פוסט מס' 148. בני יהודה – מכבי חיפה 0:2 אמש יום ראשון – 3 בפברואר 2013 באצטדיון בלומפילד במסגרת המחזור ה- 21 בליגת העל. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 148. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעה 18.25 של יום ראשון – 4 בפברואר 2013.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספיות, ו/או מטרות רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————

פוסט חדש מס' 148 : הועלה לאוויר בשעה 18.25 של יום ראשון – 4 בפברואר 2013.

——————————————————————————————

בני יהודה – מכבי חיפה 0:2 אמש יום ראשון – 3 בפברואר 2013 באצטדיון בלומפילד במסגרת המחזור ה- 21 בליגת העל. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 148. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 0 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. יורם ארבל בשיאו בשידור הציבורי. (הצילום מתעד את יורם ארבל בעמדת השידור שלנו בהיכל הכדורסל "אוסישקין" של הפועל תל אביב בצפון העיר על גדות הירקון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

בני יהודה – מכבי חיפה 0:2 אמש יום ראשון – 3 בפברואר 2013 באצטדיון בלומפילד במסגרת המחזור ה- 21 בליגת העל. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 148. כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : יאיר לפיד עטה גיטרה שלשום , שר את שירי ה- Beatles , וזעק בגרון ניחר ובשיכרון חושים מעל בימה מוגבהת "ניצחנו" – בכנס המוני של מפלגתו "יש עתיד" בהאנגאר של קיבוץ נצר סירני. הקהל שלו הריע ודחף את מנהיגו להכריז שוב ושוב בחיוך רחב , "Victory". כמתבונן מהצד, המחזה שנגלה לי מבעד למסך הטלוויזיה של ערוץ 10 בו יאיר לפיד ניצב על בימה ציבורית, נרגש מאוד וקרוב לאקסטזה ואיבוד עשתונותיו בשל זכייתו הפוליטית ב- 19 מנדטים בבחירת לכנסת ה- 19 – היה צורם ומופרז באופן מיוחד . לפני זמן קצר בתום הבחירות לכנסת ה- 19 בהן זכתה מפלגתו להישגה החסר תקדים סיפר אנקדוטה אודות אביו יוסף "טומי" לפיד ז"ל מי שעמד בשנת 2003 בראש תנועת "שינוי" בבחירות לכנסת ה- 16 (ב- 28 בינואר 2003) וגרף במפתיע 15 מנדטים : "כולם שמחו במפלגה חוץ מאבא שלי שנותר רציני מפני שהבין את גודל האחריות שרובצת עליו מכאן ואילך". יאיר לפיד הפר את קוד ההתנהגות של אביו היקר . צורת חשיפתו הבומבסטית בסגנון אמריקני וזעקותיו המתמשכות לעבר המיקרופון "ניצחנו" ו- "תודה ל- ליהיא אשתי אהבת חיי" – מגוחכת ומעוררת הסתייגות . נכון שגם נשיא ארה"ב ביל קלינטון ניגן על הסאקסופון שלו לאחר שזכה בבכורה ובנשיאות ב- 1992 אולם המסורות התרבותיות האמריקניות המוחצנות אינן מופת תמידי ולא ראויות כאן לחיקוי אוטומטי . קצת צניעות וענווה עוד לא הזיקו לאיש . בגילי המופלג אינני זוכר את דוד בן גוריון , משה שרת , לוי אשכול , גב' גולדה מאיר , ויצחק רבין חובשים כלי נגינה וזועקים לכל פינה ועבר "ניצחנו" . מי צריך את ההילולה המלאכותית הזאת שאיננה במקומה . מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים קיומיים ואין זאת העת לזעוק במסיבה מפלגתית "ניצחנו". את מי ניצחת בדיוק מר יאיר לפיד ? היה עדיף אילו האיש הזה נשאר מאופק ורציני יותר נוכח פני העתיד .

הערה 5 : לפני  זמן לא רב הכתיר מר שלומי ברזל עורך מדור הספורט של "הארץ" את אריק בנאדו מאמן מכבי חיפה כמי שמבשר את בשורת פפ גווארדיולה האיש שהביא את מועדון הכדורגל המופלא של ברצלונה להישגיו הפנטסטיים בשנים האחרונות . זה ממש לא נראה כך אמש באצטדיון "בלומפילד" .

הערה 6 : ב- 1956 מחווה המתורגמן המקומי סָאקִינִי (שחקן הקולנוע מרלון ברנדו) בסרט "בית התה של ירח אוגוסט" את דעתו אֵי שָם בכפר טוביקי באי אוקינאווה הרחוק בפני צבא הכיבוש האמריקני בתום מלחמת העולם ה- 2 , "כי פורנוגראפיה היא שאלה של גיאוגראפיה" . כבר לא בטוח . פורנוגראפיה היא כבר מזמן עניין גלובאלי ולא רק גיאוגראפי . מִצְרָךְ בינלאומי מבוקש אפילו יותר מזכויות השידורים של ה- "SUPERBOWL" האמריקני . תהיה זאת צביעות לומר שאנחנו מתעלמים מפורנו . גברים ונשים לא הסירו את עיניהם מבר רפאלי מתנשקת בחושניות עם הַחְנוּן האמריקני גֶ'סִי הָיְימַן ואף לא כיסו את את פניהם בידיהם גם בהילוכים החוזרים של סצנת הפורנו . וזה בסדר גמור כל עוד כול אחד ואחת שומר את תחושותיו לעצמו . העניין מסתבך כשהמגישים והמגישות אנשי ונשות הטלוויזיה מבקשים להיות "אוּבֶּר חוּכֶם" ושואלים את דעתם והתייחסותם של הקולגות שלהם On air אודות הנשיקה הארוטית . גיא פינס הפתיע גם אותי כשחלק את רשמיו עם מגישת החדשות של ערוץ 10 רומי נוימארק ושאל לדעתה אודות הנשיקה הארוכה בין היפה לחנון. אמש הפתיעה אותי מירי אליקים כשביקשה בתוכנית "בועטים" את תגובתה של המנחה שרון פרי לקטע הפורנו של ההתנשקות. השואלים והשואלות והמשיבים והמשיבות בעניין הזה יוצאים תמיד בסופה של הקושייה מובכים ומוטרדים , בין אם לכדה אותם המצלמה באולפן מחויכים ו/או רציניים. התעניינותו של אביעד פוהורילס דווקא, ובאופן מופגן, בשכרו של גֶ'סִי הָיְימַן (בר רפאלי השתכרה כ- 1.000000 דולר) הדגישה ביתר שֵאת את מבוכת הנוכחים על הסֶט. היה מוטב לוֹ אילו שתק כי ברור ששְכָרוֹ של גֶ'סִי הָיְימַן איננו רלוואנטי ולא מעניין כאן את אף אחד. מי שמתעסק בפרהסיה בפורנו בטלוויזיה ראוי לו שיכין היטב את שיעורי הבית שלו בטרם הוא עולה לאוויר. 

הערה 7 : ערוץ 1 ובראשו הבימאי אמנון אוסמן ועוזרתו גב' דורית ספיר – חיימי עשו היטב במשך שעתיים וחצי את המוטל עליהם בעת השידור הישיר של המשחק אמש בני יהודה – מכבי חיפה 2:0. זהו כפי הנראה המאכסימום שניתן להפיק מניידת השידור "מזמור" של דני לנקרי בעלת 12 מצלמות. כיסוי טלוויזיה טוב. אולם ברגע שהוא משתמש בעת השידור הישיר במצלמות הפתוחות שלו ומגלה כי שני שלישים מיציעי האצטדיון "בלומפילד" ריקים, מאבדת הדרמה על כר הדשא מכוחה . יציעים ריקים משמע תיאטרון גרוע .זאת האמת הפשוטה גם אם מרה . מצלמות הטלוויזיה עושות ככלות הכל חסד עם השחקנים על כל כר הדשא . יש לי הערכה בפָּנֶל ב- "בלומפילד" לפרשן אלון חזן. הוא רהוט, יודע על מה הוא מדבר, ועושה זאת בקצב מהיר ואף על פי כן נותר ברור. הוא בפירוש דמות טלוויזיונית בולטת. מעניין אותי לדעת להיכן יתפתח בבוא העת.

הערה 8 : שוער מכבי חיפה בּוֹיָאן שָארָאנוֹב היה אמור להניח מראש כי שחקן בני יהודה פֶּדְרוֹ גָאלָאבָאן יבעט ברגל ימין את הכדור החופשי ממרחק של 22 מטרים ש- נִקְרָה לוֹ בדקה ה- 18. גם אנוכי אינני מכיר את פֶּדְרוֹ גָאלָבָאן אולם לנוכח התאמת עמדת המוצא שלו ביחס לכדור בטרם הבעיט , ומיקומו הגיאוגראפי של הכדור ביחס למיקום שערה של מכבי חיפה , היה ברור לי שהוא בועט ברגל ימין שלו. היה מובן לי כי יהיה לו קל יותר לסחרר את הכדור לעבר הקורה השמאלית מנקודת מבטו (הקורה הימנית מנקודת מבטו של בּוֹיָאן שָארָאנוֹב) . בעיטה חופשית מטווח פוטנציאלי שכזה היא ריטואל טלוויזיוני קבוע שגורר במקרה זה מאבק בין השוער והחומה החיפניים לבין שחקן הקבוצה היריבה מבני יהודה שאמור לתקוף אותם. הוויכוחים הנצחיים בין השופט לִירָן לִיאָנִי לבין שחקני החומה היכן עליהם להציב את הקיר מושכים זמן עוד ועוד. כפי שמתברר עמדה לרשות הבימאי אמנון אוסמן יותר מדקה וחצי (מ- 33 : 17 זמן ההכשלה ועד 06 : 19 עת ההוצאה לפועל) כדי לכסות את טקס ההכנות שקוֹדֵם לבעיטה ועל מנת לבנות את הדרמה. כצופה היו חסרים לי צילומי Close ups של השחקנים וגם של שופט המשחק לִירָן לִיאָנִי שדבק במשימתו ועמד על דעתו והתעקש כי על החומה להתייצב במרחק של 9 מטרים מהכדור כפי שנאמר בחוקת המשחק . השופט שלא וויתר לשחקני החומה העניק לפֶּדְרוֹ גָאלָאבָאן לפתע תנאים אידיאליים לביצוע גזר הדין (אידיאליים במירכאות מפני שלא כל שופט מתעקש על המרחק של 9 מטרים כפי שקבוע בחוק). פֶּדְרוֹ גָאלָאבָאן בעט באמת ברגל ימין ושיגר את הכדור ממרחק 22 מטרים לכתובת שאנוכי ייעדתי אותה מראש . כעבור שנייה אחת פגש הכדור את הרשת החיפנית . הכדור המסובב טס במהירות ממוצעת של 79.2 קמ"ש . לא מהיר במיוחד אך מספיק דיו על מנת להכניע את בּוֹיָאן שָארָאנוֹב שאיבד חלק מפרספקטיבת הראייה שלו בגלל אותה החומה שבנה במו ידיו . מיקום החומה ויעילותה שוב מוטלים בספק . האם תמיד יש צורך בה ו/או שמא בתנאים מסוימים אפשר לוותר על בנייתה. ברור שלפי בחינת התוצאה הסופית אמש – שכרה יוצא בהפסדה . 6 הילוכים חוזרים משש זוויות שונות ברצף אחד לבעיטה החופשית של פֶּדְרוֹ גָאלָאבָאן אינם דבר של מה בכך. מעיב על הטכנולוגיה הזאת היעדרה של לפחות מצלמת SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) אחת כדי להטביע זיכרון צילומי בל יימחה. צריך להבין שהדור הראשון של מצלמות ה- SSM נכנס לפעולה כבר באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 והן הופעלו בתחרויות ההתעמלות , הא"ק , והקפיצות למים . שנות דוֹר חלפו להן וערוץ 1 שמשלם להתאחדות הכדורגל סכום של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל עבור זכויות השידורים עדיין משדר ישיר את המשחק המרכזי ללא מצלמת SSM . קטע קצר מהליגה האנגלית ליוורפול – מנצ'סטר סיטי 2 : 2 שמשודר ב- "בועטים" מייצר השוואה בין התוצרת הטלוויזיונית בריטית לתוצרת הטלוויזיונית הישראלית , לרעת ערוץ 1 . על עורכי ומפיקי "המשחק המרכזי" בערוץ 1 לדרוש מדָנִי לָנְקְרִי בעל ניידת השידור שאותה הם שוכרים ממנו לספק להם מצלמת SSM כפי שהוא מנפק לבימאי ערוץ 10 רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר בעת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- Euroleague . 

הערה 9 : השַדָּר המוביל יורם ארבל מאבד כליל את מהימנותו בעת השידור הישיר (ולא בפעם הראשונה) כשאיננו מזהה לחלוטין (ביודעין ו/או באקראי) את מבנה החומה רוחבה וגובהה , ולא את שמות חמשת שחקני מכבי חיפה ושלושת שחקני בני יהודה שמאיישים אותה . הוא מדבר כל הזמן באופן כללי על החומה מבלי לפרט את האריחים והנדבכים שמרכיבים אותה . יורם ארבל הוא עדיין שדר טוב, אולם זה מכבר Over the hill . אני מתפלא כיצד העורך והמפיק של המִשְדָר אינם מצווים עליו להתייחס למידות החומה ולזהות את הניצבים בה. 

הערה 10 : החומה מתפרקת ומתפוררת בשעה ש- שחקני מכבי חיפה ובני יהודה אצים – נעים איש – איש בכיוונו, עוד בטרם פֶּדְרוֹ גָאלָאבָאן בועט בכדור. השַדָּר והפַּרְשָן מתעלמים לגמרי מהתופעה. 

הערה 11 : כשמגיע תורו של הפרשן דני נוימן לומר את דבריו לצופים הוא נושא את הטקסט כלהלן : "קשה מאוד לעצור כדור כזה כי הכדור עוקף – הולך מעל החומה…שוער , קשה לו מאוד לקחת כדור כזה…אי אפשר להאשים את בויאן שאראנוב בשער הזה…" . אינני מסכים עם הטקסט . הצבת החומה ומיקומה ע"י בּוֹיָאן שָארָאנוֹב נעשתה על אחריותו ובידיעה כי בנייתה חוסמת במידה רבה את שדה הראייה שלו . בכך הוא מוותר מראש על חלקיק זמן חשוב (מתוך הזמן הקצר ממילא של שנייה אחת שבה עושה הכדור את דרכו לעבר שערו) שיאפשר לו לזהות את מיקומו של הכדור הנע אליו במהירות של כמעט 80 קמ"ש. השוער שבנה את החומה הוא שיצר את הקושי לעצמו . כש- בּוֹיָאן שָארָאנוֹב מגלה את מיקום הכדור שחולף מעל החומה נותרות לו פחות מחמש עשיריות השנייה כדי לבלום אותו . מתברר כי פרק הזמן הזה איננו מספיק. 

הערה 12 : הריאיון עם אלי כהן מאמן בית"ר ירושלים לא היה ב- Sync . כלומר , לא הייתה התאמה בין התמונה לקול . מום טלוויזיוני בולט כשמדובר ב- בן אנוש שמצטלם ב- Close up על כל המסך.

הערה 13 : המושג "מַנְחוּס" הוא ביטוי סלנג . יתירה מזאת סלנג דל , זוֹל , וגם וולגארי.

הערה 14 : הרייטינג הממוצע של השידור הישיר בני יהודה – מכבי חיפה 2 : 0 נסב על % 7.1 בלבד .

הערה 15 : השידור הישיר של משחק ה- SUPERBOWL שהועבר לפנות בוקר ע"י רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS , שמה לאל את מאמצי הספורט הישראלי ורשתות הטלוויזיה בישראל להצטרף למשפחת העמים.

 

סוף הפוסט מס' 148. הועלה לאוויר בשעה 18.25 של יום ראשון – 4 בפברואר 2013.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תגובות

פוסט מס' 148. בני יהודה – מכבי חיפה 0:2 אמש יום ראשון – 3 בפברואר 2013 באצטדיון בלומפילד במסגרת המחזור ה- 21 בליגת העל. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 148. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעה 18.25 של יום ראשון – 4 בפברואר 2013. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *