פוסט מס' 63.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי בנייתו הטכנולוגית וראשית עיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו נמצא תחת זכויות יוצרים . 

הערה 3 : הבלוג לא נכתב למטרות רווח ו/או פרסום אישי .

——————————————————————————-

פוסט מס' 63 : הועלה לאוויר ב- 29 בספטמבר 2012.

——————————————————————————

פוסט מס' 63. ברית השידור בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים 1969 – 2007 (4). פוסט מס' 63. כל הזכויות שמורות.

1. ליל יום חמישי – 18 באפריל 1996. היכל הספורט ביד אליהו. קבוצות מכבי ת"א והפועל ירושלים מתמודדות ביניהן במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל. ה-TIME  OUT המפורסם ביותר בהיסטוריה של משחק הכדורסל במדינת ישראל.

2. המאמן פנחס "פיני" גרשון. 

טקסט תמונה : מחצית שנות ה- 70 של המאה שעברה . השנים הראשונות של התקשרות השידור הציבורי עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל :  עוזר שדר הרצל רווה , עוזר שדר רפי גינת , השדר אלכס גלעדי , ומנהל הבמה (Floor manager)  יוסף "פונצי" הדר . (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הקדמה קצרה 

בעונת 1999 – 1998 עשתה מכבי ת"א ניסיון נוסף להסתער על גביע אירופה של ה- FIBA. כמתווה ומנווט את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המשכתי לרדוף אחרי מכבי ת"א. זאת הייתה העונה ה- 29 בה צעדנו שלובי זרוע עם מועדון הפאר מאז ימיהם של דור המייסדים דן שילון ואלכס גלעדי. מנכ"ל רשות השידור היוצא ב- 1998 מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום והמנכ"ל הנכנס במקומו אורי פורת תמכו כמעט ללא סייג במדיניות השידורים שלי, למעט כמובן המגבלה הכספית. באותה עונה של 1999 – 1998 הדיחה קבוצת מכבי תל אביב את מאמנה הסרבי – קרואטי מר וִוינְקוֹ יֶילוֹבַאץ' ומינתה תחתיו את עוזרו הישראלי יורם חַרוּש. חילופי המאמנים לא הועילו. עד מהרה נקלעה מכבי ת"א לשורת הפסדים, בעקבותיהם נולד משבר אי אימון חמור בין המאמן לשחקניו ובין המאמן להנהלה שמינתה אותו. להנהלה בראשותו של עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי לא הייתה סבלנות להמתין לשיטה וצורת המשחק ולדרך ניהול ההתמודדות של יוֹרָם חָרוּש שאמורים היו להביא ניצחונות בהמשך. ההצלחות בוששו להגיע, וכמו תמיד במקרים כאלה, המאמן הוא שמשלם בראשו. המאמן יורם חַרוּש ג'נטלמן בעל אישיות מקסימה הודח . תחתיו מונה פנחס "פיני" גרשון, מאמן כדורסל מוכשר כמו גם רב אומן ביחסי ציבור ואיש מבריק בשיווק ותקשורת. פיני גרשון היה מאמן מוערך במכבי ת"א אך לא אהוּד בטרם מינויו. אולי מפני שהיה עצמאי מידי בדעותיו. אמירות השָחָץ הססגוניות שלו למצלמות הטלוויזיה הוציאו חלק מאנשי מכבי ת"א משיווי משקלם. פיו הגדול היה לוֹ לעיתים למכשול מפני שהפיק מרגליות כמו גם דברי הבל ורעות רוח. אישיותו הפתוחה והחייכנית טמנה בחובה חֵן רב, פתיחות, הומור, אך גם משהו שחצני ופרובוקטיבי. לבטח ביטחון עצמי גדול. מינויו של פיני גרשון בנובמבר 1998 למאמן מכבי ת"א הוכיח שמאמנים גדולים ומוכשרים אינם מתים , הם רק מחליפים שחקנים.

ההיסטוריה המתעתעת שבה וסובבת על צירה. פיני גרשון היה כבר מאמן עתיר ניסיון בטרם הגיע ב- 1998 למכבי ת"א. הוא הדריך כבר קבוצות רבות בליגה הלאומית בכדורסל. בשנות ה- 80 של המאה שעברה אימן פיני גרשון את קבוצת מכבי חיפה שמנהלה היה מִיכָה רָב (היום ראש אגף ביטחון ובטיחות באוניברסיטת חיפה). מִיכָה רָב זוכר היטב את פיני גרשון : "פיני גרשון ניחן בטביעת עין מקצועית בלתי רגילה . אחד השחקנים הבולטים במכבי חיפה אז היה דיוויד בלאט, אך פיני גרשון הודיע לי נחרצות כי אינו מוכן שהוא יישאר בקבוצה מפני שאיננו מתאים למחשבת הכדורסל שלו. הוא נימק זאת כך : "דייויד בלאט הוא מעין רכז משחק שלאחר קבלת הכדור נוהג תמיד להקפיץ אותו ורק אח"כ מחפש מסירה. אני רוצה רכז משחק שיעיף את הכדור קדימה כדי שההתקפה תסתיים בתוך שניות ספורות". השבתי לו : "דייויד בלאט הוא שחקן כדורסל רציני ששיחק בנבחרת ארה"ב במשחקי המכבייה ה- 10 של 1977 . הוא הגיע מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב שָם הכדורסל מתוכנן וההתקפה נמשכת כארבעים וחמש שניות , וזאת כדי לחפות בתחכום על פער באיכות השחקנים". פיני גרשון לא קיבל את דעתי , והשיב לי : "תביאו לי את המהיר הזה מהנוער, גִ'ינוֹ, הוא יעבור מהר את החצי, וימסור את הכדור מייד למי שצריך לצורך ניהול המשחק", והִתכוון ליעקב ג'ינו שכיהן כעוזרו של פיני גרשון במכבי ת"א והפך מאוחר יותר למאמן בזכות עצמו בליגה הלאומית . פיני גרשון הדיח את דייויד בלאט מההרכב. דייויד בלאט עבר לשחק בשורות קבוצת מכבי חדרה ממנה הגיע באותה שנה למכבי חיפה רכז משחק אלמוני בשם עדִי גוֹרְדוֹן".

בקיץ 1992 הביא עַמִית גַל חבֵר קיבוץ עמיר ומנהל מועדון הכדורסל של הפועל גליל עליון את פיני גרשון לאמן את הקבוצה במקומו של המאמן המצליח מר מולי קצורין. יו"ר הקבוצה אז ידין כהן הסכים לשלם למאמן החדש 40000 (ארבעים אלף) דולר לעונה אחת. שני הקיבוצניקים הנמרצים אמרו לו ללא כחל ושרק, ובעצם ציוו עליו , מוּלִי קָצוּרִין עשה כאן עבודה נהדרת . אל תיגע בסגל השחקנים ואל תשנה. נותר לך רק לקחת את האליפות ולהביאה בפעם הראשונה בהיסטוריה לגליל . בעונת 1993 – 1992 זכה פיני גרשון לראשונה בקריירה שלו באליפות המדינה לאחר שניצח כמאמן הפועל גליל עליון את האלופה הנצחית מכבי ת"א בסדרה של הטוב מחמישה משחקים בשלב חצי הגמר סל, 2:3. זאת הייתה הדחה סנסציונית של מכבי ת"א מאליפות המדינה ע"י קבוצת הפועל גליל עליון. במשחק החמישי והמכריע ניצחה הפועל גליל עליון במגרשה הביתי בכפר בלום את מכבי ת"א  80:88. זה היה ניצחון מזהיר אישי של מאמן הגליל העליון פיני גרשון . בסדרת הגמר סל הסופית ניצחה הפועל גליל עליון יחד עם המאמן פיני גרשון את הפועל ת"א גם כן בתוצאה 2:3. בסיום משחק האליפות ב- 19 במאי 1993 במגרשו הביתי בכפר בלום, שלף מאמן האלופה החדשה פיני גרשון משרוולו הצהרה מעניינת קבל עם ועדה מול מצלמות ערוץ הספורט בכבלים בשידור ישיר , ופיו הפיק מרגלית : "הזכייה בתואר האליפות היא הדובדבן שבקצפת". היה ברור שפיני גרשון הוא לא רק מאמן כדורסל מוכשר אלא גם קופירייטר מבריק . כוכבי הכדורסל הצעירים של הפועל גליל העליון ובראשם דוֹרוֹן שֶפֶר בן ה- 21 ולצִדוֹ שחקני החיזוק האמריקניים בְּרֶד לִיף, אֶנְדְרוּ קֶנֶדִי, מַיִיק גִיבְּסוֹן, גֶ'רִי סַיְימוֹן, וסְטִיב מָאלוֹבִיק לימדו לקח מַר את שתי הקבוצות התל אביביות המצטיינות בעלות המוניטין, מכבי ת"א והפועל ת"א.

פרק 12 

ליל חמישי-18 באפריל 1996. היכל הספורט ביד אליהו. משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל בין מכבי ת"א להפועל ירושלים. ה- Time Out (פסק הזמן) החשוב ביותר בתולדות שידורי הכדורסל בטלוויזיה מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1, ויכולת ההאזנה של המיקרופונים. כוכב הפועל ירושלים עדי גורדון ומאמן הקבוצה פיני גרשון מביסים את מכבי ת"א ומאמנה צביקה שרף וזוכים בגביע המדינה בכדורסל לראשונה בתולדות המועדון הירושלמי. מנהלי היכל הספורט ביד אליהו גרשון פורמן וניר פרצלינה מעניקים לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תנאי צילום משופרים. ראה הספר עב הכרס "הקשר הסימביוטי" במסגרת הסדרה בת 13 הספרים שחקרתי וכתבתי "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". 

ביום חמישי – 18 באפריל 1996 התמודדו קבוצות מכבי ת"א והפועל ירושלים במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו. המשחק הזה ייזכר לעַד בגלל התיעוד הטלוויזיוני המופלא בשידור ישיר של פסק הזמן האחרון במשחק הזה, 25.3 שניות לפני סיומו, ומה שהתחולל בו. ציון דרך חשוב בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה וצל"ש לקבוצת הכדורסל הפועל ירושלים וצל"ש לחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

על קַו הפוֹטוֹ פִינִיש ניצבו שוב שני היריבים המושבעים פיני גרשון מאמנה של הפועל ירושלים ועמו עדי גורדון ומנגד מאמן מכבי ת"א צביקה שרף ושחקן החיזוק שלוֹ אד הוק תום צ'יימברס. תום צ'יימברס היה אז שחקן רָב מוניטין ב- NBA. שמעון מזרחי אמר לי לפני בואו של השחקן יפה התואר בן ה- 36 שהגיע מהפיניקס סאנס והִיתמֵר לגובה של 2.06 מטרים : "…הבאנו את טום צ'יימברס למכבי ת"א, עמו הקבוצה תהיה שונה…". עודד קטש שחקן מכבי ת"א בימים ההם ראה את ספסל קבוצתו יותר מאשר את זירת הפרקט. המאמן צבי שרף הגביל אותו למרות כישרונו העצום. למאמן הפועל ירושלים פיני גרשון היה כלי נשק חשוב ויעיל בדמותו של עדי גורדון שחקן כדורסל מיוחד ומוכשר , שהיה גם מנהיג על המגרש . תשובה הולמת לעוצמה של מכבי ת"א . יו"ר הפועל ירושלים היה אז בחור צעיר הנושא את השם דני קליין. הוא לעולם לא הסתיר את האמביציות שלוֹ להידמות לעו"ד שמעון מזרחי. ההתמודדות בין מכבי ת"א לבין הפועל ירושלים במשחק הגמר על גביע המדינה ב- 18 באפריל 1996 הייתה ההצגה הטובה בעיר. על פי הסכם זכויות השידורים וחלוקת הנטל בינינו לבין ערוץ הספורט בכבלים משימת השידור הישיר של המשחק הזה הייתה בידי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

יותר מרבבת צופים בצהוב ואדום מילאה עד אפס מקום את היכל הספורט ביד אליהו. האווירה הייתה מחשמלת. ממש כמו בשידורי גביע אירופה . חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואנוֹכי התייצבנו שם עם ניידת השידור הגדולה ה- "וֶורֶד" במלוא הרכבנו . עֶשֶר מצלמות , שישה הילוכים חוזרים , ו- 60 עובדים . הפקדתי את המיקרופון בידיו של השַדָּר אוּרי לֵוי והצבתי את צוות הפרשנים גָדִי קֵידָר ודייויד בלאט לצִדוֹ בעמדת השידור שלנו בהיכל .בידי לשלושתם נפלה הזכות לשָדֵר ישיר את ההתמודדות בטלוויזיה ליותר ממיליון צופים . זה היה רק משחק כדורסל מקומי אך כפי שהתברר בעל ערך תיעודי טלוויזיוני נדיר . הרייטינג שלנו היה נפוח והצדיק את מהלך הרכישה וקניית זכויות השידורים של האירוע הזה מידי ערוץ 5 (ערוץ הספורט בכבלים) ע"י מוטי קירשנבאום ואנוכי .

ההתמודדות התנהלה בשוויון כוחות למרות שבשורות מכבי ת"א שיחק אז טוֹם צֵ'יְימְבֶּרְס (Tom Chambers) שחקן כדורסל רָב מוניטין ב- NBA. בחמישייה של מכבי ת"א שיחקו אז ב- 18 באפריל 1996 לפני שש עשרה שנים גם רָדִיסְלַאב צוּרְצִ'יץ', בְּרֶאד ליף, דוֹרוֹן גָ'מְצִ'י, ונַדָב הֶנֶפֶלְד. מכבי ת"א לא הייתה עדיפה בשום קריטריון על הפועל ירושלים בה שיחקו עַדִי גוֹרְדוֹן , פַּפִּי תּוּרְגְ'מַן, דוֹרוֹן שֶפַע, נוֹרִיס קוֹלְמַן, ובִּיל תוֹמְפְּסוֹן. דקה לסיום המשחק הובילה הפועל ירושלים בתוצאה 65 : 63 . עַדִי גוֹרְדוֹן חדר נפלא לרחבה. שחקני מכבי ת"א הסתערו עליו. בהיותו באוויר הוא הוריד כדור לנוריס קולמן שהטביע את הכדור ברשת של מכבי ת"א . בהתקפה הבאה של מכבי ת"א פגע עדי גורדון בבראד ליף. בְּרֶאד לִיף דייק בשתי זריקות העונשין למרות המתח הרב, והִשווה את התוצאה ל- 65:65. שתי הקבוצות המשיכו להחליף מהלומות עקרות. כשנותרו 25.3 שניות לסיום המשחק איבד ראדיסלב צ'ורצ'יץ' ריבאונד יקר בהתקפת מכבי ת"א. הכדור עבר לידי הפועל ירושלים ופיני גרשון מיהר ולקח פסק זמן. פסק זמן לשחקנים אך לא פסק זמן למצלמות שלנו. לוח התוצאות הורה על תוצאת תיקו 65:65 ובהיכל שרר מתח עצום ורעש אדיר .פסק הזמן הזה הפך להיות ציון דרך חשוב בהתפתחות שידורי הכדורסל בטלוויזיה . לעולם לא אשכח אותו . הפקתי הרבה מאוד שידורים ישירים ואירועים בלתי צפויים בקריירה הארוכה שלי בטלוויזיה, וגם הייתי עד למה שהתחולל בכדורסל האירופי, ובליגת ה- NBA אך מה שקרה באותו פסק הזמן שנטל פיני גרשון ב- 18 באפריל 1996 במשחק מכבי ת"א נגד הפועל ירושלים על גמר גביע המדינה בהיכל הספורט ביד אליהו – עלה על כל דִמיון ותִּכְנוּן.

טקסט תמונה :  18 באפריל 1996 . היכל הספורט יד אליהו . פיני גרשון מאמן הפועל ירושלים נוטל פסק זמן 25 שניות לפני תום משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל נגד מכבי ת"א. התוצאה 65 : 65. משמאל נראה עוזר המאמן של פיני גרשון מר ארז אדלשטיין . בין פיני גרשון לארז אדלשטיין מציץ ראשו של ה- Soundman (איש הקוֹל) של הטלוויזיה הישראלית סָמִי עוֹמֶר שנדבק  ממש  לספסל הפועל ירושלים ומכניס את מוֹט ה- Gun mic שלו כדי לקלוט את השיחה בין המאמן לשחקנים . פיני גרשון מחלק הוראות אחרונות לשחקניו עדי גורדון (מימין) , פפי תורג'מן , דורון שפע , ונוריס קולמאן (מוסתר) . מאחור נראה חבר ההנהלה אורי מנצור (מעונב בחליפה אפורה) מימין למעלה נראה צִיוֹן נָנוּס כתב גלי צה"ל דוחף את המיקרופון לכיוונו של פיני גרשון . עדי גורדון דחה מכל וכל את הוראות מאמנו וביקש להציב פתרון משלו להשגת הניצחון . מיקרופון ה- Gun Mic של סמי עומר והמצלמה של יורם מנדלבאום תיעדו את האירוע החד פעמי ללא דופי . הם הביאו לצופי הטלוויזיה מסמך מרתק . צופי הטלוויזיה יכלו לשמוע היטב את הוראות המאמן פיני גרשון ואת ביטולן ע"י הקפטן עדי גורדון . עדי  גורדון נטל אחריות אישית והוביל את הפועל ירושלים לניצחון היסטורי בדרכו שלו . (ה- Frame לקוּח מתוך סרט  ה- Video המקורי . באדיבות ערוץ 1) .

ניהלתי את השידור הישיר מעמדת השידור שלנו בהיכל הספורט ביד אליהו יחד עם עוזרי ששי אפרתי ששימש המפיק הראשי שלי וישב בניידת השידור הגדולה ומשם ביצע את תפקידו . הבימאי בניידת השידור היה אמנון אוסמן אחד מבימאי הספורט הוותיקים והטובים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומפקח הקול המצוין והממונה על הפעלת הקונסולה (מערכת הקוֹל) בניידת השידור היה אמנון אלטשולר . שלושה אנשים חשובים ובעלי ניסיון רָב בביצוע שידורים ישירים . במצב מתוח שכזה בעת פסקי הזמן , לא כל שכן כשמדובר בפסק זמן שנלקח ע"י המאמן הירושלמי פיני גרשון כ- 25 שניות לפני סיום המשחק ובמצב של שוויון בתוצאה 65 : 65 – נשלחים תמיד צלמים מספרי ארבע וחמש (ממוקמים בדרך כלל מתחת לסלים) יחד עם אנשי הקוֹל והמיקרופונים הרגישים שלהם (Gun Mic) בעלי המוטות הארוכים לעבר הקבוצות המכונסות עם מאמנן בתוך עצמן, ומאזינות להוראות. תפקיד הצלמים ואנשי הקוֹל הוא לדלות את ההוראות המקצועיות כדי לחשוף בתמונה וטקסט את המתח המרוח על פני השחקנים והמאמן, ואת מהלכי משחק השח מט שהוא מנהל בפסק הזמן נגד יריבו. זוהי מציצנות עיתונאית דרמטית, מסקרנת וחשובה ביותר בעת השידור הישיר המחייב את כל צוות השידור בניידת השידור ומחוצה לה להיות קשוּב ולהתעלות על עצמו. השַדָּר ושני פרשניו חייבים להיות דרוכים כקפיץ כדי להאזין לתדריכים המורכבים של צביקה שרף ופיני גרשון הניתנים תחת לחץ גדול לסירוגין בשתי שפות עברית ואנגלית, על מנת שיוכלו לפַשֵט אותם מייד ולהסבירם בקלילות ובלשון פופולארית למיליון הצופים, שרובם אינם בקיאים במונחי הכדורסל המקצועיים. זהו מבצע בִּילוּש צמוד העוקב באמצעות מצלמות ומיקרופונים אחרי סודות הכדורסל הכמוסים ביותר ואחרי קרב המוחות המתנהל בין שני המאמנים כמו במשחק שח-מט. האמצעים הטכנולוגיים החדישים מאפשרים ליותר ממיליון צופי הכורסה בסלון ביתם לעקוב אחר הנעשה מאחורי הקלעים של ההתמודדות.

טקסט תמונה :  עשור ה- 90 של המאה שעברה . זהו אמנון אוסמן בימאי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . כאן הוא נראה בניידת השידור מביים שידור ישיר של משחק כדורסל בהשתתפות מכבי ת"א . ניידת השידור הוצבה תמיד ליד שער 6 בהיכל הספורט ביד אליהו . (באדיבות אמנון אוסמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  עשור ה- 80 של המאה הקודמת . אמנון אוסמן היה אחד מטובי צלמי ה- Video  בתחומי הכיסוי של הספורט ובחדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות , בטרם הפך לבימאי מוביל של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (באדיבות אמנון אוסמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הנהלת מכבי ת"א תמיד מכונסת בתוך עצמה ולנצח נראית כקבוצת אנשים סודית . גם עכשיו לאחר כל כך הרבה שנים של הליכה משותפת, הם כוועדה מארגנת ואנוכי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, סירבה ההנהלה כהרגלה לאפשר לנו להתקרב עם המיקרופונים כדי לשמוע את הוראותיו של המאמן צבי שרף הניתנות לחמשת שחקניו. תובנה חשובה והכרחית הקושרת את הצופה בסלון ביתו אל מרקע הטלוויזיה שלוֹ. המאמן התל אביבי הקשוּח ראה בהתכנסות השחקנים סביבו בפסק הזמן סוֹד מקצועי נעלה שאין להדליף אותו לצופי הטלוויזיה. הוא התייחס לפסקי הזמן שלוֹ כמו אל כֶּנֶס חשאי של שירות הביטחון הכללי. צביקה שרף היה אדם ישר והגון, אך גם לחוץ, וחשב תמיד שחובת ההוכחה עליו. לצערי הרָב הוא דחה את בקשתי על הסַף ולא רצה לחלוק עם ציבור צופי הטלוויזיה את ההוראות המקצועיות שהוא נותן לשחקניו וכיצד הוא מתמודד במשחק השח-מט הזה נגד פיני גרשון. בכך צִמצם את איכות הדרמה.

טקסט תמונה : 1981. מאמן הכדורסל צביקה שרף (משמאל ) עם העיתונאי מייק קרנון בהיכל הספורט ביד אליהו. צביקה שרף הצטייר מלכתחילה כמאמן קשוח שלא שיתף פעולה עמנו בעת השידורים הישירים. הוא התייחס לכל TIME  OUT  במשחק כאל כֶּנֶס של השב"כ, ודרש בכל תוקף להרחיק ממנו ומהשחקנים את המיקרופונים שלנו . (התמונה באדיבות מייק קרנון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פיני גרשון היה שונה מצְבִיקָה שֶרְף לחלוטין. הוא ומנהלו דני קליין היו הרבה יותר פתוחים וגם יותר ידידותיים למצלמות הטלוויזיה והמיקרופונים שלה. שניהם אִפשרו לנו להצטרף לפסק הזמן האחרון שלהם ליד ספסל הקבוצות הדרומי בהֵיכַל ביד אליהו. כמובן ששלחנו לשָם את סַמִי עוֹמֶר איש הקול המחזיק את מיקרופון ה- Gun mic ואת הצלם מספר ארבע בשרשרת הצלמים יורם מנדלבאום שהוצב ליד הסל הדרומי בהיכל ביד אליהו . איש הקול השני מַנוּ יחזקאלי יועד להקליט עם ה- Gun Mic שלו את פסקי הזמן של מכבי ת"א אך הם לא אִפשרו לנו כל גישה לצביקה שרף ושחקניו. זאת התבוננות עיתונאית חשובה וגם מעניינת המאפשרת לצופים לעקוב אחר הנעשה מאחורי הקלעים של המשחק המותח . שַדָּר המשחק אוּרִי לֵוִי פעל בדיוק על פי ההוראות והעביר את "רשות הדיבור" למצלמה ולמיקרופון הרגיש שהוחשו אל ספסל הפועל ירושלים. המצלמה של יורם מנדלבאום תפשה את פִּינִי גֵרְשוֹן , עוזרו אֶרֶז אֶדֶלְשְטַיִין ויו"ר המועדון דָנִי קְלָיִין דרוכים ונחושים מאוד יחד עם שחקני החמישייה ובראשם עַדִי גוֹרְדוֹן יושבים על הספסל ומאזינים להוראות המאמן פיני גרשון. יורם מנדלבאום צילם את החבורה הירושלמית ב- Medium – Close up, מין שוט מקצועי של פריים "מעורב". הם נראו נרגשים ומתוחים מאוד. טכנאי הקוֹל סָמִי עוֹמֶר טחב את המיקרופון למרכז הדיון של  ה- Time out הירושלמי ואמנון אלטשולר פתח את  ה- Fader הנכון בקונסולה והרים אותו לרמה המכסימאלית. יותר ממיליון צופים בבתיהם היו עדים לתיעוד טלוויזיוני נדיר ומרשים וגם חסר תקדים של רגע דרמטי מאין כמוהו. פיני גרשון צרח את הוראותיו לשחקנים מנסה להתגבר בקולו על הרעש הגדול בהיכל ומבקש ללַמֵד אותם כיצד לכבוש את סַל הניצחון . הכדור האחרון היה אמור להימסר לעדי גורדון כדי שיקלע את סל הניצחון. לפתע ביטל עדי גורדון בכעס רב את התִּכנון המוקדם של פיני גרשון וביקש להטיל עליו בלבד את האחריות לכיבוש הסל המכריע ב- 25.3 השניות שנותרו לסיום המשחק. עַדִי גוֹרְדוֹן לא ביקש את הכדור האחרון במשחק לעצמו. הוא רצה שגם הכדור הראשון יהיה שלוֹ. רק שלוֹ. הוא תכנן להחזיק בכדור בעצמו כ- 24 שניות מבלי לשתף את חבריו עד הקליעה האחרונה והמכרעת שתהיה גם כן שלוֹ. הוא הציע בתוך ה- Time out רעיון ויוזמה משלו שסתרה את תוכנית המאמן שלוֹ . עַדִי גוֹרְדוֹן בִּיקֵש להחזיק בכדור ולכַדְרֵר נגד שומרו האישי בְּרֶאד לִיף עד לשניות האחרונות ממש של המשחק. או – אז יבצע הטעייה נגד בראד ליף, יחדור לסל, והוא בעצמו יזרוק את הכדור האחרון לסל מכבי ת"א בתקווה שזאת תהיה קליעת הניצחון שתכריע את המשחק. שררה על ספסל הפועל ירושלים סערת רוחות גדולה אבל לא בִּלבּוּל. המשחק עמד להתחדש. פיני גרשון ההמום היה חכם דַיוֹ כדי לא להתווכח עם עדי גורדון . הוא נתן בלית ברירה את הסכמתו לביצוע יוזמתו של רכז המשחק המצטיין שלוֹ.

טקסט תמונה  : ליל חמישי –  18 באפריל 1996 . היכל הספורט יד אליהו . פיני גרשון ועוזרו ארז אדלשטיין מתכופפים לעברו של עדי גורדון ומקשיבים להצעת הפתרון שלוֹ כיצד יש בדעתו לנצח את מכבי ת"א ב- 25 השניות האחרונות שנותרו לסיום המשחק כשהתוצאה מורה על שיוויון 65 : 65 . מאחור נראים ראשי קבוצת הפועל ירושלים דני קליין (בחולצה אדומה) ואורי מנצור (בז'אקט בצבע אפור)  . מימין לאורי מנצור מגיח מאחור מנו יחזקאלי טכנאי הקול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהיה אמור להקליט את הוראותיו של צבי שרף לשחקניו אך המאמן של מכבי ת"א לא הרשה לו להתקרב . משמאל נראה חבוש אוזניות טכנאי קוֹל נוסף של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 סָמִי עוֹמֶר המחדיר את מוט מיקרופון ה- Gun Mic  ללֵב הדיון של הקבוצה האדומה . אורי מנצור (בחליפה האפורה) יו"ר מועדון הפועל ירושלים במשותף עם דני קליין (בחולצה אדומה מימין לסמי עומר) , מתבוננים ומאזינים בדאגה לחילופי הדברים בין המאמן פיני גרשון לקפטן שלו עדי גורדון . הרגע הזה היה תיעוד מופלא וחשוב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במהלך השידור הישיר ההוא. (ה- Frame לקוח מתוך סרט ה- Video המקורי . באדיבות ערוץ 1) .

מעולם לא נִתקלתי בשום אירוע ספורט קבוצתי (כמו משחק כדורסל למשל) , בו הקפטן ושחקן כריזמטי ומצטיין ככל שיהיה (עדי גורדון) מבטל בתנופה אחת את הוראות מאמנו (פיני גרשון) , ומציע אלטרנטיבה שונה לחלוטין ופתרון יצירתי משלו לניצחון על הקבוצה היריבה . ולא רק זאת אלא שהפִּתרון מתקבל מייד ללא כל וויכוח ע"י המאמן ועוזרו. אינני חושב שאפילו מייקל ג'ורדן היה מעז להטיל דופי ולהתערב בהחלטות של מאמנו פִיל גֶ'קְסוֹן ב- "שִיקָגוֹ בּוּלְס" (Chicago Bulls) בתוך ה- Time out האחרון והמכריע כפי שעשה זאת עדי גורדון לפיני גרשון בקבוצת הפועל ירושלים באותו לֵיל חמישי ההוא של 18 באפריל 1996 בהיכל הספורט ביד אליהו. זאת לא הייתה גחמה ו/או קפריזה של נמושה. זאת הייתה התעקשות ונחישות של כדורסלן מוביל ואינטליגנטי מן הדֶרֶג העליון ביותר. לא יכולתי לבקש סיפור מרתק יותר בשידור ישיר מאלוהי הטלוויזיה. הנה התמליל המדויק של שני גיבורי המשחק פיני גרשון ועדי גורדון בפֶּסֶק הזְמַן ההיסטורי, כשנותרו 25.3 שניות לסיום המשחק ב- 18 באפריל 1996. מהותו ותוכנו הקנוּ לקבוצה הירושלמית בסופו של דבר את גביע המדינה בכדורסל בפעם הראשונה בתולדותיה .

פיני גרשון  (בעברית ) : "…או. קיי. פפי תורג'מן אני מזהיר אותך…שזה לא יקרה עוד פעם…בפעם הבאה אני יורה בך…" (פפי תורג'מן מסמן בראשו שהוא מבין את המסר לאחר שהחטיא קודם לכן זריקה לסל)… הערה שלי : פיני גרשון עובר לדבר ולחלק את הוראותיו לשחקניו בשפה אנגלית : 

We go gun…two guns …two guns…Chamber's man on the high post…Chura's man and Nadav is outside…ok…  

(צורת משחק . הכוונה להרחיק את טום צ'יימברס , ראדיסלב "צ'ורה" צורצ'יץ' , ונדב הנפלד מרחבת הסַל)

עדי גורדון : (יושב קרוב למצלמה של יורם מנדלבאום, ומתערב בעברית בטון כועס, כשהוא משבש לפיני גרשון את ההוראות שלו) ,  "…לא פיק אנד רול…לא פיק אנד רול…" (כאן נשמע הבאזר של המזכירות המודיע על סיום פסק הזמן…)

פיני גרשון : (נראה המום מקריאת התגר של עדי גורדון עליו , מבין שיש כאן בעיה , ופונה אל פפי תורג'מן) "…או.קיי. אתה תעשה את זה…" (מצביע על פפי תורג'מן)

עדי גורדון : "רוצה Open …"

פיני גרשון : "מה אתה רוצה…Open …?" (פיני גרשון נכנע ומקבל את התכתיב  של עדי גורדון ואומר לשחקנים באנגלית) , " One side……One side "

ארז אדלשטיין : (עומד לידו של פיני גרשון , ולפתע מתערב , כשהוא פונה ישירות אל עדי גורדון) , …עדי Open …?

פיני גרשון : (באנגלית לכל השחקנים) , "One side…One side… " (נראה במצלמה כמזהיר את עדי גורדון מפני האחריות שלקח על עצמו פונה…מסמן לו באצבעו נוּ , נוּ , נוּ…ואז אומר לו בעברית) "…שלך…!"

ארז אדלשטיין : (מתערב שוב ופונה אל עדי גורדון) : "…רגע עַדִי…רגע עַדִי…שלך…!"

עדי גורדון : (עדיין יושב על הספסל מסמן בתנועת יד תקיפה כלפי מאמנו כתגובה על תנועת האצבע של פיני גרשון נוּ , נוּ , נוּ…ואומר לו) , "…עזוב…עזוב…אתה יודע מה…או שאתה נותן לי גַב או שלא…" (מבקש להכריע בעצמו את המשחק באחד על אחד…)

ואז נראים השחקנים קמים מהספסל בדרכם למגרש . המצלמות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 קולטות את פיני גרשון מעניק לעדי גורדון צָ'פְּחַה בעורפו . נראה שהוא עושה זאת בכעס וחיבה יחדיו . "דִיר בָּאלָק" , הוא אומר לו בטרם חידוש המשחק . פַּפִּי תורג'מן מחבק ומרגיע את פיני גרשון . הבימאי אמנון אוסמן מעלה ל- "אוויר" את המצלמה המובילה . נגלה בה שוט יפהפה . אלפי אוהדים בצבע אדום מעודדים בשירה את הפועל ירושלים . אמנון אוסמן ומפקח הקול והתקשורת שלנו בניידת השידור אמנון אלטשולר – עירניים . הקונסולה עובדת נכון . שניהם מצליחים להעביר את החוויה הדרמטית לצופים בבית . מצלמה שלוש המוצבת על הפרקט חושפת את שחקני מכבי ת"א פרושים כבר בחפירות ההגנה שלהם מול האופנסיבה האחרונה של הפועל ירושלים . המשחק מתחדש . ביל תומפסון מוסר את הכדור לפפי תורג'מן . פפי תורג'מן מעביר אותו מייד לידיו של עדי גורדון ליד הסַל של הפועל ירושלים . עדי גורדון יוצא למשחק ה- Open  שלו . אחד על אחד . זה היה הרעיון שלו . שומר עליו בְּרֶאד לִיף . התקפה האחרונה . השעון ביד אליהו עובד . מתחילה ספירת ה- Count down של 25.3 השניות האחרונות במשחק . מיליון צופי טלוויזיה בישראל דבוקים למסך הטלוויזיה שלהם ונועצים בו את עיניהם . רשות הדיבור חוזרת לשַדָּר אורי לוי ולשני פרשניו גָדִי קֵידָר ודֵיְיוִיד בְּלָאט . מילת המפתח ברעיון שפיתח עדי גורדון בטרם קבלת הכדור היה המונח "OPEN" . הפרשן דיוויד בלאט הסביר , ביאר , ופִּרְשֵן למיליון צופי טלוויזיה מה מסתתר מאחורי המנוח האנגלי השגור בשפת הכדורסל "OPEN", "עדי גורדון רוצה ללכת לבד". זאת הייתה האמת .

עַדִי גוֹרְדוֹן ניחן באישיות מרשימה. לא רק בזירת הכדורסל. הוא זוכר היטב את מה שהתחולל אז על ספסל קבוצתו, 25.3 שניות לפני שריקת הסיום, ומספר לי כלהלן בעת שיחות התחקיר בינינו : "…הייתי אנרכיסט מחושב. שחקן קריאטיבי שלא מצא תמיד שפה משותפת עם המאמנים שלו. דווקא את פיני גרשון מאוד הערכתי . הוא היה מאמן אמיץ ואינדיבידואליסט. היה לי  בו אימון מלא, אך באותן השניות ההן לא קיבלתי את דעתו . חשבתי שהוא לא צודק . שלא תהיה אי הבנה. אם הוא היה עומד על דעתו ולא מקבל את ההצעה שלי הייתי פועל על פי הוראותיו. מעולם לא המריתי את פי מאמניי גם כשלא הסכמתי עם דבריהם. רציתי את הכדור בשליטתי זמן רב ככל האפשר עד לשניות האחרונות ממש של המשחק.  חשבתי שהתרגיל המוצע על ידו בעשרים וחמש השניות האחרונות של המשחק, תרגיל הקרוי, "Pick and Roll", יבטל מוקדם מידי את ההשפעה שלי על הניווט לניצחון. פחדתי לאבד בטרם זמן את הבקרה שלי על הכדור. לכן הצעתי את מה שהצעתי. שמחתי שפיני גרשון קיבל אותה. כשעלינו על הפרקט לחידוש המשחק קיבלתי מפיני גרשון צ'פחה של חיבה בעורף. הוא אמר לי, "עדי תביא את הגביע".

המצלמות והמיקרופון לכדו את תמליל ההוראות שחילק פיני גרשון לשחקניו ואת טקסט המֶרִי של עַדִי גורדון נגד מאמנו והביאו את הסיפור במלואו לסלון ביתם של צופי הטלוויזיה . הם יכלו לשמוע כל מילה . זה היה התיעוד החשוב ביותר מעולם של פסק זמן ייחודי בהתמודדות מרתקת בכל תולדות צילומי הכדורסל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . צריך להבין שההתרגשות סביב ספסל הפועל ירושלים הייתה עצומה . פיני גרשון היה צריך להספיק בשישים שניות – מִשְכוֹ של פסק הזמן במשחק כדורסל , להציג ולהסביר לשחקנים הנסערים והמתוחים כקפיץ את תוכניתו הגרנדיוזית כיצד הוא מתכוון להכניע את מכבי ת"א ב- 25.3 השניות שנותרו לסיום המשחק. הוא היה צריך להתגבר בקולו על הרעש האדיר בהיכל ולוָודֵא גם שהשחקנים הבינו את כוונותיו כשלפתע התפרץ הקפטן עַדִי גוֹרדוֹן לדבריו בכעס רָב, שינה את הפרוגרמה התכסיסית שלו, וכתב תסריט מנצח בעצמו. השאר כפי שאומרת הקלישאה, היסטוריה.

המשחק חוּדַש ושעון המשחק המרכזי החל לנוע לאחור. יותר ממיליון צופי טלוויזיה ראו בסלון ביתם כיצד 25.3 השניות האחרונות מְכַלוֹת את עצמן. השעון על המרקע הפך לחלק מדרמת הטלוויזיה. עַדִי גוֹרדוֹן שחקן מוכשר (מאוד) בקנה מידה ישראלי הוביל את הכדור בעצמו . 17 שניות לסיום הוא חלף על פני קַו החֵצִי ומשך את שומרו בְּרֶאד לִיף לצִדָה המערבי של חלקת ההתקפה. כל שמונה המצלמות של ניידת השידור עקבו אחריו בשידור ישיר. הוא המשיך לכַדְרֵר בבִטחה. מידי פעם סוֹכֵך על הכדור בגופו. כשנותרו 5 שניות לסיום החליט לפרוץ קדימה. הוא הטעה בקוֹר רוח ובקַלוּת את בְּרֶאד לִיף, עקף אותו וחדר לרחבת הסל של מכבי ת"א, ואז ביצע ממש לפני ה- Buzzer את המהלך הגאוני שלו מין זריקת Lay up בקשת רחבה, מדויקת ומדוּדה מעל ידיו המושטות של שחקן החיזוק האמריקני תּוֹם צֵ'יְימְבֶּרְס. הכדור צלל לתוך הרשת. זה היה סַל הניצחון. הפועל ירושלים ניצחה 65:67. אורי לוי שידר בקול יבש, משעמם, ומונוטוני, אנטי תֶּזָה לדרמה שהתחוללה בזירה, ממש דִקלם למיקרופון : "יש…זה עדי גורדון…! זה יכולה להיות זריקה של גביע". שגיאה קוֹלִית חסרת מֶרֶץ ונעדרת דרמה של שַדָּר מנוסה. טוֹם צֵ'יְימְבֶּרְס היה שחקן ענק תרתי משמע ב- NBA בעשור ה- 80 וגם תחילת עשור ה- 90 של המאה שעברה בקבוצות סִיאָטְל סוּפֶּרסוֹנִיקְס  ופִינִיקְס סָאנְס, אך לא מספיק גדול באותו העֶרֶב ההוא ב- 18 באפריל 1996 בהיכל הספורט יד אליהו כדי לבְלוֹם את עדי גורדון. המיקרופון הזעיר שלנו שהוצב מעל טבעת הסַל קלט היטב את צליל השריטה האחרון של הכדור הצולל לתוך הרֶשֶת. זה היה כיסוי טלוויזיה כמעט מושלם של דרמת ספורט המזדמנת אחת לכמה שנים . מחלקת הספורט עשתה עבודה איתנה באותו ערב והייתה קרובה לשְלֵמוּת אילו צביקה שרף התיר למיקרופונים שלה לשמוע את הוראותיו, ואם שַדָּר המשחק היה יוֹרָם אָרְבֶּל .

עַדִי גוֹרְדוֹן זוכר בעת שיחות התחקיר עמי דאז, ושח לי כלהלן : "לא תּכננתי לקלוע בעצמי את סל הניצחון. תּכננתי לחדור לרחבה של מכבי ת"א , ואם יסתערו עלי, אז להוריד את הכדור לשחקן פנוי כמו נוריס קולמן למשל. מכיוון שאף אחד לא יצא לקראתי קלעתי בעצמי את סל הניצחון. טום צ'יימברס החמיץ אותי. מאוחר יותר שמעתי מכמה שחקני מכבי ת"א שצביקה שרף הורה בפסק הזמן לבצע עבירה עם חידוש המשחק על אחד משחקני הפועל ירושלים, אך טום צ'יימברס ביטל אותה עם עליית השחקנים על המגרש ואמר, והדגיש פעמיים ואמר על סמך ניסיונו הרב ב- NBA, כלהלן : "Don’t make foul…Don’t make foul…".

בסיום המשחק ערכנו מייד ריאיון עם פיני גרשון הכריזמטי כשהוא צוהל ושמח . הוא זעק למצלמה בחופשיות וללא בושה , "אימא הבאתי לך גביע !". לא היה ספק, מצלמת הטלוויזיה והמיקרופון אהבו אותו. מלבד היותו מאמן חָריף, מבריק, כריזמטי, ואינטליגנטי, היה פיני גרשון גם איש תקשורתי מבטן ולידה שמתקשר כהרף עין עם סביבתו. חייכן, ישיר, שנון, לפעמים בוטה, ותמיד מהיר מחשבה ולשון, קופירייטר מבטן ומלידה, והוגה סלוגאנים. בזה לא היו לא מתחרים. באישיותו המגנטית הפך את תוכניות הכדורסל שלנו בטלוויזיה לטובות ומרתקות יותר. אישיות מיוחדת במינה שמצלמות הטלוויזיה מעולם לא הפנו לוֹ עוֹרֶף. המצלמות והמיקרופונים רדפו גם אחרי גיבור הניצחון עדי גורדון. בלהט הקרב הוא לא אמר אז את מה שאמר לי ב- 2006 בחלוֹף עֶשֶר שנים : "…אני מאוד מתפלא על אנשי מכבי ת"א ומאמנם צביקה שרף שלא ידעו לקרוא נכון את מפת הקרב, לא חזו את הכרוניקה של המהלך הידוע מראש שהביא לסיום הדרמטי, ולא הפקידו עלי שמירה הרבה יותר הדוקה. אנשי מכבי ת"א ידעו ש- 18 פעמים הכרעתי בקריירה שלי במו ידיי תוצאות משחקי כדורסל בשניות האחרונות , אף על פי כן השמירה עלי הייתה רופפת. הם העניקו לי כר פעולה נרחב מידי ואני ניצלתי זאת היטב…".

טקסט תמונה :  ליל יום חמישי – 18 באפריל 1996 . היכל הספורט ביד אליהו . נשיא המדינה עזר ווייצמן מעניק את גביע המדינה בכדורסל לקפטן הפועל ירושלים עדי גורדון . משמאל , זהו דני קסטן יו"ר איגוד הכדורסל , ומימין , יצחק "צחי" פלד מנחה הטקס . (לע"מ תמורת תשלום) .

ב- 10 בספטמבר 1984 נערך באולם הכדורסל ברוממה בחיפה משחק כדורסל שיגרתי שפתח את העונה בליגה הלאומית , בין מכבי חיפה למכבי ת"א. 3000 אוהדים חיפניים נדחסו להיכל צר המידות וגם מצלמת פילם אחת שלנו שתיעדה את האירוע. את מכבי ת"א אימן צביקה שרף ובשורות הקבוצה שיחקו מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, לו סילבר , פרנק בריקובסקי, האווי לאסוף, ואחרים. את מכבי חיפה אימן פיני גרשון ובשורותיה שיחק נער צעיר שטרם מלאו לו 18 שנה. עדי גורדון נולד בחדרה  ב- 4 במארס 1966. הוא היה כּשרון כדורסל יוצא דופן שהחל את צעדיו הלאומיים הראשונים במדי מכבי חיפה . מכבי חיפה הדהימה את מכבי ת"א ב- 1992 וגברה עליה 92:94. עַדִי גוֹרְדוֹן קלע את הסל המכריע בשניות האחרונות של המשחק. הוא הצטיין בריכוז המשחק. המאמן פיני גרשון זכה לשבחים רבים על ניהול המשחק החכם. כעבור שתיים עשרה שנה סבה ההיסטוריה על צירה בהיכל הספורט היד אליהו. אותם שני המאמנים משני צִדֵי המתרס ואותו עדי גורדון. אחד מענקי הכדורסל שצמחו במדינת ישראל בכל הזמנים. סוג נדיר של שחקן כדורסל שכדאי לקנות כרטיס כדי לראות אותו בפעולה.

טקסט תמונה : 1989 . אורי לוי לבוש ברישול (אופייני לימים ההם בטלוויזיה המונופוליסטית) מראיין את עדי גורדון בתום אחד ממשחקי הליגה לאומית בכדורסל בעונת 1989 – 1988 . אורי לוי היה שַדָּר כדורסל מניח את הדעת , אך באותו יום ההוא ב- 18 באפריל 1996 , לא היה שום  Match up בין מבצעי הכדורסל הווירטואוזיים של עדי גורדון לבין שידור הטלוויזיה היבשושי שלו . איכות קולו לא הייתה נמרצת מספיק ולא איתנה דווקא ברגע המכריע של ההתמודדות בשידור הישיר . סוג של החמצה תקשורתית טלוויזיונית שחרותה לעד על טייפ השידור ולא ניתנת לתיקון. ההחמצה יצרה געגועים ליורם ארבל ומאיר איינשטיין. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לפיני גרשון היה פֶּה גדול. זה ידוע. אבל זה חלק מהחֵן והאינטליגנציה שלוֹ. לא אחת הטיח האשמות קשות בדרך ניהול הקבוצות בליגה הלאומית , ביקר את איגוד הכדורסל החובבני והמיושן על פי תפישתו, וקטל גם את דרך התנהלותו של מועדון מכבי ת"א. הוא לא עשה חשבון לאף אחד. ומכיוון שלא עשה חשבון לאיש נכשלה לשונו מעת לעת. גדול הכישלונות שלוֹ אירַע בנובמבר 2000 כשנשא הרצאה בפורום צבאי סגור בנושאי ניהול ומנהיגות בספורט. פיני גרשון תקף בטיפשות רבה את האינטליגנציה של שחקני הכדורסל השחורים. הוא סִיוֵוג את מנת המשכל שלהם (.I. Q.) על פי גוון וצבע העור. לשחקנים השחורים כפחם העניק מנת מִשְכָּל ירודה, ואת השחקנים בצבע המוֹקָה דירג כחכמים יותר. מישהו צילם את הרצאתו של פיני גרשון במצלמת Video ביתית ודאג להציב נכון את המיקרופון בכיוונו של פיני גרשון. הפס המגנטי של קלטת המצלמה שִרְטֵט כהלכה את סיגנאל ה- Video והקליט היטב את ה- Audio. מישהו הדליף לי את קיומה ואת תוכנה. ותוכנה היה סנסציוני. השגתי אותה  לא חשוב כיצד וגם לא כמה שילמתי עבורה.

פיני גרשון אמר : "…גם בין השחורים יש צבעים. יש שחור כהה ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים . בדרך כלל השחורים הכהים הם מהרחוב. אני לא צוחק. אלה שטיפה יותר מעורבים כמו אנדרו קנדי (שיחק שנים רבות בקבוצת הפועל גליל עליון), אתה רואה את המעמד שלו , את האישיות שלו . השחורים האחרים הם באמת טמבלים. מה שתגיד להם, הם כמו עבדים…". הידיעה המרעישה הזאת פורסמה לראשונה באיחור רב כעבור חודשים רבים באתר האינטרנט Ynet של העיתון "ידיעות אחרונות" , והקלטת המצולמת בידי צלם חובב אודות מנת המִשְכָּל של שחקני הכדורסל השחורים פרי מחשבתו של פיני גרשון מאותו פורום צבאי סגור הגיעה לידי בדרך לא דרך תמורת תשלום .

ראה עיתון "העיר". העיתונות עוסקת בפרשה וכרגיל איננה מדייקת . הידיעה על הקלטת הסנסציונית הגיעה לידיעתי הבלבדית. שיתפתי את רפיק חלבי הבוס הישיר שלי רק בעניין העלויות הכספיות , ולא כיצד הגעתי אליה ואיך קיבלתי אותה . רפיק חלבי ואנכי הכנסנו לסוד העניינים את הכתב המצטיין גיא פלג כדי לאמת את תוכנה .

כמובן שלא היססתי כעיתונאי לשָדֵר ולחשוֹף את תוכנה בפרהסיה. נדמה היה שקָריֶירה האימון של פיני גרשון הגיעה לקיצה בשל אבחנותיו הפסיכולוגיות המביכות וחסרות השחר. אך התקדמותם של אנשים שהם באמת כה מוכשרים בתחומם אֵינַן נבלמות כה מהר. פיני גרשון היה רָב אמן באימון וניהול כדורסל. נראה שאישים מצטיינים אינם נמוגים. בעונת 2004 / 2003 נקרא פיני גרשון שוּב לשאת אל דִגְלָה של מכבי ת"א. הוא לא אִכזֵב את אלה שקראו לו לדגל הצהוב . במשחק הגמר של ה- Final Four שנערך בהיכל הספורט ביד אליהו באפריל 2004 ניצחה מכבי ת"א את קִינְדֶר בּוֹלוֹנְיָה 74:118 וזכתה בגביע אירופה בפעם הרביעית בתולדותיה. כעבור שנה ניצחה מכבי ת"א במוסקבה במשחק הגמר את הקבוצה הספרדית 78:90 וזכתה בגביע האירופי לקבוצות אלופות בפעם החמישית בתולדותיה .

בעלי מכבי ת"א עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי, דֵייוִיד פֶדֶרְמַן, רַעֲנָן כַּץ, ומוֹנִי פַאנָן כמעט כּרעו בֶּרֶך לפניו ושילמו לו ממון רב הנאמד ביותר מ- 500000 (חצי מיליון) דולר כדי שייאות ליטול מחדש את שרביט האימון. הנהלת מכבי ת"א לא היססה ולא התביישה להדיח את המאמן דייויד בלאט ולהחזירו לעמדת עוזר המאמן כדי לפנות את המשבצת עבור פיני גרשון. פיני גרשון הוא אישיות יוצאת דופן בשדה הספורט, מאמן מצוין, ואדם בעל כריזמה ומנהיגות. הוא לא למד את זה. הוא נולד עם זה.

הכרתי את פיני גרשון. באליפות אירופה בכדורסל בשנת 1995 שנערכה ביוון, מצאתי אותו ראוי לשַמֵש כפרשן באולפן הספורט שלנו בירושלים. פיני גרשון היה אז ממונה על אימון נבחרת העתודה של ישראל ונחשב לשני בהיררכית המאמנים באיגוד הכדורסל אחרי המאמן הלאומי צביקה שרף (למרות שעוזרו של שרף באימון הנבחרת היה אפי בירנבוים). אף על פי כן לא היסס פיני גרשון לתקוף בשידורים הישירים חלק מהחלטות המאמן הבכיר ממנו בעת משחקי האליפות . פיני גרשון ניתח והציג את הטעויות והמִשְגִים של צביקה שרף קבל עם ועדה בשידורים הישירים . זה היה תפקידו כפרשן טלוויזיה. הדבר עורר תסיסה באיגוד הכדורסל. לא עלה שם על דעתם שמאמן המועסק על ידי האיגוד והנחוּת בהיררכיה מהמאמן הלאומי והמשמש עכשיו באקראי כפרשן בטלוויזיה הישראלית יקרא תגר ויעביר ביקורת על החלטותיו המקצועיות של הבּוֹס שלוֹ, ועוד בשידור ישיר. התנהגותו ופרשנותו הישירה והמקצועית של פיני גרשון על המסך הביאה בסופו של דבר למחלוקת גלויה וקרע נצחי בינו לבין צביקה שרף . פעם הם היו ידידים וחברים בנפש עוד מימי מכבי דרום ת"א. עכשיו כבר לא.

ב- 10 בנובמבר 1998 הפסידו מכבי ת"א ומאמנה יורם חרוּש 70:71 במשחק ליגה למכבי ראשל"צ. הפּוּר נפל. יורם חרוּש פוטר והודח מתפקיד המאמן. פיני גרשון מוכשר כמו שֵד אך בלתי מקובל על חלק מהנהלת המועדון החליף את יורם חרוש, ומונה עוד באותו הערב למאמנה החדש של מכבי ת"א. פיני גרשון החזיר את מכבי ת"א לתלם. הקבוצה לא הצליחה בזירה האירופית בעונת 1999 – 1998, אך לפחות שמרה על הבכורה בישראל. אי העפלתה של מכבי ת"א ל- Final Four של 1999 לא מנע את המפולת והבושה של הטלוויזיה הישראלית שכבר אז לא החזיקה בזכויות השידורים של ה- Final Four באותה עונה, אלא דחה אותה בשנה. ערוץ הספורט בכבלים בראשותו של מיילן טנזר שידר עכשיו לראשונה בתולדותיו את משחקי ה- Final Four של 1999 – 1998, כמו גם את אליפות אירופה בכדורסל שנערכה אותה שנה בצרפת בהשתתפות נבחרת ישראל. האצתי במנכ"ל רשות השידור אורי פורת לחתום בזריזות עם עו"ד שמעון מזרחי על חוזה חדש (חוזה על תנאי המחייב את רשות השידור רק במידה ומכבי ת"א תזכה בבכורה), עוד בטרם הוכרזה מכבי ת"א כאלופת המדינה לעונת 1999 – 1998. פחדתי פחד נורא מהתחרות עם ערוץ 2 ומיילן טנזר מנכ"ל ערוץ הספורט בכבלים. המנכ"ל ראה כמוני במכבי ת"א אובייקט שידור חשוב במערך השידור הציבורי, למרות שידע שבמידה ומכבי ת"א תעפיל סוף כל סוף למשחקי ה- Final Four האירופי בכדורסל ב-סלוניקי 2000 (לאחר הפסקה ארוכה בת עשר שנים), זכויות השידורים של המפעל הזה אינם עוד בידי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, אלא בידי ערוץ 5 של הטלוויזיה בכבלים. מעבר לכך הייתה לאורי פורת סימפתיה רבה למועדון המצליח. הוא שָעָה לבקשתי. ב- 12 במרס 1999 נפגשנו המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי, מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ואנוכי לפגישת מו"מ, עם עו"ד שמעון מזרחי ומנכ"ל המועדון אַמִי אֶשֶל במסעדה האיטלקית של מר חֵן שפירא ברח' מונטיפיורי בתל אביב. רכשנו את הזכויות הבלעדיות לעונת 2000 – 1999. טקס החתימה הרשמי נערך ביום שישי – 28 במרס 1999 בארוחת בוקר מסורתית במלון "הילטון" (Hilton) בתל אביב. שבתי לבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים, מניף ידי אֶל עַל, ומנפנף כלפי הקולגות שלי בחוזה השידור עם מכבי ת"א.

ההסכם הכספי היה נפוח אך עדיין כדאי ומשתלם. לרוע המזל הוא חצה את עובדי השידור הציבורי לשניים. שונאי שידורי הספורט ומכבי ת"א תיעבו אותו וראו בו בזבוז כספֵּי משלם האַגְרָה. החצי השני הִילֵל אותו. מכבי ת"א עם פיני גרשון הייתה קבוצה שונה לחלוטין, לא בגלל שיוֹרָם חָרוּש היה מאמן לא טוב. יורם חרוש נחשב זה מכבר למאמן כדורסל מצטיין בליגת הכדורסל הלאומית של ישראל. בשעה שאימן את הפועל ירושלים בשנות ה- 90 הראה למכבי ת"א את נחת זרועו. בחודש מארס 1990 הוביל יורם חרוש את הפועל ירושלים לניצחון על מכבי ת"א בביתה בהיכל הספורט ביד אליהו 65:78. באוקטובר אותה שנה הֵביס שוּב בירושלים את מכבי ת"א 66:89. בפברואר 1992 העניק יורם חרוש נוק אאוט למכבי ת"א שלא יישכח והפיל אותה לקרשי הפרקט במלחה. הפער בסיום המשחק ההוא היה אסטרונומי. 69:96 לזכות הפועל ירושלים. יורם חרוש מיגר בקריירה שלו את מכבי ת"א לא פעם ולא פעמיים הביס אותה והִכּה אותה שוֹק על ירך עד כדי רחמים. התבוסה האחרונה של מכבי ת"א לקבוצת הפועל ירושלים הייתה כבר עלבון למועדון הצהוב.

מכבי ת"א מינתה את יורם חרוש למאמן ראשי שלה בעונת 1999 / 1998 לא בגלל העיניים היפות שלו. עו"ד שמעון מזרחי ידע שהוא איש מקצוע מן המעלה הראשונה. זה לא היה חדש. אך עו"ד שמעון מזרחי אישיות מופת בפני עצמה ידע שיורם חרוש הוא איש כדורסל רציני ויסודי, אדם שקול ומחושב, תרבותי ונעים הליכות שלעולם איננו מתלהם. אבל כשלקבוצה לא הולך מסיבות שונות מפטרים את המאמן ולא את השחקנים. זה לא פטנט של מכבי ת"א. זהו כלל נפוץ בעולם הספורט. פיני גרשון פרץ לקבוצת מכבי ת"א כרוח סערה. הוא הביא עמו התנהגות אחרת, מודל שונה של אימון וניהול המשחק, מורל גבוה וקֶצֶב משחק אחר. הוא היה אובייקט שידור בפני עצמו. הוא גייס לעזרתו את כעוזר מאמן את דֵיווִיד בּלָאט, שהיה עוזר המאמן שלו בקבוצת הפועל גליל עליון בעונת 1993 – 1992 הבלתי נשכחת , השנה בה גזל את תואר האליפות ממכבי ת"א . מצלמות הטלוויזיה הישראלית לא יכלו ולא היו רשאיות להתעלם עכשיו משלוש פיגורות שכה הבליטו את הצלחת המועדון. פיני גרשון היה הדמות הראשונה. המאמן החכם רב הסמכות נע ככספית בעוצמה רוחנית ופיסית לאורך הקווים כשהוא מורה ומדריך את שחקניו באמצעות תנועות ידיו הפעלתניות חסרות המנוחה. המימיקה של פניו שידרה מנהיגות מקצועית, אכפתיות, ושליטה בחומר. על פרקט המגרש פעל עודד קטש דק הגִזרה רכז המשחק האינטליגנטי, האיש המכוון משחק קבוצתו ואת קצב תנועתה. הוא היה הדמות השנייה. עודד קָטָש ניחן בשליטה פנומנלית בכדור. גובהו 1.93 מ'אפשר לו שימוש בקואורדינציה תנועתית מרהיבה ומיוחדת במינה. מצלמות הטלוויזיה השתגעו עליו ועל ביצועי הכדורסל שלו. הוא השאיר רבים מאתנו פעורי פה ומשתאים נוכח יכולתו וכשרונו הבלתי רגיל. זה בא לידי ביטוי בעיקר בעת הקפצת הכדור וחדירתו בין שומריו וכניסתו לסל. הגנות רבות פשוט קרסו ונפלו טֶרֶף להטעיות גופו המהירות והקלילות. עודד קָטָש היה גם קלעי בחסד עליון. כדורסלן גאון. סוג של ספורטאי ווירטואוז שבו אתה אומר לעצמך כי הִנך מוכן לשלֵם כל סכום עבור כרטיס כדי לחזות בו. ניצלתי את הפריבילגיה שהוענקה לי כעורך שידורי הספורט בטלוויזיה כדי לשגר את ניידת השידור למשחקים שבו עודד קָטָש נוטל חלק כדי להפיץ את בשורת הכדורסל שלוֹ.

הייתה לעודד קטש עוד תכונה אחת על הפרקט. הוא היה ספורטאי מאופק וקר רוח שרחש כבוד לא רק לחבריו בקבוצה אלא גם ליריביו ולשופטי המשחק. הוא מעולם לא השתולל ולא הרים את קולו. כמו טַל בְּרוֹדִי ומִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' בשעתם גם עודד קָטָש הפך למנהיג ולסמל לא רק בגלל יכולתו על הפרקט, אלא גם בשל אופיו הסולידי וההתנהגות הספורטיבית המושלמת שלו. תכלית הניגוד למאמנו השוצֵף פיני גרשון בעל הפה הגדול שקנה לו מקום כסלבריטאי צמרת גם בגלל הארוגנטיות שלו. ליד ספסל הקבוצה ישב בכיסא נפרד הבּוס הגדול שלה והמנהיג הבלתי מעורער של המועדון, עו"ד שמעון מזרחי. הוא היה הדמות השלישית שהגיחה שוב ושוב מבעד לתמונות הפתיחה של כל שידור ישיר במשחקים האלה של מכבי ת"א. עוצמת מנהיגותו הייתה בשתיקתו . הוא דיבר עם השחקנים ומאמניהם באמצעות מבטיו. על פי הידוע לי הם כּולם רכשו לו הערכה רבה וכבוד מלכים.

תמונות הפתיחות הגרפיות הטלוויזיוניות המיוחדות שלפני תחילת השידורים הישירים שלנו, ונערכו ע"י יונתן (יוני) קנלר ויגאל שמעוני, ייוחדו מן הזווית העיתונאית לשלושת האנשים האלה שעמדו מאחורי הצלחת מכבי ת"א. המאמן המתוקשר (פיני גרשון), הכדורסלן הווירטואוז (עודד קטש), ומנהיג המועדון (שמעון מזרחי). הם היו כותרות השידור. לעודד קָטָש ייחדתי מחשבה טלוויזיונית. מפני שהמצלמות כה אהבו אותו החלטתי לחשוף ולהציג את יכולתו הווירטואוזית במגרש בדרך שונָה . בחרתי עם יגאל שמעוני לקט הילוכים חוזרים של מבצעיו המזהירים מזוויות צילום שונות ובתנועה איטית. את אוסף תמונות ה- Video שלוֹ ליווה פס קול מוסיקלי אדיטוריאלי, "וָואלְס הדָנוּבָּה הכְּחוּלָה" של המלחין יוהאן ברהאמס. המוסיקה האדיטוריאלית השתלבה היטב עם צעדי הכדורסל, הטעיות הגוף הנפלאות, והחדירות שלו לעבר טבעת הסל המרושתת. תנועותיו דמו לריקוד. הקואורדינציה של עודד קטש הייתה שוֹבָה עין. אין ספק, הוא היה כדורסלן מחונן וגם אהוב. האייטם הטלוויזיוני הקלאסי ויוצא הדופן באיכותו שודר שוב ושוב ע"י חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 2000 . שמעון מזרחי (רביעי מימין בשורה הקדמית) ודייויד פדרמן (שישי מימין בשורה הקדמית) מגשימים את חלומם המשותף באירופה . מכבי ת"א זכתה שלוש פעמים בגביע אירופה בכדורסל בשנים 2001 , 2004 , ו- 2005 . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מאמן הכושר אבי קובלסקי , חבר ההנהלה נחמיה "נמי" גולדשטיין  , טל בורשטיין , רגב פנאן (מוסתר) , שרונאס יסקביציוס , עוזר המאמן דן שמיר (לובש חולצה לבנה מוסתר בחלקו) , ניקולה וויצ'יץ' , יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי , גור שלף המאמן פנחס 'פיני' גרשון , אנטוני פארקר , דריק שארפ (מציץ) , דייויד פדרמן , מיסיאו באסטון , אסף דותן , יעקב ג'ינו , יניב גרין והסקאוטר דני גוֹט . (התמונה , באדיבות דייויד פדרמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מכבי ת"א רצה קדימה. היא הביסה את הפועל ירושלים בגמר גביע המדינה בכדורסל ב- 18 במרס 1999, וגברה עליה בקלות גם בסדרת הגמר סל הסופית 1:3. ב- 12 במאי 1999 יכלו שחקני המועדון המפואר עוֹדֵד קָטָש, נָדָב הֶנֶפֶלְד דוֹרוֹן שֶפֶר יחד עם מאמנם פּינִי גֵרְשוֹן, לגזור בפעם ה- 39 בתולדות המועדון את רשתות האליפות ועוד בהיכל הספורט הביתי שלהם. משב רוח חדש נשב במועדון והפיח חיים גם ברייטינג של השידורים הישירים שלנו. בפעם הראשונה החלטתי להציב שתי עמדות שידור בהיכל הספורט ביד-אליהו. בעמדת השידור המרכזית ישבו מאיר איינשטיין והפרשן אלי סהר, ועמם צוות הסטטיסטיקה, ושידרו ישיר Play by play את המשחקים. את עמדת השידור המשנית ליד הסל הצפוני בהיכל איישו אורי לוי והפרשן רלף קליין. על הצוות הזה הטלתי התפקיד להעניק זוויות ניתוח ועומק שידור בעיקר מנקודת מבטו של רלף קליין אחד מגדולי המאמנים בישראל בכל הזמנים.

טקסט תמונה :  חודש מארס – שנת 2000 . היכל הספורט ביד אליהו . אורי לוי ורלף קליין מראיינים את מאמן מכבי ת"א פיני גרשון בעמדת השידור המאולתרת ליד הסל הצפוני  לאחר הניצחון של מכבי ת"א על פאף בולוניה 79 : 63 במשחק השלישי והמכריע והעפלתה ל- Final four  של סלוניקי 2000 . הצלמים הם שמוליק ברעם משמאל ורביב צחי (אפוד צילום מס' 283) . רלף קליין העניק ממד חדש לפרשנות הכדורסל של מחלקת הספורט בשידורי מכבי ת"א . צופי הטלוויזיה אינם מקבלים לעולם תמונה מהסוג הזה בביתם המפרטת בדיוק רב את מורכבות הפקת הצילום , מראה את הצלמים והמצלמות בעת פעולתם , ומציגה את את פריסת הכבלים הארוכים של ה- Video ו- Audio . ליד רגליו של הצלם רביב מונח מוניטור טלוויזיה המאפשר לאורי לוי לדעת מתי הוא והפרשן שלו נמצאים "באוויר" . היכל הספורט ביד אליהו היה מתקן הכדורסל הנוח והמרווח ביותר לפריסת הציוד האלקטרוני והפקת צילומי הטלוויזיה . היחס הנפלא שקיבלנו במשך השנים הרבות ממנהלי ההיכל גרשון פורמן ואחריו ניר פרצלינה סייע לנו להפיק שידורים מרשימים . את זה אי אפשר היה לומר על אולמות כדורסל אחרים במדינת ישראל . (צילום ראובן שוורץ . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הערה : ראה המשך בפוסט הבא (פוסט מס' 5 ואחרון)  שדן בנושא הזה של ברית השידור בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים 2007 – 1970 .

סוף הפוסט מס' 63. הועלה לאוויר ב- 29 בספטמבר 2012.