הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים מובהקות . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ ועל הגולשים בו חלה אחריות אישית. אין להעתיק ו/או לאגור ו/או לאכסן באופן פרטי ו/או במחסני מידע למיניהם את תכולת הבלוג לרבות הפוסטים , הטקסטים , התמונות , והמסמכים שלו . הזכויות שמורות לחוקר , כותב , המחבר , והמפיק יואש אלרואי .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נחקר , ונכתב למען מטרות רווח כספי , ו/או כדי להפיק רווח כלכלי , ו/או לצורך פרסום אישי .

——————————————————————————————————

פוסט מס' 259 : הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום רביעי – 7 באוגוסט 2013.

—————————————————————————————————— טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי יואש אלרואי בתום 32 (שלושים ושתיים) שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013. IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 2). פוסט מס' 259. כל הזכויות שמורות.

ב- 16 באוקטובר 1987 בהיותו כבר איש טלוויזיה בעל מוניטין , ניסיון , וחזון ב- NBC האמריקנית ומאחוריו גם שתי אליפויות עולם בא"ק (בהלסינקי 1983 ורומא 1987) לרבות מינויו לתפקיד החשוב של יו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) – העניק מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי ריאיון מעניין לעיתונאי רמי רוטהולץ מהעיתון "חדשות . בריאיון ההוא לפני 26 (עשרים ושש שנים) תקף בחריפות את יוסף "טומי" לפיד מי שהתמנה ע"י ממשלת מנחם בגין ב- 1 באפריל 1979 למנכ"ל רשות השידור (יוסף "טומי" לפיד כיהן בתפקיד מנכ"ל הרשות בשנים 1984 – 1979) , וערך חשבון וביקר בטוֹן מַר גם את מינויו של הקריין חיים יבין באפריל 1986 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (חיים יבין כיהן בתפקיד מנהל הטלוויזיה עד נובמבר 1989 ואז הוחלף ע"י מר טוביה סער) . אלכס גלעדי לא התייפייף , לא חזר בתשובה , ולא לקח את המילים בחזרה – וביטא בנחרצות וללא כחל ושרק את דעתו אודות תפקודם של שניהם כפי שטען אותם לפני 26 שנים [1] .

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1978 . מהיבטי טלוויזיה רבים הוא היה עבורי מופת ומודל לחיקוי במשך עשרות שנים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

טקסט מסמך :  16 באוקטובר 1987. העיתון "חדשות" בהוצאת עמוס שוקן . זהו חלק מהריאיון של העיתונאי רמי רוטהולץ עם אלכס גלעדי סגן נשיא ב- NBC ומפיק טלוויזיה בכיר בו אמר דעתו אודות חיים יבין  : "כיוון שאת מדינת ישראל מנהלות עקרות בית , טבעי שחיים יבין מונה למנהל הטלוויזיה".

טקסט מסמך : 16 באוקטובר 1987. העיתון "חדשות" בהוצאת עמוס שוקן . אלכס גלעדי מביע את דעתו אודות מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 , יוסף "טומי" לפיד : "יש לי ביקורת על הטלוויזיה, יש לי בטן מלאה עליה . מאז מונה טומי לפיד למנכ"ל (ב- 1979) היא איבדה לגמרי את הנוכחות שלה. אין נוכחות טלוויזיונית . חוץ אולי מחטיבת החדשות . זו הנוכחות הטלוויזיונית הישראלית היחידה . בשביל כל השאר מספיק נהג מונית אחד שיביא את הסחורה מנתב"ג . הסיכוי של רשות השידור אבד  ב- 1 באפריל 1979 , ואני לא אשכח את היום הזה . טומי לפיד מונה בתאריך הזה למנכ"ל רשות השידור . טומי לפיד הכניס את שיטת הניהול הישיר . השיטה הזאת הרסה את כל שכבות הביניים של הניהול . מנהלים נותרו בלי סמכויות בידיהם. כשאין שכבות ניהול הכל מתנהל פרטץ' .  אם הטלוויזיה הישראלית הייתה מוקמת על יסודות ניהוליים מוצקים גם מנכ"ל רשות השידור כמו טומי לפיד לא היה מצליח להרוס אותה , ואני לא מזַלזֵל ביכולת הַהֶרֶס שלוֹ . הניהול של טומי לפיד חונק יוזמה ואמביציה של מנהלים אחרים אפילו הזוטרים כדי להתקדם וליצוֹר . המצב ברשות השידור הוא כזה שהתקדמות היא בלתי חשובה . אם ההתקדמות איננה חשובה, נעלמת השאפתנות, והטלוויזיה היא מדיום של שאפתנים . אין שכר ואין עונש . אין אמביציה ואין שאפתנות" .

טקסט תמונה  :  פברואר 1980 . אולימפיאדת החורף 1980 בלייק פלאסיד – ארה"ב . ה- EBU (איגוד השידור האירופי) הציב את אלכס גלעדי בשורות הקבוצה המבצעית שלו בלייק פלאסיד כדי להפיק טוב יותר את שידורי המשחקים האולימפיים . ה- EBU ביקש לצרף את אלכס גלעדי גם כן לקבוצה המבצעית שהפיקה את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 אך מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הטיל ווטו וסירב לבקשת איגוד השידור האירופי ו, אלכס גלעדי נשאר בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

עזיבתו של אלכס גלעדי הייתה אבדה עצומה לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולכלל רשות השידור – כעיתונאי, מפיק בעל חזון, ושַדָּר. קולו העמוק חרות על חלק ממיטב אירועי הספורט הטלוויזיוניים שהתרחשו בארץ ובעולם. אלכס גלעדי היה עילוי טלוויזיוני אך טומי לפיד סירב להכיר בגאונות הזאת . ה- EBU איגוד השידור האירופי לעומת זאת היה מודע לכשרונו ויכולתו ו- "חטף" אותו לכל מבצעי השידור הבינלאומיים שלו . את יוסף "טומי" לפיד זה פשוט לא עניין ולא היה לו חשוב . אלכס גלעדי בפנים בתוככי השידור הציבורי ו/או מחוצה לוֹ, זה הַיְינוּ-הַך מבחינתו .

בסתיו 1979 סיים מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן שתי קדנציות רצופות מוצלחות בנות שלוש שנים כל אחת בתפקיד הרם . עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ראו בו את מורם ורבם הבלתי מעורער וקיוו לראות אותו מנהיג אותם ואת השידור הציבורי קדנציה שלישית . דן שילון כתב הטלוויזיה בארה"ב ב- 1979 , מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי , ומנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום , ראו בארנון צוקרמן מנהיג שידור נערץ . בשש שנות ניהולו מאז 1973 צעדה הטלוויזיה הציבורית כברת דרך עצומה , תוכניתית וטכנולוגית גם יחד . והחשוב מכל היא שמרה על עצמאות השידור שלה . לא היה ספק . ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור מוערך שהוכיח את עצמו . צריך לומר כאן שהוא נהנה בשנה הראשונה לכהונתו מגיבויו ותמיכתו של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ובחמש השנים מ- 1974 עד 1979 גם מגיבויו של מנכ"ל רשות השידור יצחק לִבְנִי (למרות שהיחסים בין ארנון צוקרמן ויצחק לבני היו תמיד מתוחים) . דן שילון , אלכס גלעדי , ומוטי קירשנבאום רצו מאוד כי ארנון צוקרמן יזכה בתקופת ניהול שלישית . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון חשבו אחרת . הם הדיחו את ארנון צוקרמן אוֹ במילים עדינות יותר לא האריכו את כהונתו לקדנציה שלישית . ארנון צוקרמן היה מוכשר , עצמאי , וכריזמטי מידי . לכן לא היה לו סיכוי . הוא עזב את רשות השידור והפך להיות מפיק טלוויזיה עצמאי . יוסף "טומי" לפיד נשאר ללא מחליף ראוי . הוא מינה את עצמו למנהל הטלוויזיה בפועל ונשא עכשיו בכפל תפקידים . אחד הדברים הראשונים שעשה היה להניח זכוכית מגדלת על אלכס גלעדי ושידורי הספורט שלו .

פרופסור ראובן יָרוֹן יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984- 1978 העניק גיבוי לכל מהלכיו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984- 1979 . שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת . שררה ביניהם הבנה מוחלטת . הם תפשו בדרך שונה לחלוטין את אופיו של השידור הציבורי ולא התביישו לתת לכך ביטוי הולם . בעצה אחת החליטו שלא להעניק קדנציה שלישית למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ובתיאום החליטו להתלבש גם על אלכס גלעדי ולטרפד ולהגביל את שידורי הספורט שלו (ראה פוסטים אחרים ב- בלוג) . מן המפורסמות הוא כי הפקות שידורי הספורט בטלוויזיה הן לא רק מורכבות אלא גם יקרות . יוסף "טומי" לפיד היה הרוח החיה בטרפודו והגבלתו של אלכס גלעדי . פרופסור ראובן ירון היה אדיש לחלוטין לשידורי הספורט במדיה הוויזואלית ולחזונו של אלכס גלעדי . הניטרליות הפלגמטית שלו סייעה בעקיפין ליוסף "טומי" לפיד להרוויח עצמאות יתר ניהולית ובין השאר גם לדכא את אלכס גלעדי . ניצבתי בסמוך לאלכס גלעדי ששמע ממנו אין סוף פעמים את התשובה "לא" . הייתי עֵד להשתלשלות העניינים מקרוב .

מקרה המבחן הראשון אירע בתשע בערב במוצ"ש – 24 בנובמבר 1979 בעת שידורה של אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה , התוכנית "מבט ספורט" שהוקצבו לה 60 דקות ואני שימשתי עורכה . הפקת ועריכת התוכנית שמרביתה יוחדה לכיסוי מחזור משחקי הליגה הלאומית בכדורגל אחה"צ באותה שבת נעשו תחת לחץ זמן . צריך להבין שצילום המשחקים נעשה אז במצלמות פילם ונדרשה מערכת היסעים נרחבת ולוגיסטיקה מדויקת כדי להביא את חומרי הפילם ממגרשי הכדורגל ברחבי המדינה למעבדת פיתוח הפילם של עמוס בינקין ויחזקאל גרופר ששכנה בקומת המרתף בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . היה דרוש זמן כדי לפתח את הפילם ועֵת נוספת כדי לערוך אותו . "מבט ספורט" בעת ההיא הייתה תוכנית עיתונאית מורכבת בהפקה ובקביעת הליין-אפ שלה , עריכתה , וכתיבת הטקסטים – אך נצפית ועתירת רייטינג . בשל לחץ הזמן העצום היה כמעט בלתי אפשרי לחשב מראש ולהעמיד את התוכנית על 60 דקות בדיוק . "מבט ספורט" במוצ"ש – 24 בנובמבר 1979 הייתה מסובכת במיוחד ועלתה ל- "אוויר" כששתי כתבות פילם היו עדיין בשלבי עריכה . היינו בלחץ זמן היסטרי אך ב- Control שררה דממה והכל דפק כשורה . בעֶשֶר בעֶרֶב נשמע באינטרקום התקשורת הפנימי המחבר את ה- Master Control לאולפן ב' בבניין קולו של המנהל תורן יוֹסִי בַּסוֹן , "התוכנית גולשת" . אלכס גלעדי שישב מאחורי התערב , והשיב לו , "אנחנו מייד מסיימים" . יוסי בסון ענה בחזרה , "אין לכם אישור ממנהל הטלוויזיה לגלוש" . עורקי הצוואר של אלכס גלעדי התנפחו . הוא חזר על תוכן דבריו , "אנחנו כבר מסיימים" . ואז נחתה החֶרֶב . המנהל התורן יוסי בסון קטע את שידור "מבט ספורט" בטרם סיומה בעודה משודרת , "באוויר" באישורו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ששימש באותה תקופה גם מנהל הטלוויזיה בפועל . המנהל התורן התקשר לביתו של יוסף "טומי" לפיד וקיבל אישור מפורש לגדוע את אלכס גלעדי ואת התוכנית שלו גם אם היא ב- "אוויר" . יוסף "טומי" לפיד לא ניאות ולא התיר לאלכס גלעדי גלישה של דקה אולי שתיים . זאת הייתה התנהגות נאסטית של חובבן המתגאה בתואר מנכ"ל רשות השידור . אלכס גלעדי לא היה אשֵם . אני הייתי עורך התוכנית "מבט ספורט" ששודרה ב- "אוויר" תחת לחץ זמן עצום תוך כדי עריכתה , והאשמה של חישוב הזמן הקומולטיבי הייתה נעוצה , בי אך הוא לקח אחריות כבוס ישיר שלי .

עוד באותו ערב התפתח וויכוח נוקב בין אלכס גלעדי ויוסי בסון בעניין הקטיעה הברוטאלית של תוכנית ספינת הדגל של הטלוויזיה "מבט ספורט" . היו שם צעקות רמות . "מישהו עובד כמו חמור בשטח בשבת ואז בא פקיד במסווה של מנהל תורן ושומר הזמן וחותך את התוכנית" , הטיח אלכס גלעדי בפני יוסי בסון . הוא רתח . פניו היו אדומים ועורקיו עמדו להתפוצץ , ואז ירה לעברו של המנהל התורן : "תיגדע היד שקטעה את שידור 'מבט ספורט' " . בדיעבד התברר כי זאת הייתה דרישתו המפורשת של מנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד שאמר ליוסי בסון , "תחתוך אותו" , והוסיף, "שאלכס גלעדי ילמד לעבוד במסגרת הזמן המוקצבת לו . מסך הטלוויזיה איננו הפקר" . למחרת כתב אלכס גלעדי מכתב מחאה מפורט למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (שימש כאמור באותה העת גם כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפועל) שכותרתו הייתה , "אלימות ברוטאלית על המסך" [2] . במכתבו הסביר את המורכבות של הפקה, עריכה, ושידור "מבט ספורט" שהיא תוכנית עיתונאית ספור עדכנית (נערכת תוך כדי שידורה ב- "אוויר"), ואת הקושי של העמידה בסד זמן מדויק של שישים דקות . המסמך החשוב נשמר . יוסף "טומי" לפיד לא לקח אותו ברצינות יתירה . הוא אפילו לא טרח לענות לאלכס גלעדי .

טקסט מסמך :  25 בנובמבר 1979. זהו מסמך המחאה המקורי (עמוד מס' 1 מתוך  2) "אלימות ברוטאלית על המסך" , ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד (שימש מנהל הטלוויזיה בפועל מאוגוסט 1979 עד מארס 1980 במקביל לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור) בעקבות קטיעת שידור התוכנית "מבט ספורט"  במוצ"ש –  24 בנובמבר 1979 , ע"י המנהל תורן יוסי בסון . יוסף "טומי" לפיד כלל לא ענה לאלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  25 בנובמבר 1979. זהו מסמך המחאה המקורי (עמוד מס' 2 מתוך  2) "אלימות ברוטאלית על המסך" , ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד (שימש מנהל הטלוויזיה בפועל מאוגוסט 1979 עד מארס 1980 במקביל לתפקידו כמנכ"ל רשות השידור) בעקבות קטיעת שידור התוכנית "מבט ספורט"  במוצ"ש –  24 בנובמבר 1979 , ע"י המנהל תורן יוסי בסון . יוסף "טומי" לפיד כלל לא ענה לאלכס גלעדי . (ארעיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בתוך תוכו העריך יוסף "טומי" לפיד את אלכס גלעדי והיה עֵר לכשרונו ויעילותו כאיש טלוויזיה . אף על פי כן היה על הכוונת שלו כל הזמן . יוסף "טומי" לפיד התנכל לגלעדי ועשה זאת בצורה בוטה . ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי , "הפקות חובקות ארץ ועולם" (בן 11 כרכים) שעוסקים גם בהפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979 . במוצ"ש – 29 בדצמבר 1979 שהיה השבת האחרונה של עשור ה- 70 , שידרנו תוכנית מסובכת בהפקה והעריכה שלה בת 100 דקות שנקראה , "סיכום עשור ה- 70" . הפקתי וערכתי אותה במשך כחצי שנה . יורם ארבל ואורלי יניב היו המגישים שלי ויואב פלג ביים אותה . יוסף "טומי" לפיד שכאמור כיהן בשני תפקידים במקביל , מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה (הוא עדיין לא מינה איש לתפקיד הרם לאחר שהדיח ב- 1 באוגוסט 1979 את ארנון צוקרמן) צפה בה ולא נשאר אדיש . הוא עקף את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין ושלח ב- 2 בינואר 1980 ישירות לאלכס גלעדי מכתב הערכה . צל"ש .

טקסט מסמך : 2 בינואר 1980 . זהו המכתב ששלח מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה יוסף "טומי" לפיד ישירות לאלכס גלעדי (בניגוד להליך ההיררכי המקובל ושלא באמצעות מנהל חטיבת החדשות חיים יבין) המשבח את תוכנית הספורט , "סיכום עשור ה- 70" . באקראי ו/או לא התעלם מיורם ארבל שהגיש את התוכנית יחדיו עם  אורלי יניב . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בעת ההיא היה הבּוס הישיר שלי ושל אלכס גלעדי . דסק הספורט נמנה על החטיבה שלוֹ אך כמו בשידורי מונדיאל 1978 שהתקיימו שנה קודם לכן בארגנטינה הוא כלל לא היה מעורב גם הפעם בהפקה המסובכת הזאת של אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 79' . מורכבות ההפקה נכפתה עלינו בשל תקשורת לוויינית בינלאומית מוגבלת ולעיתים משובשת . חיים יבין לא התמצא בסוג הזה של הפקות שידורי הספורט האירופיים והעולמים בטלוויזיה ולא היה מודע די הצורך למורכבות התקשורת הבינלאומית המלווה אותם . לא היה לוֹ צֵל של מושג קלוּש באילוּ קשיים נתקלתי ואילו חרדות עברו עלי וגם על מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן בעשרת הימים הנוראים של האליפות . שידורי הספורט בימים ההם של 1979 בניהולו והפקתו של אלכס גלעדי מוקמו על ידו מראש במקום האחרון בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות . כך הבין את פני הדברים . אדישותו אם לא לומר התייחסותו השלילית של מנהל החדשות להפקות הספורט גררה את אלכס גלעדי לוויכוחים קשים עִמוֹ . לאלכס גלעדי ולי נראה היה שהוא איננו מתעניין בהם ולכן גם לא מתעניין בנו . כמו בכל מציאוּת שידור סבוּכָה , אי התעניינות אחת גוררת בעקבותיה אי התעניינות נוספת . מפני שלא התעניין , התרחק . בגלל שלא התמצא בשידורי הספורט וגם לא התעניין בהם , למרות שהיה הבוס הראשי שלהם , בחר להתנתק ממחלקת הספורט . אלכס גלעדי ואנוכי זוכרים היטב שבמשך שלוש שנות כהונתו של חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 הוא לא בּיקֵר ולוּ פעם אחת במשרדי מחלקת הספורט ששכנו בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . מרחק שתי קומות ממקום מושבו. מעולם.

פעלתי בעל כורחי מעל ראשו של מנהל חטיבת החדשות . עבדתי ישירות מוּל מנהל הטלוויזיה . כשארנון צוקרמן ביקש אותו להוֹדוֹת לי על מבצע שידורי אליפות אירופה 1979 בכדורסל לא הופתעתי מתגובתו של חיים יבין . תשובתו הספונטנית שירה לעבר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולעברי , "על מה בדיוק אני צריך להודות ליואש אלרואי" , הייתה כנה ואופיינית . הוא היה עיתונאי ואוטומט חדשות שבאמת לא ידע לאיזה עניין נגע ציוויו של ארנון צוקרמן . האיש היה שקוע בעניינים שלוֹ . לגמרי לא מעורב ומנותק משידורי הספורט ההיסטוריים המורכבים והמסובכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . השידורים האלה עתידים היו להשפיע השפעה מרחיקת לכת על התפתחות שידורי הספורט (והחדשות) בטלוויזיה הישראלית הציבורית מן ההיבטים הטכנולוגיים , מומחיות ההפקה , והלוגיסטיקה המורכבת שלה . למנהל החדשות לא היה יד בדבר .

לאלכס גלעדי היו בימים ההם התנגשויות מקצועיות חריפות עם חיים יבין כבוס ישיר שלו ומנהל חטיבת החדשות בשל יחסו העויֵן להפקת שידורי הספורט ועריכתם . הן הגיעו לשיאן ב- 1980 . אלכס גלעדי תפס את תפקיד הניהול והקשר שבין מחלקת הספורט לחטיבת החדשות בצורה שונה לחלוטין מזאת של חיים יבין . הוא הרגיש שחיים יבין מזלזל בו ומתנכל לרעיון שידורי הספורט שלו בטלוויזיה . אלכס גלעדי נפגע קשה מדרך ניהולו של חיים יבין . גם מורלית ונפשית . ארנון צוקרמן כבר לא היה כאן . יצחק "צחי" שמעוני היה עכשיו מנהל הטלוויזיה הישראלית . אלכס גלעדי חש פגוע . בימים ההם גמלה בלבו ההחלטה לסיים את הקריירה שלו בטלוויזיה הישראלית ולפתוח חדשה ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . זכורה לי חליפת מכתבים אחת בין אלכס גלעדי לחיים יבין בחודש אוקטובר 1980 שנגעה לעריכת ה- VTR האלקטרונית של התוכנית "מבט ספורט" במוצאי שבת . חיים יבין פשוט היצר את צעדיו של מנהל מחלקת הספורט ונתן לכך גושפנקא בכתב . אלכס גלעדי לא וויתר ונזעק לקבל את עזרתו של מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני. בין מנהל החדשות לבין מנהל הספורט שררה מערכת יחסים רעועה . החלטותיו של חיים יבין לא נעשו מרצון רע אך הן היו שיטה , ובשיטה הזאת אלכס גלעדי חש מקופח . הפקת שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית בימי חיים יבין נדחקה פעמים רבות לשוליים וקיבלה עדיפות משנית . ארבעת המסמכים הבאים מיטיבים לתאר את מערכת היחסים בין חיים יבין לאלכס גלעדי ואת מיקומו של Desk הספורט בחטיבת החדשות .

טקסט מסמך : 5 באוקטובר 1980 . מנהל חטיבת החדשות מר חיים יבין שהוא הבוס הישיר של אלכס גלעדי מוציא הוראה כתובה המקצה זמני עריכת VTR בשבתות לחטיבת החדשות ולמחלקת הספורט . הקצאת הזמנים הזאת לא אִפשרה לאנשי מחלקת הספורט להגיע בזמן לשידור המהדורה שלהם , "מבט ספורט" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  5 באוקטובר 1980 . מכתב המחאה של אלכס גלעדי  לחיים יבין , "גם אנחנו צריכים להגיע לשידור ואין אנו יכולים לערוך משחק שטרם התקיים כפי שרצית במוצ"ש – 4 באוקטובר 1980" , פונה אלכס גלעדי לעזרתו של מנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1980 . זהו מכתבו של אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני  הדן בקשיי העריכה וההפקה של  התוכנית "מבט ספורט" , ומזכיר לו את מכתבו בו העניק עדיפות עריכת VTR למחלקת הספורט שלו בשבתות . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זמן קצר לפני שעזב לרשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC נתן אלכס גלעדי ביטוי נוקב וחריף לתחושותיו הקשות נגד מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה הבוס הישיר שלוֹ . הוא שלח אל צחי שמעוני מנהל הטלוויזיה מכתב של אדם מאוכזב שנכתב בכְתב ידוֹ ובדָם לִבּו מייד בתום שידור מסורס של תוכנית "מבט ספורט" במוצ"ש – 18 באוקטובר 1980 . תוכנו של המכתב היה חסר תקדים בחריפותו . הוא יצא לאלכס גלעדי מהלֵב ולכן נכתב בהתרגשות רבה . הוא היה מלא טענות לחיים יבין ולא העריך את מנהיגותו המקצועית .אלכס גלעדי ידע כבר שאין לו מה להפסיד . בתוך שעות ספורות היה אמור לנטוש את מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני וגם את חיים יבין , על מנת להפוך לבורג חשוב במכונת השידור המשוכללת של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC .

למחרת , יום ראשון – 19 באוקטובר 1980 , טס אלכס גלעדי לארה"ב כדי לחתום על הסכם העבודה החדש שלוֹ עם NBC . כששָב כעבור כמה ימים לארץ חשף בפני את חוזה ההעסקה שלוֹ . פקחתי את עיניי . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC החליטה לשלם לגדול הכישרונות שצמח בטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז ומעולם סכום עתק וחסר תקדים בימים ההם שאיננו מוכר למקבלי המשכורות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים הם . הצלחתו הבלתי רגילה של מר אלכס גלעדי נקרה עיניים לרבים ברשות השידור . קינאו בו ובהצלחתו .

טקסט תמונה  :  22 בדצמבר 1980 . מלון " דן- אכדיה" בהרצליה פיתוח . רגע קסום של אלכס גלעדי . חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC ממנה אותו לסגן נשיא שלה באירופה . מימין דון וויר (Don Weir) איש NBC . (באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון "דן – אכדיה" . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום שני – 22 בדצמבר 1980 ערכה NBC לאלכס גלעדי מסיבת פרידה חגיגית במלון "דן – אכדיה" בהרצליה לרגל פרישתו מהטלוויזיה הישראלית ומעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית . אלכס גלעדי התמנה למנהל הספורט של NBC באירופה את המסיבה רבת המשתתפים אִרגן רוּדוֹלְפוֹ כהן מנהל המלון בעצמו . דוֹן וִויר (Don Weir) מנהל שידורי הספורט של רשת NBC באירופה והבוס הישיר של אלכס גלעדי הגיע אף הוא למסיבה . הייתה זאת פרידה רבת משתתפים מאחד הקָנוֹנִים הטובים ביותר שצמח בטלוויזיה הישראלית הציבורית מעוֹדה . אדם  בעל כישורים מיוחדים בתחום שקוראים לו אלכסנדר גלעדי ומכנים אותו "אלכס" .

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980 . מלון "דן אכדיה" בהרצליה . השדר יורם ארבל (משמאל) מנחה את מסיבת הפרידה מאלכס גלעדי העוזב את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועובר לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . בתווך ניצבת גב' רחל "רוחל'ה" ברכה מזכירת ההפקה של מחלקת הספורט בשנים ההן . זהו רגע של הפסד עצוב לטלוויזיה הישראלית הציבורית . רגע של תהילה לאלכס גלעדי . זוהי סופה של תקופה בטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא תשוב עוד . (התמונה באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון "דן-אכדיה" . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מעברו של אלכס גלעדי בסופה של 1980 מהטלוויזיה הישראלית הקטנה והענייה לשורות NBC האמריקנית והעשירה הכה גלים בעיתונות הישראלית . שום עיתון לא החמיץ את הידיעה המרעישה .

טקסט מסמך :  22 בדצמבר 1980 . העיתון "Jerusalem post" . (באדיבות Jerusalem Post) .

טקסט מסמך :  22 בדצמבר 1980. העיתון "ידיעות אחרונות" . (באדיבות "ידיעות אחרונות") .

22 בדצמבר 1980 . עיתון "הארץ" . (באדיבות עיתון "הארץ") .

22 בדצמבר 1980 . עיתון "חדשות הספורט" . (באדיבות ארכיון "חדשות הספורט" והארכיונאי רוני דרור) .

22 בדצמבר 1980 . עיתון "דבר" . (באדיבות ארכיון "דבר" ואנשי ארכיון בית אריאלה בתל אביב מאיר שפירא , ערן רוזנצוויג , וגב' פועה רכב) .

טקסט מסמך :  22 בדצמבר 1980 . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מזמינה את חבריו וידידיו של אלכס גלעדי להשתתף במסיבת קוקטייל לרגל מינויו למנהל הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC באירופה ופרידתו מהטלוויזיה הישראלית הציבורית  (ארכיון יואש אלרואי.כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  22  בדצמבר 1980 . מלון דן אכדיה בהרצליה . דון וויר  (Don Weir) מרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מברך את אלכס גלעדי על הצטרפותו לרשת  . יורם ארבל מכוון את המיקרופון . (התמונה , באדיבות רודולפו כהן מנהל מלון דן – אכדיה בהרצליה פיתוח . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

הימים השתנו לבלי הַכֵּר בסתיו 1980 . לאלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט לא הייתה עכשיו את התמיכה המסיבית של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ומנהל החדשות דן שילון שכה הורגל אליה , וגם לא את ההערכה שהייתה מנת חלקו בשנים עברוּ . את רשות השידור ניהלו אנשים אחרים . יוסף "טומי" לפיד שימש מנכ"ל רשות השידור, יצחק "צחי" שמעוני היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, וחיים יבין ניצב בראש חטיבת החדשות. הפקת "מבט ספורט" בשבתות הפכה לבעייתית ולמטרד כלכלי ולוגיסטי . חלק מאנשי ההנהלה ראו ב- "מבט ספורט" בזבוז מפני שהן דרשו שימוש נרחב באמצעי שידור והקצאת עובדים דווקא ביום השביעי של השבוע שהוא כידוע יום מנוחה ארצי בעוד משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) ופעילויות ספורט אחרות במדינת ישראל התנקזו תמיד לסוף השבוע . סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי הביא למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את טפסי השעות הנוספות והאש"ל וטפסי הקילומטראז' שמילאו העיתונאים והטכנאים שעבדו בשבתות . טומי לפיד נתקף חלחלה . על פי תפישתו הבין שעלות הפקת שידורי הספורט בשבתות היא יקרה מידי וכי אין לו מספיק ממון בקופה כדי לממן הפקות ספורט בשבתות . הוא ממילא חשב כי רמת הכדורגל במדינה איננה מצדיקה כיסוי נרחב והוצאות כספיות כה ניכרות .

טקסט מסמכים : הביורוקרטיה בטלוויזיה ורשות השידור חוגגת מאז בריאתה . טופס מילוי חודשי לרישום עבודה בשעות נוספות , משמרות , וכוננות . כל עובד בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" נדרש למלא את הטופס הזה מידי חודש בחודשו לפרטי פרטים . הנתונים בטופס היטיבו עם המשכורת החודשית . שום מנכ"ל לא הצליח להיפטר מהביורוקרטיה של מילוי טפסי עבודת שעות והוצאות אש"ל ורכב בידי יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדי הרשות . זאת הייתה מעין "עבודת דוקטורט" חודשית . העובדים נדרשו להצהיר כי הנתונים בטפסים נכונים בטרם חתימתם והעבירו אותם לידי הממונים שאף הם היו צריכים לבדוק את אמיתות הפרטים ולהוסיף חתימה משלהם . במחלקה הכלכלית נדרשו לגייס עובדים נוספים כדי למיין ולאשר לתשלום את הניירת הענקית הזאת.

טקסט מסמכים :  זהו טופס מילוי חודשי של נסיעות ואש"ל . כל עובד בטלוויזיה הישראלית וברדיו "קול ישראל" נדרש למלא גם את הטופס הזה מידי חודש בחודשו לפרטי פרטים . הנתונים בטופס היטיבו עם המשכורת החודשית . שום מנכ"ל לא הצליח להיפטר מהביורוקרטיה של מילוי טפסי עבודת שעות והוצאות אש"ל ורכב בידי 2000 (אלפיים) עובדי הרשות . זאת הייתה מעין "עבודת דוקטורט חודשית" . העובדים נדרשו להצהיר כי הנתונים בטפסים נכונים בטרם חתימתם והעבירו אותם לידי הממונים שאף הם היו צריכים לבדוק את אמיתות הפרטים ולהוסיף חתימה משלהם . במחלקה הכלכלית נדרשו לגייס עובדים נוספים רבים כדי למיין ולאשר לתשלום את הניירת הענקית המצטברת שכללה מידי חודש בחודשו כ- 4500 (ארבעת אלפים וחמש מאות) טפס שעות נוספות , נסיעות , ואש"ל . מסורבלות השידור הציבורי לא ידעה שובע וגררה עמה עוד ועוד מסורבלות גם בסוגים אחרים של הלוגיסטיקה .

הביורוקרטיה הכבדה בטלוויזיה כילתה כל חלקה טובה והפכה את חיי מחלקת הספורט לבלתי אפשרית . אלכס גלעדי היה ראשון הנפגעים מפני שנשא באחריות. חייו המקצועיים היו קשים ובלתי אפשריים. יוקרתו פחתה . חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 שהיה הבוס הישיר של אלכס גלעדי על פי ההיררכיה המקובלת בטלוויזיה העניק עדיפות ברורה באמצעי השידור וההפקה שעמדו לרשותו לטובת אנשי החדשות על פני כיסוי אירועי הספורט . שנת ניהולו האחרונה של חיים יבין ב- 1980 את חטיבת החדשות ובואו של מנכ"ל רשות השידור החדש יוסף "טומי" לפיד גרמו לפיחות במעמדו של אלכס גלעדי . לאחר הדחתו של ארנון צוקרמן מניהול הטלוויזיה בקיץ 1979 הלך וגבר תהליך ניתוק אמצעי השידור וההפקה ממחלקת הספורט והפקעתם לצורכי החדשות . התהליך לא היה מיידי אלא אבולוציוני אך שחק את אלכס גלעדי בעל הבית של שידורי הספורט והיה רגיל לסטנדרטים שונים של ניהול , ביורוקרטיה , וגם מנהיגות . ב- 1980 נדחקו שידורי הספורט לשוליים. התפתחותם שהייתה מותנית בסעד טכנולוגי , נבלמה . המסמכים וההתכתבויות מהעת ההיא ממחישים יותר מכל את מה שהתחולל בחטיבת החדשות של הטלוויזיה .

טקסט תמונה :  13 באפריל 1980 . זהו המסמך המקורי ששלח אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ותשובתו של מנהל הטלוויזיה בכתב ידו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ביום חמישי – 17 באפריל 1980 עמד להתקיים משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל לספורטאים נכים על עגלות , בין נבחרת נכי צה"ל לבין נכי מועדון "ספיבק" . אלכס גלעדי ואנכי ביקשנו להעביר את המשחק בשידור ישיר. זה הגיע לספורטאים הנכים שלנו שזכו במאות מדליות אולימפיות באולימפיאדות הנכים והביאו מוניטין עצום למדינת ישראל . לרוע המזל התנגש תאריך המשחק עם ערב הסיום של תחרות הנגינה בפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין. מנהל החדשות חיים יבין פסק נגד אלכס גלעדי וקבע כי ניידת השידור של החדשות תכסה את תחרות הנגינה בפסנתר. אלכס גלעדי נפגע וערער על ההחלטה בפני מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני . חיים יבין כתב בכתב ידו את הטקסט הבא , "צחי , את דעתי אתה יודע , לטיפולך . חיים יבין" . מנהל הטלוויזיה חתם את תשובתו כלהלן : "אלכס , הכרעתי במקרה זה היא 'לטובת' ארתור רובינשטיין . צחי שמעוני" .

אלכס גלעדי הובס . המִסְמַך צלח את מאורעות הזמן , ונשמר  [1]  .

ב- 27 באפריל 1980 האיץ אלכס גלעדי מכתב דחוף ביותר למנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות , בו הוא מבקש תגבור אמצעי העריכה האלקטרוניים ל- "מבט ספורט" בשלושת השבועות הקרובים , בשל שעת התחלה מאוחרת של משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) בשבתות בשני המחזורים האחרונים . מנהל החדשות חיים יבין השהה את הקצב , וכתב המלצה בכתב ידו למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני כיצד לטפל בבקשתו של אלכס גלעדי . כך כתב , "צחי , ממליץ כי תחילה אלכס יפנה ישירות לדוד שניידר (מנהל תאומי הביצוע בחטיבת ההנדסה) ואם צריך לאורי לעדן (מנהל שירותי ההנדסה בכבודו ובעצמו) , חיים יבין" . ההמלצה סיבכה עוד יותר את הביורוקרטיה המסורבלת בלאו הכי ברשות השידור כאילו שלרשותו של אלכס גלעדי עמד כל הזמן שבעולם . אלכס גלעדי שוּב לא קיבל את מבוקשו . המסמך נשמר  [2] .

טקסט מסמך :  27 באפריל 1980 . זהו המסמך המקורי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני באמצעות הבוס הישיר שלו חיים יבין . המסמך מדגיש את הפרוצדורות המסורבלות הנהוגות בטלוויזיה לצורכי קבלת אמצעי שידור והפקה . "דחוף ביותר" , כתב אלכס גלעדי בראש מכתבו . חיים יבין הבוס של אלכס גלעדי השיב : "ממליץ תחילה כי אלכס גלעדי יפנה ישירות לדוד שניידר (כיהן בתפקיד מנהל התיאום של חטיבת הביצוע" ואם צריך לאורי לעדן (היה מנהל שירותי ההנדסה הטלוויזיה הישראלית)" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות)

בהיעדר אמצעי שידור , צילום , והפקה איבדו תוכניות הספורט את כוחן . גם השידורים הישירים מזירות הספורט בארץ ובעולם פחתו . מבקרי הטלוויזיה בעיתונות עטו עליהן כעל פגר ותקפו את עליבותן . הבוסים של אלכס גלעדי ידעו ידוֹע היטב כי הם בעצמם האחראים הראשיים למצב מפני שאינם מעניקים לאלכס גלעדי את הכלים הדרושים אך בחרו להחריש ולא יצאו להגנתו כאילו היו שידורי הספורט נחלתו הפרטית. צביעות ידועה שכל מנהל מחלקת הספורט בשידור הציבורי חש זאת על על בשרו בתקופתו שלוֹ . אלכס גלעדי נפגע . הוא חש כעיתונאי שהפקירו אותו בשדה הקרב . ב- 16 ביוני 1980 הביע את דעתו על המצב בפני מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני .  "השארתם אותנו חשופים חסרי הגנה . לא נשכח" . המסמך נשמר  [3] .

טקסט מסמך :  16 ביוני 1980 . זהו המסמך המקורי שכתב אלכס גלעדי ממורמר וכועס למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעות מנהל חטיבת החדשות חיים יבין. "השארתם אותנו חשופים חסרי הגנה . לא נשכח", כתב אלכס גלעדי לבוסים שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 26 ביוני 198 . זהו מסמך התשובה המקורי של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני . מנהל הטלוויזיה השיב לאלכס גלעדי כעבור עשרה ימים את תשובתו החינוכית , "איש לא השאיר אתכם חשופים ומיותר לחלוטין היה הביטוי "לא נשכח" . לא זו הדרך , והפעם שכחנו" . מנהל החדשות שרבט כרגיל את חתימתו ולא אמר מילה , לחיוב או שלילה . הוא היה על פי דעתו של אלכס גלעדי מהאו"ם . המסמך נמצא  [4] . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 25 ביוני 1980 שלח אלכס גלעדי מכתב בהול למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות חיים יבין לאחר שחטיבת ההנדסה על הודיעה על ביטול הוצאת ניידת השידור לכיסוי אליפות ישראל בשחייה ביום שישי – 29 באוגוסט 1980 , בדיוק בשבת הראשונה בה התוכנית "מבט ספורט" חוזרת למסך אחרי פגרת אולימפיאדת מוסקבה ומשחק 'אלוף האלופים' הישראלי בכדורגל מתקיים בשבת – 30 באוגוסט 1980 . בקשתו הושבה ריקם [5]  והוא כמעט יצא מדעתו .

טקסט מסמך : 25 ביוני 1980 . זהו המסמך המחאה המקורי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני באמצעותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

יום אחד בקיץ 1980 , בעיצומם של שידורי ה- Off Tube הישירים שלנו מהאולפן בירושלים המתארים את תחרויות אולימפיאדת מוסקבה 1980 , פגש מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד את אלכס גלעדי בקומה השלישית של בניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים . שניהם נתקלו באקראי איש ברעהו במחלקת ההגשה והרֶצֶף באחריות גב' חנה נווה – קלופפר ששכנה בקצה הקומה השלישית . בנוכחות קבוצת אנשי טלוויזיה ובנוכחותה של מנהלת המחלקה חנה נווה – קלופפר הפטיר יוסף "טומי" לפיד בלשונו הבוטה והמזלזלת לעברו של מנהל מחלקת הספורט , "אלכס גלעדי , אני מברך אותך על השידורים האולימפיים ממוסקבה 80' אך אתה החזרת את הטלוויזיה לסוף שנות ה- 60 עם התקלות של שידורי הספורט" . הייתה תדהמה בחדר . אָלֶכְּס גִלְעָדִי שלא היה אשם בתקלות הטכנולוגיות נעלב עד עמקי נשמתו . סיגנל השידור האולימפי של מוסקבה 80' עשה אלינו דרך ארוכה מלאה חתחתים . הוא הגיע באמצעות תחנת הקרקע ללוויינים של דנמרק , משם הועלה (Up link) ללוויין ה- Primary באטלנטי , יוּרַט (Down link) ע"י תחנת הקרקע ללוויינים שלנו הממוקמת במישור עמק האלה (לא הרחק מירושלים) ונשלח משָם דרך תחנת המִמְסַר המרכזית של חברת "בֶּזֶק" ב- "איתנים" הנמצאת בהרי יהודה לחדר ה- Master Control של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה – ירושלים . בימים הראשונים של השידורים ממוסקבה 80' היו לנו תקלות של תמונה וקוֹל שנבעו מעבודה שגויה של טכנאי תחנת הקרקע הדֶנִית ליד קופנהאגן . הערנו להם על כך והעניין הסתדר . יוסף "טומי" לפיד שלא היה לוֹ שֶמֶץ של מושג במבנה הטכנולוגי של השידורים הלווייניים ודרך שיגורם לארץ, אַץ להאשים את אלכס גלעדי מבלי שבירר את הפרטים . אלכס גלעדי היה מקצוען והפיק את מיזם מוסקבה 80' במאמץ רב מירושלים . הוא היה חַף מכל אשמה ויוסף "טומי" לפיד במקום להודות לו מצא לנכון להלבין את פניו ברבים . אלכס גלעדי לא נשאר חייב . הוא כתב ליוסף "טומי" לפיד מסמך תגובה תקיף ושלח אותו באמצעות ההיררכיה המקובלת , דרך מנהל החדשות חיים יבין , ומנהל הטלוויזיה צחי שמעוני [6] .

טקסט מסמך :  23 ביולי 1980. זהו מסמך המחאה המקורי שכתב אָלֶכְּס גִלְעָדִי נגד מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ושלח אותו למנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ומנהל החדשות יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד . "אם המנכ"ל לא ימצא לנכון להתנצל בפני באותו פורום אראה עצמי חופשי להגיב ולפעול כראות עיניי" , איים אלכס גלעדי במכתבו על יוסף "טומי" לפיד . אלכס גלעדי תמיד היה מוכן להתעמת ולהיאבק על דעותיו המקצועיות כשחשב שהוא צודק ואף לריב עבורן . הוא מעולם לא נכנע לבוסים שלו . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בשבת – 6 בספטמבר 1980 נערך מחזור הפתיחה של הליגה הלאומית בכדורגל בן שמונה משחקים בהשתתפות 16 קבוצות . מחלקת הספורט של אלכס גלעדי צילמה משחק אחד בלבד מתוך השמונה . תוכנית "מבט ספורט" באותה שבת של 6 בספטמבר 1980 זכורה לי במיוחד . שימשתי אז עורכה .

טקסט מסמך :  9  בספטמבר 1980 , שלושה חודשים לפני עזיבתו של אלכס גלעדי ומעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . זהו המסמך המקורי שכתב מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה . אָלֶכְּס גִלְעָדִי חש מחנק בשנת עבודתו האחרונה בטלוויזיה הישראלית . המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , ומנהל החדשות חַיִים יָבִין בלמו את שאיפות השידור שלו . המסמך נועד לצורכי אימות טקסט הכתיבה והציטוטים בספר . "אם לא יימצא פתרון עד היום בשעה 15.00 אני מבקש את אישורך להוציא את מחלקת הספורט לחופש עד יום ראשון" , ביקש אלכס גלעדי . הוא חש שהוא נלחם בטחנות רוח והיה מיואש לגמרי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כעבור שלושה ימים שיגר אלכס מכתב נואש לצחי שמעוני מנהל הטלוויזיה באמצעותו של חיים יבין מנהל החדשות , בו ביקש נואשות להשליט סדר בהקצאת אמצעי צילום והפקה לצורכי כיסוי משחקי הכדורגל של הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בשבתות . לא היה לו סיכוי . אלכס גלעדי היה כל כך מאוכזב מהגישה הקמצנית של ההנהלה לשידורי הספורט שבאחריותו , ומרוגז עד אין קֵץ מהמצב בחטיבת ההנדסה והקצאת האמצעים המועטה , עד שהציע למנהל הטלוויזיה הצעה קיצונית המבקשת להוציא את מחלקת הספורט לחופשה בהיעדר יכולת להפיק כראוי את "מבט ספורט" . ביטול התוכנית ויציאה לחופשה נראה בעיניו צעד מחאה הגיוני . חיים יבין קרא את המסמך ושִרְבֵּט את שמו . חתימתו מעידה כי קרא את המסמך . יעני , 'או. קיי. עיינתי' . הוא שיחק על פי הבנתו של אלכס גלעדי תפקיד של דוור דואר והעביר את המכתב ללא שום התייחסות נוספת שלוֹ. חיים יבין הכיר את מצוקות האמת של מנהל מחלקת הספורט וידע שאלכס גלעדי צודק . מכיוון ששידורי הספורט וגם אלכס גלעדי לא עִניינו אותו החביא את קולמוסו בכיסו ולא הוסיף מילה מעבר לחתימה . מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני החזיר את המכתב לאלכס גלעדי וכתב עליו הערה פשטנית , "כמובן שאין מה לדבר על ביטול התוכנית"  . סטגנציה מוחלטת . הטלוויזיה הישראלית הייתה אימפוטנטית מנקודת מבטו של אלכס גלעדי . המכתב מופיע לעיל כלשונו  [7] .

ב- 5 לאוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי עוד מכתב עוקצני לבוס שלוֹ חיים יבין , "על פי כללי המִנהל והנימוס היה ראוי שתבדוק את צרכי העריכה של הספורט איתי" , אמר לו . אלכס גלעדי שהיה כבר בדרכו המרשימה ל- NBC לא רחש כל רספקט לחַיִים יָבִין . הוא לא היסס להביע זאת בכתב פסל את מנהיגותו מפני שחש כל הזמן שמנהל חטיבת החדשות מקפח אותו ואת שידורי הספורט שבראשם ניצב [8] . אָלֶכְּס גִלְעָדִי סָבַל סֵבֶל רָב וחש מחנק . הוא היה מיואש וחש שהצרוּ את צעדיו . הוא היה נתון בסַד ניהול שלא היה מוכר לו . כִּשרונו הטלוויזיוני היצירתי היה עצום ומופלג והאפיל על אלו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי , חַיִים יָבִין , וטוּבְיָה סַעַר גם יחד , אך הוא נבלם . שוב התברר שכישרון לבד איננו נוסחה מנצחת . הוא חַש שהנהגת הטלוויזיה ורשות השידור מצרה את צעדיו ובולמת את יכולתו המקצועית ואת שאיפות השידור שלו שהיו מוקדשות אך ורק למענה ולטובתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . בהיעדר המטרייה האווירית ממנה נהנה בתקופתם של אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן ודָן שִילוֹן נראה אָלֶכְּס גִלְעָדִי כמטוס מקורקע ומפיק טלוויזיה מובס . הוא דמה לשמשון שמחלפות ראשו גוּלְחוּ .

אָלֶכְּס גִלְעָדִי ברוך הכשרונות חַש מְבוּזֶה . שיאה של ההתנגשות עם חיים יבין אירעה ב- 22 במאי 1980 . הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי . הוא קרא למזכירתו רָחֵל "רוֹחָלֶ'ה" בְּרָכָה והכתיב לה טקסט שלא שמעתי כמותו מעולם . מקשי מכונת הכתיבה רעדו מאימת המילים . זה היה עוד אחד ממכתביו הרבים ששוגר למנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ונגע ליחסיו הקשים עם חַיִים יָבִין מנהל חטיבת החדשות ומנהלו הישיר ומתייחס לאוסף התנגשויות הנוגעות להפקות הספורט שחַיִים יָבִין לא החשיב כל כך . אלכס דיבר והמזכירה תקתקה . המכתב הזה היווה את פסגת החריפות והיה חסר תקדים בבוטות שלוֹ . המִסְמַךְ הצביע על מצוקה קשה אליה נקלע מנהל מחלקת הספורט והתריע על עובדה יסודית אחת בחייה של תעשיית הטלוויזיה בה אמביציות מקצועיות אישיות הופכות לפתע לשִטְנָה .  אָלֶכְּס גִלְעָדִי הגיע למסקנה העצובה שחיים יבין פשוט לא שַם עליו ולכן כתב את מה שכתב למנהל הטלוויזיה . סדרת הספרים רחבת ההיקף שכוללת בתוכה 13 ספרים שכותרתה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" – רוויה במאות מסמכים מסוגים שונים המאששים את העובדות הנוגעות להתרחשויות ולהתפתחות שידורי הספורט והחדשות בטלוויזיה – בארץ ובעולם . ספק אם יש מסמך דומה בסדרה הארוכה הזאת המכיל טקסט כה תוקפני , אגרסיבי , וחריף הגובל במשטמה של ממש כפי שכתב אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני בגנותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין ב- 22  במאי 1980  [9] . 

טקסט מסמך : 22 במאי 1980 . מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו חיים יבין בפני מהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני . (עמוד מס' 1 מתוך 2) . "…השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים , שאינם אלא בזבוז כסף אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי . סיכומו של אותו יום , הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג , 'כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי' . זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה…" , כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך :  22 במאי 1980 . זהו המסמך המקורי (עמוד מס' 2 מתוך 2) המר שכתב מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי למנהל הטלוויזיה צחי שמעוני בגנותו של מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה הבוס הישיר שלו . "…רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך . תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות הנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות . יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע…כל קשר שהיה נותק . תהום גדולה מאוד פעורה בינינו . מר חיים יבין עבד קשה כדי לכרות אותה . צר לי להודיעך שמלאכתו , מלאכת הרס , כזב , מרמה , כחש , וצביעות נסתיימה בהצלחה" , כתב אלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

חיים יבין קרא את המכתב אך לא פיטר את אלכס גלעדי ולא נגע בו .

מר אָלֶכְּס גִלְעָדִי חונן בהגיון ברזל טלוויזיוני . לא לומדים את זה . אָלֶכְּס גִלְעָדִי לא למד טלוויזיה מעולם כפי שעושים זאת היום מיליוני סטודנטים באקדמיה ברחבי העולם אך הוא נולד Grand master בטלוויזיה . הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות  בארץ ובעולם הקימו לא מכבר מסגרות מיוחדות ללימודי תקשורת , עיתונאות , וטלוויזיה . אָלֶכְּס גִלְעָדִי לא היה צריך להתאמץ לדעת טלוויזיה , היה לוֹ את זה באופן טבעי . אין פלא שהפך לאחד מאנשי ה- Media הטובים והחשובים ביותר בעולם . איש ברמתו נולד פעם בשנות דוֹר . אולי שניים . מעברו לְשורות NBC  בדצמבר 1980 גאל אותו מייסוריו בטלוויזיה הישראלית . הבוסים שלו ב- NBC אָרְתּוּר ווֹטְסוֹן ואחריו דִיק אֶבֶּרְסוֹל קיבלו אותו בזרועות פתוחות . הוא הפך לברכה עבור הרשת האמריקנית .

טקסט תמונה :  זהו דיק אברסול הנשיא המוכשר ורב היכולות של חטיבת הספורט ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , והבוס של אלכס גלעדי . (באדיבות NBC . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אין מילים לתאר את גודל תבוסתו ותחושותיו בימיו האחרונים בטלוויזיה הישראלית שבה נולד ועכשיו הוכרח לגלות ממנה . נטישתו את שורות הטלוויזיה הישראלית הייתה אובדן גדול . פגשתי בקריירה הארוכה שלי בת 35 שנים בטלוויזיה אלפים רבים של אנשי תקשורת בארץ ובעולם בתחומים שונים של התעשייה האמביציוזית הזאת אך מעולם לא נתקלתי במישהו כמו אלכס גלעדי . חכם וגם נבוֹן , כשרוני כמו שֵד , כוחני , לעיתים חסר סבלנות , איש סֶפֶר (הכיר בע"פ את כל כתבי "הטוּר השביעי" של נתן אלתרמן) , בעל שמיעה מוסיקלית ואוזן נהדרת שקולטת שפות זרות כהרף עין , אוהב ספרות אומנות , וגם ספורט . לדאבון לֵב הוא סיים את הקריירה שלו בשידור הציבורי של מדינת ישראל בעודו באִיבּוֹ . רק בן 38 . מדהים כיצד האנשים שניהלו אותו אז והכירו את יכולתו וגם זיהו את כשרונו – וויתרו עליו בקלות כה רבה ונתנו לוֹ ללכת

ל- NBC . לאלכס גלעדי היו הרבה מאוד התנגשויות מקצועיות עם חיים יבין . הוא לא הסתיר אותן ונתן לכך ביטוי במסמכים הנזכרים לעֵיל , אך המגיש הוותיק שהיה מבוגר מאלכס גלעדי בעשור שנים מעולם לא נטר לוֹ טינה . זאת הייתה גדולתו של חיים יבין שהתייחס אל כולנו כאילו היינו בניו . במסיבת הפרידה הגדולה שנערכה לאלכס גלעדי ב- 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח תחת ניהולו של מר רודולפו כהן , לפני לכתו ל- NBC , הוזמן אליה גם מנהל החדשות לשעבר חיים יבין . חיים יבין היה מספיק אציל נפש כדי לאחל לאלכס גלעדי דרך צלחה ולברכו במילים חמות . הייתי שם ושמעתי זאת במו אוזניי .

בנובמבר 1980 הודח חיים יבין מכהונתו כמנהל חטיבת החדשות . הוא השלים קדנציית ניהול שלמה בת שלוש שנים אך מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון לא היו מרוצים ממנו ולא חפצו עוד בשירותו . במקומו נבחר לתפקיד טוביה סער .

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977 היה הבוס הישיר של אלכס גלעדי ושלי . זאת ההיררכיה בטלוויזיה הישראלית כפי שנקבעה ב- 1968 . "מחלקת הספורט" הייתה שם תואר פרי המצאתו של  אלכס גלעדי אך בפועל שימשה רק “Desk”  בחטיבת החדשות (למרות היקף פעולתה העצום) , "דסק" אחד מיני רבים ו- ת.פ. (תחת פיקוד) של חיים יבין . חיים יבין הציב את אלכס גלעדי ואת שידורי הספורט שלוֹ בתחתית סולם העדיפויות הניהול שלו בשנים ההן כמעט במקום האחרון . אולי הוא לא הצהיר על כך בפומבי אך באופן רשמי זאת הייתה התוצאה המעשית . בראשית 1986 מינה מנכ"ל רשות השידור אורי פורת את חיים יבין למנהל הטלוויזיה והיוצרות התהפכו . חיים יבין שינה את יחסו לשידורי הספורט מן הקצה אל הקצה . הוא יישר קו עם המנכ"ל והפך להיות חַסִדָם . לא מפני שחפץ לפתע ביקרם אלא בעל כורחו ובשל אישיותו הדומיננטית של אורי פורת שראה בשידורי הספורט הרלוואנטיים נדבך חשוב בלוח השידורים הציבורי . אבל זהו כבר סיפור אחר בסדרה, שמופיע בשני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי , "למילים יש וויזואליה משלהן" , ואחד עשר הכרכים של "הפקות הטלוויזיה חובקות עולם" . אלכס גלעדי זוכר : "בשנים 1979 ו- 1980 חשתי את חרבם של טומי לפיד וחיים יבין מונחות על צווארי . ידעתי שאין לי כל סיכוי מולם . שניהם היו מוכשרים כל אחד בתחומו . לפיד היה עיתונאי מצטיין ובעל מוניטין ב- "מעריב" לפני שהגיע לרשות השידור . חיים יבין היה קריין מהולל , מר טלוויזיה . אך שניהם נכשלו בניהול או מה שנקרא מנהיגות שידור . שניהם נכנסו לנעלים של ארנון צוקרמן ודן שילון שהיו גדולות מכפי מידתם".

בסופה של 1980 עזב אלכס אלכס גלעדי את הטלוויזיה הישראלית והצטרף לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC בתפקיד סגן נשיא בכיר . הוא נחשב לעובד ויזם חרוץ , מוערך , ומצטיין ב- NBC כבר שלושים שנה .אלכס גלעדי היה האיש שטווה בראשית עשור ה- 80 את הקשרים המיוחדים בין NBC לתנועה האולימפית והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בראשותו של הנשיא חואן אנטוניו סאמאראנש . סאמאראנש הבחין בחוּשוֹ המיוחד בכשרונו הטלוויזיוני של אלכס גלעדי . ב- 1985 מינה נשיא התאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) האיטלקי פרימו נביולו את אלכס גלעדי ליו"ר וועדת הטלוויזיה של IAAF . ב- 1994 מינה חואן אנטוניו סאמאראנש את אלכס גלעדי לחבר הוועד האולימפי הבינלאומי . סאמאראנש לא רק אהב את אלכס גלעדי הוא גם העריך את תבונת הטלוויזיה שלוֹ עד למאוד .

ב- 1992 כתב הסופר דיוויד מילר את ספר "OLYMPIC  REVOLUTION" הדן בפועלו ומורשתו של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) חואן אנטוניו סאמארנש . הנשיא הקדיש את האקזמפלר הראשון למר אלכס גלעדי .

טקסט מסמך : 8 ביוני 1992 . נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי הספרדי חואן אנטוניו סאמאראנש מקדיש את העותק הראשון של הספר "OLYMPIC REVOLUTION" לאלכס גלעדי איש NBC ועושה זאת באופן אישי מאוד : "To my excellent adviser and good friend Alex". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  6 ביוני 1992 . הספר של דייוויד מילר "OLYMPIC  REVOLUTION" ובתוכו ההקדשה האישית מאוד של נשיא IOC חואן אנטוניו סאמאראנש סאמארנש למר לאלכס גלעדי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

נטישתו של מר אלכס גלעדי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדצמבר 1980 הייתה אבדה עצומה לשידור הציבורי . איש מהבוסים שלו לא קרא לו לשוּב לכור מחצבתו לשורות הטלוויזיה הישראלית שהייתה פעמים אין ספור ביתו הראשון . אלכס גלעדי היה הכל בטלוויזיה : עיתונאי , שַדָּר , מתכנן , יוזם , מפיק – ועבורי ובשביל בני דוֹרִי גם מורה דרך . את מקומו בעמדת השידור של משחקי הכדורסל תפש יורם ארבל .

אי אפשר לסכם את פרק העשייה של אלכס גלעדי בתוך המטמורפוזה שהתחוללה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- "תור הזהב" בשנים 1979- 1973 מבלי לסקור את יום חמישי – 7 באפריל 1977 הלילה בו זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות והטלוויזיה הישראלית בתהילת עולם . אסתפק בשתי תמונות שצולמו ביום רביעי – 6 באפריל 1977 ב- בלגראד בירת יוגוסלביה בטרם המעמד ההוא אותו הנציח אלכס גלעדי בקולו בטלוויזיה הישראלית הציבורית עבור הציבור בישראל .

טקסט תמונה :  6 באפריל 1977 . בלגראד – יוגוסלביה . אלכס גלעדי נוכח באימון האחרון של מכבי ת"א בהיכל "פאיוניר" בבלגראד ב- 6 באפריל 1977 בטרם השידור הישיר של משחק הגמר . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עמוס זלוטולוב , אמנון שלאין , שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמפיק אלכס גלעדי , העיתונאי מייק קרנון , ואשר שְלָאג . (צילום : משה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה :  יום חמישי – 7 באפריל  1977 . בלגראד – יוגוסלביה . אלכס גלעדי (במרכז) ועו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א (מימין) בפגישה עם השחקן האיטלקי דינו מנגין בן ה- 27 (2.05 מ') בטרם השידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית את משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות מכבי ת"א – מובילג'ירג'י ווארזה . (באדיבות אלכס גלעדי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אלכס גלעדי היה בעיניי מנהיג טלוויזיה . מנהיג אמת נאמן עד אין קץ לחזונו ולעובדיו . במשך 11 (אחת עשרה) שנים מ- 1969 ועד 1980 תרם את כל אונו , כישרונו , מרצו , ומחשבותיו למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולטובת השידור הציבורי . האנשים אינם מבינים את גודל העשייה שלו . הם אינם מצוידים בכלים טלוויזיוניים מתאימים על מנת להעריך את פועלו .

ב- 1 בינואר 1981 החל מר אלכס גלעדי קריירה מרשימה ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . הוא התנתק לחלוטין מהמסורבלות , מהביורוקרטיה , הדלות , והעוני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הוא עזב אותה לעַד ולא שב אליה יותר . ב- 1982 ניצב כמנהל הספורט של NBC באירופה בפני משימה לא פשוטה . הוא רצה לשכנע את הממונים עליו ברשת האמריקנית כי אליפות העולם ה- 1 בא"ק שאמורה להיערך בבירת פינלנד הלסינקי בין 7 ל- 14 באוגוסט 1983 היא אירוע עַל רווי חשיבות ספורטיבית וטלוויזיונית וכי ל – NBC ראוי להתחבר אליו . אלכס גלעדי צלח . NBC רכשה את זכויות השידורים הבלעדיות לשידור בארה"ב ושילמה עברן ל- IAAF סכום של כ- 2.000000 (שני מיליון) דולר . מאז 1983 ולאורכן של 30 (שלושים) שנים משדרת NBC של אלכס גלעדי את כל אליפויות העולם בא"ק . NBC תשדר גם את אליפות העולם ה- 14 הקרובה בא"ק שתתחיל במוסקבה בעוד שלושה ימים .

סוף הפוסט מס' 259. הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום רביעי – 7 באוגוסט 2013.

ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013". IAAF ומר אלכס גלעדי. (רשימה מס' 3).

סוף פוסט מס' 259. הועלה לאוויר בשעות הערב המוקדמות של יום רביעי – 7 באוגוסט 2013.