פוסט מס' 126. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

———————————————————————————————————–

פוסט מס' 126 : הועלה לאוויר ב- 25 בדצמבר 2012. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר יואש אלרואי.

———————————————————————————————————–

פוסט חדש : הועלה לאוויר ביום שלישי – 25 בדצמבר 2012. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר יואש אלרואי. 

מונדיאל ארגנטינה 1978. תכנון ההפקה והוצאתה לפועל (ו'). ניקיון התמונה הטלוויזיונית. (רשימה מס' 8). 

ראה הספר עב הכרס (11 כרכים) שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" במסגרת הסדרה בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. אינני מצטער על כך לרגע. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מונדיאל ארגנטינה 1978. תכנון ההפקה והוצאתה לפועל (ו'). ניקיון התמונה הטלוויזיונית (רשימה מס' 8). 

ראה הספר עב הכרס (11 כרכים) שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" במסגרת הסדרה בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

"הפקות חובקות ארץ ועולם" הוא כאמור ספר עב כרס בן יותר מ- 8000 (שמונת אלפים) עמודים. הספר בן 11 כרכים לרבות הפרולוג המורכב שלו כמו הסדרה כולה נע בשני נתיבים טלוויזיוניים עיקריים – בארץ ובעולם. הספר עוסק במבצעי השידור הגדולים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1968 ובמקביל במה שהתחולל בעולם בעיקר בארה"ב, אנגליה, גרמניה, יפן, צרפת, שווייץ, אוסטרליה, קנדה, ארגנטינה, וברזיל. הדיון בכישרון הטלוויזיה הבינלאומית לסקר אירועים פוליטיים וספורטיביים מתחיל היכן שהוא בראשית שנות ה – 30 של המאה שעברה. למען קוראי הבלוג מצורפים כותרות השערים הקדמי והאחורי של הכרך ה- 11 שהוא פרולוג מורכב של הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם" .

טקסט מסמך : השער הקדמי של הפרולוג המורכב הכרך ה- 11 של הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : השער האחורי של הפרולוג המורכב הכרך ה- 11 של הספר "הפקות חובקות ארץ ועולם". (התמונות הנוגעות להיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית הן באדיבות שלוש הרשתות הגדולות CBS ,NBC, ו- ABC. (התמונה הגרמנית היא באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה.

זהו הפוסט האחרון שדן במבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978 . היה זה מבצע שידורים טלוויזיוני היולי ומוגבל וקשה לביצוע שהתנהל הרחק מגבולות המדינה בתנאים טכנולוגיים בלתי סבירים לחלוטין, ובתקופה של תקשורת לוויינים בינלאומית בלתי מפותחת. אני חושב שלא הייתי נדרש לכתוב את הפוסטים האחרונים בבלוג הזה שפותחים צוהר טלוויזיוני בינלאומי לקוראי הבלוג הרבים (חלקם חסר ניסיון טלוויזיוני וחסר ידע היסטורי טלוויזיוני ו- לכן הם גם חסרי כל יכולת שיפוט טלוויזיונית) אילמלא הכריז אריה מליניאק ב- 2007 (בשותפות עם יורם ארבל) באוזניו של העיתונאי אהרון ווייסברג, "עשינו טלוויזיה מכלום". הצהרה ספקולאנטית רדודה שאין מאחוריה דבר. להגיד "עשינו טלוויזיה מכלום" זה כמו לומר "אני ואפסי עוד". ברור שהם עשו טלוויזיה אבל לא מכלום. הם היו בשעתו חלק מחוד החנית שלי אולם מאחוריהם ניצבה מערכת עיתונאית וטכנולוגית איתנה ואפקטיבית ! מעט מאוד אנשים יכולים לומר "עשינו טלוויזיה מכלום". בימאי ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היהודי האירי לואיס "לואי" לנטין (Louis "Louie" Lentin) היה רשאי לומר ביום חמישי ההוא ב- 2 במאי 1968 בשתיים בצהריים בתום השידור הישיר הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מצעד צה"ל בירושלים : "עשינו טלוויזיה מכלום". הכרזתו הלא צנועה ההיא של אריה מליניאק ב- 2007 היא בגדר קשקוש מוחלט.

תוכן. 

אני שב אפוא לתיאור נוסף של מבצע השידורים הטלוויזיוני של מונדיאל ארגנטינה 1978 . (25.6.1978 – 1)

אף על פי כן ולמרות שפקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978הייתה כתובה, יצאנו לדרך ארוכה מישראל לארגנטינה מבלי ששידורי אליפות העולם בכדורגל עדיין מובטחים לצופי הטלוויזיה בישראל. ניתן היה להתיר  את הקשרים הסבוכים ולפרק את מוקשי השידור רק ב- בואנוס איירס עצמה. זה היה סיכון מחושב שארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקח על עצמו מפני שסמך עלי. רק שנינו ידענו שלא כל המוקשים בדרך זרועת המהמורות הזאת פורקו. סלע המחלוקת רווי דינמיט היה נעוץ בהחלטה סופית של הקבוצה המבצעית המיוחדת של איגוד השידור האירופי (EBU Operation Group – Argentina 78) לשדר את כל 38 המשחקים של הטורניר על לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major. לרוע המזל ובשל התפתחות טכנולוגית איטית של "בֶּזֶק" תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של מדינת ישראל בעמק האלה כלל לא הייתה מקושרת אליו. הדרך היחידה לפתור בעיות מהסוג הזה היא להיות נוכח בשטח, בארגנטינה. אי אפשר להתיר בעיות ולפרק סוגיות כל כך מורכבות מהמשרד בירושלים. הטיסה עם צוות השידור שלי מנתב"ג ל- בואנוס איירס הייתה כמו מסע לקצה העולם. היה לנו Over night בפרנקפורט בגרמניה. משם טסנו למדריד, המשכנו לברזיל, ערכנו חנייה קצרה בריו דה ז'אניירו לצורך התרעננות, ואח"כ הנחיתה בבואנוס איירס. 38 שעות לקח לנו להגיע לבואנוס איירס מנתב"ג. כעבור שעות ספורות כבר הייתי בעבודה יחד עם חבריי במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) החדש שהקימה הטלוויזיה הארגנטינית באזור פִיגוּארוֹאָה אַלְקוֹרְטָה  (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס. אני מוצא בעבודת התחקיר את יומן המסע של ההפקה הרחוקה בבואנוס איירס בטרם תחילת המשחקים.

טקסט מסמך : 29  במאי 1978. מונדיאל ארגנטינה 1978. דף מיוֹמָן המסע של ההפקה בבואנוס איירס וההיערכות של צוותי השידורים שלנו בטרם תחילת המשחקים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הכרזה הרשמית של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. הגרפיקה הארגנטינית משלבת את שמחת הניצחון במשחק הכדורגל עם תחילת עידן המחשבים. (באדיבות FIFA ו- 7 ATC ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראשי פרקים קצרים.

מס' 1. ביצועיה של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC.

מס' 2 . לא ניתן היה להעביר את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78' מבואנוס איירס לאולפן בירושלים ללא סיועם הנדיב, המקצועי, והיעיל של היהודי – ארגנטיני מאכסימו גארפינקל, המכסיקני אמאורי דאומאס, וגב' מנואלה פורטאדו מפורטוגל. פילוסופיית השידור של ה- EBU מארגנטינה לאירופה פוגעת קשה ביכולת השידור של טלוויזיה הישראלית הציבורית (חברה מלאה ופעילה באיגוד השידור האירופי). המנהלים שלי : ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, חיים יבין מנהל החדשות, ואלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט.

רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC ששימשה Host broadcaster  בינלאומי של שידורי המונדיאל שידרה ב- 1978 בשָחוֹר/לָבָן. כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מצאתי שם תפישת  שידור מיושנת, טכנולוגיה רעועה, ושידורי חדשות בליווי מוסיקה. משהו שהזכיר את סגנון הקרנת יומני "כרמל" ו- "הרצליה" בבתי הקולנוע שלנו בעידן טרום הטלוויזיה במדינת ישראל. רשת הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 המארחת (Host broadcaster) הייתה ערוץ שידור פוליטי שציית ציות עִיוֵור לשלטון החונטה הצבאית בראשותו של נשיא המדינה חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה. למבקר מבחוץ נראה היה שהחיים ב- בואנוס איירס בירת ארגנטינה עיר מדהימה בגודלה ויפהפייה, מתנהלים על מי מנוחות. ברחובות פְלוֹרִידָה ו- לָאבָאזֶ'ה ששכנו ליד אזור המגורים שלנו במלון פלאזה" באזור סַן מרטין של העיר פרחו החיים 24 שעות ביממה. סעדתי פעם ארוחת ערב מאוחרת ברחוב פלורידה יחד עם המפיק – בימאי ואיש הטלוויזיה הגרמני הורסט זייפארט. כל החנויות ברחוב שקקו חיים והיו פתוחות עשרים וארבע שעות ביממה. המוני אנשים הסתובבו בשדרות קוריינטס. הם קנו בשתיים, שלוש, וארבע לפנות בוקר בגדים, ספרים, מצרכי מזון, ומה לא. בשלוש לפנות בוקר עמדו אזרחי בואנוס איירס בתור להצגות הקולנוע. מחזה הזוי כמעט. הרי רוב בני האדם חולמים בשעות האלה את חלומותיהם הנעימים ביותר. מרכז ברודווי בלֵב מנהטן בניו יורק נראה שומם בהשוואה ללֵב אזור סַאן מרטין של בואנוס איירס. בואנוס איירס אימצה את סיסמתה של תל אביב, "עיר ללא הפסקה'".

מתחת לפני השטח הייתה התמונה שונה. אנחנו לא היינו מודעים אז בביקורנו הקצר ב- 1978 בארגנטינה למעשי הזוועה של השלטון הצבאי נגד אזרחי המדינה. אירוח המשחקים במדינה הענקית הסבו הפסדים ענקיים של כ- 750.000000 (שבע מאות וחמישים מיליון) דולר לממשלת ארגנטינה, אך החונטה הצבאית ראתה בהם מבצע לאומי פופולארי שאמור לשרת את מטרותיה ולהביא להזדהות של כל שורות העם הארגנטיני עם שליטיו. נבחרת הכדורגל הלאומית של ארגנטינה הייתה אהובה מאוד על העם. הכדורגל בארגנטינה הוא דת והשחקנים  אלילים. הזדהות האומה עם שחקניו של המאמן הלאומי סזאר לואיס מנוטי הייתה טוטאלית ואפפה את כל שדרות החברה הארגנטינית. קשה להאמין לאיזו הערצה זוכים השחקנים. הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי מקרוב.

טקסט תמונה : זהו סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) מאמנה בן ה- 35 של נבחרת ארגנטינה ב- 1978. הוא היה הרבה יותר ממאמן. הוא היה מנהיג. היה לו רק חיסרון אחד, הוא עישן כמויות אדירות של סיגריות בשרשרת. (7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשנת 1975 החלו ההכנות וההיערכות המעשית של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC שנועדו לתת פתרון כיצד לכסות את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל בצורה הטובה ביותר. הוחלט בדרג ממשלתי עליון לבנות בבואנוס איירס מרכז טלוויזיה בינלאומי חדיש בצבע שיפיק וישדר לעולם , ויפעל בנפרד ממרכז הטלוויזיה הישן ששידֵר עדיין בשחור / לבן. ההפקה הבינלאומית נתפשה כמשימה לאומית . ארגנטינה נדרשה לעמוד בסטנדרט שידור בינלאומי שהציבו זה מכבר שתי רשתות הטלוויזיה הממלכתיות הגרמניות ARD ו- ZDF בהפקת מונדיאל 1974 ואולימפיאדת מינכן 1972. משימה כלל לא פשוטה עבור הארגנטינאים. ארגנטינה קיבלה סיוע טלוויזיוני ענק בן 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר מממשלת מערב גרמניה. מומחי ומהנדסי הטלוויזיה הגרמניים של רשתות ARD ו- ZDF, עזרו להקים בשדרת פיגורואה אלקורטה (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס מרכז שידורי טלוויזיה מודרני יפהפה המשדר את הסיגנל שלו ב- 625 PAL B, שיטת הצֶבַע הגרמנית המתקדמת והמדויקת (Phase Alternation each Line). זוהי שיטת שידורי טלוויזיה בעלת האיכות החדה והברורה ביותר שהייתה נהוגה כבר אז במרבית מדינות אירופה וגם בישראל . בשיטת שידור זאת קיימים 625 קווי סריקה ו- 25 פריימים בשנייה. שיטת 625 PAL הייתה טובה יותר משיטת הצבע הצרפתית 625 SECAM ולבטח טובה יותר משיטת הצבע האמריקנית 525 NTSC. מרכז הטלוויזיה הארגנטינית ברחוב פיגוארואה אלקורטה נחשב לאחד החדישים והמצוינים מסוגו בתבל. הורסט זייפארט הבימאי הראשי של אולימפיאדת מינכן 1972 היה זה שלימד והעביר לבימאי ניידות השידור הארגנטיניות השתלמות מקצועית רחבה. תורה שדנה בעקרונות הבימוי והכיסוי הטלוויזיוני של משחקי הכדורגל הנהוגים באירופה.

מונדיאל ארגנטינה 1978 תוכנן להתחיל ביום חמישי – 1 ביוני 1978 ולהסתיים ביום ראשון – 25 ביוני 1978. לטורניר הגמר העפילו 16 נבחרות. שיטת המשחקים בשלב השני הייתה בדיוק כמו במונדיאל הקודם ארבע שנים קודם לכן במערב גרמניה ב- 1974. כמו בעבר הן הוגרלו לארבעה בתים מוקדמים, בהם המשחקים נערכים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד. זה היה שיבוצן בבתים המוקדמים.

בית א'                       בית ב'                        בית ג'                    בית ד'

ארגנטינה                מערב גרמניה              ברזיל                        הולנד

                             (אלופת העולם מ- 1974)                                     (הפיינליסטית מ- 1974)

איטליה                    פולין                          אוסטריה                    פרו

צרפת                      טוניס                         ספרד                        סקוטלנד

הונגריה                  מכסיקו                       שוודיה                        איראן

הוועדה המארגנת המקומית ו- FIFA קבעו ששתי הראשונות בבתים א' ו- ג' ושתי השניות בבתים ב' ו- ד' יוצרות בית A חדש , ושתי הראשונות בבתים ב' ו- ד' יחד עם השניות בבתים א' ו- ג', יוצרות בית B חדש. לשלב השני בבית A העפילו איטליה, אוסטריה, גרמניה המערבית והולנד העפילו לבית A, ונבחרות פולין, פרו, ארגנטינה וברזיל נכנסו לבית B. גם כאן התקיימו המשחקים בשיטה של ליגה בת סיבוב אחד, והמדורגות ראשונות בכל בית העפילו למשחק הגמר. כזכור היו אלה נבחרות ארגנטינה והולנד. היה חשוב לי להסביר את שיטת המשחקים למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. שלב הכרחי בבניית לוח השידורים ותכנון כמות המשחקים המועמדים לשידור ישיר. בארגנטינה נערכו 38 משחקים כמו במונדיאל הקודם שנערך במערב גרמניה ב- 1974. שיטת ארגון המפעל הייתה דומה והוועדה המארגנת המקומית פיזרה אותם בחמש ערים ושישה אִצטדיונים. בואנוס איירס (היו לה שני אצטדיונים גדולים, ריבר פלייט ו- וֶולֶז סארספילד), מאר דל פלאטה, רוסריו, קורדובה, ומנדוסה. חמֵש שעות הפרידו בין שעון ישראל לבין שעון ארגנטינה . כלומר, אם שעון ישראל הצביע על השעה 12.00 הרי שבארגניטנה הראו המחוגים את השעה 07.00. נקבעו שלושה זמנים מרכזיים בהם יתקיימו המשחקים. 13.45 שעון ארגנטינה (18.45 שעון ישראל) . הזמן השני הראשי נקבע ל- 16.45 שעון ארגנטינה (21.45 שעון ישראל). בשעה הזאת התקיימו תמיד שני משחקים במקביל. הזמן השלישי נקבע כאמור ל- 19.15 שעון ארגנטינה ( 00.15 שעון ישראל), בו התקיים רק משחק בודד ותמיד בהשתתפות ארגנטינה. כל ששת משחקי ארגנטינה בשלב הראשון והשני של האליפות נקבעו להתחיל בשבע ורבע בערב שעון מקומי. חצות ורבע על פי שעון ישראל. ארגנטינה היא מדינה שבה הכדורגל הוא סוג של דת. האומה הארגנטינית מעריצה וסוגדת לאלילי הכדורגל שלה. הייתי שם וראיתי זאת מקרוב . משחק ערב בודד של המדינה המארחת ארגנטינה נותק משאר המשחקים ע"י הוועדה המארגנת המקומית, והיה אמור לגרוף צפיית שיא בארגנטינה ועִמה רייטינג חסר תקדים והכנסות מפרסומות. להפרדה הייתה מטרה נוספת. שלטון ה- "חונטה" הצבאית בראשותו של חורחה רפאל ווידלה ביקשה למַקֵד את תשומת לב האומה כולה בנבחרת הכדורגל הלאומית באמצעות מסך הטלוויזיה ובכך להסיט אותה מדאגות אחרות.

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן התיר לי לשדר ישיר לישראל 21 משחקים, לרבות שלושת המשחקים הליליים של ארגנטינה בשלב המוקדם, ולהקליט את 17 הנוספים בירושלים. ערוץ הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 נמנע מעריכת תקצירים יומיים של המשחקים.  ארבע שעות אחרי נחיתת המטוס שהביא אותי ואת צוות השידור שלי לבואנוס איירס היפה היינו כבר כולנו בעבודה. רכב ההפקה ששכרתי הסיע אותנו לרגע למלון שלנו PLAZA באזור סאן מרטין כדי לעשות את ה- Check in הנדרש ומשם נסענו ישירות ל- IBC מרכז השידורים הבינלאומי החדש בצבע בפיגורואה אלקורטה. הטלוויזיה הארגנטינית המיושנת כמעט בכל פרמטר אפשרי שידרה עד אז בשחור / לבן . לִבּי היה כבד עלי. הייתי מוטרד מאוד מבעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית המוגבלת שלנו שטרם נפתרו. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) מיסד כאמור פילוסופיית שידור מארגנטינה שפגעה קשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשעה שהחליט לנַתֵּב את כל 38 השידורים הישירים רק ללוויין ה- Major האטלנטי שלרוע מזלי תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה כלל לא הייתה מחוברת אליו. אנחנו היינו מקושרים כידוע רק ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד. עלויות השימוש בלווייני התקשורת הבינלאומית מארגנטינה היו יקרות. תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות שולם סכום של 1500 דולר ובעבור כל דקה נוספת 45 דולר. הסכומים המצטברים הגדולים האלה מתחלקים שווה בשווה בין משתתפי השידור ה- Multilateral (רבי משתתפים) . אנחנו היינו אמורים לשאת בהוצאות האלה לבד מפני שלא היו לנו שותפים נוספים על לוויין ה- Primary האטלנטי.

בנוסף לכל הצרות הטכנולוגיות והכספיות נחסם לוויין ה- Primary שהיה אופציית השידורים היחידה שלנו מארגנטינה לישראל, בשתי נקודות זמן  קריטיות בשעות קיומם של המשחקים עצמם, ע"י שני ביולטינים טלוויזיוניים יומיים קבועים של מקבצי חדשות (SIN) בני חמש עשרה דקות כל אחד ששודרו מליסבון – פורטוגל בשפות הספרדית והפורטוגזית , ויועדו לרשתות הטלוויזיה של דרום ומרכז אמריקה. המגזינים האלה הופקו ושודרו באחריות OTI, גוף שידור בינלאומי ציבורי בדומה ל- EBU האירופי המאגד בשורותיו את מדינות דרום ומרכז אמריקה. מקום מושבו במכסיקו סיטי. הביולטינים האלה שודרו חמֵש פעמים בשבוע (למעט ימי שבת וראשון) ופעמיים ביום. הם נתקעו כעצם בגרוני.

הייתי חייב להתיר את הפלונטר הבינלאומי הזה כדי לקדֵם את מערכת השידורים של הטלוויזיה הישראלית . שתי פיגורות טלוויזיה בינלאומיות ידועות שֵם הופקדו על שידור קבצי החדשות של ה- SIN מליסבון למכסיקו סיטי. המכסיקני אָמָאוֹרִי דָאוּמַאס (Amauri Daumas) היה אחראי על שידורי הביולטין הזה מטעם OTI, ובפורטוגל הפיקה את השידור הזה בעבוּרוֹ גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ (Manuela Furtado) המקסימה מרשת הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית RTP. שניהם היו אדיבים מאוד כלפי בשיחות הטלפון הארוכות ממשרדי מחלקת הספורט בירושלים לפורטוגל ומכסיקו. הם התייחסו בכובד ראש לבקשתי המפורשת לשָנוֹת את מועדי שידור של הביולטינים כדי לאפשר לנו לשָדֵר ללא הפרעה מארגנטינה על לוויין ה- Primary. הם היו מלאי רצון טוב אך לא הבטיחו לי להצליח בהזזת ה- SIN מתחומי זמן שידור הנחוצים לנו. זה לא היה דבר של מה בכך לשנות אז ב- 1978 סִדרי עולם מן הסוג הזה של הזזת משדרים בינלאומיים למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ הייתה הראשונה למצוא זמני לוויין חלופיים. אַמָאוֹרִי דָאוּמַאס נזקק לזמן ממושך יותר כדי לתאם את החלטת השינוי והיה חייב להיוועץ עם עמיתיו ברשתות הטלוויזיה של מדינות דרום ומרכז אמריקה. הוא הסכים לתת את תשובתו הסופית רק עם בואי המתוכנן לארגנטינה היכן שהוא לקראת סופו של חודש מאי 1978. זה היה זמן קצר ביותר לפני משחק הפתיחה בין אלופת העולם גרמניה המערבית לבין פולין שנקבע ליום חמישי – 1 ביוני 1978 באִצטדיון "רִיבֶר פְּלֵיְיט" בבואנוס איירס. הייתי במצוקת שידור גדולה וחשפתי אותה בפני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. לא יכולתי עדיין לפתור את המחסור העצום בתקשורת הלוויינים בין ארגנטינה לישראל.

טקסט תמונה : זהו תרשים השידור הלווייני המקורי שהכנתי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן ב- 1978. הוא נלקח מספר השידורים / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 78'. הספר שנכתב כפקודת מבצע צבאית שרד את מאורעות הזמן ונותר בשלמותו. הבעיה הראשית שלנו הייתה נעוצה בעובדה ש- EBU  (איגוד השידור האירופי) החליט מראש להעביר את כל השידורים מארגנטינה לאירופה באמצעות לוויין המייג'ור האטלנטי (A4AF – 2) כאשר לתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה לא היה קשר אִתּוֹ. מפני שלא היינו מחוברים כלל ללוויין הזה נאלצנו להשתמש בלוויין ה- Primary האטלנטי (A4AF – 1 ) שימוש Unilateral. לרוע המזל הלוויין הזה היה תפוש ע"י מגזין החדשות הדו יומי, ה- SIN, שנשלח מפורטוגל לרשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה. (מתוך ספר השידור / פקודת המבצע כפי שתכננתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל – ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זמן רב ומאמץ עצום הוקדש על ידי בבואנוס איירס למציאת פתרונות טכנולוגיים הולמים כדי להעביר בהצלחה ראשית דבר את 21 השידורים הישירים של משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מתחנת הקרקע הארגנטינית בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לעבר תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה . זה היה מרוץ נגד הזמן. חששתי שמאמץ ההפקה שלי יהיה על חשבון תפקידי כעורך התוכן , על חשבון האחריות הכללית הנוגעת למיומנות המקצועית וההרמוניה בצוות , וארגון שני השדרים דן שילון ויורם ארבל. הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה מורכבת ומסובכת מאוד וגזלה ממני זמן רב. זאת הסיבה שבכל רשת טלוויזיה מתוקנת קיימת הפרדה ברורה בין דֶרֶג ההפקה לדֶרֶג העורך. במבצע שידורי ארגנטינה 1978 נשאתי באחריות שני התפקידים האלה יחדיו. בהיותו מודע היטב למורכבות והמסובכות של הפקת ארגנטינה 1978 ובעיקר לקושי הנעוץ בתקשורת הלוויינים ובעייתיות העברת השידורים מארגנטינה הרחוקה לירושלים , ביקש ממני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לשמור על קשר ישיר עמו ולדווח לו על כל התפתחות. זה היה אומנם קיצור דרך (חובת הדיווח הראשונה שלי בהיררכיה הטלוויזיונית הייתה למנהל החדשות חיים יבין) אך חידוש מפליג עבורי מפני ששרר בינינו בימים ההם Distance עצום. כמנהל הטלוויזיה הוא היה כמו חצי אלוהים בשבילי. לא דיברתי עמו מעולם בעבר. אפילו לא חצי מילה למרות ששימש כמנהל הטלוויזיה כבר חמש שנים . הייתי אז בורג קטן במחלקת הספורט של אלכס גלעדי. אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נחשב בימים ההם למנהל טלוויזיה הישראלית הציבורית בעל אוֹטוֹרִיטָה שנהנה מכבוד רב והערכה גדולה שרחשו לו פיקודיו, אם לא הערצה. בדרך הדיווח הזאת זאת עקף את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה המנהל והבוס הישיר שלי אולי מפני ששם לב שחַיִים יָבִין נמנע מ- ליטול כל אחריות בתכנון והפקת משדר מונדיאל ארגנטינה 1978. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית פתח ערוץ הידברות ישיר עמי ושבר את כללי ונְהָלֵי הדיווח המוסכמים ברשות השידור, דבר לא מקובל בימים ההם.

חיים יבין לא גילה כל עניין בתכנון והפקת מבצע שידורי ארגנטינה 78'. הוא לא התעניין, לא שוחח עמי וגם לא עם אלכס גלעדי לפני. הוא לא שאל שאלות, לא תיחקר אותנו, ולא העניק שום גיבוי. מאום. הוא לא עשה זאת מרוע לב אלא מחוסר יוזמה מפורשת שלו ואולי אדישות. בעת המחקר וחיפוש המסמכים הנוגעים להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 אני מוצא שאת דו"חות הסיכום של מבצע השידורים הטלוויזיוני המורכב שחיברתי עם שובי ארצה מבואנוס איירס לירושלים, הגשתי לאלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט ולארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, אך לא לחיים יבין. חיים יבין מעולם לא טיפס לקומה החמישית בבניין הטלוויזיה ברוממה ירושלים שם הייתה ממוקמת חטיבת הספורט. אלכס גלעדי ואנוכי הבנו שהאיש פשוט מנותק מהאירוע. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עסקה במבצע שידורים בינלאומי פופולארי מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית בן יותר מחודש ימים, בו נעשים מאמצים גדולים להביא 21 שידורים ישירים (מתוך 38) מארגנטינה הרחוקה לישראל, אך אותו זה לא הטריד יותר מידַי. לאחר שאלכס גלעדי וארנון צוקרמן הטילו עלי את התפקיד לשמש עורך ומפיק של מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 ביקשתי את חיים יבין לשלוח יחד עִמִי לארגנטינה צוות צילום שלנו, בנימוק כלהלן : "גם ללא השתתפות ישראל במפעל היוקרתי תהפוך ארגנטינה למרכז העולם למשך חודש אחד ותהיה מלאה בסיפורים שיעניינו את הצופים בישראל". חיים יבין מיהר להשיב לי : "אתה ואלכס גלעדי כרגיל מגזימים, מדובר בס"ה בכדורגל". צוות הצילום שנחשב למותרות בטלוויזיה לא אושר. בכך יצר חיים יבין תקדים שיוסף "טומי" לפיד ז"ל השתמש בו במונדיאל ספרד 1982. "לא היה לכם צוות צילום בארגנטינה 1978 ולכן גם לא יהיה לך צוות צילום במונדיאל ספרד 1982. לא צריך חדשות מהכדורגל. תסתפק  ב- 25 השידורים הישירים שאני נותן לך מספרד", שח לי יוסף "טומי" לפיד כעבור ארבע שנים בהיותו מנכ"ל רשות השידור. חיים יבין היה קריין בחסד אך לא מנהיג שידור (על פי תפיסתי) על פי מידותיהם של דן שילון ואלכס גלעדי. התייחסותו של חיים יבין לשידורי הספורט בימים ההם הייתה סוג של התנשאות. הקשר ומגע העבודה עִמו היה אפסי. זאת לא הייתה מנהיגות שידור. ככה אלכס גלעדי ואנוכי חשנו. העניינים החשובים בעיניו כמנהל חטיבת החדשות היו אלה שעסקו בתחומי הביטחון, חוץ, כלכלה וכּנֶסֶת ישראל. שידורי הספורט בטלוויזיה הציבורית לרבות אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978, למרות שהיו המורכבים והמסובכים ביותר וגם היקרים ביותר והיוקרתיים ביותר, והנצפים ביותר, נחשבו לנחותים ולא חשובים כל עיקר. אם לא סבר כך הרי שנהג כך. אחרת כיצד ניתן להסביר את חוסר ההתעניינות המקצועית שלוֹ בנו ובתוכן השידור שאנחנו מציעים לוֹ. חיים יבין היה הבוס הישיר שלנו ונתן לאלכס גלעדי ולי להבין היטב היכן מקומנו ואפוא אנחנו ניצבים בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות. על פי הבנתנו זאת הייתה שיטה. תפישת עולם שלוֹ. בעיני רבים נוספים בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית נחשבו שידורי הספורט מאכסימום כמו אופיום להמונים. מדהים. שידורי הספורט לא העסיקו את חיים יבין יותר מידי וגם לא את מרבית אנשי חטיבת החדשות שלו. לא מן ההיבט התוכניתי ולא מן ההיבט הטכנולוגי והארגוני. גם לא שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978. הוא פשוט לא דיבר אתנו ולא החליף מילה בנושא. ל- וָואקוּם הזה חדר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. הרי מישהו היה צריך לנהל אותנו ולקבל את ההחלטות הסופיות כבדות המשקל. אלכס גלעדי ואנוכי חשנו והרגשנו זאת על בשרנו.

בבואנוס איירס סיפרתי לאלכס גלעדי שמנהל החדשות חיים יבין אפילו לא נפרד מאתנו ולא איחל שום ברכת הדרך טרם יציאת משלחת השידור לדרכה הארוכה לארגנטינה 1978. זה היה מביך וגם מוזר. "…עזוב את חיים יבין. אנחנו לא מעניינים אותו, לא עכשיו וגם לא בעתיד, דבר ישירות עם ארנון צוקרמן…", אמר לי אלכס גלעדי לפני טיסתו לארגנטינה ובטֶרֶם חבירתו ל- Operation group של ה- EBU בעיר רוסאריו. אלכס גלעדי ידע שיחסי חטיבת הספורט באחריותו עם חטיבת החדשות הוא מאבק מתמשך וקומולאטיבי שלא התחיל אתמול ולא יסתיים גם לאחר שובו מארגנטינה. חטיבה ו/או מחלקת הספורט כפי שכינה אותה אלכס גלעדי הייתה על פי ההיררכיה הרשמית ברשות השידור בסך הכל "דֶסְק" (Desk) כמו "דֶסְקִים" אחרים בחטיבת החדשות שחיים יבין היה הבוס שלה במשך שלוש שנים מנובמבר 1977 עד נובמבר 1980. "דֶסְק" הספורט למרות ההפקות רבות ההיקף וכמות השידורים העצומה שלוֹ, ארצית ובינלאומית, לא היה מעולם מחלקה עצמאית . אלא "ֶדְסק" שהוא אקוויוולנט לאחרים בחטיבת החדשות כמו דֶסְק הכלכלה, הדֶסְק הערבי  דֶסְק הכנסת, דֶסְק התרבות, דֶסְק לענייני חברה ורווחה, ועוד – וכפוף ישירות למנהל חטיבת החדשות. אלכס גלעדי איש הטלוויזיה הנפלא בעל יצרים חייתיים של מפיק פעל בדרכו שלו. הוא החליט כבר מזמן שהמשעול בו צעד והפילוסופיה והשיטה שלו חשובים מהפירמה והמוניטין של חיים יבין. כך גם פעל.

טקסט תמונה : חיים יבין ב- 1978. הניח את מחלקת הספורט סמוך לשלב התחתון בסולם העדיפויות של חטיבת החדשות. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1978. ראה בהתנכלותו של חיים יבין למחלקת הספורט בשנים 1980 – 1977, התנכלות אישית כלפיו. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי איש טלוויזיה מוכשר, בעל יכולות, מתכנן וביצועיסט מהדרגה הטלוויזיונית הגבוהה ביותר, וגם שטוף אמביציות, הרגיש שחיים יבין לא "שַם עליו". לא מפני שמנהל החדשות היה איש רע באופיו, אלא בגלל שחיים יבין לא הבין במאום בהפקה הכול כך מורכבת ומסובכת של האירוע, וגם לא העניק לשידורי ארגנטינה 1978 חשיבות יתירה בלוח המשדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. יחסיו המקצועיים של אלכס גלעדי עם חיים יבין בשלוש השנים 1980- 1977 בהן שימש מנהל החטיבה תורגמו למעין קרבות אינטרסים של שידורים, מסכת מורכבת, שהפכה בסופו של דבר למחלוקת קשה כמו "מלחמה" בין השניים. צריך לזכור כי ב- 1978 היה לאלכס גלעדי מעמד רם ברשות השידור כמפיק טלוויזיה בכיר, אפילו ברמה בינלאומית. אלכס גלעדי שימש מפיק מִשְדָר הבחירות המוצלח לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בטלוויזיה הישראלית הציבורית (בו קנה חיים יבין את המוניטין שלו כקריין כמי שניסח את המונח הפוליטי "המהפך") וגם מפיק בעל שם בינלאומי של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בתאריכים 22 – 19 בנובמבר 1977. עכשיו כמנהל "דֶסְק" הספורט בחורף 1978 רחש אלכס גלעדי הערכה מקצועית מִזערית בלשון המעטה לבוס הישיר שלו חיים יבין בימים ההם. הוא היה פגוע ממנו פגיעות מצטברות והבין שחיים יבין מצֵר את צעדיו לא במקרה אלא על פי שיטה מחושבת מראש. מחלקת הספורט נתפשה כעוֹל והפקותיה כמטרד. אלכס גלעדי חש ש- "דֶסְק" הספורט הונח סמוך מאוד ליד השָלָב התחתון בסולם העדיפויות של החטיבה. הוא הרגיש מתוסכל, כועס, וגם ממורמר. אלכס גלעדי לקח זאת אישית. לאחר שלוש שנים בהן כיהן חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות והיה הבוס הישיר שלו, פירש אלכס גלעדי את יחסו אליו כהתנכלות מכוונת. הייתי שם לידו וראיתי זאת במו עיניי. שוחחנו על כך לא אחת. למרות שהיה "רק" מנהל מחלקת הספורט קינן באלכס גלעדי קורטוב של מנהיגות. הוא היה יָזָם בטבעו ששאף כל הזמן להשתפר וביקֵש  כל העת לשנות את המצב הקיים כאלטרנטיבה לסטטוס קוו קיים ויָרוּד בטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא אהב ולא מצא חן בעיניו. היה לאלכס גלעדי חזון שידור אך הוא הלך במידה כזאת או אחרת נגד הזרם. הוא היה טוב ומוכשר מידי. ככל שהרחיק לכת ואמביציות השידור שלוֹ התרחבו צבר יותר מתנגדים בתוך הרשות הציבורית וביקורת על השינויים שאותם רצה לחולל.

הפקת שידורי הטלוויזיה של חטיבת הספורט בראשות אלכס גלעדי את טורניר הכדורסל הקדם אולימפי בשווייץ במאי 1980 (בטרם אולימפיאדת מוסקבה 1980) בהשתתפות נבחרת ישראל, נתקלה בקשיים , והביאה לפיצוץ אטומי בינו לבין הבוס הישיר שלו. ההפקה נעשתה מירושלים. טורניר הכדורסל הזה לא עניין את חיים יבין ואלכס גלעדי חַש זאת על בשרו. ב- 22 במאי 1980 חיבר אלכס גלעדי מסמך חריף מאין כמותו אודות יחסיו עם חיים יבין הנוגע לאחת מהפקות הספורט הבינלאומיות שחיים יבין לא החשיב. אם לרדת ליתר פרטים בנושא השנוי במחלוקת, היה מדובר כאמור הטורניר הקדם אולימפי בכדורסל שנערך בערים נוישאטל וג'נבה בשווייץ בהשתתפות נבחרת ישראל. כרגיל , נבחרת ישראל אכזבה את הטלוויזיה ואוהדיה ברחוב הספורטיבי. היא הפסידה לצרפת 85:81, הפסידה לפולין 89:74, הפסידה לצ'כוסלובקיה 90:78, והפסידה גם לספרד בתוצאה 100:89. הנבחרת הישראלית ניצחה נבחרות חלשות כמו טורקיה, אוסטריה, שוודיה, וגרמניה ושבה מובסת הביתה. היא לא העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980 שכזכור הוחרמה מאוחר יותר ע"י ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין וע"י הוועד האולימפי הישראלי. אך גם אלכס גלעדי הובס בטורניר הזהה ע"י ההיררכיה הבכירה ממנו בטלוויזיה, ושב בידיים ריקות למשרד שלו בקומה החמישית. הוא החליט לכתוב בעקבות השתלשלות העניינים את הגיגי ליבו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני. מכונת ההדפסה הישנה במשרד חטיבת הספורט הנפיקה מכתב נִרְגָן ונרחב בין שני עמודים אותו שיגֵר אלכס גלעדי באמת ללא כחל ושרק למנהל הטלוויזיה. המסמך מעיד היטב מה חשב ומה הייתה דעתו של ראש "דֶסְק" הספורט בטלוויזיה על הבוס הישיר שלו מנהל החדשות שלוֹ. התיעוד האותנטי נשמר. המסמך איננו דבר רכילות אלא מסביר את האמביציות ששוררות בתעשיית הטלוויזיה באשר היא, ולעיתים רבות יוצרות מחלוקות גם בין ידידים ועמיתים למקצוע.

טקסט מסמך : 22 במאי 1980. (עמוד מס' 1 מתוך 2). מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני. "השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא, שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים, שאינם אלא בזבוז כסף, אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי . סיכומו של אותו יום , הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג, "כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי". זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה", כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 22 במאי 1980. (עמוד מס' 2 מתוך 2). מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני. "רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך. תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות בנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות. יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע. אשר לי אישית בלעתי כבר הרבה צפרדעים מדו פרצופו של חיים יבין, אך מאחר שטובת הטלוויזיה (וגם טובתי האישית) עמדה לנגד עיניי – הבלגתי", הוסיף אלכס גלעדי במכתבו למנהל הטלוויזיה אודות התנהגותו של חיים יבין כלפי מחלקת הספורט.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 18 באוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי המתוסכל עוד מכתב מחאה למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני נגד חיים יבין הנוגע להקצאת אמצעי עריכה VTR לתוכנית "מבט ספורט". הוא חש מקופח. "למרות הוראת העדיפות הכתובה של מנהל הטלוויזיה הוציא מנהל החדשות הוראה אחרת . בדם לבי אני כותב לך ובפעם האחרונה מבקש פתרון הולם", כתב בכתב ידו.

טקסט מסמך : 18 באוקטובר 1980. אלכס גלעדי מפנה בדם ליבו את זעמו כלפיי הבוס הישיר שלו חיים יבין מנהל חטיבת החדשות. חודש וחצי אח"כ בדצמבר 1980, נטש את הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחבר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. אולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי נותן לבוסים שלו להבין מה דעתו עליהם. כך אני פירשתי את התמונה, ואחריות הפרשנות רובצת עלי. לא על אלכס גלעדי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי סבל מקשיים מקצועיים רבים בתקופת שלטונו של חיים יבין בחטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977. חד משמעית. זה מצא את ביטויו במכתבי המחאה הקשים ששיגר למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני. (מכתבים ומסמכים נוספים של מר אלכס גלעדי לחיים יבין וגורמים בכירים נוספים בטלוויזיה וברשות השידור, מופיעים ב- 13 ספרי הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בה דמותו של מר אלכס גלעדי חוצה אותה לאורכה ורוחבה). זאת הייתה תקופה לא קלה עבורו. הוא היה המפיק הנבון בהא הידיעה בבניין אבל לא זכה להערכה הראויה. אלכס גלעדי היה הראשון בימים ההם שהגה יחדיו עם מהנדס הטלוויזיה את השימוש ב- Character Generator (מדפיס כתוביות אלקטרוניות בעברית) בתוכניות הספורט בשעה שחטיבת החדשות השתמשה עדיין בשיטה הידנית בהורדת אותיות Letra set בצבע לבן על נייר בריסטול שחור. השימוש ב- Character Generator היה חידוש מפליג, יעיל, וגם מהיר. אלכס גלעדי ומהנדס אריה מולצ'ינובסקי אימנו והדריכו בעצמם שתי נשים צעירות ירושלמיות, מירה הראל ורוזי קוקה, בשימוש במכשיר האלקטרוני הנחמד הזה. פתאום התברר שמחלקת הספורט מקדימה טכנולוגית בשנות דור את חטיבת האם שלה. בכל שידורי הספורט הישירים והמוקלטים בצבצו לפתע האותיות האלקטרוניות הלבנות. ברור שאלכס גלעדי הסתובב במסדרונות בגֵו זקוף. הוא היה מפיק פנטסטי ללא מתחרים. שחקן שח מט שראה כמה מהלכים קדימה מראש. רב אומן שרשות השידור לא ידעה לשמור עליו ונתנה לו ללכת בדצמבר 1980 לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC.

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. גב' מירה הראל  נערת ה- Character Generator הראשונה בתולדות הטלוויזיה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי). 

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. גב' רוזי קוקה  הגיעה לטלוויזיה הישראלית הציבורית זמן קצר לאחר מירה הראל ונחשבה לנערת הקרקטר השנייה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זאת הייתה האווירה המתוחה ששררה בין חטיבת הספורט וחטיבת החדשות. לכן הקמת ערוץ תקשורת ישיר והידברות בלתי אמצעית ביני לבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78', בכל זמן שאחפוץ היה הכרחי. הוא נוצר שלא כמקובל בהיררכיה הקיימת אך היה נדרש כדי להאיץ את מהירות הטיפול וכדי לקבל את האישורים המתאימים לפתרון הבעיות הסבוכות שעדיין ניצבו בפני ההפקה. היא לחלוטין לא הייתה גמורה. לא כל הקצוות נקשרו. טסתי לארגנטינה באיחור רב מבלי שיש עדיין בידי פתרון מניח את הדעת לבעיית תקשורת הלוויינים ולהבאתם ארצה של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 בשידורים ישירים, כפי שתוכננו על ידי במקור בפקודת המבצע – ספר השידור.

קשה להאמין אבל זה היה המצב. הגענו לבואנוס איירס בשבת – 27 במאי 1978 בצהריים (שעון ארגנטינה) סחוטים ועייפים. הטיסה לקצה העולם התארכה לכדי 38 שעות, מנתב"ג לפרנקפורט, משם לרומא, אח"כ למדריד, חציית האוקיינוס האטלנטי לריו דה ז'אניירו, והנחיתה הסופית בבואנוס איירס. הסוגיה המורכבת של תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים טרם נפתרה. ה- EBU החליט זה מכבר להשתמש אך ורק בלוויין האטלנטי ה- Major בעוד תחנת עמק האלה שלנו הייתה מקושרת ללוויין ה- Primary בלבד. ניגוד אינטרסים משווע בין ה- EBU Operation Sports Group Argentina 78 לבין הטלוויזיה הישראלית שהייתה חברה מלאה (Active member) בשורות ה- EBU. ציפיתי בעיניים כלות לפגישה עם אמאורי דאומאס. מישהו מ- OTI הציע לי להמר : "קח את השידורים כמו שהם. ה- SIN יפריע לך רק לדקות ספורות. מכסימום תקליט ותשָדֵר את השערים אם יהיו בכלל בסוף השידור הישיר שלך. קח את המזל שלך. זה עדיף עַל לא כלום", אמר לי. דחיתי אותו על הסַף. מטורף מי שמהמר בעסקי טלוויזיה. מְהַמֵר טלוויזיה הופך למפסידן נִצחי חסר תקנה ואני מכיר כמה מהם. גם השידורים בטלוויזיה עובדים על פי חוקי מֶרְפִי, על אחת כמה וכמה בעת שיקולים לא הגיוניים. מי שרוצה להַמֵר שילך לעבוד בקָזִינוֹ. שידורי הספורט בטלוויזיה פועלים על עיקרון התכנון המדויק לטווח ארוך. אין מקום ליד המקרה. אין מקום לחיש גד, אין מקום למתפשרים, אין מקום לוויתורים מטופשים, ואין מקום לסמוך על הסלוגן הרברבני, "אל תדאג – יהיה בסדר". 

אינני יכול שלא לציין את תחושת החרדה שליוותה אותי בכל מהלך הטיסה הממושכת. חשתי את גודל האחריות הרובצת על כתפי. זוהי מעמסה שלא ניתן לחלוק אותה. מאידך מילא אותי כעס רב על יציאתנו המאוחרת מהארץ , ועל צֶמֶד הטכנאים (מצטיינים במקצועם) היושב לידי עכשיו בטיסה והאחראי על העיכוב. "עם כל הכבוד וההערכה, הכוח העומד והמצוי בידיהם הוא רב מידי", חשבתי לעצמי. ארבעת הימים שנותרו עד למועד השידור הראשון של טקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של אלופת העולם מערב גרמניה נגד פולין הם בהחלט מועד קָצָר מידַי ולא סביר כדי למצוא את הפתרונות לאין סוף של בעיות טכנולוגיות שליוו את ההפקה וכדֵי להיערך בזמן וכדי להפיק בהצלחה מבצע שידורים בסדר גודל של משחקי גביע העולם בכדורגל. רק עם הגיעי לשטח, למוקד ההתרחשות ב- בואנוס איירס, הצלחתי להבין במדויק את פילוסופיית התקשורת הלוויינית של ארגנטינה לאשוּרָה. 7 ATC קבעה כי חברת ENTEL הלאומית הארגנטינית (ראשי תיבות של Empresa Nacional de Telecomunicaciones) הארגנטינית (מקבילה לחברת "בֶּזֶק" שלנו בישראל) תספק במקביל במהלך האליפות רק שלושה Feeds (סיגנל שידור) לשני הלוויינים האטלנטיים ה- Primary ו- Major. כבר הוסבר קודם לכן כי שני הלוויינים האטלנטיים האלו ה- Primary  ו- Major באחריות COMSAT האמריקנית, ממוקמים בגובה של 36000 (שלושים ושישה אֶלֶף) ק"מ מעל קו המשווה, בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה. שיגורם מהקרקע כפוף לחישובים מתמטיים ופיסיקאליים מדויקים. לווייני התקשורת חייבים לנוע בחלל במהירות קבועה וזהה לזאת של כדור הארץ. מהירויות התנועה בחלל של שני הגופים האלה, כדור הארץ והלוויין, שוות לחלוטין. מפני שלווייני התקשורת נעים באותו המסלול ובאותה המהירות בה נע כדור הארץ בציר המעגלי הקבוע שלוֹ , נמצאים הלוויינים כל הזמן כאילו "באותו המקום" יחסית למיקומו של כדור הארץ . מיקומם "הקבוע" והגבוה הופך אותם "לתחנות מִמְסַר" יעילות, הקולטות ומשדרות את התמונה והקול (Receive + Transmit) עבור כל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הממוקמת על פני כדור הארץ, ואשר להן יש קשר עַיִן עִם הלוויינים האלה המשייטים בשמיים. זה כל הסוֹד. לווייני התקשורת האלה שתופעלו ע"י COMSAT לא יועדו ב- 1978 אינם רק להעברת שידורי טלוויזיה. כל אחד מהם נשא עליו בימים ההם טכנולוגיה של תקשורת בינלאומית ענפה הכוללת כ- 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) קווי טלפון וקווי מחשבים לעומת שני טרנספונדרים בלבד המיועדים לצורכי שידורי הטלוויזיה. Transponder הוא יחידת שידור בעלת פס רחב מאוד המותקנת על לוויין התקשורת ותפקידה להעברת סיגנלים של טלוויזיה.

תּכנון מערכת השידור הלוויינית הבינלאומית של ENTEL – ארגנטינה היה מורכב. ENTEL ביקשה לנַתֵּב בכל מקרה שני סיגנלים מקבילים של שני שידורים במונדיאל 1978 המתקיימים באותה שעה לכיוון לוויין ה- Major  בשיטת שידור PAL 625 (לעמק האלה לא היה כאמור כל קשר אליו), ואילו אחד משני הסיגנלים המקבילים האלה ינותב אל לוויין ה- Primary שלנו אליו מחוברת עמק האלה, והוא ישודר בשיטת השידור האמריקנית NTSC 525 המקובלת בארצות מרכז ודרום אמריקה. הסיגנל השני "שירד" בתחנות הקרקע של Berceney בצרפת ו- Buitrago בספרד הוחזר ללוויין ה- Primary לאחר שומר באירופה משיטת השידור PAL 625 ל- NTSC 525 הייתי יכול לעשות כבר עבודת דוקטורט בתקשורת לוויינים. [1]. המצב ברגע זה היה שאנחנו מקבלים את סיגנל השידורים שלנו לא רק ללא Back up, אלא גם בשיטת שידור שאיננה מתאימה לנו. ב- Master Control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ניצב אז רק Converter Optical ישן, הממיר שיטת שידור באיכות טכנית גרועה. אותו הקונברטור שהשתמשנו בו בשידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה אז מוסד עני ונחות מבחינה טכנולוגית. תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה דמתה בכישוריה לטלוויזיה הישראלית הציבורית שאותה הייתה אמורה לשרת . שני הגופים לא היו ערוכים כראוי כדי להתמודד עִם מבצעי שידור מורכבים כאלה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית ו- "בֶּזֶק" נעדרו תשתיות טכנולוגיות הכרחיות כדי להתעסק ברצינות עם שידורי כדורגל ישירים מקצה העולם ועל מנת להעבירם ארצה לטובת משלם האגרה. חלק מהאינפורמציה הטכנולוגית המורכבת והמסובכת הזאת והנתונים הכפופים לה פשוט לא ידעתי לפני יציאתי לארגנטינה. הקדשתי כמויות של זמן ומחשבה בירושלים לפרשת  הלוויינים. סברתי לתומי כי ניתן לגייס את ה- EBU לפחות למשחקים הבודדים. פשוט לא הייתי מודע לעובדה היסודית שהחלטת ENTEL – ארגנטינה לפצל את שני הסיגנלים ל- Major ואחד ל- Primary, היא החלטה שאיננה ניתנת לשינוי. אם היה נערך סיור קדם הפקה קצר שלנו במקום בטרם המשחקים, הייתי מקצֵר מאוד את הדרך לפתרון הבעיה. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) הפעיל כמובן לחץ כבד על ENTEL ארגנטינה ליצור Back up  (תימוכין) לסיגנל השידורים הישירים שלוֹ המועברים ללוויין ה- Major. למעשה חפפה בקשת אירופה את רצונם הכֵּן של מומחי התקשורת הארגנטיניים להעניק תימוכין לכל הסיגנלים המתנקזים  ל- Balcarce תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של ארגנטינה ומשם נשלחים אל שני הלוויינים האטלנטיים. ארגנטינה פנתה למדינות דרום אמריקה האחרות כדי לבדוק אפשרויות מעשיות לשיתוף פעולה תקשורתי ביניהן. הם ראו בצדק בהענקת התימוכין לסיגנלים שלהם צורך חיוני וחשוב ביותר. מכל האמור לעיל הוברר שרק תחנת הקרקע ללוויינים של צ'ילה בימים ההם , הממוקמת על החוף המערבי של יבשת דרום אמריקה מסוגלת לגבות את הסיגנלים המשודרים לכיוון לוויין המייג'ור. לסיגנל השידור שנשלח ללוויין ה- Primary לא היה גיבוי. העובדה הזאת לא הייתה ידועה לי. הייתי תמים לחשוב ש- EBU ילך עִמי על המשחקים הבודדים המשודרים על לוויין ה- Primary ללא גיבוי מתאים (Back up).

עד עצם היום הזה רצות לי אותן התמונות לפני יותר מ- 34 שנים כיצד אני שובר את ראשי על המדוכה בירושלים, מבלי לדעת את העובדות האמיתיות בשטח הארגנטיני. היכולת הטכנולוגית של גיבוי השידורים לאירופה רק על לוויין ה- Major ע"י תחנת הקרקע הצ'יליאנית הייתה נהירה היטב לאנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי, בראשה ניצבו בּיל ווֹרְד (Bill Ward) הבריטי והספרדי מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero). יכולת הגיבוי הצ'יליאנית ללוויין ה- Major בלבד הייתה הסיבה ש- EBU החליט להשתמש רק בלוויין הזה לצורך העברת שלושת הסיגנלים לאירופה, הן של המשחקים הכפולים והן של המשחק הבודד. זה נשמע פשוט וטריוויאלי וניתן לפתרון קל היום אך היה מאוד מורכב בימים ההם . עוד באותו ערב ההגעה לבואנוס איירס, לאחר ההתמקמות במלון שלנו "פְּלָאזַה" סַאן מרטין (באזור יוקרתי בבירה הארגנטינית ליד רחובות לָאוַואזֶ'ה ופְלוֹרִידָה), וסיור העבודה וההתמקמות בפיגורואה אלקורטה, ביקשתי להיפגש עם מר מאכסימו גארפינקל (Maximo Garfinkel) יהודי – ארגנטיני שנשא במשרה החשובה של מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה, וכפי שהתברר גם ציוני חם ואוהד שרוף של מדינת ישראל.

שילמנו לחדר במלון 90 (תשעים) דולר ללילה. הון עתק בימים ההם. כרגיל נכפינו ללון בזוגות על פי הנחיות הקיצוץ והחיסכון של רשות השידור. שיטת הלינה הזוגית במבצעי השידור הגדולים והממושכים הייתה המצאה ייחודית של יצחק לִבני מנכ"ל רשות השידור וסמנכ"ל הכספים שלוֹ ישראל דוֹרי. הלינה הקבוצתית במסעות לחו"ל הייתה ריטואל ומסורת מקודשת. כמו בשירות מילואים. שום רשת שידור עולמית אחרת לא כפתה על שליחיה ללון בזוגות. אין דבר כזה . בן זוגי היה מַחְמוּד אָבּוּ – בָּאקֶר, שַדָּר הספורט בשפה העַרבית. יורם ארבל התגורר בחֶדֶר משותף עם איציק גליקסברג, צמד הטכנאים חבר איש לרעהו. רק דן שילון השַדָּר הבכיר שוּכַּן בחדר לבדו על פי הוראת מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן. הוא היה מורם מהצוות.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978. זהו היהודי – ארגנטיני ציוני חם בנפשו, איש נפלא בעל ידע ויכולות מרשימות מאסימו גארפינקל המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL. תרומתו להצלחת ההפקה הכול כך מורכבת והרחוקה ממדינת ישראל היא בלתי נשכחת עבורי. (התמונה אדיבות פאביאן גארפינקל בנו של מאכסימו גארפינקל. ארכיון יואש אלרואי).                                                                                   

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. מאסימו גארפינקל (ממושקף במרכז) בפרזנטציה תקשורתית  של ENTEL  בבואנוס איירס, ערב תחילת טורניר גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978. (התמונה באדיבות משפחת גארפינקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתום מנוחה קצרה התוודעתי למהנדס התקשורת הארגנטיני מאסימו גארפינקל . מאסימו גארפינקל היה יהודי ציוני חַם (כמו כל יהודי ארגנטינה) איש שקשור מאוד בכל נימי נפשו למדינת ישראל. בן אחיו שהה אז במחנה עבודה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן. יצאנו לאכול "אַסָאדוֹ" (Asado) במסעדת בשרים ידועה על גדות נהר הריבר פלייט. מעולם לא שמעתי עד אז על המונח הגסטרונומי הזה, "אַסָאדוֹ". בפעם הראשונה בחיי גם ראיתי כיצד מכינים בארץ ה- "פַּמְפָּס" רחבת הידיים כריכים בהם מונחים בכפיפה אחת נקניק סלאמי וגבינה צהובה. מאסימו גארפינקל הבהיר לי בשיחתנו פרטים סתומים רבים הנוגעים להפקה המורכבת והמסובכת וגם רחוקה מאוד ממדינת ישראל. אילו פגשתי אותו חצי שנה קודם לכן הייתי פותר בקלות את כל בעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. ארגנטינה היא ארץ הבשר. פולחן ה- "אסאדו" בבואנוס איירס. לסטייקים הארגנטיניים המצוינים יצא שם דבר ומוניטין בינלאומי בכל רחבי העולם. (באדיבות לשכת העיתונות של ארגנטינה ו- 7 ATC).

מַאסִימֹו גָארְפִינְקֶל התוודה בפני וסיפר לי בשלווה את האינפורמציה הנוגעת לתקשורת הלוויינית הבינלאומית הקונקרטית הזאת : "הטלוויזיה הארגנטינית איננה מסוגלת להעניק יותר משלושה סיגנלים בעת ובעונה אחת כפי שנקבע בתכנון המקורי". הוא אמר זאת מפורשות. ברגע הראשון זה נשמע מדהים. אנחנו לא ידענו זאת וגם לא שמענו את האינפורמציה הזאת מאנשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU בבואנוס איירס. המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה פרש לפני תוכנית חסויה בדבר שיגור סיגנל רביעי ללוויין ה- Primary האטלנטי שלנו באמצעות מָשְדֵר חירום של ENTEL ארגנטינה (משרד התקשורת הארגנטיני), שיופעל במשך שעתיים רק למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ה- Feed הרביעי הזה יוכל להיות מוּזָן באינפורמציה שידור PAL 625 הנוחה לנו ו/או בשיטת השידור בצבע 625 SECAM, (ראשי תיבות של Sequentielle Couleur Avec Memoire), שיטת השידור הצרפתית להעברת שידורי צבע שהייתה נהוגה בימים ההם בצרפת, וגם ב- ברה"מ ומדינות מזרח אירופה שהשתייכו אז לאיגוד השידור המזרח אירופי O.I.R.T. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל העניק לי ברוב אדיבותו את זכות הבחירה. זה היה נחמד מצִדוֹ אך עניין שיטות הצבע של ה- PAL ו- SECAM לא שינה לנו דבר מפני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ממילא בימים ההם בשחור/לָבָן. יכולתי אפוא לרתום לחלק מהשידורים של הסיגנל הרביעי את שתי הרשתות הצרפתיות TF- 1 ו- A2 F  ששידרו מארגנטינה בשיטת ה – SECAM שלהם וע"י כך להוזיל בעוד משהו את העלויות הכספיות שלנו.

מהנדס התקשורת היהודי – ארגנטיני מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל גם העניק לנו הנחה משמעותית בעלויות ה- Up Link של Entel argentina (משרד התקשורת של ארגנטינה) תגבה מרשות השידור הישראלית סכום של 540 דולר בלבד תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות של השידור הלוויני במקום 1400 דולר כמקובל בשידורים בינלאומיים, ו- 18 דולר לכל דקה נוספת של השידור במקום 45 דולר כנהוג", הבטיח לי, בעוד אנו נוגסים בעונג בסטייקים העסיסיים של ה- "אָסָאדוֹ". הוא עמד בדיבורו. זו הייתה חוויה גדולה לפגוש אותו ולהיעזר בידע העצום שלו ובשירותיו כמהנדס התקשורת הבינלאומית של ארצו. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הבלתי נשכח חסך לרשות השידור ממון רב, בהתחשב בעובדה, שכמעט כל השידורים מארגנטינה לישראל נקבעו מראש כשידורי טלוויזיה Unilateral (משתתף יחיד), ולכן היו יקרים מאוד. הודיתי לו מקרב לבי. הזמנתי אותו לבקר בישראל והבטחתי לו לקבל אישית את פניו ולערוך לו סיור בן שבוע בשם רשות השידור ברחבי מדינת ישראל מרמת הגולן ועד אילת. לפני שנפרדנו שלף מארנקו את כרטיס הביקור שלו ואמר לי  בזו הלשון : "מר יואש אלרואי, שמור זאת אצלך. אם יהיו בעיות אל תהסס להתקשר אליי".

טקסט מסמך : 1978. מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78' . זהו כרטיס הביקור של מהנדס שירותי התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה מאכסימו גארפינקל , יהודי ציוני ואוהד גדול של מדינת ישראל. בספריית העבודה שלי במשרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים הצטברו אלפי כרטיסי ביקור. זה היה לבטח אחד החשובים שבהם . תרומתו של מאכסימו גארפינקל להצלחת העברתם של 21 שידורים ישירים ו- 17 לצורכי הקלטה של מונדיאל ארגנטינה 78', מבואנוס איירס לירושלים, היא בלתי נשכחת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשמתי את סיכום הפגישה עם מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל ודיווחתי מייד לאַרְנוֹן צוּקֶרְמַן , שחלק חשוב מבעיית התקשורת הלוויינית מארגנטינה נפתרה בסיועו הנדיב של מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל . נותרה לפני המשימה השנייה לפגוש את המכסיקני אַמָאוֹרִי דַאוּמָאס מזכ"ל OTI כדי לשמוע מה יש בפיו בנוגע לפינוי SIN ביולטין החדשות הבינלאומי (ראשי תיבות של South America International News) המשודר מהטלוויזיה הציבורית הפורטוגלית RTP אל מרכז הטלוויזיה של OTI באמצעות לוויין ה- Primary האטלנטי "שלנו" בתקופת משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978. הערות ליומן המסע. סיכום הפגישה עם מאסימו גארפינקל המהנדס הראשי של ENTEL בטרם תחילת המונדיאל. הוא העניק לטלוויזיה הישראלית הציבורית הענייה והמרודה % 50 הנחה בתשלום עבור שירותי התקשורת הלווייניים. מייד העברתי את פרטי נושא השיחה וסיכומה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום שלישי – 30  במאי 1978 נפגשתי בבואנוס איירס לארוחת עֶרֶב במסעדה איטלקית עם המכסיקני מר אָמַאוּרִי דָאוּמַאס האדיב מנכ"ל OTI. הוא נתן לי מייד תשובה חיובית וסופית, ואמר בשמחה, "…מר יואש אלרואי מאמצי נשאו פרי. OTI וויתרה לטלוויזיה הישראלית לחלוטין על הסְפּוֹטִים של ה- SIN  לאורך כל תקופת המשחקים של מונדיאל ארגנטינה 1978…". לוויין ה- Primary פנוי עכשיו עבורך בכל תקופת האליפות". שוב צלצלתי לארץ לארנון צוקרמן ובישרתי לו כי משימת שִחרוּר הלוויינים הושלמה, אך 21 השידורים הישירים ו- 17 המוקלטים יתבצעו ללא Back up (תִּימוּכִין). זה היה המיטב שאפשר היה לעשות בימים ההם ועלה לרשות השידור בשתי ארוחות ערב וכמה סובנירים נחמדים שלנו. ארנון צוקרמן קיבל את בשורות הצלחת ההפקה הרחוקה בשוויון נפש. כ- פסע היה בין הצלחתה לכישלונה הגמור. הוא היה איש כה מופנם שבקושי אפשר היה לדובב אותו דרך הטלפון . הוא נשאר בדרך כלל קר רוח (כדרכו). הפליא אותי שמחד וויתר על עמדת התיווך בהיררכיה המקובלת בינו לביני והסיר ממנה את חַיִים יָבִין על מנת לקבל את תמסורת האינפורמציה שלי ישירות אליו, ומאידך איננו מפגין עניין יתר בהפקה המסובכת, איננו מתעניין בפתרונות שהשגתי, איננו סקרן, ולא שואל שאלות שנוגעות להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978, ואפילו לא מסוגל לומר מילה אחת תודה. ייתכן ודמותו של המפיק הגדול אלכס גלעדי צצה לפתע בשיחות הטלפון שקיבל מקצה העולם והתייצבה ביני לבין מנהל הטלוויזיה. ארנון צוקרמן לכשעצמו לא התמצא כהוא זה בתקשורת הלוויינים המסובכת. אני חושב שזאת הסיבה בגללה סמך עלי לחלוטין. זאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלי בסדר גודל עצום שכזה כזה – כמנהל, מנווט, מפיק, ועורך. האמת, ארנון צוקרמן לא עניין אותי עוד בעֵת שהותי בבואנוס איירס. עכשיו משהוסרו מכשולי התקשורת הלוויינית הבינלאומית היה צריך לעטוף את ההפקה שנולדה בצֶמֶר גֶפֶן. המתינו לי מהמורות רבות בהמשך הדרך.

טקסט תמונה : קיץ 1978. מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78' . זהו הפתרון הטכנולוגי והתרשים המקורי שלי כפי שהצבתי אותו על מפת תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים ב- 1978. השרטוט הזה הועבר לידיעתו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. סיגנל השידורים של כל המשחקים הגיע מבאלקארסה לעמק האלה בשלושת שיטות השידור של Pal , Secam , ו- NTSC , אבל בסופו של דבר הוא הגיע. זה היה הרע במיעוטו. הייתי מסוגל עכשיו להעביר לירושלים את כל 21 המשחקים המתוכננים לשידורים ישירים עם קולותיהם של דן שילון ויורם ארבל. (השרטוט מתוך ספר השידור / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הציבור יזכור את שני שדרני הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ארגנטינה 1978 דן שילון והוותיק ויורם ארבל הטירון. גורלו של הפרשן יוסף "יוסל'ה" מרימוביץ' שעשה את עבודתו בהתנדבות עתיד היה להישכח. כבר לא זוכרים אותו. רמת השידור הישיר ומוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה עוד אבן יסוד, נדבך נוסף בפירמידה הכללית שהמשיכה להיתמר מעלה. הכדורגל בארגנטינה הוא דת במגרש ומחוצה לו. צריך להיות שם כדי לחוות את החוייה ולהבין את מורשת הכדורגל הארגנטיני. ארגנטינה ניצחה במשחק הגמר את הולנד 1:3 לשמחת תושבי המדינה ונשיא ארגנטינה העריץ וראש החונטה הצבאית חורחה רפאל ווידלה שהעניק את גביע העולם לקפטן דניאל פאסארלה וצבר מוניטין אזרחי.

סיכום קצרצר.

מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הארגנטיני והמכסיקני אמאורי דאומאס היו שני אנשי תקשורת עלומי שֵם בישראל, אך הם אלוּ שהצילו את שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 עבור משלם האגרה הישראלי. נדיבותם המקצועית אִפשרה לצופי מדינת ישראל לצפות במשחקי גביע העולם על פי התּכנון המוקדם וסדר העדיפויות שלי שנקבע עוד בישראל. אני זוכר שבטרם תחילת המשחקים נסעתי לשדה התעופה הבינלאומי של בואנוס איירס כדי לקבל את פניו של דן שילון שהגיע מניו יורק . אינני יודע אם דן שילון שמח בכלל לראות אותי בבואנוס איירס בתפקיד המפיק והעורך הראשי ומנהל המִפְעַל הזה של שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' . הוא היה רגיל לראות במחוזות הבינלאומיים הללו את אלכס גלעדי. לפתע פגש אותי. דָן שִילוֹן היה אמור לשָדֵּר בתוך יממה וחצי את טֶקֶס הפתיחה ומשחק הפתיחה. נסעתי ברכב ההפקה לנמל התעופה הבינלאומי של ארגנטינה כדי לקבל את פניו . ערכתי לו סיור קצר ב- IBC  בפִיגוּרוֹאָה אַלְקוֹרְטָה ואח"כ שכרתי לו מונית ושלחתי אותו לנוח במלון שלנו בסַאן מרטין. הוא היה היחיד שזכה "למותרות", לדוּר בגפו בחדר במלון על פי הרשאה של ארנון צוקרמן ומכיוון שהיה השַדָּר הראשי שלי בארגנטינה . הצמדתי לו את הטכנאי מוֹרִיס בַּרוּךְ בעמדות השידור באִצטדיונים. בֵּנִי עוֹרִי איש מחלקת הספורט שלנו שהגיע על חשבונו לארגנטינה שימש עוזר שַדָּר של יורם ארבל וגם חצי מפיק שלוֹ . זאת הייתה תגבורת חשובה . בני עורי נחשב על ידי במשך שנים רבות לעיתונאי ותחקירן מצוין שעשה עבודתו נאמנה מאחורי הקלעים . אהבתי אותו בשל היותו ידען מופלג אך איש צנוע שמוכן תמיד להגיש עזרה . אינני יודע כיצד יורם ארבל היה מסתדר בלעדי העזרה הלוגיסטית של בני עורי ברחבי ארגנטינה הענקית. אני קוטע כאן את הדיווח אודות הפקת מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978. השאר מסופר בסֶפֶר עב הכרס בן 10000 (רבבה) עמודים, הקרוי, "הפקות חובקות ארץ ועולם".

תוספת הערה א' : כפי שאמרתי בתחילה, אינני יודע אם הייתי נדרש לכתיבת כמה מהפוסטים הללו אודות ההפקה ה- היולית, הבראשיתית, והבלתי מפותחת הזאת של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1970, אילולא הייתי נתקל בהצהרה של מר אריה מליניאק בפני אהרון ווייסברג ב- 2007 , "עשינו טלוויזיה מכלום" . כזכור הבהרתי בבלוג הזה בזמנו כי הכרזות טלוויזיוניות בסגנון הזה "עשינו משהו מכלום" שמור רק לאנשי הדור ההוא של צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968. לבאים אחריהם היה כבר במה להיאחז. הפרק הגדול של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית (ו- EBU) את מונדיאל ארגנטינה 1978 מופיע בשלמותו ובפרוטרוט בשני ספרי הסדרה רחבת ההיקף "הפקות חובקות ארץ ועולם" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן".

תוספת הערה ב' : בנובמבר 1980 סיים חיים יבין את כהונתו בת שלוש שנים כמנהל חטיבת החדשות. ממש באותו הזמן צירפה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC את אלכס גלעדי לשורותיה כשחקן חיזוק תמורת משכורת עתק. כשחיים יבין שמע ש- NBC (ולפניה CBS) מתעניינות באלכס גלעדי כשחקן חיזוק הוא אמר, אולי פלט, "אם כך מצבן רע" במובן השלילי של הפרשנות. אולם עיון קליל בניסוח הזה מראה כי הוא בעל משמעות כפולה, גם חיובית. ב- 22 בדצמבר 1980 ערך אלכס גלעדי בחסות NBC מסיבת פרידה ענקית במלון "דן אכדיה" בהרצליה מכור מחצבתו הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מאות אנשים הוזמנו ובאו לחלוק כבוד לאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית המוכשר הפורש ממנה בדרכו לקריירה פנטסטית ב- NBC. בין מאות המוזמנים היה נוכח גם חיים יבין. חיים יבין היה החונך והמורה של כולנו. הוא לא נטר טינה ולא שמר שנאה לאיש. עבור רבים מאתנו וגם לי היה כאָב. כמו אבא. הוא הבליג. ראיתי במו עיניי אז באותו הערב של 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" כיצד הוא לוחץ בחוֹם את ידו של אלכס גלעדי ומחבק אותו ואף מאחל לא הצלחה מְירָבִּית בדרכו החדשה. רבים נטו לחשוב כי בחלוף שנה אחת, אולי פחות, NBC תתייאש ותשיב את אלכס גלעדי במהרה בחזרה לחיקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מתברר שלא. אלכס גלעדי עשה ועודנו עושה קריירה נפלאה ומשגשגת מזה 32 שנים ב- NBC. תשאלו את הבוס שלו בחטיבת הספורט של הרשת מר דיק אברסול (Dick Ebersol). רק לפני כמה חודשים האריכה לו הרשת את חוזהו האישי בפעם הרביעית ברציפות.

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980. מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח. נשף הפרידה של אלכס גלעדי (בן 38) מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לשורות NBC האמריקנית . מאות אנשים באו להיפרד מאלכס גלעדי מגדולי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. בתמונה, נראה אלכס גלעדי (מימין) נפרד ממזכירתו גב' רחל ברכה. משמאל, יורם ארבל מנחה הטקס. (באדיבות רודולפו כהן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980. מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח . נשף הפרידה של אלכס גלעדי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לשורות NBC האמריקנית. איש NBC מר דוֹן וִויר מסביר לקהל הרחב מדוע החליטה רשת NBC לחזק את שורותיה ולרכוש את מר אלכס גלעדי. משמאל, יורם ארבל מנחה הטקס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חַיִים יָבִין או כפי שרבים מכנים אותו "מר טלוויזיה" התמנה ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לאחר לא מעט לבטים למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , באביב 1986 . הוא היה הבוס שלי בשתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 והמוּנְדוֹ – בַּאסְקֶט של ספרד 1986. יַחַסוֹ אלי באופן אישי ולשידורי הספורט באחריותי היה יותר מ- קורקטי. לא אמביוולנטי. תומך. אני זוכר שעם שובי לירושלים בתום שהייה של חודש וחצי ב- מכסיקו סיטי במונדיאל מכסיקו 1986 מצאתי על שולחני כמה מילות הערכה ושבח ממנו וגם ממנכ"ל רשות השידור אורי פורת. בתוקף תפקידו כמנהל טלוויזיה הבין כעֵת עד כמה הפקות הטלוויזיה הנוגעות למפעלי ספורט בינלאומיים כמו אולימפיאדות ומונדיאלים הם מסובכים ביותר ללא כל השוואה עם הפקות טלוויזיה אחרות. האיש שמנווט את ההפקות צועד כל הזמן ולאורך כל הדרך על תפר דק שמפריד בין הצלחה לכישלון. הפרוספריטי ושגשוג שידורם של אירועי הספורט הגדולים – המקומיים והבינלאומיים מחו"ל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות, איננו דבר של מה בכך ולחלוטין לא מובן מאליו. ההצלחה לא הייתה מקרית מפני שהיא נשענה ראשית דבר על לימוד יסודי של החומר, תכנונים מפורטים ומדוקדקים לפרטי פרטים והתייעצויות רצופות שלי עם כל הדרגים הרלוואנטיים ובעיקר עם מהנדסי הטלוויזיה בתחום ה- Video והתקשורת, וחשיבה ארוכת טווח זמן רָב מראש בטרם ההסתערות על יעדי השידור. מדובר בהכנה והכשרה אסטרטגיים רוויי עשרות אלפי פרטים של פרויקטים טלוויזיוניים שנעים בחלל ועל פני היבשה. אי אפשר לסיים את הפוסט הזה מבלי להעלות על הכתב את תרומתם הגדולה להצלחת ההפקות של כמה  מהנדסי טלוויזיה ברמתם הגבוהה כמו : עקיבא מלמד, מיכה לויירר, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, מנחם וולף, אלי רבינוביץ', זאב שטוקהיים, שמואל כהן, מאיר חיימי, אלי קרייתי, אלי בבא (כפול 2), עמירם שטדלר, אבנר מריומה, אריה קולקר, אלכסנדר לבריק, אריה מולצ'ינובסקי, וישי פרנקל ואנשיו במחלקת הפיתוח. שמות האנשים האלה אינם אומרים דבר לציבור הרחב אך עבורי הם בלתי נשכחים.

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה / צל"ש שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין בתום שתי ההפקות הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל ספרד 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה / צל"ש שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום שתי ההפקות הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל ספרד 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הראשון בהיסטוריה של משחקי ה- NBA על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 126. הועלה לאוויר ב- 25 בדצמבר 2012. 

הערה : גם הפוסט הבא מס' 127 ימשיך לעסוק בניקיון התמונה הטלוויזיונית.

סוף הפוסט מס' 126. הועלה לאוויר ב- 25 בדצמבר 2012.