הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי. הוא מוענק בחינם לקוראים.

פוסט מס' 455. האם מדד ה- Rating והַמִדְרוּג בטלוויזיה הם שֶקֶר הַחֵן והֶבֶל הָיוֹפִי ? וודאי שלא ! ערוץ 1 הציבורי איננו משוחרר מְ- עוּלָם. הזמר האמריקני אלוויס פרסלי הוא אהוב ואהוד עלי ביותר עד עצם היום הזה, מאז שערכתי הכרה עם המוסיקה שלו ב- 1957.

פוסט מס' 455. כל הזכויות שמורות.

הערה 3 : חלק מהפוסטים המתפרסמים בבלוג נשענים גם על מחקר וכתיבה שלי שעוסקים ב- סדרת טלוויזיה רחבת היקף וממדים בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". התחלתי את המחקר והכתיבה ב- 1998 (לאחר השתתפותי ב- WBM הראשון שהתקיים בסידני לקראת אולימפיאדת סידני 2000) ואני אמור לסיים את עבודתי זאת ב- 2019. לכל המאוחר ב- 2020.

————————————————————————————-

פוסט מס' 455 : הועלה לאוויר ביום שני – 8 בדצמבר 2014.

————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת 13 הספרים היא סדרת טלוויזיה שעוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה 3 : מר יעקב איילון הוא מגיש חדשות טוב וסמכותי ברמה של חיים יבין . מינויו למגיש החדשות הראשי של ערוץ 1 (במקומם של אמיר איבגי ומירב מילר) השרוי תחת צו פירוק ועול כונס נכסים הוא שגיאה מגלומנית (שחוזרת על עצמה). מדובר בסחורה טלוויזיונית משומשת. במקום להפיק ולייצר מגיש חדשות צעיר, נמרץ, ומוכשר, גם אם הוא בלתי מוכר עדיין – ולהציב דווקא אותו בפסגת הגשת והנחיית מהדורות חדשות ותוכניות אקטואליה בשידור הציבורי הוותיק והמזדקן, לוקחים מישהו בלוי ומנוצל, מישהו שנוצל והשתמשו בו כבר בטלוויזיה בכבלים, בערוץ 2, בערוץ 10, ושוב בערוץ 2. יעקב איילון הוא מגיש טלוויזיה בלוי, מנוצל, וסחוט. מגיש חדשות מוכשר שערך חניות בכל ערוצי הטלוויזיה מדינת ישראל (כמו יורם ארבל בשידורי הספורט). מתברר כי יעקב איילון נהה תמיד אחרי אלה ששילמו לו קצת יותר בעבור כישרונו הטלוויזיוני. מסלול התעופה שלו רווי חניות ביניים הפך אותו לאיש שאיננו נאמן למקור ו- רודף אחרי הפרוטה. למרות כישרונו הוא סחורה בלה. מקור כוחו ואמינותו של מגיש החדשות האמריקני הנודע וולטר קרונקייט המנוח היה גם בכך ש- נשאר נאמן עד ליומו האחרון ל- CBS בטרם פרש ממנה ב- 1981 בהגיעו לגיל פנסיה, גיל 65. נכון, יש חשיבות למגישי ו- מגישות מהדורות חדשות . אם כך יש חשיבות כפולה ומכופלת למערכות וחברות החדשות שמפעילות, תומכות, ו- ניצבות מאחורי המגישים והמגישות שלהן. חשיבותן הראשונית של מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה בערוץ 10 טמונות ב- מערכות העיתונאיות וההפקה שתומכות את תמר איש שלום וטלי מורנו. יעקב איילון הוא הברקה של רגע אך לא פתרון לטווח ארוך בעבור השידור הציבורי. הוא אותו סוג של שגיאה מגלומנית שגרמה בשעתו לאנשי ערוץ 1 לגייס לשורותיהם שוב את יורם ארבל העייף והמשומש, ולהפסיד.

פוסט מס' 455.האם מדד ה- Rating והַמִדְרוּג בטלוויזיה הםשֶקֶר הַחֵן והֶבֶל הָיוֹפִי ? וודאי שלא ! ערוץ 1הציבורי איננו משוחרר מְ- עוּלָם. הזָמָר האמריקני אלוויס פרסלי הוא אהוב ואהוד עלי ביותר עד עצם היום הזה, מאז שערכתי הכרה עם המוסיקה שלו ב- 1957.

פוסט מס' 455. כל הזכויות שמורות.

מגיל צעיר מאוד גדלתי בקיבוץ אפיקים על מוסיקה קלסית, שירה רוסית מפני שמרבית ההורים שלנו הדור הראשון של מייסדי ומקימי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן בסוף שנות ה- 20 וראשית ה- 30 של המאה הקודמת הגיעו מרוסיה (ההורים שלי עלו לארץ ישראל מליטא) ושירה ארץ ישראלית של יהודה שַרֵת, מתתיהו שלם, יחיאל מוהר, ואחרים. מי מילדי אפיקים לא קרא את "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי, את "החטא ועונשו" של פיודור דוסטוייבסקי, את ה- "דון השקט" של מיכאיל שולוחוב וסופרים רוסיים אחרים ? מי מילדי אפיקים לא האזין ל- "קונצרט לחצצורה" של היידן , ל- "קונצרט לכינור" של מנדלסון, ל- "מחול החרבות" של ארם חאצ'אטוריאן, ול- "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי ו/או ל- "חליל הקסם" של וולפגנג אמדיאוס מוצארט ? איזה ילד בקיבוץ אפיקים לא שר ב- י"א באדר את תמליל שירו ההירואי של אבא חושי על פי מלודיה אוקראינית יפה ועצובה, "בגליל בתל חי טרומפלדור נפל…". זה היה עולמי המוסיקלי והעתיד של כולנו שהתכוון על פי הטקסט של שמואל בס והמלחין דוד מערבי, "שירת הנוער שיר עתידנו , שיר התחדשות בניין ועלייה…". צבע חולצת התנועה שלנו "הנוער העובד והלומד" היה כחול ושרוכיה אדומים. בחג הפועלים – 1 במאי הנפנו בקיבוץ אפיקים דגלים אדומים לצד דגלי המדינה ושרנו בגרו ניחר את שירת האינטרנציונאל. לא רק שרנו את הטקסט. האמנו בו. למוסיקה הזאת, לשירה הזאת, לספרות הזאת, ולאישים שכתבו, חיברו, והלחינו את המסות המוסיקליות והסַפְרוּתִיוֹת האלה היה רייטינג של % 100.00 בקיבוץ אפיקים. לא רק רייטינג אלא גם הערצה עיוורת. לא פחות. לא היה בלתם.

ואז ב- 1958 זה קרה . האזנתי באקראי ברדיו שלי שקיבלתי מהקיבוץ למצעד הפזמונים של רדיו רמאללה ושמעתי שם לראשונה את המוסיקה של הזמר האמריקני אֶלְבִיס פְּרֶסְלִי (Elvis Presley) ובראשם ארבעת השירים האלה : "Heartbreak Hotel", ואת "Hound dog" , וגם את "Jailhouse Rock", ו- "King Creole". אחריהם באו עשרות שירים נוספים ידועים וביצועים מעולים שלו. אח"כ באו שירים נוספים בלתי נשכחים שלו, "Blue Suede Shoes" ו- "All Shook Up" ו- "Too Much", ו- "Stuck On You", ו- כיצד אפשר לשכוח את השיר שלו מ- 1959 "A Big hunk of love". עולמי המוסיקלי התעשר והתרחב באלפי אחוזים . אלביס פרסלי האחד והיחיד ו- אבי מוסיקת ה- Rockn'roll, הבלוז, וה- Hillybilly cat פתח לפני עולם ומלואו חדש שלא ידעתי על קיומו. הוא היה בין הבודדים כמו אריק איינשטיין שהפכו אותי למאושר יותר. ואז גם עשיתי הכרה עם ריקי נלסון, פט בון, הארי ג'יימס, פאטס דומינו, פרי קומו, ברנדה לי, קוני פראנסיס, לואי "סאצ'מו" ארמסטרונג, שרה ווהן, אלה פיצג'ראלד, דין מרטין, טומי סאנדס, פרנק סינטרה, בינג קרוסבי ורבים אחרים, וכמובן להקת "החיפושיות" (The Beatles) הבריטית וגם קליף ריצ'ארד. אולם אלביס פרסלי היה הטוב בעיניי מכולם. הוא היה משהו מיוחד מאוד מההיבט המוסיקלי בעברי וגם בחיי ההווה שלי. הוא השפיע ומשפיע עלי השפעה מוסיקאלית עמוקה עד עצם היום הזה. רעייתו לשעבר פריסליה פרסלי כתבה בטקסט הנעילה ב- ספרה ההוא "Elvis and me" שיצא לאור בארה"ב ב- 1985 (ועִנְיֵין וסִקְרֵן אותי) את המשפט הבא : "He was a man a very special man".

טקסט מסמך : הספר "אלביס ואני" שכתבה רעייתו לשעבר פריסיליה פרסלי. הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1985.

טקסט מסמך : זוהי פריסיליה פרסלי מחברת הספר "אלביס ואני" ב- 1985.

אלביס פרסלי נולד ב- 8 בינואר 1935 ב- טופלו מיסיסיפי להוריו העניים וורנון וגליידיס. אלוהי המוסיקה חנן אותו בקול ווירטואוזי. בריטון מיוחד. אלוהי האסתטיקה העניק לו יופי חושני. בגיל 21 הוא היה מולטי מיליונר. בגיל 30 הוא הפך למיליארדר. התאהבתי בו למגינת לִבָּם של חלק מחברי קיבוץ אפיקים. וולפגנג אמדאוס מוצרט נחשב לעילוי מוסיקלי. אלביס פרסלי היה בעיני הקיבוצניקים פרחח מוסיקלי . פעם כשהייתי בן 21 ביקשתי מחברי קיבוץ אפיקים בני אילן ורעייתו פרידה (שניהם ילידי ארה"ב) לתרגם לי את השיר "Hound Dog" של אלביס פרסלי שמכר בתוך חודשיים ב- 1956 בארה"ב וברחבי העולם מספר שיא חסר תקדים של 9.000000 (תשעה מיליון) תקליטים , ונפתח כלהלן : "…You ain't nothin' but a hound dog" . בני אילן ורעייתו היו המומים באיזה טקסטים ומוסיקה מנוונת ומלוכלכת אני מאוהב. הקיבוצניקים לעגו לשירה שלו, להופעה המוחצנת שלו על הבמה , ולכלל המסה המוסיקאלית שיצרו והפיקו מיתרי קולו. בכך הם נטרו גם לי באופן אישי מפני שאהבתי את המקור ואת המוסיקה שלו. ברור שלבשתי מכנסי ג'ינס, חולצות אדומות, ונעלי ספורט כשהחברים שלי עטו בגדי חָאקִי. התייחסות שלילית שכזאת של חברי הקיבוץ לסוג של מוסיקה שמצאה חן (מאוד) בעיני, ונפשי ערגה אליה , בחברה סגורה כמו קהיליית הקיבוץ, הייתה משולה ל- הטלת סטיגמה. ב- 1963 עזבתי את קיבוץ אפיקים. 25 שנים אח"כ כשבאתי לבקר פעם את הוריי המבוגרים באפיקים אמר לי אחד מחברי הקיבוץ כי הקדמתי את דוֹרִי וכי הם טעו טעות מרה בהערכה שלהם אותי בגלל ההיצמדות שלי ל- מוסיקה של אלביס פרסלי ולאישיות שלו. ברבות השנים רכשתי את כל התקליטים שלו, 60 (שישים) ספרים אודותיו ועשרות רבות של שעות Video. גם היום כשאני או טו טו בן 80 אני מאזין לאלביס פרסלי תוך כדי מחקר כתיבת ההיסטוריה של הטלוויזיה בעולם ובארץ, כמו גם מחקר וכתיבת הבלוג הזה.

אלביס פרסלי היה כישרון מוסיקאלי יוצא דופן. אחרי שסיים את לימודיו בביה"ס התיכון בממפיס (Humes High School) הפך בכלל לנהג משאית שהרוויח 30 דולר בשבוע. את שירו הראשון "That's all right Mama" הקליט באופן פרטי ב- 1954 כמתנת יום הולדת לאימא שלו בסטודיו רדיו קטן של סם פיליפס ב- ממפיס במדינת טנסי. הוריו עקרו לשם מטופלו – מיסיסיפי כשאלביס פרסלי היה ילד בעקבות המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות ה- 30 של המאה שעברה. סם פיליפס (Sam Philips) אמר אז שהוא גילה זָמָר לבן שזורמת בנשמתו מוסיקה שחורה. הביצוע של "זה הכל בסדר אימא" הועלה לאוויר ברדיו ממפיס, ומכר בתוך יום 7000 (שבעת אלפים) תקליטים בעיר. אלביס פרסלי הפך בן רגע לסנסציה מוסיקלית בעלת תקוות. אף על פי כן היה בר מזל משפגש ב- 1955 בדרום העמוק האמריקני את קולונל טום פארקר (Tom Parker) מהגר הולנדי לא חוקי שהפך למארגנו, סוכנו הבלעדי, ה- Promoter שלו, ואיש העסקים המזהיר שלו. טום פארקר היה עֵד להצלחה המוסיקאלית המטאורית של אלביס פרסלי שהפכה ל- "תופעת אלביס פרסלי" בערים רבות במדינות הדרום, ובהופעות טלוויזיוניות מוסיקליות דרומיות פופולאריות כמו "Louisiana Hayride" ו- "Grand Ole Opry" , שעוררו הד תקשורתי וסקרנות עצומה. קולונל טום פארקר הבין בחושו העסקי כי במיתרי קולו וביפי הופעתו המחשמלת על הבמה טמון ממון. אלביס פרסלי היה באמת גבר יפה תואר בצורה בלתי רגילה וניחן בקול בלתי רגיל. היה זה ג'ון לנון מה- Beatles שהצהיר קבל עם ועולם כלהלן : "Beforw Elvis there was nothing". טום פארקר האמרגן הממולח והזריז חיבר אותו בהצלחה נדירה לחברת התקליטים האמריקנית RCA Victor. ב- 28 בינואר 1956 הופיע אלביס פרסלי לראשונה על פי הרשאתו של טום פארקר בתוכנית הטלוויזיה היוקרתית והפופולארית "CBS TV Stage Show". הוא הפך בן רגע מזָמָר דרומי לזמר לאומי שכל ארה"ב מתה עליו . מיתרי קולו הפיקו שירה וקצב נלהבים וגופו , מותניו , וירכיו התנועעו לצלילי מוסיקת הרוקנרול . עד מהרה רכש את הכינוי "Elvis the pelvis". הוא הופיע ב- 1956 ו- 1957 במאה ערים ברחבי ארה"ב וקנדה וכבש את תוכניות האירוח בטלוויזיה האמריקנית של האחים טומי ו- ג'ימי דורסי (Tommy and Jimmy Dorsey), מילטון ברל (Milton Berle, תוכנית האירוח שלו שודרה ב- NBC), וסטיב אלן (Steve Alen, גם התוכנית שלו שודרה ב- NBC). הופעותיו בתוכניות האירוח האמריקניות הללו זכו לרייטינג מדהים וחסר תקדים בתולדות תוכניות הבידור ברשתות הטלוויזיה האמריקנית עד אז, משהו שנע סביב % 70 – % 60. למרות הצלחתו הטלוויזיונית הסנסציונית הודיע איש תוכניות האירוח מספר אחת בטלוויזיה האמריקנית אד סאליבאן (Ed Sullivan) מ- CBS כי הוא לא יתיר ל- אלביס פרסלי הזמר יפה התואר בעל הקול המדהים אך נראה כפרובוקטיבי ו- וולגארי מידי על הבמה להופיע בתוכנית האירוח אישית שלו שנקראה, "Ed Sullivan TV Show", מטעמי מוסר. גם במחיר הרייטינג. ההכרזה שלו לא החזיקה מעמד מפני שרוב הציבור האמריקני העריץ את אלביס פרסלי. מיעוט בארה"ב סבר שההופעה שלו חושנית מידי ומקלקלת את הנוער. אגב, ב- 1964 עמדה להקת ה- Beatles הבריטית על ארבעת כוכביה ג'ון לנון, פול מקארטני, ג'ורג' האריסון, ורינגו סטאר לבקר בתל אביב. מנכ"ל משרד החינוך יעקב שריד סבר שההופעה שלהם על הבמה איננה חינוכית ומוסרית דיה עבור הנוער הישראלי והופעתם בארץ בוטלה.

טקסט תמונה : אחד מה- CD הרבים של הזמר האמריקני אלביס פרסלי שמתעדים את כישרונו המוסיקאלי העצום והבלתי נשכח. קול הבריטון הייחודי שלו ו- יופיו הרב הקנו לו תהילת עולם ותפארת נצח. גובהו היה 1.85 מ'. אלביס פרסלי נולד ב- 8 בינואר 1935 ומת בן 42 ב- 16 באוגוסט 1977 באחוזתו "גרייסלנד" בממפיס – טנסי בארה"ב. אלביס פרסלי הוא בין המעטים כמו ריקי נלסון, להקת "החיפושיות", ברנדה לי, אלה פיצג'ראלד, לואי "סאצ'מו" ארמסטרונג, שרה ווהן ואחרים וגם אריק איינשטיין, יורם גאון, שלמה ארצי, יהודה פוליקר, זוהר ארגוב ועוד, שהפכו את חיי למאושרים יותר.

אבל אֵד סַאלִיבָאן שכמו כל אנשי הטלוויזיה האמריקניים היה עֶבֶד של מוֹלֵך המִדְרוּג , התחרט חיש מהר וחזר בו. הוא חתם עם קולונל טום פארקר על חוזה של שלוש הופעות של אלביס פרסלי בתוכנית האירוח שלו (שתיים בשלהי 1956 והשלישית ב-ראשית 1957). הוא רק התנה את צילומיו של אלביס פרסלי בתוכנית שלו מהמותניים ומעלה כדי לשמור איך שהוא על המוניטין יעני המכובד שלו, כשהצהיר שבניגוד למילטון ברל והאחים דורסי הוא מוותר מראש על המדרוג, ולא יתיר לאלביס פרסלי לככב בתוכנית האירוח שלו. אגב, את התוכנית השנייה של "Ed Sullivan TV  Show" עם אלביס פרסלי הנחה במפתיע שחקן הקולנוע והתיאטרון הבריטי צ'ארלס לואוטון (Charles Laughton) מפני שאד סאליבאן נפצע בתאונת דרכים. אני מחזיק בידי בחדר העבודה שלי תוכנית תיעודית טלוויזיונית בת כשעה שיוחדה לשלוש הופעותיו של אלביס פרסלי בשנים ההן אצל אד סאליבאן ואשר קרויה על שם השקפת עולמו של אותו המנחה אד סאליבאן, השקפת עולם במידה רבה מגוחכת, "From the waist up". אלביס פרסלי הביא לאד סאליבאן % 82 רייטינג. בתוכנית השלישית והאחרונה ב- 6 בינואר 1957 נפרד ממנו אד סאליבאן במילים האלה : "אלביס פרסלי, אני רוצה שתדע כי אתה האֹמָן הגדול ביותר שהופיע אי פעם בתוכנית הזאת שקרויה, "Ed Sullivan TV  Show". הטלוויזיה הציבורית האמריקנית ה- PBS ביקשה אף היא לארח את אלביס פרסלי אך היא לא הייתה יכולה לעמוד בדרישות הפיננסיות של טום פארקר. בין 1956 ל- 1958 שיחק אלביס פרסלי את התפקידים הראשיים ב- ארבעת הסרטים הראשונים בקריירה שלו שהפכו אותו לאישיות מוסיקאלית וקולנועית רבת מוניטין לא רק אמריקנית אלא גם בינלאומית : ב- 1956 שיחק ב- "Love me tender" ואחריו ב- "Loving you". ב- 1957 עשה את "Jailhouse rock", וב- 1958 כיכב ב- "King Creole".

יודעי דבר אומרים כי אלביס פרסלי מכר בחייו ובמותו כ- 2.000000000 (שני מיליארד) תקליטים ו- CD. יותר מאשר מוצרט, בטהובן, באך, צ'ייקובסקי, מאהלר , סיבליוס , בראהמס , היידן , חצ'אטוריאן, וויוואלדי, פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, החיפושיות, וקליף ריצ'ארד – עשו זאת ביחד. הרייטינג אמריקני והבינלאומי שלו היה יותר ממזהיר. בחייו כמו במותו.

במשך השנים שחלפו הפך אלביס פרסלי ל- קונצנזוס אמריקני ובינלאומי . כאיש טלוויזיה לא שכחתי את הצהרתו ההיא של אד סאליבאן ב- 1956 שהוא כעורך ראשי ומגיש ראשי מצפצף על צופיו ו- מוותר מראש על המדרוג ולא יאפשר לאלביס פרסלי להופיע ב- "Ed Sullivan TV Show". אד סאליבאן היה גאון טלוויזיה בתחומו כמו ג'וני קארסון. אולם שגה. רייטינג טלוויזיוני איננו תמיד חזות הכל אך בטוח שהוא איננו שקר החן והבל היופי. הטלוויזיה היא מין קונץ כזה שהכוח המפעיל אותו מצוי אומנם בידי עורכים והמפיקים אך גם בידי הצופים שלהם . אין שום סיכוי שערוץ 1 הציבורי השרוי תחת צו מפרק ועול כונס נכסים יחזיק מעמד בעתיד בתוככי שוק טלוויזיוני כה תחרותי עם לוח שידורים כה משעמם ו- רייטינג כה דליל . הנה זווית ראייה המתבוננת ברייטינג הדַל של ערוץ 1 מיום חמישי – 4 בדצמבר 2014 , ותוצאתה :

18.30 – 18.00 "היום בספורט" בהגשת מירי אליקים , % 0.8

19.00 – 18.30 "חשבון שבועי" בהגשת מיכל רבינוביץ' , % 0.9

20.00 – 19.00 "המוסף" בהגשת גאולה אבן, % 2.10

21.00 – 20.00 "מבט", %  4.55

21.50 – 21.00 "אחוזת דאונטון", % 3.93

22.30 – 21.50 "משפחה טובה", % 3.10

איש לא ייתן לערוץ 1 להמשיך להיות ב- "אוויר" עם מדרוג נֶפֶל שכזה , למעט במשהו הנוגע ל- שידורי הספורט שהוא מפיק. גם שם הרייטינג איננו מרהיב . אם זה המצב, הרי שאת שידורי הספורט ניתן להעביר מערוץ 1 לערוץ 5 בכבלים ואת ערוץ 1 הציבורי במתכונתו זאת ולמרות שהוא שמשדר גם חומרי טלוויזיה טובים (ש- איש כמעט איננו רואה אותם) אפשר לנעול על בריח . נוסחת הרייטינג הטלוויזיוני איננה נמצאת אצל חברי הכנסת וגם לא בידי הפוליטיקאים . שום הסתודדות עמם לא תסייע לקוֹמֵם את המִדְרוּג העלוב של ערוץ 1 שממשיך לתחוב את ידו הארוכה לכיסו של משלם האַגְרָה כדי לגבות ממנו אוצר בלום. פורמולת הקֶסֶם של המִדְרוּג הטלוויזיוני אמורה להימצא בהגיונם של קברניטי השידור הציבורי אם הם באמת קורצו מחומר של מובילים ומנהיגים מוכשרים. המנכ"לים הקודמים של רשות השידור יוסף בר-אל ויוני בן מנחם (ובמידה רבה גם מרדכי "מוטי" שקלאר) הותירו אחריהם אדמה חרוכה. ראֹה נראה אם יונה וויזנטל ואלי בבא יצליחו להשביח אותה. הרבה זמן אין להם. במחשבה שנייה ייתכן כי אבד הכלח על לוח השידורים הציבורי הקלסי, זה שאפיין את השידור הציבורי בין השנים 1968 ל- 1993 . יכול היות שהשידור הטלוויזיוני הציבורי יצטרך להשתמש לפרק זמן מסוים החל מ- 2015  בשורה של תכסיסים ו- מְתַאֲבֵנִים טלוויזיוניים אטרקטיביים ופופולריים למיניהם כדי לזרוע אותם שתי וערב בין אותן הערוגות היסודיות, חמורות סבר, וְעֶרְכִּיוֹת שהניבו עבורו פעם רייטינג כבד משקל, ועל מנת להחזיר אליו את צופיו שערקו לערוץ 2 ואבדו לו בכמויות עצומות מאז 2002 שנת מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור.

מי גובר על מי, וולפגנג אמדאוס מוצרט על אלביס פרסלי ? ו/או שמא התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה על אייל גולן ? הן שאלות טלוויזיוניות רלוונטיות . לוח שידורים הגיוני מפנה מקום לשניהם, למוסיקה קלאסית ולז'אנר המזרחי והים תיכוני. בדצמבר 1993 שבתי ארצה מלאס ווגאס בתום פגישת ה- WBM ה- 1 שנערכה בעיר ההימורים לקראת שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים של מונדיאל ארה"ב 1994. טסתי ללאס ווגאס בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן. במהלך ה- WBM ההוא בלאס ווגאס התרחשה בארה"ב מהפכת טלוויזיה דרמטית. ליגת ה- NFL פתחה מכרז טלוויזיוני חדש לכל המרבה במחיר לקראת חתימה על החוזה ארוך טווח הבא עם רשתות הטלוויזיה הגדולות לארבע השנים של 1998 – 1994. CBS בראשות הנשיא שלה לארי טיש, הרשת שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של ה- NFC מאז 1970, (הערה שלי : ליגות ה- NFC ו- AFC נוסדו ב- 1970 תחת מטריית הניהול של הנהלת ה- NFL) , נעצרה על סכום של 1.180000000 (מיליארד ומאה ושמונים מיליון) דולר, ואפשרה לרופרט מרדוק מי שהקים ומיסד אז בארה"ב את רשת הטלוויזיה FOX לזכות בנתח של ה- NFC תמורת תשלום זכויות שידורים בגובה של 1.580000000 ׁ(מיליארד וחמש מאות ושמונים) דולר . אמריקה הייתה כמרקחה. איש בארה"ב לא האמין ולא הבין מדוע CBS העשירה כקורח וויתרה על התרנגולת שהטילה עבורה ביצי זהב במשך 23 שנים רצופות . צלצלתי מ- לאס ווגאס למוטי קירשנבאום בירושלים ודיווחתי לו על הסנסציה הטלוויזיונית שהתרחשה רק כעת בארה"ב , והוספתי , "רק שתבוסה כזאת לא תקרה לנו במאבק שלנו נגד ערוץ 2 הצעיר והשאפתני על נתח זכויות השידורים של הכדורגל הישראלי בחוזה החדש של השנים 1997 – 1994". הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית החזיקה רבע מאה של שנים בחוזה השידורים של הכדורגל הישראלי מאז 1968. היה מדובר בנדבך שידור עתיק בעל עערך טלוויזיוני רב. עכשיו נקרה בדרכה ערוץ טלוויזיה מסחרי חדש ותאב ניצחונות ורייטינג שכינו אותו "ערוץ 2". התאחדות הכדורגל הישראלית שהייתה עֵרָה לשוק הטלוויזיה התחרותי שהתפתח לפתע בארץ הודיעה שהיא פותחת ב- מכרז חדש בו מינימום רָף ההשתתפות עומד על 5.000000 (חמישה מיליון) דולר. מוטי קירשנבאום דווקא היה נחמד באותה שיחת הטלפון הטראנס אטלנטית ההיא מלאס ווגאס לירושלים והשיב לי ב- בדיחות דעת ובהומור המחודד שלו משהו כזה, "יואש אלרואי זה מה שמטריד אותך עכשיו…? המאבק נגד ערוץ 2…? לך וטייל ברחובות לאס ווגאס…תהמר קצת… ותהנה בעיר ההימורים המיוחדת הזאת שמוארת בשלל צבעים ע"י כ- 20.000000 (עשרים מיליון) נורות חשמליות. כשתחזור נדבר…". מששבתי ארצה מלאס ווגאס נפגשתי עמו ועם יאיר שטרן ואז הוא מוטי קירשנבאום שלף מהמותן תשובה שחצנית וירה לעברי בהתנשאות , "ה- יעלה על דעתך כי אני ארכוש את זכויות הכדורגל הישראלי ואוותר על התוכנית "מבט שני" של מיכאל קרפין…?". מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום באמת וויתר ולא ניגש כלל למכרז ההתאחדות ההוא שהתקיים במשרדי ההתאחדות באצטדיון ר"ג לפני כ- 20 שנים ב- 17 במאי 1994 בהנחה שגם ערוץ 2 שעדיין איננו עשיר דיו לא ייגש אף הוא למִכְרָז. שני נציגי ערוץ 2 הצעיר מר אלכס גלעדי (אז מנכ"ל הזכיינית "קשת") ומר דיוויד פדרמן (מבעלי המניות של הזכיינית "רשת"), שניהם רוויי להיטות וכיסופים לזכות בכדורגל הישראלי לראשונה בתולדותיהם, דווקא ניגשו למכרז, בניגוד מוחלט להערכותיו השגויות של מוטי קירשנבאום, וניצחו בו באופן דרמטי ו- סנסציוני. אלכס גלעדי ודיוויד פדרמן השכיבו את מוטי קירשנבאום בנוק אאוט על קרשי הזירה הטלוויזיונית. כעבור חודשיים ימים ביקר אותי אלכס גלעדי במשרד ההפקה שלי ב- IBC בדאלאס – טקסס במונדיאל ארה"ב 1994 ואמר לי ביולי 1994 כהאי לישנה את הטקסט הבא : "יואשיש, דיוויד פדרמן ואני עשינו בי"ס למוטי קירשנבאום שלך…". צריך להבין כי בעוד ערוץ 2 זוכה בבכורה ללא קרב היה זה דווקא מוטי קירשנבאום מנהיג השידור הציבורי הוותיק והעשיר שהרים ידיים ו- וויתר ללא מלחמה לערוץ 2 המסחרי הישראלי, דַרְדָק טלוויזיוני רק בן חצי שנה.

צריך להבין שערוץ 1 נהנה אז מתשלומי האגרה של כלל הציבור בישראל ומתשלומים נדיבים שהעניקה מועצת ההימורים והטוטו בראשות היו"ר אריה זייף לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מפני שהחזיקה באותה תקופה בזכויות השידורים של הכדורגל הישראלי בשנים 1994 – 1992 . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהחזיקה בידה נכס שידור שהיה נדבך שידור במשך רבע מאה של שנים מאז 1968 – הובסה לפתע. ערוץ 2 שזה אך נעמד על רגליו היה כבר שטוף אמביציות ונחוש להתמודד בכל כוחו וכישרונו מול ערוץ 1 הוותיק והעייף, וגם עצלן . שידור ציבורי שלא ידע להשיב מלחמה שערה ולהגן על עצמו. היה חסר רק שמישהו בשידור הציבורי המובס יתקע ב- 17 במאי 1994 איזה משפט פרשנות סתמי, "כשלא הולך – אז לא הולך". כאילו מדובר בכוח עליון וכאילו נציגיו של אלוהי הטלוויזיה עלי אדמות הם משוללי יכולות לפעול בעצמם. הפסדים ותבוסות אינם כוח עליון ופרי יד הגורל. הם תוצאה כושלת של מעשי ידי אדם.

להלן טבלאות הרייטינג של יום חמישי – 4 בדצמבר 2014. ערוץ 1 הציבורי יוצא מובס מהן.

טקסט מסמך : יום חמישי – 4 בדצמבר 2014. להלן מפת הרייטינג ברבעי שעות בין 18.00 ל- 20.45 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". ידו של ערוץ 1 הציבורי בפירוש על התחתונה. איש לא ייתן לשידור הציבורי להמשיך לפעול בעתיד עם כמות מדרוג כה דלילה ועלובה. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

טקסט מסמך : יום חמישי – 4 בדצמבר 2014 . להלן מפת הרייטינג ברבעי שעות בין 20.00 ל- 22.45 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". ידו של ערוץ 1 הציבורי בפירוש על התחתונה. איש לא ייתן לשידור הציבורי להמשיך לפעול בעתיד עם כמות מדרוג כה דלילה ועלובה. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

טקסט מסמך : יום חמישי – 4 בדצמבר 2014. להלן מפת הרייטינג ברבעי שעות בין 22.15 ל- 25.00 בשני המגזרים של "האוכלוסייה היהודית" ו- "כלל האוכלוסייה". ידו של ערוץ 1 הציבורי בפירוש על התחתונה. איש לא ייתן לשידור הציבורי להמשיך לפעול בעתיד עם כמות מדרוג כה דלילה ועלובה. (באדיבות וועדת המדרוג הארצית).

 סוף הפוסט מס' 455. הועלה לאוויר היום שני – 8 בדצמבר 2014.