הערה : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית וראשית עיצובו .

———————————————————————————————————–

פוסט מס' 49 : הועלה לאוויר ב- 16 בספטמבר 2012. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

———————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 / 2002. אנוכי עם סיום עבודתי בטריקת דלת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

האמביציות ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה אינן יודעות שובע (2).

מוטי קירשנבאום הבין ביום מינויו 18 באפריל 1993 למנכ"ל ה- 6 של רשות השידור כי ההיסטוריה הטלוויזיונית של מדינת ישראל הועידה לו משימה נכבדת : להוביל את השידור הציבורי בתחרות הקשה המצפה לו , תכנית וכלכלית , נגד ערוץ 2 המסחרי. עמדו לרשותו 7 חודשים כדי להתכונן להתמודדות הטלוויזיונית שנכפתה על השידור הציבורי לראשונה בתולדותיו. ערוץ 2 יועד להתחיל את שידוריו ב- 4 נובמבר של 1993. האם היו אלה תהפוכות החיים בהם דווקא אישיות בסדר גודל ורמתו של מוטי קירשנבאום הוטלה לאותה הצומת ההיא בתאריך ההוא ? אין זה כל כך משנה . מה שחשוב הוא שמנכ"ל רשות השידור החדש מוטי קירשנבאום בחר ביאיר שטרן ביולי 1993 לעמוד לימינו כדי חלוק גורל משותף . יאיר שטרן התמנה למנהל הטלוויזיה החדש במקומו של יוסף בר-אל שנופנף מהתפקיד .

הופתעתי שמוטי קירשנבאום הזכיר ב- 1993 רק את שמותיהם של חיים יבין , יעקב אחימאיר , ואהוד יערי כנכסי צאן ברזל של השידור הציבורי , במאבק הצפוי נגד ערוץ 2 , ופסח על שמותיהם של דודו גלבוע , רפיק חלבי , והמפיק המוכשר של חטיבת החדשות אמנון ברקאי . זה נכון שהאנשים הניצבים בחלון הראווה של כל רשת טלוויזיה באשר היא , הם בעלי השכר הגבוה ביותר . הכוכבים האלה משתכרים לפעמים עשרת מונים מהאנשים המפעילים את מערכות הניהול האחוריות . אך אותם האנשים האלה מאחורי הקלעים אינם פחות חשובים מהמגישים המופיעים השכם והערב על המסך . אולי זאת דרכו המתעתעת של עולם הטלוויזיה . דודו גלבוע , רפיק חלבי , ואמנון ברקאי השקיעו מאמץ עצום לאורך עשור ה- 90 של המאה שעברה בהפקת ועריכת "מבט" ושאר תוכניות האקטואליה שהיו באחריותם , ותפעלו את חטיבת החדשות של הטלוויזיה הציבורית – ערוץ 1 (מאחורי הקלעים) לא פחות טוב מאשר חיים יבין שצעד לפני המצלמה והגיש את המהדורה , אבל הוא השתכר הרבה יותר מהם . ככה זה כנראה כמעט בכל תחום . פיני גרשון אימן בהצלחה רבה את קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בסוף עשור ה- 90 של המאה שעברה ובמחצית הראשונה של עשור ה- 2000 . הוא תפעֵל היטב את מערכת הניהול האחורית ממקומו כמאמן , אך שכרו היה נמוך בהרבה משל אנת'וני פארקר ומיסיאו באסטון .

ב- 1997 היה תיק העבודה האישי שלי רווי ב- 120 (מאה ועשרים) צל"שים ומכתבי ההערכה מהמנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה לדורותיהם על מבצעי הפקה, ניהול, וניווט מורכבים ומסובכים בשטח – אולם מעולם לא הוצע לי חוזה ע"י ערוץ 2 ואיש מהם לא פנה אלי אף פעם . הייתי נאמן לערוץ 1. יחסיי עם רשות השידור היו לחלוטין מונוגמיים. תיעבתי את ערוץ 2 ובעיקר את חברת החדשות שלה ואת מנהלה האמביציוזי שלום קיטל . חברת החדשות זינבה בנו ויירטה חומרי ספורט בלעדיים שלנו מהלוויינים השונים ללא רשות ומבלי להיענש . היה מנוי וגמור עם שלום קיטל להביס את חטיבת החדשות של ערוץ 1 ולהפקיע את "האוויר" הציבורי שלה למען ערוץ 2 במסחרי. ב- 1996 ו- 1997 הפך ערוץ 1 האיטי והמסורבל לפגיע. הוא לא ידע להגן על עצמו גם לא בתחום המשפטי. שלום קיטל נלחם נגדנו בכל האמצעים שעמדו לרשותו ולא על פי הכללים המקובלים. הכללים החדשים במלחמה הטלוויזיונית החדשה והזדונית שהוכרזה על ערוץ 1 היו שאין כללים. כפי שיוכח מייד בפוסט הבא מס' 3 של פרטנזיות , התיימרויות , התרברבויות, ואמביציות (3). ובאשר לי : אינני יודע אם הייתי נעתר לפניית אנשי ערוץ 2 בימים ההם כדי לחבור אליהם אילו היו פונים אלי, אם כי אני מעריך שאין שום איש ו/או אישה עלי אדמות שאי אפשר לקנותם בממון. כמה ממכתבי ההערכה שנכתבו ונשלחו אלי ע"י מפקדיי לאורך השנים הארוכות בתום קרבות השידור המורכבים והמסובכים שהיו גם יקרים ויוקרתיים ומניבי רייטינג, ומפורטים כלהלן – אין בפרסומם כאן בבלוג הזה מעשה להתפאר, אלא לשמש מסמכי הוכחה שאני דובר אמת.

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב הערכה ממנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב הערכה של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה של מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992 . מכתב ההערכה של מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל לקראת תחילת מבצע של 155 שעות שידורים ישירים מאולימפיאדת ברצלונה 1992. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 7 באוגוסט 1996. מכתב ההערכה של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע של 196 שעות שידורים ישירים ועוד 80 שעות של שידורים מוקלטים ותקצירים מאולימפיאדת אטלנטה 1996. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה של מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים מארה"ב של סדרת הגמר סל של ליגת ה- NBA בארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה של מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום מבצע שידורי הליגה הלאומית בכדורגל של עונת 1985 / 1984 וכינוסם במסגרת התוכניות של "משחק השבת". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה של מנהל החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים שלאולימפיאדת סיאול 1998 שהכיל 133 שעות שידורים ישירים ו- 60 שעות שידורים מוקלטים ותקצירים בפרק זמן של כשלושה שבועות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה של מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת התום מבצע השידורים הישירים מאולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : ראשית 1991. מכתב הערכה כללי של סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן לפני מעברו לחברת הטלוויזיה "רשת" כדי לשמש מנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב הערכה של מנהל הטלוויזיה החדש יוסף בר-אל בתום מבצע השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביוני 1989. מכתב הערכה כללי של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בטרם צאתו לארה"ב כדי לשמש כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית בוושינגטון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כאן תם פוסט מס' 2 העוסק ב- "פרטנזיות, התיימרויות, התרברבויות, ואמביציות (2)". ראה המשך בפוסט הבא "האמביציות ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה אינן יודעות שובע (3)" – מאבקו של מנהל חברת החדשות של ערוץ 2 שלום קיטל ב- 1996 ו- 1997 בחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

סוף הפוסט מס' 49. הועלה לאוויר ב- 16 בספטמבר 2012.