פוסט מס' 167. בדרך כלל אין מחליפים הרכבים מנצחים. פוסט מס' 167. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בצהריי שבת – 2 במארס 2013.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

הערה 4 : פרסום התמונות הרבות בבלוג נשען על השגת אישורים מתאימים מהגורמים הרלוואנטיים והענקת קרדיט ואשראי מקובלים לבעלי התמונות . אולם יחד עם זה אני מבקש לציין כי חרף המחקר והכתיבה בני שנים ארוכות המרכיבים את כתיבת הבלוג (מודגש כאן כי הבלוג איננו נכתב למען מטרות רווח כספי ו/או לטובת רווח מסחרי) ייתכן ונעשו שגיאות ו/או טעויות באיתור וזיהוי בעלי התמונות . אני מודה מראש לכל בעל זכויות של תמונה כזאת ו/או אחרת המתפרסמת בבלוג , באם ייאות ויפנה אלי , כדי לתקן ולעדכן אותי בנוגע לתמונות שהוא חושב שהן דורשות תיקון והכנסת פרטים רלוואנטיים חדשים .

———————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 167 : הועלה לאוויר בצהריי שבת – 2 במארס 2013.

———————————————————————————————-

בדרך כלל אין מחליפים הרכבים מנצחים.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בדרך כלל אין מחליפים הרכבים מנצחים.

מאמן קבוצת מכבי ת"א בכדורגל הספרדי אוסקר גארסיה הוא איש נבון , בעל ידע וניסיון שקנה במועדון ברצלונה המפואר, ואדם נעים הליכות ובעל נימוסים . ג'נטלמן אמיתי . מעולם לא פגשתיו ולא שוחחתי עמו אך כך אני למד מההיכרויות שעורך לי עמו על מסך הטלוויזיה מר בוני גינזבורג מגיש ערוץ 1 . אוסקר גארסיה הוא אישיות נעימה כמו כל הספרדים שאני מכיר. והם לא מעטים. ביקרתי במדריד וברצלונה בתוקף תפקידי עשרות פעמים. פגשתי תמיד אנשים מכניסי אורחים , חמים , ומאירי פנים . לאוסקר גארסיה היו רק כוונות טובות בטרם החלה התמודדות קבוצתו באצטדיון "בלומפילד" נגד בית"ר ירושלים בשלב שמינית הגמר על גביע המדינה, משהשאיר על הספסל את שחקן החיזוק שלו השוודי ראדה פריצה ואת שָרָן יֵינִי (בנו של לִיאוֹר יֵינִי בן קיבוץ אפיקים , הקיבוץ שלי, ומי שהיה שחקן וזמר בלהקת "התרנגולים" בהדרכת גב' נעמי פולני, ומאוחר יותר בעלה). איש איננו יודע להסביר מדוע העניין הזה של חילופים עובדים במקרה "X" אולם אינם צולחים במקרה "Y" . מאמנים נתקלים אין סוף פעמים בקריירה שלהם בפני הדילמה הזאת במשחקי ספורט קבוצתיים כדורגל , כדורסל , כדורעף , כדוריד , והוקי קרח : האם כדאי ומועיל להחליף ברגע נתון שחקן מצטיין כלשהו (כדי להעניק לו מנוחה וגם על מנת להימנע מפציעות מיותרות) בחברו הטרי מהספסל (על מנת להקנות גם לו ניסיון ולשדר לו שהוא בורג חיוני במערכת) – אולם בכך להסתכן בקעקוע הרכב מנצח ? ההתחבטות הזאת היא ארוכת שנים , בעלת כל מיני שיקולים , רבת פנים , ולה מכנה משותף אחד : חילוף שחקן ו/או שחקנים בקבוצה מנצחת גם אם הוא מחושב , הוא איננו נטול סיכונים . כל חילוף בלתי כפוי שאיננו מחויב המציאות עלול לערער במידה כזאת ו/או אחרת את ה- Balance וה- Rhythmus הקבוצתי , שכבר הושגו במאמץ רב ועבודה קשה באימונים ובקרב . אינני מדבר על חילופים כפויים בלית ברירה אלא על כאלה שהם במסגרת שאיפת המאמן להשביע גם את רצונם של המחליפים היושבים על הספסל בארגומנט של נתינת מנוחה לשחקנים המרכזיים של ההרכב הראשון . איבוד האיזון יכול לעלות למאמן ולקבוצתו לעיתים ביוקר . אוסקאר גארסיה התעשת והציב בסופו של דבר במהלך המשחק מול מאמן בית"ר ירושלים אלי כהן את ההרכב החזק ביותר שלו לרבות ראדה פריצה , שרן ייני , עירן זהבי , משה לוגסי , מהאראן ראדי , אלירן עטר , ומי לא – אולם מתברר כי היה זה מאוחר מידי . שיווי המשקל הקבוצתי הופר , הריתמוס כבר לא היה אותו דבר , וכמו תמיד ברגעים כאלה גם המזל הבוגדני לא שיתף פעולה עם ההרכב המנצח היָשָן . אוסקר גארסיה הפר את הכלל שהרכב מנצח אין מחליפים מבלי שהיה כפוי לכך, ושילם מבלי משים מחיר כבד . מכבי ת"א הודחה ממשחקי גביע המדינה .

היום אחה"צ תתארח מכבי ת"א בסכנין . אני מוכן להתערב שראדה פריצה ושרן ייני יפתחו בהרכב הראשון . השאלה שלי לאוסקר גארסיה היא האם שיווי המשקל , הקצב , והביטחון של הקבוצה לא נפגעו , ואם כן – האם מנהיגותו וסמכותו יכולים לחפות על החולשה שפקדה לפתע את מכבי ת"א . אין ספק שהוא חטף סטירה . היום נראה אותו מתייצב על הקווים עם לחי אדומה . נראה עם הסומק יחלוף .

ברד אולסון היה בעונה הזאת של 2013 – 2012 עוד שחקן בקבוצת הכדורסל הספרדית קאיה לבוראל . אולם שחקן שכל החלקים האחרים בפאזל נוגעים בו . עם ברד אולסון עשתה קאחה לבוראל שַמוֹת בליגה הספרדית וגם ב- Euroleague . לפני כ- 6 שבועות עזב ברד אולסון את הקבוצה . שום פרשן כדורסל בישראל לא העלה אז את ההשערה כי בלעדיו קאחה לבוראל תהפוך לשבר כלי ותפסיד בביתה חמש פעמים רצופות , ושלשום גם למכבי ת"א 62 : 66 . ז'אן טבק סטה מהכלל , נתן לברד אולסון ללכת , ושינה הרכב מנצח (אולי בעל כורחו) . מי שיער בנפשו כי מאמנה של קאחה לבוראל לא ימצא דרך להשיב לקבוצתו את שיווי משקלה לאחר נטישתו של שחקן בודד אחד בלבד . גם אם מדובר ב- ברד אולסון והוא איננו מייקל ג'ורדן . ראיתי אמש את השידור הישיר בערוץ 10. קאחה לבוראל ומכבי ת"א הציגו משחק כדורסל ילדותי , לא מדויק , ולא מגובש (11 : 10 למכבי ת"א ברבע הראשון) . רמה אירופית מגוחכת . לבטח אבחנה בדוקה כשמדובר במכבי ת"א הנוכחית בהשוואה לימים ההם בה שיחקו יסקוויצ'יוס , פארקר , וויצ'יץ' , ובאסטון . הרבע הראשון אמש ב- וויטוריה הזכיר לי את ההתמודדויות של ביה"ס התיכון החקלאי שלי "בית ירח" בעמק הירדן עם יגאל וולודרסקי (דַר) ז"ל ואנוכי ב- 1954 נגד היריבה הקשוחה והמסורתית שלנו מביה"ס החקלאי "כדורי" עם שני ידידי מנחם בן דוד ז"ל ורם פרגאי ז"ל (נרצחו ב- 1957 ע"י בדווים בעת מסע לפטרה) . המשחק קאחה לבוראל – מכבי ת"א היה טעון ומתוח בדומה למשחקים בין בי"ס בית ירח לבין בי"ס כדורי . כמו גם הרמה.

ניצחונה שלשום של מכבי ת"א מותיר לה ולערוץ 10 עוד כמה נשימות אוויר . המועדון והמדיה מפרפרים ממשחק למשחק . אני מעריך את ערוץ 10 ואת המנכ"ל החדש שלו רפי גינת על דבקותם במשימה ושאיפתם לדווח אמש מהשטח מוויטוריה, גם אם מדובר ברייטינג ממוצע של % 8.4 . אי אפשר לומר את מילות ההערכה האלה על העיתונות הכתובה שמתעלקת על סיגנל השידור הטלוויזיוני של ערוץ 10 . מערכות העיתונים של "הארץ" , "ידיעות אחרונות" , "מעריב" , "ישראל היום" , ו- "סוף השבוע" מייחדות מרחב אינפורמציה גדול למשחק משלשום בערב. בצדק מפני שציבור הקוראים שלהן מתעניין בנושא , אולם מותירות את מומחי הכדורסל שלהן בארץ . העורכים מכריחים את המסקרים להעתיק את התרשמותם מהמוניטור של ערוץ 10 שאותו אנוכי ממילא רואה כמותם בכורסה בסלון הבית שלי . ואין המומחים הפלגיאטורים הללו פוצים פה . מדהים . לא רק שהמערכות אינן שולחות את נציגיהן לשטח , הן גם משתמשות וכאילו כרתו ברית עם אותו שירות של סוכנות הצילום AP . אותה תמונה בה שון ג'יימס וניק קיינר – מדלי לופתים את הכדור מתפרסמת במקביל ב- "ישראל היום" , "הארץ" , ו- "ידיעות אחרונות" . האמת , מכבי ת"א במצבה הנוכחי היא סחורת שידור בעל פוטנציאל רייטינג נמוך אולם אין זה פוטר את העיתונאים מלדווח לקוראים שלהם מהשטח . מטרידה המחשבה כי כלל העיתונות הישראלית כורתת ברית בלתי כתובה בינה לבין עצמה וכופה על שליחיה לכתוב ולדווח לקוראיה Off tube מהמוניטור בארץ במקום ממוקד ההתרחשות בחו"ל . מטרידה עוד יותר המחשבה כי העיתונאים המעתיקנים האלה נכנעים להוראה מגוחכת בעליל . הם אינם מניחים את המפתחות על שולחן עורכיהם ואומרים להם כהאי לישנא : "Enough . חפשו את החברים שלכם" . אינני זוכר שהמנכ"לים שלי לדורותיהם יוסף "טומי לפיד ז"ל , אורי פורת ז"ל , ואריה מקל ומרדכי "מוטי" קירשנבאום ייבדלו לחיים ארוכים כפו עלי לשדר אירועי ספורט רלוואנטיים Off tube , וודאי לא כשמעורבות בשידורים הישירים בטלוויזיה קבוצות ישראליות . עיתונאות השטח הייתה נֵר לרגלינו . מה זה צריך להיות העניין הזה של ההתעלקות וההעתקה של חמשת העיתונים מערוץ 10 ? בקיץ 2002 הורה לי המנכ"ל החדש של רשות השידור מר יוסף בר-אל לשדר את שמונת משחקי מונדיאל יפן / קוריאה 2002 מהאולפן בירושלים . ההחלטה המגוחכת הזאת הצטרפה להחלטות פתטיות וחמורות אחרות שלו . ברור שהנחתי את המפתחות על שולחנו והודעתי לו , "חפש את החברים שלך".

משחק הכדורגל שייערך בעוד שעות ספורות היום בליגה הספרדית באצטדיון "סָנְטְיָאגוֹ בֵּרְנָבֵּיאוֹ" בין ריאל מדריד לבין ברצלונה מעורר שוב סקרנות רבה ועניין עצום . אני מתעניין במלחמת המוחות בין ז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ לבין ג'וֹרְדִי רוּאוֹרָה בטרם תחילת הקרב . מעניין אותי מאוד לדעת האם ז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ "ישמור" על כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ויושיב אותו על הספסל בנימוק של טריות והימנעות מפציעה אפשרית לקראת ההתמודדות ביום שלישי הקרוב נגד מנצ'סטר יונייטד ב- "אולד טראפורד" במשחק הגומלין בליגת האלופות . ו/או יתיר לו לשחק בנימוק שאין מחליפים הרכב מנצח . ז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ ניצב בפני דילמה : נגיד שכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ איננו משחק וברצלונה מנצחת . כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ יוצא בריא מהעניין אך הקבוצה שלו ניגפת ומסיימת חבולה ומוּכָּה מוראלית . לא כל שכן אם כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ משחק ואף על פי כן ריאל מדריד מפסידה . הדבר ייתכן מפני שברצלונה היא עדיין קבוצה חכמה וטובה יותר מריאל מדריד (בעיניי) . וגם מעניינת יותר אף אם הפסידה 1 : 3 לריאל מדריד לפני ימים ספורים . ג'וֹרְדִי רוֹאוֹרָה ניצב בפני אותה ההתלבטות . הוא מוביל ביתרון 16 נקודות על פני ריאל מדריד בליגה וביום רביעי הבא הוא אמור לנהל ב- "נוֹאוּ קָאמְפּ" קרב מוחות נגד מאמן מילאן מסימיליאנו אלגרי בליגת האלופות. אם ככה למה לסַכֵּן מחר ב- "סנטיאגו ברנביאו" את בריאותם של ליאו מסי, אנדראס אינייסטה, וצ'אבי. ברור שאתיישב היום בכל מקרה ב- 17.00 בכורסתי ואתבונן בערוץ 5 בכבלים . אינני מפסיד שום התמודדות בין ריאל מדריד וברצלונה . בעיניי זה אחד משיאי הכדורגל האיכותי .

הבה אנוע לספירות אחרות , לא פחות גבוהות . "אין מחליפים הרכב מנצח" הוא סלוגן נפוץ שהומצא ע"י מנהיגות שמרנית וזהירה . מתברר שהוא מדויק . כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך שנים רבות , התעניינתי בסוגיה הזאת של מנהיגות ספורטיבית שכרוכה במדיניות של הצבת הרכב מנצח וממעטת בחילופי שחקנים שלא לצורך . במונדיאל 1958 בשוודיה זכתה נבחרת ברזיל בראשות מאמנה וויסנטה פאולה (Vicente Feola) לראשונה בתולדותיה בגביע העולם . וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה שנראה יותר כפרופסור לסוציולוגיה וכלכלה מאוניברסיטת ריו דה ז'אניירו מאשר מאמן כדורגל הוא אבי המערך הקבוצתי שנודע בשמו המתמטי : 4 – 2 – 4 . וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה דגל בסיסמא כי אין מחליפים הרכב מנצח ועושים זאת רק כבאמת צריך . ברזיל ניצחה במשחק הראשון בבית המוקדם את אוסטריה 3 : 0 . בשער ניצב גִ'ילְמָאר . צמד המגינים היה דֶה סוֹרְדִי ונִילְטוֹן סָאנְטוֹס. חוליית הרצים היו דינו, הבלם והקפטן יפה התואר הִידֶרָאלְדוֹ לוּאִיז בֶּלִינִי, ואורלאנדו . חמשת החלוצים היו ג'וֹאֵל , דִידִי , מָאצוֹלָה (הלא הוא אָלְטָאפִינִי) , דִידָה , וזַאגָאלוֹ . לקראת המשחק הבא נגד אנגליה ערך וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה שינוי בודד בהרכב . הוא הדיח ממנו את דידה וצירף במקומו את וָואוָוה . במשחק השני הזה בבית המוקדם סיימה ברזיל את משחקה עם אנגליה בתיקו אפס . לקראת המשחק השלישי בבית המוקדם נגד ברה"מ ביצע וויסנטה פאולה שלושה שינויים . הוא הציב את זיטו בתפקיד רץ השמאלי במקום דינו , בכנף הימנית הרכיב את גָארִינְצָ'ה במקום ג'וֹאֵל , ואת פֶּלֶה (נער בן 17 ושמונה חודשים) שם בתפקיד חלוץ מרכזי במקום מאצולה . ברזיל ניצחה את ברה"מ 2 : 0 . ההרכב הזה הכניע בשלב רבע הגמר את נבחרת וולס בתוצאה 1 : 0 ובחצי הגמר את נבחרת צרפת 5 : 2 . לקראת משחק הגמר נגד שוודיה ביצע וויסנטה פאולה עוד חילוף הוא הוציא את המגן הימני דֶה סוֹרְדִי והציב במקומו את דְזָ'אלְמָה סָאנְטוֹס . ברזיל הביסה במשחק הגמר ב- 29 ביוני 1958 את שוודיה המארחת בתוצאה 5 : 2 . ההרכב שלה בשיטת 4 – 2 – 4 החדישה ברוח הימים ההם הורכב כלהלן : שוער גִ'ילְמָאר . רביעייה אחורית : דְזָ'אלְמָה סָאנְטוֹס , בֶּלִינִי , נִילְטוֹן סָאנְטוֹס , ו- אוֹרְלָאנְדוֹ . שחקני מרכז השדה : זִיטוֹ ו- דִידִי . שחקני הרביעייה הקדמית היו : גָארִינְצָ'ה , וָואוָוה , פֶּלֶה , ו- זַאגָאלוֹ .

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958 . מונדיאל שוודיה 1958 . האצטדיון בסטוקהולם . נבחרת ברזיל זוכה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם בכדורגל . עומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה , דז'אלמה סאנטוס , זיטו , הקפטן הידראלדו לואיז בליני מחזיק בגביע , נילטון סאנטוס , אורלאנדו , השוער ג'ילמאר . כורעים משמאל לימין : גארינצ'ה , דידי , פֶּלֶה , וואווה , זאגאלו , עוזר המאמן אמאראל . (באדיבות TVGLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : עשור ה- 50 של המאה שעברה . מאמן הכדורגל הברזילי וויסנטה פאולה (נולד ב- 1 בנובמבר 1909 ונפטר ב- 6 בנובמבר 1975) מי שהיה אלוף עולם ב- 1958 . היה גאון מחשבת הכדורגל שנראה יותר כפרופסור לסוציולוגיה וכלכלה מאוניברסיטת ריו דה ז'אניירו מאשר מאמן כדורגל . (באדיבות TVGLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אָיְימוֹרֶה מוֹרֶיְירָה (Aimore Moreira) התמנה ע"י ההתאחדות הברזילית למאמן הנבחרת הלאומית במונדיאל צ'ילה 1962 במקומו של וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה . הוא נשען פלוס / מינוס על אותו הסֶגֶל שזכה בבכורה ארבע שנים קודם לכן במונדיאל שוודיה 1958. הבלם מָאוּרוֹ תפש את מקומו של בליני (נבחר במקומו גם לקפטן הנבחרת). זוֹזִימוֹ היה לרץ ימני במקומו של אוֹרְלָאנְדוֹ . איתרע מזלו של איימורה מוריירה מפני שבמשחק השני בבית המוקדם נגד צ'כוסלובקיה (הסתיים ב- 0 : 0) נפצע פֶּלֶה פציעה רצינית (בברכו) שהשביתה אותו עד סוף הטורניר . הוא לא שיחק יותר במונדיאל צ'ילה 1962. (שמו המלא היה אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוֹ נָאסִימֶנְטוֹ. "פֶּלֶה" היה רק הכינוי שלו). אָיְימוֹרֶה מוֹרֶיְירָה נאלץ לבצע חילוף כפוי . הוא העלה להרכב את אָמָארִילְדוֹ . מומחי כדורגל רבים בעת ההיא הטילו ספק ביכולתה של ברזיל להגן על תוארה ללא פֶּלֶה . אולם ראו זה פלא למרות היעדרו של נדבך כה חשוב ומרכזי , ה- Balance , ה- Rhythmus , וההרמוניה הפנימית לא הופרו. ברזיל ניצחה במשחק הראשון את מכסיקו 2 : 0, סיימה כאמור בתיקו 0 : 0 נגד צ'כוסלובקיה וניצחה (ללא פֶּלֶה אך עם אָמָארִילְדוֹ) את ספרד (עם פֶרֶנְץ פּוּשְקָש) 2 : 1 והעפילה לשלב רבע הגמר. איימורה מוריירה ביסס את מערך נבחרת ברזיל על מערך קבוצתי בשיטת 4 – 2 – 4 כמו קודמו וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה . אחד עשר שחקנים בלבד איישו את הנבחרת הברזילאית עד סוף טורניר לרבות משחק הגמר בו ניצחה ברזיל את צ'כוסלובקיה 3 : 1 . בשער ניצב גִ'ילְמָאר . הרביעייה האחורית כללה את דְזָ'אלְמָה סָאנְטוֹס , מָאוּרוֹ , זוֹזִימוֹ , ונִילְטוֹן סָאנְטוֹס . שחקני מרכז השדה היו זִיטוֹ ו- דִידִי . שחקני הרביעייה הקדמית היו : גָארִינְצָ'ה , וָואוָוה , אָמָארִילְדוֹ , וזַאגָאלוֹ . ברזיל ניצחה ברבע הגמר את אנגליה בתוצאה 3 : 1 , בחצי הגמר גברה על צ'ילה 4 : 2 , ובמשחק הגמר ניצחה כאמור את צ'כוסלובקיה העקשנית בתוצאה 3 : 1 . התברר כי אָיְימוֹרֶה מוֹרֶיְירָה השתמש בטורניר צ'ילה 1962 רק בשניים עשר שחקנים . לאחר שזכה בגביע העולם פרסם את חזונו ואמר כי אילולא נפצע פֶּלֶה במשחק המוקדם נגד צ'כוסלובקיה הוא לא היה משתף כלל את אָמָארִילְדוֹ , והיה מסתפק באחד עשר שחקני ההרכב הקבוע שלו בלבד . "אין מחליפים הרכב מנצח בעיקר שהאחד עשר הללו הם הטובים ביותר איש איש בתפקידו , כמו גם שיתוף הפעולה "העיוור" והבנת המשחק האוטומטית ביניהם" , סבר .

טקסט תמונה : יום ראשון – 17 ביוני 1962 . מונדיאל צ'ילה 62' . אִצטדיון "נאסיונאל" בסנטיאגו הבירה . השעה שתיים ושלושים בצהריים . זוהי נבחרת ברזיל אלופת העולם בכדורגל במונדיאל צ'ילה 1962 דקות ספורות לפני משחק הגמר נגד נבחרת צ'כוסלובקיה . היא עשתה זאת שוב בהנהגת המאמן איימורה מוריירה וזכתה בבכורה בפעם השנייה ברציפות . איימורה מוריירה ערך רק שלושה שינויים בהרכב שזכה באליפות העולם ארבע שנים קודם לכן ב- 1958 . בתפקיד הבלם הציב את מאורו (שני מימין בשורת העומדים) במקום בליני , בשורת הרצים הרכיב את זוזימו (עומד רביעי מימין) במקום אורלנדו , ולשורות ההתקפה הכניס את החלוץ אמארילדו (שלישי מימין בשורת הכורעים) במקום פלה הפצוע . זיהוי הנוכחים בשורת העומדים משמאל לימין : דז'אלמה סאנטוס , זיטו , השוער ג'ילמאר , זוזימו , נילטון סאנטוס , הקפטן והבלם מאורו , ומנהל הנבחרת . זיהוי הנוכחים בשורת הכורעים משמאל לימין : המעסה אמריגו , גארינצ'ה , דידי , וואווה , אמארילדו , זאגאלו , ואיש מהצוות הרפואי .

(באדיבות TV GLOBO . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ב- 1978 נפגשתי בבואנוס איירס (בעת מונדיאל ארגנטינה 1978) עם הקולגות שלי מרשת הטלוויזיה הגדולה ביותר של ברזיל TVGLOBO . שאלתי אותם כיצד זה איימורה מוריירה נשען במונדיאל צ'ילה 1962 על 11 שחקנים בלבד (תריסר עם פלה הפצוע) ? תשובתם הייתה אחידה : "הרכב מנצח לא מחליפים . מסוכן ביותר לחולל שינויים בנבחרת מבלי שהדבר דרוש באמת ורק כדי לרצות שחקני ספסל בתירוץ שצריך לשמור על השחקנים הבכירים מפני עייפות יתר ופציעות . מדובר ב- 6 משחקים בלבד (במרווחי זמן), אומנם בטורניר די ממושך, אך השחקנים הם בחורים צעירים שמאומנים היטב וזהו מקצועם. לא צריך לרחם עליהם".

דברים דומים שמעתי במדריד מאנשי RAI (הטלוויזיה האיטלקית הציבורית) בעת מונדיאל ספרד 1982 . משרד ההפקה שלהם ב- IBC במדריד שכן ממש ליד משרד ההפקה שלי . מונדיאל ספרד 1982 היה שונה מהקודמים לו . נטלו בו חלק בפעם הראשונה 24 נבחרות (במקום 16 עד כה) . שיטת המשחקים שונתה , המפעל התארך , ונערכו בו 52 משחקים . גרף זכויות השידורים נסק כמו גם הוצאות ההפקה של רשתות הטלוויזיה בשל הטורניר הממושך . (הערה : במונדיאלים של צ'ילה 1962 , אנגליה 1966 , ומכסיקו 1970 השתתפו 16 נבחרות ונערכו בהם סך הכל 32 משחקים . במונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 נטלו חלק גם כן 16 נבחרות אולם שיטת המשחקים שונתה ונערכו בהם סך של 38 משחקים) . בעבור מונדיאל ארגנטינה 1978 שילמו ששת איגודי השידור הציבוריים העולמיים EBU (איגוד השידור האירופי) , OIRT (איגוד השידור של המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה) , OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) , ASBU (איגוד השידור של המדינות הערביות) , URTNA (איגוד השידור של מדינות אפריקה) ו- ABU (איגוד השידור של מדינות המזרח הרחוק) – סכום של 25000000 (עשרים וחמישה מיליון) פרנקים שווייצריים . התשלום בעבור עמדת שידור פֶּר משחק נסבה על סכום של 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר . בעבור מונדיאל ספרד 1982 נתבעו ששת איגודי השידור הבינלאומיים לשלם 39000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים . עלות עמדת שידור של הטלוויזיה פֶּר משחק עמדה על 2200 דולר . מונדיאל ספרד 1982 היה כאמור שוב סיפור שונה ומורכב יותר מההיבט הארגוני והתקשורתי – טלוויזיוני . נבחרת איטליה בראשות מאמנה אֶנְצוֹ בִּירְזוֹט (Enzo Bearzot) זכתה בתואר העולמי לאחר שניצחה במשחק הגמר במונדיאל 1982 את גרמניה בתוצאה 3 : 1. שתי הנבחרות שהעפילו למשחק הגמר איטליה וגרמניה שיחקו 7 משחקים בטורניר (כמו הזוכות בטורנירים הקודמים של 1974 ו- 1978) , ומשחק אחד יותר מהזוכות במונדיאלים של 1958 , 1962 , 1966 , ו- 1970 . אֶנְצוֹ בִּירְזוֹט התבסס על הרכב דומה בכל אחד משבעת המשחקים בטורניר הממושך של מונדיאל ספרד 1982 .

איטליה – פולין 0 : 0 ב- 14 ביוני 1982 , בוויגו בבית המוקדם

מערך : 4 – 3 – 3 זוף , ג'נטילה , שיריאה , קולובאטי , קאבריני – מאריני , אנטוניוני , טארדלי – קונטי , רוסי , גראציאני .

מחליפים : ברגומי , בורדון , אוריאלי , קאוזיו , אלטובלי .

איטליה – פרו 1 : 1 ב- 18 ביוני 1982 , בוויגו בבית המוקדם

זוף , ג'נטילה , שיריאה , קולובאטי , קאבריני – מאריני , אנטוניוני , טארדלי – קונטי , רוסי (הוחלף בדקה ה- 46 ע"י קאוזיו) , גראציאני .

מחליפים : ברגומי , בורדון , אוריאלי , קאוזיו , אלטובלי .

איטליה – קמרון 1 : 1 ב- 23 ביוני 1982 , ב- וויגו בבית המוקדם

זוף , ג'נטילה , שיריאה , קולובאטי , קאבריני – אוריאלי , אנטוניוני , טארדלי – קונטי , רוסי , גראציאני .

מחליפים : ברגומי , דוסנה , בורדון , קאוזיו , אלטובלי .

איטליה – ארגנטינה 2 : 1 ב- 29 ביוני 1982 , בברצלונה בשלב השני (הייתה בבית אחד עם נבחרות ארגנטינה וברזיל) .

זוף , ג'נטילה , שיריאה , קולובאטי , קאבריני – אוריאלי (הוחלף בדקה ה- 75 ע"י מאריני) , אנטוניוני , טארדלי – קונטי , רוסי (הוחלף בדקה ה- 80 ע"י אלטובלי) , גראציאני .

מחליפים : ברגומי , מאריני , בורדון , קאוזיו , אלטובלי .

איטליה – ברזיל 3 : 2 ב- 5 ביולי בברצלונה בשלב השני

זוף , ג'נטילה , שיריאה , קולובאטי , קאבקיני – קונטי , טארדלי , אנטוניוני – אוריאלי , גראציאני , רוסי .

מחליפים : ברגומי , מאריני , בורדון , קאוזיו , אלטובלי .

איטליה – פולין 2 : 0 ב- 8 ביולי 1982 בברצלונה בשלב חצי הגמר

זוף , ברגומי , שיריאה , קולובאטי , קאבריני – אוריאלי , אנטוניוני (הוחלף בדקה ה- 27 ע"י מאריני) ,טארדלי – קונטי , רוסי , גראציאני .

מחליפים : דוסנה , מאריני , בורדון , קאוזיו , אלטובלי .

איטליה – מערב גרמניה 3 : 1 ב- 11 ביולי באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד במשחק הגמר

מערך : 5 – 3 – 2 זוף , שיריאה , ברגומי , קולובאטי , ג'נטילה , קאבריני – אוריאלי , טארדלי , קונטי – רוסי , גראציאני (הוחלף בדקה ה- 8 ע"י אלטובלי שהוחלף בדקה ה- 88 ע"י קאוזיו)

מחליפים : דוסנה , מאריני , בורדון , קאוזיו , אלטובלי .

טקסט תמונה : זהו המאמן האיטלקי אנצו בירזוט שזכה עם נבחרתו בגביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 . הוא היה הראשון לאחר המאמן האיטלקי הדגול וויטוריו פוצו (זכה עם איטליה במונדיאלים של 1934 ו- 1938) שהחזיר לאיטליה את תהילתה הבינלאומית. בשורות נבחרת איטליה שיחקו אז שחקנים כמו הקפטן השוער דינו זוֹף, פאולו רוסי, פראנקינו בארזי, ג'יוזפה ברגומי, אנטוניו קאבריני , קלאודיו ג'נטילה , ג'אטאנו שיריאה , מרקו טארדלי , ברונו קונטי , פייטרו ווירקואוד , אלסאנדרו אלטובלי , ואחרים שהיו מוכנים ליפול לרגליו של מאמנם. אנצו בירזוט היה מנהיג , מחנך , מורה דרך , וגם מאמןכדורגל. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 11 ביולי 1982 . אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד . זוהי נבחרת איטליה דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר נגד נבחרת מערב גרמניה במונדיאל ספרד 82' .

זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : מארקו טארדלי , אנטוניו קאבריני , גבריאל אוריאלי , פאולו רוסי , ג'יוזפה ברגומי, קלאודיו ג'נטילה, ג'אטאנו שיריאה, פולביו קולובאטי, ברונו קונטי, פראנצ'סקו גראציאני, השוער והקפטן דינו זוף, הקוון הישראלי אברהם קליין, והשופט המרכזי של המשחק הברזילי ארנאלדו קוהליו . (התמונה באדיבות RTVE ו- FIFA) .

הרוח החיה של נבחרת הולנד במונדיאל מערב גרמניה 1974 היה יוהאן קרויף . המאמן ריינוס מיכאלס והקפטן שלו יוֹהָאן קְרוֹיְף מיסדו שיטת משחק שמבוססת על ריבוי מסירות וחילופי מקומות של השחקנים כדי להשיג עדיפות מספרית ויתרון שליטה בשטח . שיטה הדומה מאוד לשיטת משחקה של ברצלונה בעידן הנוכחי ונקראת משום מה "טיקי טקה" (אין לי הסבר לכך) . לשיטת המשחק ההולנדית ב- 1974 קראו "Total football" . ריינוס מיכאלס חשש שיוהאן קרויף ייפצע בטורניר הארוך המצפה לשניהם ולנבחרתם וביקש מעת לעת לשמר אותו בריא על ספסל המחליפים לקראת העתיד הלא נודע . יוהאן קרויף סירב . "שחקנים בריאים בני 27 בשיא כושרם הגופני אינם פגיעים . הייתי מסוגל לשחק בטורניר 1974 לא רק 7 משחקים אלא כפול מזה . ריינוס מיכאלס נכנע לי . שיחקנו אגב במונדיאל גרמניה 1974 את כל שבעת המשחקים באותו הרכב למעט המשחק נגד שוודיה שם החליף פעם אחת פיטר קייזר את רוב רנסנברינק . יש הרבה מאוד יתרונות להרכב קבוע גם יתרונות פסיכולוגיים" , אמר לי כשנפגשתי עמו בבאר שבע ב- 1995 . מדהים שריינוס מיכאלס עבר את הדרך הארוכה והמתישה של מונדיאל גרמניה 1974 בלוויית שניים עשר שחקנים בלבד .

קבוצת ברצלונה התמודדה כאן ב- 1995 נגד הפועל באר שבע במסגרת אירופית והביסה אותה 7 : 0 . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ניאות לבקשתי לשלם להנהלת הפועל באר שבע 100000 (מאה אלף) דולר תמורת הזכויות ואפשר לי לשדר ישיר בהיקף מלא את המשחק . כך נולדה שיחתי עם אישיות כדורגל דגולה בלתי רגילה ומעוררת השראה כ- יוהאן קרויף בטרם המשחק . מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון איישו כרגיל את עמדת השידור שלי . הם היו הצוות המוכשר ביותר בעת ההיא של עשור ה- 90 של המאה שעברה .

הרכב נבחרת הולנד במשחק הראשון שלה 2 : 0 נגד אורוגוואי במונדיאל גרמניה 1974 ב- 15 ביוני 1974 בבית המוקדם בהאנובר היה כלהלן .

יאן יונגבלוד , ווים סורביר , ווים רייסברגן , ארי האן , רודי קרול , ווים ינסן , יוהאן ניסקנס , ווים וואן הנחם , יוהני רפ , יוהאן קרויף , רוב רנסנברינק .

הולנד – שוודיה 0 : 0 ב- 19 ביוני 1974 בבית המוקדם בדורטמונד

יאן יונגבלוד , ווים סורביר , ווים רייסברגן , ארי האן , רודי קרול , ווים ינסן , יוהאן ניסקנס , ווים וואן הנחם , יוהני רפ , יוהאן קרויף , פיטר קייזר .

הולנד – בולגריה 4 : 1 ב- 23 ביוני 1974 בבית המוקדם בדורטמונד