הערה 0 : הפוסטים מתעדכנים שוב גם לאחר צאתם אור.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בראשית התפתחותו הטכנולוגית ותחילת עיצובו.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ . חלים עליו חוקי זכויות יוצרים . חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 4 : מיומנות כתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (בתחום קורות הטלוויזיה – בארץ ובעולם) אך תחת כותרת ראשית ו- Title משותפים וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר ההפקה הנפלאה של SOBO, והם טרם הסתיימו. לא שיערתי בשנת 2000 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על מחשב) תתפרש על פני יותר מתריסר שנים ותכלול בתוכה כ- 130000 (מאה אלף) עמודים.

————————————————————————————————

פוסט מס' 33 : הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012.

————————————————————————————————

פוסט מס' 33. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (רשימה מס' 10). פוסט מס' 33. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (10). פוסט מס' 33. כל הזכויות שמורות.

הערה : המחקר והכתיבה של הנושא "אולימפיאדת הדמים – מינכן1972" נעשה על ידי במשך עשור בין השנים 2000 ל- 2010 .

זָכוֹר אֵת אֲשֶר עָשָה לְךָ עֲמָלֵק (!) ספר דברים פרק כ"ה פסוק 17.

אולימפיאדת מינכן 1972 החלה ב- 26 באוגוסט 72' והסתיימה ב- 10 בספטמבר 72'. 11 ספורטאים ישראל נרצחו בעיצומם של המשחקים האולימפיים ע"י 8 מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" בפיקוד לוטיף "עיסא" אפיף ביום שלישי – 5 בספטמבר 1972. משלחת ישראל הפסיקה מייד את השתתפותה באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972 ושבה הביתה. שליש ממנה חזר בארונות מתים ארצה. 

דן שילון ואלכס גלעדי היו מודעים להיסטוריה האולימפית הישראלית שהונצחה רק במצלמות סטילס עד 1972. עכשיו ניצבו שניהם בפני משימת כיסוי טלוויזיונית בעלת אחריות רבה ונושאת ציפיות. שניהם תפשו את גודל המעמד ואת ראשוניות האירוע בתולדות השידור הציבורי. טקס הפתיחה של אולימפיאדת מינכן 1972 נועד להיערך בשלוש אחה"צ בשבת על פי שעון מינכן – 26 באוגוסט 1972 באצטדיון האולימפי היפהפה והחדיש במינכן בירת באוואריה לטלוויזיה הישראלית הציבורית הוענקו אפשרויות ותקוות חדשות בשל הקמת תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה. לראשונה היא גם שילמה ל- IOC סכום של 25000 (עשרים וחמישה) אֶלֶף דולר עבור זכויות השידורים מנת חלקה במסגרת חברותה ב- EBU. רשת הטלוויזיה אמריקנית ABC שילמה לוועד האולימפי הבינלאומי 7.50000 (שבעה מיליון וחצי) דולר. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) שכלל בשורותיו כ- 35 רשתות טלוויזיה ציבורית במערב אירופה שילם סך של 4 מיליון דולר [1] תחילת התחרויות והמשחקים משמשים גם יריית זינוק לשידורי הטלוויזיה. ביטחון השידור כאן חיוני מאין כמוהו. לבטח בשידור הראשון. ב- 1972 שימשנו יאיר שטרן ואנוכי עורכים של השידורים האולימפיים בירושלים. שנינו התבוננו בעיניים כלות יחד עם הטכנאים שלנו במוניטורים המוצבים ליד מכונות ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים. עד אז מעולם לא ראיתי טקס פתיחה אולימפי בשידור ישיר בטלוויזיה. וודאי לא בהשתתפות ספורטאי ישראל. דן שילון ואלכס גלעדי התייצבו כבר בצוהרי היום בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באצטדיון האולימפי במינכ . עמדת השידור סומנה בשלוש אותיות באנגלית IBA (ראשי תיבות של Israel Broadcasting Authority) כינויה של הטלוויזיה הישראלית ע"י ה- EBU איגוד השידור האירופי שרשות השידור הישראלית היית חברה מלאה בו .המשלחת הישראלית בראשות שמואל ללקין עשתה את ההכנות האחרונות שלה בטרם הצעדה המסורתית בטקס הפתיחה . בימאי השידור הישיר של טקס הפתיחה במינכן 1972 אוּלִי וולטרס (Uly Wolters) תכנן לחשוף אותה כעשר שניות.

טקסט תמונה : שבת בצוהרי היום – 26 באוגוסט 1972. אולימפיאדת מינכן 72". רגעי האושר והגאווה. משלחת ישראל בדרכה לטקס הפתיחה באצטדיון האולימפי. זיהוי מימין לשמאל : איש הוועדה המארגנת הגרמנית , מרק סלאבין , זאב פרידמן , יצחק כספי (בגבו), יוסף רומנו (מוסתר), אסתר רוט – שחמורוב, שאול לדני, שלומית ניר, עמיצור שפירא, יהודה וויינשטיין, איש לא מזוהה, אנדריי שפיצר (בגבו), ודן אלון. מאחור המרכז נראה ראש המשלחת שמואל ללקין מנהל את העניינים ועורך שיחה עם אחד מאנשי הוועדה המארגנת הגרמנית .(צילום המקור שמור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מינכן 1972 . שבת שתיים וחצי אחה"צ על פי שעון מינכן – 26 באוגוסט 1972. אולימפיאדת מינכן 72'. מרים המשקלות דוד ברגר ממתין יחד עם שאר חברי המשלחת לתחילת צעידת המשלחות בטקס הפתיחה. בתוך דקות אחדות יצעדו לראשונה ספורטאים ישראליים על אדמת גרמניה מאז תום מלחמת העולם ה- 2 בשנת 1945. (צילום המקור שמור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  שבת אחה"צ – 26 באוגוסט 1972. אולימפיאדת מינכן 1972. דקות ספורות לפני תחילת טקס הפתיחה של אולימפיאדת מינכן 72' . הקלע זליג שטרוך יחדיו עם הנערה הגרמנית הנושאת את שלט "ISRAEL" ואשר תוביל אחריה את נושא הדגל הנרי הרשקוביץ ואת כל משלחת ישראל. משמאל נראית הנערה הגרמנית שנושאת את השלט של משלחת איסלנד אחריה צעדה ישראל בסך. (צילום המקור שמור. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשבת בשעה ארבע אחה"צ של 26 באוגוסט 1972 הגיעו ממינכן לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית ל- Master בירושלים התמונות הראשונות של המשחקים במינכן 1972. סיגנל הטלוויזיה של האולימפיאדה ה- 20 של העידַן החדש נישא ממינכן לירושלים על הטרנספונדרים לוויין התקשורת הבינלאומי ה- "Primary" ששייט בגובה של 36000 (שלושים ושישה אלף) ק"מ מעל קו המשווה בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה, ואז אירעה התקלה הטכנית הראשונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. קולו של דן שילון שהיה בודד בעמדת השידור במינכן ללא טכנאי מסייע לא הגיע לירושלים. תמונת הלוויין נשאה סאונד של רעש קהל בלבד. אומנם שמואל אלמוג וישעיהו "שייקה" תדמור לא אישרו שידור ישיר ומהלך אך קולו של השַדָּר היושב בעמדת שידור באצטדיון היה בכל זאת הכרחי ודרוש לאמינות העיתונאית של השידור המוקלט. היינו אמורים להקרין קטעים נבחרים ממנו כעבור כמה שעות בתוכנית "מבט ספורט" במוצ"ש. יאיר שטרן ואנוכי המתנו לשווא לקוֹלוֹ של השַדָּר הישראלי ליד מכונות ה- VTR. טכנאי גרמני במרכז השידורים הבינלאומי במינכן ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) ניתב בטעות את קו שידור הארבע גידי הבינלאומי שלנו ה- 4W (ראשי תיבות של Four Wires) לטימבוקטו באפריקה או אולי לניו דלהי בהודו. קו השידור ה- 4W של דן שילון נעלם ומעולם לא הגיע לירושלים. זאת הייתה אכזבה ענקית. מפח נפש של ממש. מפני שדובר בתיעוד היסטורי שבו צועדת משלחת ספורט ישראלית רשמית על אדמת גרמניה. אילו היה ניצב ליד השדר בעמדת השידור במינכן טכנאי תקשורת שלנו ניתן היה לפתור את התקלה. זאת הייתה הפקה חובבנית חסרת ניסיון בימי בראשית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אפילו טלפון חירום בינלאומי כ- Back up לקו השידור ה- 4W לא היה לצוות השידור שלנו בעמדת השידור באִצטדיון האולימפי במינכן. אבל צריך להיאמר כאן מייד שדן שילון ואלכס גלעדי הפיקו מייד את הלקחים לעתיד לבוא.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 72' . שבת אחה"צ – 26 באוגוסט 1972 . המשלחת האולימפית של ספורטאי ישראל צועדת בטקס הפתיחה המרשים של המשחקים. נושא הדגל הוא הקלע הנרי הרשקוביץ'. השלישייה המובילה מימין ה- Chief de mission שמואל ללקין, יו"ר הוועד האולימפי של ישראל יוסף "יושו" ענבר , מזכיר הכבוד של הוועד האולימפי הישראלי חיים גלובינסקי. בשלישייה השנייה צועדים מימין, יצחק אופק (פוקס), יצחק כספי (מרכיב משקפי שמש), וצבי פינקלשטיין. אסתר רוט – שחמורוב צועדת אחרי צבי פינקלשטיין . קו השידור ה- 4W (קו שידור ארבע גידי של הטלוויזיה) של דן שילון לא הגיע ממינכן לירושלים. (באדיבות סוכנות הצילום AP והוועד האולימפי הישראלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תקלת השידור החמורה כבר בטקס הפתיחה של אולימפיאדת מינכן 1972 הייתה המשך של מסכת חובבנות. ב- 5 ביוני 1972 הודיעה מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור גב' רוחמה איילון למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור כי מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג מורה לוֹ שלא לשָדֵר את יומן אולימפיאדת מינכן 72' בשבתות וחגים וגם לא בערבי שישי, וודאי לא שידורים ישירים משם, וזאת על פי סיכום שהושג בעניין הזה בין מנכ"ל רשות השידור עצמו שמואל אלמוג לבין יו"ר הוועד המנהל ד"ר וולטר איתן. שידורי אולימפיאדת מינכן "נפלו" על שלוש שבתות, שני ערבי שישי, ערב ראש השנה תשל"ב, ושני ימי החג של ראש השנה. התאריכים של שבת – 26 באוגוסט 1972 (יום טקס הפתיחה), יום שישי – 1 בספטמבר 1972, שבת –  2 בספטמבר 1972, יום שישי – 8 בספטמבר 1972 (ערה"ש תשל"ב), שבת – 9 בספטמבר 1972 (חג א' של ראש השנה) ויום ראשון – 10 בספטמבר (חג ב' של הראש השנה היום האחרון של האולימפיאדה בו מתקיים טקס הנעילה) הוצאו מחוץ לטווח השידורים הישירים . דובר על הקלטות ותקצירים מאוחרים בלבד . שמואל אלמוג פקד על ישעיהו "שייקה" תדמור להשבית לאלתר את שידורי האולימפיאדה בשישה ימים מתוך שישה עשר ימי התחרויות. היה ברור שעל שמואל אלמוג הופעלו לחצים פוליטיים מטעם המִמסד הדתי. ישעיהו "שייקה" תדמור לא התעקש ולא התווכח יותר מידי עם שמואל אלמוג . האולימפיאדה הגרמנית לא כל כך עניינה אותו. המצב היה נוח מבחינתו. גם אם היה מתעניין בהפקה המורכבת לא היה מצליח לשנות את דפוסי השידור משום שהוועד המנהל בראשותו של ד"ר וולטר איתן תמך ללא סייג בשמואל אלמוג. הנה המכתב של רוחמה איילון כלשונו [2].

טקסט מסמך :  5 ביוני 1972. זהו המסמך המקורי ששלחה גב' רוחמה איילון מנהלת לשכת המנכ"ל למנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור. בהתאם לסיכום בין מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג לבין יו"ר הוועד המנהל וָולְטֶר אֵיְתָּן נקבע כי לא ישודרו היומנים האולימפיים בימי החג של ראש השנה שחלו ב- 8 ו- 9  בספטמבר 1972  כמו כן אסר שמואל אלמוג להעביר בשידור ת טקס הפתיחה האולימפי ש- "נפל" על אחה"צ של שבת – 26 באוגוסט 1972. דן שילון נדהם מתוכנו של המכתב ומאיסורי המנכ"ל. שייקה תדמור רשם הוראה למנהל לשכתו יפה מישורי : "לתיק אולימפיאדה , ולתת לי לדיון את התיק כולו". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דן שילון נדהם. הוא היה המום. כמעט ולא נותר דבר מתוכנית השידורים האולימפית המקורית שלוֹ שממילא הייתה קצוצת כנפיים. היה לו ברור כי הופעל לחץ פוליטי על מנכ"ל רשות השידור כדי שיבטל את השידורים האולימפיים שנועדו לימי שישי ובשבתות, ובימי ראש השנה, כדי לא לפגוע בציבור הדתי (המתנגד לשידורי טלוויזיה בימי חג ומועֵד). ב- 18 ביוני 1972 שלח דן שילון את נימוקיו למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג באמצעות הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות צבי גיל בו פנה לשכל הישר של מנכ"ל רשות השידור, הסביר לו היכן הוא טועה, וניסה לשנות את רוע הגזירה. למסמך הזה יש חשיבות רבה מפני שהוא ניסח כבר אז מדיניות שידור טלוויזיונית הגיונית ומקצועית הכוללת בתוכה דיווח עיתונאי אמין ומהיר. ההנהלה לא מוכשרת קבעה כי אלוּ כללי שידור בלתי מתקבלים על הדעת מהאולימפיאדה. מנכ"ל רשות השידור דחה את מכתבו של דן שילון לאלתר. הוא מנע ממנו לא רק שידורים ישירים אלא גם את שידור היומנים האולימפיים . הנה המסמך התחנונים הנואש בן השלושה עמודים של דן שילון אל מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג כלשונו [3].

טקסט מסמך  :  18 ביוני 1972 . זהו המסמך המקורי ששלח דן שילון למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג (עמוד מס' 1 מתוך 3) ."לפני כשבוע נמסר לי ע"י הממונה על ענייני הטלוויזיה (ישעיהו "שייקה" תדמור) כי קיימת מגמה לבטל את השידורים החיים מן האולימפיאדה ואת יומני הסיכום – בימי שישי ובשבת ובימי ראש השנה. זאת כפי שנמסר כדי לא לפגוע בציבור הדתי המתנגד לשידורים בימי חג ומועד", כתב דן שילון בראשית האִיגֶרֶת ששלח למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך  :  18 ביוני 1972 . זהו המסמך המקורי שכתב דן שילון למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג . (עמוד מס' 2 מתוך 3). "ציבור צופי הטלוויזיה בישראל יודע זה מכבר כי השימוש בלוויין פתר את בעיית השידורים מן האולימפיאדה. נתקשה להסביר לו מדוע נמנע במשך ארבעה ימים חשובים מלדווח על האירועים החדשותיים שיתקיימו שם", כתב דן שילון למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

טקסט מסמך :  18 ביוני 1972. זהו המסמך המקורי שכתב דן שילון למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל. (עמוד מס' 3 מתוך 3). " אודה לך מאוד אם תעביר תוכן מכתבי זה לידיעת חברי הוועד המנהל של רשות השידור והיו"ר ", סיים דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דן שילון באולפן "מבט ספורט" ב- מאי 1972. הוא עשה מאמצים נואשים להפיק נכון וביעילות את שידורי אולימפיאדת מינכן 1972 אך ללא הצלחה יתרה בשל סירוב ההנהלה. הוא היה לפחות בר מזל שאישרו לו לקחת עמו למינכן 72' את אלכס גלעדי ונסים קיוויתי. (באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 2 ביולי סיים דן שילון יחד עם זאב שטוקהיים את מלאכת הזמנת השידורים היומית ה- Unilateral על לוויין התקשורת האטלנטי ה- Primary סעיף [4]. רשות השידור הייתה חברה מלאה ב- EBU (איגוד השידור האירופי), אך בעוד גוש מדינות אירופה הקומוניסטית (באמצעות איגוד השידור המזרח אירופי OIRT) ומדינות מערב אירופה (באמצעות ה- EBU) נהנו מתמסורת קרקעית מפותחת של העברת סיגנל השידור האולימפי ע"י תחנות ממסר הפרושות לאורכה ולרוחבה של היבשת, נדרשה רשות השידור "לייבא" את שידורי אולימפיאדת מינכן 72' באמצעות לוויין תקשורת . מחירי השירות הלווייני היו יקרים . עלות 10 הדקות הראשונות של השידור הלווייני מתחנת הקרקע הגרמנית רייסטינג (Raistieng) באמצעות לוויין ה- Primary לעבר תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה עמדה על 900 (תשע מאות) דולר. עלוּת כל דקה נוספת מעבר לעשר הדקות הראשונות עמדה על 29 (עשרים ותשעה) דולר. הדואר הישראלי גבה עמלה לעצמו 350 (שלוש מאות וחמישים) דולר על כל חצי שעת שידור . עלות חצי שעה של שידור לווייני הייתה שווה ל- 2140 (אלפיים מאה וארבעים) דולר דן שילון תכנן לשָדֵר כ- 15 תקצירים בתקופת האולימפיאדה. לכך התווסף חשבון של עוד 6195 (ששת אלפים מאה תשעים וחמישה) דולר עבור שני השידורים ה- Multilateral (רבי משתתפים) של טקסי הפתיחה והנעילה. קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית המהנדס עתיר הידע זאב שטוקהיים ניסה למצוא שותפים לשידורים הלווייניים ה- Unilateral (משתתף אחד) שלנו כדי להוזילם אך לא מצא כאלה. הוא ניסה להתחבר לחלק מהשידורים הלוויינים של הטלוויזיה הממלכתית הקנדית CBC אך ללא הצלחה. אנשי CBC השיבו את פניו ריקם בטלקס מיוחד ששלחו לו ב- 7 ביולי  1972 [5].

טקסט מסמך  :  זהו מסמך הטלקס המקורי שנשלח ב- 7 ביולי 1972 מרשת הטלוויזיה הקנדית הממלכתית CBC למר זאב שטוקהיים קצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2301 TVIJM IL  /  R  TLGRAPH  JM3

ZEEV  STOCKHEIM ISRAELTV JERUSALEM ISRAEL

REGRET UNABLE ALLOW OTHER BROADCASTER PARTICIPATION ON  CBC OLYMPIC COVERAGE DUE NATURE SPECIAL PRODUCTION FORCANADA

Maurice Maden CBC (Canadian Broadcasting Corporation)

ב- 8 ביולי 1972 אישרה COMSAT את הזמנות השידור על לווין ה- Primary  של הטלוויזיה הישראלית הצעירה. תקציב שידור הלוויינים של רשות השידור האמיר אפוא ל- 150000 (מאה וחמישים אֶלֶף) ל"י. ישראל דוֹרִי המומחה הכלכלי של רשות השידור נבהל והורה ב- 25 ביוני 1972 לדן שילון לצַמְצֵם את השידור היומי ממינכן ב- 5 דקות. הגזברים תמיד קמצנים. זה ידוע . כלכלן רשות השידור ישראל דורי שלח לו את הוראת ההגבלה הזאת בכתב בהתאם למסורת הביורוקרטית המקודשת של המוסד הציבורי הצעיר הזה שהפך למסורבל כבר בילדותו ולא שכח לשלוח עותק מהמסמך גם למנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור ולבוס הישיר שלו מנהל המחלקה הכלכלית ברשות השידור מר אליהו בן עמרם [6]. המחלקה הכלכלית ניהלה בפועל את רשות השידור ב- 1972. גם מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג הודה בזה.

טקסט מסמך :  25 בינוי 1972 . מכתבו של ישראל דורי לדן שילון המורה לו לצמצם את השידורים הלוויינים היומיים מאולימפיאדת מינכן 1972 ב- 5 דקות. עד כדי כך הייתה רשות השידור הציבורית ענייה ודלה באמצעיה הכספיים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דן שילון מחה. ב- 30 ביוני 1972 נערכה ישיבת התקציב האחרונה של שידורי אולימפיאדת מינכן 197. נטלו בה חלק שני אנשי המחלקה הכלכלית הבוס אליהו בן עמרם וסגנו ישראל דוֹרִי, ודן שילון עצמו. אליהו בן עמרם וישראל דוֹרִי חמוּרֵי הסֶבֶר בדקו בציציות את מלאכת ההפקה של דן שילון. כל לירה הייתה מתוקצבת ישראל דורי הקפדן כתב את זיכרון הדברים של אותה פגישה ב- 10 ביולי 1972, בהם פירט את העלויות הסופיות של ההפקה [7]. הוא מצא כי התקציב המתוכנן של דן שילון חורג ב- 10000 (עשרת אלפים) ל"י ועל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יהיה לספוג אותו.

טקסט מסמך :  10 יולי 1972. זיכרון דברים מישיבה בעניין שידורי אולימפיאדת מינכן 1972 בהשתתפות מנהל המחלקה הכלכלית של רשות השידור אליהו בן עמרם, מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון, וסגן מנהל המחלקה הכלכלית ישראל דורי. עותקים מהמסמך נשלחו למנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור ומנהל חטיבת החדשות צבי גיל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1970 / 1969. הנהלת רדיו "קול ישראל" מתכנסת לפגישה במשרדי הרדיו ברח' הלני המלכה בירושלים יחדיו עם הנהלת רשות השידור – מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג, הסמנכ"ל ארנון צוקרמן, ומנהל המחלקה הכלכלית אליהו בן עמרם. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : צדוק בן מאיר מנהל השידורים בשפה הערבית ברדיו, אליהו בן עמרם, אליהו כרמל, דרורה בן אב"י, משה חובב, ארנון צוקרמן, ד"ר ישעיהו שפירו, שמואל אלמוג, גב' לאה זהבי, ראש חטיבת המוסיקה ברדיו גב' מיכל זמורה כהן, מהנדס הרדיו משה ברזובסקי, קריין הרדיו יצחק פרי, אריה האוסליך מנהל מחלקת הקריינים בשפה האנגלית ברדיו "קול ישראל". (התמונה באדיבות אליהו בן עמרם. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות ). סייעה בזיהוי הנוכחים : גב' לאה זהבי.

טקסט  תמונה :  1972. מר ישראל דורי סגן מנהל המחלקה הכלכלית ברשות השידור. לאחר פרישתם של ארנון צוקרמן ואליהו בן עמרם מהמחלקה הכלכלית, התמנה ישראל דורי ב- 1973 לתפקיד סמנכ"ל הכספים של רשות השידור. מנכ"ל רשות השידור באותה העת היה שמואל אלמוג. (באדיבות ישראל דורי. ארכיון יואש אלרואי .כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1972. אליהו בן עמרם מנהל דומיננטי במחלקה הכלכלית ברשות השידור. (באדיבות אליהו בן עמרם. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  10 ביולי 1972 . עוד מסמך תזכורת הדן בתקציב שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מינכן 1972 העומד על סך כללי של 161170 (מאה שישים ואחד אלף ומאה ושבעים) דולר. "תקציב מתוכנן זה חורג ב- 10000 (עשרת אלפים) ל"י (לירה ישראלית) ועל הטלוויזיה יהיה לספוג אותו הוסיפו שרי האוצר של רשות השידור אליהו בן עמרם וישראל דורי. עותקים ממנו נשלחו כרגיל למנהל הטלוויזיה שייקה תדמור ומנהל החדשות צבי גיל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ניהל נגד דן שילון קרב השהייה. הוא לא ענה למכתבו. ב- 15 ביולי 1972 פנה דן שילון בפעם המי יודע כמה שוּב אל המנכ"ל שמואל אלמוג [8]. הוא ביקש לשמור על המסגרת המינימאלית של כמות שעות השידור המופקות מאולימפיאדת מינכן 1972. "…ביום 18 ביוני 1972 שלחתי לך את השגותיי על ההחלטה, שלפיה יבוטלו השידורים מן האולימפיאדה בימי שבת וחג. לצערי לא זכיתי למענה…", כתב לוֹ, וביקש מהמנכ"ל לאפשר לו לשטוח את טענותיו גם בפני חברי הוועד המנהל של רשות השידור בדבר חשיבות השידורים האולימפיים.

טקסט מסמך : 8 ביולי 1972. זהו המסמך המקורי שכתב דן שילון למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג באמצעות מנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לבסוף נענה מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג לפנייתו של דן שילון מנהל מחלקת הספורט ופתח את שעריו. הושגה פשרה כדי לא להרגיז יותר מידי את הדתיים. שמואל אלמוג אישֵר למנהל הספורט לשָדֵר את 12 היומנים האולימפיים שלו בערבי שישי וגם בשבתות ובחגים אך דחק אותם לסיום המשדרים מאוחר בלילה, הרחק מעבר לשעות הצפייה הראשית של ה- Prime Time בטלוויזיה. בנושא השידורים הישירים בימים האלה של השבתות וחגים לא היה כלל על מה לדבר מנקודת ראותו של מנכ"ל רשות השידור. אכזבה עיתונאית קשה. האישור החדש גרר עמו שינוי תקציבי. לכן זה לא היה סוף הדרך של הוויה – דולורוזה הכספית. ב- 7 באוגוסט 1972 שיגר דן שילון מכתב נוסף לעודד ארזי מהמחלקה הכלכלית. "לצערי אין כל אפשרות להגיש הצעה ריאלית של תקציב האולימפיאדה", כתב דן שילון והוסיף, "ההוצאה העיקרית תהיה השימוש בלוויין אך אין לנו נתונים סופיים בסעיף זה. הנתונים הסופיים יתבררו רק במהלך האולימפיאדה ועל כן אין טעם להגיש הצעת תקציב פיקטיבית" . הוא שלח עותקים למנהל הטלוויזיה ישעיהו תדמור ומנהל המחלקה הכלכלית אליהו בן עמרם .

טקסט מסמך : 7 באוגוסט 1972. מכתבו של דן שילון לעודד ארזי איש המחלקה הכלכלית של רשות השידור. עותקים ממנו נשלחו למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור, מנהל המחלקה הכלכלית אליהו בן עמרם, ועוזר ההפקה של מחלקת הספורט יואב פלג. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 20 ביולי 1972 פרסם דן שילון את לוח ההקלטות והשידורים של אולימפיאדת מינכן 1972 [9]. למרות מִגוון אופציות השידור המרובות הוצע לציבור לוח שידורים דליל שכלל שעה וחצי של שידורים ישירים בימי חוֹל בלבד מחמש וחצי אחה"צ עד שבע בערב ושידור יומן אולימפי מתוקצר בן כשלושת רבעי באחת עשרה בלילה. השידורים ממינכן 72' בוצעו ע"י חדר בקרה מוביל של אולפן ב'. אולפן ב' ששכן בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים נחשב בימים ההם לבית המקדש של השידורים. מהֵיכַל הקודש הזה בקעו כל השידורים החשובים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לרבות שידורי החדשות ושידורי הספורט.

שידורי אולימפיאדת מינכן 72' היוו אתגר מקצועי, הפקה, תוכן, וטכנולוגיה מן המדרגה הראשונה, ובעצם מבחן שידור בינלאומי ראשון מורכב עבור רשת טלוויזיה שהייתה עוברית בראשית התפתחותה וסבלה ממנהיגות מקצועית פשרנית ומאוד חסרת ניסיון. מדובר בעיתונאים בעלי מוניטין שניצבו בפסגת רשות השידור ובראש הטלוויזיה הישראלית הציבורית ונחשבו למנהיגי שידור, אולי בעל כורחם. יכול להיות שזאת הסיבה שהם לא הקרינו מנהיגות לדרגים שמתחתם. זה היה מבחן השידור הרציני הראשון בקנה מידה בינלאומי גדול של הטלוויזיה הישראלית, ללא השוואה עם שידורי המונדיאל של מכסיקו 1970 , ועל ההנהלה וההנהגה הראשית הייתה מוטלת החובה לקחת את האחריות ולדחוף בעצמה את מטרות הפקת שידורי מינכן 72'. במקום זאת נאלץ דן שילון להזיז אותם. מנקודת מבט מאוחרת של כתיבת הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים -מינכן 1972", ההפקה הזאת נראית כפארסה. בעיקר כשמתבוננים בלוח השידורים הדַל של שישה עשר ימי האולימפיאדה שבין שבת – 26 לאוגוסט 1972 יום טקס פתיחת אולימפיאדת מינכן 72' לבין יום ראשון – 10 בספטמבר 1972 יום טקס הנעילה . מנהל הטלוויזיה ישעיהו "שייקה" תדמור בגיבוי מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג תכנן רצועת שידור אולימפית יומית ענייה בקושי בת חצי שעת שידור ישיר וסיכום לילי.

טקסט מסמך :  אוגוסט – ספטמבר 1972. לוח שידורי הטלוויזיה הישראלית שבין שבת – 26 באוגוסט 1972 לבין חמישי – 31 באוגוסט 1972. (באדיבות העיתון "מעריב").

טקסט מסמך :  אוגוסט – ספטמבר 1972. לוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית במחצית השנייה של אולימפיאדת מינכן 72' שבין יום שישי – 1 בספטמבר עד יום חמישי – 7 בספטמבר 1972. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

טקסט מסמך : אוגוסט – ספטמבר 1972 . לוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביומיים האחרונים של משחקי מינכן 72" בתאריך שבת – 9 בספטמבר 1972 וראשון – 10 בספטמבר 1972 (באדיבות העיתון "מעריב").

האנשים האלה בעלי המוניטין העצום בתקשורת המונים במדינת ישראל ב- 1972 לא רצו להתאמץ אוֹ לא ידעו להתאמץ. ואם כן התאמצו זה פשוט לא נראה על פני השטח. הם לא רצו ליזום, לא רצו להפיק, לא רצו לדחוף קדימה, ובסופו של דבר גם לא רצו לשַדֵּר. זה לא עניין אותם . דרך שידור כה עצלנית וכה בלתי מקובלת אִפיינה פעמים רבות בעיקר את שידורי הספורט והחדשות בימים ההם. אם בכל זאת הגיעה הטלוויזיה אז להישגי שידור כל שהם, היה זה בזכות העיתונאים והמפיקים הצעירים שחתרו ללא ליאות קדימה, בהתמדה ובהקרבה. דן שילון, אלכס גלעדי, ומוטי קירשנבאום ז"ל נמנו על אותה השכבה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא שהשידור היה תכלית חייה. הם דמו לחבורת סוסים צעירים מלאי תאוות מרוץ. לא היה צורך להצליף בהם כדי שידהרו. הם שעטו מעצמם. מולם ניצבה הנהלה איטית ובראשה מנכ"ל רשות השידור, מנהל הטלוויזיה, והמהנדס הראשי של הטלוויזיה הישראליץ הציבורית. היא לא פעלה מרוע לֵב. היא פעלה בתום מפני שהאמינה שזו הדרך. דומה היה כאילו הנהלת הרשות מתנהגת כאסופה של שוורים זקנים הרתומים למחרשה עתיקת יומין ונעים בעצלנות. הם פשוט לא הבינו את חשיבות שידורי אולימפיאדת מינכן 72' בטלוויזיה. דן שילון נתן אז פעמים רבות ביטוי לאכזבותיו הרבות מההנהלה שהייתה אמורה להנהיג אותו.

סוף הפוסט מס' 33. אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972 (10). הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

ראה המשך בפוסט "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" (11).

סוף הפוסט מס' 33. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

ראה המשך בפוסט מס' 34 : "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" (11).

סוף פוסט מס' 33. הועלה לאוויר ב- 4 בספטמבר 2012. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.