פוסט מס’ 784 מורכב וסבוך. עיתונאות חובבנית (1): אלי אילדיס + בוני גינזבורג בשיחה אודות שוער מכבי חיפה גיא חיימוב מפר חוק מס’ 14 בספר חוקת הכדורגל באולפן ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים (יום רביעי-26 בדצמבר 2018). עיתונאות חובבנית (2): עידן קוולר + בוני גינזבורג בעת חילופי דעות אודות הכדורגלן הנודד יוסי בניון דמות אנטי ספורטיבית ולא חינוכית בעליל וגם לא שחקן כזה גדול, ברדיו גלי צה”ל (יום חמישי-27 בדצמבר 2018). זקנתו מביישת את נעוריו. עיתונאות חובבנית (3): הטקס ההוליוודי של 70 לספורט הישראלי טקס נבחרי הספורט 2018 בהשתתפות שרת הספורט מירי רגב היה מגלומני ומופרך כמו נותנת החסות הממשלתית. סיקור הג’ודוקאית יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה 1992. חשתי מחויבות מוחלטת לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולאמת העיתונאית, ולא לה כאובייקט שידור למרות היותה ספורטאית אולימפית ישראלית. 17 בפברואר 1977. ווירטון/בלגיה.  טל ברודי הוגה את הסלוגן הבלתי נשכח שלו: “כדורסל בארץ יש, אנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה, לא רק בספורט אלא בשביל הכל”. פוסט מס’ 784. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר במוצ”ש-29 בדצמבר 2018.

פוסט מס’ 784. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך המשך קריאה ←

פוסט מס’ 783. התוכנית העיתונאית “עוּבְדָה” בראשות אילנה דיין ששודרה בערוץ 12 / “קשת” (יום חמישי – 20 בדצמבר 2018) ועסקה ב-“תיק הרוצח רומן זדורוב”, היוותה מסמך טלוויזיוני חשוב וגם מרתק בתחום התיעוד הפלילי האזרחי בתולדות מדינת ישראל. “תיק רומן זדורוב” כפי שחשפה אותו אילנה דיין ב-“עובדה” הוא מסמך תיעודי ש-מתוחקר היטב. מסמך תיעודי מרתק ש-מבוים היטב. מסמך תיעודי מרתק רווי עֵדִים רלוואנטיים. מסמך תיעודי מרתק מוקפד ש-כתוב היטב. מסמך טלוויזיוני משפטי דרמטי מרתק שחושף ומציג את המסובכות והמורכבות של פסקי וגזרי דין במשפטי רצח משום שהשופטים אינם נוכחים (מטבע הדברים) בזירת הרצח הנידונה בעת האירוע לרבות “תיק רומן זדורוב”. השופטים נשענים בהחלטה הסופית שלהם לחסד ו/או לשבט על 1001 טענות שמושמעות מטעם הסניגוריה והקטגוריה לרבות עדויות של מומחים של שימוש בכלי הרצח נשק חם וקר, מומחי משטרה, ומומחים משפטיים בתחומים שונים ורבים הניצבים משני צִידֵי המתרס של ההגנה והתביעה. העיתונאית ושדרנית הטלוויזיה אילנה דיין וחבורתה יעל שני + נעמה פרי + הבימאי גלעד טוקאטלי + העורך יניב שבתאי הציגו ביום חמישי – 20 בדצמבר 2018 בערוץ 12 / “קשת” טלוויזיה עיתונאית דוקומנטארית אופטימאלית. במידה לא מבוטלת מכסימאליסטית. במידה רבה מתקרבת למעמד של Masterpiece. למרות עבודת המחקר הטלוויזיונית הרצינית והיסודית שלה ושל ציוותה המוכשר, מילתה זאת של אילנה דיין בתיק רומן זדורוב הסבוך איננה האחרונה. וגם: מחלוקות משפטיות נוספות ואחרות, ו-Environment הימים ההם שלא ישובו עוד. פוסט מס’ 783. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון-23 בדצמבר 2018. כל הזכויות שמורות.

פוסט מס’ 783. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך המשך קריאה ←

פוסט מס’ 782. טוב עשה העיתונאי ושַדְרָן רדיו גלי צה”ל רזי ברקאי, היום-18 בדצמבר 2018 במהדורת “מה בוער” ברדיו גלי צה”ל, משפינה מקום לפני תום תוכנית האקטואליה שלו לדברי ההספד וה-נְהִי של ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו בעקבות מותה אתמול של רונה רמון ז”ל, משהזכיר בדבריו הקצרים את קינת דוד לשאול ויונתן, ואמר בקולו הרדיופוני והבוטח, בעוצמה נפשית, בעֶצֶב גדול, ו-ברֶגֶש רָב, “…רוֹנָה רָמוֹן ז”ל היא אישה גיבורה רעייתו של אילן רמון ז”ל ואִמוֹ של אסף רמון ז”ל שעלו השמיימה במרכבות ברזל וחזרו אלינו במרכבות אש…רונה, אילן, ואסף הם מוֹפֵת לדורות…”.  ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו צדק. רוֹנָה ז”ל, אִילָן ז”ל, ואָסָף ז”ל הם מוֹפֵת לדורות. פרפראות. למצלמות הטלוויזיה יש שתי תכונות חשובות: הן אינן יודעות לשַקֵר. הן יודעות לתָּעֵד, להנציח, ולכתוב את ה-היסטוריה באובייקטיביות מוחלטת. פוסט מס’ 782. הועלה לאוויר ביום שלישי – 18 בדצמבר 2018. כל הזכויות שמורות.

פוסט מס’ 782. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך המשך קריאה ←

פוסט מס’ 781. אודותיי. וגם פרפראות. פרק בסדרת 13 הספרים שאנוכי חוקר וכותב מאז 1998 ועד עצם היום הזה בחודש דצמבר של שנת 2018, תחת Title משותף ואשר קרוי על ידי: “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”. פוסט מס’ 781. כל הזכויות שמורות.

פוסט מס’ 781. הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך המשך קריאה ←

פוסט מס’ 780. 1. פרפראות. 2. נשיא מועדון הכדורגל של מכבי חיפה מר יעקב “יענקל’ה” שחר (בלתי נשכח עבורי) ומאמן הכדורגל הפורש מסיבות בריאותיות אלי גוטמן. 3. עיתונאות ה-Off tube הטלוויזיונית של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים וגם עיתונאות Off tube רדיופונית (בראשן רשתות רדיו גלי צה”ל ו-רדיו “כאן”) ו-המודפסת של “הָאָרֶץ” ו-“ידיעות אחרונות הן מְאֵירָה ש-מזהות את הדיסוננס של עצמן באמצעות צליל צורמני מוכר: צִפְצוּף ארוך על הצופים שלהם, על המאזינים שלהם, ועל הקוראים שלהם שקונים את הדיווחים הלקויים והחסרים במיטב כספם. למה לטרוח ? ו-מי צריך עיתונאות שטח אם אריה ליבנת “הָאָרֶץ” ורפי נאה “ידיעות אחרונות” נשארים בארץ ו-מעתיקים את האינפורמציה מהמידע החסר שמספק ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים באמצעות גיל ברק וגור שלף שבעצמם אינם טסים לטביליסי ובעצמם מעתיקים את המידע  מהמוניטור שלהם הניצב באולפן בהרצליה עבור צופיהם, מידע נעדר ניתוחים, סיכומים, סטטיסטיקות, ובעיקר ראיונות פנים אל פנים עם גיבורי העלילה הכושלת ו/או המשגשגת. עיתונאות צולעת ודלה. בשפת הרחוב מדובר בעיתונאות מחורבנת. כולם נשארים בארץ וכולם מעתיקים מכולם. פַארְסָה. לא בסדר מפני שמדובר בשליחות עיתונאית ציבורית ישראלית, אלקטרונית וכתובה, שחייבת להיות נוכחת במוקד ההתרחשות וממנו לסקר את הנבחרת הלאומית שלנו בכדורסל נאבקת בטביליסי בירת גיאורגיה בניסיון להעפיל לטורניר גמר אליפות העולם שייערך בסין בקיץ 2019. אולם עיתונאות השטח הזאת שכה מתבקשת ומובנת מאליה איננה מתקיימת. שלוחותיה טלוויזיה, רדיו, והמודפסת בורחות מהסיקור העיתונאי בשטח ונעדרות מ-מוקד ההתרחשות. כולם שָם מעדיפים את חרבון ה-Off tube וכך גם נראים הדיווחים שלהם. וגם: העצמתו של כדורסלן נבחרת ישראל גיא פניני בן 35 בליווי שירי הללויה שנכתבים למענו ב-“הָאָרֶץ” ו-“ידיעות אחרונות” בטרם שריקת הפתיחה למשחק ההפסד בטביליסי לנבחרת גיאורגיה 69:71 במסגרת מוקדמות גביע העולם סין 2019 (כאמור שידור ישיר Off tube מחורבן וחסר בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים ביום שני-3 בדצמבר 2018), הוא עוד הִיתּוּל. נכון מדובר ב-צָלָף (כשלא שומרים עליו) אולם זהו גם כדורסלן שהוא אנטי אתלט + אנטי נתרן + אנטי זריז + אנטי תנועה מהירה + אנטי שחקן הגנה. שחקן נבחרת ישראל ומכבי ת”א דאז שהיסטוריית הגינותו, ה-יוֹשְרָה שלו על הפרקט, ו-דמותו הספורטיבית הציבורית שנויים מאוד במחלוקת עד עצם היום הזה. עליי הוא הותיר רושם דַל בשנים הלא רחוקות ההן. 4. הימים ההם-הזמן ההוא שחלף לעַד לבלי שוב. פוסט מס’ 780. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 5 בדצמבר 2018.

פוסט מס’ 780. הערה 1 : הבלוג על כל תכולתו נמצא תחת זכויות יוצרים. הערה 2 : הבלוג לא נכתב למטרות רווח ו/או פרסום אישי. הערה 3 : היו לי די והותר רגעי תהילה טלוויזיוניים. אינני זקוק לשוּם מוֹנִיטִין. הערה המשך קריאה ←