הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגי ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו נמצא תחת זכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , פרסום מסחרי , ו/או פרסום אישי .

——————————————————————————

פוסט מס' 115 : הועלה לאוויר ב- 12 בדצמבר 2012.

——————————————————————————

פוסט מס' 115. סיקור טלוויזיה ישיר (ערוץ 1) את משחק הכדורגל בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 1:1 אמש, 10 בדצמבר 2012 באצטדיון ר"ג. פוסט מס' 115. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השידור הישיר של המשחק בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 1:1.

% 11.5 רייטינג צבר אמש ערוץ 1 בין שמונה וחצי בערב לבין עשר ארבעים וחמש בלילה (% 14 ב- Peak) בעת סיקור ישיר של המשחק המרכזי בליגת העל הכדורגל מאצטדיון ר"ג בית"ר ירושלים – מכבי ת"א 1:1. כ- חצי מיליון צופי טלוויזיה חזו בו. הישג נאה של ערוץ 1 שמסביר עד כמה חיוני לשבץ בלוח משדרי הטלוויזיה הציבורית אירועי ספורט רלוואנטיים. צפיתי בשידור הישיר עם נֶכְדִי אבשלום בן 10 (אוהד מכבי ת"א ואחד מתוך תשעה הנכדים שלנו) וממש נהנינו שנינו כשבימאי ניידת הטלוויזיה של ערוץ 1 אמנון אוסמן ועוזרתו גב' לורה קורנפילד חשפו בפנינו שוב ושוב באמצעות המצלמות שלהם את ארובות השמיים מורידות ממטרים כבדים באצטדיון ר"ג . דווקא בקצה הרחוב שלנו בצָפוֹן היָשָן של תל אביב היה יָבֵש כצְנִים.

הבימוי של המִשְדָר הישיר הארוך – סביר. לרבות הטיפול ב- Pre Game Show (צובר % 6.2 רייטינג), החזקת ה- הפסקה שבין המחציות , וגם בסיומת של משדר ה- Post Game Show (צובר % 7.2 רייטינג) . תריסר מצלמות מביאות את סיפור העלילה על כר הדשא ואת נאמנות האוהדים ביציעי אצטדיון ר"ג לקבוצות שלהם בערב כה סגרירי. 28000 (עשרים ושמונה אלף) צופים במשחק ליגה בישראל איננו דבר שבשגרה. זוהי כמות עצומה. הבימאי אמנון אוסמן בוחר הפעם שלא לאַפְסֵן ולהחביא את ההילוכים החוזרים של שני השערים שהובקעו במשחק לטובת אנליזה מאוחרת של המנחה בוני גינזבורג ושני אנשי הפאנל שלו אלון חזן (אנרגטי ודמות טלוויזיונית ) ואבי נמני (הססן במידת מה ואיטי). אמנון אוסמן יורה את כולם בצרורות כמו במטווח, שלושה – ארבעה מזוויות ראייה שונות – כהרף לאחר הבקעת השערים. הוא ממהר לעשות זאת גם לאחר ביצוע עבירות בשדה. כולל מהזווית ההפוכה. הבימאי איננו מתעכב כבעבר כדי לירות ב- בודדת את ה- Replays הנכספים. זהו המותר של נֶכְדִי ושלי כצופי טלוויזיה שיושבים בכורסאות נוחות בחוג המשפחה שלנו על פני עשרות אלפי אוהדים רטובים ביציעים . מה עוד שבדירה החמימה שורָה אווירת חג האוּרִים, הנרות בחנוכייה העתיקה ניצבים כתרנים ומפיצים להבה רומנטית , והסבתא מכינה לביבות חנוכה. בערבים חורפיים שכאלה אין כמו הטלוויזיה. היא יותר מאַקָמוֹל.

הפִסְפוּס היחיד של הבימאי אמנון אוסמן נעוץ בהכשלה של שחקן מכבי ת"א דאבור ברחבת ה- 16 של בית"ר ירושלים בדקה הרביעית ע"י הירושלמי שקוורץ, עבירה שחייבה ללא כל ספק בעיטת עונשין מ- 11 מ'. שופט המשחק דניאל בר נתן שניצב קרוב לאירוע שגה קשות משעבר כך סתם לסדר היום כאילו לא קרה כלום . הבימאי הראה לנו בחטף הילוך חוזר אחד בלבד ממצלמה צדדית כיצד שקוורץ שם רגל לדאבור וחזר מייד למצלמה המובילה להמשך השידור הישיר. אולם היו במחצית הראשונה די הפסקות כדי להראות לצופי הטלוויזיה הילוכים חוזרים נוספים של אותה ההכשלה בשלב מוקדם מאוד של המשחק אותם שמר ללא כל הצדקה במחסנית שלו כ- Visuals לטובת ניתוח וסיכום מאוחרים בהפסקה שבין המחציות של אנשי הפאנל. עיכוב מרגיז ולא מוצדק. אחד היתרונות של הצופים בכורסה בסלון ביתם הוא שהטלוויזיה בגלל עושר המצלמות , זוויות הצילום, וההילוכים החוזרים מעניקה להם פוטנציאל של שופטי כדורגל בעת רגעי מחלוקת . צופי הטלוויזיה הופכים ליותר Interactive ו- Hyperactive ונקשרים בעל כורחם בעבותות למרקע . אתה שומע את הַנֶכֶד שתמה באופן טבעי ושואל מדוע לא מראים עוד הילוכים חוזרים מזוויות צילום אחרות כדי לוודא שראוי להעניש את בית"ר ירושלים ודאבור זכאי באמת לבעיטת עונשין מ- 11 מ' . חוק מס' 12 סעיף 2 בספר חוקת הכדורגל שדן בעבירות והתנהגות פרועה , קובע בבירור בזו הלשון : "אם שחקן מהקבוצה המגינה מכשיל שחקן יריב ו/או מנסה להפילו ע"י שילוב רגל בתוך רחבת ה- 16 שלו, ייענש בבעיטת עונשין מ- 11 מ'. ותוספת : מותר לשופט להעניש בבעיטת עונשין מ- 11 מ' ללא התחשבות במקום שבו נמצא הכדור, באם העבירה נעשתה ברחבת העונשין ובאותה עת היה הכדור במשחק".

השופט דניאל בר נתן שגה קשות ועמו גם מר דני נוימן פרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הבעיה איננה דני נוימן אלא השַדָּר המוביל יורם ארבל. שני השדרים החלו להתווכח ולהתפלסף אודות האירוע. דני נוימן טען שאין מקום לבעיטת עונשין מ- 11 מ'. יורם ארבל בִּלְבֵּל אותו והתריס כלפיו, איזה עונש אחר חוץ מבעיטת 11 מ' קיים בגין הכשלה ברחבה, הרי אין החוק קושר את עצמו לכיוון הריצה של השחק המוכשל ? לדני נוימן לא הייתה תשובה. הוא גִמְגֵם. בכך הלבין יורם ארבל את פניו של הפרשן שלוֹ ברבים. מאות אלפי צופי טלוויזיה היו עדים למעידתו של דני נוימן ותמהו כיצד פרשן הכדורגל הראשי של ערוץ 1 איננו מכיר בע"פ את  חוקת הכדורגל . הבעיה עם יורם ארבל שהוא אומנם איש נבון אבל כנוע ו- וותרן. שַדָּר ספורט לעִילָא ו- עִילָא אך איש של פיוסים. משהגיע פרשת דאבור – שקוורץ לדיון בפאנל התייצב אלון חזן ללא היסוס לצדו של יורם ארבל. השַדָּר המוביל צדק והשופט טעה בגדול. אלון חזן כבש כבר לעצמו מזה זמן טריטוריה טלוויזיונית. הוא מומחה כדורגל רהוט, בהיר, בעל קול נעים, וקצב ויכולת ביטוי נאים.

בעוד אני רושם לעצמי את הערותיי אני מגלה שנֶכְדִי נרדם . לא באשמת צוות השידור של ערוץ 1 וגם לא באשמת השחקנים . האשם בשעת המשחק המאוחרת . אף על פי כן ראוי הצוות הגדול של ערוץ 1 ("רבים וטובים מאחורי הקלעים" כפי שמכנה אותם המנחה בוני גינזבורג) בראשות הבימאי אמנון אוסמן , השַדָּר יורם ארבל , המנחה בוני גינזבורג עצמו ושני הפאנליסטים שלו אלון חזן ואבי נמני – למחמאות ! רבים מאוד מהם צלמים, טכנאים , ומפיקים אני מכיר באופן אישי מזה שנים ארוכות. האנשים האלה הם יקרים, חרוצים, ואנשי טלוויזיה מהימנים. אם יש פגמים בערוץ 1 זה לא בגללם. מרבית אנשי ערוץ 1 באשר הם ראויים להוקרה והערכה. הבימאי אמנון אוסמן עשה עבודה ראויה.

התוכנית "בועטים" צוברת רייטינג נמוך : רק % 3.8. חלש.  

הערה 1 : עמיר פלג איש "ידיעות אחרונות", אחד מאנשי הפאנל אֶמֶש, הוא אחד הכותבים הטובים והמוכשרים שאני מכיר בארץ. עמיר פלג רואה את הדברים בתחום הכיסוי שלו, מתייחס אליהם , וכותב אודותיהם ברמתו של נחום ברנע. בשל רמתו הוא ניצב מעל הפאנל של התוכנית . הוא ראוי לטוּר אישי משלו בטלוויזיית הספורט, טוּר שמשיק למעין מאמר מערכת. "בועטים" תצא נשכרת . אינני יודע האם עתידה של "בועטים" הבעייתית מובטח, מה יהיה אורך חיי המדף שלה, והאם הופעתו אתמול בלילה של עמיר פלג ב- "בועטים" הייתה אקראית, ו/או מבשרת על פתח של תקופה חדשה. אנוכי כן יודע שהוא עיתונאי חד, שנון, כותב כ- דוֹרְבָּנוֹת, וגם ישר והגון.

הערה 2 : אינני שותף למחולות השמחה סביב שבירת שיא הבקעת השערים הישן של הגרמני גֶרְד מִילֶר ע"י הארגנטיני לֵיאוֹ מֶסִי. אם כך, היכן משקללים את תרומתם ו/או פועלם של השחקנים המהנדסים והמוסרים את כדורי הזהב שלהם למלכי השערים , ויוצרים עבורם את ההזדמנויות , כמו למשל אנדראס אִינְיֶיסְטָה זה שמסר בעקבו ל- לֵיאוֹ מֶסִי כדי שיבקיע את שערו ה- 86 העונה . העיסוק במניין השערים והכתרת מלכי שערים הוא נתון סטטיסטי יבש . הדיון במתמטיקה הזאת איננו חשוב מפני שמדובר במשחק קבוצתי. לֵיאוֹ מֶסִי הוא גאון כדורגל כמו סְטֶנְלִי מֶתְּיוּס , כמו דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה, כמו יוֹהָאן קְרוֹיְף, וכמו פֶּלֶה. המכנה המשותף שלהם הוא שכולם אדריכלים וקבלני ביצוע של הוצאה לפועל בעת ובעונה אחת . הם שחקנים כה נבונים ובעלי שליטה פנטסטית בכדור עד שהם מסוגלים להפיק בעצמם לעצמם מצבי הבקעה ללא סיוע מחבריהם. גֶרְד מִילֶר הוא סיפור שונה לחלוטין מ- לֵיאוֹ מֶסִי. הוא רק מוציא לפועל. כובש שערים מחונן ומובהק בדומה לחלוץ הבריטי נאט לוֹפְטְהָאוּס, או החלוץ הוולשי ג'וֹן צָ'ארְלְס למי שזוכר, ו/או החלוץ המרכזי האיטלקי מהעבר הרחוק סִילְבִיוֹ פְּיוֹלָה (Silvio Piola). סִילְבִיוֹ פְּיוֹלָה לא היה יכול להתקיים לבדו ללא הקפטן המזהיר שלו בנבחרת איטליה גְ'יוּזֶפֶּה מֵיאָצָה (Giuseppe Meazza). גֶרְד מִילֶר קנה באמת את המוניטין העצום שלו בתחום התמחות קונקרטי של הבקעת שערים ושובה עין מטבע הדברים, אך הוא לא היה שווה מַרְק גרמני שחוק אחד בלעדי פְרָנְץ בֶּקֶנְבָּאוּאֶר ושאר חבריו התומכים בו בנבחרת. מלך השערים ההונגרי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש היה מאבד מיוקרתו אילולא גוּסְטָב שֶבֶּש היה מאמנו וזה ששיחק מאחוריו ותמך בו הרץ הימני יוֹזֵף בּוֹזִ'יק בתוספת שני החלוצים נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי ושָאנְדוֹר קוֹצִ'יש . פֶּלֶה לא יכול היה להבריק בלעדי גָארִינְצָ'ה, דִידִי, טוֹסְטָאוֹ, רִיבֶלִינוֹ, זָ'אִירְזִינְיוֹ, וקְלוֹדוֹאָלְדוֹ. הבקעת שערים במשחק הכדורגל היא תוצאה קבוצתית סופית של מכפלת הכישרונות ביכולות שיתוף הפעולה . ראוי לציין שמר רונן דורפן עסק בסוגיה הזו בכישרון לפני כמה ימים בעיתון "ישראל היום". ברור שהגאונות של לֵיאוֹ מֶסִי ב- ברצלונה נובעת גם מהעובדה שמשחקים מאחוריו ומצדדיו צָ'אבִי, אִינְיֶיסְטָה, פַאבְּרֶגָאס, וג'וֹרְדִי אַלְבָּה. וגם אודות לשיטת המשחק הייחודית שהגה המאמן שלו , האחד והיחיד פֶּפּ גווארדיולה.

הערה 3 : חשיפת גֶרְד מִילֶר אמש ב- "בועטים" הייתה עבודה ארכיונית רשלנית של עורכי התוכנית. גֶרְד מִילֶר הבקיע שני שערים משמעותיים ביותר בקריירה העשירה שלו , שכוסו היטב בשעתו ע"י מצלמות הטלוויזיה. אחד מהם הובקע במונדיאל מכסיקו 1970. גֶרְד מִילֶר כבש את שער הניצחון 3 : 2 במשחק רבע הגמר נגד אנגליה. מצלמות TeleMexico ושדר ה- BBC רב המוניטין דֵיוִויד קוֹלְמָאן תיעדו את השער ההוא באצטדיון ב- לֵאוֹן . השני הידוע נכבש במונדיאל גרמניה 1974. גֶרְד מִילֶר הבקיע את שער הניצחון 1:2 במשחק הגמר נגד נבחרת הולנד . המצלמות הגרמניות של ARD ו- ZDF ושַדָּר הטלוויזיה הישראלית דָן שִילוֹן בעמדת השידור באצטדיון ב- מינכן הנציחו את השער ואת האוריינטציה שלו ברחבת ה- 16 של היריב על רצועת ה- Video המגנטית בת שני אינטשים. גֶרְד מִילֶר חונן באינסטינקט של Killer של  לביא משחר לטרף. שני הקטעים הללו צולמו אומנם בשחור / לבן אך ערכם ואיכותם הטלוויזיונית ותרומתם הפוטנציאלית ל- "בועטים" בלתי ניתנת לשיעור . אחד הנשקים האחרונים של ערוץ 1 הוא הארכיון שלו. במקום לנצל זאת ולהתפאר בו למען "בועטים" , שולפים בחובבנות שני קטעים גמדיים (אחד מהם היה באמת שער הניצחון 1:2 נגד הולנד בגמר מונדיאל 1974 אולם מצולם לא טוב) , ללא כל הסבר רקע , ללא מידע מתאים, ללא Supers היכן ומתי, כשהם מלווים במוסיקה סתמית וחפיפניקית . העיקר לצאת ידי חובה. הראינו לכם את גרד מילר בשני קטעים משמימים . החמצה.

הערה 4 : "בועטים" היא תוכנית בעייתית לא רק בשל הרייטינג הצנוע שהיא אוספת ומפני שידורה בשעה מאוחרת. היא מופקת, ערוכה, ומוגשת בחובבנות, באופן לא מדויק, ולא הדוק. אינני מאמין שאנשים נוהרים למסך בגלל מאיה חסון וגיא עזורי, ו/או משה שלונסקי ודורון ג'מצ'י בשבוע שעבר. כמו שאנוכי לא מאמין שאנשים לוחצים על השָלָט כדי להאזין למאיר איינשטיין ושלמה שרף בתוכנית הפטפטנית והמדולדלת של ערוץ 5 בכבלים "יציע העיתונות".

"מעריב"

הערה 5 : המאמר המעניין והחשוב "מיישרים קו" של מר עידן סגל אתמול במוסף הספורט של "מעריב" מוכיח כי יש מקום נרחב לעוד פוסטים מדעיים בעיתונות הספורט.

סוף הפוסט מס' 115. הועלה לאוויר ב- 12 בדצמבר 2012.