הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. 

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 184 : הועלה לאוויר בערב ליל הסדר יום שני – 25 במארס 2013. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

——————————————————————————————————

פוסט מס' 184. בשולי הרייטינג המזהיר שצברה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ביום שישי – 22 במארס 2013, בעת השידור הישיר מאצטדיון ר"ג של משחק הכדורגל ישראל – פורטוגל 3:3  במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014. בשיא % 29.3 אחוזים בכלל האוכלוסייה ו- % 31.8 באוכלוסייה היהודית. הישג סנסציוני עבור ערוץ 1. פוסט מס' 184. כל הזכויות שמורות לחוקר ולכותב יואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : הסרט התיעודי של העיתונאי מר אביעד פוהורילס ששודר אתמול בערוץ 1 אודות הג'ודוקא הישראלי אריק זאבי ראוי להערכה רבה. הבימאי אביעד פוהורילס תיעד בכישרון ובפרוטרוט ספורטאי ישראלי (אולימפי) גדול ודבק במשימה וגם עניו וצנוע. מצאתי את עצמי צופה בעניין רב בסרט הדוקומנטארי הזה. יצירה בעלת ערך טלוויזיוני של אביעד פוהורילס כמו גם בעלת ערך חינוכי שצריכה להיות מוקרנת בפני תלמידים בבתי הספר ברחבי הארץ.

פוסט מס' 184. בשולי הרייטינג המזהיר שצבר ערוץ 1 ביום שישי – 22 במארס 2013 בעת השידור הישיר של משחק הכדורגל ישראל – פורטוגל 3:3 מאצטדיון ר"ג במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014. צפו בשידור הישיר הזה בשיאו כמות של % 29.3 אחוזים בכלל האוכלוסייה ו- % 31.8 באוכלוסייה היהודית. הישג סנסציוני עבור ערוץ 1. פוסא מס' 184. כל הזכויות שמורות.

1. הקדמה. 

הרייטינג המזהיר שצבר ערוץ 1 בעת שכיסה בשידור ישיר ביום שישי – 22 במארס 2013 מאצטדיון ר"ג את משחק הכדורגל ישראל – פורטוגל 3:3 במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 – הוא חומר למחשבה. שוב הוכח כי שידורי הספורט הרלוואנטיים עולים אומנם כסף אך שווים זהב. הם מהווים את החוליות המרכזיות בהרכבת פאזלים טלוויזיוניים מסובכים משום שאותן החוליות הן בעלות נקודות מגע ומִמְשָק הרבות ביותר בהשוואה לכל חלקי הפאזל האחרים. ערוץ 1 הכניע והביס בשעות אחה"צ של יום שישי האחרון – 22 במארס 2013 את שני הערוצים הארציים ערוץ 2, וערוץ 10, וגם ערוץ 5 בכבלים – כל אחד לחוד ואת שלושתם ביחד בהפרש עצום. הישג נדיר ולא שגרתי של ערוץ 1 בעידן התחרות הרב ערוצית. ברור שיש עדיין בערוץ 1 אנשים ערכיים וחומרים טובים אולם נראה כיצד הנהגת הערוץ הציבורי תתמודד עם האתגרים הניצבים בפתחה ועם הרפורמה. לאחרונה נתקלתי במאמרו של מר אמיתי זיו במוסף הכלכלי Themarker (מסופח לעיתון "הארץ") בן חמישה סעיפים וכותרתו : "האם השר החדש במשרד התקשורת (גלעד ארדן) יהיה זה שיסגור אותו". בעיקר עניין אותי סעיף מס' 5 בפוסט הזה שנכתב ב- 19 במארס 2013 ומטיף לערוץ 1 כי עם חזון ובעבודה מאומצת יכול השר גלעד ארדן להפוך את הערוץ הראשון לפנינה , ל- BBC של מדינת ישראל, לערוץ עצמאי, בועט ומקורי, שגם מחזיר את התשלום עליו בייצור הפקות מקור איכותיות . תכנים כאלה ועצות כאלה כמו של אמיתי זיו שמעתי מאז 1970 מאה בלירה. אינני בטוח ולא סומך כלל על תחזיתו ועצתו של המציע. מייד אחזור לאמיתי זיו ולמאמרו ב- Themarker. לאיש הזה יש במקרה הטוב מושג קלוש בלבד כיצד תעשיית הטלוויזיה מתנהלת אולם מישהו במערכת Themarker פינה לו Space והתיר לו להביע את דעתו , כאילו הפקות מקור בטלוויזיה הן תרופת פלא ותעודת ביטוח. "שידור ציבורי" הוא מונח טלוויזיוני בן שתי מילים אולם רב פנים. תרגומו ממונח טלוויזיה לשידור בטלוויזיה הוא מורכב ומסובך ביותר.

שמה של רשת הטלוויזיה הציבורית ה- BBC הולך לפניה כבר שנים רבות מאוד באירופה וגם בישראל . למעשה מאז שנת 1937 ובעיקר בשישה תחומים עיקריים המאפיינים את תעשיית הטלוויזיה הציבורית הבינלאומית : טכנולוגיה מרשימה, שידורי ספורט, שידורי חדשות, הפקה עצמית פנטסטית בתחומי הבידור השונים, כישרון תיעוד ודוקומנטציה, והתנתקות ממוסרות השלטון הפוליטי. (ראוי למתעניינים לקרוא את הדו"ח הארוך והמפורט שהגיש בשנת 1973 מנכ"ל ה- BBC סיר הְיוּ גְרִין ליגאל אלון מי שכיהן אז שר החינוך והממונה על ביצוע חוק רשות השידור אודות התנהלותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הדו"ח ההוא מלפני 40 שנים רלוואנטי גם לימינו אנו. סיר היו גרין (Sir Hugh Greene) היה מנכ"ל מצטיין ובעל מוניטין עצום של ה- BBC מי שכיהן בתפקידו רם המעלה בשנים 1970 – 1960. הוא הוזמן ארצה ע"י שר החינוך הוותיק יגאל אלון כדי לבדוק מדוע הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה אז דרדק בת 5 איננה מסוכלת לעלות על דרך המלך. היו גרין שהה בארץ כשלושה חודשים והכין דו"ח מרתק וחשוב אולם מסקנותיו לא יושמו מעולם. גם בשל נסיבות פוליטיות. באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. ב- 1 באפריל 1974 התמנה מר יצחק לבני למנכ"ל רשות השידור במקומו של שמואל אלמוג. ב- 11 באפריל 1974 התפטרה ראש הממשלה גב' גולדה מאיר מתפקידה בעקבות דו"ח וועדת אגרנט בראשות השופט שמעון אגרנט אודות מלחמת יום הכיפורים. במקומה לתפקיד ראש הממשלה התמנה יצחק רבין שמינה את יגאל אלון לשר החוץ שלו. הדו"ח החשוב של היו גרין שנמסר ליגאל אלון נשכח וירד לטמיון . הוא מצהיב עד היום הזה היכן שהוא בארכיב של משרד ראש הממשלה).

ההצלחה הפנטסטית של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC במשך כ- 75 שנים היא תוצאה של הרכבת לוח תוכניות ומשדרים מגוון מְגוּבֶּה בְּמָמוֹן, טכנולוגיה, ומשאבי אנוש ברמה גבוהה. בתוך לוח השידורים של ה- BBC מוקדשת תשומת לב רבה ביותר לשידורי הספורט הישירים הרלוואנטיים עבור ציבור צופי הטלוויזיה שלוֹ שוחר ספורט ואשר גדל והתחנך על תרבות ומסורת הכדורגל , הא"ק , וענפים רבים אחרים . ראה שני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי "פסגת היכולת האנושית" ו- "הפקות חובקות ארץ ועולם" במסגרת הדרה רחבת ההיקף בת 13 הספרים שנה בקורות הטלוויזיה בארץ ובעולם וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . היה זה ה- BBC שהשיק ב- 1958 את מגזין הספורט השבועי שלו (שודר מידי שבת בין 12.00 ל- 17.00) ונקרא "GRANDSTAND", וייסד ב- 1964 את התוכנית "MATCH OF THE DAY". שתי תוכניות הספורט האלה רבות המוניטין הפכו חיש מהר לספינות הדגל של ה- BBC.

ה- BBC הפך מופת שידור ומודל לחיקוי לטלוויזיה הישראלית הציבורית מקדמת דנה . פרופסור אֵלִיהוּא כָּ"ץ עולה חדש מארה"ב , מי שהיה ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והאיש שייסד וברא אותה מעפרה בשנים 1969 – 1967 יחדיו עם סגנו עוּזִי פֶּלֶד , הכריז כי ה- BBC הבריטי הוא מודל השידור שלו . למרות שגדל והתחנך בניו יורק על ברכי הטלוויזיה המסחרית האמריקנית דגל אֵלִיהוּא כָּ"ץ דווקא במודל הציבורי כפי שגולם ומגולם ע"י שירות השידור הבריטי, ה- BBC מאז שנות ה- 30 של המאה שעברה. ה- BBC המוכשר תוצר ותוצאה של אומה מוכשרת ואמיצה רווייה מסורת שלטון דמוקרטית , טיפח מאז ימי בראשית שלו עד למאוד את שידורי הספורט שלו במקביל להשקעה ביצירה מקורית של סדרות דרמה וסדרות תיעודיות . רבים מבני הדור שלי זכו להציץ ב- 1970 באחד מקסמי התרבות הבריטית , סדרת הטלוויזיה המונומנטלית של ה- BBC בת 26 פרקים "The Forsyte Saga" (ההגדה לבית פורסייט) ששודרה בהצלחה רבתי אז על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית (רכש את הסדרה העילאית הזאת בפרוטות הסופר נַתָּן שַחַם חתן פרס ישראל וחבר קיבוץ בית אלפא ששימש אז כמשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בראשו עמד ד"ר חַיִים יָחִיל). מעטים בארץ יודעים כי ה- BBC התחבר לצופיו מאז היווסדו גם באמצעות ייחוד והקדשת תקציבי ענק , טכנולוגיה עוצמתית, וזמן מסך בלתי נדלה לטובת שידורי הספורט הרלוואנטיים.

2. היסטוריה טכנולוגית טלוויזיונית על קצה המזלג.

באפריל 1931 נמסר באנגליה כי EMI חברת האלקטרוניקה (Electric and Musical Industries Ltd) הבריטית החלה במחקר שידורי טלוויזיה משלה. החברה האמריקנית  RCA נכנסה כשותף שקט לפרוייקט ודֵייוִיד סָארְנוֹף רכש מייד % 27 ממניות החברה. ב- 24 בינואר 1934 חשפו מעבדות הטלוויזיה של EMI הבריטית את מצלמת הטלוויזיה הראשונה שלה. על ה- פרוייקט אחראי ד"ר ג'יי. די. מֶקְגִי (Dr.J. Mcgee). חברת  EMI מציגה סטנדרט שידור של 240 קווים ב- 25 פריימים בשנייה אחת. ב- 14 בינואר 1935 הגישה וועדת סלדסון (Seldson) את המלצותיה לסֵיר קינגסלי ווּד (Sir Kingsly Wood) הנוגע לשידורי הטלוויזיה העתידיים באנגליה . שתי חברות אנגליות "באיירד טלוויז'ן" (Baird Television Ltd.) ומארקוני אִי. אֶמ. אָיי. (Marconi EMI Ltd) הממוקמות בלונדון סיפקו את הציוד הטכני. סטנדרט השידור הבריטי בימים ההם היה אמור בשיטת 240 קווים של 25 פריימים (Frames) של צילום בשנייה אחת. שתי החברות לא שיתפו ביניהן כל פעולה ושמרו בסוד את הפיתוחים הטכנולוגיים שלהן זו מזו אולם תעשיית הטלוויזיה הבריטית בכללה הייתה בשנים ההן המתקדמת בעולם וצעדה לפני אלו של גרמניה הנאצית וארה"ב.

מן ההיבט הטכני צילומי הטלוויזיה מבוססים על מנגנון הראייה של עין האדם . עין האדם שומרת בתאי הזיכרון שלה את התמונה במשך זמן קצר (נאמד בפחות ממאית שנייה) לאחר שהיא נעלמה למעשה. אנו רואים על מסך הטלוויזיה כל הזמן תמונה רצופה אחת בעוד התמונות על המסך מתחלפות בקצב של 25 תמונות (Frames) בשנייה אחת. התמונה המתקבלת על מסך הטלוויזיה נובעת מתנועה של קרן אלקטרונית הסורקת במהירות עצומה מאות קווים אופקיים המקבילים זה לזה לרוחבו של המסך . קרן האור הזאת נעה במהירות של 12000 (שניים עשר אֶלֶף) ק"מ בשעה וסורקת כל קו שני 25 פעמים בשנייה אחת. מספר הקווים שונה במעט בשלוש שיטות השידור הידועות . 80 מדינות בעולם ובראשן מרבית מדינות מערב אירופה וגם מדינת ישראל משדרות בשיטת הצבע PAL (ראשי תיבות של Phase Alternation Lines) בעל 625 קווים, פרי פיתוח גרמני של חברת Telefunken (טלפונקן) . 54 מדינות בעולם ובראשן צרפת ורוב מדינות מזרח אירופה לרבות רוסיה משדרות בשיטת הצבע SECAM (ראשי תיבות של Sequentional Couleur a Memoire) עם 819 קווים, פרי טכנולוגיה צרפתית. צרפת החלה במחקר ה- SECAM ב- 1956 והכניסה אותו לשידור מבצעי ב- 1967 . כל מדינות מזרח אירופה ובראשן ברה"מ שהובילה את הגוש הקומוניסטי החליטו לאמֵץ את שיטת  ה- SECAM הצרפתית בשל העוינות למערב גרמניה ממציאת שיטת ה- PAL הטובה יותר . 45 מדינות בעולם ובראשן ארה"ב משדרות ב- NTSC (ראשי תיבות של National Television System Committee) שיטת הצבע האמריקנית עם 525 קווים, פרי המצאתם של מהנדסי הטלוויזיה האמריקניים . מומחי טלוויזיה בינלאומיים שבחנו את הנושא בדייקנות קבעו כבר מזמן כי שיטת השידור ב- PAL היא הטובה ביותר בהשוואה לשתי השיטות האחרות NTSC ו- SECAM. קרן האור האלקטרונית מתחילה את תנועת הסריקה שלה בחלקו העליון של המסך . בשעה שהקו התחתון מואר חוזרת הקֶרֶן אל הקו השני מלמעלה. צורת הסריקה הזאת משאירה את מסך הטלוויזיה מוּאַר ומונעת הבהובים. התמונות הרצות על מסך הטלוויזיה עושות זאת בקצב של 25 פעמים בשנייה אחת והקרן הסורקת את הקווים יוצרים למעשה שתי תמונות או שני שַדוֹת נפרדים בזמן, אך רשתית עין האדם קולטת אותם ומתרגמת אותן לתמונה אחת.

כל מצלמות הטלוויזיה באשר הן של הדוֹר הראשון בעשור ה- 30 של המאה שעברה (אנגליות, אמריקניות, וגרמניות) המוצבות באצטדיוני הכדורגל, בהיכלי הקונצרטים או באולפני השידור, והמצַלמות את התמונה המופיעה על המסך שלהן (הצלם רואה כל הזמן את התמונה שהוא מצלם באמצעות ה-Viewfinder המורכב על המצלמה) היו מורכבות משלושה חלקים. העדשה, לוח המורכב ממיליוני תאים פוטו – אלקטריים וקַאתוֹדָה. הקאתודה פועלת כמו כלי ירייה המְיַידָה אלקטרונים. העדשות ממקדות את התמונה אל הלוח הפוטו – אלקטרי שבו הופך כל תא את אנרגיית האוֹר למטען חשמלי. העוצמה משתנית בהתאם לעוצמת התאורה וכמות האור. מצלמת ה- Video כמו מנגנון הראייה של עין האדם זקוקה ראשית דבר לאוֹר כדי לראות. האלקטרונים הנפלטים מן הקאתודה מציפים בלא הרף את המטען החשמלי. אנרגיית החשמל יוצרת פעימות תכופות שהן תרגום של התמונה המקורית לזרם אלקטרוני. לאחר שהפעימות האלקטרוניות עוברות תהליך של הגברה ואִפְנוּן (Modulation) הן משודרות אל מקלט הטלוויזיה ומפעילות את קרן האור האלקטרונית במסך. הקרן הזאת היא המשרטטת על פני נורת המסך את התמונה המקורית שנקלטה בעדשת המצלמה. כדי להבטיח את הסינכרון והתיאום המדויק של הקרינה האלקטרונית במצלמה, מועברים כל הזמן אותות תיאום (Synchronizing Pulses) יחד עם סיגנאל ה- Video. חברת הטלוויזיה Marconi EMI הייתה טובה יותר בפיתוחי הטלוויזיה שלה באנגליה מהחברה של ג'ון לוגי באיירד Baird Television. היא הצליחה לייצר בנובמבר 1936 סטנדרט שידור טלוויזיוני מתקדם בן 405 קווים שזכה להצלחת שידור עצומה.

טקסט תמונה : שנת 1937 . ה- BBC  משדר ב- 1937 שידור ישיר בטלוויזיה מאצטדיון "הייבורי" (Highbury) בלונדון ריאיון עם מנג'ר קבוצת ארסנל ג'ורג' אליסון (George Allison) מימין. מעט מאוד אזרחים בריטיים החזיקו בביתם בימים ההם מקלטי טלוויזיה (Receivers). (באדיבות הוצאת סדרת הספרים האנגלית הקרויה International Football Books. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1938. שחקני קבוצת הכדורגל האנגלית ארסנל מתגודדים באִצטדיון "הייבורי" (Highbury) בלונדון ב- 1938 סביב אחת ממצלמות ה- Video הראשונות ומתבוננים בפלא הטכנולוגי של הימים ההם. מנהלי הקבוצות והבוסים של מועדוני הכדורגל באנגליה הבינו מייד שצילומי הטלוויזיה ימנעו מהצופים להגיע ליציעים, והטלוויזיה תפגע בכיסיהם והכנסותיהם . (באדיבות הוצאת אוניברסיטת אוקספורד שהוציאה ב- 1995 לאור את הספר "Television an international history". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין אוגוסט 1936. זוהי אחת משלוש מצלמות ה- Video הגרמניות (בתוך כל אחת מהן הורכבה שפופרת האיקונוסקופ) שהוצבו באצטדיון האולימפי ובבריכת השחייה והניבו 72 שעות שעדורים ישירים בטלוויזיה הגרמנית. שלוש המצלמות נראו כמו תותחי צילום. הן שקלו קרוב לרבע טון ונדרש צוות של חמישה – שישה אנשים כדי להפעילן. מצלמות ה- Video האלה מהראשונות בהיסטוריה של הטלוויזיה דרשו אור יום חזק כדי לייצר סיגנל שידור ותמונה ראויה באיכות צפייה. הן נחשבו בזמנו לפלא השמיני. (באדיבות הטלוויזיה הגרמנית ZDF ובאדיבות "OLYMPIAZEITUNG  1936". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קביעת תכני השידור (Programming) ב- EMI נוהלה בהצלחה גדולה ע"י סֶסִיל מַאדֶן (Cecil Maden) . הפקות הפנים והחוץ שנערכו בקרבה יחסית למרכז השידורים בלונדון כללו קונצרטים , דרמות והצגות תיאטרון, וגם תחרויות אגרוף, קריקט וטניס. בפברואר 1937 נבחר ונקבע סיגנל השידור בן 405 קווים של Marconi EMI למוביל במדינה בשל האיכויות הבולטות והטובות יותר משל חברת התקשורת המתחרה Baird Television. זהו ציון דרך חשוב בעידן התפתחות שידורי הטלוויזיה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום. ב- 1936 הקים שירות השידור הבריטי ה- BBC רשת הטלוויזיה משלוֹ והפך לגורם התקשורתי החשוב ביותר באנגליה. הקושי העיקרי האמיתי באנגליה היה ייצור מקלטי טלוויזיה (Receivers) בשל העלות הגבוהה וכתוצאה מכך מכירתם הקלושה לאוכלוסייה ברחבי הממלכה הבריטית. חברות טלוויזיה כמו : Marconi ,Baird  Cosser , Ferranti , GEC HMV , Ecko ואחרות עסקו בייצור מקלטי טלוויזיה אולם ללא הישגים ניכרים . מעניין כי ב- 1937 נמנו פחות מ- 3000 (שלושת אלפים) מקלטי טלוויזיה בכל רחבי לונדון והפריפריה. לחדירתו המוקדמת של ה- BBC לעסקי שידור הטלוויזיה כבר ב- 1936 היה גם חִסרון . הבריטים הנהיגו שיטת שידור בת 405 קווים בימי הטלוויזיה הראשונים. מדינות אירופה והעולם שמיסדו את רשתות הטלוויזיה בארצותיהן מאוחר יותר מה- BBC, בשנת 1945 לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 והֵילַך ובשנות ה- 50, אימצו תקני שידור מודרניים יותר מ- 405 הקווים של ה- BBC הציבורי הבריטי [1]. שיטת השידור בצבע בשיטה הגרמנית 625 PAL הייתה הטובה ביותר , אותה גם אימצה רשות השידור ב- 1968 עם הקמת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מבראשית בשנים 1969 – 1967.

 מייד בתום מלחמת העולם ה- 2 עלתה ב- 1945 לגדולה ברדיו ה- BBC תוכנית הספורט הבינלאומית הפופולארית ורבת המוניטין "Sports report" בהפקתם, עריכתם, ושידורם של הצוות אנגוס מקאיי ואימון אנדריוס. זה לא לקח זמן רב מידי והאחות האלקטרונית הצעירה הטלוויזיה הדביקה את הפער. היה זה פִּיטֶר דִימוֹק (Peter Dimmock) שַדָּר ומפיק בכיר ברשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC לאחר מלחמת העולם ה- 2 ואחראי על הפקות החוץ ברשת (BBC outside Television broadcasting) שהגה בימים ההם של ראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה את הסלוגן הטלוויזיוני "Seeing is believing", וניבא כי הטלוויזיה תדחק את רגלי הרדיו. הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC הגיעה לשני שיאים שייזכרו לעד כפי שהוזכרו בפתח הפוסט. ב- 1958 החלה בהפקה ושידור ישיר של מגזין הספורט השבועי  “Grandstand” תוכנית ששודרה מידי שבת בצהריים ונמשכה כחמש שעות וחצי. ב- 1964 מיסד ה- BBC הציבורי הבריטי את תוכנית הכדורגל הטלוויזיונית שלו שזכתה גם לתפוצה בינלאומית, ונקראה, "Match Of The Day". שתי התוכניות הפכו לספינות הדגל של הטלוויזיה של BBC ונטלו את העוקץ משידורי הספורט של ה- BBC ברדיו שלו.

נציבות התקשורת הפדראלית האמריקנית ה- FCC (ר"ת של Federal Communications Commission) , קבעה כבר בתחילת שנות ה- 40 כי רשתות הטלוויזיה בארה"ב ישדרו על פי תקן של 525 קווים . מדינות אירופה ובראשן איטליה , גרמניה , שוודיה , נורווגיה , הולנד , בלגיה , שווייץ אימצו את התקן הטלוויזיוני של 625 הקווים . צרפת אימצה את תקן 819 קווים . הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG שידרה ישיר אחד עשר משחקים במונדיאל שווייץ 1954 בשיטת 625 PAL (לא נותר שום זיכרון צילומי ממשחק הגמר הסנסציוני ב- 4 ביולי 1954 בו גברה גרמניה על הונגריה הפייבוריטית בתוצאה 3 : 2 מפני שטרם ידעו להקליט ולשמר את תמונת ה- Video. רק ב- 1956 המציאה חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX בראשות מהנדס הטלוויזיה שלה צ'ארלס גינזברג את פטנט הקלטת תמונת ה- Video . זיכרון הצילום היחיד שהשתמר ממשחק הגמר ההוא שהסתיים בהפתעה מרעישה – מצוי על Film) .

טקסט תמונה : שנת 1970. זוהי מכונת VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, פרי המצאתה של חברת AMPEX ב- 1956 היכולה להקליט סיגנל Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5 ס"מ). (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

אנגליה מצאה את עצמה בצרה טכנולוגית . העברת תוכניות לשידור בטלוויזיה מסטנדרט אחד למשנהו נעשה באמצעות יחידת המרה טכנולוגית הקרויה , Standard Converter. הבעיה הייתה במוניטורים הבריטיים שתוכננו על פי מפרטים של 405 קווים . אנגליה לא הייתה יכולה לייצא את מקלטי הטלוויזיה שלה לעולם הרחב. ה- BBC עבר לשָדֵר בשיטת PAL עם 625 קווים בשנת 1964. ה- BBC רשם לעצמו נקודות זכות רבות כרשת טלוויזיה ציבורית כבר בראשית הדרך. ב- 21 ביוני 1937 העביר ה- BBC בראשותו של מנהל התאגיד גֶ'רָאלְד קוֹק (Gerald Kock) בשידור ישיר בטלוויזיה (באמצעות הטכנולוגיה של חברת התקשורת Marconi EMI) את משחק הפתיחה של טורניר ווימבלדון בטניס בין ג. ל. רוג'רס לבין בָּאנִי אוֹסְטִין. ה- BBC שידר ישיר את משחקי הטורניר בקיץ 1937 לרבות משחק הגמר לגברים  בו גבר האמריקני דונאלד באדג' על הברון הגרמני גוטפריד פון – קראם בשלוש מערכות חלקות 6 : 3 , 6 : 4 , ו- 6 : 2. כ- 2000 מקלטי טלוויזיה בלבד היו אז בלונדון והפריפריה.

טקסט תמונה :  שנת 1937. בטרם משחק הגמר של טורניר ווימבלדון ליחידים – גברים . הטניסאי האמריקני דונאלד באדג' (Donald Budge) מימין, ואיש האצולה הגרמני נציגו ומקורבו של השלטון הנאצי בגרמניה הברון גוטפריד פון קראם (Baron Gottfried Von Cramm) משמאל, עולים לכר הדשא בווימבלדון, מחליפים חיוכים, ובודקים את הציוד והמחבטים. דונלד באדג' ניצח בקלות בשלוש מערכות חלקות 6 : 3 , 6 : 4 , 6 : 2 . רשת הטלוויזיה הבריטית של ה- BBC מחלוצות השידור הטלוויזיוני בעולם העבירה את משחק הטניס הנ"ל הזה בשידור ישיר. (ארכיון Wimbledon. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 9 באפריל 1938 העביר ה- BBC בשידור ישיר בטלוויזיה מאצטדיון "וומבלי" את משחק הכדורגל אנגליה – סקוטלנד. ב- 30 באפריל 1938 שידר ה- BBC לראשונה בטלוויזיה מ- "וומבלי" את משחק הגמר על הגביע האנגלי בו ניצחה קבוצה בעלת שם מוזר לאוזן הישראלית פרסטון נורת' אנד (Preston North End) את קבוצת הדרספילד טאון (Huddesfield Town) בתוצאה 0:1 לאחר הארכה. הטלוויזיה הבריטית הציבורית בראשות ה- BBC הייתה בחיתוליה אך הפיקה את השידורים באיכות סבירה ומשכה אליה זרם של מהנדסי טלוויזיה מכל העולם לרבות אלה של ארה"ב כדי ללמוד את הנושא.

טקסט תמונה : שנת 1938. אצטדיון "וומבלי" בלונדון. משחק הגמר על הגביע האנגלי . קבוצת פרסטון נורת' אנד מנצחת את הדרספילד טאון 0:1. הטלוויזיה הבריטית ה- BBC מחלוצות השידור הטלוויזיוני הבינלאומי העבירה את המשחק הזה בשידור ישיר בהיקף מלא. (באדיבות International football books. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 30 בספטמבר 1938 העביר ה- BBC (באמצעות חברת  London Television Service) בשידור ישיר בטלוויזיה את האירוע הפוליטי המפורסם ביותר בימים ההם, הלא הוא חזרתו של ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברליין ללונדון לאחר פגישתו עם הקנצלר הגרמני אדולף היטלר במינכן. זה היה האירוע הפוליטי – מדיני הגדול הראשון שכוסה באמצעות ניידת שידור (OB Van Unit) שכללה 3 מצלמות אמירטון (Emirton). הניידת התמקמה בנמל התעופה "הסטון ארודרום" והעבירה את התמונות בשידור ישיר באמצעות מַשְדֵר גלי רדיו קצרים (Microwave) לאנשי הכְּבוּדָה והנוכחים רמי המעלה בארמון "אלכסנדרה" בלונדון. זכורה התמונה ההיסטורית בה נראה נוויל צ'מברליין בשדה התעופה לאחר נחיתת מטוסו כשהוא מנפנף בפיסת הנייר עליו מתנוססות חתימות ההסכם שלו ושל אדולף היטלר ומצהיר בפני אזרחי בריטניה משהו בנוסח הטקסט הבא שפירושו הוא,כלהלן : "הצלתי את השלום בדורנו…" (זאת האמירה בשפה האנגלית: "I believe it is a peace for our time. Peace with honor").

טקסט תמונה : 30 בספטמבר 1938. שדה התעופה הבינלאומי של לונדון. ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין אוחז ומנפנף בפיסת הנייר ומצהיר בפני מצלמות הטלוויזיה של EMI לאחר שובו מפגישתו עם קנצלר גרמניה אדולף היטלר את הטקסט ההיסטורי הכנוע והתכוון לכך שהציל את השלום בדוֹרוֹ. זכורה היטב הצהרתו עם שובו ממינכן ללונדון : "I believe it is a peace for our time. Peace with honor". אחת התמונות הפוליטיות החשובות והמפורסמות ביותר ששידרה הטלוויזיה האנגלית בשידור ישיר בעשור ה- 30 של המאה שעברה. (סוכנויות).                                                                              

בעקבות הצלחת שידורי הטלוויזיה באנגליה החליט תעשיין הטלוויזיה האמריקני רב הכישרון והיוזמה דיוויד סארנוף להאיץ ב- 1935 את פיתוח שידורי הטלוויזיה בארה"ב . הוא ערך הצגת תכלית אחת ב- 1935 ואת השנייה ביצע ב- 1939. בהיותו איש עשיר מאוד, בעל תושייה, ובעל קשרים ויכולות השתלט לבסוף על הפטנטים הטלוויזיוניים של פילו פארנסוורת' תמורת ממון רב . שילוב הידע העצום של פילו פארנסוורת' ו- וולדימיר זווריקין הוליד את ייצור הטלוויזיה המסחרית בארה"ב.

טקסט תמונה : שנת 1928. דייויד סארנוף (משמאל) בניו יורק שלוב ידיים עם המולטי מיליונר ג'וזף קנדי (אביו של נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי שנרצח ב- 22 בנובמבר 1963)  במרכז, ועם אחד המהנדסים שלו ב- RCA  (מימין). (באדיבות הספרייה של דיוויד סארנוף. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).