——————————————————————————–

פוסט מס' 22 : הועלה לאוויר ב- 31 באוגוסט 2012.

——————————————————————————–

משחק כדורסל ישראל – מונטנגרו 81:76. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 22. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי . הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אני אוהב את הנבחרות הלאומיות של ישראל בכדורסל , בכדורגל , בכל ענף ספורט . אני פטריוט אבל מהכורסה בסלון ביתי . אני אוהב את הספורט באמצעות הטלוויזיה . אני מתעניין בהפקה ובבימוי של של הטלוויזיה . אני עוקב אחרי תנועת המצלמות וחוקר היכן הציבו אותן באצטדיון , ומאלו זוויות הן יעניקו לי את המבט הטוב ביותר באותו רגע על המשחק מהכורסה שלי . אני שַם לֵב להילוכים החוזרים האיטיים ועד כמה הם איטיים , לנקודת הכניסה שלהם , למִשְכָם , ולנקודת היציאה שלהם , ומקור המצלמות שלהם . המוֹתָּר שלנו צופי הטלוויזיה מהצופים ביציעים הם ההילוכים החוזרים ותכיפותם . חשוב לי לדעת שבימאי הטלוויזיה ומפיק השידור הישיר מעוניינים לקחת אותי באופן אישי באמצעות 12 המצלמות שלהם שוב ושוב למקומות הצפייה הטובים ביותר ביציע במגרש . מבחינתי זה יכול להיות פעם באמצעו של היציע המרכזי הגבוה , ואח"כ ביציע המרכזי הנמוך , וגם מאחורי הסל , ואם אפשר על הסל , ולא אכפת לי אם הוא מניח אותי גם לפעמים ליד וסמוך לקווי המגרש , ואפילו באלכסון . העיקר שזה יהיה המקום הטוב ביותר ביציע באצטדיון באותו רגע . אני אוהב לחוש את אֶפֶקְט ה- Sound שמלווה את תצוגת הטלוויזיה . איכות קוֹלִית איננה חשובה פחות מהתמונה . אני נהנה כשמישהו בניידת חושב עלי ונותן לי לשמוע את Sound השְרִיטָה כשכדור חודר לטבעת ונושק את הרשת . אני מעריך עד למאוד את העורכים והמפיקים שמאפשרים לי לשמוע את התדריך וההוראות שהמאמן אריק שיבק מחלק לשחקניו בפסקי הזמן . טלוויזיה היא מדע שָלֵם והעיסוק בה נועד לאנשים חושבים שיודעים לנתח וגם ללמוד מהשגיאות של עצמם .

יורם ארבל הוא פשוט שַדָּר כדורסל פנטסטי וגם נָבוֹן . כדי לחַלֵץ מהפרשן המוגבל שלו צבי שרף פרשנות טלוויזיונית סבירה כלשהי אמש , הוא פשוט תדרך אותו ב- "אוויר" ובעצם הכריח אותו מה לומר לטובת הצופים כששאל אותו  פעם ועוד פעם : "תגיד מה אתה היית אומר עכשיו לשחקנים שלך אילו אתה היית המאמן…?" . יורם ארבל בניסיון הטלוויזיוני העצום שלו מטיל צֵל כבד כל מיני אנשים רדודים בערוץ 1 שמתעקשים להגיש ולשָדֵר מהאולפן המאולתר בשטח ו/או מהאולפן המוּבְנֶה בתחנת האֵם בבניין הטלוויזיה בשכונת קוממה בירושלים . הגשה On air וְ- On camera בטלוויזיה ושידור ישיר Play by play בטלוויזיה נועדו לכמה אישים ספורים שהם באמת מוכשרים לכך .

אני מותיר לרגע בצד את ערך הפטריוטיות הלאומית שלי . הטלוויזיה היא זאת שניצבת במוקד . צריך לקחת את קלטת ה- Video כדי להאזין שוב מה אמרו כל מיני מומחים בערוץ 1 ומחוצה לוֹ בטרם שריקת הפתיחה להתמודדות ישראל – מונטנגרו . אך נעזוב את זה . המאמן הלאומי אריק שיבק מוצא חן בעיניי בתדריכים שלו לשחקניו . הוא איננו טוב פחות מהטריאומווירט עומרי כספי , ליאור אליהו , ויוגב אוחיון . הוא גם אציל בראיונות שלוֹ בטלוויזיה . הוא איננו מתבכיין . אך על כולם מאפיל השַדָּר יורם ארבל . פשוט אין בִּלְתּוֹ .

סוף הפוסט מס' 22. הועלה לאוויר ב- 31 באוגוסט 2012.