הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 413 : הועלה לאוויר בערב שבת – 11 ביולי 2014.

עיתונאות ישראלית אמביציוזית מול ביטחון שדה צבאי לקוי. העיתונאות האלקטרונית הישראלית משמשת במידה רבה קת"ק של משגרי הרקטות והטילים של אויב החמאס. פוסט מס' 413. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 4 : "בילוי נעים" בימי שישי ברדיו גלי צה"ל.

אני אוהב להקשיב לתוכנית הרדיו "בילוי נעים" המשודרת ברדיו גלי צה"ל מידי יום שישי בין 09.00 ל- 11.00 בהגשת והנחיית מר מולי שפירא הוותיק. התוכנית רוויה בפריטים "תרבותיים" רבים שאין ידי משגת במקומות אחרים. מולי שפירא בעל גוון קול נערי מגיש את התוכנית בקצב מהיר ובאופן לחלוטין לא מכופתר. הוא איננו פורמאלי וזורם. תמיד נדמה לי מפני מהירות הדיבור קולו הצעיר, ואין סוף ליפסוסים שלו, כי מדובר בכלל בילד בן 16 שהתגלגל במקרה לתחנה הצבאית . אני אוהב להקשיב גם לניתוחי הספורט של מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום אורח קבוע בתוכנית הזאת "בילוי נעים" של מולי שפירא . נימקתי בעבר בבלוג הזה לא פעם אחת מדוע אני אוהב להקשיב לחוות דעתו של מוטי קירשנבאום בימי שישי בשבוע בשעה עשר וחמש דקות בבוקר. מוטי קירשנבאום איננו פרשן . הוא הרבה יותר מזה. הוא עיתונאי סקרן ושנון שמדבר למאזיניו בגובה האוזניים. פעם בהיעדרו אירח מולי שפירא במקומו ב- "בילוי נעים" את פרשן הכדורסל אלי סהר. פתאום אתה רואה שזה לא אותו דבר, לא אותה רמה, לא אותה אישיות , ומכיר בהבדל בין פרשן "מקצועי" שמסתגר בדלת אמותיו לבין עיתונאי רחב אופקים . זאת הסיבה שכמנווט שידורי הספורט והעורך והמפיק הראשי שלהם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 העדפתי בשעתו (לפני רבע מאה של שנים) מכל וכל את פרשנות הכדורגל של העיתונאי אבי רצון על פני פרשנותם ה- כאילו "מקצועית" של כל מיני שחקני ומאמני עבר. מוטי קירשנבאום הפנה הבוקר הזה (יום שישי – 11 ביולי 2014) ביקורת לגלגנית ומתריסה כלפי המאמן "הגאון" של נבחרת הולנד לוּאִיס וָואן חָאל, ש- שוּם שֶמֶץ מגאונותו לא ניכר ולא נראה במשחק 1/2 הגמר המשעמם ארגנטינה – הולנד (הסתיים בתיקו אֶפֶס בתום 120 דקות ו- 4 : 2 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לזכות ארגנטינה). גאונותו של לוּאִיס וָואן חָאל על פי משנתו של מוטי קירשנבאום מסתכמת בינתיים בהצבתו המוצלחת של השוער המחליף טים קרול (במקום גֶ'סְפֶּר סִילְסֶן) בעת דו קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מטרים נגד קוסטה ריקה בשלב 1/4 הגמר . כמאזין של מוטי קירשנבאום (בן 75) אני שם לב שלמרות גילו המבוגר הוא נותר אדם סקרן שמאבחן ומגיב מייד למתרחש סביבו . וזה מוצא חן בעיניי . מוטי קירשנבאום השתומם הבוקר הזה גם משיקול מערכת "בילוי נעים" בגלי צה"ל להשתמש ב- Promo רעשני עשוי קריינות בומבסטית של רפי גינת :  "…ועכשיו לפינת הספורט עם  מ – ו – ט – י    ק – י – ר – ש – נ – ב – א – ו – ם…" , טקסט שמקדים את הופעתו של מוטי קירשנבאום בתוכנית . הוא ניסח את השתוממותו בטון מינורי : "תגיד לי מולי שפירא, אתם לא שומעים אצלכם חדשות…?" , והתכוון שמדובר בשעת מלחמה ואין כעת מקום לקדימון שהוא מעֵין קוריוז צעקני . מולי שפירא השיב מייד בקולו הילדותי והמלופסס כי גם לו נראה הקדימון הרעשני זה כטעות צורמת. אינני יודע מדוע אך הדיאלוג בין שניהם, בין מולי שפירא למוטי קירשנבאום , תמיד נשמע לי כשיח בין ילד שהחל זה מכבר את העשור השמיני של חייו לבין אביו. נשמע לי מוזר כיצד זה מולי שפירא מתבטל לחלוטין מפני איש שיחו, ובתום הקשר הטלפוני ביניהם, ממהר להודות לו ונפרד ממנו כאילו דיבר לפני רגע עם פֶנוֹמֶן.

אני אוהב ורוחש הערכה למחותנים שלי מר חיים זוננפלד בן לשושלת הרבנים הירושלמית המפורסמת זוננפלד ולרעייתו רותי (ההורים של אשתו של הבן הבכור שלי) . אנחנו משוחחים הרבה פעמים. מדובר בשני אנשי משפחה חמים, בעלי ערכים, ומשכילים. כשאומרים על מישהו "מלח הארץ" מתכוונים גם למחותן ולמחותנת שלי בני משפחת זוננפלד מירושלים. חיים זוננפלד הבקי היטב בתורה, מסורת, וביהדות – הוא זה שמכין בדקדקנות ובקפדנות את כל הנכדים והנכדות שלנו לקראת עלייה לתורה שלהם בגיל בת ובר מצווה . למה אני מספר זאת ? מפני שבשיחתנו האחרונה לפני כמה ימים בביתו של בְּנִי ובִתּוֹ בירושלים סיפר לי להפתעתי בנון שלנטיות שכזאת כי גם הוא אוהב להאזין לפרשן הספורט מוטי קירשנבאום מידי יום שישי ב- "בילוי נעים" המשודרת ברדיו גלי צה"ל . עכשיו אני בטוח שמוטי קירשנבאום משפר את אחוזי הרייטינג של "בילוי נעים".

מוטי קירשנבאום כיהן כמנכ"ל רשות השידור בשנים אפריל 1993 – אפריל 1998 . הוא סייע לי רבות בסתיו 1994 למסד את תוכנית הספורט החדשה "כדורגל עולמי" שהתבססה במשך ארבע שנים על שידורים ישירים (מהשטח) של משחקי הליגות הבכירות באיטליה ובגרמניה ודיווחים ישירים משתי הליגות האירופיות הבכירות האחרות באירופה של ספרד ואנגליה. אולפן "כדורגל עולמי" בירושלים התבסס בעיקר על פרשנות ספורטיבית של פרופסורים מהאוניברסיטה, ביניהם פרופסור משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור אברהם "אבי" בן צבי מאוניברסיטת חיפה . מוטי קירשנבאום כמנכ"ל שלי סמך את ידו ו- קיבל את קו המחשבה שלי שמבסס את פרשנות "כדורגל העולמי" לציבור הצופים שלנו על סמך חוות דעתם של פרופסורים מהאקדמיה (ולא כמקובל זאת הנשענת על ידע של שחקני עבר ומאמנים מקצועיים מהשורה) . בעמדות השידור באצטדיונים בחו"ל ובאולפן "כדורגל עולמי" נכחו באורח קבע גם שני הפרשנים העיתונאים אבי רצון וחיים ברעם. כמו כן אייש את אולפן "כדורגל עולמי" גם עו"ד רוני בר און לשעבר ח"כ ושר האוצר של מדינת ישראל , ועבר גם יו"ר מועדון בית"ר ירושלים, ו- בקי ומומחה בכדורגל הגרמני. התוכנית "כדורגל עולמי" החזיקה מעמד ארבע שנים בין 1994 ל- 1998 . המנחים שלה היו מאיר איינשטיין ואורי לוי. אולפן "כדורגל עולמי" עוצב בקיץ 1994 על ידי הגרפיקאית המצוינת והצמודה שלי גב' וורוניקה רבוטניקוף. הדמות המרכזית בתפאורת האולפן היה משיקולים שלי הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה.

הערה 5 : עיתונאות ישראלית אמביציוזית מול ביטחון שדה צבאי לקוי. העיתונאות האלקטרונית הישראלית משמשת במידה רבה קת"ק של משגרי הרקטות והטילים של אויב ה- חמאס. כל הזכויות שמורות.  

אנוכי שואב את המידע שלי בעתות מלחמה כמו גם בעיתות שלום בעיקר מערוץ 10 , רדיו גלי צה"ל , ועיתון "הארץ" (עיתון הבית שלי) , ונעזר גם ב- "ידיעות אחרונות" ו- "מעריב" . מדהים עד כמה ביטחון שדה של צה"ל והצנזורה הצבאית – פרוצים . מפתיע לרעה עד כמה העיתונאים במדיה האלקטרונית אינם זהירים דיים וברוב להיטותם מעבירים לידי הציבור הישראלי ובה בעת גם לידי האויב (בעל כורחם) סודות צבאיים ומידע מודיעיני רב ערך בעת הדיווחים שלהם מזירות הקרב . להלן כמה דוגמאות של הפקרות מודיעינית תוך גילוי נתונים ו- סודות צבאיים בשעת מלחמה הנוגעים לצה"ל ומדינת ישראל . בין אם הם נעשים בתמימות ורשלנות ו/או מטיפשות , האויב נהנה מהם בחינם וללא תשלום . מדובר בטמטום צבאי ועיתונאי ישראלי .

ידיעה א' : המדיה האלקטרונית מגלה בפרהסיה כי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה גיוס של 40000 (ארבעים אלף) חיילי מילואים לקראת כניסה אפשרית של כוחות קרקעיים לרצועת עזה . מדובר בסוד צבאי . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת איזה כמות חיילי מילואים אושרה לצה"ל לגייס במלחמה העקובה מדם נגדו…?

ידיעה ב' : המדיה האלקטרונית מגלה כי גיוס חיילי המילואים נועד להחליף כל מיני כוחות סדירים קרביים (מחזיקים קווים ומוצבים בגזרות פחות קריטיות) , כדי לאפשר להם לתגבר את כוחות הקרקע החונים סביב רצועת עזה . מדובר בסוד צבאי . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת מי הולך להילחם נגדו פנים אל פנים באם יוחלט על כניסה קרקעית…?

ידיעה ג' : חטיבות גבעתי , הצנחנים , והנח"ל חונות סביב הרצועה ומוכנות להיכנס פנימה . מדובר בסוד צבאי . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לגעת איזה סד"כ מתייצב נגדו…? מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת את שמות החטיבות הצה"ליות שאמורות לקטול אותו בבוא העת…?

ידיעה ד' : צה"ל מפעיל 7 יחידות "כיפות ברזל" תוך כדי ציון מיקומן , וכעת דווח גם על הפעלת "כיפת ברזל" שמינית . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת את המספר המדויק של "כיפות ברזל" שעומדות לרשות צה"ל ואת מיקומן…?

ידיעה ה' : יחידות "כיפות ברזל" מפעילות מעת לעת יירוט כפול כשמדובר בהגנה אווירית מפני תקיפות טילים ורקטות את גוש דן . מדוע האויב הטרוריסטי והבוגדני צריך לדעת את החישובים והשיקולים של מפקדי "כיפות ברזל" לשגר מעֵת לעֵת במצבים משתנים שני טילי "תמיר" כדי ליירט את רקטות ההרס של חמאס…?

ידיעה ו' : צה"ל מתעקש לשמש קת"ק (קצין תצפית קדמי) עבור משגרי הטילים של הטרוריסטים מהחמאס , ומציין בפניהם את מקום הפגיעה המדויק של הרקטות , באשדוד , באר שבע , וכו' . החמאס יורה רקטות וטילים לעבר מטרות רחבות של אוכלוסייה אזרחית באזורים שונים במדינת ישראל וכתבי הטלוויזיה מזדרזים לדווח בשידורים ישירים את הכתובת המדויקת של הפגיעה, באם הייתה כזאת . מדובר בגילוי סוד צבאי . הרקטות והטילים אינם כלי נשק מדויק ולכן בהיעדר קת"קים משלו , המידע אודות אזורי הפגיעה הוא חיוני ביותר עבור החמאס . צה"ל , שירותי הביטחון וההצלה , והעיתונות בישראל (בעיקר הטלוויזיה והרדיו) עושים כל מאמץ כדי לדווח On line לציבור הישראלי אודות דיווח מדויק שעוסק בזמן ושעה ו- מקום הפגיעה , ומספקים בדרך אגב לאויב מודיעין יקר מפז בחינם . ברור שאנשי הזרוע הצבאית של החמאס מנהלים מעקב , פנקסנות , ודו"ח מדויק אודות יעילותו ותפקודו של כל טיל ורקטה שמשוגרים על ידם לעבר מדינת ישראל . המידע המדויק שמספק צה"ל בזמן אמת ברגע נתון לאויב אודות מקום הפגיעה , זמן נחיתת הטיל ו/או הרקטה ששוגרו , ואפקט ההרס שהוא זורע , מסייע ל- תותחני החמאס לטווח ביתר דיוק את כלי ההרס שבידם . גם הודעות דובר צה"ל על נחיתת טילים ורקטות של החמאס בשטחים פתוחים הוא מידע מודיעיני רב ערך וגילוי סוד צבאי . ברור שאנשי הבקרה והמודיעין של החמאס יושבים ורושמים על סמך דיווח צה"ל ושירותי ההצלה הישראליים , דו"ח פרטני ומפורט אודות כל טיל וכל רקטה שהם משגרים לעבר יעדים אזרחיים במדינת ישראל . דו"ח הפגיעה מאפשר למהנדסי האויב לאַמֵת את נתוני זווית השיגור של הטיל / רקטה , משקל חומר הנפץ שהוא נושא , מקום הפגיעה , עיתוי וזמן ושעת הפגיעה , ואפקט ההֶרֶס הקונקרטי שהוא זורע . בהיעדר קת"קים משלו , רוֹוֶה החמאס נחת מהמידע הטרי , המהיר , והעדכני שהוא מקבל בחינם מצה"ל ומפיקוד העורף ושירותי ההצלה . מדובר ביותר מ- חוסר זהירות מודיעיני של צה"ל . נכון שהשטח רווי מצלמות "אזרחיות" של היי – פונים וסמארט – פונים , אולם עדיין ניתן לשלוט בזירה התקשורתית הפרועה טוב יותר כדי לקיים משטר צנזוראלי נוקשה שיקשה על האויב לאַפֵּס את כלי הנשק ההרסניים שלו , יכביד עליו את הטיווּח , ויערער את דיוק פגיעותיו במטרות שהציב לעצמו . מדובר במעשה חֶלֶם של צה"ל ואגף הצנזורה וביטחון השדה הצבאי שלו .

ידיעה ז' : אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן מתראיין באקראי ובחופזה בשטח ליד הרצועה לכתבים הצבאיים של ערוץ 10 וערוץ 2 אלון בן דוד ורוני דניאל . צבא מסודר שמנוהל נכון אמור להעביר אינפורמציה צבאית בעתות מלחמה באמצעות ראש הממשלה , הרמטכ"ל שהוא המפקד העליון של הכוחות המזויינים , ו/או באמצעות דובר צה"ל . קצינים בכירים מוסרים אינפורמציה צבאית רק במסיבות עיתונאים מסודרות ורק אם הם מוזמנים אליהן ע"י ההיררכיה העליונה . תפקידו של האלוף סמי תורג'מן הוא לנהל את הקרב ולתכנן את הקרבות הקשים העתידיים שנכונו לו , ולא להעניק ראיונות טלוויזיוניים אקראיים. בעת מלחמת העולם ה- 2 היה זה ראש הממשלה הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל הפונקציה היחידה שמסרה מידע צבאי לאומה . במלחמת המפרץ הראשונה ב- 1990 בעיראק היה זה הגנרל האמריקני נורמאן שוורצקופף מפקד כוחות הקואליציה איש הצבא היחיד שמסר אינפורמציה צבאית מסודרת ו- שוטפת לציבור אודות מהלכי הקרבות . התברר שהוא נורמאן שוורצקופף יודע להתייצב לפני מצלמת טלוויזיה ומוכשר לנתח מהלכים צבאיים וגם לשמור מכל משמר על אגפיו ועל ביטחון שדה של צבאו .

טוב שצה"ל נמנע לפי שעה מלדווח לציבור כמה טנקים , תותחים , נגמ"שים , והליקופטרים עומדים ליטול חלק בכניסה הקרקעית לרצועת עזה , מה יש לרוץ לעבר כל מיקרופון ואל כל כתב צבאי . מה יש לצה"ל ל- פטפט כל הזמן ברשתות טלוויזיה והרדיו אודות הכניסה הקרקעית לרצועה . על הצבא בראשות הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ מוטל עול כבד של ניהול המלחמה ותכנון המהלכים הבאים . אין זה תפקידו לרוץ למיקרופונים . הציבור מעניק לפי שעה לצה"ל ולכוחותיו באוויר , בים , וביבשה אשראי עצום וסומך עליו בעיניים עצומות . הציבור הישראלי הזה חזק ואיתן ויכול להסתדר ללא ה- בַּרְבֶּרֶת האין סופית השוררת ברשתות הטלוויזיה והרדיו , שבין השאר חושפת סודות צבאיים ומגלה לאויב מידע מודיעיני יקר ערך . רמטכ"ל צה"ל בעבר רפאל "רפול" איתן אמר פעם שהוא יודע להילחם . הוא לא יודע לדבר . התפקיד של הצבא הוא להתכונן למלחמה ולא לקשקש בתקשורת האלקטרונית והכתובה . אני מתפלא על ראש הממשלה בנימין נתניהו ורמטכ"ל צה"ל בני גנץ שמרשים לברדק תקשורתי – צבאי כזה להתחולל בעת מלחמה . חשבתי לתומי שאת צה"ל מנהלים כיום אנשים חכמים יותר מבעבר . לבטח בענייני אחריות הנוגעת ל- מודיעין צבאי וביטחון שדה צבאי .

סוף הפוסט מס' 413. הועלה לאוויר בערב שבת – 11 ביולי 2014.