הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 201 : הועלה לאוויר במוצ"ש – 27 באפריל 2013. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

כמה הערות לסדר היום הטלוויזיוני בסופו של חודש אפריל 2013. פוסט מס' 201. כל הזכויות שמורות.

הערה 4 : ראיתי אמש (יום שישי – 26 באפריל 2013) את הכתבה המעניינת של גב' דנה ווייס ב- "אולפן שישי" של ערוץ 2 אודות הבעלים של קבוצת הכדורגל של מכבי ת"א היהודי – קנדי מר מיטש גולדהאר. דנה ווייס היא דמות טלוויזיונית שמתארחת מעת לעת בסלון ביתי. עיתונאית סקרנית, עירנית, שנונה, נבונה, וגם אסתטית . מגישה עניינית שכמו הקולגה שלה בחברת החדשות של ערוץ 2 המגיש דני קושמרו, יודעת להתנתק מפעם לפעם מהאולפן כדי לצאת לשטח. דנה ווייס חשפה לראשונה בפרסהיה ולעומק את מיטש גולדהאר בן 50. התגלה פרופיל של איש עסקים מוכשר וחרוץ, עשיר מאוד, חכם וצנוע, וגם אוהב ישראל. הכתבה האנושית הזאת ריתקה אותי מחד וחיממה את הלב מאידך . נגול המסך והתגלה אורח בישראל שהוא אדם ישר דרך, יסודי, נדיב, בעל היגיון נפלא, וגם בעל חזון. במהלך הכתבה שאלה אותו גב' דנה ווייס באנגלית הרהוטה והמצוינת שלה מדוע הביא לקבוצת הכדורגל של מכבי ת"א צוות אימון וניהול מחו"ל (הכוונה למנהל הראשי ג'ורדי קרויף ולמאמן אוסקר גארסיה) שאיננו אָמוּן ולא בקי במנטליות הישראלית . מיטש גולדהאר לא המתין אפילו שנייה אחת והשיב בנחרצות : "הבאתי אנשים שלא מבינים במנטליות אלא רק בעבודה קשה". תשובתו זאת של מיטש גולדהאר חושפת מנהיג אמת בעל יושרה ומי שמחונן בתפישת חיים הגונה, ודרך ארץ. מכבי ת"א כבר זכתה באליפויות המדינה בכדורגל בטרם בואו של מיטש גולדהאר לישראל, אולם הַמֶסֶר הַכֵּנֶה הזה של עבודה קשה מהווה מוּסַר הַשְכֵּל של תרבות ניהול עבור כל המנהלים, ולא רק בתחום הספורט. עבודה שיטתית קשה ויסודית רוויית סדר משמעת לאורך זמן חשובה מהתחשבות במנטליות. זהו מענה חד משמעי גם לטענה של הח"כ אחמד טיבי שאמר לפני כמה ימים לירון לונדון ולמוטי קירשנבאום כי ראש עיריית טייבה צריך להיות מישהו בעל מנטליות ערבית.

הערה 5 : דני קושמרו הוא מגיש טלוויזיה שנעים  להתבונן בו ולהקשיב לו. הוא יוצר רושם של עיתונאי הגון. ברור שהוא אורח רצוי בסלון ביתי. הוא מקצוען רָהוּט וזריז שמדבר אלי בפשטות בגובה העיניים. הוא פונה לצופיו ללא שום פוזה ומדבר עמם כפי שמדבר בדרך כלל אדם רגיל אל בן שיחו. מבחינים מייד כי המגיש הזה הוא עירני ומהיר תגובה, ושולט בקלות בחומר ובאולפן, תוך כדי שהוא מנווט היטב את קאדר הפרשנים לצדו. דני קושמרו צובר הערכה גם מפני שכעיתונאי איננו נצמד לכס המגיש ומגיח שוב ושוב לשטח.

הערה 6 : נמניתי על אותם צופי טלוויזיה בודדים שראו שלשום בערוץ ONE את השידור הישיר של המשחק החמישי והמכריע בסדרת ה- Play off האחרונה בליגת הכדורסל לנשים בו ניצחה אליצור רמלה את מכבי אשדוד בתוצאה 78 : 70, והוכתרה לאלופת המדינה. כדורסל הנשים נגוע בדיוק באותן המגרעות של כדורסל הגברים במדינת ישראל : ליגת הנשים רוויה באין סוף שחקניות יבוא ורֶכֶש מחו"ל (בעיקר מארה"ב) שמגיעות לכאן לתקופה קצרה, מיעוט שחקניות ישראליות, וכמובן היעדרות קהל . במשחק הזה שנערך באשדוד חזו 1000 (אלף) צופים . הציבור בישראל שאוהד את כדורסל הנשים בארץ (ממילא מוגבל בכמותו) הזדהה פעם עם כדורסלניות ישראליות מצטיינות כמו תמר מיטל (בדור הקודם הקודם), ענת דרייגור, לימור מזרחי, אורלי גרוסמן, אלומה גורן, ואחרות. אך הוא מסרב ואיננו רוצה להזדהות עם תהליך האמריקניזציה שפשטה בשנים האחרונות גם בליגת הכדורסל של הנשים. השידור הישיר של ערוץ ONE היה טוב והמשחק מרתק אולם הוא הניב רייטינג דל לחלוטין, % 0.5. במונחי טלוויזיה מדובר במִדְרוּג מַשְמִים ונטול חשיבות. את מכבי אשדוד מאמן עדני דגן ואת האלופה אליצור רמלה מאמן עדן ענבר. שני המאמנים הללו, רחוקים במידה רבה מעין הציבור שמתעניין יותר בכדורסל הגברים ולכן אינם מוכרים דיים, ניהלו ביניהם קרב מוחות מעניין אולם בצֵל וסמוי מקהל. שחקניות אמריקניות אפילו ברמה גבוהה כמו דניאל אדאמס , אשלי שילדס , ושארדיי יוסטון ממכבי אשדוד כמו גם תמרה ג'יימס וואליסון הייטאור מאליצור רמלה אינם אומרות דבר לכלל הציבור ברחב. רובן מבקרות כאן לשעה קלה, עושות כסף, ופורחות מכאן וחוזרות לקֵן שלהן באמריקה . אף על פי כן ולמרות האמריקניזציה הדורסנית והיעדר ישראליות בזירת הפרקט , כדורסל הנשים בארץ הוא עדיין בעל פוטנציאל קהל רב הרבה יותר מאותם 1000 (צופים) שנדחסו שלשום לאולם צר המידות באשדוד. איגוד הכדורסל הרדום והמסוכסך היה צריך לשווק את המשחק ביתר נמרצות ויעילות לרשת טלוויזיה ארצית, ולהועיד את ההתמודדות המכרעת בין מכבי אשדוד לאליצור רמלה למקום מרכזי כמו היכל הספורט ביד אליהו. פספוס.

טקסט תמונה : 1950. אליפות אירופה לנשים בכדורסל בבודפשט – הונגריה. ראשית כדורסל הנשים בארץ. החמישייה הראשונה של נבחרת ישראל. זיהוי חמישיית הנוכחות בתמונה מימין לשמאל : אמירה הדרה (הייתה מורה לספורט וחינוך גופני שלי בחיפה במלחמת העצמאות בחודשים מאי – ספטמבר 1948, בעת פינוי ילדי עמק הירדן בתוכם ילדי קיבוץ אפיקים לחיפה מאימת הקרבות נגד הפולש הסורי וצבאות קאוקג'י), אסתר זילברשטיין, לאה דטוצ'ניק, תמר מיטל – שומכר (בת 16), ו- טובה בורנשטיין. (באדיבות איגוד הכדורסל וישראל פז ז"ל. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : 1982. קבוצת הנשים של אליצור תל אביב זוכה באליפות ובגביע המדינה בכדורסל . ענת דרייגור הגבוהה עומדת למעלה מימין (מחכיית). אורלי גרוסמן היא הקרובה ביותר מימין ותומכת ביד ימין שלה את הגביע. (באדיבות איגוד הכדורסל וישראל פז ז"ל. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה שעברה. היכל הספורט ביד אליהו. הכדורסלנית המעוטרת ביותר בישראל גב' ענת דרייגור מניפה עוד גביע בקריירה הארוכה והמרשימה שלה. (באדיבות איגוד הכדורסל וישראל פז ז"ל. ארכיון יואש אלרואי).

יש לי שאלה לגב' איריס שטרק היו"ר הנוכחית של מִנְהֶלֶת ליגת הנשים בכדורסל וליו"ר איגוד הכדורסל המתפטר מר אבנר קופל : בהיעדר קהל והון יסודי מי מממן את משכורות העתק והשהות הזמנית בארץ של השחקניות האמריקניות ? האם העיריות בעזרת כספי המסים שהן גובות מתושביהן ? ו/או שמא יד אנשים פרטיים בדבר ? וכמה שילם ערוץ ONE בעבור זכויות השידורים של ליגת הנשים ? האם המִנְהֶלֶת והאיגוד תומכות באמריקניזציה הדורסנית של כדורסל הנשים בישראל ? ברור שמהיבטי הארגון והכלכלה ליגת הכדורסל לנשים בארץ איננה נושאת את עצמה. היא תמיד נראית כמעין גימיק שאיך שהוא שורד את מאורעות הזמן.

הערה 7 :  לא בטוח כלל שהתפטרותו המפתיעה שלשום של יו"ר איגוד הכדורסל מר אבנר קופל מתפקידו תיטיב עם הכדורסל הישראלי. אין שום ערובה שמחליפו של אבנר קופל באיגוד כדורסל פוליטי, מפולג ומסוכסך, ורווי קנאות ועוינות אישית בין משתתפיו, יהיה מסוגל לשפר את מצבו ומעמדו של הכדורסל הישראלי, ברמת הקבוצות וברמה הלאומית. בשנים 2008 ו- 2009 הרציתי כמה סמסטרים בפני קבוצות סטודנטים באוניברסיטת חיפה במסגרת ההתמחות שלי אודות קורות הטלוויזיה בארץ ובעולם. הבאתי אז את מר אבנר קופל ואת עו"ד שמעון מזרחי (בנפרד) להרצות לידי אודות "ניסיון חייהם המשותפים של וועדות מארגנות בספורט יחדיו עם רשתות טלוויזיה". אני יודע דבר אחד : בתום ההרצאות של שניהם אז קמו הסטודנטים הרבים ממושביהם ומחאו להם כף.

סוף הפוסט מס' 201. הועלה לאוויר במוצ"ש – 27 באפריל 2013. כל הזכויות שמורות.