הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 250 : הועלה לאוויר בערב של יום ראשון – 21 ביולי 2013.

———————————————————————————————————- 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : ערוץ 1 נהג בחוכמה משחתם כמו מרבית רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU על הסכם זכויות שידורים עם FINA (התאחדות השחייה הבינלאומית) ו- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) ומשדר החל מאתמול בשידורים ישירים חלקיים לא רצופים לרבות תקצירים את אליפות העולם בשחייה לשנת 2013 המתקיימת בקומפלקס האולימפי בברצלונה. (אליפות העולם ה- 14 בא"ק תחל ב- 10 באוגוסט 2013 במוסקבה). אליפות העולם בשחייה לגברים ונשים כוללת בשבוע הראשון שלה את מקצועות הקפיצות למים, השחייה הצוֹרָנִית, ומשחקי הכדור מים. מסמר האליפות, תחרויות השחייה לגברים ונשים יחלו רק ביום ראשון הקרוב – 28 ביולי 2013 גם כן בברצלונה . אתמול (שבת – 20 ביולי 2013) שידרו מר אורי לוי וגב' מירי אליקים Off tube מהאולפן בירושלים. מדובר במקצועות ספורט יפהפים (וצילומים מרהיבים) שאינם מוכרים די הצורך בארץ, בעיקר מקצוע הקפיצות למים ממקפצה (3 מ') ומגדל (10 מ') לגברים ונשים, יחידים / יחידות ובצמדים. השדר אורי לוי עולה לאין ערוך בידע שלו על הקולגה מירי אליקים. היא שדרנית שנעדרת כל ידע וחסרת כל מושג, ולכן גם חסרת ישע בתחום. מירי אליקים מורידה את רמת השידור ביגון שאולה . בין כה וכה השידור הישיר אֶמֶש בערוץ 1 (שבת – 20 ביולי 2013) של הקפיצות למים והשחייה צורנית צבר רייטינג ממוצע עלוב של % 1.5 . תוצאה כה דלה ששום ערוץ טלוויזיה ארצי איננו רשאי לעמוד מנגד ולקבל את רוע הגזירה כדבר מובן מאליו. את אותו המידע הנוגע למִדְרוּג עלוב ניתן לומר גם על התוכנית "רואים עולם" של יעקב אחימאיר, מגזין אקטואליה שהיה בשעתו ספינת דגל טלוויזיונית של ערוץ 1 הציבורי, ואמש (שבת – 20 ביולי 2013 בין 20.15 ל- 21.15) צבר רייטינג ממוצע משמים בלתי מתקבל על הדעת שניצב על מדרגת מִדרוג כל נמוכה של  % 1.81 בלבד (!). לא נותר מ- "רואים עולם" כמעט דבר כפי שמעידה עליה המתמטיקה של הַמִדְרוּג.

שלשום בליל שישי – 19 ביולי 2013 , עשה דָן שִילוֹן ותוכניתו "המעגל" בית ספר למתחריו (יעקב כהן ושמואל ווילוז'ני מנחי התוכנית "מחר שבת" בערוץ 1 ושי שטרן מנחה התוכנית "שי בשישי" בערוץ 10. דן שילון צבר בין 21.30 ל- 23.00 רייטינג ממוצע של % 15.63 לעומת % 1.75 בערוץ 1 ו- % 2.62 בערוץ 10 . גב' איילה חסון אשת ערוץ 1 שוב הביסה עם "יומן" שלה את "שישי" של חברת החדשות של ערוץ 10 (בין 19.55 ל- 21.30) משצברה רייטינג ממוצע של % 4.95 לעומת % 3.35 של יריביה מערוץ 10. "אולפן שישי" בערוץ 2 בראשות דני קושמרו האפיל על שניהם וצבר רייטינג ממוצע של % 11.03 .

פוסט מס' 250. שלוש הערות : 1. מנחם בגין ז"ל ובריכות השחייה בקיבוצים. 2. שאול ביבר ז"ל. 3. זיכרון צילומי שידורי המכבייה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם של שנות ה- 80 במאה שעברה. פוסט מס' 250. כל הזכויות שמורות.

1. מנחם בגין ז"ל ובריכות השחייה של הקיבוצים.

פועלו ומורשתו של ראש הממשלה לשעבר מר מנחם בגין ז"ל שנולד לפני 100 שנים, מי שהיה מנהיג אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) בארץ ישראל בשנות ה- 40, מנהיג מפלגת "חירות" לאחר קום המדינה ב- 1948 ויריב מר של דוד בן גוריון, ואח"כ מנהיג " גח"ל " (גוש חירות ליבראלים) ומי שניצח בבחירות לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 והתמנה לראשונה בחייו לראש הממשלה של מדינת ישראל – ראויים לסדרת טלוויזיה תיעודית היסטורית. אולם מי שיעשה את הסדרה התיעודית הזאת לא יוכל להתעלם מרטוריקת ההסתה שלו הזכורה לשמצה באחד ממסעי הבחירות שלו לראשות הממשלה בימים ההם, ו-טען אז נגד הקיבוצים ובריכות השחייה שלהם, וניסה להציגם כיחידות התיישבות עשירות ו-מתנשאות. "הקיבוצים ובריכות השחייה שלהם" הוא ביטוי Nasty ושקרי שנועד להטיל אשמת שווא גם באבא ואימא שלי ז"ל משה בלינדמן – אלרואי ושרקה פרס חברי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. בעזרת ההשמצה ההיא חסרת כל יסוד שנאמרה על ידו לפני שנות דור שיסע ראש הממשלה מנחם בגין את חסידיו באנשי הקיבוצים. באמצעות השסע ניסה לתמרן, לזרוע פירוד בעם, ולגרוף לטובתו קולות בקלפי.

אנוכי מתקרב אוֹ טוֹ טוֹ לגיל גבורות. עוד מעט אהיה בן 80. לאחרונה עיינתי בארכיון התמונות הגדול המצוי בחדר עבודתי ומצאתי כמה תמונות מעניינות . חשיפת התמונות האלה נועדו להגן על אבא ואימא שלי שנולדו לפני 100 שנים ו- 101 שנים (בהתאמה) בליטא. שניהם עזבו את הוריהם, משפחותיהם, ועיירותיהם, שִירְוִוינְט ו-קוּרְשָאן ב-מדינת ליטא, והעפילו לארץ ישראל כדי לבנות כאן חברה חלוצית חדשה. אבא ואימא שלי התיישבו בראשית שנת 1930 בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. חודשי הקיץ בעמק הירדן הם חמים מאוד וגם לחים ויוצרים עומס חום כבד , והחורף קר. זה היה לפני המון שנים ובתקופה ההיא לחמו המתיישבים הצעירים לא רק בתנאי מזג האוויר הקשים ודאגו למחייתם באמצעות כלי עבודה פשוטים הטורייה , האֵת , הקלשון , החרמש, והמגרפה – אלא נתקלו גם ביתושי הקדחת. אבא ואימא שלי וחבריהם כבשו את האדמה ובנו את קיבוץ אפיקים לתפארת בתנאי קיום ומִחְיָה לא פשוטים . בראשית עשור ה- 40 של המאה שעברה החליט הקיבוץ (חבריו החרוצים בעת ההיא נחנו בכישרון יזמות בלתי רגיל בתחומים שונים בחקלאות ובתעשייה) לפתח את מערכת המים וההשקיה ולחפור בור ענק באדמה (לא מְבוּטָן באורך של 70 מ' , רוחב 30 מ' , ועומק של 2 מ') ולמלא אותו במים . זאת הייתה למעשה בריכת אגירה וגם בריכת שחייה פרימיטיבית שקירותיה אדמה, ובה קיררו החברים וילדיהם את גופם בקיץ החם. בריכת השחייה הפשוטה הזאת שימשה גם מוקד תחרויות. באליפות עמק הירדן ב- 1946 קבע שמואל "שמוליק" חדש מקבוצת כינרת בבריכת הבוץ הזאת שיא ארץ ישראלי חדש בשחייה ל- 100 מ' בסגנון חתירה בתוצאה של 1:05.0 דקה. לנו כילדים זה נראה קצה גבול יכולתו של בן אנוש בשחייה. ב- 1954 החליט קיבוץ אפיקים שהתפתח והתבסס בינתיים והיה גם לבעל תשתיות בחקלאות ובתעשייה לבנות בריכה אולימפית תקנית (מבטון) למען חבריו וילדיו. אבא ואימא שלי שני חלוצים – פועלים קשי יום, חרוצים עד כדי סגפנות, ומסורים עד למאוד לרעיון הקומונה וחיי השיתוף בקיבוץ, יכלו סוף כל סוף לצַנֵן את גופם במים צלולים.

מנחם בגין הוא דמוקראט דגול, מנהיג צנוע ועניו שמסתפק במועט, בהחלט דמות מופת בעלת ערכים אישיים ולאומיים שראויה לשמש מודל לחיקוי והערצה, אולם התבטאותו בעניין "הקיבוצים ובריכות השחייה שלהם" הייתה יותר מ-אומללה…

טקסט תמונה : קיץ של שנת 1946. בריכת האגירה והשחייה של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן בימים החמים ההם של קיץ 1946. מימין לשמאל ניצבים ליד הסולם שמוביל למקפצה של בריכת השחייה הישנה ההיא של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן : אנוכי (בן 8), אבא שלי משה אלרואי – בלינדמן (בן 33), ואחי יונתן (בן 6). התחתונים היו בגדי הים האישיים שלנו. לא היה אושר גדול יותר מלשחות ולשחק במשחק "תופסת" במים העכורים של בריכת האגירה הישנה של הקיבוץ שהייתה כמעין בריכת שחייה מ-בוץ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 40 של המאה שעברה. זהו מראה של הבריכה ההיא  ששימשה בריכת אגירה ושחייה הפרימיטיבית של קיבוץ אפיקים. הצילום מתרכז באזור המקפצה. (התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1945. מראה כללי של בור עמוק באדמה שהפך לבריכת אגירה ושחייה של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. הבריכה הוקמה מדרום למוסך הטרקטורים והרפת של הקיבוץ ושימשה מפלט קירור לחברי וילדי הקיבוץ בימי הקיץ הלוהטים של עמק הירדן. כאן נערכו מ- 1945 ועד 1954 כל תחרויות השחייה החשובות של "הפועל" עמק הירדן. כאן עלה לגדולה שְמוּאֵל "שְמוּלִיק" חָדָש ז"ל בן קבוצת כינרת. בבריכת האגירה הזאת הוא קבע ב- 1946 ב- 100 מ' בסגנון חתירה שיא ארץ ישראלי בזמן של 1:05.0 דקה. לנו כילדים זה נראה קצה גבול יכולתו של האדם. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : צליחת הכינרת ב- 1951 הייתה אירוע ספורט לאומי ובינלאומי בשנים ההן וזכתה לסיקור עיתונאי כמו משחקי הכדורגל היום. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : שמואל "שמוליק" חָדָש (בן 26, סיים ראשון בין הישראליים), השוודי לארס ברטיל ווארלה (המנצח הבינלאומי בבגד ים לבן) , האדריכל מקס גלפז, ו- אבינועם חדש אחיו של שמוליק חדש שסיים שני בין הישראליים. (התמונה באדיבות  שמוליק  חדש ז"ל חבר קבוצת כינרת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1945. קלגנפורט אוסטריה. זהו שמואל "שמוליק" חָדָש (בן 20 מימין) בן קבוצת כינרת בעמק הירדן והשחיין הטוב בישראל בעשור ה- 40 של המאה הקודמת יחדיו עם אביו מרדכי חָדָש, בעת ששניהם שירתו בבריגדה היהודית הלוחמת במלחמת העולם ה- 2. התמונה צולמה בתחרות שחייה שארגנו הכוחות הלוחמים הבריטיים בעיר קלגנפורט באוסטריה בתום המלחמה ב- 1945. שמואל "שמוליק" חדש התעקש ללבוש את בגד הים שלו עטור מגן דוד. הוא ניצח בשני המשחים בתחרויות ל- 100 מטר ו- 400 מטר. האבא מרדכי חָדָש ממייסדי קבוצת כינרת היה אף הוא שחיין וצלח את הכינרת עם שישה חברים מקיבוצי עמק הירדן כבר ב- 1929. שבעת הצולחים הראשונים מכינרת לסאמרה מרחק של 6 ק"מ בשנת 1929 היו שמואל סטולר, מרדכי חדש, חיים גינזבורסקי, וד. שפרירי חברי קבוצת כינרת. וכן ז'ורה שיניאנסקי (שנאן), שוּרָה "ישראל" אילנאה, נחום שוחט, ז. חייקין, ו- דוד שפירא חברי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן שנקרא בתחילה בימים ההם, קיבוץ השומר הצעיר מ- ס. ס. ס. ר.  משעזבו חברי קיבוץ אפיקים את חצר קבוצת כינרת שם התגוררו ועלו על הקרקע היכן שקיבוץ אפיקים שוכן היום, עדיין נקרא היישוב החדש "טוצ'קה" ("נקודה", ברוסית). זמן לא רב אח"כ הוסב שמו של הקיבוץ מרוסית לעברית והוא נקרא "אפיקים". (התמונה באדיבות שמואל חדש ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2. שָאוּל בִּיבֶּר ז"ל.

הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאנוכי חוקר וכותב מאז תום אולימפיאדת סידני 2000 וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" מכילה כ- 110000 / 100000 (מאה אלף / תאה ועשרה אלף) עמודים עוסקת בשלושה תחומי טלוויזיה בארץ ובעולם : שידורי ספורט, שידורי חדשות, ותיעוד. הסדרה מכילה מלבד הטקסט שלי, עשרות אלפי עדויות, תמונות, וקטעי עיתונות. קבעתי חוֹק לעצמי כי בכל תמונה ותמונה המופיעה בסדרה אזהה את כל הנוכחים בה ולא רק את גיבורי העלילה שהם מטבע הדברים החשובים ביותר. טבעם של קוראי הספרים הוא לעלעל ראשית דבר בתמונות בתוך הספרים. כך אנוכי נוהג. מפריע לי (כמו גם בעיתונות הכתובה) כי אין המערכות נוהגות לזהות את הנוכחים בתמונות עד האחרון שבהם. אני רואה את הדברים אחרת לחלוטין. אני עושה כל מאמץ לזהות את כל הנוכחים בכל תמונה ותמונה כפי שאפשר להיווכח גם בשני הכרכים עבי הכרס א' ו- ב' שעוסקים בפרולוג של סדרת 13 הספרים, הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". זיהוי הנוכחים על ידי את כל הנוכחים בכל תמונה ותמונה בבלוג ובספרים הוא עניין של דיוק המחקר ושירות לקוראים. הקדשתי מאמצים גדולים וזמן רב כדי לעמוד במשימות הזיהוי.

טקסט מסמך (1) : החלק הקדמי של הכריכה של פרולוג חלק א' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית לציבור הקוראים , לרבות זיהוי הנוכחים בתצלומים המופיעים על שערי הספרים הקדמיים והאחוריים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : החלק האחורי של הכריכה של פרולוג חלק א' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (3) : החלק הקדמי של הכריכה של פרולוג חלק ב' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומים של הטלוויזיה המקומית והבינלאומית : ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית לצורכי המחקר והקוראים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (4) : החלק האחורי של הכריכה של פרולוג חלק ב' של הסדרה בת 13 הספרים שדנה ועוסקת ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בשלושת תחומי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, ספורט, חדשות, ותיעוד. זיהוי כל הנוכחים בכל אחת מעשרות אלפי התמונות בסדרה חיונית למען הקוראים ולצורך דיוק המחקר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בעת מחקר וכתיבת הסדרה הנוגעת למנהיגות ספורטיבית, טלוויזיונית, ופוליטית – ואשר עוסקים גם בראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל יצחק רבין ז"ל הגעתי לתמונה עתיקת יומין מ- 1938 המציגה את קבוצת הכדורגל של ביה"ס החקלאי. בתמונה הישנה נראה גם הנער יצחק רבין בן 1, מי ששיחק בתפקיד בלם אחורי בקבוצה של בית הספר החקלאי "כדורי" וביקש להיות מהנדס מים. תרתי במשך השנים אחרי עשרות אנשים שונים בארץ, גם אלה ממרכזי מורשת הפלמ"ח ומורשת יצחק רבין ברמת אביב האמורים לזהות את בנוכחים בתמונה ההיא. אולם ללא תועלת. אף אחד מהם לא הצליח לזהות. נדדתי עם התמונה ההיא מ- 1938 מאיש לאיש ומאישה לאישה מהדור ההוא, אולם אף אחד מהם מהם לא זכר, אף אחד לא ידע. ואז גמל בליבי רעיון חדש. בקיץ 2010 פניתי לסופר והמשורר הנערץ עלי מר חיים גורי יליד 1923 צעיר בשנה מיצחק רבין ז"ל ומי שלמד כיתה אחת מתחתיו (של יצחק רבין) בביה"ס החקלאי רב המוניטין וההיסטוריה, "כדורי". ביקשתי ממנו כי ינסה לזהות עבורי את הנוכחים בתמונה. (חיים גורי הוא סופר ומשורר מוכשר ובעל מוניטין עצום אולם במידה רבה בר מזל מפני שהמלחין הגאון סשה ארגוב הלחין את שירו "הָרֵעוּת" והפך אותו לא רק למפורסם אלא לנכס צאן ברזל של עצמאות ישראל ותקומת האומה המתחדשת בדָם ומלחמות. טקסט דומה אפשר לומר על המשוררת הבלתי נשכח רחל שהיא בת מזל וצברה מוניטין עצום שנים רבות לאחר מותה גם מפני שאת שירה "זֶמֶר נוּגֶה" הלחין הזמר והמלחין הסוֹפֶּר מוכשר שמואל קראוס ז"ל והפך אותו לקניין רוחני של האומה הישראלית כולה). חיים גורי אפילו לא סיפר לי שהוא בעצמו מופיע בתמונה עתיקת היומין ההיא אולם הציע לי הצעה טובה יותר משמו רווי התהילה. "תשמע, דבר עם שאול ביבר, גם הוא נולד כמו יצחק רבין ב- 1922, והיה בן כיתתו ב- "כדורי". שאול ביבר יזהה לך בקלות את כל הנוכחים בתמונה ההיא. יש לו זיכרון מצוין". ואומנם כך עשיתי וכך אומנם הגעתי לכתובת הנכונה. שאול ביבר ניאות ברצון. נפגשנו בקפה "תמר" ברחוב שיינקין בתל אביב. הוא היה צלול לחלוטין בעל זיכרון מצוין וזיהה בקלות וללא שהות את כל הנוכחים בקבוצת הכדורגל ההיא של ביה"ס החקלאי כדורי מ- 1938. הנה התמונה בת 75 שנים מ- 1938 ומשתתפיה כפי שזיהה אותם שאול ביבר ז"ל. זוהי תרומה צנועה שלי לזכרו, לזכר דור שהולך ונעלם.

טקסט תמונה : קיץ 1938. ביה"ס החקלאי "כַּדּוּרִי" בגליל התחתון למרגלות הר תבור [1]. תיעוד היסטורי : זאת היא נבחרת הכדורגל של ביה"ס התיכון חקלאי "כדורי" שניצחה את קבוצת הפרשים הבריטית וזכתה בגביע. יצחק רבין  בן 16 (עומד שלישי מימין) נמנה על נבחרת הכדורגל של המוסד החינוכי ההוא "כדורי". 

זיהוי העומדים מימין לשמאל : יוחנן גולדברג (דובז'ה לובש חולצה "רוסית" לבנה), יהודה בן דוד, יצחק רבין, עמיחי הלוי (בן מושבת כינרת שנרצח ב- 1941 ע"י פורעים ערבים בכביש בין מושבת כינרת לטבריה), מאיר ליכטנשטיין (מחדרה), ד"ר ארתור קם מורה לפלחה וגידול ירקות בביה"ס כדורי ושימש גם כמאמן וגם שופט כדורגל במוסד, ומר נתן פיאט המנהל המיתולוגי של המוסד החינוכי ביה"ס החקלאי "כדורי".

זיהוי הכורעים מימין לשמאל : עמוס פינק, אורי ברפל, ליידה, ראובן צינדר (פועל מ- סג'רה), יהושע "זיגי" זייגר, ו- המשורר והסופר חיים גורי (גורפינקל).

זיהוי השוכבים מימין לשמאל : שאול ביבר (השחקן היחיד שנועל נעלי כדורגל בקבוצה) והשוער משה נצר (נוסוביצקי) ולידו הגביע.

הערה : סייעו בזיהוי הנוכחים שאול ביבר וחיים גורי. (לע"מ תמורת תשלום + באדיבות המרכז למורשת הפלמ"ח + באדיבות המרכז למורשת יצחק רבין).

3. הימים ההם – הזמן הזה. זיכרון צילומי המתעד את אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשעת כיסוי בשידורים ישירים את תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 בקיץ 1981, שנערכו באוניברסיטת ת"א.

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 מתקיימות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. אוהל הסטטיסטיקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחברת השעונים "OMEGA". זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אורי לוי, נסים קיוויתי, אמנון ברקאי (אוחז ומדבר במכשיר קשר), ארנון וועדיה, פסיה לפלר (מרכיבה משקפי שמש). האחרים אינם מזוהים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 מתקיימות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. צילום של מגדל עמדת השידור ותמסורת המיקרוגל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 נערכות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. השדר יורם ארבל (משמאל) יחדיו הפרשן יוסף טלקי ז"ל (מימין). יורם ארבל שידר את תחרויות השחייה מפני ששדר השחייה הראשי והקבוע נסים קיוויתי היה עסוק בשידורי תחרויות ה- א"ק של המכבייה ה- 11. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 נערכות בשעות אחה"צ ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. מגדל השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוקם והוצב בצדה המערבי של בריכת השחייה (השמש השוקעת נמצאת תמיד בגבן של מצלמות הטלוויזיה). הקומה ה- 1 במגדל מיועדת לצוות השידור השדר נסים קיוויתי והפרשן יוסף "יוז'ו" טלקי. הקומה ה- 2 מיועדת למיקום צלחת ה- Microwave המעבירה את סיגנל השידור הטלוויזיוני לאולפני הטלוויזיה בירושלים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 מתקיימות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. יורם ארבל מחזיק בידו הימנית סיגריה וביד שמאל מהדק את האוזנייה בעת שהוא מתכונן לשידור הישיר. מאחוריו קופסת סיגריות "TIME" והמצית שלו. הוא היה בימים ההם מעשן כבד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1981. תחרויות השחייה של המכבייה ה- 11 נערכות ב- בריכת השחייה של אוניברסיטת ת"א. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אורן נהרי, אורי לוי (חובש כובע), אמנון ברקאי, ואליהו רבינא ז"ל מנהל הספורט באוניברסיטת תל אביב (אליהו רבינא הוא בן קיבוץ השומר הצעיר עין החורש. הוא היה בזמנו שחקן מצטיין בשישייה הראשונה של נבחרת ישראל בכדורעף בתפקיד Playmaker. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 250. הועלה לאוויר בערב של יום ראשון – 21 ביולי 2013.