פוסט מס’ 764.  מנהיגות ו/או היעדר מנהיגות. כשמפרידים כוחות ומבודדים את ה- Credits על המסך בתום הקרנת כל פרק של “נינג’ה ישראל” בערוץ 12 מקבלים שָם לְבָד, נֶטוֹ, בסוף ה- Roller את שמו של שי בן סעדון ואת תארו מפיק ראשי. התואר מקביל לתארו של איש הקולנוע האמריקני David O. Sleznick מפיק האפוס שובר הקופות, הסרט “Gone With the Wind” (“חלף עם הרוח”). שי בן סעדון הוא מפיק ראשי ואבי ניר מנכ”ל ערוץ 12/”קֶשֶת” הוא האלוהים הֶחָדָש. בעוד כמה שנים כאשר ישלפו את “נינג’ה ישראל” מהבוידעֶם יתברר איזו טלוויזיה מחורבנת הייתה כאן. שני המנחים רותם סלע ואסי עזר עושים את מה שמצפים מהם הממנים שלהם : שניהם מפיקים שַדָּרוּת טלוויזיונית דַלָה, עלובה, ושטותניקית אולם לא בחינם אלא תמורת שָכָר. אותו כנ”ל בעניינו של צוות ההנחיה השני רותם ישראל וניב רסקין. ערוץ 12/קשת משלם להם משכורת עבור רִידוּד. חשיפה וכֶסֶף תמורת כלום. פַּס הַ-Audio הישראלי של ה-Video האמריקני המועתק, ו- הקרוי, “נינג’ה ישראל” מָשוּל לבדיחה. הַמִדְרוּג וה- Rating אֵינָם חֲזוּת הַכּל. לעניין אחר : יהושע אלוף ז”ל (1980-1900) היה מורה שלי במקצוע “תורת התנועה האנושית” בהיותי סטודנט במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1963-1965. יהושע אלוף כתב וחיבר את הספר “תורת התנועה”. הוא היה איש חושב ומתמטיקאי שהיווה אנטי תזה ל-“נינג’ה ישראל”. יהושע אלוף איש חזון היה ממייסדי הספורט בארץ ישראל בתקופה שלפני מלחמת העולם ה-2 וגם אחריה ונמנה על הוועדות המארגנות את משחקי המכביות בתל אביב. ב- 1974 העניקה לו המדינה את פרס ישראל. פוסט מס’ 764. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.כלליראשי

פוסט מס’ 764.  מנהיגות ו/או היעדר מנהיגות. כשמפרידים כוחות ומבודדים את ה- Credits על המסך בתום הקרנת כל פרק של “נינג’ה ישראל” בערוץ 12 מקבלים שָם לְבָד, נֶטוֹ, בסוף ה- Roller את שמו של שי בן סעדון ואת תארו מפיק ראשי. התואר מקביל לתארו של איש הקולנוע האמריקני David O. Sleznick מפיק האפוס שובר הקופות, הסרט “Gone With the Wind” (“חלף עם הרוח”). שי בן סעדון הוא מפיק ראשי ואבי ניר מנכ”ל ערוץ 12/”קֶשֶת” הוא האלוהים הֶחָדָש. בעוד כמה שנים כאשר ישלפו את “נינג’ה ישראל” מהבוידעֶם יתברר איזו טלוויזיה מחורבנת הייתה כאן. שני המנחים רותם סלע ואסי עזר עושים את מה שמצפים מהם הממנים שלהם : שניהם מפיקים שַדָּרוּת טלוויזיונית דַלָה, עלובה, ושטותניקית אולם לא בחינם אלא תמורת שָכָר. אותו כנ”ל בעניינו של צוות ההנחיה השני רותם ישראל וניב רסקין. ערוץ 12/קשת משלם להם משכורת עבור רִידוּד. חשיפה וכֶסֶף תמורת כלום. פַּס הַ-Audio הישראלי של ה-Video האמריקני המועתק, ו- הקרוי, “נינג’ה ישראל” מָשוּל לבדיחה. הַמִדְרוּג וה- Rating אֵינָם חֲזוּת הַכּל. לעניין אחר : יהושע אלוף ז”ל (1980-1900) היה מורה שלי במקצוע “תורת התנועה האנושית” בהיותי סטודנט במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1963-1965. יהושע אלוף כתב וחיבר את הספר “תורת התנועה”. הוא היה איש חושב ומתמטיקאי שהיווה אנטי תזה ל-“נינג’ה ישראל”. יהושע אלוף איש חזון היה ממייסדי הספורט בארץ ישראל בתקופה שלפני מלחמת העולם ה-2 וגם אחריה ונמנה על הוועדות המארגנות את משחקי המכביות בתל אביב. ב- 1974 העניקה לו המדינה את פרס ישראל. פוסט מס’ 764. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

פוסט מס’ 764.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————

פוסט חדש מס’ 764 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

———————————————————————————————

פוסט מס’ 764.  מנהיגות ו/או היעדר מנהיגות. כשמפרידים כוחות ומבודדים את ה- Credits על המסך בתום הקרנת כל פרק של “נינג’ה ישראל” בערוץ 12 מקבלים שָם לְבָד, נֶטוֹ, בסוף ה- Roller את שמו של שי בן סעדון ואת תארו מפיק ראשי. התואר מקביל לתארו של איש הקולנוע האמריקני David O. Sleznick מפיק האפוס שובר הקופות, הסרט “Gone With the Wind” (“חלף עם הרוח”). שי בן סעדון הוא מפיק ראשי ואבי ניר מנכ”ל ערוץ 12/”קֶשֶת” הוא האלוהים הֶחָדָש. בעוד כמה שנים כאשר ישלפו את “נינג’ה ישראל” מהבוידעֶם יתברר איזו טלוויזיה מחורבנת הייתה כאן. שני המנחים רותם סלע ואסי עזר עושים את מה שמצפים מהם הממנים שלהם : שניהם מפיקים שַדָּרוּת טלוויזיונית דַלָה, עלובה, ושטותניקית אולם לא בחינם אלא תמורת שָכָר. אותו כנ”ל בעניינו של צוות ההנחיה השני רותם ישראל וניב רסקין. תשלום משכורת עבור רִידוּד. חשיפה וכסף תמורת כלום. פַּס הַ-Audio הישראלי של ה-Video האמריקני הקרוי “נינג’ה ישראל” מָשוּל לבדיחה. הַמִדְרוּג וה- Rating אֵינָם חֲזוּת הַכּל. לעניין אחר : יהושע אלוף ז”ל (1980-1900) היה מורה שלי במקצוע “תורת התנועה האנושית” בהיותי סטודנט במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1963-1965. יהושע אלוף כתב וחיבר את הספר החשוב “תורת התנועה”. הוא היה איש חוֹשֵב ומתמטיקאי שהיווה אנטי תזה ל-“נינג’ה ישראל”. יהושע אלוף איש חזון היה ממייסדי הספורט בארץ ישראל בתקופה שלפני מלחמת העולם ה-2 וגם אחריה ונמנה על הוועדות המארגנות את משחקי המכביות בתל אביב. ב-1974 העניקה לו המדינה את פרס ישראל. פוסט מס’ 764. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

הערה שלי המופנית למתעניינים במוּסָר תעשיית הטלוויזיה : ראוי לקרוא ולעיין בפוסט רחב ההיקף שכתב העיתונאי המצוין והחרוץ  נתי טוקר, וכותרתו, “מאחורי הַקֶשֶת : ארבע שאלות על החשיפה המביכה של מלכת הרייטינג”, ואשר התפרסם ביום רביעי – 29 באוגוסט 2018 במוסף הכלכלי (TheMarker) של עיתון “הָאָרֶץ”. כותרת המשנה של המֵידָע המופיע בפוסט המעניין הזה של נתי טוקר היא, כלהלן : “הנתונים של קשת חשפו את ההפסדים הכבדים, השווי הנמוך, הזרמות הענק של הבעלים – ובעיקר שהחברה היא “נכס פרס” שאין לו תוחלת כלכלית. מדוע יש להאמין שלחברה יש פוטנציאל לזנק קדימה, ואיך הפחיד המנכ”ל אבי ניר את בעלי המניות”.

הַסֶפֶר המצוין שכתבו בשעתו ב- 1997 ד”ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf), הקרוי, “תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים” (EXECUTIVE EQ Emotional I ntelligence in Leadershipand and Organization), מהווה  תזכורת עגומה למציאות עגומה שנכפתה פעמיים על רשות השידור הציבורית של מדינת ישראל ב- שני עידני הַנֶפֶל של המנכ”לים ההם של רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005 – 2002 ושל יוני בן מנחם בשנים 2014 – 2011. מדובר בשני אישים כושלים ו- ירודים. מנהיגי שידור עלובים שסולקו לעַד מהבימה הציבורית לעבר פאתי דברי הימים, לעבר שולי ההיסטוריה של תולדות השידור הציבורי לדורותיו. לא ע”י העיתונאים הנרפים והמחרישים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ז”ל ורדיו “קול ישראל” אלא דווקא ע”י ממשלות ישראל הפוליטיות. הראשון, יוסף בר-אל הכושל לא השלים את תקופת כהונתו בת 5 השנים שלו מפני שהוּדָח (בגין שחיתות ובהענקת שוחד מסך) ע”י ממשלת ישראל ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שהפקיד בידו ב- 2002 את הַמִשְרָה הַרָמָה רבת האחריות. יוסף בר-אל סוּלָק לעַד מהַכֵּס הַרָם. השני, יוני בן מנחם הכושל לא סיים את כהונתו הבכירה הבלתי מוצלחת שהייתה אמורה אף היא להימשך 5 שנים, מפני שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו (מי שמינה את יוני בן מנחם למנכ”ל רשות השידור ב- 2011) החליטה להטיל על רשות השידור הנבובה ההיא ב- 2014 בראשות המנכ”ל יוני בן מנחם צו סגירה תחת עוּלוֹ של מפרק וכונס נכסים בשם פרופסור דוד האן. יוני בן מנחם מנכ”ל עלוב וירוד הודח וסולק לעד ב- 2014 יחדיו עם יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור ההיא, אמיר גילת ההוא.

תזכורת נֶצַח אודות המונח “יוֹשְרָה”: 

הַסֶפֶר : “תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים”. (ספר חובה לכל אדם באשר הוא אדם). “יוֹשְרָה” היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות “יוֹשְרָה” עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין “סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…” (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס’ 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד”ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, “תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים”, והם משיבים בקצרה : “אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות”. חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו”ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה”ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ”ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו “מִשְלֵי” בתנ”ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל”א פרקים וכ- 850 פסוקיםחזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ”כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. “לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה” אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, “לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק, וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים”. איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O’connell (דניאל או’קונל 1847 – 1775), מוסיף משלו : “שום דָבָר איננו נָכוֹן באופן פוליטי אם איננו נָכוֹן במובן מוּסָרִי”. לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז’ שאומר כלהלן : “אם אין תחושת אֵמוּן באִרְגוּן, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים”. חובה לקרוא את הספר המצוין, תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים“. הספר המאלף יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי “פקר – הוצאה לאור בע”מ”. אשנה ואומר : הספר הנדון מומלץ לעיון וקריאה לכל אזרח הגון באשר הוא.

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ”מ מנכ”ל רשות השידור במקום המנכ”ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח”כ העניקה לו ליוסף בר-אל ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרָם התגלה חיש מהר כמופרך לחלוטין. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי השגוי של מנכ”ל רשות השידור ב- 2002, אלה שהציבו אותו בטעות שלוש שנים לפני כן בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל, ועכשיו הדיחו אותו לאלתר. הוא יוסף בר-אל סוּלָק ב- בוֹשֶת פָּנִים מרשות השידור (!). ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו”ד מֶנִי מַזוּז הדיחה אותו גם אם באיחור רָב ב- בוֹשֶת פָּנִים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ”ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שְחִיתוּת ושוֹחַד מָסַךְ והושם בקֶרֶן זָוִוית לא חשובה, ב- אפסיים, אפילו לא בספסל האחורי של השידור הציבורי. הוא הודח וסולק משורות רשות השידור ל- קיבינימט, לעַד. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו וסילוקו של מנכ”ל רשות השידור הכושל יוסף בר-אל ע”י ממשלת ישראל ב- 2005, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ולראשונה בתולדות רשות השידור, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. בין היתר הואשם כאמור יוסף בר-אל ההוא בהאשמות כבדות של שחיתות ומתן שוחד מסך, ונחתך מהמערכת לתמיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפראות :

1. יעקב ברדוגו. בלעדיו “חמש בערב” ברדיו גלי צה”ל איננה אותו דבר. יעקב ברדוגו הוא עיתונאי מעולה, מהיר, חושב, מדבר בגובה העיניים שחונן באוריינטציית רדיו טובה מאוד. אינני מפסיד אותו.

2. נגידת בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג בשנים 2018 – 2013 דורגה זו השנה השנייה ברציפות ברשימת הנגידים הטובים בעולם לפי המגזין האמריקני “גלובאל פיינאנס” ברמת הדירוג A.

3. תוכנית האוכל “המסע המופלא” של ישראל אהרוני המשודרת בערוץ 10, מרתקת. גידי גוב שותפו לתוכנית התיעודית המצוינת הזאת נשרך אחריו אבל לא מצליח לקלקל אותה.

4. אינני יודע כמה כסף משלמת ההפקה של “נינג’ה ישראל” לאנשי VIP ישראליים כדי שייטלו חלק בתחרות המפרכת הזאת. אולי הם בכלל עושים זאת בחינם תורת שיקול החשיפה. עצם הסכמתם של רובם להפוך את עצמם למגוחכים ולעשות צחוק מעצמם בפרהסיה בעת מעבר המכשולים הקשים, נוטלת את עוקץ חוויית הצפייה. כולם VIP כושלים לא יוצלחים למעט אלכס אוורבוך (שיאן ואלוף ישראל בקפיצה במוט וגם פעמיים אלוף אירופה במקצוע ה- א”ק הייחודי הזה).

5. אנוכי חושב על מנהיגי ספורט ומורשתם של ד”ר איאן פרומן, שמעון מזרחי, יהושע רוזין, רלף קליין, גוסטב שבש, ג’ון וודן, ספ הרברגר, רד אוורבך, גיולה מאנדי, אלף ראמזי, יוהאן קרויף, פפ גוארדיולה, לואיס סזאר מנוטי, פיל ג’קסון, ועוד כמה…ומתלבט ו- לא יודע היכן למַקֵם את שני אנשי בית”ר ירושלים אלי אוחנה והמאמן גיא לוזון.

פוסט מס’ 764.  מנהיגות ו/או היעדר מנהיגות. כשמפרידים כוחות ומבודדים את ה- Credits על המסך בתום הקרנת כל פרק של “נינג’ה ישראל” בערוץ 12 מקבלים שָם לְבָד, נֶטוֹ, בסוף ה- Roller את שמו של שי בן סעדון ואת תארו מפיק ראשי. התואר מקביל לתארו של איש הקולנוע האמריקני David O. Sleznick מפיק האפוס שובר הקופות, הסרט “Gone With the Wind” (“חלף עם הרוח”). שַי בן סעדון הוא מפיק ראשי ואָבִי נִיר מנכ”ל ערוץ 12/”קֶשֶת” הוא האלוהים הֶחָדָש. בעוד כמה שנים כאשר ישלפו את “נינג’ה ישראל” מהבוידעֶם יתברר איזו טלוויזיה מחורבנת הייתה כאן. שני המנחים רותם סלע ואסי עזר עושים את מה שמצפים מהם הממנים שלהם : שניהם מפיקים שַדָּרוּת טלוויזיונית דַלָה, עלובה, ושטותניקית אולם לא בחינם אלא תמורת שָכָר. אותו כנ”ל בעניינו של צוות ההנחיה השני רותם ישראל וניב רסקין. ערוץ 12/קֶשֶת משלם להם משכורת עבור רִידוּד. חשיפה וכֶסֶף תמורת כלום. פַּס הַ-Audio הישראלי של ה-Video האמריקני המועתק ו-הקרוי “נינג’ה ישראל” מָשוּל לבדיחה. הַמִדְרוּג וה- Rating אֵינָם חֲזוּת הַכּל. לעניין אחר : יְהוֹשֻעַ אָלוּף ז”ל (1980-1900) היה מורה שלי במקצוע “תורת התנועה האנושית” בהיותי סטודנט במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1963-1965. יהושע אלוף כתב וחיבר את הספר החשוב “תורת התנועה”. הוא היה איש חושב ומתמטיקאי, אנטי תזה ל-“נינג’ה ישראל”. יהושע אלוף איש חזון ומעש היה ממייסדי הספורט בארץ ישראל בתקופה שלפני מלחמת העולם ה-2 וגם אחריה ונמנה על הוועדות המארגנות את משחקי המכביות בתל אביב. ב-1974 העניקה לו המדינה את פרס ישראל. פוסט מס’ 764. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

דיון : הפועל באר שבע – מכבי ת”א 1:1 (מחזור 2 בליגת העל בכדורגל ביום ראשון – 2 בספטמבר 2018. שידור ישיר בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים).

עמדת השידור באצטדיון ב-באר שבע והאולפן המרכזי בהרצליה רוויים בכמות היסטרית של עיתונאים ושדרנים כאילו פרצה מלחמת העולם ה- 3. 

א. השדר המוביל עמיחי שפיגלר והפרשן עומרי אפק משדרים את ההתמודדות הפועל בא”ש – מכבי ת”א 1:1 על כר הדשא מעמדת שידור ביציע הבאר שבעי.

ב. עוד שדר מוביל מודי בר און + שני אנלייזרים בוני גינזבורג (טוב) + אלי גוטמן (כושל ולא חשוב, מפני שהוא נושא על גבו קופה של כישלונות רצופים ו- ממושכים כמאמן ירוד ורדוד של נבחרת ישראל בכדורגל בשנים 2015 – 2011) מפרשנים ומנתחים את ההתמודדות בעמדת שידור נוספת על כר הדשא.

ג. שני המגישים מירי נבו + אלי אילדיס + הפרשן שגיא כהן (מתנבא כי אלופת המדינה לעונת 2019 – 2018 תבוא מבאר שבע ו/או מהאגף המכביסטי של העיר תל אביב) ישובים ומסובים סביב שולחנם באולפן בהרצליה ודנים אף הם בהתמודדות בין הפועל באר שבע לבין מכבי ת”א 1:1 במסגרת “האולפן המרכזי” בתוך מהדורת “חדשות הספורט” שלהם.

ד. טליה סלנט + עידו גור מאיישים אף הם את “האולפן המרכזי” בהרצליה ועוסקים שניהם במסגרת שלהם איך לאו במשחק הפועל באר שבע – מכבי ת”א 1:1 במידה כזאת ו/או אחרת.

ה. השדר המוביל רון קופמן + נדב צנציפר + יונתן כהן מצֻוָותִים להוביל את “יציע העיתונות” במסגרת “האולפן המרכזי” ומתערבים כולם במשחק הפועל באר שבע – מכבי ת”א 1:1.

לא שוררת שום קורלאציה עיתונאית בין “האולפן המרכזי” הרווי והעמוס של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים לבין רמת המשחק הירודה הפועל באר שבע – מכבי ת”א 1:1. מי שהמציא פעם את המונח “Over doing” התכוון למִפְעָל “האולפן המרכזי” שהקים ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים ביום ראשון – 2 בספטמבר 2018. מדובר בהגזמה והפרזה טלוויזיוניות פרועות רוויות בכמויות מלל עצומות שמתיימרות להעניק ל- “אולפן המרכזי” חשיבות יתר על פני “המשחק המרכזי”. זה איננו עובד כך. הילוך סרק למרות ההשקעה. רמת “המשחק המרכזי” הפועל באר שבע – מכבי ת”א 1:1 היא עדות לאיכות הכדורגל הירודה במדינת ישראל.

ועוד עניין : צפיתי מכורסתי בדירתנו הפרטית ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב בשחקן כדורגל של קבוצת מכבי פ”ת בשם מנור חסן עתיר שבחים, מתחמק ו- מנעֵר חבר לקבוצה שבא לחבק אותו לאחר כיבוש שער נגד קבוצת בני יהודה, ומפנה לו את גבו. מדובר במעשה מכוער, שחצני, ומחורבן של ספורטאי צעיר שדוחה את מִנְחָת ו- תוֹדָת חברו לנבחרת רק כדי להיכנס ל- Frame הטלוויזיה בודד ועטור תהילה כאילו כ- מנצח בלעדי. עסק עלוב מפני שהכדורגל הוא משחק קבוצתי וגם לא הייתה שום רְבוּתָא בשער הפשוט שכבש. הַגְדוּלָה כאן הייתה המסירה החיונית של שחקן אחר מקבוצת מכבי פ”ת שהסיט בסיטואציה סבוכה את הכדור למנור סלומון. כל בר בי רב היה מבקיע את שערה של בני יהודה מהעמדה הכל כך סמוכה בה ניצב מנור סלומון מול שערה החשוף של בני יהודה.

“הנינג’ה הישראלי”. המאמץ הגופני.

הקדמה :

שידורי הנינג’ה הישראלי בערוץ 12 / קֶשֶת היא מעשה חלטורה נבוב, דל, חובבני, ופטפטני של שני ציוותי השידור : צוות ההנחיה וההגשה בראשות רותם סלע ואסי עזר מצידו האחד של המיקרופון ושל רותם ישראל וניב רסקין אנשי ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מצדו האחר של האביזר הטלוויזיוני הזה שמורכב מ- ממברנות שאינן יודעות לסנן תוכן ו/או לתגבר תוכן, והופכות את המשתמשים בהן לאווילים.

יהושע אלוּף ז”ל (26.7.1980 – 4.3.1900)

יהושע אלוף ז”ל היה ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ובמדינת ישראל ומי שנמנה על אגודת הספורט “מכבי” ועל הוועדות המארגנות של ארגון תחרויות המכבייות בעיר תל אביב. יהושע אלוף היה בשעתו מורה מצוין שלי במקצוע חשוב, מעניין, ומרתק, “תורת התנועה של גוף האדם” בתקופת היותי סטודנט לחינוך גופני, ספורט, ומתמטיקה במדרשה במכון ווינגייט בשנים 1965 – 1963. ב- 1974 החליטה המדינה להעניק ליהושע אלוף ז”ל את הפרס הגבוה ביותר שהיא יכולה לתת לבחירי בניה, את פרס ישראל. יהושע אלוף ז”ל היה מורה ומחנך דגול, עניו, וצנוע וכאמור חתן פרס ישראל לשנת תשל”ד בגין תרומתו המיוחדת והגדולה לחברה ולמדינה בתחום הספורט ותרבות הגוף.

טקסט תמונה : זהו יהושע אלוף ז”ל המורה המעולה שלי במקצוע “תורת התנועה האנושית” במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1965 – 1963. היה מדובר כאמור בתחום שעניין אותי באופן אישי. התמונה צולמה ליד הלוח באחת הכיתות במכון ווינגייט. (באדיבות משפחת אלוף ומכון ווינגייט).   

יהושע אלוף בעל ראש מתמטי וידע עצום בחינוך גופני ותולדותיו היה כאמור מורה שלי במדרשה למורים לחינוך גופני בשנים 1965 – 1963 בתחום שעניין אותי באופן אישי, “תורת התנועה של גוף האדם”. אהבתי והערכתי אותו כמורה חכם שלי לא רק בגלל הגיונו ההגיוני הנפלא ומחשבתו המקורית, ויכולת האנליזה המעניינת שלו לחקור את יעילות תורת התנועה האנושית מן ההיבט המתמטי – פיזיקלי שלה, אלא גם בשל היותו אדם צנוע ו- עניו, עתיר תרבות וידע, ותמיד נגיש לסטודנטים שלו באופן ישיר בגובה העיניים ללא התנשאות. חמשת המורים והמחנכים שלי במדרשה לחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים ההן של 1965 – 1963 אורי אפק (בן 86 היום), יצחק “איציק” מנדלברויד (בן 87 היום), יהושע אלוף ז”ל (1980 – 1900), ד”ר דוב אלדובי ז”ל (2009 – 1920), ו- יעקב “יענקל’ה” קפלנסקי הפכו אותי ליותר מאושר בחיי מפני שבין השאר סייעו לי לארגן את מחשבותיי הסוערות בהיותי סטודנט צעיר שלהם בן 25, ובגלל שהם בעצמם היו אנשים צעירים, חכמים, וחושבים.

טקסט מסמך : 1971. מהדורה מורחבת ומתוקנת  של הספר “תורת התנועה” שכתב וחיבר יהושע אלוף ז”ל (1980 – 1900), מורה ומחנך במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט. ב- 1974 החליטה ממשלת ישראל להעניק לו את פרס ישראל לכבוד מורשתו ופועלו בתחום החינוך הגופני והספורט.

טקסט מסמך : 1969. אחת המהדורות הראשונות של הספר “תורת התנועה” שכתב וחיבר יהושע אלוף ז”ל (1980 – 1900), מורה ומחנך במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט. ב- 1974 החליטה ממשלת ישראל להעניק לו את פרס ישראל לכבוד מורשתו ופועלו בתחום החינוך הגופני והספורט.

למענם של צופי “הנינג’ה הישראלי” בערוץ 12 / “קשת” שהתקשרו לבלוג yoashtvblog.co.il  וביקשו הסברים, אנוכי מביא פרקים מהספר “תורת התנועה” שחיבר וכתב יהושע אלוף ז”ל וגם של מומחים אחרים בינלאומיים ל- Kinesiology. לימוד והבנה של “תורת התנועה האנושית” דורשים ידע בסיסי במתמטיקה ופיזיקה.

פוסט מס’ 764.  מנהיגות ו/או היעדר מנהיגות. כשמפרידים כוחות ומבודדים את ה- Credits על המסך בתום הקרנת כל פרק של “נינג’ה ישראל” בערוץ 12 מקבלים שם לְבָד, נֶטוֹ, בסוף ה- Roller את שמו של שי בן סעדון ואת תארו מפיק ראשי. התואר מקביל לתארו של איש הקולנוע האמריקני David O. Sleznick מפיק האפוס שובר הקופות, הסרט “Gone With the Wind” (“חלף עם הרוח”). שי בן סעדון הוא מפיק ראשי ואבי ניר מנכ”ל ערוץ 12 / “קשת” הוא האלוהים החדש. בעוד כמה שנים כאשר ישלפו את “נינג’ה ישראל” מהבוידעֶם יתברר איזה טלוויזיה מחורבנת הייתה כאן. שני המנחים רותם סלע ואסי עזר עושים את מה שמצפים מהם הממנים שלהם : שניהם מפיקים שַדָּרוּת טלוויזיונית דַלָה, עלובה, ושטותניקית אולם לא בחינם אלא תמורת שָכָר. אותו כנ”ל בעניינו של צוות ההנחיה השני רותם ישראל וניב רסקין. ערוץ 12/קֶשֶת משלם להם משכורת עבור רִידוּד. חשיפה וכסף תמורת כלום. פס ה-Audio הישראלי של ה-Video האמריקני המועתק, והקרוי, “נינג’ה ישראל” מָשוּל לבדיחה. המדרוג וה- Rating אינם חזות הכל. פוסט מס’ 763. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 4 בספטמבר 2018.

פעולות השרירים.

השריר כידוע מהווה אלומת ו/או חבילת אלומות של סיבים המחוננים בסגולת ההתכווצות. כאשר השריר מתכווץ הוא מושך את העצם ו/או את העצמות שהוא מחובר אליהן. השריר האנושי איננו גוף צָפִיד (מכווץ ו- נוקשה, ו/או קשיח) אלא גמיש ורך. משום כך פעולתו מתבטאת במשיכה ולא בדחיפה. השריר הוא כמו החבל : יכול למשוך אולם איננו יכול לדחוף. לשם כך קיימים בגוף האדם בכל מפרק, שרירים אנטגוניסטיים (נגדיים) ו/או קבוצות שרירים אנטגוניסטיות (נגדיות).

השריר מסוגל לבצע תנועה רק במקרה שהוא עובר מעל למִפְרָק כלשהו. ישנם שרירים שעוברים מעל 2 מפרקים ו/או יותר. הכוונה, לעבור מעל מפרק, היא לאו דווקא מתייחסת לחלק הבשרי של השריר, כי אם גם לגיד שלו ו/או לגידיו. השריר יכול לקבל גירוי בכל ראשיו ו/או רק באחד מהם. בכל אלומותיו וסיביו ו/או רק באחדים מהם, ובהתאם לכך מבוצעות התנועות השונות. השריר יכול לקרב את העצם אחת לשנייה, ו/או להפך, את השנייה אל הראשונה. הדבר תלוי במיקום מקובעות העצמות האלה. בכפיפת הידיים בעמידה, הזרוע מקובעת והאמה מתקרבת אל הזרוע, מה שאין כך בהרמת לתליית און. כאן האמה מקובעת ע”י התלייה והזרוע מתקרבת אל האמה.

1. המצב והתנועה.

השריר יכול להיות פעיל לאו דווקא ב- בצעו תנועה, כי אם גם במנעו תנועה. בהתאם לכך אנחנו מבדילים בין פעולת השרירים במצבים ופעולת השרירים בתנועות, ו/או בין פעילויות סטטיות ודינמיות. הרמת יד הצידה מבוצעת ע”י פעולת שריר הדלתא, אולם גם החזקת היד כשהיא מורמת הצידה דורשת פעילות של שריר הדלתא. כל שריר יכול אפוא לפעול בכל אחת משלוש האפשרויות האלה :

א. ביצוע תנועה (תוך כדי התכווצות) נגד כוח הכבידה.

ב. אִפְשוּר תנועה (תוך כדי התמתחות) עם כוח הכבידה.

ג. מניעת תנועה (מצב) נגד כוח הכבידה.

המקרה הראשון הוא כש- השריר מתכווץ ומבצע פעולה (על פי רוב נגד כוח הכובד). במקרה השני השריר מתארך / מתמתח ו- “מרשה” לבצע פעולה הנגרמת עלן פי רוב הודות לכוח הכובד, ו/או תודות לכוח חיצוני כלשהו. במקרה השלישי השריר איננו משנה את אורכו, אבל הוא “דרוך” ומונע ביצוע תנועה השואפת להיווצר בשל כוח הכובד ו/או בגלל איזשהו כוח חיצוני אחר.

אנחנו אומרים שבשני המקרים הראשונים הפעילות היא דינאמית ומבחינים בה 2 אפשרויות :

1. דינאמית תוך התכווצות.

2. דינאמית תוך התארכות ו/או התמתחות.

המקרה השלישי הוא של פעילות סטטית ומבחינים בה בשלוש אפשרויות :

3. השריר פועל סטטית באורכו הנורמלי.

4. השריר פועל סטטית באורכו המקוצר.

5. השריר פועל סטטית באורכו המוארך.

כל הנ”ל מדובר על פעולות “אקטיביות” כלומר כשהשריר מקבל גירוי ובהתאם לגירוי זה הוא “פועל” כדלקמן : מתכווץ (דינאמית) ו/או מרפה תוך “עצירה” מסוימת (דינאמית), ו/או משתהה במצב מסוים ללא כל תנועה (סטטית). השריר יכול לשנות את אורכו גם “פאסיבית”, כלומר שלא על פי גירוי ופעילות “משלו”, כי אם בגלל איזה שהוא כוח חיצוני כמו כובד, לחץ, ו/או משיכה מבחוץ, וכדומה.השריר משנה במקרה כזה את אורכו אולם איננו “פעיל”. אנחנו אומרים שבמקרה כזה הוא איננו מכווץ (ולא פעיל) ו/או שהוא איננו “מרפה” כי אם “נמתח” (ואיננו פעיל). פעילותו של השריר מותנית אפוא באקטיביותו של השריר, הבאה אם אפשר לומר מתוך עצמו, ברצונו הוא, ולא בגלל כוח חיצוני. השריר יכול בדרך כלל להתכווץ עד כדי חצי מאורכו. מתיחותו של השריר רצויה עד כדי % 10 מאורכו.

2. תנועות הסעה וסיבוב.

בעת תנועה מבדילים בין שני הסוגים, הסעה וסיבוב. בראשון הגורם המשפיע הוא בדרך כלל כוח הכובד בלבד. בה בשעה שבני נוסף גם גורם מומנט הסיבוב. לפי כך אפשר לחלק את הדיון הקצרצר בפעילויות השונות לשני סוגים עיקריים :

א. פעילויות לפי עיקרון ההסעה.

ב. פעילויות לפי עיקרון הסיבוב.

בסוג הראשון הכוונה היא בעיקר למצבים ו/או לתנועות שהמאמץ בהם נגרם הודות לכוח הכובד הלוחץ, ו/או מושך למטה כמו למשל בעמידה ו/או בתלייה, מבלי ליצור בעיות של סיבוב ושל מנופים. בסוג השני הכוונה היא למצבים ו/או לתנועות שבהם מביא כובד הכוח לידי סיבוב בציר אחד ו/או באחדים , כמו למשל, ביד המורמת הצידה ו/או בשכיבת סמיכה.

הערה : בהתאם לאמור לעיל ניתן לקבוע כלל למצבי גופנו ו/או חלקי גופנו : כל זמן שהגוף ו/או חלקו נמצא במצב מאונך (לקרקע) נטוע כמו עמוד, אפשר להחזיק אותו בשיווי משקל כמעט ללא כל צורך בעזרת שרירים כ- אביזרי עזר, בה בשעה שבכל מצב אחר שבו נמצא הגוף ו/או חלקו בולט באוויר ללא כל תמיכה, יידרשו לפעול השרירים העליונים, פחות במלוכסן קל, יותר במלוכסן יותר חזק. אם נשים את הגוף ו/או את חלקו באלכסון על שתי נקודות משען, אזי יגיע מייד הצורך להפעיל את השרירים התחתונים ופעולתם תהיה באלכסון קל – קלה יותר, ובמאוזן כמו מבנה של גשר, קשה יותר.

כל מצבי גופנו משולים ל- שלושה עקרונות : “העמוד” המאונך, ו- “הגזוזטרה” ו- “התקרה” מלוכסנות ו/או מאוזנות. בהתאם לכך אנחנו קובעים שבכל המצבים ו/או הפעולות שלפי עיקרון “העמוד” פעילים השרירים ההיקפיים, בעיקרון “הגזוזטרה” פעילים השרירים העליונים, ובעיקרון “התקרה” פעילים השרירים התחתונים.

מנופי התנועה של הגוף האנושי.

התנועות של גוף האדם מבוצעות הודות לכוחות פנימיים, כלומר כוחות הבאים לרגל פעילות שרירינו ו/או בהשפעת כוחות חיצוניים, כגון : דחיפה ו/או משיכה הנגרמות ע”י אדם אחר ו/או התערבות של מכונה וכו’. גורם הכובד של משקל האברים שלנו ו/או של גופנו נחשבים לכוח חיצוני הגורם לתנועה. גוף האדם איננו צפיד (קשיח) ולא בנוי כ- “יציקה” אחת כי אם “מפורק” ל- איברים איברים הקשורים זה לזה באמצעות מפרקים, ומסיבה זאת הם יכולים להתנועע האחד ביחס לשני בתנועות סיבוב. תנועות גוף האדם משולות לתנועות מנוף. עצמות השלד מהוות את מוט המנוף. הכובד של האיבר ו/או של חלק הגוף הנדון מהווה את המשא שבמנוף, והשרירים צריכים להוות את הכוח המתנגד להשפעת המשא. בהתאם לכך ועל כן אחזור להלן לפרק המנופים.

המנוף הוא גוף צָפִיד (קשיח) על פי רוב בצורת מוט היכול להסתובב סביב ציר. השימוש במנופים הוא רב מאוד בחיי היום יום. צורתו הפשוטה ביותר של המנוף היא מוט המונח על ציר / נקודת משען שבקצהו האחד נתון משא ובקצה השני פועל כוח נגדי. כוח זה יכול להיות יותר גדול מהמשא ואז יביא אותו לידי תנועה סיבובית סביב ציר המנוף. הוא יכול להיות שווה למשא ואז יימצא המנוף במנוחה (שיווי משקל), והוא יכול גם להיות קטן מהכוח ואז יגרום המשא לתנועה סיבובית בכיוון הנגדי לקודמת.

למרחק שבין הציר / נקודת המשען לבין הכוח קוראים זרוע הכוח. למרחק שבין הציר לבין המשא קוראים זרוע המשא, ושניהם הם זרועות המנוף ו/או זרועות הסיבוב. יש להבחין בין שני סוגי מנופים כלהלן : מנוף דו זרועי ומנוף חד זרועי. במנוף הדו זרועי נמצאות שתי הזרועות של המשא והכוח משני צידי הציר, למשל : מספריים, מאזניים בעלי שתי כפות, ו/או נדנדה “עלה ורד”

במנוף החד זרועי נמצאות שתי הזרועות של המשא ושל הכוח מצידו האחד של הציר, כמו למשל : מריצה, מפצח אגוזים. יש לשים לב כי שני סוגי משנה מרכיבים את ה- מנוף הדו זרועי הזה :

2. זרוע הכוח קטנה מזרוע המשא.

3. זרוע הכוח גדולה מזרוע המשא.

טקסט מסמך : שרטוט מנופי השרירים המפעילים את התנועה האנושית לגווניה השונים. מנוף (3) שהוא היעיל ביותר ורב הכוח ביותר איננו קיים למעשה במערכת מנופי השרירים של גוף האדם. בורא עולם הקב”ה ברא באופן מושלם את האנטומיה גוף האדם והעניק לבריאתו הפוטוגנית המונומנטלית והפנומנלית, יופי + אסתטיקה + חושניות אולם מנופי השרירים המחוברים לעצמות השלד וחולפים מעל למפרקים והמניעים את מגוון תנועות גוף האדם, אינם יעילים. (ציור עצמי שלי).

המאמץ בשימוש במנוף (3) קל יותר מאשר השימוש במנוף (2) אולם היקף פעולתו מצומצם יותר. במילים אחרות : מנוף חד זרועי מסוג (3) דורש פחות כוח. לעומת זאת מנוף מסוג (2) מפתח מהירות גדולה יותר ו/או מבצע דרך גדולה יותר.

חוק המנופים קובע, כלהלן : כוח x זרוע הכוח = משא x זרוע המשא. כלומר המכפלה של הכוח בזרועו שווה תמיד למכפלה של המשא בזרועו הוא. החוק הזה קיים לגבי כל סוגי המנוף.

טקסט מסמך : בציור הזה אנחנו רואים שני מנופים חד זרועים העוברים את אותו המרחק, כלומר שניהם בעלי אותו גודל של זווית הפעולה. בציור מנוף (2) זרוע הכוח שלו קטנה מזרוע המשא, ובציור מנוף (3) להפך, זרוע הכוח גדולה מזרוע המשא. אם שני המנופים יעבדו באותה זווית שווה, הרי שבמנוף הראשון יהיה לגוף קשה יותר אולם לעומת זאת הוא ירים את המשא ויעשה עבודה בעלת תוצאה גדולה יותר לעומת מנוף (3) שבאותה זווית הרים את המשא רק מעט ובמאמץ קטן יותר

מידע מסכם.

בגוף האדם ישנם איברים ו/או חלקי גוף המתנועעים לפי עקרונות המנוף הדו זרועי (1), כמו פושטי הירך, העורף, פושטי המרפק וכו’. רוב האברים בגוף האדם מתנועעים על פי עקרונות המנוף החד זרועי (2) זה הדורש מהאדם הפעלת מאמץ גדול יותר, כמו ה- Biceps (השריר הדו ראשי של הזרוע) ו/או שריר הדלתא. אין בגוף האדם מנוף חד זרועי מסוג (3).

טקסט מסמך : שלד גוף האדם. את תנועת השלד מניעים שרירים ומפרקים.

טקסט מסמך :

1. שריר הַ- דֶלְתָּא (Deltoide) הוא שריר עבה וחזק, ושמו ניתן לו בשלן צורתו דמוית המשולש. הַ- דֶלְתָּא הוא השריר העיקרי של הזרוע. חיבורו לעצם הזרוע מצד אחד ולעצמות חגורת הכתף בשלושה כיוונים (לפנים, לצד, ולאחור) מצד שני מאפשרים לשריר ה- דלתא להניע את הזרוע לכיוונים שונים בהתאם לחיבורם, כלהלן :

א. ה- תָּחַל של החלק הקדמי של שריר הדלתא הוא מהשליש הצִדִי של עצם הבריח, והוא האחראי על פעולת כיפוף וסיבוב פנימי של הזרוע.

ב. ה- תָּחַל של החלק האמצעי של שריר הדלתא הוא משיא הכתף, והוא האחראי על פעולת הרחקת הזרוע מהגוף.

ג. ה- תָּחַל של החלק האחורי של שריר הדלתא הוא מקוץ השמה של עצם השֶכֶם, והוא האחראי על פשיטה וסיבוב חיצוני של עצם הזרוע. 

ד. סיבי שלושת החלקים של שריר ה- דֶלְתָּא מתכנסים לחיבור אחד שנאחז ב- גַבְשֶשֶת ה- דֶלְתָּא של עצם הזרוע.

2. שריר הדלתא של הכתף פועל על פי עיקרון של מנוף חד זרועי בו זרוע הכוח קצרה בהרבה מזרוע המשא. מדובר במנוף שרירי לא יעיל אולם משורטט יפה והופך את גוף האדם לפוטוגני יותר. (ציור עצמי שלי). 

טקסט מסמך :

1. ה- Biceps השריר הדו ראשי של הזרוע (Musculus biceps brachii) מורכב משני ראשים. מקור הראשים הוא באזור עצם הכתף. שני הראשים מתאחדים למבנה אחד המתחבר לעצם האמה באזור מפרק המרפק. השריר הדו ראשי של הזרוע עובר מעל שני מפרקים ופעולתו משפיעה על הכתף ככופף וכמסובב כלפי מעלה של האמה. הראש הארוך של השריר הדו ראשי של הזרוע, קרוי, Caput longum musculus bicipitis brachii. הראש הקצר של השריר הדו ראשי של הזרוע, קרוי, Caput breve musculus bicipitis brachii. מקורם כאמור בעצם השכמה והם נאחזים בחלק העליון של עצם האמה.

2. שריר ה- Biceps (הדו ראשי של הזרוע) פועל על פי עיקרון של מנוף חד זרועי בו זרוע הכוח קצרה בהרבה מזרוע המשא. מדובר במנוף שרירי לא יעיל אולם משורטט יפה והופך את גוף האדם לפוטוגני יותר. (ציור עצמי שלי).

אפילוג.

העתקת תוכנית “הנינג’ה האמריקנית” ע”י ערוץ 12 / קשת והפיכתה ל- “נינג’ה ישראל” היא החמצה טלוויזיונית גדולה של שילוב הגיוני של המדע ברמה פופולרית יחדיו עם בידור במסגרת של ריאליטי קצה ספורטיבי.

סוף הפוסט מס’ 744. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

הימים ההם-הזמן ההוא שחלף לעַד לבלי שוב :

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה”ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ”ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת “רשת” כמנכ”ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנכ”ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88′ 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת”א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת”א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת”א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע”י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת “קשת” בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ”ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

yoash 23

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

yoash 29

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת”א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס’ 744. הועלה לאוויר ביום חמישי – 6 בספטמבר 2018.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *