פוסט מס' 135. אלימות נגד ציוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במגרשי הכדורגל בעשור ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הוא רעוע מקדמת דנה. פוסט מס' 135. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 6 בינואר 2013.
הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.
הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.
הערה 4 : הפוסטים מתעדכנים מעת לעת. הפוסט אודות המאמן הדגול עמנואל שפר ז"ל עודכן לאחרונה פעם נוספת.
————————————————————————————-
פוסט חדש מס' 135 : הועלה לאוויר בצוהרי יום ראשון – 6 בינואר 2013.
————————————————————————————–
אלימות נגד ציוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במגרשי הכדורגל בעשור ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה איזוטרי, רעוע, ומזדמן עד בואו של אבי רצון הבלתי נשכח אליי ב- 1990.
טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 
טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. יוני 1986. אנוכי יחדיו עם מרדכי שפיגלר במשרד המבצעים, ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי בתחילת מבצע השידורים הישירים. הוא היה כדורגלן טוב אך לא הערכתי אותו כפרשן טלוויזיה. הצבתו כפרשן בשידורי מונדיאל מכסיקו 86' הייתה ברירת מחדל והרע במיעוטו. הוא היה איש הכדורגל היחיד שהגיע למכסיקו הרחוקה. (הצילום נעשה ע"י גב' שִמחה שטרית עוזרת ההפקה שלי במכסיקו במצלמת הסטילס שלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אלימות נגד ציוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במגרשי הכדורגל בעשור ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה איזוטרי, רעוע, ומזדמן עד בואו של אבי רצון אלי ב- 1990.
הקדמה.
לפני שלושה ימים , ביום חמישי – 3 בינואר 2013 האזנתי לתוכנית הספורט של גלי צה"ל , מונחית ומוגשת ע"י מר אפי טריגר והעיתונאי הוותיק מר אלי ישראלי . הם העלו לתוכנית שלהם את מרדכי שפיגלר מי שאמור לשמש גלגל ההצלה של הקבוצה הטובעת בליגת העל מכבי נתניה . המבוא המגוחך לריאיון כלל בתוכו הרבה צחוקים , דאחקות , והתלוצצויות חסרות טעם ולא חשובות . מרדכי שפיגלר ניצל את הבימה, החניף בתחילה לשני המראיינים, והכריז שהוא מתגעגע אליהם וגם הזכיר איזה פרשיה מהעבר הרחוק לפני שלושים שנה אודות איזה עיתונאי שעצבן אותו . האירוע המביש שמרדכי שפיגלר דיבר אודותיו התרחש בשבת אחה"צ – 26 בספטמבר 1987 באצטדיון "בלומפילד" ביפו . מרדכי שפיגלר שימש בעת ההיא מאמן האלופה (היוצאת) קבוצת בית"ר ירושלים שהתמודדה באצטדיון "בלומפילד" נגד קבוצת הפועל כפר סבא . הוא תקף באלימות פיזית על כר הדשא את צוות הטלוויזיה בראשות הכתב משה גרטל שצילם ותיעד אותו ואת קבוצתו (עבור התוכנית "משחק השבת") באשמה שהצוות מעצבן אותו . מרדכי שפיגלר קִילֵל ונִיאֵץ את אנשי הטלוויזיה ובעט ושבר את מכשיר ההקלטה ה- NAGRA . שני המגישים אפי טריגר ואלי ישראלי המשיכו לצחקק למשמע התזכורת הגסה שאולי לא זכרו את תוכנה ואת התרחשותה. באותו הרגע שניהם התחזו לעיתונאים .
הפוסט הזה עוסק במאמן ושחקן הכדורגל הוותיק מרדכי שפיגלר (בן 68) שחקן עבר מצטיין במכבי נתניה ונבחרת ישראל , ומי שהתמנה לאחרונה לאחר כמה תהפוכות למנהל מקצועי של הקבוצה הכושלת מכבי נתניה בליגת העל . את מכבי נתניה מאמן היום טל בנין . מרדכי שפיגלר הוא המנהל המקצועי שלו . מרדכי שפיגלר איש נבון ומוכשר שימש במשך 20 שנים ,1994 – 1974, פרשן כדורגל מזדמן לרגע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בחמישה מונדיאלים . מרדכי שפיגלר משמש סמל של פרשן מזדמן במוסד פרשנות טלוויזיוני רעוע במשך שנים רבות מכל מיני סיבות . בעיקר חסר מסורת ומורשת מפני שהנהלת הרשות בעת ההיא ראתה במוסד פרשנות הכדורגל הטלוויזיוני דבר חסר ערך, איזוטרי, ומיותר שחבל לבזבז עליו כספים . מרדכי שפיגלר היה בעצם פרשן מזדמן של הטלוויזיה הישראלית שעבד בחינם ו/או תמורת שכר פעוט . מרדכי שפיגלר שימש לראשונה פרשן של דן שילון (יחדיו עם גיורא שפיגל) במשחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 ברזיל – איטליה שהסתיים בתוצאה 4 : 1 לברזיל . כבר הוסבר באחד הפוסטים הקודמים כי למרדכי שפיגלר נקרתה ב- 21 ביוני 1970 בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באצטדיון ה- "אצטקה" באותו משחק הגמר ההוא ברזיל – איטליה הזדמנות פז היסטורית להטיל את צִלוֹ על המיקרופון של הטלוויזיה אולם הוא החמיץ אותה בהבל פיו (גם נימקתי מדוע). אח"כ הזדמן איך שהוא למשחקי אסיה ה- 7 בטהראן . תמורת Accreditation שימש פרשן של השדר יאיר שטרן בעמדת השידור באצטדיון "אָרִיאַמְהֶר" במשחק הגמר בו ניצחה נבחרת איראן את נבחרת ישראל 1 : 0 . זה היה בתקופה שאלכס גלעדי ניהל את חטיבת הספורט ואני הייתי עמו אז בטהראן 1974 . נמניתי על משלחת הטלוויזיה שלו בראשה עמד במשחקי אסיה ה- 7 בטהראן . מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן לא שילמו למרדכי שפיגלר פרוטה . בחלוף ארבע שנים במונדיאל ארגנטינה 1978 התמנו מרדכי שפיגלר יחדיו עם אמציה לבקוביץ לפרשנים באולפן גביע העולם בירושלים . הפרשנות שלו הסתיימה במריבה קשה עם העורך האחראי בירושלים רמי ווייץ . הפרשן שלי בבואנוס איירס ב- 1978 היה יוסף "יוסל'ה" מירמוביץ' המאמן היחיד שהזדמן לבואנוס איירס הרחוקה (על חשבונו) במונדיאל ארגנטינה 1978 , אותו הצבתי כפרשן רק של השַדָּר הראשי דן שילון . השַדָּר השני יורם ארבל שידר תמיד ללא פרשן אולם עם עוזר השדר בני עורי שאף הוא הגיע על חשבונו לארגנטינה. במונדיאל ספרד 1982 שימשו מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' פרשנים שלי ב- 14 עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפזורות ברחבי ספרד הענקית . שניהם הגיעו לספרד בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 . הם לא היו פרשנים מיומנים ולא בעלי הכשרה אלא פרשנים מזדמנים שנהנו ממוניטין של שחקני כדורגל מצוינים בעברם . איש איש בתפקידו . סידרתי לשניהם בו במקום Accreditation ב- IBC במדריד והצמדתי אותם לשלושת השדרים שלנו במונדיאל ההוא יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד תיעב את מרדכי שפיגל והעריך את אמציה לבקוביץ' כאורך האגודל הקצר והשמנמן שלו . אני אהבתי והערכתי אותם אותם . הוא ניאות לשלם להם שכר עבדים תמורת פרשנותם . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו שני אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו בעת המלחמה ההיא לספרד 82' . במידה מסוימת הם היוו תעודת הביטוח של השידורים הישירים משום שהעניקו ביטחון ליורם ארבל , נסים קיוויתי , ויורם ארבל , וסייעו להם לא רק להבין את עלילת המשחק ולקרוא נכון את מפת ההתמודדות , אלא היו עוד זוג עיניים שעזרו להם גם לזהות נכון ומהר את השחקנים מעמדות השידור הרחוקות שניצבו ברום האצטדיונים . שַדָּר יחיד בעמדת שידור בחו"ל מרוחקת מקווי המגרש הוא איש בודד מאוד וגם חסר ביטחון בגלל כובד האחריות . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' הפרו ראשית דבר את בדידות השדרים. זה המון בטלוויזיה . באופן אישי למרות שהיו בלתי מיומנים – הייתי אסיר תודה לשניהם. מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו שני הפרשנים שלי גם במונדיאל מכסיקו 1986. הם היו שוב שני המאמנים היחידים שטסו למכסיקו הרחוקה. ברגע אחד ארגנתי לשניהם ב- IBC במכסיקו סיטי את ה- Accreditations הנדרשים והוצאתי אותם לדרך. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן הסכימו לשלם לשניהם שכר צנוע וגם הוצאות תחבורה במכסיקו 1986. עמדת הפרשנות בשידורים הישירים של ענפי הכדורגל והכדורסל בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה פרוצה, אירעית , ומזדמנת לכל עובר אורח במשך שנים רבות מאוד. חוסר הקביעות נבעה ממדיניות התשלומים של רשות השידור ואי מתן תקנים . השכר היה כה עלוב עד שעוברי האורח ניצלו זאת לא רק כדי למסור דברי פרשנות אלא ניסו גם להאדיר את שמם ולתפוש פופולאריות , "אתה בטלוויזיה – משמע אתה קיים". עוברי האורח נמנו בדרך כלל על מאמנים שפוטרו ו/או מאמנים שיפוטרו.
ב- 1979 הבאנו אלכס גלעדי ואנוכי את מר אריה מליניאק לעמדת פרשנות הכדורסל. הוא היה דמות ייחודית אולם מינויו היה רופף . הוא לא היה יכול למצוא את פרנסתו בעמדת הפרשנות של הטלוויזיה ולכן המשיך בקריירת האימון הנוֹסֶקֶת שלו. הוא היה מאמן מוכשר ודינמי שהשחקנים האמינו לו כמו שאנחנו בטלוויזיה האמנו לדברי הפרשנות שלו. צריך לזכור שאריה מליניאק הציב על מפת הכדורסל הישראלית בראשית שנות ה- 80 את הפועל חולון של ניב בוגין, ישראל אלימלך, וניב בוגין וכמה שנים אח"כ ניווט את הפועל גליל עליון לצמרת הכדורסל הישראלי. נוכחותו בעמדת הפרשנות שלי מעולם לא הייתה סיסטמתית וקונסיסטנטית אולם עלי לומר בהדגשה שמר אריה מליניאק הניח את יסודות הפרשנות הטלוויזיונית בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא היה פרשן נפלא, מהיר תגובה, עירני, ומוכשר כשֵד. היה לו רק חיסרון אחד. מעת לעת פיו הקדים את מחשבותיו. בעת היעדרויותיו המצערות הייתי צריך לסתום חורים בדמותם של צבי שרף, משה וויינקרנץ, רני כהנא, פרופסור גבריאל "גבי" בֵּן דוֹר,טל ברודי, גדי קידר, דיוויד בלאט, ורבים אחרים שנפלו ברמתם עשרות מונים לעומתו. הוא היה היחיד והבלעדי עבורי אך הרשות שילמה לו משכורת רעב. אך הבה אשוב למרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. השנים חלפו אך שמרתי אמונים לשניהם . הזמנתי אותם יחדיו עם דוד "דוביד" שווייצר לשמש פרשנים שלי במונדיאל איטליה 1990. זה היה כבר בתקופתו של מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל . דווקא הוא אריה מקל נענה לדרישתי לספק להם אש"ל (לינה והוצאות כלכלה באיטליה) לרבות שכר הוגן . אמציה לבקוביץ' סיים את קריירת הפרשנות שלו במונדיאל ההוא של איטליה 1990 בדיוק כשהפציעה קֶרֶן שִמְשוֹ של אבי רצון . קריירת הפרשנות הארוכה של מרדכי שפיגלר במונדיאלים הסתיימה במונדיאל ארה"ב 1994. אנוכי לא רציתי אותו עוד. הוא הפך להיות בעיניי איש מתחכם של בדיחות טפלות שלא תרם לפרשנות המשחק בשידורים הישירים, אולם הוא היה אלילם הנערץ של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן ומנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום וכך נשמר לו המינוי. יאיר שטרן ומוטי קירשנבאום בעבר תושבי נתניה רחשו הערכה מקצועית רבה למרדכי שפיגלר. שניהם היו חברים שלו וחשבו שהוא פרשן טוב כפי שאני סברתי לְפָנִים. 
טקסט מסמך : 24 באפריל 1994. אנוכי מבקש ממנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לבטל את מועמדותו של מרדכי כפרשן במונדיאל ארה"ב 1994 מטעמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן סירב לבקשתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
קשה להאמין אבל מרדכי שפיגלר בעת היותו מאמנה של קבוצת בית"ר ירושלים ב- 26 בספטמבר 1987 ופרשן מונדיאלים לשעבר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הרים יד על אנשי צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "בלומפילד", העת שצילמו אותו ואת קבוצתו ואף שבר בבעיטה את מכשיר ההקלטה ה- NAGRA. הוא עשה זאת בשחצנות בהתנשאות, וללא נקיפות מצפון. בכך הסב כאב לב לרבים ובראש וראשונה לי. דמותו כ- כדורגלן ומאמן בעל שֵם ונערץ נשברה לרסיסים . בבת אחת הפך לפרחח אלים.
טקסט מסמך : 28 בספטמבר 1987 . עיתון "על המשמר" . אני מעניק ריאיון קצרצר לעיתונאית גב' אתי רונאל מהעיתון "על המשמר" בעקבות תקיפתו של מאמן בית"ר ירושלים מרדכי שפיגלר באלימות את צוות הטלוויזיה שצילם אותו ואת קבוצתו לתוכנית "משחק השבת" . (ארכיון עיתון "על המשמר") .
תוכן.
בשבת – 17 במאי 1975 הותקפנו באלימות רבה במגרש ימק"א ע"י אוהדי בית"ר ירושלים. על ניידת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "ה- OB הלבן" בפיקוחו של אלי קובו וסגנו עודד כהן שחנתה בצדו הדרומי של המגרש צר המידות נזרקו אבנים ומוטות ברזל מידי אוהדים אלימים . הוטח בה אף לפיד בוער כדי להציתה . קבוצת בית"ר ירושלים תחת ניהולו של יו"ר המועדון אליעזר "לייזי" ריבלין אחיו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין , ספגה באותה שבת הפסד ביתי 2:3 למכבי פ"ת וירדה יחד עם הקבוצה שניצחה אותה וגם עם קבוצת מכבי יפו מהליגה הלאומית (ליגת העל היום) לליגה א' (הליגה הלאומית היום) . לטיב מזלה של בית"ר ירושלים ושתי היורדות האחרות הוקפאו באותה העונה ברגע האחרון כל הירידות מהליגה הלאומית ע"י התאחדות הכדורגל שקיבלה את ההמלצה של וועדת בדיקה מיוחדת מטעם הכנסת שחקרה את הטענות לשחיתות בכדורגל הישראלי. בעקבות ההקפאה מנתה הליגה הלאומית הישראלית בכדורגל בעונת 1976 – 1975 מספר שיא של 18 קבוצות. האוהדים הנאמנים מצאו מייד את האשמים בהפסדה של בית"ר ירושלים. כמובן הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ההתנכלות לעובדים ולציוד הטכני מצד חלק מהאוהדים הפרועים במגרש ימק"א התווסף לתנאי ההפקה המבישים במקום , פרישת ציוד בלתי אפשרית כמעט ועמדות צילום עלובות . מגרש ימק"א היה הפרובלמטי ביותר מבין כל המגרשים בליגה הלאומית בשנות ה- 70 . הצבת מצלמות אחוריות מאחורי יציע האבן הדרומי או יציע העץ הצפוני הייתה בלתי אפשרית לחלוטין. תמונת הטלוויזיה שהופקה באִצטדיון ימק"א הייתה ענייה ודלה. משטרת ירושלים התייחסה בדרך כלל בסלחנות לסכנה שנשקפה לצופים ביציעים האלו. פעם באחד המשחקים אסרה המשטרה על הצופים להתנחל ביציע העֵץ הצפוני של המגרש והניחה עליו גדר תיל. האוהדים השרופים שבכל זאת קנו כרטיסים למשחק טיפסו והתיישבו על ענפי הבְּרוֹשים שצמחו בצדו המזרחי של המגרש. מחזה סוריאליסטי. המראה הדמיוני ולא מציאותי הזה גרר את אחד מאוהדיה המובהקים של בית"ר ירושלים ניסים "סִימִיקוֹ" שלם להשתמש בניסוח מבריק כדי לתאר את המצב העלוב . כך אמר פעם למצלמה של צלם הטלוויזיה הוותיק משה ניניו : "המגרש בימק"א הוא היחיד בעולם שבו קונצרטינות מונחות על היציעים והאוהדים יושבים על העצים" . אמירה של קופירייטר .
טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה . ירושלים . נִסִים "סִימִיקוֹ" שָלֵם אוהד מושבע של בית"ר ירושלים וקופירייטר מבריק (בחולצת טריקו לבנה יושב מלפנים ונשען קלוֹת על קביים) בחזית הקיוסק שלו ברח' המלך ג'ורג' בירושלים. (באדיבות נסים "סימיקו" שלם . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).
שלוש פעמים בהיסטוריה של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציסורית הותקפו ציוותי הצילום שלה באלימות פיסית בעת עבודתם בכיסוי משחקי הליגה הלאומית בכדורגל. הפעם הראשונה הייתה כאמור במאי 1975 במגרש ימק"א בירושלים בו הפסידה בית"ר ירושלים 3:2 למכבי פ"ת. בפעם השנייה זה קרה בדצמבר 1981 במגרש בשכונת התקווה בו הפסידה קבוצת בני יהודה 2:0 לקבוצת הפועל ת"א . האוהדים המטורפים והפנטיים התגברו על אנשי האבטחה והמשטרה והִכּוּ נמרצות את אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובראשם את הבימאי בניידת השידור צבי סלפון. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ביקש לנתק מגע מהמועדון המתפרע. 
טקסט מסמך : 13 בדצמבר 1981 . מכתבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אליי לאחר התקרית האלימה במגרש הכדורגל בשכונת התקווה בו תקפו אוהדי קבוצת בני יהודה בפראות את אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהגיעו למקום כדי לסקר את משחקם בליגה הלאומית לצורך הקרנה ב- "מבט ספורט". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הפעם השלישית הייתה המכאיבה והפוגעת ביותר. קדורנית. זה קרה בשבת – 26 בספטמבר 1987 באִצטדיון "בלומפילד" במשחק בו אירחה האלופה בית"ר ירושלים את הפועל כפר סבא . בפעמיים הראשונות היו אלו קבוצות אוהדים ברוטליות שתקפו את ציוותי הצילום באשמה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שמסיעה את ניידות השידור למגרשים, היא זאת שגם מביאה עִמן גם מזל רע . העונש שהוטל מטעמם על עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה הכאתם. האוהדים הענישו ותקפו. התקיפה השלישית הייתה החמורה והמבזה מכולן. התוקף האַלים היה מאמן בית"ר ירושלים בהווה שהיה גם פרשן כדורגל בהזדמנויות שונות בעבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית . קוראים לו מרדכי שפיגלר . מכנים אותו מוטל'ה [1] . מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר דחף את אנשי הצוות , בעט בציוד של צֶוֶות הצילום מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של הכתב משה גרטל שהגיע מירושלים לאִצטדיון "בלומפילד" כדי לתעד את ראשית עבודתו כמאמן במועדון שהוא אלוף המדינה בכדורגל . מרדכי שפיגלר שבר את ה- Nagra (מכשיר רשם קול בשימוש טכנאי הטלוויזיה), והכריז למיקרופון הפתוח שהקליט את דבריו לפני שיצא מכלל פעולה : "חוֹלירות שכמותכם אתם מסיתים את הקהל נגדי". זה היה מעשה נבזי. האיש הרים יד ורגל על עיתונאים בעת עבודתם. איש הקוֹל בצוות אִילָן מַנֶס הגיש תלונה פלילית נגד התוקף במשטרת יפו . ביקשתי את המנכ"ל אורי פורת למנות וועדת חקירה לבדיקת המקרה השערורייתי והנפשע הזה חסר התקדים. מר מרדכי שפיגלר שנבהל מהאלימות של עצמו הצהיר מייד : "אם הם רוצים אני אשלם את הנֶזֶק". הפרשה המכוערת גוועה מאליה אך לא נשכחה . התאחדות הכדורגל הייתה מודעת לתקיפות הזדוניות של האוהדים את ניידות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אך ניצבה מנגד ולא התערבה כמצופה ממנה. גם לה היה נוח כי הטלוויזיה תתחפף ממגרש ימק"א ותתחבא בדירה פרטית כדי למנוע פרובוקציות. סיטואציה פתטית. הטלוויזיה מסקרת את משחקי בית"ר ירושלים מדירה פרטית מחוץ לחומות המגרש כדי לשמור על שלום אנשיה וציודה.
טקסט תמונה : עשור ה- 80 במאה הקודמת. מרדכי שפיגלר (משמאל) היה שחקן כדורגל טוב אך כמאמן הקריירה שלו דישדשה. מרדכי שפיגלר תקף את צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של הכתב משה גרטל (מימין) שהגיע לאצטדיון "בלומפילד" כדי לכסות את משחק האלופה בית"ר ירושלים נגד הפועל כפ"ס בשבת – 26 בספטמבר 1987. מרדכי שפיגלר טפל על צוות הטלוויזיה אשמה. הוא טען שצוות הצילום שעוקב אחריו כמאמן ליד קווי המגרש מעצבן אותו וגם מביא מזל רע לקבוצת בית"ר ירושלים. (צילום מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
בעקבות האלימות הקשה נגד עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במגרש ימק"א החליט מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן בעצה אחת עם מנהל החדשות דן שילון ומנהל הספורט אלכס גלעדי לצלם מעתה ואילך את משחקי הבית של בית"ר ירושלים (ותקופה מסוימת גם של הפועל ירושלים) מחוץ למגרש ימק"א. הוחלט לשכור תמורת תשלום את דירתה הפרטית של משפחת גב' זִיוָה אוֹמִידְבָר בקומה השלישית של בית ברחוב לינקולן שהשקיפה על המגרש מצדו המערבי . זווית הצילום של המצלמה המובילה (Leading Camera) מהדירה הייתה טובה. משפחת אומידבר הנחמדה זאת שמוצאה מפרס הסכימה מייד להשכיר את סלון ביתה מידי שבת במשך שנים רבות תמורת סכום צנוע למִבצעי הצילום של משחקי הבית של בית"ר ירושלים במגרש ימק"א. הצבנו שם שתי מצלמות אלקטרוניות גדולות. ניידת השידור הגדולה שלנו עצמה חנתה מתחת לדירה ברחוב לינקולן הצר הסמוך למגרש ימק"א ואובטחה ע"י קבוצת שוטרים. זווית הצילום של המצלמה המובילה מהדירה המוגבהת הייתה טובה. זה גם היה סידור ביטחוני נוח אך לחלוטין לא עיתונאי. הצילום היה סטרילי. היינו מנותקים מהשחקנים והמאמנים, משופטי המשחק ומהקהל. לעולם לא יכולנו לראיין איש לפני ו/או אחרי המשחק.
טקסט צילום : ראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה. מגרש ימק"א בירושלים היה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים מקדמת דנה בטרם המעבר לאצטדיון "טדי" בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה. זוהי עמדת הצילום הישנה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במגרש ימק"א באחד החורפים בשנות ה- 70 הראשונות. התמונה מתעדת משחק חשוב כלשהו, מפני שלעמדת השידור הובאו שלא כרגיל שני צלמים ושתי מצלמות פילם BL ועוזר צלם. זיהוי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית עומדים מימין לשמאל : הצלמים שרגא מרחב וברטו אלדג'ם, ועוזר הצלם מכבי ליפשיץ. יושב משמאל אוהד מקומי של בית"ר ירושלים. (התמונה הוענקה לי באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : לצורך השוואה. עמדת צילום של הטלוויזיה האיטלקית הממלכתית RAI בסוף שנות ה- 70 באחד מאצטדיוני הכדורגל באיטליה. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . הגנרטור הנגרר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באחריותו של הריגר הנִצחי המסור , והנאמן יהודה מרציאנו מפריע את מנוחת השכנים בשבת בבוקר , ברחוב לינקולן בירושלים סמוך למגרש ימק"א מתחת לדירתה של גב' זיווה אומידבר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 במאה הקודמת. שתי מצלמות אלקטרוניות כבדות מוצבות במרכז סלון של דירה פרטית השייכת למשפחת אומידבר ברחוב לינקולן בירושלים, כשהן משקיפות על מגרשה של בית"ר ירושלים. מאחורי המצלמה הימנית עומד עזרא שקורי איש הבדק וההחזקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בתווך ממוקמת עמדת השידור, וממול ניצב לו מגדל ימק"א המפורסם. ביקשתי מגב' זיווה אומידבר להציב מצלמה אלקטרונית שלישית גם בחדר המיטות שלה אך היא סירבה. זה אולי לא ייאמן ובלתי נתפש אך שנים רבות כיסינו את משחקיה הביתיים של בית"ר ירושלים באמצעות שתי מצלמות בלבד המוצבות בבית דירות הצופה אל המגרש. לא נכנסנו עוד פנימה מחשש לאלימות שסיכנה את חיי העובדים ואת ניידת השידור על ציוד הטלוויזיה היקר שהיא נושאת בקִרְבָּה (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : שבת חורפית ב- 1981. ירושלים. ניידת השידור (ה- "OB הלבן") של הטלוויזיה הישראלית חונה מתחת לבית הדירות ברחוב לינקולן הסמוך למגרש ימק"א. אפשר להבחין בשתי המצלמות האלקטרוניות המגיחות מעל מעקה הדירה ומשקיפות על מגרש ימק"א מהמרפסת העליונה. בפתח הניידת ניצב המפיק אמנון ברקאי. מימין, יהודה מרציאנו (מזוקן) מלך ה- "ריגרים". שוטרי ירושלים שרובם היו אוהדים מושבעים של בית"ר ירושלים עשו כל מאמץ להימנות על הצוות המאבטח את הניידת. הדבר הבטיח להם הכנסה כספית נוספת למשכורתם וכניסה חינם למגרש ימק"א. מרביתם היו אוהדים נאמנים של קבוצת בית"ר ירושלים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. מגרש ימק"א בירושלים. זוהי אחת מקבוצות השוטרים שאבטחה מידי שבת בשנות ה- 80 ההן את ניידת השידור האלקטרונית שלנו (ה- "OB הלבן") שחנתה ברחוב לינקולן בירושלים מתחת לדירתה של משפחת אומידבר סמוך מגרש ימק"א. השוטרים לא היו יכולים לעמוד בפיתוי עדשת מצלמת הסטילס שלי והתייצבו בפניה כמו במסדר צבאי. זה היה חלק מריטואל הווי הטלוויזיה בשבתות בימים ההם שחזר על עצמו שוב ושוב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. יום ראשון – 29 ביוני 1986. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בצוהרי היום. דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר בין נבחרות ארגנטינה ומערב גרמניה (2:3 לארגנטינה). זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף , הפרשן מרדכי שפיגלר, והשדר יורם ארבל. מרדכי שפיגלר קיבל פרוטות מרשות השידור עבור עבודתו כפרשן טלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86'. יורם ארבל במשרד המבצעים, ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי . יורם ארבל הבין שטעותו הגסה והבלתי מתקבלת על הדעת של נסים קיוויתי במשחק ברזיל – ספרד 0:1 ב- 1 ביוני 1986 מחקה לעד את פוטנציאל השידור שהייתה טמונה בג'נטלמן בעל הנימוסים האנגליים, והסירה אותו סופית מרקורד המתחרים על מיקרופון הכדורגל במחלקת הספורט. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
צִלצלתי ממכסיקו סיטי למנהל הטלוויזיה חיים יבין בירושלים כדי לקבל את אישורו להטיס את מרדכי שפיגלר (הגיע למונדיאל מכסיקו 1986 בכוחות עצמו) ממכסיקו סיטי למונטריי הרחוקה (Monterrey) כדי לשמש פרשן של נסים קיוויתי בשידור הישיר הבא שלו אנגליה – פורטוגל במונטריי ביום שלישי – 3 ביוני 1986 . מרדכי שפיגלר לא נכלל בתקציב ההוצאות של רשות השידור במונדיאל מכסיקו 86' . הוא היה פרשן נגיש מפני שהזדמן למכסיקו בכוחות עצמו אך מעולם לא היה רשום על ה- Pay Roll של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כפרשן במבצע שידורים בינלאומי כלשהו מאז משחקי אסיה ה- 7 בטהראן 1974 ולרבות טהראן 1974. הטלוויזיה המונופוליסטית ניצלה היטב את כוחה ושילמה לפרשני הספורט פרוטות ."אי אפשר להשאיר את נסים קיוויתי לבד, אני חייב להשיב לוֹ את הביטחון העצמי שאָבָד בעקבות השער ההוא שלא היה במשחק ברזיל – ספרד", אמרתי לשני בוסים שלי מנהל הטלוויזיה חיים יבין ומנכ"ל רשות השידור אורי פורת. שניהם קיבלו את דעתי ללא דיחוי. נסים קיוויתי ומרדכי שפיגלר עברו יחדיו את מבחן השידור. פורטוגל ניצחה את אנגליה 0:1 משער של קָארְלוֹס מַנוּאֵל בדקה ה- 76. מרדכי שפיגלר פרשן שנוי במחלוקת העניק לנסים קיוויתי ביטחון מחודש. לְזָהוֹת שחקנים על כַּר הַדֶשֶא הוא ידע.
מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו במכסיקו 86' פרשנים מזדמנים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. רשות השידור ראתה בימים ההם בפרשנות הכדורגל בטלוויזיה מוסד מיותר. היא לא הסכימה להטיס פרשנים למכסיקו וגם לא אבתה לשלם להם את הוצאות הלינה במלונות ודמי כלכלה. מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' קיבלו שכר אפסי מרשות השידור של עובדים Free lancers. ככה היה נהוג מימים ימימה. גם ארבע שנים קודם לכן בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 היו שניהם היחידים מכל המאמנים הישראליים שהגיעו לטורניר המונדיאל של ספרד 82'. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לא הסכים לשלם להם אגורה שְחוּקָה מעבר לתשלום העלוב והמשפיל שמקבלים עובדים Free lancers מרשות השידור. שניהם הסכימו לפַרְשֵן בהתנדבות תמורת פרוטות . המונופול רב הכוח נהג בשרירות ובשרירנות. האמת, מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו מסכימים אז לשלם לרשות השידור עבור השתתפותם בשידורי הכדורגל אילו נתבקשו.
מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אימץ את חוות דעתו הישנה ומדיניות התשלומים של קודמו יוסף "טומי" לפיד שקבע בסגנון הבוטה שלו בטרם משחקי מונדיאל ספרד 1982. לא פעם אחת סח לי : "יואש אלרואי, לפי דעתי על הפרשנים לשלם לרשות השידור על כך שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותם", והוסיף בהתנשאות, "אינני מתכוון לשלם למוטל'ה שפיגלר שלך אגורה שחוקה על פרשנותו, הוא ממילא לא אומר כלום, ואת מה שהוא אומר גם אני יכול לומר". אורי פורת קנה את הדְרָשָה הזאת. שידורי מונדיאל מכסיקו 1986 בטלוויזיה הישראלית הציבורית נחשפו לציבור הרבה יותר גדול משידורי מונדיאל ספרד 1982 (בשל מלחמת לבנון ה- 1) ועמם גם הפרשן מרדכי שפיגלר. מרדכי שפיגלר צבר לעצמו ביקורת מרה של עיתונאים בעיתונות הכתובה , ביניהם עיתונאים ידועים כמו אדם ברוך, חיים ברעם, רמי רוטהולץ, מתי גולן, וטדי פרויס. כולם לעגו לו פה אחד והטיחו בו ביקורת נוקבת אודות רמת הפרשנות שלו. הביקורת גבלה באיבה עיתונאית. מרדכי שפיגלר קל דיבור ומהיר מחשבה הבין כדורגל טוב יותר מכל העיתונאים ביחד שביקרו אותו, זה ברור. הכדורגל זרם בעורקיו מגיל צעיר. הוא היה מסומם מכדורגל ולא היה צריך להתאמץ להבין אותו, אולם משום מה המיקרופון של הטלוויזיה לא נשמע לו והוציא אותו פטפטן, מתחכם, בעל בדיחות קרש, ובסופו של דבר לא אמין.
בשנות ה- 70 קם בישראל עיתונאי ייחודי. אדם ברוך. בעיני רבים נחשב לאבי זרם ה- "ניו ז'ורנליזם" בישראל. הוא היה אוהד מושבע של תוכניות הספורט בטלוויזיה ובשפתו המיוחדת הביע מעת לעת את דעתו על המתרחש בה. מאמריו אודותינו היו חשובים לי. אדם ברוך כותב מחונן ועיתונאי דעתן בעל מוניטין מ- "ידיעות אחרונות", היה מליץ היושר של שני המנכ"לים . גם הוא לא העריך את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר כפרשן כדורגל בטלוויזיה, ונתן ביטוי להשקפת עולמו בעיתונו בתום משחקי מונדיאל מכסיקו 86' כלהלן [1] :
"…מוטל'ה שפיגלר בניגוד לנסים קיוויתי הוא סוכן עצמאי. כל זמן שיש לוֹ בּיקוּש, הוא בשטח. הפעם על חשבון מערכת העצבים שלנו. לדעתי מוטל'ה שפיגלר היה צריך לפרוש לפני המונדיאל הזה. רק לעיתים רחוקות הם יודעים מתי לפרוש. אם לא היה במונדיאל , אנשים אולי היו אומרים, חבל שמוטל'ה שפיגלר לא שָם. אנשים היו זוכרים אותו לטובה. החֵן השפיגלרי התאייד. ההוּמוֹר השפיגלרי שעדיין חי איך שהוא בכתב, התייבש. מוטל'ה שפיגלר הביס את עצמו במכסיקו 1986. הוא אולי יתאושֵש. מוטל'ה שפיגלר תמיד יהיה "גדוֹל" מן הקבוצות שאימן. לעיתים "גדוֹל" מן העיתונים בהם כתב. הפעם לא. התיאור שלו במהלך המשחקים, נע בין בָּאנָאלְיָה לתְּשִישוּת. הוא לא אמר דבר על המשחקים שלא ניחשת בכוחות עצמך, וגרוע מכך. משלב מסוים יכולת לצפות מה מוטל'ה שפיגלר יגיד על מה. מאראדונה שחקן גדול. רומיניגה עשוי להפתיע בבעיטה אחת. גרמניה קבוצה עיקשת . פֶלֶר ו- רומיניגה הם התשובה ל- 0:2 הארגנטיני. דברים כאלה. בלי השראה. ייתכן שהוא סובֵל מהרעלת כדורגל. זה קורה. זה לא צריך לקרוֹת על חשבוננו…".
טקסט תמונה : זהו העיתונאי אדם ברוך ז"ל מ- "ידיעות אחרונות" מתאמן בקליעה לסל. התמונה צולמה ע"י מורן שוב והוענקה לי באדיבותה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : זהו העיתונאי אדם ברוך ז"ל כפי שתיעדה אותו מורן שוב. (באדיבות מורן שוב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
ראה "ידיעות אחרונות" מ- יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. עיתונאי "ידיעות אחרונות" אדם ברוך מטיל דופי בפרשן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר.
חיים ברעם במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 [1] : "מוטל'ה שפיגלר כדרכו שפך ללא הרף את שמות ידידיו האמיתיים והמדומים מצמרת הכדורגל העולמי, הטיף מוּסַר, קשקש, שלף מהמותן תחזיות פסקניות שנתבדו בתוך שניות. כך למשל הודיע מוטל'ה שפיגלר לצופים שמאמן נבחרת ברזיל לא יכניס את זִיקוֹ למגרש במצב של שִוויון בתוצאה. עד שבַּת – קוֹלוֹ של מוטל'ה שפיגלר נשקה לחופי ישראל כבר עלה זִיקוֹ לשחק נגד צרפת. התוצאה באותו שלב הייתה 1:1 ".
טדי פרויס לא הסתיר את תיעובו מ-מוטל'ה שפיגלר . כך ניתח בעיתון "דָבָר" את פרשנותו במשחקי גביע העולם של מכסיקו 86' [1] : "בין כולם לא נמצא אחד שידמה בהבלים למרדכי שפיגלר . זה שִידֵר כאילו נשלח לקלקל לחובבי הכדורגל בישראל את ההנאה מהמשחקים , ומבחינה זאת מילא את משימתו על הצד הטוב ביותר" .
גם עיתונאי "הארץ" מתי גולן האכיל בעטו מרורים את פרשן הטלוויזיה מרדכי שפיגלר .
ראה "הארץ" מ- יוני 1986 . מונדיאל מכסיקו 1986 . עיתונאי "הארץ" מתי גולן עורך חשבון עם רמת הפרשנות של פרשן הטלוויזיה הישראלית מרדכי שפיגלר במונדיאל מכסיקו 1986 .
אנוכי שב למונדיאל ספרד 1982.
שני משחקי חצי הגמר נערכו באותו יום חמישי ב- 8 ביולי 1982. טעות ארגונית של RTVE והוועדה המארגנת גם יחד . רפי גינת היה בר מזל (החלטה שגויה שלי) לשדר ישיר את משחק חצי הגמר השני בתשע בערב בסביליה מערב גרמניה – צרפת 3:3 בתום 120 דקות ו- 4:5 בבעיטות הכרעה מ-11 מ'. יורם ארבל שידר ישיר מ- "נואו קאמפ" בברצלונה בחמש אחה"צ את משחק חצי הגמר הראשון איטליה – פולין 0:2. פאולו רוסי כבש את שני השערים לאיטליה . ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו, שהפכה במהרה לעכורה. סולי מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד. עד עתה הוא עשה זאת Off Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד . הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד. עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי שפיגלר, ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי. סעדיה קאראוואני היה תעודת הביטוח של ההפקה שלי.
מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז (בראשות טוביה סער) ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד , כאילו צופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. פארסה.
השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר לא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC במדריד וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוסף "טומי" לפיד כדי להשכין שלום בית בתוך כתלי הטלוויזיה ועל מנת לְרַצוֹת את יוסף בר-אל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית . צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש הזה מייד פעם אחת ולתמיד , ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין סולומון השדר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נקדימון "נקדי" רוגל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לקומדיה ההיתולית שאין לה אָח ורֵעַ בעולם הטלוויזיה . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה .
מר רובי ריבלין יו"ר הכנסת היום ואז יו"ר קבוצת בית"ר ירושלים היה אורח אישי שלי בספרד 1982 . סדרתי לו לפנים משורת הדין תג זיהוי (Accreditation) למשחקי המונדיאל כאיש שנלווה למשלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית , בשל יחסי העבודה המיוחדים שהיו בין רשות השידור לאגודה שבראשה ניצב . אפילו הוא לא הבין את צורך ההסדר הכפוי של יוסף "טומי" לפיד בדבר מיקרופון משותף לשתי השפות . מעשה שידור מלאכותי שאיננו קיים בשום רשת טלוויזיה בעולם המכבדת את עצמה. "זאת שערורייה שצריך להפסיק אותה מייד", אמר לי.
המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון לא היה אישי אלא עקרוני , אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים, דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד התייצב מאחורי סולומון "סולי" מוניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סאנטיאגו ברנביאו" במדריד. התנגדתי לכך בכל תוקף. השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי. יוסף "טומי" לפיד רתח. הוא כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו. "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור, הוא ממילא פטפטן חסר תקנה", פקד עלי טלפונית.
טקסט תמונה : יוני 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. מדריד בירת ספרד. זהו משרד תהליך הפקת האקרדיטציה (Accreditation) של הוועדה המארגנת המקומית במרכז השידורים הבינלאומי במדריד (IBC) בתקופת מונדיאל ספרד 1982 רובי ריבלין מתוח לקראת הלחיצה על ההֶדֶק של הצלם הספרדי. כעבור כמה שניות יכול היה להיכנס באופן חופשי לכל אצטדיון ברחבי ספרד בו חפץ על חשבונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
מנכ"ל רשות השידור היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בעַרבית מאשר לי . יוסף "טומי" לפיד סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן . לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי : "הוא אולי גדול השחקנים בישראל – אך קטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן. מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל. הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם. מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף "טומי" לפיד כלפי הפרשנות של מרדכי שפיגלר.
טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . אני עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת מר מיכה לויירר על רקע הבניין היפהפה של מרכז השידורים הבינלאומי , המרשים , והפונקציונאלי , שהקימה RTVE , הקרוי Torre Espana. הצבתם של מוטל'ה שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 82' הייתה כמעין כברירת מחדל. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה. אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו עד הסוף. (תיעוד וצילום של עובר אורח במצלמת הסטילס שלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .
יוסף "טומי" לפיד לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן כהוא זה , עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982, ירה מייד לעברי : "מה פתאום שאני אשלם לו. מרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה הישראלית ולרשות השידור על שהן בכלל מסכימות להעסיק אותו".
יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית פיטר מיליק הצטרף למאבק נגדי , והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית . הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום לשדר בשפה העַרבית. "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מוניר", אמר לי והוסיף, "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם , עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר, אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה", אמר. סולי מוניר ידיד אישי שלי שנים רבות כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר על פניו. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקת השידור הישיר של אירוע הספורט החשוב בתבל .
לקראת סיום הטורניר הפגישה אותי ידידה מכסיקנית שלי גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה , ששימשה כמזכירת איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה (OTI) , עם אליל נעורי השחקן הברזילי אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוּ נָאסִימֶנְטוֹ המוכר יותר בכינויו "פֶּלֶה" . היא צילמה אותנו והעניקה לי את הצילום המשותף כמזכרת . מכיוון שהייתי גבוה מפֶּלֶה בעשרים סנטימטר דאגה לחתוך את ראשי .
טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. את שחקן הכדורגל הברזילי הדגול אדסון אראנטז דו נאסימנטו ("פֶּלֶה") פגשתי לראשונה בבואנוס איירס במונדיאל ארגנטינה 1978 . הצגתי את עצמי והגשתי לו את דרכוני כדי שיחתום לי. במדריד ב- 1982 הוא זכר אותי וביקש לערוך צילום משותף. אנה מאריה אגירה מזכירת OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה והרדיו של מרכז ודרום אמריקה) צילמה אותנו מחובקים יחדיו. היא הייתה אשת הפקה רצינית ובעלת קשרים מקצועיים רבים אך לא צלמת גדולה וחתכה לי את הראש. (תיעוד וצילום ע"י אנה מאריה אגירה במצלמת הסטילס שלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
ביקשתי את אָנָה מָארִיָה אָגִירֶה בשל תפקידה החשוב ב- OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וקשריה הענפים להסדיר לי פגישה וצילום משותף עם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה אך הכוכב הארגנטיני כבר חזר לבואנוס איירס עם נבחרתו המובסת . אף על פי כן מצאתי דרך להצטלם עם השחקן הנפלא הזה שהיה ללא ספק ווירטואוז וגאון כדורגל נערץ . הזמנתי את מרדכי שפיגלר להצטרף אל דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואֵלַי לצילום התמונה המשותפת . אָנָה מַארִיָה אָגִירֶה לחצה על הדק המצלמה וזה מה שראתה העדשה .
טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- International Broadcasting Center ו/או בקיצור IBC במדריד. מרדכי שפיגלר (מימין בן 38) ואנוכי (בן 44) מחבקים את דייגו ארמאנדו מאראדונה (במרכז). הצַלֶמֶת המכסיקנית הצליחה הפעם ללחוץ נכון על הדק המצלמה ולא חתכה את ראשי, אבל דייגו ארמאנדו מאראדונה נותר עבורי רק חלום. זה היה בס"ה "Blow up" מסחרי שלוֹ עשוי דִיקט, בו העניק שירותי פרסומת לחברת הצילום AGFA תמורת הרבה מאוד דולרים. (תיעוד הצילום נעשה בידי גב' אָנָה מַרִיָה אָגִירֶה במצלמת הסטילס שלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
השידורים של יורם ארבל היו טובים מאוד. שַדָּר כדורגל מחונן. הוא ניצב בדרגה שלמה מעל כולם. השידורים של נסים קיוויתי ורפי גינת מניחים את הדעת. אך לא הפרשנות של מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. הם הגיעו בכלל בכוחות עצמם לספרד 82' ולא תוכננו להיות פרשני טלוויזיה. הם היו שחקני כדורגל מעולים כל אחד בתקופתו אך לא פרשני כדורגל בשידורי טלוויזיה. הם לא אוּמנו לקראת המשימה. צריך לומר זאת לקולתם. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד אסר עלי לשלם לפרשנים. הוא טבע אז בפני את הסלוגן הבוטה שלו נגד מוסד פרשנות הכדורגל. "שהפרשנים ישלמו", קבע בפני, וטען שוב ושוב, "אין צורך שהציבור ישלם מכיסו לפרשן – פטפטן בדמותו של מוטל'ה שפיגלר בעבור הסבריו למיקרופון , רק מפני שיואש אלרואי עורך שידורי הספורט בטלוויזיה חושב שדֶגֶם השידור היחיד שהוא מכיר מבוסס על צוות של שַדָּר ופַרְשָן" . מוטל'ה שפיגלר ייצג בעיני מנכ"ל רשות השידור את להג הדיבור ורדידות הפרשנות בענף ספורט שהוא בעצם כה פשוט ומובן לכל צופה. כך סבר. לכן מיהר להוסיף : "יורם ארבל יכול להסתדר מצוין גם בלי מרדכי שפיגלר". יוסף "טומי" לפיד עמד בדיבורו וסירב לשלם להם . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' צורפו על ידי לעמדות השידור שלנו לא מפני שהיו פרשנים טובים ומיומנים . זה נעשה באקראי ובכורח הנסיבות ולא היה מחושב מראש. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו מישראל לספרד 82', וגם הסכימו לעבוד בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית, למעשה בחינם, בעצם תמורת Accreditation. אף על פי כן תרומתם הצנועה בעמדות השידור הייתה חשובה.
מונדיאל ארה"ב 1994 היה האחרון בו נטל חלק מרדכי שפיגלר תפקיד כפרשן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. במונדיאל ארה"ב 94' מיסדתי שלושה ציוותי שידור שנעו לאורכה ורוחבה של המדינה הענקית בעלת ארבעה אזורי זמן . שעון ישראל עמד על 3 + GMT. ארבעת הזמנים האמריקניים היו כלהלן : שעון החוף המזרחי בצד של ניו יורק (EASTREN ZONE TIME) היה GMT מינוס 4 . שעון האזור המרכזי (CENTRAL TIME ZONE) עמד על GMT מינוס 5 . שעון האזור ההררי (MOUNTAIN TIME ZONE) היה GMT מינוס 6. שעון החוף המערבי בצד של לוס אנג'לס (PACIPIC TIME ZONE) עמד על GMT מינוס 7.
כל צוות מנה שלושה אנשים. שַדָּר, פרשן, וטכנאי תקשורת צמוד. מאיר איינשטיין, אבי רצון, ואיש הקול אִילָן מַנֶס (אילן מנס בעל אוריינטציה של מפיק שימש באותה העֵת יו"ר וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 ועשה כמה "צרות צרורות" למוטי קירשנבאום ויאיר שטרן) היוו את הצוות הבכיר והמוביל . זאת הייתה תקופה חדשה בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משום שמנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נתן לי אישור לשדר ישיר את כל 52 המשחקים בטורניר .
טקסט תמונה : מונדיאל ארה"ב 1994. אני בעמדת הפיקוד שלי ב- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) בדאלאס – טקסס יחדיו עם טכנאי התקשורת והקול אורי רשף (מימין). מבעד לחלון נראים חמשת השעונים של ההפקה המציינים את שעוני ארה"ב, ישראל, ואירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : מונדיאל ארה"ב 1994 . זוהי מפת לוחות השעות והזמנים המבתרת את ארה"ב הענקית לארבעה חלקי זמן שונים . בין שעון ניו – יורק לשעון לוס אנג'לס חוצצות 3 שעות . מתוך ספר השידור / פקודת מבצע של מונדיאל ארה"ב 1994 כפי שתכנן וחיבר יואש אלרואי . (אכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
מאיר איינשטיין ואבי רצון רק יכלו להודות לאילן מנס החרוץ ששימש כאבא מסוּר לצוות השידור המפורסם ביותר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באותם הימים . הוא היה איש חרוץ ואהוב .במשימות השידור הנותרות התחלקו השַדָּר רמי ווייץ שהיה אז חבר מן המניין ברשות השידור יחדיו עם הפרשן הצמוד שלוֹ אברהם גרנט , וטכנאי ה- Video המפקח שמואל פוקס . הוא סירב מכל וכל לקבל לצוות שלו את מרדכי שפיגלר . צוות השידור השלישי מנה את שַדָּר רדיו "קול ישראל" דני דבורין , הפרשן מרדכי שפיגלר , והטכנאי עמי זינגר .
טקסט תמונה : קיץ 1994. מונדיאל ארה"ב 94' . עמדת שידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (IBA – T V ) בשיקאגו באחד מהשידורים הישירים של מונדיאל ארה"ב 1994 . השדר רמי ווייץ משמאל והטכנאי הצמוד שלו שמואל פוקס (מימין) דקות אחדות לפני תחילת אחד השידורים הישירים . משמאל מציצה כרסו של הפרשן אברהם גרנט. מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום קיבל את גרסתי כי נוכחותם של טכנאים בעמדות השידור שלנו חיונית להצלחת השידור. השדר רמי ווייץ סירב מכל וכל לקבל לצִוותוֹ את מרדכי שפיגלר כפרשן בטענה שהפרשנות הכדורגל שלו היא ס"ה מסכת התחכמויות ותו לא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
מרדכי שפיגלר הוא איש נבון ומוכשר. וודאי בשדה הכדורגל. הוא מכיר את הכדור על בוריו. אז איך זה לעזאזל המיקרופון של הטלוויזיה הוציא אותו כל כך הרבה פעמים יָרוּד ונָבוּב. והוא לגמרי לא כזה.
1] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של טדי פרויס בעיתון "דָבָר" מ- 4 ביולי 1986 נגד הפרשן מוטל'ה שפיגלר .
[1] ראה נספח : כתבת ענק של העיתונאי חיים ברעם במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 על שידורי מונדיאל מכסיקו 86' בטלוויזיה הישראלית הציבורית .
[2] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של רמי רוטהולץ בעיתון "חדשות" מ- 27 ביוני 1986 נגד פרשני הכדורגל מוטל'ה שפיגלר ואמציה לבקוביץ' של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 במונדיאל מכסיקו 86' .
שמח לקרוא את הבלוג שלך
הערה קטנה: בגמר 1986 שיחקה ארגנטינה, ולא מכסיקו, נגד גרמניה
אי אפשר לשכוח את הפרשנות של שפיגלר בגמר מונדיאל 90 .לאחר שבדקה ה50 לא נשרק פנדל ברור לגרמניה שפיגלר אמר שהשופט יחזיר לגרמנים פנדל.זה בדיוק מה שקרה בדקה ה85.