פוסט מס' 262. אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5) . פוסט מס' 262. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 262 : הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013.

————————————————————————————–

פוסט מס' 262. אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 262. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . אנוכי יחדיו עם גב' אוֹרְלִי יָנִיב שנבחרה עלי ידי להגיש מהאולפן בירושלים את השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . התמונה הזאת צולמה בהיכל הספורט ביד אליהו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פוסט מס' 262. אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 262. כל הזכויות שמורות.

עולם הטלוויזיה ו- IAAF חוגגים 30 שנות אליפויות עולם בא"ק . מחר תיפתח במוסקבה אליפות העולם ה- 14 בא"ק . מורשתו של של ד"ר פרימו נביולו נשיא IAAF בשנים 1999 – 1981 עדיין נשמרת .

אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 דמתה למסע פתיחה "ה – 4" במשחק השחמט כפי שנוהגים להתחיל השחמטאים הדגולים אלופי העולם ורבי האומנים גארי קאספארוב , וויז'וואנאתאן אנאנד , וגם אשת השחמט השנונה והחריפה יהודית פולגאר . יכול להיות ש- IAAF בראשות ופרימו נביולו היו ברי מזל מפני שאת מלאכת הטלוויזיה ביצעה הטלוויזיה הפינית הציבורית הנפלאה YLE . זאת הייתה לא פחות ממהפכת טלוויזיה בלתי נשכחת בתחום סיקור וכיסוי תחרויות הא"ק בימים ההם .

מבצע קידום שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 בטלוויזיה הישראלית הציבורית קיבל תנופה ועידוד גם מהעיתונות הכתובה . בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היא נערכה להפקה ושידורים ישירים מהשטח של אירוע א"ק בינלאומי ראשון במעלה הנמשך שבוע ימים ולא הסתפקה עוד בתוצר טלוויזיוני מוגבל של Highlights מוקלטים וקצרצרים . ליוסף "טומי" לפיד יליד אירופה הישנה היה חלק רב בעיצוב תרבות הצפייה בשידורי הא"ק הבינלאומית הרחוקים מהרגלי הצפייה של הציבור הישראלי בכדורגל . כך סברתי וכך ראיתי זאת . בסופו של יום הוא היה האיש שסייע בידי להטמיע את הא"ק הבינלאומית במיטבה בתודעת ציבור צופי הטלוויזיה בארץ . העיתונות הכתובה הלכה איתי .

טקסט מסמך : ראשית אוגוסט 1983 . העיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "הארץ" , "דבר" , "על המשמר" , "ז'רוזלם פוסט" , ו- "חדשות הספורט") מסייעת לקדם את מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (באדיבות העיתונים המצוינים לעיל) .

טקסט מסמך : ראשית אוגוסט 1983 . העיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "הארץ" , "דבר" , "על המשמר" , "ז'רוזלם פוסט" , ו- "חדשות הספורט") מדווחת לקוראיה אודות מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הנוגעים אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (באדיבות אותם העיתונים המצוינים לעיל) .

טקסט מסמך : ראשית אוגוסט 1983 . העיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", דבר", "על המשמר", "ז'רוזלם פוסט", ו- "חדשות הספורט") נרתמת לקידום את מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 .(באדיבות אותם העיתונים המצוינים לעיל) .

בסיומם של שידורי הלסינקי 1983 ערכנו יוסף "טומי" לפיד ואנוכי שיחת סיכום אודות המשך שידורי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וההכנות שלנו לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. הודיתי לו על שאִפשֵר לי להפיק הפקת טלוויזיה כה מרתקת ושובה עין . "עכשיו ברור לכל אנשי הטלוויזיה בתבל באשר הם כי ניתן לחלק את איכות הכיסוי הטלוויזיוני של הא"ק לשתי תקופות . עד הלסינקי 83' – וממנה והילך", אמרתי למנכ"ל רשות השידור, והוספתי , "במדינה מוכית כדורגל כמו ישראל, שידורי הלסינקי 83' היו משב רוח מרענן". ידו של יוסף "טומי" לפיד הייתה בדרך כלל קפוצה בהפקת תוכן ספורטיבי והקצאת ממון. ב- 1979 הוא לא אישֵר לאלכס גלעדי (אז מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) להפיק ולשדר את תחרויות גביע העולם בא"ק שנערכו באותה שנה במונטריאול – קנדה. כעבור שנתיים אִפשֵר לי לשָדֵר ישיר רק על קצה המזלֵג את תחרויות גביע העולם בא"ק שנערכו ברומא בסוף השבוע הראשון של ספטמבר 1981. שנת 1983 היוותה נקודת מפנה טלוויזיונית  ברשות השידור . ההפקה הייתה הרבה יותר רחבה ומעמיקה מבעבר . אצתי לענות ולהשיב בפרטי פרטים ל- Questionnaire הארוך והמורכב של הטלוויזיה הפינית YLE ששימשה Host broadcaster של אליפות העולם . הייתי צריך להתכונן ביסודיות לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה המרתקים הצפויים לנו והממשמשים ובאים.

טקסט מסמך :  18 במארס 1983 . זהו טופס ה- Accreditation שלי (מונפק ע"י הטלוויזיה הפינית YLE) שבלעדיו צוות השידור וההפקה שווה כקליפת השום . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  18 במארס 1983. זהו טופס ה- Accreditation של השדר הבלתי נשכח נסים קיוויתי.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1983 . זהו האִצטדיון האולימפי הנפלא של הלסינקי בירת פינלנד ששימשה בירת הא"ק הבינלאומית מאז תום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945. האצטדיון היווה אכסניה מושלמת לאליפות העולם ה- 1 בא"ק , והיה גדוש על גדותיו בכל שמונת ימי האליפות . האומה הפינית ידועה כשוחרת א"ק משחר נעוריה . (באדיבות  YLE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פינלנד היא מדינה ענקית ויפהפייה בעלת 60000 (שישים אֶלֶף) אגמים המשתרעת על שטח עצום של 000 337 קמ"ר . היא גדולה יותר בשטחה מאיטליה וגם מאנגליה , אך אומתה קטנה . ב – 1983 היא מנתה רק  4.8 מיליון תושבים . זוהי מדינה אמיצה שתושביה מסתפקים במועט. הם מעולם לא קיבלו סיוע כספי מארה"ב או מכל מדינה אחרת. אפילו לא דולר אחד . כל מה שיש להם הושג בעשר אצבעותיהם . אני אוהב את האומה הפינית האמיצה אהבת נפש . פינלנד היא מדינה שוחרת ספורט בה החינוך הגופני הוא מרכיב חשוב בעיצוב אופיו של העם הנוֹעז הזה הראוי להערצה . פינלנד זכתה עד היום ב- 271 מדליות אולימפיות . תחומי הספורט בהם התמחה העם הפיני הם האבקות , הטלת כידון וריצות למרחקים ארוכים . אחד מנשיאי האומה המופלאה והחרוצה הזאת היה פעם אלוף בהטלת כידון בעצמו .  ענף הא"ק בפינלנד בעל המסורת ארוכה הוא הבולט ביותר מכל ענפי הספורט ומשול לתַרבּות . האתלטים הפיניים בעיקר הרצים למרחקים ארוכים ומטילי הכידון נערצים על בני עמם . במשך שנים רבות הביאו לארצם תהילת נצח . פָּאבוֹ נוּרְמִי (Paavo Nurmi) הרץ למרחקים ארוכים האגדי הוא הבולט מכולם . הוא זכה בשלוש אולימפיאדות רצופות באנטוורפן 1920 , פאריס 1924 , ואמשטרדם 1928 –  בשתיים עשרה מדליות אולימפיות , 9 מזהב ו- 3 מכסף . פָּאבוֹ נוּרְמִי הפך למופת ואגדה לא רק בפינלנד ובסקנדינביה אלא בכל רחבי תבל . הוא תרם תרומה אדירה למוניטין של ארצו בעולם כשגריר ספורט יותר מכל מדינאי , מדען , אומן , או מוסיקאי . פָּאבוֹ נוּרְמִי האדם והספורטאי זכה לכבוד ממדינתו שאין גדול הימנו . פינלנד הקימה לוֹ אנדרטה בשערי האִצטדיון האולימפי בבירה הלסינקי ובעיר מולדתו טורקו בעודו בחייו והוא רק בן 27 . פאבו נורמי היה גאון האימון . המֶסֶר המובהק שלו לנוער הפיני בשנות ה- 20 של המאה שעברה היה פשוט וברור : "לא ניתן להגיע להישגים לא עבודה קשה ורצופה" . פָּאבוֹ נוּרְמִי נולד ב- 13 ביוני 1897 ונפטר ב- 2 באוקטובר 1973 .

טקסט תמונה : שנות ה- 20 של המאה שעברה . זהו פאבו נורמי הספורטאי הפיני הגדול ביותר בכל הזמנים . באולימפיאדת פאריס 1924 זכה פאבו נורמי ב- 5 מדליות זהב , ביניהן בשתי הריצות היוקרתיות ל- 1500  מ' ו- 5000  מ' (בתוך שעה וחצי) . ממשלת פינלנד הקימה ובנתה לו פסל כשהיה בן 27 בלבד. הפסל הוצב בשערי האִצטדיון האולימפי בעיר הבירה הלסינקי . (באדיבות  YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  אולימפיאדת פאריס 1924 . זהו אתלט העַל הפיני פאבו נורמי (בן 27) דקות אחדות לאחר שניצח בתוך שעה וחצי בשתי ריצות הגמר ל- 1500 מ' (6. 53 : 3 דקות) ו- 5000  מ' (2. 31 : 14 דקות). זכייה פנטסטית וחסרת תקדים בעת ההיא . כעבור 80 שנה חזר על ההישג המדהים הזה , ניצחונות ב- 1500  מ'  ו- 5000  מ' , הרץ המרוקני הנפלא הישאם אל גארוז' באולימפיאדת אתונה 2004 . (התמונה באדיבות הטלוויזיה הפינית  YLE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  שנת 1924. הסטודיו של הפסל הפיני וויינו אלטונן בהלסינקי. בסתיו 1924 ביקשה ממשלת פינלנד מהפסל וויינו אלטונן (Waino Aaltonen) לפסל את דמותו של פאבו נורמי. פאבו נורמי בן ה- 27 חזר להלסינקי מאולימפיאדת פאריס 1924 עטור תהילת עולם ודמות אֵל חסרות תקדים . הוא היה אלוף אולימפי ושיאן עולם בריצות הארוכות שהפך מודל להערצה, מופת, וחיקוי עבור כל בני האומה הפינית. פסלו של פאבו נורמי הוצב בפאתי האִצטדיון האולימפי בהלסינקי וגם בעיר הולדתו טורקו. (באדיבות  הפינים סולו קולקה והלגה ניגרן מחברי הספר "פאבו נורמי / Paavo Nurmi").

טקסט תמונה : בקיץ 1952 אירחה פינלנד את  האולימפיאדה ה- 15 בארצה . פסלו של פאבו נורמי האתלט הנצחי עיטר את הפוסטר הרשמי של המשחקים האולימפיים . הוא היה אז בן 55 ונבחר לשאת את הלפיד האולימפי ולהצית את משואת המשחקים . (באדיבות  YLE ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : פסלו של פאבו נורמי ליד האִצטדיון האולימפי בהלסינקי. סגנון ריצתו המיוחד והגאה שהיה אופייני רק לו הונצח היטב ע"י הפסל וויינו אלטונן. (צילום של נסים קיוויתי בשנת 1952. התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה באוגוסט 1983 בהלסינקי בירת פינלנד שימשה חזרה גנרלית לקראת משחקי האולימפיאדה ה- 23 של לוס אנג'לס 1984 . לא רק עבורי ולצוות השידור הישראלי סביבי, אלא גם לכוכבי א"ק בינלאומיים רבים ביניהם האָצָנים האמריקניים ובראשם קָארְל לוּאִיס כשחשף את יכולתו וכישרונו הרב גוני (זכה בהלסינקי 83' בשלוש מדליות זהב) ורמז למה שהוא עתיד לחולל באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בה זכה בארבע מדליות זהב ושיחזר את הישגיו המונומנטאליים של גֶ'סִי אוֹאֶנְס מאולימפיאדת ברלין 1936. כמעט אותם הדברים נוגעים לאֶוְולִין אָשְפוֹרְד. הלסינקי 1983 שימשה בימת תצוגה גם לאלופת העולם בריצות ל-1500 מ' ו- 3000 מ'האמריקנית מֶרִי דֶקֶר. זאת הייתה גם הכנה טובה לאתלטיות המזרח גרמניות המצטיינות בראשן הָיְיקֶה דַאוּטֶה (דרקסלר), מַארְלִיס גְאהֶר, זִילְקֶה גְלָאדִיש, ומַרִיטָה קוֹך, וגם לאלופת העולם בריצות ל-400 מ' ו- 800 מ' הצ'כוסלובקית יָארְמִילָה קְרָטוֹחְבִילוֹבָה, ולקופץ המוט הסובייטי הצעיר והמוכשר בן ה- 19 סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה, ל- לוחם קרב ה- 10 הבריטי דיילי תומפסון, ולעוד אתלטים רבים אחרים, שהפכו להיות במשך שבוע ימים אורחים נכבדים בסלון ביתם של צופי הטלוויזיה המונופוליסטית בישראל.

אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983 הפכה לשיחת היום בישראל ובתקשורת כולה מפני שיוסף טומי" לפיד התיר לי לחשוף בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית את שידורי הא"ק הבינלאומית בהרחבת יתר, ולהעמידם על סדר היום הציבורי. שידרנו ישיר מהלסינקי במשך שמונה ימים מ- 7 באוגוסט 1983 עד 14 באוגוסט 1983 כ- 20 שעות. ממוצע של שלוש שעות בערב שידורים אחד ברשת טלוויזיה מונופוליסטית. בימים ההם זה נחשב להמון. נחמד לחשוב ששילמנו עבור התענוג הזה רק 3000 דולר זכויות שידור. בתום שידורי הלסינקי שלחתי מכתב תודה לעמיתיי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הפינית YLE על כיסוי המזהיר והנפלא שלהם שלעולם לא יישכח. הם סייעו בידי להציב את הא"ק בזירת התקשורת המרכזית במקום הכדורגל כפי שהיה מקובל עד הלוֹם. כיסוי הטלוויזיה שלהם היה מעורר הערצה ופשוט יוצא דופן ברמתו.

העיתון "מעריב" כתב במאמר המערכת המרכזי שלו ב- 14 באוגוסט 1983 "חוויה נדירה" כלהלן  [1].

"יסלחו לי אלה שאינם מתעניינים ולא נהנים משידורי הספורט בטלוויזיה. עבורי היו תריסר שעות השידור ותיאורי אליפות העולם הראשונה באתלטיקה קלה , חוויה נדירה . כמו קונצרט מעולה לחובבי מוסיקה. כמו הצגה יוצאת דופן לחובבי תיאטרוֹן. לשבת בכורסא בתל אביב, לנגוס באבטיח קר ועסיסי ובעת ובעונה אחת לראות בפעולה חיה את טובי האתלטים בעולם מתעלים, מתמוטטים, ומתאכזבים בהלסינקי הרחוקה, זו חוויה אמיתית שאין למעלה ממנה לחובב ספורט אמיתי. תודה לרשות השידור ולמחלקת הספורט של הטלוויזיה על המבצע הנפלא גם אם לא תמיד נהנינו מרמת התיאור והפרשנות".

טקסט מסמך :  16 באוגוסט 1983. מאמר המערכת של העיתון "מעריב". (באדיבות העיתון "מעריב").

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. "על המשמר". העיתונאי ישראל פז (גולדשמידט) עורך מדור הספורט בעיתון "על המשמר" כתב בעיתונו ב- 14 באוגוסט 1983 את הטקסט הבא [2] : "הטלוויזיה הביאה לנו בצורה מצוינת את אליפות העולם בא"ק בהלסינקי . השידורים הישירים ריתקו אותנו לאירוע הנפלא שיסתיים היום".

טקסט מסמך : 11 באוגוסט 1983 . ביקורת טלוויזיה אוהדת של העיתונאי מיכאל "מייק, קרנון ב- "הארץ" הנוגעת לשידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אודות אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 . (באדיבות עיתון "הארץ") .

טקסט מסמך : 19 באוגוסט 1983. ביקורת טלוויזיה של המקומון "קול תל אביב" אודות אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983. (באדיבות "קול תל אביב").

טקסט מסמך : 16 באוגוסט 1983 "חדשות הספורט". שאול אייזנברג כתב בעיתון "חדשות הספורט" תחת הכותרת, "הטלוויזיה : "קיץ אחד של כושר" [3] .

"לאחר שבוע ימים של תחרויות מרתקות באליפות העולם הראשונה בא"ק התברר לפתע ש- 'מלכת הספורט' יכולה לשָגֵע את חובבי הספורט בישראל שבדרך כלל אינם יכולים לראות כאן בארץ תחרויות א"ק ברמה מניחה את הדעת. יתרה מזאת, הא"ק שלנו כל כך מפגרת ברמתה אחרי האיכות העולמית עד שאפשר להגדיר את מה שאינו על מסך הטלוויזיה מהלסינקי במושגי הכדורסל האמריקני, "א"ק מעולם אחר". הנה כי כן ראויים ראשי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית לחופן של מחמאות על שהצליחו להביא לכל בית בישראל את המאבקים הנהדרים על המסלול מהלסינקי . שעות רבות של שידורים ישירים נטעו בנו את התחושה שאנחנו בעצם נמצאים שָם. מחלקת הספורט של הטלוויזיה שבתה את ליבנו בשידורי הא"ק ".

עֵלִי מוֹהַר ניתח במקומון "העיר" התל אביבי ביום שישי – 19 באוגוסט 1983 את שידורי הלסינקי 83' תחת הכותרת , "אורות וצללים" [4] . כך כתב : "אורות וצללים , מעלות ויתרונות , גיוונו את שידורי אליפות העולם בא"ק מהלסינקי 83' . מן הראוי לפתוח בחיוב . אין ספק כי אכן הטלוויזיה שלנו כיסתה את אליפות העולם . עשר שעות השידורים הישירים בצירוף התקצירים השונים , הביאו אל בתינו את רוב רגעי השיא של האליפות . אל העבודה המצוינת שעשתה הטלוויזיה הפינית התלוו קולותיהם המוכרים של נסים קיוויתי והפרשן גלעד וויינגרטן . האחרון סיפק לנו פרטים מחכימים רבים והאיר את עינינו בנקודות רבות . הוא הוסיף כמעט לכל מקצוע פרטים נסתרים בדרך כלל , פנימיים ומעניינים ביותר . נסים קיוויתי גם אם שגה פה ושם מתגלה במיטבו ליד מסלול הא"ק ".

מייק קרנון קוֹנֵן ושיבח בעיתונו "הארץ" בתום שידורי הלסינקי 83' , "עוד קיץ יבש ועצוב . הצפייה בשידורי הטלוויזיה מהלסינקי הצילה את חובבי הספורט שלנו מ- "יוֹבֶש" מוחלט המאפיין כל כך את הקיץ הספורטיבי בישראל . זה היה אירוע שיא גם בקנה מידה עולמי" [5] . הוא לא התעצל להרים טלפון ולומר בקולו : "תודה לך יואש אלרואי באופן אישי ותודה לכל מחלקת הספורט של הטלוויזיה על חוויה נפלאה" .

טקסט מסמך : 12 באוגוסט 1983. ביקורת טלוויזיה של אמיר אפרת עורך מדור הספורט של המקומון התל אביבי "העיר". (באדיבות "העיר").

טקסט מסמך : 19 באוגוסט 1983. ביקורת טלוויזיה אודות אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983 במדורו של עלי מוהר "בשער" במקומון התל אביבי "העיר". (באדיבות "העיר").

טקסט מסמך : שידורי אלפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 זוכים לקומפלימנטים מקיר לקיר מאת העיתונות הארצית של מדינת ישראל. מיליארד צופי טלוויזיה ברחבי תבל ראו אותם. ( באדיבות "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", "דבר" , "על המשמר", "ז'רוזלם פוסט" , ו- "חדשות הספורט").

ידעתי שאני בדרך הנכונה המובילה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לעבר אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הכנתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד דו"ח הפקתי וטכנולוגי מפורט כיצד ביצעתי את משימת השידורים של הפקת שידורי הטלוויזיה את אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי באוגוסט 1983. ביקשתי ממנו שיודה באופן אישי ברמת הניהוּל שלו לאנשי הטלוויזיה הממלכתית הפינית YLE שעשתה עבודה חדשנית וכבירה. דיווחתי לו בפרוֹטרוֹט באמצעות הממונים עלי (טוביה סער מנהל הטלוויזיה ויאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות) כיצד שידורי הלסינקי 1983 תרמו והשפיעו מההיבטים הטלוויזיוניים השונים על מחלקת הספורט ועלי באופן אישי כמנווט ראשי של שידורי הספורט ועל היכולות של חטיבת ההנדסה . באותה שיחה ארוכה הסברתי לו איך אני מתכּוֹנן , מתכנֵן , ומפיק בעקבות הלסינקי 83' את שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 הממשמשים ובאים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הקשיב לניתוח שלי . אני יודע שאהב והעריך אותי . אולי גם בגלל שמנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון הבלתי נשכחת רחשה לי הערכה ושמרה שהדלת המובילה אל מנכ"ל הרשות תישאר פתוחה עבורי . הקשר שלי וערוץ ההידברות עם לשכת המנכ"ל והמנכ"ל עצמו לא היה אישי אלא התבסס על מקצוענות . לא הייתה כאן כאן כל חֲבֵרוּת . בהיותו מנכ"ל של רשות שידור כל כך מורכבת מהיבטי הניהול של תוכן , כוח אדם , ומחסור כרוני בממון לא פיתח יוסף "טומי" לפיד יחסי אחווה עם עובדיו . הוא היה צריך לנַהֵל ולמַנְכֵּל ולא להיות חבֵר. יוסף "טומי" לפיד סמך עלי כי גם תוכניות הטלוויזיה הבינלאומיות שאני הוגה ובונה אותן לטווח ארוך יכוסו כהלכה, יצדיקו את ההשקעה הכספית , ויניבו את הרייטינג המצופה. אין לי ספק שהבין כי "אליפות הלסינקי 1983" נקרתה לו בדמות יהלום שידור והמאמץ הטלוויזיוני הצדיק את עצמו. הוא ידע כי נפל דבר. אף על פי כן הופתעתי כשמצא צורך להביע את הערכתו האישית לי בכתב בתוקף תפקידו כמנכ"ל רשות השידור . זה היה מעשה חריג לחלוטין. יוסף "טומי" לפיד נטל לעצמו פסק זמן קצר והדפיס למעני טקסט הערכה . ייתכן כי הבין לפתע כי שידורי הספורט הרלוואנטיים הם ככלות הכל נדבך בלוח שידורי רשת טלוויזיה באשר היא וכי שגה נואשות ביחסו והתייחסותו כלפי אלכס גלעדי בעבר הלא רחוק . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד חרג מהנוהל המקובל והתכתב עמי מבלי לשתף את הבוסים הישירים שלי מנהל החדשות יאיר שטרן ומנהל הטלוויזיה טוביה סער. זה היה ב- 25 באוגוסט 1983 [6]. הנה המִסְמַך כלשונו.

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. זהו מסמך – מכתב ההערכה המקורי ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. הוא הבין כי נקרה לידו יהלום שידור בדמותם של שידורי הא"ק ברמתם הגבוהה , במדינה מוכית כדורגל. בהיותו עיתונאי רב גוני הכיר בכך ששידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק באוגוסט 1983 בהלסינקי היוו תרומה בעלת חשיבות טלוויזיונית – תרבותית לצופים בישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן הקדים במכתב הערכה משלו את מסמך מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד . הנהו כלשונו.

טקסט מסמך : מכתב הערכה של מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן המתייחס לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אורותיה של העיר לוס אנג'לס המדהימה ריצדו מרחוק . בעוד אחד עשר חודשים היא תארח את האולימפיאדה ה- 23 של העידן החדש. הייתה לי עוד המון עבודה להכין ולעשות.

סוף הפוסט רשימה מס' 5. הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013.

ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי", ברשימה מס' 6. כל הזכויות שמורות. 

[1]  ראה נספח : מדור הספורט של "מעריב" מ-  14 באוגוסט 1983.

[2]  ראה נספח : עיתון "על המשמר" מ- 14 באוגוסט 1983.

[3]  ראה נספח : עיתון "חדשות הספורט מ- 16 באוגוסט 1983.

[4]  ראה נספח : מקומון "העיר" של תל אביב מ- 19 באוגוסט 1983.

[5]  ראה נספח : עיתון "הארץ"  מ-  21 באוגוסט 1983.

[6]  ראה נספח : מכתבו של המנכ"ל טומי לפיד אלי מ- 25 באוגוסט 1983 המשבח את שידורי אליפות העולם ה- 1 בא"ק מהלסינקי 1983 .

סוף הפוסט מס' 262, רשימה מס' 5. הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013.

ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי", ברשימה מס' 6. כל הזכויות שמורות. 

סוף פוסט מס' 262. הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013.


תגובות

פוסט מס' 262. אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 5) . פוסט מס' 262. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בצהריי יום שישי – 9 באוגוסט 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>