פוסט מס' 388. הפוסט הנוכחי מיועד ראשית דבר לנשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דליה דורנר. ערוץ 1 ממשיך לחשוף בשידורי הספורט הישירים שלו אין סוף פרסומות מסחריות בכמות עצומה בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור. שני מנהיגי השידור הציבורי הכושלים המנכ"ל יוני בן מנחם והיו"ר אמיר גילת ניצבים נכלמים מנגד ולא עושים דבר כדי להגן על ציבור הצופים שלהם. מעניין אותי לדעת מדוע נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דליה דורנר שותקת אף היא ועומדת מהצד ואיננה מתגייסת כדי להגן על קהל הצרכנים במדינת ישראל מפני החשיפה המופרזת הזאת לפרסומות מסחריות בשידור הציבורי. פוסט מס' 388. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום רביעי – 14 במאי 2014.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.
———————————————————————————————–
פוסט חדש מס' 388 : הועלה לאוויר בשעות הערב יום רביעי – 14 במאי 2014.
———————————————————————————————–
פוסט מס' 388. הפּוֹסְט הנוכחי מיועד ראשית דבר לנשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֶר. ערוץ 1 ממשיך לחשוף בשידורי הספורט הישירים שלו אין סוף פרסומות מסחריות בכמות עצומה בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור. שני מנהיגי השידור הציבורי הכושלים המנכ"ל יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם והיו"ר אָמִיר גִילָת ניצבים נכלמים מנגד ולא עושים דבר כדי להגן על ציבור הצופים שלהם. מעניין אותי לדעת מדוע נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֵר שותקת אף היא ועומדת מהצד ואיננה מתגייסת כדי להגן על קהל הצרכנים במדינת ישראל מפני אותה החשיפה המופרזת הזאת לפרסומות מסחריות בשידור הציבורי האָסוּרוֹת כאמור להקרנה בהיקפִים כאלה ב- ערוץ 1 על פי חוֹק רשוּת הַשִידוּר. פוסט מס' 388. כל הזכויות שמורות.
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הערה 3 : ערוץ 1 מַט לִיפּוֹל. הוא איננו חשוב במתכונתו הנוכחית. כל יום הוא קורס מחדש. בכל רגע נתון הוא מפסיד. מידי שנייה הוא מוּבָס . נתוני הרייטינג עושים בו שמות. גם אתמול. המתמטיקה של המדרוג משפילה אותו וחושפת אותו בשיא עליבותו. תורת המספרים היא תשובה חד משמעית ומדויקת לפוסט הצדקני של מר משה נגבי מיום שישי האחרון (9 במאי 2014) בעיתון "הארץ" וכותרתו , "לתפארת סירוס השידור הציבורי". ערוץ 1 שממומן מכיסו של משלם אגרת הטלוויזיה הציבורית על סך של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל בשנת התקציב של 2014 חטף אתמול מפלה קשה בעת מבצע השידורים המיוחד של ערוץ 1 ראש בראש נגד ערוצים 2 ו- 10 , מבצע שידורים הנוגע ל-"פרשת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט – מי שנשלח לכלא לשש שנים ע"י השופט דָוִד רוֹזֵן". חטיבת החדשות של ערוץ 1 צברה רייטינג ממוצע עלוב ואפסי דמוי פוחלץ של % 1.1 בלבד, וניגפה (פי שבע ויותר) בפני חברת החדשות של ערוץ 2 שזכתה ממולה ב- "מבצע שידורי אהוד אולמרט" – במדרוג ממוצע של של % 7.5. גם חברת החדשות של ערוץ 10 גברה בקלות על חטיבת החדשות של ערוץ 1, הביסה אותו פי שלוש בתחרות על עיניו ואוזניו של הציבור (וגם לִבּוֹ), והשיגה ב- "מבצע שידורי אהוד אולמרט" מִדְרוּג ממוצע של % 3.4. איש איננו מפריע לערוץ 1 העשיר להתחרות ברצינות ו- היטב ראש בראש בערוצים 2 ו- 10 אולם הוא כושל ו- מט ליפול שוב ושוב. הציבור מאס בו, לא מפני שסירסו אותו, אלא בגלל שהוא לא מוכשר, לא מעניין, לא מרתק, מנוהל בצורה רשלנית וכושלת, ואיננו עוד רלוואנטי במתכונתו הנוכחית. כל בר בי רב מבין שבעבור רייטינג כה דַל, אֶבְיוֹן, וחסר תּוֹחֶלֶת בערוץ 1 אין שום צורך לשלם לו מס עַתֵּק ציבורי מידי שנה בשנה בסדר גודל של 1.000000000 (מיליארד) שקל. ניתוח של כישלון הרייטינג של עיתונאי ערוץ 1 בסיקור "מבצע שידורי אהוד אולמרט" מצביע בבירור שוב, ופעם אחר פעם, על קשר בל יינתק בין מִדְרוּג פּוּחְלָצִי לבין מַנְכָּלוּת ומנהיגות מגוחכת של יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם יחדיו עם הבקרה ציבורית בראשות יו"ר גרוטסקי של הוועד המנהל של רשות השידור בשם אָמִיר גִילָת. שלא לדבר על הנהלה מסוכסכת בתוכה ברמות חסרות תקדים. כישלון המנהיגות והניהול של צמרת רשות השידור הנוכחית מתפרסם בפרוטרוט גם בדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא מ- שלשום, יום רביעי – 14 במאי 2014. יוני בן מנחם ואמיר גילת מתעבים איש את רעהו ומאשימים האחד את השני בהאשמות כבדות של עודף כוחנות ומחסור בכישרון . עיתונאי ערוץ 1 חושבים גם היום כי הם רשאים לחיות בתוך בּוּעָה משלהם מנותקת כביכול מהנהלה חדלת אישים, כאילו להם לא יקרה דבר. אבסורד.
הערה 4 : ערוץ 1 איננו חשוב עוד במתכונתו הנוכחית. הדבר בא לידי ביטוי גם בשידורי הספורט הישירים והבלעדיים שלו . השדר יורם ארבל והפרשן דני נוימן שני אנשים דשנים , שבעים , וישנוניים נרדמו אמש (יום שלישי – 13 במאי 2014) לגמרי באצטדיון "דוחה" בעיירה סכנין בעת השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א 1 : 3. השידור הישיר השערורייתי שלהם אתמול בערב בין 20.45 ל- 23.00 הניב רייטינג ממוצע של % 5.1. מדובר בסקנדל. אפשר להתבונן בסרט ההקלטה ולראות כי שני השדרים העצלנים פשוט מרדימים את הקליינטים שלהם ונרדמים בעצמם ליד המיקרופון בעמדת השידור שלהם באצטדיון. העסק הזה מגוחך מפני שאת השידור הישיר הנ"ל ניווטו אמש שלושה אנשי טלוויזיה וותיקים הממוקמים בניידת השידור "מִזְמוֹר" של דני לנקרי, העורך טובי גאני, המפיק יוני קנלר, והבימאי ג'אמל "ג'ימי" סובחי. האם שלושתם אינם מבחינים בשידור פתטי ורדום של יורם ארבל ? מדוע איש מהם איננו מתערב ולא מעיר את יורם ארבל מתרדמתו ? האם הם נרדמו בעצמם בניידת השידור ? ושמא אולי חושבים הם כי המיקרופון הוא רכוש פרטי של יורם ארבל ? בסיום השידור הישיר הטיל מישהו מהמפקדים על הפרשן דני נוימן לשדר בקולו את קטעי ה- Highlights של ההתמודדות לרבות השערים שהובקעו. מדובר בשדר טלוויזיה ירוד ורדוד נטול כל כישרון תיאור וורבאלי, איכות קולית משעממת ובנוסף לכל בעל אוצר מילים מוגבל. האיש איננו פרשן. מקסימום עוד זוג עיניים בעמדת השידור ומי שנועד לשחזר טקסטים ישנים של יורם ארבל.
הערה 5 : התוכנית "פסק זמן" שעלתה אמש לאוויר ב- 23.00 (מייד בתום השידור הישיר של סכנין – הפועל ת"א 1 : 3) בהנחיה בלעדית גב' שרון פרי (בהיעדרו של אבי פירסט) משעממת ומטה ליפול כמו האכסניה שלה. יורם ארבל העצל והישנוני העביר ב- 23.00 את מטה השליחים לשרון פרי. מטה השליחים שלו נשא באותו הרגע רייטינג דל של % 3.5 , אולם "פסק זמן" תוכנית ספורט בלעדית שמבוססת על מלל של פנל בן ארבעה אישים (מר אבי רצון, גב' דניאלה סמרי, מר שרון דווידוביץ', ומר אורי לוי לרבות המנחה גב' שרון פרי) היא משעממת , רדודה , בעלת קצב איטי והתמוטטה וקרסה מייד ל- % 2.1 ואח"כ ל- % 1.7 . התוכנית בלתי נחוצה מהיבט המדרוג. בזבוז זמן . נכון שמדובר ב- Late Show , אולם גם תוכנית לילה מאוחרת אפשר לתכנן, להפיק, ולערוך באופן הרבה יותר מעניין ומרתק. טלוויזיה לא טובה. "זה היה היום שהיה" בערוץ 10 בהגשה והנחיית גיא זוהר ב- 23.00 נוטלת חיים מ- "פסק זמן". בעוד גיא זוהר נוסק בין 23.00 ל- 23.15 ל- % 7.2 ואח"כ בין 23.15 ל- 23.30 ל- % 9.1 , שוקעת שרון פרי ונעלמת בקרקעית המדרוג עם "פסק זמן" הגוססת שלה ועמה גם ארבעת חברי הפנל של התוכנית . "פסק זמן" היא סמן ימני כושל של ערוץ טלוויזיה כושל. אין דבר נורא יותר בתעשיית הטלוויזיה מ- לאבד מדרוג, יהב, ותוחלת בעת הטיפוס על ההר. אמש נישאו ב- "פסק זמן" נאומים וטקסטים חוצבי להבות אודות הכדורגל הישראלי. מישהו דיבר בלהט על הפועל ת"א , אחר עסק במכבי ת"א ובתקציבה המוגדל , מישהי עסקה בחוויות קשות שחוותה עם קבוצה בשם בני יהודה , ועוד אחד אחר סיפר בשבחו של "מאמן אדיר" במכבי נתניה (מעניין, אם יוסי מזרחי הוא מאמן אדיר כדברי אורי לוי, איזה תואר מפליג תואם, או Superlative דומה הוא שומר ואמור להעניק לשני מאמני הכדורגל הספרדיים פפ גווארדיולה ו- וויסנטה דל בוסקה…?). אח"כ דיבר האיש בהתרגשות רבה אודות הצורך ברענון הכדורגל הישראלי הדל ובאותה נשימה הזכיר את המתרחש בצמרת הליגות האנגלית והספרדית…הבן אדם השתפך ו- קולו רעד . מבין חמשת הנשים והגברים הנוכחים ב- "פסק זמן" רק אורי לוי הוא איש 38 שנות שירות מי ש- חתום ומשרת שירות קבע בערוץ 1. אורי לוי הוא שדר הכדורסל המוביל של ערוץ 1. אורח ב- "פסק זמן", ובעל תוכנית אישית עם עו"ד כינרת בראשי מידי יום שישי אחה"צ. בכל התוכניות בהן נוטל חלק איש הטלוויזיה הוותיק הזה בערוץ 1, הרייטינג המדשדש נושק את תחתית החבית. מגוחך. אם לחזור ל- "פסק זמן" שבינה לבין טלוויזיה ערכית אין שום מכנה משותף, אינני מבין מה עושה שם בדיוק העיתונאי אבי רצון מי שהיה פרשן הכדורגל שלי בעשור ה- 90 של המאה הקודמת. לא יעזור לו . הוא מאייש את המושב הימני ב- Frame התמונה ושייך מרצון לקליקה טלוויזיונית דועכת שמסיימת מידי שבוע את חייה בקול ענות חלושה.
הערה 6 : מעת לעת מזדמן לי להקשיב לתוכנית היומית – "השעה הבינלאומית" ברדיו "קול ישראל" המשודרת ב- 15.00 ברשת ב' . אני מגיע אליה באופן אוטומטי מפני שהיא תוכנית עוקבת את "רִגְעֵי קֶסֶם" לה אני מאזין באדיקות מזה עשרות שנים. איש איננו יכול להתחרות עם קולם האימורטאלי של אלביס פרסלי, ריקי נלסון, ברנדה לי, פרי קומו, פט בון, דוריס דיי, פרנק סינטרה, פול אנקה, אֵלָה פיצג'ראלד, שרה ווֹהן, טומי סֶנְדְס, החיפושיות , קליף ריצ'ארד , ורבים רבים אחרים . נכון שהמגיש החדש והמשעמם של "רִגְעֵי קֶסֶם" מר גֶדִי לִיבְנֶה (אפוא הוא ואפוא דן כנר) מהווה אֶבֶן נֶגֶף מסורבלת ומיותרת לחלוטין , ומצטייר כמי שגוזל רגעים יקרים ומצמצם את כמות הזמן הקצרה ממילא ואשר מיועדת לשירים – ולא לו. אף על פי כן ולמרות המועד הקצר כישרונם וקסמם הנצחי של הזמרים והזמרות הבלתי נשכחים מאפילים על גֶדִי לִיבְנֶה . מגיש רדיו בטל בשישים. הבעיה עם "השעה הבינלאומית" היא שהמגיש והמנחה הקודם שלה ד"ר יצחק "איציק" נוי הותיר חלל עם צאתו לגמלאות . אנוכי שומע מפעם לפעם את ממלא מקומו מר אורן נהרי (אישיות רדיופונית קלושה במסווה של ידען) ומתמלא אכזבה מחד וגעגועים עזים מאידך לאיציק נוי וחבורת האקדמיים שלו, הפרופסורים והדוקטורים ההם, שכמעט אין בִּלְתָּם.
פוסט מס' 388. הפוסט הנוכחי מיועד ראשית דבר לנשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֵר. ערוץ 1 ממשיך לחשוף בשידורי הספורט הישירים שלו אין סוף פרסומות מסחריות בכמות עצומה בניגוד מוחלט לחוק רשות השידור. שני מנהיגי השידור הציבורי הכושלים המנכ"ל יוֹנִי בֵּן מְנַחֵם והיו"ר אָמִיר גִילָת ניצבים נכלמים מנגד ולא עושים דבר כדי להגן על ציבור הצופים שלהם. מעניין אותי לדעת מדוע נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דַלְיָה דוֹרְנֵר שותקת אף היא ועומדת מהצד ואיננה מתגייסת כדי להגן על קהל הצרכנים במדינת ישראל מפני אותה החשיפה המופרזת הזאת לפִּרְסוֹמוֹת מִסְחָרִיוֹת בשידור הציבורי האסורות כאמור להקרנה בהיקפים כאלה ב- ערוץ 1 על פי חוק רשות השידור. פוסט מס' 388. כל הזכויות שמורות.
מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת המסוכסכים בינם לבין עצמם אינם ממלאים את תפקידם גם בעניין ההגנה על צופה הטלוויזיה מחשיפה לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור. ערוץ 1 מַט ליפול והנהלת רשות השידור הכושלת איננה מפקחת על התנהלותו. הדבר בא לידי ביטוי בשידורים הישירים של ערוץ 1 את המשחקים המרכזיים בליגות העל בכדורסל וכדורגל. אם כך נשיאת מועצת העיתונות הארצית כבוד השופטת גב' דליה דורנר נקראת לעשות את מה שלא עושה הנהלת רשות השידור. סדר ב- בלגן הפרסומות המתחולל בערוץ 1. עליה להתערב בשערורייה ולפקח ולהגן על צופי הטלוויזיה של ערוץ 1 מחשיפת יתר בעל כורחם לפרסומות מסחריות בכמות פנטסטית האסורות במפורש להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. מדובר בעבירות על חוק רשות השידור. מדובר בעובדי ערוץ 1 שעוברים ביודעין עבירות שידור נגד המוסד אותו הם משרתים . מדובר בשערורייה חסרת תקדים בהיקפה שמתרחשת ומתמשכת בהיקף עצום בשורות רשות השידור מאז 2011 . על כבוד השופטת גב' דליה דורנר לדעת כי רשות השידור ו- ערוץ 1 חתמו על חוזי שידור יקרים בשנת 2014 – 2013 עם איגוד הכדורסל והתאחדות הכדורגל המקנים להם את זכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים המרכזיים בליגות העל בכדורסל וכדורגל תמורת 6.000000 (שישה מיליון) שקל ו- 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל – בהתאמה . בטרם החתימה על החוזים היקרים והחשובים היה על הנהלות רשות השידור ו- ערוץ 1 להגיע להסדר צילום עם הוועדות המארגנות ו- לוודא כי תנאי הצילום והשידור באתרי הספורט השונים כמו גם הצבה מסודרת של שלטי הפרסומות המסחריות בהיכלי הכדורסל ואצטדיוני הכדורגל תואמים את הכללים הנהוגים באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) ואת חוק רשות השידור הציבורית . על ערוץ 1 מוטלים חוקי צילום אחרים וגורפים הנוגעים לחשיפת פרסומות מסחריות על המסך שלו . מדיניות הצילום הפרסומית של ערוץ 1 שונה. ערוץ 1 נהנה מתמיכה כספית באמצעות תשלום האגרה ומתפרנס גם ממימון באמצעות שקופיות חסות. לכן חשיפת הפרסומות המסחריות בו הרבה יותר מוקטנת ומצומצמת בהשוואה לערוצי הטלוויזיה המסחריים 2 ו- 10. מה שקורה היום בערוץ 1 בעת השידורים הישירים ממגרשי הספורט הוא כאוס ניהולי כללי שבא לידי ביטוי גם בעשיית עבירות ברורות ובוטות על חוק רשות השידור שאוסר הקרנת פרסומות מסחריות בשפע כזה ובכמות כזאת. בחירת זוויות הצילום ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם פרסומות מסחריות בין אם היא אקראית ו/או נעשית ביודעין – מצביעה על עוד פרט שלילי בכאוס הכללי. ממדי הפרסומות ב- Frame התמונה של ערוץ 1 בהיקף חסר תקדים לאורך, לרוחב, ולגובה מכער את התמונה ומכריח את הצופה הפוטנציאלי להיחשף בעל כורחו לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות מבלי שנשאל אם הוא מעוניין בכך. ערוץ 1 בניגוד לערוצי הטלוויזיה המסחריים במדינת ישראל מתקיים מתשלום אגרה פלוס כמות מוגבלת של הקרנת חסויות. הוא איננו רשאי לחשוף שילוט מסחרי בעת השידורים הישירים ככל העולה על רוחו. נראה כי מישהו בערוץ 1 החליט לצפצף על חוק רשות השידור. מנכ"ל רשות השידור יוני הבלתי מוכשר בן מנחם היה אמור להילחם בתופעה הבוטה והמכוערת כבר עם מינויו ב- 2011. הוא לא פעל כך, או מחוסר ידיעה ו/או בשל רשלנות לשמה. מכיוון שלא עשה את מה שהיה אמור לעשות במסגרת תפקידו הרם כדי להגן על צופיו מפני חשיפה בלתי שפויה לפרסומות מסחריות , היה על יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת להתערב ולצוות עליו לפעול ברוח חוֹק רשות השידור. מכיוון ששני האישים המוגבלים האלה מסוכסכים האחד עם השני והכל עלוב ופרוץ בערוץ 1 המט ליפול, על נשיאת מועצת העיתונות הארצית גב' דליה דורנר להתערב בנעשה ולהגן על הצרכן מפני הטינופת הזאת של הפרסומות המסחריות ששוטפות את מוחו ועיניו תרתי משמע . הגברת הנכבדה יכולה להתעניין אצל ה- EBU בעניין תשעת עקרונות של איגוד השידור האירופי הדנים ועוסקים ב- פרסום בצילום בעת עבודת הכיסוי של רשתות הטלוויזיה בשידורים ישירים ומוקלטים כאחד. כבוד השופטת רשאית להעשיר את אופקיה ולחקור מה קורה בתחום המדובר ב- 70 (שבעים) רשתות טלוויזיה ציבוריות ומסחריות החברות באיגוד השידור האירופי. ערוץ 1 מצפצף ומפר ביודעין על חוק רשות השידור. בושה וחרפה.
במשך 40 שנות עבודתי ושהייתי בתעשיית הטלוויזיה בארץ וגם בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית, לא ראיתי מעולם – לא בארץ ולא בשום מדינה אחרת על פני הגלובוס – טומאה טלוויזיונית שכזאת . שדרנים ושדרניות, מגישים ומגישות, מנחים ומנחות, פרזנטורים ופרזנטוריות, ושדרני ו- שדרניות משנה מופיעים על מסך הערוץ שלהם ללא ניד עפעף, כשהרקע שלהם משולט ביודעין ובכוונה תחילה ב- Banners ושלטים נושאי פרסומות מסחריות. מדובר ב- Frame טלוויזיה לא רק בלתי אסתטי, אלא מטונף ומכוער בצורתו, גם מפני שהוא פוגע ביודעין ובמישרין בצופי הטלוויזיה שלו. שטיפת הבּינָה והשֵכֶל האנושי ע"י מצלמות הטלוויזיה שמראות שלטי פרסומות מסחריות מעל ומעבר למקובל היא מעשה טלוויזיוני לא הגון ו- נכלולי. הצפת התודעה וה- תת מודע ע"י מצלמות הטלוויזיה באינפורמציה מסחרית מזוויות צילום שונות, בגובה לרוחב, ובאלכסון מעל ומעבר למותר – אסורה באופן מפורש על פי מניפסט תשעת העקרונות של ה- EBU. ה- EBU מגביל באופן חד משמעי את כמות השילוט המסחרי המותרת להצבה במגרשי הספורט והרשאית לחשיפה במסגרת מהלך השידורים הישירים וגם באלה מוקלטים והמשודרים מאוחר יותר כ- תקצירים. כל עין אנושית, גם היא בלתי מזוינת ולא מקצועית, מבחינה כי ערוץ 1 הפך לאכסניה רחבת ידיים של פרסומות מסחריות בכמות פנטסטית, הרבה מעבר למה שמתירים תשעת עקרונות של ה- EBU הדנים ועוסקים בפרסום מסחרי בהיכלי הכדורסל ואצטדיוני הכדורגל באמצעות מצלמות הטלוויזיה. כל בר בי רב רואה שבטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שורר אי סדר קיצוני בתחום, וכי מנכ"ל רשות השידור של מדינת ישראל יוני בן מנחם איננו שולט בחומר ובסיסטמה עליהם הוא מופקד. יוני בן מנחם משמש עורך ראשי של ארגון השידור ברוּמוֹ הוא ניצב. הוא והבקר הציבורי שלו אמיר גילת מועלים בתפקידם ואין זה משנה אם באקראי ו/או ביודעין, גם בתחום השמירה והאבטחה הנוגעים לניקיון התמונה הציבורית .
אומר זאת שוב : נשיאת מועצת העיתונות במדינת ישראל כבוד השופטת גב' דליה דורנר נדרשת להתערב ולהגן על ציבור צרכני הטלוויזיה הציבורית במדינת ישראל שנחשף בעל כורחו לפרסומת מסחרית בכמות פנטסטית בעת שידורי הספורט הישירים של ערוץ 1 .
טקסט תמונה (1) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם הכדורסל "גן נר" אולמה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל . Frame טלוויזיה מכוער. צוות השידור של ערוץ 1 עורך את הפרזנטציה שלו בשידור ישיר לקראת המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 94:65 על רקע שלטי פרסומת מסחרית האסורה להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (2) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם "גן נר" אולמה הביתי של הפועל גלבוע / גליל . שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 94:65 חושף את הציבור בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (3) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם "גן נר" אולמה הביתי של הפועל גלבוע / גליל. שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 65 : 94 חושף את הציבור בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (4) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם הכדורסל "גן נר" אולמה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל. Frame טלוויזיה מכוער. צוות השידור של ערוץ 1 עורך את הפרזנטציה שלו בשידור ישיר לקראת המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 94:65 על רקע שלטי פרסומת מסחרית האסורה להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור . בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (5) : יום שני – 12 במאי 2014 . אולם הכדורסל "גן נר" אולמה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל גלבוע / גליל. Frame טלוויזיה מכוער. שדר הקווים של ערוץ 1 ליאן ווילדאו עורך את הפרזנטציה שלו בטרם שריקת הפתיחה למשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 94:65 על רקע שלטי פרסומת מסחרית האסורה להקרנה בערוץ 1 על פי חוק רשות השידור. המשחק הועבר שלשום בשידור ישיר. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1) . טקסט תמונה (6) : יום שני – 12 במאי 2014. אולם "גן נר" אולמה הביתי של הפועל גלבוע / גליל . שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק הפועל גלבוע / גליל – מכבי ת"א 94:65 חושף את הציבור בעל כורחו לכמות פנטסטית של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים , המפיקים , והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (7) : יום שלישי – 13 במאי 2014. אצטדיון דוחה בעיירה סכנין . ערוץ 1 מעביר בשידור ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א וחושף את הצופים שלו לכמוויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (8) : יום שלישי – 13 במאי 2014. אצטדיון דוחה בעיירה סכנין . ערוץ 1 מעביר בשידור ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א וחושף את הצופים שלו לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1). טקסט תמונה (9) : יום שלישי – 13 במאי 2014. אצטדיון דוחה בעיירה סכנין. ערוץ 1 מעביר בשידור ישיר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל סכנין – הפועל ת"א וחושף את הצופים שלו לכמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות האסורות להקרנה בשידור הציבורי על פי חוק רשות השידור. בחירת זווית הצילום באקראי ו/או ביודעין ע"י הבימאים, המפיקים, והעורכים וחשיפת הפרזנטורים של ערוץ 1 כשברקע שלהם מצטלמות פרסומות מסחריות היא שערורייה צילומית, ניהולית, ופיקודית. (צילום במצלמת סאמסונג ממסך ערוץ 1. באדיבות ערוץ 1).
סוף הפוסט מס' 388. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום רביעי – 14 במאי 2014.
ראשית, אני מבקש לציין שאני מאוד (מאוד!) נהנה מהבלוג שלך, ולא מחמיץ קריאה של אף טור.
שנית, אני מבקש לציין כי אני מסכים עם כל הביקורת שלך על ערוץ 1.
אבל אני מבקש להקשות בנקודה אחת, ואשמח לתשובה:
אני מסכים כי ריבוי הפרסומות במגרשים הוא מגוחך, מכוער, ומזכיר אולמות ספורט קטנים שכל מוסך שתרם סט תלבושות לקבוצת ילדים, תולה בו שלט בגודל שני מטר, שנשאר שם לנצח.
מה שאני לא מבין זה את הטענה שלך שזה בניגוד לחוק. נכון, לערוץ 1 אסור לשדר פרסומות עפ"י חוק, אבל הפרשנות שלך נראית לי דווקנית מדי. לא הגיוני שזה אומר שהוא לא יכול "לצלם" פרסומות. כלומר, לצלם אירוע אחר, ואגב כך "לסבול" קיומן של פרסומות.
אני דווקא רוצה להקצין בדוגמה – נניח שאירעה תאונה/שריפה באזור תעשייה. ומצלמים שם חילוץ של פצועים. והמקום, כמו כל אזור תעשייה פארטאצ'י, מלא שלטי פרסומת בכל הגדלים והצבעים. אסור לשדר את זה?
נכון שהמעשה הנבון והמקצועי היה לעשות את מה שאתה כתבת בעבר שנהגת לעשות – התעקשת ודאגת שהתמונה המשודרת תהיה נקייה. ואתה לא לבד בזה – בליגת האלופות זה חוק, מיעוט פרסומות, ומסתירים את כל הפרסומות שלא שולמו לליגה. וכך התמונה יפה ונקייה.
אבל העובדה שזה נבון ונכון, אינה אומרת באופן אוטומטי שזה לא חוקי להיות "רשלן" או "לא מקצועי", ולא להקפיד על מה שאתה הקפדת בזמנך.
אני הייתי מצפה שזה יהיה בתנאי הרשות עם הליגה, שהם לא מצלמים אם יש פרסומות. האם זה מופיע בחוזה? אם כן, גם אז זה לא הופך את זה ללא חוקי, אבל אז לפחות אפשר לטעון שזה בניגוד לחוזה של רשות השידור, וזה פותח פתח לתביעה/עתירה נגד רשות השידור.
בקיצור – תן בבקשה את האסמכתה לטענה שלך שצילום משחק כשברקע יש פרסומות, הוא לא חוקי לפי חוקי רשות השידור. (אגב, אם הרשות מקבלת כסף על הפרסומות האלה, ברור שזה לא חוקי. אבל אני מניח שזה לא המצב).