הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית וראשית עיצובו .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

——————————————————————————————-

פוסט מס' 47 : הועלה לאוויר ב- 14 בספטמבר 2012.

——————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 / 2002 . אנוכי עם סיום עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור בתום 32 שנות שירות .נטשתי את המוסד בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

גילוי דעת.

1. הבלוג הזה למרות היותו דַּרְדָּק ובעל תוחלת חיים קצרה לפי שעה , הוא הצלחה סנסציונית של ממש. המונה האוטומטי הסופר את כניסות הקוראים לבלוג הוא עדות לשגשוג המרשים שכלל לא שיערתי אותו.

2. הבלוג נכתב לרובד מצומצם ולשכבה צרה באוכלוסייה. אינני מחפש רייטינג המוני. אני מחפש איכות . היו לי מספיק רגעי תהילה בקריירה טלוויזיונית שנמשכה כ- 40 שנים . 32 שנות שירות מהן בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורק בחטיבת הספורט. ברור שהודעתי לכמה אישים אודות קיומו של הבלוג אך מעבר לכך לא ניהלתי כל יחסי ציבור ולא שיווק תעשייתי. אינני זקוק לכך . מתברר כי שמועות שעוברות מפה לאוזן הן בעלות פוטנציאל שיווקי משלהן.

3. החונכים שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית לכשהגעתי אליה והצטרפתי לשורותיה בקיץ 1971 היו אלכס גלעדי ודן שילון. טוביה סער ומוטי קירשנבאום היו ההשראה.

4. אלכס גלעדי הוא אחד מפיגורות הטלוויזיה החשובות ביותר שצמחו במדינת ישראל מעולם. השפעתו על התפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובטלוויזיה הבינלאומית היא מרשימה. אלכס גלעדי והבוס שלו ב- NBC דיק אברסול יחדיו עם הספרדי מנואל "מנולו" רומרו, וקודמם רון ארלדג' מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הם ארבעת האישים המרכזיים בתבל האחראיים יותר מכל אחד אחר על ההתפתחות הפנטסטית של שידורי הטלוויזיה במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם בא"ק. אין לשכוח כי הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE הציבה רָף גבוה משלה בשעה ששימשה Host broadcaster בינלאומי של כיסוי אליפות העולם ה- 1 שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי בירת פינלנד.

5. כותרת הפוסט הבא שהוא עָב כֶּרֶס היא : "פרטנזיות, התיימרויות, התרברבויות, ואמביציות". 

6. הסדרה בת 13 ספרים שונים שאני חוקר וכותב (במקביל לכתיבת הבלוג), וקרויה בשמה הכולל, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", מכילה כ- 90000 (תשעים אלף) עמודים. הסדרה המפורטת מתעדת בעיקר את ההיסטוריה הטלוויזיונית של שידורי החדשות , שידורי הספורט (לגווניו השונים), ותולדות התיעוד הדוקומנטרי בטלוויזיה. הסדרה מכילה בתוכה כרבבת תמונות (רובן אקסקלוסיביות שטרם ראו אור עדיין ואחרות ראשוניות), אלפי עדויות אישיות, אלפי מסמכים, ואלפי קטעי עיתונות, וכמובן את הטקסט שלי.

הסדרה נעה בשתי דרכים ראשיות : המקומית – הישראלית והבינלאומית. במישור הבינלאומי סוקרת הסדרה את התפתחות הטלוויזיה משנת 1884 בה המציא מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו את פטנט "הדיסק המסתובב" (Spinning Disk) עליו בנויה ונשענת הטלוויזיה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום. חלפו 52 שנים מאז עידן פאול ניפקואו עד שמדעני הטלוויזיה באנגליה (ג'ון לוגי באיירד), ארה"ב (דיוויד סארנוף , וולדימיר זווריקין, ו- פילו טיילור פארנסוורת'), גרמניה (וולטר ברוך), צרפת, יפן (קָאנְזִ'ירוֹ טָאקָאנָאיָיאגִי), ורוסיה (בוריס רוזינג) הצליחו לייצר את שפופרות הצילום ואת מצלמות ה- Video הראשונות (נראו כמו תותחי צילום ועמן את המוניטורים על מנת ליצור ולהשלים מעגל צפייה טלוויזיונית. חברת האלקטרוניקה הגרמנית "TELFUNKEN" בסיוע ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) בפיקוחו של שר התעמולה הנאצי ד"ר יוזף גבלס, שידרה ישיר כ- 80 שעות באולימפיאדת ברלין 1936 מהאצטדיון האולימפי המרכזי, מבריכת השחייה, ומהאמפיתיאטרון של תחרויות ההתעמלות. אין שום זכר לתמונות ה- Video של אולימפיאדת ברלין 1936 מפני שרק ב- 1956 המציאה חברת "AMPEX" (בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינזברג) את פטנט הקלטת התמונה על רצועת הפס המגנטי ברוחב של שני אינטשים. הזיכרון הצילומי היחיד מאולימפיאדת ברלין 1936 הוא סרט ה- Film בן ארבע שעות של הקולנוענית והמתעדת הגרמנייה לני ריפנשטאהל , הקרוי "אולימפיה". הסרט התיעודי הזה מחולק לשני חלקים : "פסטיבל העמים" ו- "פסטיבל היופי". במישור המקומי – הישראלי סוקרת הסדרה את הקמת הרדיו הארץ ישראלי ה- PBS ב- 1936 ועוברת משם לחמש השנים שבין 1967 ל- 1972 בהן הוקמה הטלוויזיה הישראלית מעפרה לכרך שנקרא "8 ימי בראשית", ואח"כ נודדת הלאה ומפרטת את ההיסטוריה בטרילוגיה עבת הכרס,"אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972", ובכרכים "רוֹש וְלֲעַנָה – הפוליטיזציה בשידור הציבורי לדורותיו שנות האוֹפֶל של 2005 – 2001", "סמן ימני", "הקשר הסימביוטי", "הפקות חובקות ארץ ועולם", "למילים יש וויזואליה משלהן", "מלחמת הדיאדוכים", ו- "פסגת היכולת האנושית בספורט והתפתחות חזון שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם".

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין אוגוסט 1936 . זוהי אחת משלוש מצלמות ה- Video הגרמניות (בתוך כל אחת מהן הורכבה שפופרת האיקונוסקופ) שהוצבו באצטדיון האולימפי ובבריכת השחייה והניבו 80 שעות שעדורים ישירים בטלוויזיה הגרמנית של ה- DRP . שלוש המצלמות האלה נראו כמו תותחי צילום . הן שקלו קרוב לרבע טון ונדרש צוות של חמישה אנשים כדי להפעילן . מצלמות ה- Video האלה מהראשונות בהיסטוריה של הטלוויזיה דרשו אור יום חזק כדי לייצר סיגנל שידור ברור וראוי . הן נחשבו בזמנו לפלא השמיני . ( באדיבות OLYMPIAZEITUNG  1936 ו- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

7. המחקר והכתיבה של הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" החלו מייד בתום אולימפיאדת סידני 2000 (שהיתי בה שלוש פעמים בשנים 2000 – 1998) לצורכי עבודתי. התפעלתי והושפעתי עמוקות מדרך ההפקה הכל כך רצינית ויסודית של SOBO (הקבוצה המבצעית של הטלוויזיה האוסטרלית ששימשה Host broadcaster בינלאומי) והפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי. עמדה לרשותי באולימפיאדת סידני 2000 קבוצת עבודה בת 30 אנשים . בסיועה העברתי ארצה 233 שעות בשידורים ישירים במשך 17 ימי המשחקים אפילו ללא תקלה אחת.

8. בעת המחקר והכתיבה שנמשכים כבר כ- 14 שנים ראיינתי יותר מ- 2000 (אלפיים) אנשים בארץ ובעולם.

9. אני מודה לקוראים.

סוף הפוסט מס' 47. הועלה לאוויר ב- 14 בספטמבר 2012.