התכנון הטלוויזיוני היסודי לטווח ארוך ודנו ביכולת להוציא את התכנון המפורט אל הפועל הלכה למעשה . ראיתי בתפקידי כמנווט שידורי הספורט שליחות ולא קרש קפיצה לתפקיד ניהולי בכיר יותר . המסמכים המצ”ב נכתבו אלי לפני המון שנים . למרות שחלף זמן רב מאז הם מעידים כי שידור אירועי הספורט הגדולים והרלוואנטיים בארץ ובעולם בתקופתי כמנווט, היטיבו עם השידור הציבורי במתכונתו ההיא . שידור אירועי הספורט החשובים היקרים והיוקרתיים בארץ ובעולם על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 , עלו כסף אך היו שווים זהב . התגמול המיידי היה רייטינג ומדרוג בכמויות בלתי נדלות . אך לא רק . שידורי הספורט הפופולריים בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1980 (וגם קודם לכן בתקופתם של מר דן שילון בשנים 1974 – 1969 ומר אלכס גלעדי בשנים 1980 – 1974) היוו נִדְבָּך מרכזי בעל משיקים ונקודות מגע וחיכוך מרביים עם חלקי פזל אחרים בתמונה . כלומר ניתוח טבלאות הרייטינג מראה כי שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 חיברו את הצופים באופן כמעט אוטומטי גם לשידורים ותוכניות אחרות פחות אהודות ומפורסמות , וע”י כך העלו את סך כמות המדרוג הכללי של השידור הציבורי . מובאים כאן גם כמה מסמכי הערכה של מי שהיה מנהל חטיבת החדשות מר רפיק חלבי אולם לא היה לו חלק מהותי בשגשוג שידורי הספורט בימים ההם . החשוב ביותר מנקודת מבטי כמנווט , עורך , ומפיק שידורי הספורט היה לשכנע את הדרג הביצועי העליון , הלא הם מנכ”ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה וסמנכ”ל הכספים שלהם בצדקת מחשבותיי ודרכי בצורך לרכוש את זכויות השידורים בשנים ההן של אירועי הספורט הגדולים והחשובים בארץ ובעולם . מן ההיבט הזה לא היו שני למנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בקדנציה הראשונה שלו 1989 – 1984 ולסמנכ”ל הכספים שלו יוֹחָנָן צָנְגֶן ייבדל לחיים ארוכים , עד להופעתם המזהירה בשמי רשות השידור ב- 1993 של מנכ”ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . הטריאומוויראט השלטוני השתנה מעת לעת , אולם הוא זה שניהל אותי במשך יותר משני עשורים כמנווט ומנהל שידורי הספורט כלל בתקופות השונות את האישים הבאים :

1980 – 1978 . מדובר בשני אירועים בינלאומיים מרכזיים , מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל איטליה 1979 . מנכ”ל רשות השידור יצחק לבני ומחליפו יוסף “טומי” לפיד . מנל הטלוויזיה ארנון צוקרמן . סמנכ”ל כספים של רשות השידור היה ישראל דורי. הערה : אלכס גלעדי שימש מנהל הספורט בעוד אנוכי התמניתי מטעמו ומטעם ארנון צוקרמן למנווט, עורך, ומפיק (ב- בואנוס איירס) של מונדיאל ארגנטינה 1978 ולעורך ומפיק של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 בה דורגה נבחרת ישראל תחת שרביט אימונו של רלף קליין ז”ל במקום השני לאחר נבחרת ברה”מ תחת הדרכתו של אלכסנדר גומלסקי המנוח. האליפות ההיא תיזכר בגלל קשיי הסיקור שנבעו מתקשורת לוויינים דלה ומוגבלות ועוני טכנולוגי של תחנת התקשורת ל- לוויינים של מדינת ישראל בעמק האלה . סיגנל הטלוויזיה של משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות ישראל וברה”מ ב- 20 ביוני 1979 בטורינו הועבר על לוויין ה- Major האטלנטי (עמק האלה לא הייתה כלל מחוברת אליו אלא מחוברת ל- לוויין ה- Primary ה אטלנטי בלבד). שוחחתי על כך ועל הצרה שחטיבת הספורט והטלוויזיה הישראלית הציבורית נקלעו אליה בעל כורחן עם שר התקשורת יצחק מודעי ז”ל. הסברתי לו את נתוני התקשורת הלוויינית ואת הפוטנציאל של עמק האלה וביקשתי ממנו שייתן הוראה לשני המהנדסים הבכירים של חברת “בזק” גבריאל שקל ז”ל ויצחק אברהם נגל ז”ל לנתק את הצלחת אנטנה בעמק האלה מלוויין ה- Primary לשלוש שעות ולהתחבר ל- לוויין ה- Major כדי שנוכל להעביר בשידור ישיר את המשחק ישראל – ברה”מ שכל המדינה חפצה לראות . הניתוק היה כרוך בהשבתת תקשורת הטלפוניה הישראלית, 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון ישראליים לווייניים בינלאומיים והשבתת קווי מחשבים. יצחק מודעי הבין וניתח נכון ומהר את הנתונים. הוא השיב ללא היסוס : “מר יואש אלרואי אעשה כבקשתך. לא יעלה על הדעת כי אירוע גמר מסקרן שכזה בהשתתפות נבחרת ישראל בכדורסל נגד ברה”מ לא ישודר בטלוויזיה . אני אתן את מייד את ההוראה לאנשים המתאימים אצלנו. חוץ מזה לא יקרה שום אסון אם בגלל הניתוק הזמני האנשים לא ידברו בטלפון שלוש שעות” . ואומנם כך היה. הודעתי לארנון צוקרמן כי הצלחתי במשימה ויש לנו שידור ישיר. ארנון צוקרמן דיווח את הבשורה למנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד. ובאמת הצלחת – אנטנה היחידה בעמק האלה התנתקה מלוויין ה- Primary לשלוש שעות והתחברה ל- לוויין ה- Major האטלנטי. מדינת ישראל התנתקה למשך שלוש שעות מהתקשורת הלוויינית הבינלאומית שלה בגלל שידור ישיר של משחק כדורסל . משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בין נבחרות ישראל וברה”מ הועבר בשידור ישיר במלוא היקפו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ביום רביעי – 20 ביוני 1979 בין 21.00 ל- 24.00. השדר בטורינו היה אלכס גלעדי. אנוכי ערכתי והפקתי את השידור הישיר בירושלים . המשימה צלחה אולם כגודל מאמצי ההפקה כך הייתה גודל האכזבה . נבחרת ישראל תחת הדרכתו של רלף קליין ז”ל הובסה בתוצאה 98 : 76 והתנחמה במדליית הכסף . בתום השידור הישיר ניתקו טכנאי “בזק” את צלחת האנטנה של עמק האלה מה- Major והיא שבה שבה והתחברה שוב ל- Primary . למחרת בבוקר צלצלה אלי גב’ יפה מישורי מי שהייתה מנהלת לשכת מנהל הטלוויזיה . היא הודיעה לי כי מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן מבקש לראותני בלשכתו בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. גם מנהל חטיבת החדשות חיים יבין היה בחדר . ארנון צוקרמן לחץ את ידי ואמר לי שלוש מילים, “יואש אלרואי תודה” . זאת הייתה סצנה שלא הייתי מורגל בה , בעיקר כשארנון צוקרמן המופנם נטל בה חלק . מייד אח”כ פנה לחיים יבין ואמר לו , “חיים , תגיד גם אתה תודה ליואש אלרואי” . חיים יבין שאל מִנֵּיה וֵּביהּ את ארנון צוקרמן , “על מה בדיוק אני צריך להגיד תודה ליואש אלרואי…” .

emeq ahelah 1

טקסט תמונה : מאי 1972. ראש הממשלה גב’ גולדה מאיר (לצדה מימין שר התקשורת שמעון פרס) חונכת את תחנת התקשורת ל- לוויינים בעמק האלה בשיחת טלפון בינלאומית עם נשיא ארה”ב ריצ’ארד ניקסון. “Hello Mr. President” אמרה לו גב גולדה מאיר והנשיא האמריקני השיב לה , “Hello Madam Prime Minister”. השקת תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה הצעידה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבת אחת אין ספור צעדים קדימה (לע”מ תמורת תשלום).

emeq ahelah 3

טקסט תמונה : 1972. ראשית התקשורת הלוויינית הבינלאומית של מדינת ישראל. זוהי צלחת – אנטנה יחידה המוצבת לפי שעה בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק באלה (ליד ירושלים) וחוברה ל- לוויין ה- Primary האטלנטי. באמצעות הצלחת אנטנה הזאת חיברה עמק האלה 15000 קווי טלפון בין מדינת ישראל לארה”ב, אירופה, אפריקה, ומרכז ודרום אמריקה לרבות קווי מחשבים ו- 2 טרנספונדרים של טלוויזיה. (לע”מ תמורת תשלום).

emeq ahelah 2

טקסט תמונה : 1984. תחנת עמק האלה צועדת צעד אחד קדימה וממסדת צלחת אנטנה שנייה שמחוברת ל- לוויין ה- Major האטלנטי. (לע”מ תמורת תשלום).

livni 2

טקסט תמונה : 1 באפריל 1979. יוסף “טומי” לפיד ז”ל (מימין) מתמנה למנכ”ל רשות השידור ע”י ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין ושר החינוך והממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר ז”ל (במרכז), ומחליף את מנכ”ל רשות השידור היוצא יצחק לבני ייבדל לחיים ארוכים (משמאל). (באדיבות איש הטלוויזיה לשעבר אדי סופר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

kirshenbaum 4

טקסט תמונה : 1976. תור הזהב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1979 – 1973. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, מנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום, ועוזרת ההפקה והבימוי גב’ לאה פילצר. (באדיבות ארנון צוקרמן ומוטי קירשנבאום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1984 – 1980 . בנובמבר 1980 התמניתי למנהל הספורט ע”י יוסף “טומי” לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני , ומנהל החדשות טוביה סער . ב- 1982 התמנה טוביה סער למנהל הטלוויזיה במקומו של יצחק “צחי” שמעוני שהתפטר מתפקידו . סמנכ”לים הכספים של רשות השידור היו ישראל דורי המוכשר ואחריו יוחנן צנגן מוכשר לא פחות מקודמו.

zangen

טקסט תמונה : יוחנן צנגן סמנכ”ל כספים בלתי נשכח של רשות השידור בשנים 1991 – 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1989 – 1984. מפקדיי היו מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל , מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל , יאיר אלוני , וחיים יבין (התמנה ביוני 1986 וכיהן בתפקיד עד נובמבר 1989) , וכן סמנכ”ל הכספים המצטיין יוחנן צנגן . 

1993 – 1989 . מפקדיי היו מנכ”ל רשות השידור אריה מקל , מ”מ מנהל הטלוויזיה נסים משעל (תקופה קצרה מנובמבר 1989 עד יולי 1990) ומנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל (כיהן בתפקיד בשלוש השנים של 10.7.1993 – 10.7.1990) . המנכ”לים הכספים של רשות השידור היו יוחנן צנגן הבלתי נשכח ומחליפו מוטי לוי .

1998 – 1993 . מפקדיי היו מנכ”ל רשות השידור מרדכי “מוטי” קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן וסמנכ”ל הכספים של רשות השידור מוטי לוי . מוטי קירשנבאום היה מנכ”ל מהיר . חוץ מהישגיו הוא גם צמצם את רמת הביורוקרטיה המסורבלת בחמש שנות שלטונו ברשות .

aloni 1

טקסט תמונה : אפריל 1993. מרדכי “מוטי” קירשנבאום (משמאל) מתמנה למנכ”ל רשות השידור (במקומו של אריה מקל) ע”י ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ז”ל ושרת החינוך והממונה על ביצוע חוק רשות השידור גב’ שולמית אלוני. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : שרת החינוך שולמית אלוני, מיכה ינון יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור, מוטי קירשנבאום המנכ”ל החדש של רשות השידור. הוא התמנה לתפקיד ברם במקומו של המנכ”ל הקודם אריה מקל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2001 – 1998 . מפקדיי היו מנכ”ל רשות השידור אורי פורת , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ומ”מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני . מנכ”ל הכספים היה מוטי לוי .

stern 8

טקסט תמונה : אביב 1999 . שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משגשגים הרבה תודות לשני האישים הללו מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל (משמאל) ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ייבדל לחיים ארוכים (מימין). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2002 – 2001 . מפקדיי היו מנכ”ל רשות השידור הזמני רן גלינקא , מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל מ”מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני ואחריו מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף “יוסי” משולם . סמנכ”ל הכספים של רשות השידור היה מוטי לוי .

להלן חלק מרשימת זכויות השידורים של אירועי הספורט הגדולים והחשובים בארץ ובעולם אותם רכשתי בשנים 2002 – 1980 בגיבויים של האישים הנ”ל :

1. הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) + משחקי גביע המדינה בכדורגל (בשנים 1994 – 1980 בלבד) + משחקי הבית של נבחרת ישראל בכדורגל במסגרות קדם אליפויות אירופה לאומות בכדורגל (Euros) וקדם המונדיאלים.

2. משחקי מכבי ת”א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל.

3. אליפויות העולם בא”ק.

4. אליפויות אירופה לאומות בכדורגל (Euros) + משחקי החוץ של נבחרת ישראל בקדם המפעל.

5. מונדיאלים + משחקי החוץ של נבחרת ישראל בקדם טורנירי גביע העולם בכדורגל.

6. אליפויות אירופה לאומות בכדורסל + משחקי נבחרת ישראל בית וחוץ בקדם המפעל .

7. אולימפיאדות.

8. NBA (בשנים 1991 – 1987 בלבד).

9. ווימבלדון (1998 – 1980).

10. אליפויות העולם ואירופה בהחלקה על הקרח.

11. משחקי הגמר על הגביע האנגלי בכדורגל (1991 – 1985 בלבד).

12. טורנירי ה- ATP בטניס ברמת השרון + תחרויות גביע דייוויס של נבחרות ישראל בטניס (1993 – 1980). 

13. אליפויות העולם ואירופה בשחייה + אליפויות העולם ואירופה בהתעמלות.

14. המכביות.

15. כינוסי הפועל.

16. אליפויות ישראל בא”ק + שחייה + התעמלות (בשנים 1987 – 1980 בלבד).

17. הליגה הלאומית בכדורסל (ליגת העל היום) + משחקי גביע המדינה בכדורסל. 

טקסט מסמך : שנת 2000. יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב נפרד ממני לאחר סיום תפקידו ופרישתו מרשות השידור. מר גיל סמסונוב התמנה לתפקיד הרם ב- 1998 ע”י ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והרשות בוושינגטון בירת ארה”ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. יוסף בר-אל התמנה למנהל הטלוויזיה במכרז שהתקיים בבניין “כלל” בירושלים במשרדי הרשות ב- 10 ביולי 1990. הוא גבר בקלות על המועמד המתחרה מולו נסים משעל. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ”ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת “רשת” בערוץ 2 כמנכ”ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988 . מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנכ”ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 . 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88′ 37 ימים . מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט (אליפות העולם בכדורסל) של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. מנכ”ל רשות השידור באותם הימים היה אורי פורת ז”ל ומנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה יאיר שטרן יבד”ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם ישיר 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 . המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. היה ברור לי כי אנוכי צועד במשעול הנכון ובכיוון הנכון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שכתב לי מנהל חטיבת החדשות מר רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for  האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת”א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל) שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים , ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנה כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הגדולים ו- הרלוונטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 . המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן לאחר סיום תפקידו ופרישתו מרשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט (אליפות העולם בכדורסל) של ספרד 1986 . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורת). 

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע”י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בטריקת דלת בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ”ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד . המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים . נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה את יוסף בר-אל מכהונתו כמנכ”ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס’ 395. עיתונאות הטלוויזיה היא עבודה סִיזִיפִית נטולת גימיקים, רוויית אחריות כבדה, וחסרת כל תהילה. אתה עֶבֶד של מוֹלֶך הרייטינג 8 ימים בשבוע, 35 ימים בחודש, 420 ימים בשנה בתקופה של 32 שנים מ- 1971 עד 2003, לרבות עבודה רצופה בשבתות וחגים ללא כל כותרת. פוסט מס’ 395. כל הזכויות שמורות. 

1. דורון צברי ואיתי לנדסברג.

בימאי הטלוויזיה מר דוֹרוֹן צַבָּרִי טען במפגש פנל טלוויזיה בינלאומי שהתכנס בבית ביאליק בתל אביב (הנחתה גב’ לִינוֹי בַּר גֶפֶן) ודן באיכות ערוץ 1 הציבורי , כי הצעת החוק של הממשלה לסגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית היא הזדמנות מיטבית גדולה של הציבור לקבל בסופו של דבר שידור ציבורי טוב יותר . דורון צברי אמר כי מתקיים כעת מצב נדיר בו הממשלה צועדת במשעול נכון . זוהי הזדמנות ניאותה בה השר הממונה גלעד ארדן מביא חוק טוב להצבעה שמטרתו להרוס את רשות השידור הכושלת הנוכחית והקמת חדשה ואחרת במקומה . מנהל מחלקת התעודה של ערוץ 1 מר איתי לנדסברג טען כנגדו את הטיעון המוכר ואמר כי הבעיה איננה בעובדי ערוץ 1 אלא בהנהלה כושלת לאורך שנים והרעיון להתחיל מהתחלה איננו ישים . איתי לנדסברג אמר עוד כי רשות השידור היא מפעל תקשורת ויש חשיבות לניסיון העבודה של אנשיה . הבעיות של רשות השידור הן בעיות ניהול וכי בלתי אפשרי לשלוח הביתה 2000 עובדים בתוכם 700 עיתונאים .

איתי לנדסברג טועה . אפשר לשלוח הביתה 2000 עובדי טלוויזיה שמפיקים מידי ערב ולילה במשך שנים ארוכות רייטינג ממוצע יומי ירוד ומדשדש שנע בין % 1 ל- % 3 למרות שערוץ 1 תוחב את זרועו הארוכה לכיסו של האזרח וגובה ממנו מידי שנה בשנה כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל . נוצר מצב אבסורדי בו אזרחי מדינת ישראל מתחזקים בכספם את ערוץ 1, יעני בטענה כי מדובר ב- “שידור ציבורי” חשוב , אולם כזה שהם אינם צופים בו .

“שידור ציבורי” הוא מונח נשגב שרבים מעניקים לו פרשנות צרת מידות ו- מוגבלת . שידור ציבורי” איננו בהכרח מה שאיתי לנדסברג רוצה לשדר ולהראות לצופיו אלא מותנה גם מה שהצופים שלו רוצים לראות .

1. האם השידורים הישירים של ערוץ 10 שעסקו ב- זכייתה של מכבי ת”א בגביע ה- Euroleague ב- Final four האירופי בכדורסל אינם שידור ציבורי…?

2. האם השידור הישיר של ערוץ 5 בכבלים את משחק הגמר ב- Champions League ריאל מדריד – אתלטיקו מדריד 4 : 1 איננו שידור ציבורי…?

3. האם “המקור” בערוץ 10 בהובלת מר רביב דרוקר איננו שידור ציבורי…?

4. האם “עובדה” בערוץ 2 בהנחיית גב’ אילנה דיין איננה שידור ציבורי…? 

5. האם השידורים הישירים בערוץ 1 של המשחקים המרכזיים בליגות העל של הכדורסל והכדורגל במדינת ישראל אינם שידור ציבורי…? אם כבר דנים בהישגי הרייטינג של ערוץ 1 תמוה מדוע שידורי הכדורסל הישירים שלו בליגת העל זוכים למדרוג כה נמוך ומביך . נכון שה- Pre Game Show והמחצית הראשונה של חלק מהמשחקים משודר ישיר ב- Non Prime Time בין 18.30 ל- 19.30 , אולם המצב מדאיג גם בעת המעבר ל- Prime Time . מדובר ברייטינג ממוצע שנסב סביב % 2.5 (שניים וחצי אחוזים) בלבד . צריך להבין שערוץ 1 משלם לאיגוד הכדורסל בעונת 2014 – 2013 סכום של 6.000000 (שישה מיליון) עבור זכויות שידורים בלעדיות של המשחקים המרכזיים . 150000 (מאה וחמישים אלף) שקל זכויות שידורים בעבור משחק בודד . לכך יש להוסיף את הוצאות ההפקה הכלליות , שכירת ניידת “מזמור” של דני לנקרי , רישום שעות נוספות של עבודת לילה מאוחרת של כלל העובדים בשלושת הסקטורים של ערוץ 1 , עיתונות / הפקה , טכנאי חטיבת ההנדסה , והדירוג המשולב . נסיעות הפקה ארוכות מבסיס ערוץ 1 בשכונת רוממה בירושלים לעבר יעדים ומחוזות רחוקים כמו אילת , עמק יזרעאל (גן נר) , וחיפה מייקרים את הוצאות ההפקות שמאמירות לסדר גודל של עד רבע מיליון שקל . התבוננות קברניטי ערוץ 1 בטבלאות המדרוג מצביעה על עובדה מאכזבת בולטת . גם העתקת השידורים הישירים של המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורסל לעבר תחום ה- Prime time איננו מיטיב עם המדרוג הקלוש של ערוץ 1 . מוזר ומתמיה . אתה למֵד כי אין מפגש בין רמת ההשקעה הכספית לבין תוצאת הרייטינג . ערוץ 1 משתדל אך נראה כי הוא תקוע במהלך סרק בתיבת ההילוכים שלו . הנה מבט קצרצר לעבר שלושה שידורי כדורסל ישירים שלו בזמן צפייה ראשי .

יום / תאריך                      שעה                    משחק               ממוצע רייטינג

יום שני/12 במאי 2014          22.45 – 20.30        גלבוע/גליל – מכבי ת”א             % 2.77

יום חמישי/15 במאי 2014     22.45 – 20.30       הפועל חולון – הפועל ירושלים      % 2.27

יום שלישי/27 במאי 2014     22.45 – 20.30       מכבי חיפה – הפועל ירושלים        % 2.85

יום חמישי/29 במאי 2014     22.45 – 20.30       מכבי ת”א – הפועל אילת              % 3.86

“שידור ציבורי” הוא מונח כולל ו- רחב אופקים שטעון וויכוח נצחי למי הוא מיועד ומה הם מרכיביו . בנושא אחד אין התנצחות והתפלמסות : השידור הציבורי אותו מוביל כאילו ערוץ 1 איננו משוחרר מעול הרייטינג ומנֶטֶל המדרוג .

raiting

טקסט מסמך : 9 במארס 1994. דו”ח מדרוג אקראי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית לפני 20 (עשרים) שנים . למדידות הרייטינג הללו הייתה חשיבות עצומה . נכון שערוץ 2 על שלוש זכייניותיו רשת , קשת , וטלעד טרם נולד (שידר לראשונה ב- 4 בנובמבר 1993) אולם ניהלנו כבר ארבע שנים מאבק נגד ערוץ 5 בכבלים וידינו הייתה על העליונה משום שכל זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים בארץ ובעולם היו בידינו . נכון שיורם ארבל נטש אותי ב- 1990 אולם לנעליו הגדולות נכנס חיש מהר מאיר איינשטיין מי שהיה קודם לכן שדר וותיק בעל מוניטין וניסיון ברדיו “קול ישראל”. אישיותו הטלוויזיונית של יורם ארבל כפי שהוא הציג את עצמו בערוץ 5 בכבלים הייתה בטלה בשישים מול זכויות השידורים הבלעדיות שהחזקנו בכל הענפים החשובים בזירות הספורט השונות . הציבור הולך שֶבִי ראשית דבר אחרי האירועים ולא בעקבות מי שמגישים ו/או משדרים אותם . כוכבי טלוויזיה – חשובים ! חשובים מהם התכנים שמשדרת הטלוויזיה !! (ארכיון יואש אלרואי) .

אני שב לוויכוח דורון צברי – איתי לנדסברג. אין שום קורלציה בין רמת ההשקעה בתכני ערוץ 1 לבין קבלת המוצר הסופי. אין שום Match up בין האגרה לבין תוצרת העובדים. מעניין לדעת, מדוע אם בערוץ 1 עובדים עיתונאים כה מוצלחים ומוכשרים , כיצד זה הציבור מאס בהם ומפנה להם עורף ? אולם נניח לרגע לדיון הזה. חמור יותר הוא הנימוק המגוחך של איתי לנדסברג כי אין לסגור את ערוץ 1 מפני שעובדיו בסדר, ומי שלא בסדר זאת ההנהלה הכושלת שלו בראשות מנכ”ל רשות השידור יוני בן מנחם ועוזרו הצמוד זליג רבינוביץ’ יחדיו עם יו”ר הוועד המנהל שלרשות השידור אמיר גילת. ההנהלה אשמה ואילו העובדים נקיים. אולם זה לא עובד ככה. יוני בן מנחם ואמיר גילת הם כידוע פרי מינוי של ראש הממשלה הנוכחי מר בנימין נתניהו. נכון שאשמת הכישלון הנורא והמהדהד רובץ לפתחה של הנהלה כושלת ברמה של קוריוז, מאידך אין חברה אנושית כוללנית בעלת אספקטים רבים ושונים באשר היא יכולה להתקיים לעד, לרבות חברה טלוויזיונית , גם לא ה- תא הקטן ביותר החד ממדי שלה ברמה של חוליה , אם בראשה ניצב מפקד ו/או מפקדים כושלים ובלתי מוכשרים . עיתונאי הטלוויזיה ורדיו “קול ישראל” אינם יכולים להסתתר בתוך בועה ולטעון כי זאת מבודדת מהביצה כולה וכי הם צדיקים גמורים , ודווקא יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ’ הם אלה שרוחצים בניקיון כפיהם. עיתונאי רשות השידור היו צריכים לבצע זה מכבר מהפכה בכוחות עצמם נגד הנהלתם הכושלת והבלתי מוכשרת שלהם, בטרם יבוא מישהו מבחוץ ויחולל את המהפכה בה התקרה המתמוטטת תיפול גם על ראשם של הצדיקים נקיי הכפיים ו/או שמא אומר צדקנים. הִיגָיוֹן הַיְקוּם האנושי כפוף לחוקים מתמטיים ברורים . מינוס גובר על פלוס , חוסר יושרה מכניע יושרה, כישרון איננו צועד לעולם שלוב זרוע עם אי כישרון , ובסופו של דבר אֵש וגוֹפְרִית השמידו את סְדוֹם ועֲמוֹרָה למרות ל”ו צדיקים . נשיא ארה”ב אייבראהם לינקולן הגה וניסח בלשון מבריקה את תודעת המתמטיקה האנושית בטרם פרצה מלחמת האזרחים הצפון נגד הדרום בשנים 1865 – 1861, כלהלן : “אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן , אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, אולם אינך יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן”. כל ארגון אנושי, כלכלי, פוליטי, חברתי, היי טק , ו/או טלוויזיוני – סופו להיכחד אם בראשו ניצבת הנהלה כושלת ובלתי מוכשרת . זה רק עניין של זמן . איתי לנדסברג הוא איש טלוויזיה מוערך ובעל ניסיון ארגוני. מפליא כיצד דווקא הוא לא מבין כי אחד מכללי היסוד המַתְּנֶה את קיומו של חברה אנושית – הוא זרימה חלקה של צדק ויושרה בכל עורקי ו- וורידי המערכת ללא סתימות. אפילו לא אחת. את זאת הבין כבר לפני זמן רב המהפכן וולדימיר איליץ’ לנין ברוסיה המושחתת והמסואבת של 1917. התקרה וקירות ערוץ 1 התמוטטו על יושביהן. לרוע המזל אין שום ערובה כי רשות השידור שתקום במתכונתה החדשה על הריסותיה של הישנה תהיה טובה מקודמתה. ידוע כיצד מהפכות מתחילות ומתחוללות . לא תמיד ידוע כיצד הן מסתיימות.

2. אייל גיל ואריה מליניאק.

אני אוהב לקרוא את העיתונאי פרשן הכדורסל אייל גיל שכותב ב- “הארץ” (עיתון הבית שלי). לאחר תבוסת הפועל ירושלים במשחק השני בשלב חצי הגמר של סדרת ה- Play off למכבי חיפה 70 : 82 (שלשום יום שלישי – 27 במאי 2014 בחיפה) הוא כותב בעיתונו במדור “סוגר בחמישייה” כלהלן : “…כל העונה השתמש בראד גילברט בחוכמה בספסל . הוא החליט שג’וש דאנקן וברייסי רייט לא יפתחו בחמישייה , אלא יעלו בהמשך ויוכלו ליצור מומנטום…”. לא ברור לי מהניתוח של אייל גיל , מדוע אם כך לא להתניע את הקבוצה מייד ו- ליצור מומנטום מוקדם כבר עם שריקת הפתיחה ע”י שיתופם של השניים ג’וש דאנקן וברייסי רייט מתחילת המשחק , מבלי צורך להמתין להמשך .

אני אוהב לקרוא גם את הניתוחים של העיתונאי פרשן הכדורסל הוותיק אריה מליניאק ב- “ידיעות אחרונות” . ב- 22 במאי 2014 כתב במדור ” הערכת אמ”ן ברשימה “אפטר פארתי” כלהלן : “…עודד קטש יכול להפתיע, כי היה לו זמן בימים שמכבי ת”א הייתה עסוקה במילאנו . בישראל כולם מכירים את כולם, קשה להפתיע…”. לא מובן : יכול להפתיע ו/או קשה להפתיע…?

אנוכי קורא בימי חמישי בשבוע גם את “ידיעות אחרונות” מפני שהעיתונאי עמיר פלג כותב שם.

3. גב’ דליה איציק ומר מאיר שיטרית.

גב’ דליה איציק ומר מאיר שיטרית הם שני מועמדים בעלי פוטנציאל פוליטי לזכות במשרת נשיאת המדינה ו/או נשיא המדינה . שמעתי את שני הנחתומים ברדיו וצפיתי בהם בטלוויזיה מעידים על עיסתם בבחינת “אני ואפסי עוד” , מדברים בגאווה ויהירות , משבחים את עצמם בסגנון “אני…אני…אני…” , ומפרים במו פיהם את הכלל הכי בסיסי , “יהללך זר ולא פיך” . הבוקר (יום חמישי – 29 במאי 2014) על הקפה הראשון נתקלתי במודעת שיווק ענקית ממדים בעמוד הראשון של עיתון “הארץ” של כל מיני אזרחים שקוראים לבחור במאיר שיטרית לנשיא המדינה . אנוכי מתנגד למודעת התמיכה במאיר שיטרית ונימוקיי עמי. תמיכתי הראשונה ניתנת למדען זוכה פרס נובל בכימיה פרופסור דן שכטמן החכם. תקוותי הגדולה שהוא ייבחר לנשיא המדינה לפני כל פוליטיקאי מקצועי. והיה ולא, תמיכתי השנייה מוענקת לח”כ ראובן “רובי” ריבלין. דו”ח מבקר המדינה של השופט בדימוס יוסף חיים שפירא מ- 15 במאי 2014, ורשימתו של העיתונאי המזהיר אהוד “אודי” אשרי ז”ל ב- “הארץ” לפני תשע שנים מ- 6 במאי 2005 במדורו “משחק מילים”, מזכירים לי היטב מדוע אני מתנגד נחרצות ובכל החריפות לבחירתם של מאיר שטרית ו/או גב’ דליה איציק לכהונה הרמה .

לפני תשע שנים . 6 במאי 2005 . ראה עיתון עיתון “הארץ” . אהוד “אודי” אשרי ז”ל תוקף במדורו “משחק מילים” באופן שנון וחד את היושרה של השרה גב’ דליה איציק והשר מאיר שיטרית מי שתמכו בישיבת הממשלה ב- 2 במאי 2005 בבעד המשך כהונתו של יוסף בר-אל כ- מנכ”ל רשות השידור . באותה הצבעת השרים ההיא ב- 2 במאי 2005, הצביעו 13 שרים בעד הדחת מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל לאלתר מכהונתו הרמה לרבות ראש הממשלה אריאל “אריק” שרון. דליה איציק ומאיר שיטרית התנגדו להדחה מהטעמים המובאים בפוסט של אודי אשרי הקרוי, “כתב הגנה”. זה לא עזר להם. דליה איציק ומאיר שיטרית נחשפו לציבור כפוליטיקאים קטנים. 

 

15 במאי 2014. ראה עיתון “הָאָרֶץ”. מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא קובע בדו”ח שלו כלהלן : “מספר טיסות השרים במימון זר הוכפל בתוך עשור, כשבני הזוג הצטרפו לנסיעות. שניים מבין המועמדים לנשיאות המדינה ח”כ מאיר שיטרית ודליה איציק מוזכרים בדו”ח כמיש לקחו את בני זוגם לחו”ל מבלי לקבל אישור כנדרש. משרדה של רעייתו של מאיר שיטרית אף היה מעורב בהזמנת בעלה לאירוע בניו יורק. במקרים אחרים עלה חשד לניגוד עניינים בין השר לבין הגוף שבמימונו טס לחו”ל”. 

לא הייתי רוצה שמי מבין השניים הנ”ל יהיה נשיא ו/או נשיאת המדינה שלי. חד משמעית לאו.

סוף הפוסט מס’ 395. הועלה לאוויר ביום שישי – 30 במאי 2014.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *