הערה 1 . הָבְּלוֹג על תכולתו הנחקר ונכתב על ידי כפוף לזכויות יוצרים. אין להעתיק, לשכפל, ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך על ידי למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי. הוא מוענק בחינם לקוראים.

פוסט מס' 457. הרקע המקצועי – ההיסטורי הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית על ידי ובראשותי את מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990 ואת המשחקים האולימפיים של ברצלונה 1992. תולדות קְרָב ה-ג'וּדוֹ השנוי במחלוקת של יָעֵל אָרָד נגד הג'וּדוֹקָא הגרמנייה פְרָאוּקֶה אָיְיקְהוֹף (Frauke Eickhoff) באולימפיאדת ברצלונה 1992. רשימה מס' 2 מתוך 8. (פוסט מס' 457). כל הזכויות שמורות.

הערה 3 : חלק מהפוסטים המתפרסמים בבלוג נשענים גם על מחקר וכתיבה שלי שעוסקים ב- סדרת טלוויזיה רחבת היקף וממדים בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . התחלתי את המחקר והכתיבה ב- 1998 (לאחר השתתפותי ב- WBM הראשון שהתקיים בסידני לקראת אולימפיאדת סידני 2000) ואני אמור לסיים את עבודתי זאת ב- 2019 . לכל המאוחר ב- 2020 .

הערה 4 : מחקר וכתיבת סדרה תיעודית רחבת היקף ביותר על ידי הכוללת בתוכה 13 ספרים עבי כרס (ובה כתיבה שהיא לעיתים אגרסיבית ובוטה) , ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" , חייבת להיות מוכחת ומגובה ועטופה במסמכים שיוכיחו את אמיתות המחקר.

הערה 5 : השידור הישיר בערוץ 10 ביום חמישי מזאגרב (11 בדצמבר 2014) – בין 20.30 ל- 22.30 של משחק הכדורסל ב- Euroleague צדביטה זאגרב – מכבי ת"א (מחזור מס' 9 בבית ב' והסתיים בתוצאה 71 : 82 לטובת מכבי ת"א) בהובלת ניב רסקין וגור שלף – הניב באוכלוסייה היהודית רייטינג ממוצע נאה של % 10.4. תחזיתו של הפרשן גור שלף כי מכבי ת"א מסוגלת לגבור על צדביטה זאגרב בביתה התבררה כ- אמינה. גור שלף צדק. ערוץ 10 שידר ישיר משחק כדורסל בינוני ומטה במסגרת המוקדמת של המפעל, אף על פי כן הביס ללא תנאי את ערוץ 1 בתקופת הזמן האמורה לעיל. דרמת ה- BBC המצוינת "אחוזת דאונטון" ששודרה בערוץ 1 בין 21.00 ל- 21.50 צברה % 3.50 בלבד, ואילו הדרמה הישראלית המעניינת "משפחה טובה" ששודרה בערוץ 1 בין 21.50 ל- 22.30 גרפה רק % 3.36. מה אומר אם כן הרייטינג הדל הנוכחי על ערוץ 1 שמשדר חומרים טובים ועל טיב צופי הטלוויזיה בארץ שאין להם חשק לצפות בערוץ 1, גם לא בחומרי טלוויזיה טובים שלו…?

———————————————————————————————————–

פוסט מס' 457 : הועלה לאוויר לפנות בוקר של יום ראשון – 14 בדצמבר 2014. כל הזכויות שמורות לחוקר והכותב יואש אלרואי.

———————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי את רשות השידור ההיא בטריקת דלת בשנת 2003 לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור ההיא. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ו-עבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות התפתחות מדע שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת 13 הספרים היא סדרת טלוויזיה שעוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הקדמה (2). מינויים בכירים ברשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם הפקות מונדיאל איטליה 1990 ואולימפיאדת ברצלונה 1992.

הפוליטיזציה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 80 של המאה שעברה הייתה בעיצומה ובלמה את התקדמות חזון השידור הכללי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . היא הגיעה לשיא חדש ב- 10 ביולי 1990 עם מינויו של איש בלתי מוכשר בשם יוֹסֵף בַּר-אֵל לתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לתקופה של שלוש שנים עד תאריך ה- 10 ביולי 1993 . הרקע המקצועי – ההיסטורי איננו זכור לרבים . יש להבין כי שלושת המינויים המקצועיים ההם בזמן ההוא של יוסף "טומי" לפיד ז"ל + אוּרִי פּוֹרָת ז"ל + אַרְיֵה מֶקֶל ייבד"ל לתפקיד המנכ"לים של רשות השידור , כל אחד בתקופתו , ע"י ממשלות הימין בישראל היו הפקדות פוליטיות מובהקות . לשלושת האישים הנ"ל לא היה כל ניסיון ניהולי קודם של רשות שידור מסועפת שכללה בשורותיה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת רדיו "קול ישראל" והעסיקה כ- 2000 (אלפיים) עובדים . מדובר בסיפור מדהים . ב- 1 באפריל 1979 מינתה ממשלת ישראל בראשות מְנָחֵם בֵּגִין את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל ל-מנכ"ל רשות השידור (לאחר ששני המועמדים הקודמים ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד , אַרְיֵה נָאוֹר יבל"א ואֶפְרָיִם קִישוֹן ז"ל , סירבו להצעתו של זְבוּלוּן הָמֶר ז"ל מי שהיה שר החינוך והממונה על ביצוע חוק רשות השידור להתמנות לתפקיד הרָם). יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כיהן בתפקידו הבכיר עד 1 באפריל 1984. מנהלי הטלוויזיה בתקופתו היו יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל וטוּבְיָה סַעַר ייבדל לחיים ארוכים . ב- 1 באפריל 1984 התמנה אורי פורת ז"ל ע"י ממשלת יִצְחָק שָמִיר למנכ"ל רשות השידור עד 1 באפריל 1989 . מנהלי הטלוויזיה בתקופתו היו כלהלן : טוּבְיָה סַעַר + מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לתקופה קצרה יוֹסֵף בַּר-אֵל + מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לתקופה קצרה יָאִיר אַלוֹנִי + מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חַיִים יָבִין ש-כיהן בתפקידו על בסיס מינוי קבע מאפריל 1986 עד נובמבר 1989. ב- 12 באפריל 1989 הפקידה ממשלת ישראל בראשות יִצְחָק שָמִיר את אַרְיֵה מֶקֶל איש משרד החוץ למנכ"ל רשות השידור במקומו של אוּרִי פּוֹרָת. לראש הממשלה יִצְחָק שָמִיר נמאס מאוּרִי פּוֹרָת והוא לא רצה בו עוד . אַרְיֵה מֶקֶל היה התחליף שלו. מנהלי הטלוויזיה בתקופת אַרְיֵה מֶקֶל היו חַיִים יָבִין ו- מ"מ מנהל הטלוויזיה נסים משעל שירש את חַיִים יָבִין (נִסִים מִשְעַל כיהן בתפקיד מ"מ מנהל הטלוויזיה תשעה חודשים מנובמבר 1989 עד יולי 1990) + מנהל הטלוויזיה יוֹסֵף בַּר-אֵל שכיהן מיולי 1990 עד יולי 1993 לאחר שזכה במכרז לתפקיד ב- 10 ביולי 1990 . מכל האישים המוזכרים לעיל הוא יוֹסֵף בַּר-אֵל היה הכי פחות מוכשר והכי פחות מוצלח . ב- 18 באפריל 1993 מינתה ממשלת ישראל בראשות יִצְחָק רָבִֹּין ז"ל ועל פי המלצה חמה של שוּלָמִית אַלוֹנִי ז"ל שרת החינוך והממונה על ביצוע חוק רשות השידור את מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום יבל"א למנכ"ל רשות השידור במקומו של אַרְיֵה מֶקֶל . הציבור שמפעיל את שלט הטלוויזיה בסלון ביתו באופן אוטומטי איננו מבין , לפחות חלקו איננו  מבין את החשיבות העצומה של הצבת מנהיגות אמת בעלת כישרון ויושרה בפסגת השידור הציבורי . מוטי קירשנבאום היה מינוי פוליטי ראוי מפני שהיה מדובר באיש מקצוע מהדרגה העליונה. ההיסטוריה הטלוויזיונית החיובית של מוטי קירשנבאום חוצה את הבלוג הזה לאורכו ורוחבו (כמו גם סדרת הטלוויזיה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שאני חוקר וכותב מאז 1998 וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה") . אחד הדברים הראשונים שעשה מוטי קירשנבאום בתפקידו כמנכ"ל רשות השידור היה ש- לא להאריך את תקופת ניהולו של יוסף בר-אל הבלתי מוכשר כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (פעולה שנחשבת להדחה) ומינה במקומו ב- 11 ביולי 1993 לביצוע משימה סבוכה ורָמָה של ניהול הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, את מר יָאִיר שְטֶרְן .

אינני רשאי לכתוב את הפוסט הזה הדן בהפקת חטיבת הספורט בראשותי את שידורי מונדיאל איטליה 1990 ואת שידורי המשחקים האולימפיים של אולימפיאדת ברצלונה 1992 , בלעדי הסבר יסודי הדן במצבן של רשות השידור (בראשות המנכ"ל אַרְיֵה מֶקֶל) והטלוויזיה הישראלית הציבורית (בראשות מ"מ מנהל הטלוויזיה נסים משעל ואח"כ המנהל הקבוע יוסף בר-אל ) בקיץ 1990 . ביום ראשון – 8 ביולי 1990 שידר יורם ארבל ישיר את משחק הגמר של מונדיאל איטליה 1990 מרומא לאולפני הטלוויזיה בירושלים בו גברה גרמניה על ארגנטינה 1 : 0 וזכתה באליפות העולם . בכך הגיע לקיצו מבצע השידורים הישירים הממושך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאחר ששידרנו 31 משחקים מתריסר אצטדיונים ברחבי איטליה . בסופו של חודש מאי 1990 טסתי לרומא לנהל את מבצע השידורים הישירים של מונדיאל איטליה 1990 בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ו- מ"מ מנהל הטלוויזיה נִסִים מִשְעַל . נעדרתי מהארץ כחודש וחצי . בתום המבצע שבתי לארץ ב- 12 ביולי 1990 ואת פניי קיבלו מנכ"ל רשות השידור יָשָן ומנהל טלוויזיה חָדָש , יוֹסֵף בַּר-אֵל . לנִסִים מִשְעַל לא היה עוד זֵכֶר . ב- 10 ביולי 1990 זכה יוֹסֵף בַּר-אֵל זכייה פוליטית במכרז לתפקיד המקצועי של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מדובר בזכייה פוליטית מפני שאת גורל מינויו לתפקיד הרָם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הכריעו פוליטיקאים רדודים . החל עידן חדש . שטוח וקלוש , ובלתי עמוק בשידור הציבורי של מדינת ישראל אותו מי יישורנו , את איכותו מי ייחזה .

טקסט תמונה :  זהו נִסִים מִשְעַל ב- 1990. עיתונאי מוכשר, חכם, ו-עתיר הישגים עיתונאיים וניהוליים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, וגם מראיין חכם, שנון, חד, ומהיר. תבוסתו (הפוליטית ולא בשל מחסור בכישרון) של נסים משעל במכרז ההוא ב- 10 בחודש יולי של שנת 1990 על משרת מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם ליוסף בר-אל, הייתה במידה רבה אובדן של השידור הציבורי ועבור השידור הציבורי כולו (!). נסים משעל היה בימים ההם איש טלוויזיה נבון, שקול, מהיר תפישה, ו-מוכשר אך תככים פוליטיים בתוככי הוועד המנהל של רשות השידור מנעו את מינויו (!). רשות השידור החמיצה אותו אך דאגה שלא לפסוח על יוסף בר- אל. אהבתי והערכתי את נסים משעל. אי זכייתו במכרז ההוא ל-משרת מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה בבחינת מקח טעות קשה ושגיאה חמורה ביותר ‏(!). איך היה אפשר בכלל להשוות אז את איכותו ורמתו של נסים משעל יבד"ל עם זאת של יוסף בר-אל ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והטלוויזיה האיטלקית הציבורית – ממלכתית RAI (משמשת Host broadcaster בינלאומי) נערכות לקראת שידורי מונדיאל גביע העולם בכדורגל של איטליה 1990. ב- אוקטובר 1987 נחתם חוזה שידורים משולש חדש בין ששת גופי השידור הבינלאומיים ובראשם ה- EBU (איגוד השידור האירופי) העשיר ל- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) המאפשר לטלוויזיה הבינלאומית (לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית) לכסות בתנאים כספיים וכלכליים נוחים את שלושת המונדיאלים של איטליה 1990, ארה"ב 1994, וצרפת 1998. הכנות ההפקה שלי לקראת איטליה 1990 מתחילות ב- 1987 עדיין בעידן חיים יבין כמנהל הטלוויזיה ויאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות. ב- 1989 מסיימים חיים יבין ויאיר שטרן את תפקידם. חיים יבין חוזר לעמדת ההגשה ויאיר שטרן נשלח לשמש כתב הרשות בוושינגטון. ראש הממשלה יצחק שמיר ממנה ב- 9 במאי 1989 את איש משרד החוץ אריה מקל למנכ"ל רשות השידור. נסים משעל נבחר ל- מ"מ זמני בתפקיד מנהל הטלוויזיה. מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומ"מ מנהל הטלוויזיה נסים משעל ניצבים לצִדִי בעת וויכוחים מרים המתנהלים ביני לבין מנהל הטלוויזיה בערבית יוסף בר-אל הנוגעים לתכנון, איכות, והיקף ההפקה של מונדיאל איטליה 1990. ב- 10 ביולי 1990 זוכה יוסף בר-אל במכרז מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית בחודשים נובמבר 1989 – יולי 1990 נסים משעל מודח מתפקידו. הפקה תקשורתית טובה של RAI. אני מציב את השדרים יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורמי ווייץ בעמדות השידור בשתים עשרה ערים ברחבי ארץ המגף כדי להוביל את שידורי מונדיאל איטליה 1990. הופעתו של מאיר איינשטיין בטלוויזיה הישראלית הציבורית בספטמבר 1990. גרמניה זוכה בגביע העולם בכדורגל בפעם השלישית בתולדותיה.

שני גופי שידור טלוויזיוניים תחת קורת ניהול משותפת של רשות השידור : הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העִבְרִית והטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העַרבית ב-שנת 1990.

ב- 1974 היה ארנון צוקרמן הבוס הישיר של יוסף בר-אל ולא עשה לוֹ שום חשבון. הוא קבע תזה בה הצופים משלמי האגרה חשובים יותר מכל אחד אחר וגם יותר מיוסף בר-אל. הטלוויזיה בעַרבִית תבעה לשלוח שַדָּר משלה לצדם של דן שילון, אלכס גלעדי, ויאיר שטרן, אך ארנון צוקרמן נִפְנֵף אותם ועמד בפרץ כחומה בצורה. "שיפסיקו לבלבל את המוח", אמר לאנשי הטלוויזיה בשפה הערבית, והוסיף, "הצופים הערביים אזרחי מדינת ישראל מבינים עִברית ואני בטוח שהם ייהנו מהשידורים של דן שילון". סַלִים פַתָּאל ויוֹסֵף בַּרְ-אֵל מובילי השידור בשפה הערבית בטלוויזיה נכנעו. את אותו תוכן הדברים אמר פחות או יותר מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ליוסף בר-אל ערב הרכבת משלחת הטלוויזיה לסיקור אולימפיאדת מינכן באוגוסט – ספטמבר 1972. יוסף בר- אל תבע במפגיע לצרף למשלחת את איש הספורט שלו מַחְמוּד אָבּוּ בָּאכֶּר . שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל סירב (ראה הטרילוגיה המפורטת של "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972").

לתוך קלחת השידורים ההיא של סיקור המשחקים האולימפיים של מינכן 1972 שהפכו לאולימפיאדת דמים , ניסו להידחס יוסף בר-אל שהיה אז מנהל מחלקת השידורים בשפה הערבית ועורך הספורט שלו מחמוד אבו באכר. שניהם היו כפופים למנהל הטלוויזיה דאז ישעיהו "שייקה" תדמור . כבר בימים ההם שרר מתח שידורים עַז בין הטלוויזיה בשפה העַרבית לבין השידורים בשפה העִברית . ליוסף בר-אל הייתה סיבה טובה כל השנים לפַתֵּח רגשי נחיתות . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ישעיהו "שייקה" תדמור ומנכ"ל רשות השידור שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל פסחו עליו ועל מַחְמוּד אַבּוּ – בָּאכֶּר עורך הספורט שלו. הם לא ספרו אותם. מחמוד אבו באכר נעלב עד עמקֵי נשמתו ושלח מכתב תלונה חריף מאין כמוהו לבוס שלו יוסף בר-אל נגד הנהלת רשות השידור המוחה על אי הכללתו בצוות השידור האולימפי. הנימוק הראשון שעלה במכתבו של עורך הספורט בשפה הערבית היה היבט הסברתי ולא ההיבט העיתונאי. בכך הייתה חולשתו של מכתב המחאה הזה. צופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל מדברים עברית ואינם זקוקים לשדר בשפה הערבית כדי לקלוט את האינפורמציה האולימפית. טוב היה אילו מַחְמוּד אָבּוּ בָּאקֶר היה מתעלם מ- חשיבות "ההסברה" ומדגיש את חשיבות הדיווח והסיקור העיתונאי בטלוויזיה [1]. היה מוטב אילו הציע את עצמו כתגבורת של שַדָּר – עיתונאי בצוות האולימפי של דן שילון ואלכס גלעדי ולא כנציג בלבדי של הסקטור הערבי. ראיונות עתידיים שלו עם ספורטאים ערביים שמגיעים ממדינות שונות לאולימפיאדת מינכן 1972 מעניינים את כלל הציבור בישראל, והיתרון הראשון שלהם נובע מכך שטמון בהם מידע עיתונאי – חדשותי ולא הסברתי.

טקסט מסמך : 31 ביולי 1972. זהו המסמך המקורי ששלח מחמוד אבו בכר עורך הספורט בטלוויזיה בשפה הערבית למנהל הישיר שלו יוסף בר- אל. המכתב נכתב בדם ליבו אך עסק בהיבטים הסברתיים במקום בדיווח עיתונאי. המכתב חשף היטב את רגשי הנחיתות הטבועים באנשי הטלוויזיה בשפה הערבית לעומת כתבי ושדרי מחלקת הספורט של הטלוויזיה בשפה העברית בראשותו של דן שילון, וגם את הקנאה היוקדת בהם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף בר-אל קיבל נִפעם ונרגש את המכתב של עורך הספורט שלוֹ. בו במקום שלח אותו בהתלהבות בצירוף המלצה שלוֹ למ"מ מנהל הטלוויזיה באותה שעה יצחק "צחי" שמעוני (בהיעדרו של המנהל הקבוע ישעיהו "שייקה" תדמור), בו הוא תומך בהטסת מחמוד אבו באכר לאולימפיאדת מינכן 72', והוסיף, "אינני מסכים עם הסגנון אך מזדהה עם המשאלה ותומך בה…את כיסוי נסיעתו של עורך בודד בשפה הערבית ניתן לממן מתקציב החדשות בערבית ואין כל הצדקה לעורר "התמרמרות מיותרת" כשמדובר בסכומים פעוטים יחסית, הקשורים בהחלטות בעלות השפעה די עמוקה והמעוררת תסכולים שמקורם במשקעי העבר בעיקר…אני בטוח שניתן לתקן את המעוות", כך כתב יוסף בר-אל  [2].

יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ש-שימש כמנהל התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ומילא באותו הרגע גם את תפקיד מ"מ מנהל הטלוויזיה בשל היעדרו הזמני של ישעיהו "שייקה" תדמור, העביר את המכתב למנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג והעיר בכתב ידו על גבי מכתבו של יוסף בר-אל, "זו הפעם הראשונה שאני שומע על פנייה כזאת ואינני רואה דרך לטפל בה כמ"מ. בהיעדרו של ישעיהו תדמור אני מעביר את הפנייה אליך".

טקסט מסמך : 31  ביולי  1972. זהו המסמך המקורי ששלח יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור בעניינו של עורך הספורט שלו מחמוד אבו בכר. המסמך הזה תויק והושלך לאוצר המלך. לא יצא ממנו כלום. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הנהלת רשות השידור בראשות שמואל אלמוג ז"ל לא התייחסה ברצינות לבקשתו של יוסף בר- אל לשלוח איש משלו לאולימפיאדת מינכן 72'. מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ביטל את בקשתו ודחה אותה על הסַף. מחמוד אבו באכר נשאר בבית ולא התפטר. גם הבוס הישיר שלו יוסף בר-אל לא נטש את משרתו . זה לא היה סוד שההנהלה הראשית של רשות השידור העניקה עדיפות יֶתֶּר ללא כל השוואה למחלקת הספורט של דן שילון על פני אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית יוסף בר-אל ומַחְמוּד אַבּוּ בָּאכֶּר. פער איכות עצום הפריד בין השתיים. הן היו רחוקות האחת מרעותה כרחוק מזרח ממערב. לא היה שום בסיס להשוואה. צריך לציין שמחלקת הספורט בערבית תרמה פעמים רבות במו ידיה לחוסר מקצועיותה. השִיא היה כשהמערכת הספורט שלה בתמיכתו של יוסף בר-אל שידרה במשך שנים על המסך שלה את תחרויות ההיאבקות של גלדיאטורים מגוחכים ועלובים, "תפוש כפי יכולתך", שאין להן דבר עם הספורט, עם רוח הספורט, ועם הגינות המאבק. זוהי תוכנית זֶבֶל טלוויזיונית (Television Trash) של משחק מכור מראש ."משחק מכור מראש" הוא מונח שהומצא והוגדר בצורה נבונה ע"י אנשי רשתות הטלוויזיה של העולם הנאור. רשת הטלוויזיה הציבורית האנגלית ה- BBC דחתה בשאט נפש את תוכניות ההיאבקות "Catch as you can" והעיפה אותן לפח האשפה. ה- BBC מעולם לא הרשה ולא הסכים לשדר את "ה-Trash" הטלוויזיוני הזה על המסך שלוֹ , אך היא נרכשה ונקנתה בעיניים עצומות ע"י יוסף בר-אל מרשת הטלוויזיה העצמאית באנגליה ITV . בעת שיחות התחקיר שלי עם מנכ"ל רשות השידור הראשון שמואל אלמוג ז"ל בערוב ימיו ב- 2005 בביתו ברמת אשכול בירושלים, שדנו ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" (הוא היה אחד מ-מחולליה בארץ) שאלתי אותו כיצד הרשה כמנכ"ל רשות השידור ועורך ראשי לשדר על מסך הטלוויזיה הציבורית חומרים שאין להם דבר עם רוח הספורט, טוהר הספורט, ויושרת התחרות הספורטיבית ? שמואל אלמוג השיב לי לי כי הוא לא כל כך התעניין בנושא אבל היה מודע בעקיפין לבעייתיות העניין. הוא הגדיר זאת בשפתו כלהלן : "קניית מִשדרי הנֶפֶל האלו של "Catch as you can" ושידורן על מסך הטלוויזיה הציבורית בישראל העידה על הרוכשים את מה שהעידה על מפיקיה ו-מחולליה באנגליה . זאת הייתה בושה וחרפה טלוויזיונית" . הוא רק לא ענה לי כיצד ומדוע התיר לשדר את חומרי הטלוויזיה הפסולים הללו על המסך הציבורי שהוא היה אחראי עליו.

[1] ראה נספח : מכתבו המחאה של עורך הספורט בערבית מחמוד אבו באכר מ- 31 ביולי 1972 המוחה על אי  הכללתו בצוות השידור של אולימפיאדת מינכן 1972.

[2] ראה נספח : מכתבו של יוסף בר- אל מ- 31 ביולי 1972 למ"מ מנהל הטלוויזיה צחי שמעוני, המבקש לשלוח את עורך הספורט בערבית מחמוד אבו באכר לאולימפיאדת מינכן 72'.

לקראת מונדיאל איטליה 1990.

ב- 1982 בספרד הייתה התמונה לא רק אחרת, אלא שונה באופן דרמטי. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל נכנע מהטעמים שלוֹ ליוסף בר-אל. הוא אומנם הפקיע מעֵת לעֵת את זמן השידורים של הטלוויזיה בערבית לטובת כדורגל אך היות והיה זקוק לנאמנות שלו פִּיצָה אותו כפי שמנכ"ל רשות שידור יודע לעשות במובנים אחרים. לעיתים מגוחכים ומעוררי תימהון. יוסף "טומי" לפיד שלח את סולומון מוניר שַדָּר הספורט בערבית כחבר מן המניין במשלחת השידור הרשמית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למונדיאל ספרד 1982 כדי שידווח לצופים מהמוניטור המוצב במשרד ב- IBC במדריד כאילו שאי אפשר לעשות זאת מהאולפן בירושלים . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ידע היטב כי השַדָּר בשפה הערבית לא ישדר ולוּ משחק אחד בשידור ישיר מעמדת שידור באצטדיון כזה או אחר ברחבי ספרד הענקית. הוא הורה ל- סולומון מוניר לשדר Off tube ובכך לעג במסווה עיתונאי לעיתונאות הטלוויזיונית הקלוקלת שמייצגים יוסף בר-אל ושליחו סולומון מוניר. הוא כפה עליהם אבסורד. לשדר Off tube מהמוניטור במדריד (דבר שכמובן אפשר לעשות אותו הדבר, את אותו ה- Off tube מהמוניטור בירושלים) העיקר שיהיה נציג בשפה הערבית במדריד 1982 כדי לסתום פיות ולמנוע מעשי חתרנות בעתיד. יוסף "טומי" לפיד ז"ל ידע היטב כי עיתונאות Off tube היא קשקוש מוחלט. הוא כבר נתן לכך ביטוי מזהיר לדעתו העקרונית זאת של חשיבות השידור מהשטח בטרם שידורי ה- Off tube מירושלים של אולימפיאדת מוסקבה 1980 במסמך מיוחד ששלח למנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי . שידורי ה- Off tube מהמוניטורים בירושלים של המשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980 (3.8.1980 – 19.7.1980) נגזרו עלינו בעל כורחנו בעקבות הַחֶרֶם המשותף שהטילו יחדיו ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין והוועד האולימפי הישראלי על משחקי מוסקבה 1980. יוסף "טומי" לפיד הביע את דעתו על כך באותו המסמך הבלתי נשכח והחד משמעי שכתב למנהל מחלקת הספורט בימים ההן אלכס גלעדי ב- 19 ביוני 1980, ואנוכי מוצא חשיבות לתת לו פומבי.

טקסט מסמך :  19 ביוני 1980. הימים ההם – הזמן ההוא. זהו מכתבו ההיסטורי המזהיר בעל ערך עצום של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל למנהל מחלקת הספורט בעת ההיא אלכס גלעדי בו הוא מדגיש את חשיבות הסיקור העיתונאי מהשטח (!). יוסף "טומי" לפיד ייזכר כאיש בוטה אך גם חכם שהתנגד בתקיפות לשידורי Off tube של עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אהבתי והערכתי את יוסף "טומי" לפיד ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד ז"ל שהיה עיתונאי בעצמו משכמו ומעלה הבין מייד ששידורי Off tube ממוניטור הטלוויזיה הם חרבון עיתונאי ומס שפתיים בלבד, אולם מפני שיוסף בר-אל וסולומון מוניר לא תבעו ממנו מעולם את הצבתו של השַדָּר בשפה הערבית בעמדות השידור באצטדיונים, שיחק יוסף "טומי" לפיד ז"ל עמם את המשחק עד הסוף וסתם את הפה. "משחק מכור", זה מה שהוא אמר לי.

אלו היו פני הדברים והרקע לפגישה מרובעת בהשתתפות מנכ"ל רשות השידור אריה מקל, שני מנהלי הטלוויזיה בעברית וערבית נסים משעל ויוסף בר-אל, ואנוכי – ערב שידורי מונדיאל איטליה 1990 – בלשכת המנכ"ל בבניין "כלל" בירושלים . היו לי לא מעט שיחות בלתי אמצעיות עם מנכ"ל רשות השידור שלי אריה מקל בענייני הפקות שידורי הספורט בארץ ובעולם לרבות מונדיאל איטליה 1990. הצהרתי בפניו שאם הוא תומך ועומד על הטסת שדר בשפה הערבית (סולומון מוניר) למונדיאל איטליה 1990 הרי שיהיה נחמד אם יאפשר לו לשדר ישיר מהאצטדיונים ברחבי כשמדובר בזמני השידור בשפה הערבית עליהם נופלים המשחקים בין 18.30 ל- 20.00 . אריה מקל היה איש מעשי ומהיר תשובה, וכך ענה לי : "תראה יואש אלרואי זה כבר יותר מידי . אני פחות או יותר שומר על סטאטוס קוו שאותו יצרו שלושת המנכ"לים לפניי הלא הם יצחק לבני במונדיאל ארגנטינה 1978 (הערה שלי : השדר בשפה הערבית בבואנוס איירס היה מחמוד אבו באכר), יוסף "טומי" לפיד במונדיאל ספרד 1982 (הערה שלי : שדר ה- Off tube בשפה הערבית במדריד היה סולומון מוניר) , ואורי פורת במונדיאל מכסיקו 1986 (הערה שלי : שדר ה- Off tube בשפה הערבית במכסיקו סיטי היה סולומון מוניר) . זאת הסיבה שאני מאשר להטיס לרומא גם את השדר בשפה הערבית סולומון מוניר. ברור ששידור Off tube הוא בעיקרון ביזיון עיתונאי בין אם מדובר בעיתונאות אלקטרונית ו/או בעיתונאות כתובה".

שני הזמנים המרכזיים של המשחקים באיטליה נקבעו ע"י הוועדה המארגנת לשֵש לפנות עֶרֶב ועֶשֶר בעֶרֶב על  פי שעון ישראל . 22 משחקים מתוך הכמות הכוללת של 52 משחקי האליפות החלו בשֵש בערב. זה דווקא היה סידור ותּכנון נוח , אך לרוע המזל השעה שֵש וחצי הייתה משבצת שידור השייכת לטלוויזיה בערבית . הטלוויזיה בערבית הייתה כמעין רשת עצמאית (במסגרת השידור הציבורי) ששידרה בקושי תשעים דקות ביממה על סִיגְנָל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, אך הייתה כנראה מספיק חשובה כדי לסדר לעומד בראשה תואר של מנהל טלוויזיה. רבים ברשות השידור ראו בשידורי הטלוויזיה בעַרבית "אֶבֶן נֶגֶף" מעין קוֹץ התקוע לעַד בגרונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. רבים אחרים לעגו לתכניה וראו בהם "שידורים מטעם" . על עובדה אחת אי אפשר היה להתווכח . השידורים האלה קטעו בצורה מלאכותית מידי ערב את רֶצֶף השידורים בשפה העִברית. הסיגנל המשותף עתיק היומין של השידור הציבורי בשתי השפות הפך לרועץ כשהחל המאבק ההיסטורי נגד ערוץ 2 המסחרי. תוצאות המאבק השתקפו מבעד למתמטיקה של הרייטינג. זאת הייתה אספקלריה גלויה שלא ניתן היה להסתירה, אבל אותם אנשי השידור הציבורי שניגפו בפני הרייטינג השופע של ערוץ 2 המסחרי נימקו זאת בכך ששידורי ערוץ 1 הציבורי בעברית ובערבית ניצבים מעל לשיקולי הרייטינג. עוּרְבָא ופרח.

יוסף בר-אל המנהל הוותיק של הטלוויזיה בשפה הערבית מאז 1977 / 1976, פרי מינויו ומעשה ידיו של מנכ"ל רשות השידור בעבר יִצְחָק לִבְנִי והוועד המנהל של רשות השידור בימים ההם , עשה כל מאמץ להתנהג כמנהל רשת שידור. הוא התנגד ככל יכולתו לשידור המשחקים מאיטליה על חשבון זמן השידור שלו. כשאמרתי לו כלהלן, "שידורי המונדיאל מעניינים את הציבור הערבי לא פחות מאשר את הצופים דוברי העברית ולכן יש להתאים ולשעבד את זמן השידור שבין 18.30 ל- 20.00 לצורכי כלל הרשת", נפגַע והשיב לי מייד בנוכחותו של המנכ"ל אַרְיֵה מֶקֶל, "יואש אלרואי , אל תתחצף". אני חושב שהוא ראה בגזלת זמן השידור "שלוֹ" והפקעתו לטובת שידורי הכדורגל פגיעה בכבודו האישי. לבסוף הושגה נוסחת פשרה חצויה. מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל ומ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית נִסים מִשְעַל שנשאו באחריות הראשית למדיניות השידורים של הטלוויזיה היו הגיוניים וניצבו כמובן לצִדִי הם הבינו את חשיבות שידורי המונדיאל, את הפופולאריות שלהם, ואת עיקרון חשיפתם ברשת שידור ארצית המחזיקה בזכויות השידורים אקסקלוּסיבית, אך לא נלחמו באומץ לב נגד יוסף בר-אל. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה פגיעה. עיצוב לוח שידורי מונדיאל איטליה 1990 סורס. המנהלים לא פעלו באמת לטובת משלם האגרה. אפשר היה רק להתגעגע לארנון צוקרמן אך בלתי אפשרי להחזיר לאחור את גלגלי הזמן.

טקסט תמונה : יום רביעי – 2 במאי 1990. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אנכי ניצב עם תוכנית "סכמה" של השידורים הישירים והמוקלטים הנוגעת ל-שלב הראשון בטורניר גמר גביע העולם בכדורגל איטליה 1990, דקות ספורות לאחר הדיון הסופי על היקפם בפורום עַל של מנכ"ל רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה בעברית ובערבית. השלט הפך מייד לסלע מחלוקת ביני לבין יוסף בר-אל. הוא קרא לי "חוצפן" מפני שהערתי לו כי אזרחי מדינת ישראל הערביים חפצים לראות את מונדיאל איטליה 1990 לא פחות מאזרחי המדינה היהודיים ועל כן אני מבקש לשדר ישיר גם את המשחקים של איטליה 1990 "הנופלים" כאילו על חשבון זמן השידור של הטלוויזיה בשפה הערבית (בין שֵש וחֵצי לשמונה בערב). אריה מקל גבר בנקודות על יוסף בר-אל בעת הדיון על לוח השידורים הישירים של משחקי מונדיאל איטליה 1990 אך לא הצליח להכניע אותו בנוק אאוט. בסופו של דבר העברנו בשידורים ישירים רק 16 משחקים מתוך ה- 36 בשלב הבתים. (צילום משה "משהל'ה" פרידמן. ארכיון ואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

מר אַרְיֵה מֶקֶל התמנה ב- 9 במאי 1989 למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר . הוא היה חסר ניסיון לחלוטין בהפקות טלוויזיה בינלאומיות בתחום שידורי הספורט כמוהו מ"מ מנהל הטלוויזיה. נדרשתי להסביר לאַרְיֵה מֶקֶל ונסים מִשְעַל מראשית, שניהם טירונים בתפקידם, את תורת ההפקה הבינלאומית של אירוע טלוויזיוני כה מורכב כמו השידורים הישירים ממונדיאל איטליה 1990. שניהם היו אנשי תקשורת בעלי ניסיון אך אינם בקיאים במהלכים הטכנולוגיים והלוגיסטיים המורכבים והמסובכים בהפקה בסדר גודל כזה של טורניר כדורגל בינלאומי ממושך. לפחות אוזנם הייתה כרויה. הם היו אמינים.

טקסט מסמך : 9 במאי  1989 . מזכיר הממשלה מר אליקים רובינשטיין מודיע לאריה מקל על מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור . ארכיון יואש אלרואי . (כל הזכויות שמורות).

אנוכי גוֹרֵר את קוראי הבלוג לסְבָך ההפקה ה-תוכניתית והטכנולוגית של חטיבת הספורט בראשותי את מבצע כיסוי ו-שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הישירים של משחקי מונדיאל איטליה 1990.

RAI רשת הטלוויזיה האיטלקית הציבורית – ממלכתית מהעשירות באירופה השקיעה מאמצים וממון רב בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל איטליה 1990. כמי שניהל והפיק אז את שידורי הספורט עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה לי מאוד נוח לעבוד מול הצוותים האיטלקים שהיו מסודרים ממושמעים, ועקביים. רשות השידור שלנו הייתה רק יכולה לחלום על הפקה פנטסטית בסדר גודל כזה. ההיערכות הטכנולוגית של RAI האיטלקית הייתה מדהימה ויפהפייה. נותר רק להצדיע לה. עבורי היא הייתה חלום בימים ההם. אפוא RAI ואפוא IBA (שם הקוד של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- EBU שמקום מושבו בג'נבה). לרוע המזל שררה קורלציה מינימאלית בין עבודתה של הוועדה המארגנת המקומית וההפקה האיטלקית המרהיבה של RAI לבין תכנון ועיצוב לוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על ידי בתקופת מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. המערכת לא הייתה מוכנה "לבלוע'" את כמות השידורים הישירים שהצעתי. שידרנו ישיר הרבה פחות מידי משחקים מהטורניר מכפי שתכננתי ורציתי.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. מפת משורטטת המתארת את רשת הפצת סיגנל השידור הבינלאומי מאיטליה למדינות אירופה והעולם . תחנת הקרקע ללוויינים של איטליה "טלה- ספאציו" (TELESPAZIO) ב- פוצ'ינו (FUCINO) ליד העיר רומא הייתה אחראית על הפצת סיגנל השידור לכל רחבי תבל לרבות מדינת ישראל. סיגנל השידורים בתוך אירופה הופץ גם באמצעות קווי שידור קרקעיים. עבודת הכנה למופת של RAI. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל איטליה 1990. מפה ה-משרטטת את "הבאת" סיגנל השידורים מהאִצטדיונים השונים הפרושים ברחבי איטליה ל- IBC (International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי. עבודת הכנה למופת של RAI. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. מפת העברת סיגנל השידור הטלוויזיוני הבינלאומי, VIDEO +  AUDIO מ- IBC ברומא לתחנת הקרקע האיטלקית ו-משם ל-לווייני התקשורת ב- טלה-ספאציו ב- פוצ'ינו. עבודת הכנה למופת של RAI. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. שרטוט מבנה של עמדת שידור סטנדרטית תלת מושבית של הטלוויזיה כפי שעוצבה ונבנתה ע"י RAI. העמדה מכילה שלושה מקומות ישיבה לשדר ושני פרשנים. עלות עמדת שידור מצוידת בקו שידור W4 רגיל (3.4 KHz) לכל רשת טלוויזיה באשר היא פֶּר משחק עמדה על 000 900 4 (ארבע מיליון ותשע מאות אלף) לירטות, סכום השווה ל- 3266 (שלושת אלפים ומאתיים שישים ושישה) דולר. עלות עמדת שידור עם קו שידור משופר (Wide band) של 4W circuit 15 KHz  הייתה שווה לסכום של 6.200000 (שישה מיליון ומאתיים אלף) לירטות (כ- 4133 דולר) [1] . (הנתונים באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. תעריף המחירים (לקוח מספר ההפקה של RAI) של שני סוגים של עמדות שידור שנבנו עבור רשתות הטלוויזיה באצטדיונים באיטליה. עלות כל עמדת שידור המצוידת בקו שידור 4W צר (3.5 KHZ) שווה ל- 3266 דולר. עלות עמדת שידור המצוידת בקו שידור W 4 רחב (15.0 KHZ) שווה ל- 4133 דולר. רשתות הטלוויזיה העשירות השתמשו בעמדות שידור בעלות קווי שידור 4W משופרים. הטלוויזיה הישראלית הציבורית העדיפה מסיבות כלכליות לקנות את עמדות השידור המצוידות בקווי שידור צרים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

RAI, הטלוויזיה האיטלקית הציבורית אחת מהבולטות באיגוד השידור האירופי (EBU) יצאה ב- 1986 כמפיקה ו- Host broadcaster של סיגנל הטלוויזיה במונדיאל איטליה 1990 למבצע טכנולוגי מרשים ויקר. RAI בנתה במשך ארבע שנים ב- 12 האצטדיונים ברחבי ארץ המגף 1350 (אלף ושלוש מאות וחמישים) עמדות שידור לרשתות הטלוויזיה והרדיו ואיושם בקווי תקשורת 4W וטלפוניה. היא הקימה גם ב- 12 האצטדיונים אולפני שידור וראיונות, חדרי עריכה, ונקודות הזרקת חומרים עיתונאיים – חדשותיים Unilateral, בנוסף ל- IBC משוכלל רב פונקציות שמוּסַד ברומא. הקמת מערך השידור העצום הזה עלה הון עתק , כמוהו גם שכירת אמצעי השידור האלה ע"י רשת טלוויזיה כזאת או אחרת. זאת הסיבה שביקשה תשובות טכניות מדויקות ומוקדמות מרשתות הטלוויזיה הבינלאומיות לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתכוונו לכסות את 52 משחקי המונדיאל מאיטליה, מהשטח. הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור היו יכולות רק להתקנא בעוצמה הטכנולוגית של RAI. חברותנו ב- EBU והידידות והקשרים האישיים עם RAI הקלו עלי את מלאכת ההפקה.

האצטדיון ב- וורונה . 125 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- אודינה . 100 עמדות שידור . (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- טורינו . 125 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- רומא . 150 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- פלרמו . 100 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).    

האצטדיון ב- נאפולי . 125 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- מילאנו . 150 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- גנואה . 125 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- פירנצה. 125 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- קאליארי. 100 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- בולוניה . 125 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האצטדיון ב- בארי . 150 עמדות שידור. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל איטליה 1990. טכנאים איטלקיים עובדים כחייטים ותופרים תפירה עדינה ומדויקת מאוד את אלפי קווי שידור ה- 4W הבינלאומיים וקווי הטלפונים של מונדיאל איטליה 90' המגיעים מהאצטדיונים ברחבי ארץ המגף למרכז השידורים הבינלאומי, ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting  Center) של RAI ברומא. עבודת הכנה למופת של RAI. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל איטליה 1990. תכנון קפדני והצבת מתקנים מיוחדים לפרישה והנחה בטוחה של כבלי הטלוויזיה VIDEO  +  AUDIO בתוך מרכז השידור הבינלאומי IBC (ראשי תיבות של International Brodcasting Union) ב-רומא. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התמונות הטכנולוגיות האלה מצביעות על היקף תשתיות התקשורת העצומות שהיה על RAI האיטלקית לבצע בתריסר ערים ברחבי איטליה לקראת שידורי מונדיאל איטליה 1990, וגביית מחירים בהתאם מרשתות הטלוויזיה הבינלאומיות המבקשות להשתמש בתשתיות האלה בתקופת המשחקים. ואנחנו ביקשנו. השרטוט הבא מסביר את מבנה קווי השידור 4W של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (IBA) בין ה- IBC ברומא לבין האולפנים בירושלים.

טקסט תמונה : מונדיאל איטליה 1990. הסבר של מבנה קווי השידור 4W של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בין ה- IBC רומא לאולפנים בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראש צוות התקשורת שלי ב- IBC ברומא היה מפקח הקול משה אלוני . שלושת הטכנאים הנוספים במשלחת איש הקוֹל אמנון אלטשולר, מפקח ה- Video אריה קולקר, וטכנאי ה- Video משה שרון סופחו לשלושת צוותי השידור בראשות יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורמי ווייץ שנעו בין עמדות השידור שלנו ב- 12 האצטדיונים באיטליה ושני האיים סיציליה וסרדיניה. הטכנאים היו אמורים להיות כמו תמיד פוליסת הביטוח של ההפקה. עבודתם עם ציוותי השידור הייתה חיונית ביותר.

טקסט תמונה : מונדיאל איטליה 1990. המפקח הטכני אריה קולקר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                                  

טקסט תמונה : מונדיאל איטליה 1990. טכנאי ה- Video משה שרון ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1985. טכנאי הקול והתקשורת משה אלוני (שלישי מימין בחולצת טי שירט) נבחר ע"י הבוס שלו מנהל מחלקת קול ותקשורת בטלוויזיה מיכה לויירר לעמוד בראש צוות התקשורת במונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. הוא מילא את תפקידו רב האחריות בהצלחה גדולה. התמונה הזאת צולמה בשנת 1985 ומראה את עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית בהיכל הספורט ביד אליהו באחת ההפקות של שידור משחק מכבי תל אביב במסגרת גביע אירופה בכדורסל. זיהוי הנוכחים העומדים מימין לשמאל : יעקב שאלתיאל ז"ל (לשעבר מאמן מכבי ת"א ונבחרת ישראל בכדורסל), איש לא מזוהה, משה אלוני, סעדיה קראוואני, שני אנשים לא מזוהים. זיהוי היושבים מימין לשמאל : השדר נסים קיוויתי והשדר האיטלקי של הטלוויזיה האיטלקית RAI. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הקמת אולפן טלוויזיה Unilateral  אמורה לשרת את רשתות הטלוויזיה ב-IBC ברומא לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל – איטליה 90'. עלות שימוש של 30 דקות בלבד באולפן כזה על תכולתו הטכנולוגית עמדה על 4.000000 (ארבע מיליון לירטות) , כ- 2666 דולר. אולפן טלוויזיה וחדר הבקרה שלו כללו את האלמנטים האלה : 3 מצלמות, ווידיאו – מיקסר, כרומה-קי, פריים סינכרונייזר, אפקטים דיגיטאליים, קארקטר ג'ניירטור, אודיו מיקסר, שתי יחידות יו-מאטיק H / SP פליירס עם TBC ויחידת Betacam אחת. קווי ווידיאו ואודיו לצורכי תיאום בין האולפן למאסטר קונטרול האיטלקי היו זמינים. בעמדת הפיקוד של בימאי השידור הוצב טלפון פנימי, טלפון בינלאומי המופעל על פי קוד, וקו שידור 4W  [נספח מס' 2]. ל- מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ול- מ"מ מנהל הטלוויזיה נסים משעל לא היה צל של מושג בכל מרכיבי השידור הרבים. הם לא התמצאו בטכנולוגיה המורכבת ובעלות היקרה הנִלווית להפעלת הטכנולוגיה הזאת. עבודת הכנה טלוויזיונית למופת של RAI האיטלקית. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  מונדיאל איטליה 90'. תכנון מרכז עיתונות וטלוויזיה עצמאי באחד מ- 12 האצטדיונים של האליפות. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : עמדת צילום ותמסורת מיקרוגל של RAI באחד האצטדיונים האיטלקיים במשחקי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל איטליה 90'. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (1) : מונדיאל איטליה 1990. תדריך ומידע אודות מהלך הסיגנלים ומהלך קווי ה- Commentries מ- 970 (תשע מאות ושבעים) עמדות שידור של רשתות הטלוויזיה השונות שמוסדו בתריסר האצטדיונים ברחבי איטליה (קווי שידור 4W רחבים וצרים). עמוד 1 מ- 2. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : מונדיאל איטליה 1990. תדריך ומידע אודות מהלך קווי השידורים של הסיגנלים ושל קווי ה- Commentries מ- 970 (תשע מאות ושבעים) עמדות שידור של רשתות הטלוויזיה השונות בתריסר האצטדיונים ברחבי איטליה. (קווי שידור 4W רחבים וצרים). עמוד 2 מ- 2. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990 . הלוח של 36 משחקי השלב הראשון המתייחס לניתובם אל ערוצי השידורים המולטילאטראליים A ו- B. (הנתונים באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (1) : מונדיאל איטליה 1990. תרשים תכנון הפצת הסיגנלים ה-מולטילאטראליים הבינלאומיים של הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI לעבר הלוויינים האטלנטיים במקרה של קיום שני משחקים במקביל בשלב הראשון והשני של הטורניר, ע"י תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים האיטלקית "טלספאציו" (ממוקמת ליד רומא) לעבר הלוויינים האטלנטיים ה- Primary וכן Major path 1, כמו גם Major path 2. תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מקושרת ב- 1990 לשלושת הלוויינים האטלנטיים הנזכרים לעיל. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : מונדיאל איטליה 1990. תרשים תכנון הפצת הסיגנל המולטילאטראלי הבינלאומי של הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI לעבר הלוויינים האטלנטיים במקרה של קיום משחק המוגדר "משחק A" בשלב הראשון של הטורניר, ע"י תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים האיטלקית "טלספאציו" (ממוקמת ליד רומא) לעבר הלוויינים האטלנטיים ה- Primary ,Major path 1, ו- Major path 2. תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מקושרת ב- 1990 לשלושת הלוויינים האטלנטיים הנזכרים לעיל. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (3) : מונדיאל איטליה 1990 . תרשים תכנון הפצת הסיגנלים ה-מולטילאטראליים הבינלאומיים של הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI לעבר הלוויינים האטלנטיים בשלב השלישי של הטורניר, ע"י תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים האיטלקית "טלספאציו" (ממוקמת ליד רומא) לעבר הלוויינים האטלנטיים ה- Primary ,Major path 1  ו- Major path 2. תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מקושרת ב- 1990 לשלושת הלוויינים האטלנטיים הנזכרים לעיל. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה שלי : הטלוויזיה הישראלית הציבורית השתמשה בהפקת מונדיאל איטליה 1990 בלוויין האירופי ה- ECS לצורך העברת המשחקים לישראל (ולא בלוויינים האטלנטיים של חברת Comsat האמריקנית).

טקסט תמונה : חוות צלחות הלוויין של RAI ב- IBC ברומא . הסברתי לאריה מקל ונסים משעל בפרוטרוט את המארג הטכנולוגי המורכב שבנתה RAI לקראת שידורי הטלוויזיה של המונדיאל ב- 1990. RAI נחשבה ב- 1990 לאחת מרשתות הטלוויזיה הציבוריות העשירות (והטובות) באירופה . היא גברה בנוק אאוט בימים ההם בכל קרבות השידור שלה נגד קאנאל צ'ינקואה של סילביו ברלוסקוני. (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1990. זוהי הסכמה והשרטוט המקורי שלי המציג את מערך השידור הלווייני בהפקת מונדיאל איטליה 90' כפי שהכנתי למנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים משעל, כשלושה חודשים לפני תחילת המשחקים. חלק מפוטנציאל השידור הגדול ירד לטמיון. הנהלת רשות השידור טרם הפנימה את הרעיון כי המפעל איננו אירוע פרטי של מחלקת הספורט וכי את משחקי הכדורגל בטורניר בינלאומי כה יוקרתי ורב חשיבות (כמו מונדיאל כדורגל) מעבירים לציבור בשידורים ישירים בהיקפים מלאים !!!. עוצמת השידור הטלוויזיוני הישיר בספורט מוצאת את ביטוייה במתח השידור הישיר, בדרמה, ובהפתעה האפשרית, ולעולם לא בצורת שידור תקצירים מוקלטים מאוחרים לאחר שתוצאת המשחקים כבר ידועה לרובו של הציבור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היו לנו עמדות שידור בכל האִצטדיונים ברחבי איטליה וזכויות השידור של כל 52 המשחקים היו בלעדיות שלנו, אך לא השכלנו לנצל את היתרון הזה לטובתנו בגלל וויכוח טיפשי שלא הסתיים בין מנכ"ל רשות השידור אריה מקל לבין מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית יוסף בר- אל. אם מישהו כותב את דברי הימים של תולדות השידור הציבורי, הפרק הזה ייכתב לדיראון. אפשר היה לעשות את זה הרבה יותר טוב. אַרְיֵה מֶקֶל ונסים מִשְעַל ניצבו לצִדי בוויכוח על היקף השידורים מגביע העולם בכדורגל – איטליה 90', אך נזהרו בכבודו של יוסף בר-אל. שניהם חששו ממנו . הם ניסו לעקוף באלגנטיות את המהמורה שהציב בפניהם יוסף בר-אל במקום להשתמש בכוח כאילו השידורים בשפה הערבית הם נִישָה פרטית שלו . שניהם היו מודעים להיבט הכלכלי של מבצע השידורים הזה. שילמנו אז 303500 (שלוש מאות ושלושה אלף וחמש מאות) דולר זכויות שידורים לכל 52 המשחקים במונדיאל איטליה 1990. זהי היה ה- Share במסגרת חברותינו ב- EBU  עלות ממוצעת של 5837 (חמשת אלפים ושמונה מאות שלושים ושבע) דולר לשידור של משחק בודד. היה להם לאַרְיֵה מֶקֶל ונִסִים מִשְעַל חבל לזרוק את הכסף ליָם. דעתם הייתה כשלי וכך גם התבטאו : "…אם יואש אלרואי קנה כבר בלעדית את שידורי מונדיאל איטליה 1990 למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, הָבָה ננצל את ההזדמנות כדי לחגוג את המונדיאל בגדול על פי בקשתו…". ניצב בפניהם אתגר נפלא שהם לא עמדו בו. לדחוס 120 שעות שידור של כדורגל עילאי בתקופה של חודש ימים בערוץ שידור אחד. מר יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית הפך את משימתם לבלתי אפשרית. הם לא הצליחו לגבור עליו. המנכ"לים הבאים של רשות השידור אלה שבאו אחרי אריה מֶקֶל, מר מוטי קירשנבאום (בשנים 1998 – 1993) ואורי פורת ז"ל (בקדנציה החלקית ה- 2 שלו בשנים 2001 – 1998), הפכו את המשימה הזאת לאפשרית ב-מונדיאלים של ארה"ב 1994 וצרפת 1998. יוסף בר-אל כבר לא היה שם ולא הפריע להם. ההתנגשות הקבועה והשיטתית בין משימות השידור עמוסות הרייטינג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין משבצות השידור היומיות שהוענקו לטלוויזיה החינוכית משעות הבוקר ועד חמש וחצי אחה"צ וזמן "האוויר" בן שעה וחצי שניתן לשידורים בשפה הערבית משש וחצי בערב עד שמונה, והתקועות בצורה מלאכותית כמו עצם בגרונה של רשות השידור על אותו סיגנל השידור (אך על פי חוֹק), הולידו דילמות, וויכוחים, ומאבקי כבוד מקדמת דנה. אלה לא היו מאבקים מקצועיים למען שיפור לוח השידורים לטובת משלם האגרה, אלא מלחמות שלבשו צביון אישי. מאחוריהן הסתתר אגו. הרבה אגו. פרופסור שלמה אהרונסון היטיב לומר זאת לפניי כבר לפני שנות דוֹר.

זאת היא רשימת המשחקים של מונדיאל איטליה 90' שנערכו משש בערב עד שמונה בערב ולא העברנו אותם בשידור ישיר בגלל התנגדותו של יוסף בר-אל לפנות את משבצת השידור שלו :

שלב מוקדם של מונדיאל איטליה 1990 (המשחקים שלא שודרו ישיר אך הוקלטו לשידור מאוחר יותר) :

שבת – 9 ביוני 1990  ב- 18.00 מבארי , רומניה – ברה"מ 2 : 0 , המשחק המקביל שלו באותה שעה מבולוניה , קולומביה – האמירויות 2 : 0 .

יום ראשון – 10 ביוני 1990 ב- 18.00 מפִירֶנְצֶה , צ'כוסלובקיה – ארה"ב 5 : 1 .

יום שני – 11 ביוני 1990 ב- 18.00 מגֶנוֹאָה , קוסטה ריקה – סקוטלנד 1 : 0 .

יום שלישי – 12 ביוני 1990 ב- 18.00 מוֶורוֹנָה , בלגיה – דרום קוריאה 2 : 0 .

יום רביעי – 13 ביוני 1990 ב- 18.00 מאוּדִינֶה , אורוגוואי – ספרד 0 : 0 .

יום חמישי – 14 ביוני 1990 ב- 18.00 מבולוניה , יוגוסלביה – קולומביה 1 : 0 , והמשחק המקביל שלו באותה שעה מבארי , קמרון – רומניה 2 : 1 .

יום שישי – 15 ביוני 1990 ב- 18.00 מפירנצה , צ'כוסלובקיה – אוסטריה 1 : 0 .

שבת – 16 ביוני 1990 ב- 18.00 מטורינו , ברזיל – קוסטה ריקה 1 : 0 .

יום ראשון –  17 ביוני 1990 ב- 18.00 מפָּלֶרְמוֹ , אייר – מצרים 0 : 0 .

יום שלישי – 19 ביוני 1990 ב- 18.00 ממִילָאנוֹ , גרמניה – קולומביה 1 : 1 , והמשחק המקביל שלו מבולוניה יוגוסלביה – האמירויות 4 : 1 .

יום חמישי – 21 ביוני 1990 ב- 18.00 מוורונה , ספרד – בלגיה 2 : 1 , והמשחק המקביל שלו באותה שעה מאודינה , אורוגוואי – דרום קוריאה 1 : 0 .

שלב שמינית הגמר במונדיאל איטליה 1990 (המשחקים שלא שודרו ישיר אך הוקלטו לשידור מאוחר יותר) :

שבת – 23 ביוני 1990 ב- 18.00 מנַאפּוֹלִי , קמרון – קולומביה 2 : 1 (לאחר הארכה) .

יום ראשון – 24 ביוני 1990 ב- 18.00 מטורינו , ארגנטינה – ברזיל 1 : 0 .

יום שני – 25 ביוני 1990 ב- 18.00 מגנואה , אייר – רומניה 5 : 4 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' (לאחר הארכה) .

יום שלישי –  26 ביוני 1990 ב- 18.00 מוורונה , יוגוסלביה – ספרד 2 : 1 (לאחר הארכה) .

שלב רבע הגמר במונדיאל איטליה 1990 (המשחקים שלא שודרו ישיר אך הוקלטו לשידור מאוחר יותר) :

שבת – 30 ביוני 1990 ב- 18.00 מפירנצה , ארגנטינה – יוגוסלביה 3 : 2 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ' (לאחר הארכה).

יום ראשון – 1 ביולי 1990 ב- 18.00 ממילאנו, גרמניה – צ'כוסלובקיה 1 : 0.

כך התנהלה פעם הטלוויזיה הציבורית ורשות השידור. עליבות לשמה על פי בחירה של מנהליה מבלי שתהיה כפויה לכך. תוכנית השידורים כמו נועדה לרצות איש אחד בטלוויזיה. אף על פי כן הבינו אריה מֶקֶל, נסים משעל, וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן את חשיבות הצבת השדרים והפרשנים בעמדות השידור באיטליה 90' למרות מספר המשחקים המוגבל המיועדים לשידורים ישירים . הם אישרו לי לקחת עמי לטורניר משחקי גביע העולם בכדורגל – איטליה 1990 את שלושת השדרים הטובים ביותר בשידור הציבורי יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורמי ווייץ ואפילו הסכימו לשלם שכר (זעום) לשלושת הפרשנים דוד "דוּבִיד" שוויצר ז"ל, אמציה לבקוביץ', ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר . הרכב כזה של ציוותי שדרים ופרשנים רק העצים את אמביציות השידור שלי והחריף את העימות בין הידע ששכן בי ורצוני הכֵּן לשָדֵר את המונדיאל בהיקף מלא כאינטרס שידור ארצי, מול ולבֵין החשיבות המקומית של משבצת השידור בשפה הערבית. תסכול מר.

טקסט תמונה : 1990. יורם ארבל – השדר המוביל מטעמי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטורניר גביע העולם בכדורגל – איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1990. נסים קיוויתי – שדר מספר שתיים שלי בטורניר משחקי איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1990. רמי ווייץ – השדר השלישי שלי במונדיאל איטליה 1990 לאחר יורם ארבל ונסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  1990. מרדכי שפיגלר – הפרשן המוביל בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1990. דוד שווייצר – הפרשן השני במונדיאל איטליה 1990. גרנד מאסטר בכדורגל שביקש ממני רשות בהפסקות שבין השידורים הישירים לטוס ללונדון בירת אנגליה כדי להמר והבטיח לשוב בזמן למילוי תפקידו כפרשן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  אמציה לבקוביץ' – הפרשן השלישי במונדיאל איטליה 1990. איש אדיב ונחמד שהיה כיף לשהות במחיצתו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יִצְחָק לִבְנִי מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 הוא האחראי הראשי לעיצובו של יוסף בר-אל כמנהל מִדְיָה בממדים הגדולים ממידותיו ומכפי שהייתה הטלוויזיה בשפה הערבית במציאות עצמה. השידורים בשפה הערבית מאז 1968 סרו למרותו של מנהל הטלוויזיה הישראלית. באוגוסט 1973 מונה ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה בתמיכתו של המנכ"ל דאז שמואל אלמוג ז"ל. באפריל 1974 נבחר יצחק לבני לתפקיד מנכ"ל רשות השידור. ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור יישר דרך ומי ש-ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ביד רמה וגם את יוסף בר-אל שסר למרותו. הוא ממש לא עשה לו כל חשבון. משהו בסגנון , "אני המפקד כאן ואתה הפקוד שלי. כאן זה מתחיל וכאן זה גם נגמר". ארנון צוקרמן הדומיננטי מנע גם את דריסת הרגל של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני בתוככי הטלוויזיה. הוא היה מקצוען וגם איש חזק ברוחו. יצחק לבני היה מנכ"ל רשות השידור אבל ארנון צוקרמן נשא בתפקיד של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. היחסים המתוחים ביניהם היו ידועים לכל בר בי רב בשורות הטלוויזיה וברשות השידור כולה. זה ממש לא היה סוֹד. האם רצה יִצְחָק לִבְנִי לפגוע בארנון צוקרמן ע"י הפיכת יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה בערבית וקידומו לראש מדיה נפרדת בעלת ישות עצמאית ובכך לתקוע לעַד טריז בין הטלוויזיה בשפה הערבית לבין השפה העִברית, או שמא זה היה הליך מקצועי נדרש ומחויב המציאות. זאת שאלה להיסטוריה של הטלוויזיה וגם ליצחק לבני עצמו. הקמת הטלוויזיה בשפה העַרבית בתוככי רשות השידור בעונת השידורים של 1977 – 1976 ע"י המנכ"ל יצחק לבני כמוקד כוח נוסף, וכגוף שידור שווה משקל לטלוויזיה בשפה העִברית נראתה כמעשה התרסה כלפי מנהלה הדומיננטי של הטלוויזיה הכללית ארנון צוקרמן. מינויו של יוסף בר-אל לתפקיד הרם הייתה התרסה נוספת. ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני בן ה- 71 בביתו בהרצליה פיתוח לצורך תיעוד וכתיבה על ידי את עשרות הכרכים עבי הכרס הדנים בהיסטוריה של "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", הלא היא מהפכת התקשורת הטלוויזיונית ההיא החובקת את כל כדור הארץ !!! .

יצחק לבני, מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974, זוכר בעת שיחות התחקיר עמי ב- 2006 כלהלן : "בסתיו 1976 בתום אולימפיאדת מונטריאול החלטתי להפריד את השידורים בשפה הערבית מאלוּ של העברית , ולהעניק למנהל השידורים בשפה הערבית שייבחר מעמד של מנהל טלוויזיה עצמאי. בינואר 1977 עמדה הטלוויזיה בערבית לראשונה על רגליה. מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן שהשידורים בשפה הערבית באחריותם של סלים פתאל ויוסף בר-אל סרו למרותו , התנגד למהלך שלי בכל תוקף. זה כמובן לא עזר לוֹ. הוועד המנהל של רשות השידור תמך ביוזמה שלי ואישר אותה. החלטנו לייעד לשידורים בשפה הערבית 90 דקות ביום, בין שש וחצי לשמונה בערב . אני באמת מיניתי את יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה בשפה הערבית. העדפתי אותו על פניו של סלים פתאל. אני יודע שבעקבות החלטתי נפתחה אח"כ מלחמת עולם בין השניים. יוסף בר-אל קיבל אז מעמד של מנהל טלוויזיה למרות ששידר רק שעה וחצי ביממה. אבל הצרה הגדולה הממשית הייתה עכשיו שותפות של שלושה פרטנרים על אותו סיגנאל שידור הקרוי היום "ערוץ 1". הטלוויזיה החינוכית שמרכזה היה ברמת אביב שידרה על תֶּדֶר השידור הזה משמונה בבוקר עד ארבע או חמֵש אחה"צ. בשש וחצי עבר תדר השידור לידי הטלוויזיה בערבית, ואילו רשת הטלוויזיה החשובה מכולן הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 החלה לשָדֵר רק משמונה בערב. זאת הייתה צרה צרורה. היה לי בעת ההיא חֲזוֹן שידור. ב- 1977 בּקשתי מראש משלת ישראל מנחם בגין להעניק תדר טלוויזיה נוסף לרשות השידור על מנת להימנע מהמצב הפתטי הזה, בו שלוש רשתות שידור שותפות לאותו סיגנאל שידור. תדר שידור נוסף היה מכפיל את נפח השידור שלנו , משדרג את ביצועי הטלוויזיה, ומונע פגיעה במבצעי שידורי הספורט הבינלאומיים הגדולים . ראש הממשלה סירב לבקשתי. גם שר האוצר שמחה ארליך התנגד. הם הסתכלו על הבקשה המקצועית מנקודת מבט פוליטית . הם לא רצו לתת תֶּדֶר בלעדי לטלוויזיה מונופוליסטית שהייתה אומנם ממלכתית אך גוף שידור חזק ועצמאי . וככזה גם מבקר השלטון . אני תמיד סברתי שהתקשורת חייבת לנוּע במסלול שונה מזה של הממלכה. על התקשורת מוטלת החובה לפקוח עין על השלטון ולבקר אותו כשצריך. מאוד הצטערתי על החלטת הממשלה לא להקצות תדר נוסף לשידורי הטלוויזיה למרות שהיה להם , אך לא התכוונתי לוותר על עקרונותיי העיתונאיים. בשנים 1974- 1968 שימשתי מפקד גלי צה"ל. מוניתי לתפקיד ע"י מורל'ה בר-און. קיבלתי את התחנה מידיו של דַן בּוֹהֶם. היה לי חזון שידור. גלי צה"ל הייתה עד להגעתי תחנת רדיו צבאית ששידרה רק חמש שעות ביום. הפכתי אותה במשך השנים לתחנת רדיו אזרחית ששידרה אקטואליה ומהדורות חדשות, מוסיקה, בידור, ותוכניות מגוונות –  24 שעות ביממה. רציתי מאוד אחרי השירות בגלי צה"ל להרחיב גם את שידורי הטלוויזיה הישראלית כדי להתיר את הסבך של פלונטר סיגנאל השידור הסבוך, אך הדבר לא יצא לפועל".

טקסט תמונה :  עשור ה- 80 של המאה הקודמת. זהו מר סלים פתאל היה מנהל במשך שנים רבות של חטיבת התוכניות בשפה הערבית. הוא היה בר פלוגתה חריף של יוסף בר-אל ו/או אם רצו יוסף בר-אל היה יריב מר שלו. (התמונה באדיבות סלים פתאל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  ראשית עשור ה- 90 של המאה הקודמת. מר יוסף בר-אל שימש במשך שנים רבות ראש חטיבת החדשות בשפה הערבית וכפוף למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני הקים ב- 1977 את הטלוויזיה בשפה הערבית והעדיף להעמיד בראשה את יוסף בר-אל ולא את סלים פתאל. (צילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מר יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור ב- 1976 יושב על כס הכבוד עם המקטרת הנִצחית. הוא האיש שהפך את הטלוויזיה בשפה הערבית מיחידת סמך הסרה למרותו של ארנון צוקרמן לרשת טלוויזיה עצמאית בראשותו של יוסף בר-אל. מינוי מופרך שהתבררה כהחלטה אומללה וחסרת היגיון. למנכ"ל יצחק לבני היו מתנגדים רבים בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. אחד מהם הי ה מנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום. (התמונה באדיבות יצחק לבני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מוטי קירשנבאום מתומכיו הנאמנים של מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן תיעב את דרך ניהולה של רשות השידור בידי המנכ"ל יצחק לבני ואת הפיקוח הציבורי הלא יעיל של הוועד המנהל בראשותו של היו"ר פרופסור ראובן ירון. בשלב מסוים הוא היה כל כך מאוכזב מיצחק לבני עד שהחליט לעזוב את הטלוויזיה ולצאת לחופשה ללא תשלום. מאוחר יותר נאלץ לחזור מפני שההנהלה הראשית איימה לפטר אותו אם לא ייאות לחזור מחופשתו. ב- 25 באוגוסט 1978 העניק ריאיון חסר תקדים בחומרתו וב- בוטות שלו לכתב עיתון "הָאָרֶץ" אלי טייכר בו תקף ב- חרי אף, ב- כעס וב- חריפות חסרת תקדים את מנכ"ל רשות השידור יִצְחָק לִבְנִי [3], כלהלן :

"ספק אם הייתה הפקה אחת בטלוויזיה הישראלית הציבורית שמבצעיה קיבלו את הכלים ואת האמצעים הדרושים למלאכתם. תמיד היה על המפיקים להתייסר בגיהינום של בזבוז זמן, מאמץ ומשאבים כדי לאלתר, להטליא, וליצור יש מאין. דרושים אמצעים טלוויזיוניים אולפנים וציוד טכני למיניהם. כיום אנו עובדים בשליש אולפן שגודלו כבית שימוש. הציוד המועט מתפורר בידיים, הנגרייה עלובה מאין כמותה, מתפרה לתלבושות אין, איש לא חשב להכשיר אנשים לכתיבה לטלוויזיה (מקצוע בפני עצמו) ולהתפרנס מכך בכבוד. תקציב חטיבת התוכניות בטלוויזיה כ- 37 מיליון ל"י  שווה לתקציב הסרט "אנטבה" של מנחם גולן ועוד סרט דל נוסף . 37.000000 (שלושים ושבעה מיליון) ל"י  בתנאי האינפלציה כיום הם סכום מגוחך. לצערי מציג מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני את תביעותינו לשיפור המערכת כשאיפה לכוח 'ועשיית שרירים' להשתלטות וכיו"ב, מונחי מקיאוולי לעניים השגורים בפיו . טענותיו הם הבל גמור. אני מצהיר בפניך כי יצחק לבני תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההפקה המקורית. ריכוז מלוא הסמכויות בידיו של המנכ"ל מאפשר לו לעשות זאת בהצלחה רבה. כך נוהג יצחק לבני האיש חרף התבטאויותיי הרבות בעיתונים על הצורך בקידומה ושגשוגה של ההפקה המקורית. יצחק לבני בקי ורגיל ביחסי ציבור. הוא זורה חול בהתמדה ובהצלחה בעיני מוסדות רשות השידור, בעיני הגורמים הממלכתיים, ובעיני הציבור כולו. החיכוכים בטלוויזיה החלו כמעט תמיד באחד מתרגיליו המכוערים של מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני, שמטרתו היחידה הייתה לפגוע במעמדו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה, או במעמדם של עובדים אחרים. יצחק לבני איננו רוצה במנהל טלוויזיה חזק. הוא מעדיף אדם חלש , כנוע , או מתרפס . איש שיקבל את תכתיביו. לאלה שיישארו בטלוויזיה אחרי יצחק לבני יידרשו 10 שנים כדי לתקן את השגיאות שעשה יצחק לבני" . מוטי קירשנבאום העריץ את ארנון צוקרמן ותיעב את יצחק לבני (מבחינה מקצועית) . הוא לא הסתיר זאת ולא עשה שום חשבון למנכ"ל רשות השידור . 

טקסט תמונה : שנת 1973. יוסף בר-אל (שני מימין) בראשית 1973 בימים שהיה מנהל החדשות בשפה הערבית וכפוף ישירות למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זיהוי העומדים משמאל לימין : איש לא מזוהה, הכתב אלי לאנידו, יוסף ביניא (עורך מהדורת החדשות בשפה הערבית המקבילה ל- "מבט"), המגישה רודיינה סאלח, שלושה אנשים לא מזוהים, מגיש החדשות סעיד אל קאסם, יוסף בר-אל, ויצחק נוריאל. (התמונה באדיבות מר יוסף ביניא. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השידורים בשפה הערבית הצטיירו כשידורים נטולי ביקורת, בלתי אמינים, ואוהדים באופן אוטומטי את מדיניות הממשלה והשלטון. יצחק לבני לא התקשה ב- 1976 להעביר בוועד המנהל את החלטה על מיסוד הטלוויזיה בשפה הערבית. חברי הוועד המנהל אהבו את השידורים הלויאליים בשפה הערבית. הם לא התקשו לפתוח סניף אוהד לשלטון בתוך רשות השידור. יו"ר הוועד המנהל ד"ר וולטר איתן ועִמוֹ ארבעה חברים חיים קוברסקי, אלי תבין, אשר ריבלין, ויצחק ארצי תמכו במנכ"ל רשות השידור יצחק לבני. אריאל וויינשטיין נמנע בהצבעה. חיים שוּר החבר השביעי בוועד המנהל חבר קיבוץ שוֹבָל נעדר מההצבעה מפני שנטל חלק בוועידת מפ"ם באותו הזמן. זה היה ביום ראשון – 30 ביולי 1977. ההחלטה על הקמת הטלוויזיה בערבִית הצטיירה כמעשה נקמנות של יצחק לבני בארנון צוקרמן ולא כפעולה מקצועית ראויה לשמה ובעלת חזון . זה היה מעשה מלאכותי שברבות השנים גם לא החזיק מעמד. אבל ההחלטה בעת ההיא תאמה את רצונם של נאמני השלטון. עובדה שהם הצביעו בעדה. יוסף בר-אל זכה מן ההפקר והפך למנהל סניף בעל נפח שידור מצומצם הכפוף ישירות למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני (ולא לארנון צוקרמן). הטלוויזיה בשפה הערבית הפכה לרשת שידור. ההחלטה על הקמת הטלוויזיה בשפה הערבית ולהקצות לה רצועת שידור יומית מצומצמת באורך של 90 דקות בלֵב ה- Prime Time  של השידורים בשפה העברית הייתה לא במקומה ומקוממת והתבררה במרוצת הזמן כשגויה . השידורים בשפה הערבית נתקעו לעִברית כמו עצם בגרון . על יצחק לבני כמנכ"ל רשות השידור הייתה מוטלת החובה לדאוג ראשית דבר למיסוּד תדר נוסף עבור שידורי הטלוויזיה בכללם ובתוכם להקצות זמן שידור נרחב יותר לשפה הערבית . משנבלמה היוזמה הזאת ע"י ממשלת ישראל , היה עליו לוותר על רעיון הצבת השידורים בשפה הערבית כפי שכבר קבע אותם בלֵב הצפייה בשפה העברית . המעשה הזה נתפש ע"י רבים כפי שכבר נכתב כמעשה חסר תכלית ונקמה בארנון צוקרמן .

בפגישת מנהלי מחלקות הספורט ב- EBU שהתקיימה בברצלונה באוקטובר 1987 , הייתי מהתומכים המובהקים ביותר (בידיעתם וגיבויים של המנכ"ל אורי פורת וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן) בקבוצת המו"מ של איגוד השידור האירופי, שחתמה על עסקה משולשת עם ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) ורכשה את זכויות השידורים של שלושת המונדיאלים , איטליה 1990 , ארה"ב 1994 , וצרפת 1998 . זאת הייתה עסקה כלכלית מזהירה שרקח ה- EBU ולא חזרה על עצמה יותר לעולם . בטרנסקציה המשולשת והמדהימה הזאת נקבע כי ה- Share (הנתח הכספי) של הטלוויזיה הישראלית בנֶכֶס השידור הוא נוח מאוד והגיוני . נדרשנו לשלם 303000 (שלוש מאות ושלושה אלף אֶלֶף) דולר (היו שווים בערכם אז ל- 455285 פרנקים שווייצריים) תמורת מונדיאל איטליה 1990 בו השתתפו 24 נבחרות והתקיימו 52 משחקים , 384000 (שלוש מאות ושמונים וארבעה אֶלֶף) דולר (היו שווים בערכם המוניטארי ל-  576738 פרנקים שווייצריים) בעבור מונדיאל ארה"ב 1994 שאירח גם כן 24 נבחרות ונערך באותה שיטת משחקים כמו מונדיאל איטליה 1990, ו- 470000 (ארבע מאות ושבעים אֶלֶף) דולר (שווים בערכם העת ההיא ל- 703962 פרנקים שוויצריים)  [4] בעבור מונדיאל של צרפת 1998 שם כבר השתתפו בפעם הראשונה 32 נבחרות בטורניר הגמר והתקיימו בו 64 משחקים .

טקסט תמונה : אי אפשר היה להתעלם מהכרזה הרשמית האטרקטיבית של מונדיאל איטליה 1990 . הוועדה המארגנת האיטלקית COL בנתה מגרש כדורגל בתוך "הקוליסיאום" וקראה למיליוני תיירים מהעולם לכבוש את רומא . (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טורניר הגמר של משחקי גביע העולם בכדורגל באיטליה בקיץ 1990, כחומר שידור טלוויזיוני , העסיק מאוד את אריה מֶקֶל ונסים מִשְעַל שניהם שהיו אגב חובבי כדורגל בזכות עצמם. שניהם היו עֵרים לחשיבות האירוע והיו מעוניינים לחשוף אותו בגדול על מסך הטלוויזיה. מאידך היו מודאגים מהיקף ההפקה שלי וחששו מהביקורת הציבורית הצפויה הנוגעת לריבוי שידורי כדורגל בערוץ טלוויזיה ציבורי שאיננו ערוץ נִישָה והמיועד במשך כחודש ימים למען שידורי כדורגל. בסופן של התלבטויות חשבו לעצמם, "מה בעצם יכול להיות רע בשידורי כדורגל עַל ברמה הגבוהה ביותר שלוֹ בחודשי הקיץ". התירוץ שכל חמישים רשתות הטלוויזיה הציבוריות  ב- EBU אמורות להתנהג בקיץ 1990 על פי דפוס המחשבה ומודל השידור שהתוויתי דחף אותם לאַשֵר את תוכנית השידורים שלי, אך לא את כולה.

טקסט תמונה : שנת 1990. זהו ה- Cover page של ספר השידורים / פקודת המבצע שחיברתי ו-כתבתי לקראת ה-מבצע הענק של העברה בשידורים ישירים בהיקפים מלאים מרחבי איטליה למדינת ישראל את כול 52 משחקי טורניר גמר גביע העולם בכדורגל של איטליה 1990 בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. אולם הישגי הסיקור והשידורים ההם שלנו את  מונדיאל איטליה 1990 היו חלקיים בלבד, בשל המחלוקת על ענייני כבוד מ-צידם של מנכ"ל רשות השידור אריה מקל ומ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים משעל מול מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית. הטלוויזיה בשפה הערבית הייתה בימים ההם ישות נפרדת בנפח של 90 דקות שידור בלֵב ה- Prime time של שידורי הטלוויזיה בשפה העברית בין 18.30 ל- 20.00. אריה מקל מנכ"ל רשות השידור איש רציני ומוכשר, לא חונן פי הנראה בכוח מנהיגות הדרוש כדי לכפות את רצונו המלא על יוסף בר- אל, אז מנהל השידורים בשפה הערבית בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מבצע השידורים של מונדיאל איטליה 1990 היה מוצא של פשרה ותוצאה של מאבקי כוח קטנוניים בין מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית יוֹסֵף בַּר-אֵל לבין מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלי נִסִים מִשְעַל יחדיו עם מנכ"ל רשות השידור אריה מקל. שניהם הובסו.

"המובאות" הנראות כאן נלקחו מתוך ספר השידורים / פקודת מבצע של מונדיאל איטליה 1990, שכתבתי וחיברתי, בטרם הטיסה ל-איטליה שלי ושל צוות השידור שלי לצורך הוצאה לפועל  את "מבצע מונדיאל איטליה 1990". הן מספרות על ה- התכוננות המדוקדקת לפרטי פרטים של חטיבת הספורט הפיקודי ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא לקראת מבצע שידורי מונדיאל איטליה 1990 (כולם בשידורים ישירים), מבלי שתהיה לה היכולת להגשים את כל תוכניותיה. ההפקה הנ"ל הזאת הייתה מורכבת ומסובכת מפני שהייתה רוויה מאבקים פוליטיים מחד ומלחמות אגו מאידך.

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. תוכן העניינים של ספר השידורים / פקודת מבצע של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, כפי שכתבתי וחיברתי. (ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990 . פנייה לקורא מתוך ספר השידורים / פקודת מבצע של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. רקע כללי  מתוך ספר השידורים / פקודת מבצע של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. הגרלת – שיבוץ של 24 הנבחרות הלאומיות  בששת הבתים המוקדמים במונדיאל איטליה 90'. מתוך ספר השידורים / פקודת מבצע של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  מונדיאל איטליה 1990. חלוקת הנבחרות לששת הבתים המוקדמים ושיבוץ המשחקים שלהן בתריסר האצטדיונים ברחבי ארץ המגף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך :  מונדיאל איטליה 1990. שעות המשחקים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. פירוט תאריכים ושיטת המשחקים בשלב המוקדם.(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. פירוט תאריכים ושיטת המשחקים בשלב שמינית הגמר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. פירוט תאריכים ושיטת המשחקים בשלב רבע הגמר, חצי הגמר, המשחק על המקום ה- 3, ומשחק הגמר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. המשך פירוט תאריכים ושיטת המשחקים בשלב שמינית הגמר. (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. המשך פירוט תאריכים ושיטת המשחקים בשלב רבע הגמר ובשלב חצי הגמר. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. המשך פירוט תאריכים ושיטת המשחקים של המשחק על המקום ה- 3 ומשחק הגמר. (באדיבות RAI . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (1) : מונדיאל איטליה 1990. תוכנית המשחקים של הסיבוב הראשון (סך של 36 משחקים ב- 6 הבתים המוקדמים) על פי הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI שמשמשת Host broadcaster בינלאומי של שידורי הטלוויזיה והרדיו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : מונדיאל איטליה 1990. תוכנית המשחקים של הסיבוב השני והסיבוב השישי (סך של עוד 16 משחקים בשלבי שמינית הגמר + רבע הגמר + חצי הגמר + המשחק על המקום השלישי + משחק הגמר) על פי הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI שמשמשת Host broadcaster בינלאומי של שידורי הטלוויזיה והרדיו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. אולפן גביע העולם בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל הכדורגל של איטליה 1990. מבנה כוח אדם של ציוותי השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באיטליה ובירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. מודל של ליין אפ שידורים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. ה- IBC באחריות RAI. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. משחקי השלב המוקדם (סיבוב 1). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990 . משחקי השלב המוקדם (סיבוב 1) – המשך מהעמוד הקודם . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. משחקי שלב שמינית הגמר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. משחקי שלב רבע גמר + חצי גמר + המשחק על המקום ה- 3 + משחק הגמר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990 . שיבוץ שדרים ופרשנים למשימות השידור בשלב הראשון של הטורניר . הערה שלי : .I.S ּ (ראשי תיבות של International Sound) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990. שיבוץ שדרים ופרשנים למשימות השידור בשלב הראשון של הטורניר וחמשת המשחקים הראשונים בשלב שמינית הגמר. (המשך מהעמוד הקודם). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל איטליה 1990 . שיבוץ שדרים ופרשנים למשימות השידור של שלושת המשחקים האחרונים בשלב שמינית הגמר  +  שלב רבע הגמר  + שלב חצי הגמר  +  המשחק על המקום ה- 3  +  משחק הגמר . (המשך מהעמוד הקודם) . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : סתיו 1990. היכל הכדורסל הירושלמי במלחה. נבחרת הכדורגל של הרדיו והטלוויזיה בטורניר קט רגל של אגודת "אל-סם" שמטרתו איסוף כספים למלחמה בסמים . אריה מקל מנכ"ל רשות השידור (שני משמאל) נותן דוגמא אישית במחשבה ובמעשה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : קריין רדיו "קול ישראל" מנחם פרי, שדר הספורט זוהייר בהלול , חזאי מזג האוויר בטלוויזיה הישראלית הציבורית דני רופ, השדר והעורך אורי לוי, מנכ"ל רשות השידור אריה מקל, והמפיק המצוין ששי אפרתי. (התמונה באדיבות מנכ"ל רשות השידור אריה מקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1989. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אורי לוי, אריה מקל ז"ל – אז מנכ"ל רשות השידור, ששי אפרתי. אורי לוי התמנה בתקופתו של המנכ"ל יוסף בר-אל לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. ששי אפרתי מונה לתפקיד מנהל מחלקת הספורט. (התמונה באדיבות אריה מקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עם סיום הרשימה ה- 2 מתוך 5 אני פורס כאן את הערכתי האישית שלי למנכ"ל רשות השידור בעת ההיא מר אריה מקל. נכון שהוא היה מינוי פוליטי מטעמו של ראש הממשלה יצחק שמיר אולם עמד בכל מילה ומילה שלו כלפיי במשך ארבע שנות ניהולו את הרשות. מעולם לא כיזב. הוא היה איש של אמת מחונן בחוש הומור נדיר, ולצד תכונה נעימה זאת התבלט כ- איש נבון ורציני, משכיל, בעל שיחה מעניין, מחונן בכושר ניתוח, וניחן ביכולת לראות יותר מצעד אחד קדימה. אהבתי והערכתי אותו מפני שדיבר עמי תמיד ורק אֶמֶת.

[1] ראה נספח : RAI – ITALIA 90. הסבר של preliminary information to Radio and TV Media

[2] ראה נספח : על פי הנתונים של רשת הטלוויזיה האיטלקית הממלכתית RAI בשנת 1989.

[3] ראה נספח : עיתון "הארץ" מ- 25 באוגוסט 1978.

[4] ראה נספח : על פי מידע  ומסמך נתוני  זכויות השידורים של ה- EBU (איגוד השידור האירופי).

סוף הפוסט מס' 457. רשימה מס' 2 מתוך 8. הועלה לאוויר ב- 14 בדצמבר 2014. כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי.