הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק  לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 285 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 10 בספטמבר 2013.

——————————————————————————————————— 

רוסיה – ישראל 1:3 ביום שלישי – 10 בספטמבר 2013 בסנט פטרסבורג במסגרת המחזור ה- 8 בבית האירופי מס' 6 בקדם מונדיאל ברזיל 2014. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 285. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : יום שני בערב – 9 בספטמבר 2013 . היכל הכדורסל "טיבולי" בלובליאנה בירת סלובניה . שדר הטלוויזיה של ערוץ 5 בכבלים מר ניב רסקין מפנה למאמן הלאומי של נבחרת ישראל בכדורסל את שאלת השאלות לאחר הדחת ישראל מאליפות אירופה לאומות בכדורסל – סלובניה 2012 : "אריק שיבק , האם אתה לוקח אחריות ורואה את עצמך כממשיך להיות מאמן נבחרת ישראל ו/או שאתה אומר נכשלתי…?" (צולם ממסך ערוץ 5 בכבלים ע"י ה- iphone שלי . באדיבות ערוץ 5 בכבלים) .

טקסט תמונה : יום שני בערב – 9 בספטמבר 2013 . האולפן המנווט של ערוץ 5 בכבלים בהרצליה . שני העיתונאים ופרשני הכדורסל אלי סהר (מימין) ורון קופמן (משמאל) שניהם לבושים ברישול רב , מנהלים חשבון נוקב , אגרסיבי , אימפולסיבי , ואמוציונלי (יתר על המידה וגם מוקדם מידי) עם המאמן הלאומי אריק שיבק ונבחרת ישראל שכשלו באליפות אירופה בכדורסל – סלובניה 2013 (ואשר טרם חזרו ארצה כדי להגן על שמם) . נראה אם ערוץ 5 בכבלים יקיים דיון Post – Mortem בעתיד הקרוב בעקבות ההדחה ויזמין אליו את המאמן הלאומי אריק שיבק וקבוצת שחקנים בכירים שלו ולצדם של אלי סהר ורון קופמן גם את ניב רסקין ואת שני הפרשנים הנוספים באליפות סלובניה 2013 אריה מליניאק ופיני גרשון אני חושב ש- Post Mortem רציני כזה הוא חיוני ויהווה מקור משיכה וירתק אליו צופים רבים . (צולם ממסך ערוץ 5 בכבלים ע"י ה- iphone שלי . האדיבות ערוץ 5 בכבלים) .

הערה 3 : הבלוג הזה yoashtvblog.co.il פונה לרובד צר ומצומצם באוכלוסייה ועוסק בתחום קונקרטי – אף על פי כן כמות הנכנסים אליו היא סנסציונית .

רוסיה – ישראל 1:3 ביום שלישי – 10 בספטמבר 2013 בסנט פטרסבורג במסגרת המחזור ה- 8 בבית האירופי מס' 6 בקדם מונדיאל ברזיל 2014. ביקורת טלוויזיה. כל הזכויות שמורות.

ערוץ 5 בכבלים השלים אמש "DOUBLE" . הוא השתלט לחלוטין על זכויות השידורים החשובים ביותר של הספורט הישראלי בשבוע האחרון , משחקיהן בחו"ל של הנבחרות הלאומיות של ישראל בכדורסל וכדורגל בשבוע הזה שבין 8 בספטמבר 2013 . ביום ראשון – 8 בספטמבר 2013 ויום שני – 9 בספטמבר 2013 שידר ניב רסקין ישיר יחדיו עם פִּינִי גרשון , אַרְיֵה מליניאק , ורון קופמן את שני משחקי הכרעה באליפות אירופה בכדורסל – סלובניה 2013 בהם ניצחה ישראל את בלגיה 87 : 69 והפסידה לגרמניה 80:76 (בתומם הודחה ונשלחה הביתה), ואמש (יום שלישי – 10 בספטמבר 2013) הצוות יונתן כהן והפרשן שלמה שרף שידר ישיר את משחק ההפסד מסנט פטרסבורג רוסיה – ישראל 1:3 במסגרת המחזור ה- 8 בבית האירופי מס' 6 במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2013. גם כאן ישראל סיימה את דרכה בקמפיין על שני המאמנים הלאומיים אריק שיבק בכדורסל ואלי גוטמן בכדורגל רובצת האחריות הראשית לכישלונות שלרבים בארץ נראים בלתי כפויים ולא מחויבי המציאות. חריפות סגנון הביקורת התקשורתית סביב התבוסות היא יחסית לגודל הכישלונות. הכתיבה של הפרשן מר אביעד פוהורילס בעיתון "מעריב" והטקסט שהוא משמיע בפנל של ערוץ 1 על כר הדשא ובתוכנית "בועטים" (האם נגנזה ?) מְאוּפַּקִים הרבה יותר מאשר הטקסט ששופך נביא הזעם רוֹן קוֹפְמַן, אולם גם אביעד פוהורילס שהוא בהחלט עיתונאי בעל סגנון כתיבה ודיבור תרבותיים (ובכך הוא מעורר כבוד אליו) מבין שנפל השבוע דבר חמוּר במישור הבינלאומי בשני ענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל. שתי הדחות ועמן אובדן תקוות. הטלוויזיה הרוסית סיפקה אמש תוצאה טלוויזיונית בינונית לחלוטין. בהחלט לא טובה יותר מניידת השידור של דני לנקרי. ראינו כבר בעבר כיסוי טוב בהרבה של רשתות שונות, גם בכמות המצלמות שמסקרות אירועים בסדר גודל בינלאומי שכזה וגם במאגר הטכנולוגי של מכסת ההילוכים החוזרים שהניידת משדר מזוויות התבוננות שונות.

נחמד להיווכח כי הנהלת ערוץ 5 בכבלים מינתה את מר יונתן כהן (מגיש "שער השבת" להיות השדר הראשי של המשחק רוסיה – ישראל בסנט פטרסבורג , הציבה אותו בעמדת השידור באצטדיון הרוסי, והותירה מחוץ לקווים את יורם ארבל, רמי ווייץ, ומאיר איינשטיין. מאידך מינויו החוזר ונשנה של שלמה שרף לתפקיד הפרשן הצמוד בעמדת השידור של יונתן כהן הוא בעייתי . ברור ששלמה שרף יודע ומבין כדורגל הרבה יותר מרבים מאתנו. אין על כך עוררין. גם האינסטינקטים שלו והדחפים שלו כפרופסור לכדורגל טרם קהו, אולם אמש השתמע שוב כאילו הוא מגיע לעבודה כדי לקטר ולהתלונן ולא כדי להסביר . שלמה שרף מלא טענות כרימון . הוא קוצף, כועס, מתאונן, נרגן, מתמרמר, קנטרן, ומטיח ומלין אין סוף האשמות. הוא קוּטֶר מקצועי. הוא הכל רק איננו פרשן מהסוג שאנוכי הייתי רוצה לראות . הקשבתי לו אמש בסבלנות . כמעט על כל טרוניה שלו צעקתי לעברו מהכורסא שלי בביתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב , כפטריוט של הנבחרת , "היי , מר שלמה שרף אני מכיר אותך…שידרתי אותך ואת הנבחרת שלך נכשלים בזה אחר זה בארבעה קמפיינים רצופים מונדיאל ארה"ב 1994 , Euro 1996 , מונדיאל צרפת 1998 , ו- Euro 2000…אז תפסיק עם הקיטורים וההאשמות ותתחיל לפרשן…". האמת שחלק מהטענות שלו אמש היו נכונות וצודקות אולם כשהוא מעלה אותן לדיון בטון רוֹטֵן ומְמוּרְמַר הוא מאבד מייד את המהימנות שלו, וגם את האהדה כלפיו, מפני שהוא חושף את עצמו כנעלב לאומי ולא פרשן לאומי. אנוכי כל פעם מתפלא מחדש מדוע המערכת המקצועית של ערוץ 5 בכבלים הניצבת מעל שלמה שרף לא מתדרכת אותו בטרם היציאה למשימה . אמש בשלהי המחצית השנייה במצב של 0:2 לטובת רוסיה, חולל אלי גוטמן שינוי. הוא הוציא את החלוץ אליניב ברדה והכניס במקומו חלוץ אחר את איתי שכטר. שלמה שרף התקומם והעלה נימוק נכון, "עדיף היה להוציא שחקן אחר כדי להשאיר בזירה את אליניב ברדה. יחד עם איתי שכטר מהווים שניהם איום התקפי ממשי על השער הרוסי…ממילא רוסיה כבר צועדת ביתרון 0:2 כך שלמאמן אלי גוטמן אין עוד מה להפסיד…". צודק. הדוגמאות לכאן ולכאן רבות. הוא תמיד רוטן ולפעמים צודק . ניתן לקחת את סרט ההקלטה ולבדוק את העובדות לאשורן. נדמה שבאמצעות הביקורת שלו אודות אלי גוטמן הוא עורך לעצמו מסע פרסום למינויו מחדש למאמן נבחרת ישראל. חוש הכדורגל המפותח שלו עדיין נשאר טבוע בדמו . הוא אמר "גול" מהנגיחה המדויקת של ערן זהבי בדקה ה- 93 לפני השדר שלו יונתן כהן, ואפילו "השוויץ" בעת ההילוכים החוסרים כשהעביר מֶסֶר לאומה, "אמרתי גול עוד לפני שהכדור פגש את הרשת…". האיש עדיין חיית כדורגל. אח"כ הסביר את מהות השגת היתרון במשחק כדורגל, "נבחרת ישראל הבקיעה את השער היחיד שלה במשחק הזה נגד רוסיה רק בשעה שהייתה לה עדיפות מספרית בהתקפה…מול שני מגינים תביא שלושה חלוצים…מול שלושה מֵגינים גייס ארבעה חלוצים , מול ארבעה שחקני הגנה שלח חמישה שחקני התקפה ומול חמישה שחקני הגנה הזעק שישה חלוצים – וככה תיצור עדיפות בהתקפה ויהיו לך סיכויים להבקיע שערים…" (אנוכי מקווה שכל הפרטים המתמטיים מצוטטים במדויק).

מעניין , את תוכן הדברים  שאמר אמש שלמה שרף בערוץ 5 בכבלים הנוגע לעניין השגת יתרון אופנסיבי במגרש ע"י ריבוי שחקני התקפה והשגת עדיפות מספרית על שחקני ההגנה בשטח מסוים במגרש, שמעתי בעשור ה- 70 של המאה שעברה ישירות משחקן הכדורגל הבריטי בּילִי רָיְיט (Billy Wright) ושחקן הכדורגל ההונגרי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas). שניהם סיפרו לי (בילי רייט ב- 1975 בלונדון) ופרנץ פושקש (ב- 1978 במדריד) אודות קבוצת החשיבה (Think tank) המיוחדת שהקים המאמן הלאומי של נבחרת הונגריה בכדורגל גוּסְטָאב שֶבֶּש (Gustav Sebes) בראשית שנות ה- 50 וכללה בתוכה את מַרְטִין בּוּקוֹבִי (Martin Bukovi), יָאנוֹש קָאלְמָאר (Janos Kalmar, אגב אימן את הפועל ת"א) וד"ר גִזָה קָלוֹצָ'אי (Dr. Geza Kalocsai). תפקידה של קבוצת החשיבה ההונגרית היה למצוא דרך כיצד להשיג עדיפות מספרית בשטחים שונים במגרש כדי להשיג יתרון מכריע בהתקפה בגזרה החשוב והעיקרית, ב- "שטחי האש" על מנת לכבוש כמה שיותר שערים. קבוצת החשיבה הזאת הגתה את תיאוריית "האדם השלישי" (Third Man Theory). ה- Double Pass היא המצאה של צוות החשיבה ההונגרי הוותיק ההוא . הרעיון המרכזי היה לגייס שני שחקנים מתקיפים נגד שחקן הגנה יחיד ובמקום שעומדים שני מגינים יריבים יש להציב מולם שלושה שחקני התקפה . החזון הזה נשא פרי בין השנים 1952 ל- 1954. נבחרת הונגריה בראשות הקפטן שלה פֶרֶנְץ פּוּשְקָש ושחקנים נודעי שם שאיישו את שורת החלוצים כמו שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש, נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי, זוֹלְטָאן צִיבּוֹר, לָאסְלוֹ בּוּדָאי, הרץ התוקף יוֹזֵף בּוֹזִ'יק בעל מסירות הסרגל, ואחרים, והשוער גְיוּלָה גְרוֹשִיץ' זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי 1952 לאחר שהכניעה במשחק הגמר את יוגוסלביה החזקה 0:2. יצירת מחשבת הכדורגל המקורית של גוּסְטָב שֶבֶּש, מַרְטִין בּוּקוֹבִי, ד"ר גֶזָה קָלוֹצָ'אי, ויָאנוֹש קָאלְמָאר באה לידי ביטוייה המלא ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבלי" (Wembley) בלונדון בהתמודדות בין נבחרות אנגליה והונגריה. הונגריה הביסה את אנגליה 3:6. כבר במחצית המשחק עמדה התוצאה על 1:4. בפעם הראשונה בהיסטוריה הפסידה אנגליה בביתה. לא הפסידה. ניגפה. ובכן שלמה שרף צודק לחלוטין בנימוק של יצירת יתרון מספרי כדי להשיג עדיפות בשליטה בשטח. אולם מישהו במערכת ערוץ 5 בכבלים צריך לכוון ולהסביר לו כי טקסט של אדם נִרְגָן ו- ממורמר שחוזר על עצמו שוב ושוב מאבד את אמינותו.

כתם כישלון הכדורגל שדבק בשלמה שרף בעשור ה- 90 דומה לכתם תבוסת הכדורסל שדבק באריה מליניאק בעשור ה- 80 של המאה הקודמת. הכתמים האלה בלתי מחיקים . לכן כל פעם שהם פותחים את הפה ליד המיקרופון אתה שואל את עצמך, רגע אם הם כאלה פרשנים מחוננים אז איך קרה שבתורם כמאמנים לאומיים הם לא יישמו את העצות ששניהם מייעצים כעת למאמנים הלאומיים הנוכחיים ? אין הדברים נאמרים בפוסט הזה כדי לנגח אותם ו/או כדי לנהל חשבונות. הבלוג הזה בפירוש איננו "הנהלת חשבונות". אולם השניים האלה שכל אחד מהם הוא ללא ספק ידען ופרופסור בתחומו , ואף על פי שחוו בעצמם תבוסות ספורט טראומתיות, חייבים לרסן קמעא את טון הדיבור ולכוון יותר לפרשנות שמסבירה לצופה הטלוויזיה מה מסתתר באמת מאחורי השידור הישיר Play by play של יונתן כהן אמש בסנט פטרסבורג ו/או מאחורי השידורים Play by play של ניב רסקין בסלובניה. פרשן כדורגל, ו/או כדורסל, ו/או א"ק, ו/או טניס מתקרב לדרגה העליונה של המקצוע הטלוויזיוני הסבוך הזה כשהוא מאיר את עיני הצופים ומפרש עניינים שסתומים להם ונעלמים מהבנתם, גם אם ולמרות ששני הצדדים, הקליינטים והפרשנים, רואים את אותה תמונת ה- Video. שלמה שרף נהנה אמש מיתרון ברור על פני צרכני הטלוויזיה שלו משום שהוא ישב בעמדת שידור באצטדיון בסנט פטרסבורג ודיווח מהשטח. הוא לא היה זקוק לתיווך של מצלמות הטלוויזיה . נדמה שאריה מליניאק נרגע במשך השנים אם כי גם ממנו עדיין שומעים את המשפט המקדים "לא יכול להיות…" ובסופו Boom…!

אני אוהב להיזכר בדברי הפרשנות של גיורא שפיגל ששימש יחדיו עם מרדכי שפיגלר פרשן של שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעמדת השידור של דן שילון במשחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 ב- 21 ביוני 1970 באצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי, בו הביסה ברזיל את איטליה 1:4 וזכתה בגביע העולם. מכיוון שבימים ההם נבנו עמדות השידור לשני אנשי טלוויזיה בלבד, הציב דן שילון את מרדכי שפיגלר לצדו כפרשן של המחצית הראשונה ועל גיורא שפיגל הוטל לפַרְשֵן את המחצית השנייה. כזכור היוו מרדכי שפיגלר (בן 26 במונדיאל מכסיקו 1970) וגיורא שפיגל (בן 23) את שני עמודי התווך בנבחרת ישראל תחת הדרכתו של המאמן עמנואל שפר. ישראל העפילה למונדיאל מכסיקו 1970 מהבית האוקייאני (אוסטרליה וניו זילנד) ובשלב המוקדם במכסיקו 1970 הפסידה לאורוגוואי 2:0 וסיימה בתיקו 1:1 נגד שוודיה ותיקו 0:0 נגד איטליה שהעפילה בסופו של דבר למשחק הגמר. דן שילון ידע לשדר בטלוויזיה אולם לא הבין די בכדורגל כפי שהעיד בפניי כעבור שנים רבות. על כן מיסד בעל כורחו ב- 1970 את מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית משבחר בצמד הפרשנים שרכש לו מוניטין כשחקני כדורגל אולם טירונים כפרשנים. לשניהם הייתה זאת ההתנסות הראשונה כפרשנים בטלוויזיה. מרדכי שפיגלר התגלה כפרשן רופף וטריביאלי. גיורא שפיגל נחשף כפרשן מחונן. בשלהי המחצית השנייה שם לב גיורא שפיגל כי המגן השמאלי האיטלקי ג'יאני פאקט (Giacinto – Facchetti) שומר אישית את הקיצוני הימני הברזילאי ז'אירזיניו (Jairzinho), אולם הברזילאי נע שוב ושוב מצד ימין לעבר מרכז הזירה ומושך עמו גם את המגן האיטלקי הצמוד שלו, כך שבאגף ימין נותר חלל. גיורא שפיגל ראה שבצד הזה של כר הדשא נוצרת חולשה, ריק, והשער האיטלקי איננו מוגן די הצורך. הוא העיר את תשומת לבו של השדר דן שילון למצב ולמערך ההגנה האיטלקי הלקוי והוסיף כי ברזיל עלולה להבקיע בשל כך שער דווקא מאגף ימין החשוף . Sure enough. בחלוף כמה דקות חדר לשטח הפנוי באגף ימין המגן קארלוס אלברטו (Carlos Alberto) שהפך לרגע לחלוץ , יצר עדיפות מספרית ב- "שטח האש" , והבקיע את השער הרביעי לזכות ברזיל. סרט ההקלטה של המשחק ההוא גמר מונדיאל מכסיקו 1970 ברזיל – איטליה 1:4 מצוי בארכיון ערוץ 1 ואפשר לבדוק זאת. גיורא שפיגל מעמודי התווך של הכדורגל הישראלי בכל הזמנים הוכיח שהוא מצויד בעיניים של פרשן כדורגל ונבון וכי הוא מוכשר להסביר לצופי הטלוויזיה מה מסתתר מאחורי המהלכים שדן שילון משדר אותם אליהם Play by play. גיורא שפיגל (רק בן 23) דיבר אז הרבה הרבה פחות מכמות הַמֶלֶל שנוהגים להשמיע פרשני ההווה, אולם כל מילה שלו הייתה בסֶלָע.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970. האצטדיון בעיר המכסיקנית "טולוקה" . זוהי נבחרת הכדורגל של ישראל תחת שרביט המאמן עמנואל שפר. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : דני רום (שמילוביץ'), צבי רוזן, שמואל רוזנטל, דוד פרימו, ישעיהו שווגר, השוער יצחק וויסוקר. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : מרדכי שפיגלר (קפטן), ישעיהו פייגנבאום, רחמים טלבי, יצחק שום, גיורא שפיגל. (התמונה באדיבות רשת הטלוויזיה המכסיקנית המסחרית"TELEVISA" ו- "TELEMEXICO 1970". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

ערוץ 5 בכבלים על שפע ערוציו נהנה מכמות זמן שידור בלתי מוגבלת . אין אותה בשום אופן ובשום מצב לערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל. שידורי ה- Pre Game Show וה- Post game Show הם נרחבים היותר. אף על פי כן למרות יתרונו הברור בתחום הזה של "זמן משימה בלתי מוגבל" הוא עדיין ערוץ נישה. אנוכי תמה לדעת מה היה הרייטינג הספציפי שלו אמש בעת השידור הישיר שח המשחק רוסיה – ישראל  1:3 (ערוץ 1 צבר ב- Peak של השידור הישיר ישראל – אזרבאייז'אן 1:1 בשבת – 7 בספטמבר 2013 מדרוג של % 15.9). על כל פנים באולפן הבית של ערוץ 5 בכבלים בארץ המנווט את השידור הישיר רוסיה – ישראל 1:3, ישבו ארבעה אישי טלוויזיה : עמיחי שפיגלר דניאל זילברשטיין, בוני גינזבורג, ונדב יעקובי. אנוכי צופה עתיד גדול לעמיחי שפיגלר ודניאל זילברשטיין הצעירים, הרציניים, וגם מאופקים.

סוף הפוסט מס' 285. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום שלישי – 10 בספטמבר 2013.