הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

הערה 3 : "אין צדק חברתי – ללא שידור ציבורי", ו- "ללא שידור ציבורי – אין דמוקרטיה", זועקים אנשי ערוץ 1 שוב ושוב באיחור זמן עצום. הם צודקים, אך מעניין שאיש מהם לא זעק את הסלוגנים החשובים הללו ב- 2002 כשמר יוסף בר-אל הכושל והבלתי מוכשר התמנה למנכ"ל רשות השידור. איש מהם גם לא זעק את זעקות הכאב מטעם השידור הציבורי ב- 2011 כשיוני בן מנחם הבלתי מוצלח והבלתי מתאים התמנה למנכ"ל רשות השידור והציב לידו בפסגת השידור הציבורי את ידידו זליג רבינוביץ'. עכשיו הם כולם שם בערוץ 1 נזכרים לבכות. מוזר, משונה, מביך, וחסר פשר עד למאוד מדוע בכל התמונות ושלטי המחאה בשחור/לבן שנשקפים אלינו במונדיאל ברזיל 2014 רואים רק את הטכנאים ואת אנשי הדירוג המשולב אך לא את עיתונאי ושדרני חטיבת החדשות של ערוץ 1, וגם לא את עיתונאי ושדרני חטיבת התוכניות של הערוץ הציבורי. 

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 406 : הועלה לאוויר בשעות אחה"צ של יום שישי – 27 ביוני 2014.

ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. זיכרון הבראזוקה של adidas נכרך בזיכרון הקולקטיב בארץ בו התקוות של עובדי ערוץ 1 לשמר את השידור הציבורי במתכונתו הישנה כפי שהיה פעם, זורחות ושוקעות אין קץ פעמים בקיץ הזה של 2014. (חלק ז'). פוסט מס' 406. כל הזכויות שמורות.

———————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. זיכרון הבראזוקה של adidas נכרך בזיכרון הקולקטיב בארץ בו התקוות של עובדי ערוץ 1 לשמר את השידור הציבורי במתכונתו הישנה כפי שהיה פעם, זורחות ושוקעות אין קץ פעמים בקיץ הזה של 2014. (חלק ז'). כל הזכויות שמורות.

1. לֵיאוֹ מֶסִי במשחק ארגנטינה – ניגריה 3 : 2 ב- 25 ביוני 2014 בפורטו אלגרה במונדיאל ברזיל 2014.

מגוחך לחשוב שאנשי ערוץ 1 שמשווקים לצופיהם על המסך הציבורי (איננו שלהם) את מסע המחאה האינטנסיבי שלהם בשחור / לבן נגד החלטת הממשלה לסגור את השידור הציבורי במתכונתו הישנה – העריכו כי ניתן לחיות לעַד בבועה מחורבנת מבלי להיפגע . הבועה הטלוויזיונית המכוערת והמחורבנת של ערוץ 1 נבנתה בתוך חודשים ספורים בין דצמבר 2001 לאפריל 2002 . ביום שישי – 7 בדצמבר 2001 שידרה חטיבת החדשות ב- "יוֹמָן" ריאיון נרחב (כ- 20 דקות) שערך מר עודד גרנות במוקטעה עם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפאת . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון התפלץ . הוא לא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מקיימת ריאיון בעיצומה של האינתיפאדה רוויית רצח והרג עם מי שנתפש בעיניו כ- ארכי טרוריסט , יאסר עראפאת . שובלי דם וגופות מרוטשות של אזרחים ישראליים רבים זקנים , גברים ונשים וטף מפיגועי התאבדות של "שהידים" פלסטיניים, מילאו את רחובות הערים, ו- היוו את מנת חלקה היומית של מדינת ישראל. אריק שרון יצא מדעתו כשראה את עודד גרנות באותו יום השישי ההוא של 7 בדצמבר 2001 מראיין בניחותא בזמן צפייה ראשי בשם השידור הציבורי את מי שנחשב בעיניו לנבל ו- רב מרצחים . מנהל חטיבת החדשות באותה העת היה מר רָפִיק חַלָבִּי וכסגניתו שימשה גב' יָעֵל חֵן . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה המ"מ הנצחי יָאִיר אַלוֹנִי . בתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור כיהן באופן זמני מר רָן גַלִינְקָא .אריק שרון טִלְפֵּן באותו יום שישי ההוא – 7 בדצמבר 2001 בתום שידור הריאיון עם יאסר עראפאת לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מר רענן כהן והורה לו לפטר מייד ולאלתר את רָן גַלִינְקָא שבתוקף תפקידו נחשב גם לעורך הראשי של רשות השידור לרבות כל משדרי רדיו "קול ישראל" וכל שידורי ערוץ 1 . רענן כהן השיב לראש הממשלה כי הדבר בלתי אפשרי מפני שרק אתמול (יום חמישי – 6 בדצמבר 2001) שלח הוא עצמו לרן גלינקא מסמך בו הוא מאריך בשם ממשלת ישראל את תקופת הניסיון שלו כמנכ"ל רשות השידור ב- שלושה חודשים נוספים .

טקסט מסמך : יום חמישי – 6 בדצמבר 2001 . השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן מאריך ל- רן גלינקא את מינויו הזמני בשלושה חודשים נוספים כ- מנכ"ל רשות השידור . למחרת, יום שישי – 7 בדצמבר 2001 שודר ב- "יומן" בערוץ 1 ב- Prime time ריאיון ארוך ומפורט שערך עודד גרנות במוקטעה בראמאללה עם יו"ר הרשת הפלסטינית ה- ארכי טרוריסט יאסר עראפאת . ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון התפלץ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ראש הממשלה אָרִיק שָרוֹן לא ידע את נפשו אך נאלץ לבלוע את הצפרדע . הוא המתין שלושה חודשים . במארס 2002 סולק רן גלינקא מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור . במקומו הוצב לתפקיד הרם מר יוסף בר-אל . עדיין לא מנכ"ל רשות השידור אלא רק המיועד . אולם מיועד בלעדי . שמו של יוסף בר-אל הועלה  ע"י השר רענן כהן מירכתי האוֹב של ערוץ 33 הכושל שהניב בראשות יוסף בר-אל במשך תקופה ארוכה רייטינג צפייה יומי רדוד ועלוב שנע בין % 0.0 ל- % 0.7 במקרה הטוב (אפשר לבדוק ולאמת את הנתונים בארכיון רשות השידור) . עבור רענן כהן זה כלל לא היה מדד . הוא היה צריך מנכ"ל רשות שידור שיעשה את הטוב בעיני ראש הממשלה ויהיה נאמן באופן מוחלט ל- אריאל שרון . מדדים וערכים אחרים של אישיות תקשורתית וטלוויזיונית כל כך בלתי מוכשרת שהוזמנה על ידם להתייצב בפסגת השידור הציבורי, לא עניינו את רענן כהן , וכנראה גם לא את אריאל שרון . הוא ראש הממשלה היה זקוק למנכ"ל שינהל את רשות השידור על פי זווית ראייה פוליטית שחופפת את זאת שלו, של אריאל שרון. ובאמת ביום שישי – 26 באפריל 2002 מיהר יוסף בר-אל בעודו רק מנכ"ל מיועד להכריז קֳבָל עַם ועוֹלָם בפני עיתונאית "מעריב" גב' שרי מקובר (היום עיתונאית ב- "ידיעות אחרונות") בזאת הלשון : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו, ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל, אעשה מה שהוא יאמר לי". מדהים שיוסף בר-אל הובא ממקום טלוויזיוני שכוח אֵל ובלתי חשוב אולם חולל Come back אישי וציבורי בלתי נשכח . בלתי צפוי ודרמטי אך מאידך כושל , לא מוצלח , מסריח , ועצוב בשני צידי המטבע של רשות השידור . המינוי היה כל כך מופרך ובלתי הגיוני עד שאותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון שמינו אותו את יוסף בר-אל לתפקיד הרם ביוני 2002 נאלצו להדיח אותו כעבור שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 ולסלק אותו לאלתר מרשות השידור . רבים מאנשי המחאה של ערוץ 1 בשחור / לבן כעת במונדיאל ברזיל 2014 , עמדו אז בצד והחרישו במשך שלוש שנים ארוכות בין קיץ 2002 לקיץ 2005 , נוכח ביצועיו הכושלים של אותו מנכ"ל רשות שידור כושל ובלתי מוכשר . מדהים שעיתונאים מובילים בחטיבת החדשות וויתרו אז בכזאת קלות על כבודם האישי והמקצועי , השליכו מעליהם מרצונם הם את הגלימה שלובשים אנשים בני חורין, החרישו ושתקו כשהם יודעים היטב ורואים מקרוב את המתחולל בין כותלי ערוץ 1. החנפנים האלה בחרו בחפץ לב ב- 2002 לשרת ולשתף פעולה עם אותו מנכ"ל כושל שהודח בעוון שחיתות ושוחד מסך ע"י הממשלה שהפקידה בידיו את השידור הציבורי . מדהים שהאנשים האלה , נבחרת של עיתונאים וכל מיני "אנשי מעש" טלוויזיוניים בערוץ 1 , חשבו פעם כי הם יכולים לחיות לעַד בתוך בועה מחורבנת שהפכה בתוך ימים ספורים למסריחה ומצחינה . שני האנשים המגוחכים ביותר בערוץ 1 שהחרישו והיו מוכנים לשתף פעולה עם יוסף בר-אל היו מ"מ מנהל ערוץ 1 יאיר אלוני ומנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי . שניהם נחשבו למנהיגי השידור הציבורי בעת ההיא , לקפטנים שלו , אולם נמנעו מלהניח את המפתחות על שולחנו של המנכ"ל המיועד . זה לא עזר להם . יאיר אלוני ורפיק חלבי סולקו על ידי יוסף בר-אל ממשרותיהם הבכירות . יוסף בר-אל פקד על מר יוֹסֵף "יוֹסִי" מְשוּלָם להחליף בתפקיד את יָאִיר אלוני כאמור מי שהיה מ"מ מנהל ערוץ 1 מאז 1 במאי 2000 (לאחר שהמנהל הקודם יאיר שטרן סיים את שירותו ב- 30 באפריל 2000). רָפִיק חַלָבִּי הודח בנסיבות מחמירות אחרות ועצובות . גם לא סימפטיות . לא נותרו שום שיירים מכבוד העבר שלהם . שניהם נראו לפתע מעוררי חמלה .

טקסט מסמך קטע עיתונות :  יום שישי – 26 באפריל 2002 . המיועד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל איננו מסתיר את כוונותיו מצהיר בפני המראיינת שלו גב' שרי מקובר : "אם ראש הממשלה יבקש ממני משהו , ויגיד לי שהבקשה על פי הערכתו היא לטובת עם ישראל , אעשה מה שהוא יאמר לי" . מדהים !  (באדיבות העיתון "מעריב") .

טקסט מסמך קטע עיתונות : 3 במאי 2005 . כותרת ראשית ב- Front Page (עמוד ראשון) של העיתון "מעריב" . הודח !  לראשונה בתולדות מדינת ישראל ותולדות רשות השידור החליטה הממשלה בראשותו של אריאל "אריק" שרון לסלק ולהדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן . (באדיבות עיתון "מעריב").

טקסט דומה שכזה אפשר לייחס גם למינויו של יוני בן מנחם ב- 2011 למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות מר בנימין "ביבי" נתניהו . תקצר היריעה מלפרט איזה תוכן שלילי ביותר נאמר ודווח לי ע"י אנשי ערוץ 1 וגם כמה מאנשי "קול ישראל" אודות תפקודו הלקוי של יוני בן מנחם הבלתי מוכשר ועוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ . השיבה לתמונת הפאזל הטראומתית ההיא מ- 2002 שמורכבת משרידיו של יוסף בר-אל משולה ל- "רפלקס פאבלוב" . בשעה שתמונות מחאת עובדי ערוץ 1 בשחור / לבן מרצדות ו- נשזרות כעת ביודעין בפדנטיות ודקדקנות על המסך הציבורי יחדיו עם שידורי מונדיאל ברזיל 2014 ומבצעי הכדורגל של ליאו מסי וניימאר בצבע , הן מחזירות אינסטינקטיבית את הצופים לקו ההתחלה ההוא ב- 2002 . מדוע עובדי ערוץ 1 לא יבבו אז…? למה הם לא הזילו דמעה בימם ההם…? כיצד זה לא הניחו בתקופה ההיא של חשרת עבים את המפתחות במאורגן על שולחנו של מפקד טלוויזיה שסולק מתפקידו בגין שחיתות ושוחד מסך…? מדוע הם נזכרו להתאבל על מר גורלם רק עכשיו…? למרות השילוב בין תמונות המחאה בשחור / לבן עם תמונות הצבע של מונדיאל ברזיל 2014 , גוזר בינתיים ערוץ 1 קופון נאה . רואים זאת היטב בטבלת הרייטינג בהמשך הפוסט . אך הבה אעזוב עכשיו את יוסף בר-אל ויוני בן מנחם ואשוב אל לֵיאוֹ מֶסִי ויוֹרָם אָרְבֵּל.

לֵיאוֹ מֶסִי ויוֹרָם אָרְבֵּל. 

השופט האיטלקי נִיקוֹלָה רִיצוֹלִי (Nicola Rizzoli) העניק אֶמֶש (יום רביעי – 25 ביוני 2014) בדקה ה- 42:28 ובדקה ה- 44:39 במחצית הראשונה שתי בעיטות חופשיות מ- 28 מטרים ומ- 24 מטרים בזו אחר זו (בהתאמה, בגין שתי הכשלות . ההכשלה השנייה של ליאו מסי עצמו) לארגנטינה במשחקה נגד ניגריה בבית מס' 6 המוקדם במונדיאל ברזיל 2014. מפני שכולם למדו לסובב את הכדור המתעתע והמסוכן מחזה הבעיטה החופשית הופך לריטואל טלוויזיוני, מאבק הערכות והשערות בין השוער והחומה שלו לבין הבועט . להיכן הוא יבעט ? איזה מסלול תעופה יבחר לכדור החופשי שלו ? העסק מעניין ומותח וודאי כש- לֵיאוֹ מֶסִי נמצא בעניינים והוא שאמור להוציא לפועל את העונש שהוטל על ניגריה בגין הפגיעה בו. אפשר היה לשמוע אמש את אָנְיֶימָה צועק לשחקני החומה שלו, מדריך, ומכוון אותם היכן לעמוד. רשת המיקרופונים שהוצבה סביב האצטדיון בפורטו אלגרה קלטה את הוראותיו של אָנְיֶימָה העצבני והדרוך. לֵיאוֹ מֶסִי הופקד לבעוט את שני הכדורים החופשיים בעוד ממולו מתייצב השוער הניגרי רב הניסיון אָנְיֶימָה, מי שמוכר היטב לאוהדי הכדורגל בארץ (שיחק במדי הפועל ת"א ומכבי ת"א). לֵיאוֹ מֶסִי הופך את חיֵי HBS וגם את חיָי למאושרים יותר. אני מתבונן בכל תנועה של לֵיאוֹ מֶסִי בשבע עיניים. נמשך אליו כמו אל מגנט. הרי הוא אחד מטריאומווירט מהנדסי הכדורגל הבלתי נשכחים של מועדון הכדורגל ברצלונה יחדיו עם אָנְדְרֶאס אִינְיֶיסְטָה וצָ'אבִּי הֶרְנָנְדֶס הזכורים לטוב. אני למֵד לדעת שגם HBS ממוגנטת ומאוהבת בלֵיאוֹ מֶסִי כמוני אך היא מתבוננת בו עם 32 מצלמות. לֵיאוֹ מֶסִי שייך לרשימה היסטורית לא ארוכה של ווירטואוזים בכדורגל. הוא אחד מאובייקטים הצילום החשובים ביותר בעולם הכדורגל כיום, בגינו הקימה HBS מערכת צילום טלוויזיונית כל כך משוכללת במונדיאל ברזיל 2014.

בשני המקרים של הבעיטות החופשיות של ארגנטינה נגד ניגריה בשלהי המחצית הראשונה מוצב הכדור באזור גאוגראפי דומה : בצדה הימני של הרחבה הניגרית. בבעיטה הראשונה לֵיאוֹ מֶסִי נכשל ו- אָנְיֶימָה גובר עליו בזינוק מרשים. אולם בבעיטה השנייה לֵיאוֹ מֶסִי צולח אולי בגלל שהחומה הניגרית כ- 8 מטרים מהכדור. הביצוע של הבעיטה השנייה הוא העתק של הראשונה. הכדור המסובב של ליאו מסי מכוון כמו בפעם הראשונה לעבר הקורה הימנית (מנקודת מבטו) ו/או לעבר הקורה השמאלית (מנקודת מבטו של אניימה). הוא עובר כברת דרך של 24 מטרים ב- 1.4 שניות. מהירות ממוצעת של 61.7 קמ"ש. לא מהר מידי אבל מדויק מאוד. יורם ארבל נסער : "…מסי משחק נכון עם הכדור החדש הזה…זה כדור קל…אבל הוא נותן לו המון רגש…הוא נותן ספין מתחת לכדור…". דני נוימן מתערב. הוא מזכיר שהכדור מסתובב וכי אי אפשר לעצור את מסי. אין שום חשיבות לדבריו. כפרשן הוא איננו אומר שום דבר חדש. וודאי שליאו מסי ניתן לעצירה בבעיטות חופשיות משלוש סיבות. האחת בגלל שהחומות אינן ניצבות מולו כפי שקבוע בחוק במרחק של 9.15 מטרים. הן עומדות הרבה יותר קרוב, 8 מטרים, לעיתים 7 מטרים, ואפילו פחות. כל ס"מ קובע. הסיבה השנייה היא פועל יוצא של הראשונה. בשל קרבת החומה לכדור בטרם הבעיטה, לֵיאוֹ מֶסִי וגם בועטים אחרים צריכים להתאמץ לא רק כדי לסובב את הכדור אלא גם על מנת להעלות אותו מעלה. הדבר נעשה על חשבון עוצמת הבעיטה בכדור . עובדה שכדורים מסובבים רבים שנבעטים מבעיטות חופשיות נתקלים בחומות רק מפני שהן ניצבות קרוב מידי לכדור הנייח, וכלל לא על פי מה שנקבע בחוק. הסיבה השלישית היא בחירת מקום בניין החומה ע"י השוער והבנתו את חוקי האווירודינמיקה הפועלים על הכדור שנע במהירות קדימה לעבר השער וגם מסתובב סביב עצמו. הערה שלי : HBS שעובדת מטעם ה- FIFA ועבור ה- FIFA מוסרת לנו מידי פעם מידע אלקטרוני העוסק במרחק הכדור מהשער בעת בעיטות חופשיות אולם לעולם לא את מרחק הכדור מהחומה . ברור שכל השופטים ללא יוצא מן הכלל (עד כה) אינם מתעקשים לשרטט את קצף התרסיס המסמן לחומה את מקום עומדה כפי שקבוע בחוק, 9.15 מטרים מהכדור.

כבר הוסבר כאן לא פעם אחת כי בעת הבעיטה החופשית המסובבת של לֵיאוֹ מֶסִי (וגם של הבועטים האחרים) מופעלת על הכדור הפרדת כוחות. כוח אחד מסובב את הכדור סביב עצמו והכוח השני מאיץ את הכדור לפנים. פעולת הפרדת הכוחות מסובבת את הכדור אולם איננה מאפשרת לסך כוח הבעיטה כולה לעבור דרך מרכז הכובד של הכדור. סיבוב הכדור נעשה על חשבון העוצמה, הכוח, והמהירות שאמורים לדחוף אותו לפנים. אילו אָנְיֶימָה היה שוער חושב וקצת יותר עירני היה מבין שלֵיאוֹ מֶסִי עומד לשגר את הכדור החופשי שלו שוב לאותה כתובת אליה שלח את הכדור הראשון. הכדור השני של לֵיאוֹ מֶסִי היה איטי יחסי, רק 61.7 קמ"ש. גם אם החוֹמָה הסתירה במשהו לאָנְיֶימָה את מסלול הכדור הוא היה חייב לקחת הימור קטן ולהתייצב סמוך יותר לקורה השמאלית שלו (מנקודת מבטו) מאשר לקורה הימנית שלו (גם כן מנקודת מבטו). צריך להבין שצורת התייצבותו של מסי ליד הכדור (שניים אולי שלושה צעדים ממנו) מצביעה על ההתכוננות של ליאו מסי לבעוט Spin לקורה הקרובה , הימנית מנקודת מבטו (השמאלית מנקודת מבטו של אָנְיֶימָה). אילו לֵיאוֹ מֶסִי היה מתכוון לבעוט את הכדור המסובב שלו לעבר הקורה הרחוקה, השמאלית מנקודת מבטו והימנית מנקודת מבטו של אָנְיֶימָה , ההרצה שלו ומרחק ההרצה היו מתאפיינים באופן שונה. בעיטה מסובבת לקורה הרחוקה דורשת הרצה שונה לכדור ומאמץ גופני והשקעת כוח גדולה יותר. אניימה בחוסר הבנתו את חוקי האווירודינמיקה ואי יכולתו לקרוא את מפת המשחק שילם מחיר כבד כפי ששילם שוער נבחרת ישראל הרשלן בוני גינזבורג לפני רבע מאה ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג במשחק קדם גביע העולם איטליה 90' ישראל – אוסטרליה (1:1). בוני גינזבורג והחומה שלו קרסו לחלוטין מול הבעיטה החופשית ההיא של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס מטווח של 28 מטרים. יורם ארבל חייב במידה רבה את שגשוג הגיית הסְלוֹגָן ההוא שלו והשתרשותו בניב השפה העברית, "ככה לא בונים חומה", לכישלונו של בוני גינזבורג. אירוע מעניין וגם תמוה : חולשתו הנואשת של בוני גינזבורג על כר הדשא הפכה באופן פרדוקסלי להצלחתו המרשימה של יורם ארבל ליד המיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

הרֶגֶל בגופנו (כ- % 17 מסך משקל גוף האדם) היא איבר גַס וכבד בהשוואה ליָד. הקואורדינציה של תנועת הרֶגֶל של אדם ממוצע לרבות בעיטה בכדור היא יותר כוחנית ומסורבלת ופחות מדויקת מאשר תנועת היד. קשה מאוד לקלוע סַלִים ברֶגֶל. קַל לקלוע אותם ביָד. למרות האמור לעיל הרגל השמאלית של לֵיאוֹ מֶסִי היא איבר ספורטיבי שונה משל רבים מאתנו. הרֶגֶל שלו היא מכשיר מדויק לא רק בבעיטות חופשיות מסובבות לשער, אלא גם בשליטה בכדור, בהחזקת הכדור, במסירות סרגל לחבריו, ומבלי לאבד את כישרונו בארגון המשחק. את אותם הדברים הללו אמרו בצדק גם אודותיהם של קודמיו בועטים מוכשרים כמו , פרנץ בקנבאואר, רוברטו ריבלינו, פלה, גרינצ'ה, דייגו ארמאנדו מאראדונה, דיוויד בקהאם, ריינר בונהוף, מרדכי שפיגלר, אורי מלמיליאן , ואחרים.

2. ערוץ 1 החמיץ הזדמנות נדירה לחולל מהפכת טלוויזיה של ממש בכיסוי מונדיאל ברזיל 2014. אולפן המונדיאל המנווט בירושלים – צפוי ומשעמם.

הבעיטות החופשיות המסובבות מטווחים של 30 – 16 מטרים והמאבק בין הבועטים לשוערים והחומות שלהם הפכו ל- ריטואל טלוויזיוני שובה עין בגלל "סכנת השוערים" שהן טומנות בחובן . בימאי הטלוויזיה של HBS ממתינים ומצפים להן כמו המוני הצופים שלהם מפני שמדובר בשימוש בכלי נשק קטלני אם מותר להתנסח כך בהתמודדות ספורטיבית. רגל שמאל של ליאו מסי היא בפירוש נשק מדויק ו- קטלני. אם קוראי הבלוג ישימו לב לעבודת הכיסוי של בימאי HBS את היערכות הכוחות לקראת הדו קרב הקונקרטי הזה בין הבועט הארגנטיני ליאו מסי לבין השוער הניגרי, הם יגלו את העובדות הבאות : לֵיאוֹ מֶסִי הוכשל בדקה ה- 44:38 של המחצית הראשונה ובעט את הכדור החופשי בדקה ה- 45:54 . תקופת זמן שנמשכת 1:16 דקה בין ההכשלה לבין ההוצאה לפועל מאפשרת לבימאי HBS לבנות את הדרמה ולהשתמש ב- 12 מצלמות ו- 15 חיתוכים ומעברים בין המצלמות כדי להביא למיליארד צופי טלוויזיה בעולם את הכיסוי המיטבי שלו הדן בהיערכות היריבים לקראת הרגע המכריע. זהו באמת כיסוי טלוויזיוני מיטבי כי בין השאר רואים בצילומים מקרוב מאוד על כל המסך גם את לֵיאוֹ מֶסִי ואָנְיֶימָה מתכוננים לקראת העימות . הם כל כך קרובים  אליך עד שאתה כמעט יכול געת בהם ולקרוא את מחשבותיהם . מיליארד צופי טלוויזיה עוסקים בריטואל ובשאלה להיכן לֵיאוֹ מֶסִי ישגר את הכדור . HBS מחוללת עבודת כיסוי נפלאה. הדחיפה ו- ההכשלה של ליאו מסי ע"י שני הנִיגֶרִים אוֹנָאזִי (Onazi מס' 17) דוֹחֵף , ו- אוֹמֶרוּ (Omeruo מס' 22) שַם לוֹ רֶגֶל, משוחזרות בשני הילוכים חוזרים לתפארת ב- SSM . מדובר בעבודה טלוויזיונית – עיתונאית מהדרגה העליונה ביותר. צילומים חדים, ברורים, ומרהיבים ב- Extreme Close Up בהילוכים איטיים מאוד חושפים היטב בפני שדרני וצופי הטלוויזיה את שני המכשילים. מְשוּנֶה שיורם ארבל ודני נוימן עוסקים שוב בשידור ספרותי כללי ולא מזהים עבור צופי הטלוויזיה בישראל את שני השחקנים הניגרים שעברו עבירה בלתי מחויבת המציאות על לֵיאוֹ מֶסִי, הזיקו לנבחרתם, וגרמו לעונש הקטלני.

האולפן מנווט בירושלים בירושלים קיבל בונוס. המחצית הראשונה של המשחק ארגנטינה – ניגריה הסתיימה ב- בעיטה חופשית מדויקת של ליאו מסי. במקום להכין מבעוד מועד חומר טלוויזיוני ארכיוני שעוסק בבעיטות חופשיות הקטלניות שהכריעו משחקים במונדיאלים שהיו, לרבות לֵיאוֹ מֶסִי, כדי לדון באחד היסודות המרתקים במשחק הכדורגל – עוברים לגב' מירי אליקים באולפן המנווט שכמו מוֹרָה בכיתה היא מעניקה את רשות הדיבור לתלמידיה. מדובר בדיון לא מעניין. זאב זלצר אומר בתורו כי "ארגנטינה טובה מניגריה בכל פרמטר". כבודו במקומו מונח אולם הוא איננו מחדֵש דבר. אחריו מצטרפים לשיחה המשעממת והצפויה לירן שכנר ואלון חזן . גם הם לא תורמים להשכלתי. המורה גב' מירי אליקים עוברת מתלמיד לתלמיד כמו בסרט נע ומבקשת את חוות דעתו אודות האירועים המתקיימים בברזיל לפעמים היא גם מחווה את דעתה. מדובר בפארסה. עוד שיעור משעמם בביה"ס. זהו אולפן ארכאי רווי דיבורים, נעדר קצב, חסר כתבות עיתונאיות מהנעשה בברזיל באצטדיונים ומחוצה להם, נטול כל אטרקטיביות וויזואלית אנושית, ובסופו של דבר איננו מחדש ולא משכיל את צופיו. ערוץ 1 לא הכין את שיעורי הבית שלו, התקבע בתוך בועה, ודאג להחמיץ הפקה איכותית והזדמנות היסטורית נדירה לתפעל מערכת עיתונאית מקורית בברזיל עצמה. בכך הפסיד גם את אהדת הציבור.  

במונדיאל צִ'ילֶה 1962 כבש הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha) שער בבעיטה מסובבת נגד שוער נבחרת אנגליה רונאלד "רון" ספרינגט (Ronald Springett) במשחק רבע הגמר באליפות ההיא . ברזיל ניצחה את אנגליה 1:3. במונדיאל אנגליה 1966 כבשו גארינצ'ה ופֶּלֶה (Pele) שני שערים בבעיטות חופשיות מסובבות נגד שוער נבחרת בולגריה גיאורג ניידאנוב (George Naidenov) במשחק המוקדם בבית . ברזיל ניצחה את בולגריה 0:2. במונדיאל מכסיקו 1970 הבקיע הברזילאי רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ (Roberto Rivelino) שער מבעיטה חופשית מסובבת נגד השוער הצ'כוסלובקי איבו וויקטור (Ivo Viktor) במשחק בבית המוקדם. ברזיל ניצחה את צ'כוסלובקיה 1:4 אח"כ הבקיע פֶּלֶה שער מבעיטה חופשית מסובבת נגד השוער הרומני סטריקה אדמאצ'ה (Sterica Adamache) , גם כן בבית המוקדם במונדיאל מכסיקו 1970. ברזיל ניצחה את רומניה 2:3. הדוגמאות רבות מספור . איך אפשר לשכוח את הכדורים המסובבים של דייגו ארמאנדו מאראדונה ודיוויד בקהאם ? מדוע לא להזמין לאולפן פרופסור לאווירונאוטיקה מהטכניון בחיפה כדי שיסביר באופן פופולארי לצופי הטלוויזיה את "תופעת מגנוס" המתחוללת בעת הבעיטות המסובבות ומדוע הן הופכות בשבריר שנייה לטראומטיות.

מצלמות הטלוויזיה האחוריות (הוצבו בקו רוּם גבוה מאחורי שני השערים) במכסיקו 1970 , שיווקו בהצלחה מירבִּית את רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ אחד מגדולי הבועטים של ברזיל בכל הזמנים. רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ היה השחקן שכבש את שער הבכורה של ברזיל בבעיטה חופשית מסובבת ממרחק של  18 מטר ב- 3 ביוני 1970 באִצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגְוָואדָאלָאחָרָה במשחק נגד צ'כוסלובקיה בבית המוקדם. הבימאי המכסיקני הפך במפתיע ובניגוד למקובל את המצלמה האחורית (של ניידת השידור) שהוצבה מאחורי השער הדרומי לרגע קט למצלמה המובילה שלוֹ . סצנת הבעיטה כולה מול החומה צולמה כולה מאחורי השער הצ'כוסלובקי. זווית הצילום הזאת הייתה ראשונית וחדשנית , וגם מעניינת ומאירת עיניים. עד אותו רגע לא ראינו שוֹט טלוויזיה כזה. זה היה מומנט דרמטי והיסטורי בהתפתחות הכיסוי של משחקי הכדורגל בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית . עד אז היה נהוג לצלם את מהלך הבעיטות החופשיות באמצעות המצלמה המרכזית המובילה , זאת הניצבת ברוּם האִצטדיון מעל קו האמצע. הבימאי המכסיקני שהפך את המצלמה האחורית מאחורי שערה של צ'כוסלובקיה למצלמה מובילה הגשים את פילוסופיית הכיסוי של כל ניידת שידור רבת מצלמות באשר היא, הגורסת, "כי תפקידו של כל שוֹט (Shot) צילום המנותב ל- "אוויר" (מבין מִגוון האפשרויות העומדות לרשות הבימאי בניידת השידור) הוא להושיב את צופה הטלוויזיה בסלון ביתו במקום הטוב ביותר ביציע באִצטדיון. פעם זה יכול להיות ברוֹם היציע האמצעי, פעם אחרת על קווי המגרש, ולעיתים גם ברוֹם היציע האחורי".

השוער הצֶ'כוֹסְלוֹבָקִי אִיבוֹ וִויקְטוֹר (Ivo Viktor – שוער קבוצת דוּקְלָה פראג) העמיד קיר מָגֵן רחב בן שישה שחקנים . הקיצוני הימני של נבחרת ברזיל זָ'אִירְזִינְיוֹ (מס' 7) התייצב בשורת החומה בצידה הימני (מנקודת מבטו של השוֹעֵר). רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ הבועט ברגל שמאל יכול היה לסובב את הכדור רק בכיוון זָ'אִירְזִינְיוֹ. על פי אוֹת מוסכם חמק משם השחקן הברזילי הזריז עם יריית הכדור. ברֶוַוח שנוצר חדר הקליע והכניע את וִויקְטוֹר. כל הסיפור ארך פחות משנייה אחת. שַדָּר המשחק בקטע ההיסטורי הזה (שמור בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1) היה הבריטי דֵיוִויד קוֹלְמָאן  (David Coleman) המנוח והמיתולוגי מ- BBC. הוא היה מופתע לא פחות מהשוער הצ'כוסלובקי. שומעים את זה בקולו. “…What a Goal…”, שאג דייויד קולמאן למיקרופון של רשת הטלוויזיה הבריטית ה- BBC.

טקסט תמונה : קיץ 1970 . מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. אחת התמונות החשובות בתולדות התפתחות כיסוי הכדורגל בטלוויזיה הבינלאומית. הטלוויזיה המכסיקנית (TELEMEXICO) מחוללת היסטוריה במונדיאל של מכסיקו 1970 , ומציבה בפעם הראשונה בהיסטוריה מצלמות אחוריות לכיסוי משחק הכדורגל. מראה מרנין מאין כמותו. היום זה טריוויה. אז זה היה חידוש עצום. הבימאי המכסיקני משתמש בחידוש הדרמטי  הזה והופך לראשונה בהיסטוריה את המצלמה האחורית למצלמה מובילה בשידור הישיר. החומה מסתירה את הכדור למצלמה וגם לשוער. השוער הצ'כוסלובקי איבו וויקטור איננו רואה את הבועט הברזילי רוברטו ריבלינו. משמאל נראה הברזילי רוברטו ריבלינו שנייה לפני הבעיטה שהביאה לכיבוש השער הצ'כוסלובאקי. מימין לשבעת השחקנים הצ'כוסלובקיים בחומה הלבנה ניצב הברזילי ז'אירזיניו (מס' 7). שחקן צ'כוסלובקי אחר שומר על טוסטאו. קיצוני מימין זהו הברזילי גרסון ועל קשת ה- 16 ניצב פלה. ( באדיבות TELEMEXICO 1970).

הבעיטה החופשית המסובבת והמתוכננת של רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ במונדיאל מכסיקו 1970 שהביאה לכיבוש השער הצ'כוסלובקי פתחה את הסרט הטלוויזיה שלי מהימים ההם שעסק ודן ב- "חֶקֶר הבעיטה החופשית בכדורגל מנקודת מבט פיסיקאלית – אווירודינמית". הבימאי המכסיקני שידֵר מייד שני הילוכים חוזרים איטיים של הבקעת השער מהבעיטה החופשית של הברזילאי רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ. הראשון – מהמצלמה המובילה המקורית והשני – מהמצלמה האחורית שהפכה למובילה לזמן קצר בגלל האירוע. סדר הילוכים שונה ממה שהיה נהוג באירופה. אף על פי כֵן תּוֹעַד האירוע ברמה גבוהה יחסית לאמצעים הטכנולוגיים וציוד הצילום שהיה קיימים אז . לבימאי המכסיקני היה הרבה זמן להתכונן לבעיטה החופשית של ברזיל בעקבות הכשלתו של פֶּלֶה . החומה הצ'כוסלובקית התארגנה באיטיות, וליד הכדור ניצבו בתחילה פֶּלֶה וגֶרְסוֹן. רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ לא היה בתמונה. אח"כ הכול השתנה. פֶּלֶה וגֶרְסוֹן התרחקו מאזור הבעיטה ורִיבֶלִינוֹ התקרב למקום האירוע. רוֹבֶּרְטוֹ רִיבֶלִינוֹ הִשווה את התוצאה  ל- 1:1. המשחק הסתיים בתוצאה 1:4 לטובת ברזיל.  

3. הערה לשדר יורם ארבל הנוגעת לנתוני כדור ה- Brazuka – נתונים שעוסקים במשקלו, היקפו, ובמקדֵם האלסטי שלו.

אנוכי מאזין בקפידה לשידוריו של יורם ארבל ותמה כל פעם מחדש כשהוא מתייחס למשקל של כדור המשחק במונדיאל ברזיל 2014 "בראזוקה" (Brazuka) באופן ספרותי, "הכדור קל…הכדור הזה יותר קל…הכדור הוא קל…וכו'…", ולא מדבר עם קהל צופיו עובדות. ב- נתונים מתמטיים. קַל הוא מונח יחסי . מידת משקל שאמורה להתייחס למשהו. כשיורם ארבל אומר לצופיו כי "הכדור קל" למה הוא מתכוון ? קל יחסית לעומת כדורסל ? קל יחסית בהשוואה ל- כדור ברזל ? ו/או קל יחסית לכרית נוצות ? מה כל כך קשה ליורם ארבל לומר לצופיו כי משקל הכדורגל כפי ש- מצוין בספר החוקה נע בין 396 גרם ל- 453 גרם והיקפו בין 68 ס"מ ל- 71 ס"מ. חברת ההנעלה וההלבשה הגרמנית adidas שחתמה עם ה- FIFA על הסכם Sponsorship ב- 1970, וכעת האריכה את תוקף החתימה עד 2030, היא האחראית על אספקת הכדורים. החוזה המיוחד וארוך טווח בן 60 שנים בין אדידאס ל- FIFA מונע מחברות הנעלה והלבשה מתחרות כמו "נייקי", "ריבוק" ו- "דיאדורה" להיכנס לזירת התחרות המסחרית היוקרתית. חברת אדידאס רבת המוניטין משלמת ל- FIFA כ- 125000000 (מאה עשרים וחמישה מיליון) דולר תמורת הבלעדיות בכל מונדיאל. חברת אדידאס (adidas) מייצרת הכדורים עבור המונדיאלים איננה רשאית כמובן לשנות את מידות הכדור מכפי שנקבע בחוק. משקל והיקף כדור ה- בראזוקה במונדיאל ברזיל 2014 זהה למשקל והיקף הכדור ששוחק בפעם הראשונה בטורנירים רשמיים בינלאומיים, אלה של אולימפיאדות פאריס 1924 ו- אמשטרדם 1928 (אורוגוואי זכתה בהם פעמיים במדליות הזהב), ואח"כ גם במונדיאל אורוגוואי 1930. חברת "אדידאס" פרסמה זה מכבר את נתוני משקלו והיקפו של הבראזוקה, לרבות נתון האלסטיות של הכדור החדש. משקלו 437 גרם. היקפו 69 ס"מ. ולאחר נפילה חופשית מגובה של כמה מטרים הוא צריך לנתר בחזרה לגובה של 1.41 מטר.

טקסט תמונה : adidas חושפת את הבראזוקה ב- מונדיאל ברזיל 2014 ואת נתוניו : משקל 437 גרם, היקף 69 ס"מ, ואת מידת האלסטיות שלו. הכדור צריך לנתר מהקרקע לגובה של 1.41 מטר לאחר שמפילים אותו מגובה של מטרים אחדים. (מקור התמונה : חברת אדידאס).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970. חברת ההנעלה וההלבשה אדידאס חותמת על חוזה ארוך טווח עם ה- FIFA ו- מייצרת עבורה את הכדורים לגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1970. (ארכיון חברת אדידאס).

מונדיאל מערב גרמניה 1974. חברת ההנעלה וההלבשה אדידאס מייצרת עבור ה- FIFA את הכדורים לגביע העולם בכדורגל של גרמניה 1974. (ארכיון חברת אדידאס).

טקסט תמונה : 1924 . לפני 90 שנים . תזכורת מהעבר הרחוק . נבחרת אורוגוואי אלופת אולימפיאדות פאריס 1924 ואמשטרדאם 1928 עם כדור העור הישן ההוא והשרוכים . עד להופעת אדידאס היה מדובר בכדור שהיה מיוצר מעור ובתוכו פנימית גומי . עומד שלישי מימין הרץ התוקף חוזה אנדרדה שהיה פעמיים אלוף אולימפי ופעם אחת אלוף עולם ב- 1930 במונדיאלהראשון במונטבידיאו . (באדיבות הטלוויזיה האורוגוואית) .

טקסט תמונה : מונדיאל אורוגוואי 1930 . זוהי נבחרת ארגנטינה שהוכתרה כסגנית אלופת העולם עם כדור העור הישן . (באדיבות הטלוויזיה הארגנטינאית ATC 9 ו- FIFA) .

טקסט תמונה : מונדיאל אורוגוואי 1950 . זוהי אלופת העולם אורוגוואי שניצחה במשחק הגמר את ברזיל 2 : 1. כורע שני משמאל אלסידס אדגארדו ג'יגיה (Alcides Edgardo Ghiggia) מבקיע שער הניצחון. שיחקו אז בכדורי עור ובתוכם פנימית מתנפחת. (באדיבות הטלוויזיה האורוגוואית ו- FIFA). 

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970 . חלוץ מערב גרמניה גרד מילר כובש את שער הניצחון 3 : 2 נגד פיטר בונטי שוער אנגליה אלופת העולם היוצאת . כדור המשחק הוא כדור אדידאס . (באדיבות TELEMEXICO 1970) .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970. חלוץ ברזיל ז'אירזיניו (באמצע) מבקיע במשחק הגמר את שערו של האיטלקי אנריקו אלברטוסי (שוכב). המגן ג'יאני פאקטי מנסה לגונן ללא הצלחה. (באדיבות TELEMEXICO 1970. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982 . דייגו ארמאנדו מאראדונה נאבק על כדור אדידאס עם יריב ברזילאי . ניתן לראות כי מאראדונה נועל נעלי פומה ויריבו נעלי אדידאס . (באדיבות RTVE) .

חיפשתי בספר חוקת הכדורגל המצוי בחדר עבודתי את מידת האלסטיות של הכדורגל, כלומר לחץ האוויר בתוכו. לא מצאתי. לעומת זה ספר חוקת הכדורסל מצביע בבירור על מידת האלסטיות של כדור המשחק. הפלת הכדור לקרקע מגובה 1.80 מ' (בתחתיתו) מחייבת אותו לנתר בחזרה לגובה של 1.40 בחלקו העליון. והנה באה עכשיו חברת adidas ומביאה את המרכיב האלסטי של הכדור החדש שלה ה- בראזוקה. הפלתו מגובה של כמה מטרים מחייבת אותו לנתר בחזרה לגובה של 1.41 מ'.

המקדם האלסטי של הכדורגל.

אנוכי מבקש להסב את תשומת לבם של קוראי הבלוג לנושא הנוגע למקדם האלסטי של כדור הבראזוקה. אני זוכר שבהיותנו ילדים קטנים היינו מצטופפים סביב מגרש הכדורגל של הפועל בקיבוץ אפיקים מוקף בעצי ה- אקליפטוסים הגבוהים, מסתכלים בהערצה בכוכבי קבוצת הכדורגל שלנו ובראשם שלמה קֶסְלֶר, אליהו וִוילְדֶר, צבי לוֹפָּטִין, ו- זוּזוּ מתמודדים נגד קבוצת הכדורגל ה- "הונגרית" של קיבוץ מעגן על שפת הכינרת ובראשם החלוץ המרכזי נֵגוּש (הצנחן פרץ גולשטיין ז"ל ויואל פלגי כותב הספר "רוח גדולה באה" היו חברי קיבוץ מעגן). לפני כל משחק בימים ההם נערך טקס חניכת כדור המשחק ע"י השופט. קיבוצניק שלא היה מוכשר להיות כדורגלן אך מספיק להיות שופט. השופט היה נוטל את כדור המשחק הישן עשוי עור ופנימית ורכוס ע"י שרוך ארוך, ולוחץ אותו בשתי ידיו, כדי לוודא שהוא מנופח מספיק. ברור שתכף ומייד נוצרו חילוקי דעות . חלק אמר שהכדור מנופח מידי והחלק האחר טען שחסר אוויר בכדור. לעיתים היינו אנו הילדים מצווים לרוץ עם הכדור אל הקומפרסור של הגראז' הסמוך של הקיבוץ כדי לדחוס עוד קצת אוויר לפנימית הגומי.

פוטנציאל האלסטיות של הכדור (כלומר מידת הקפיציות בגין ניפוח אידאלי שלו ולחץ האוויר בתוכו) היא נתון מהותי הנוגע למהירות תנועתו לאחר בעיטה ו/או נגיחה בו. מציאת המקדם האלסטי (ו/או מקדם הקפיציות) של הכדור מתבסס על נוסחה שבה e שווה לשורש ריבועי של הגובה ממנו הופל הכדור לקרקע (h1) חלקי הגובה אליו ניתר הכדור בחזרה לאחר פגיעתו בקרקע (h2). למשל : אם מפילים כדור מגובה של 10 מטרים (h1) לקרקע והוא מנתר בחזרה לגובה של 0.92 מ' הרי המקדם האלסטי שלו (e) שווה ל- 0.92.

אפשר לבחון זאת באמצעות חישובים מתמטיים לא כל כך מסובכים.

הוכחת הנוסחה הנ"ל מבוססת על שני חוקים יסודיים בטבע . הראשון – חוק שימור התנע . חוק שימור התנע קובע כלהלן : 'm1v1 + m2v2 = m1v1' + m2v2 . כלומר שני גופים בעלי מסות m1 ו- m2 נעים במהירויות שונות v1 ו- v2 שמתנגשים , הרי סכום התנע שלהם לפני ההתנגשות שווה לסכום התנע שלהם לאחר ההתנגשות . חוק שימור האנרגיה דומה לחוק שימור התנע . גם במקרה זה סכום האנרגיה של שני הגופים לפני ההתנגשות שווה לזה שלאחר ההתנגשות . כשמדובר בהתנגשות אלסטית לחלוטין אין איבוד אנרגיה כתוצאה מההתנגשות . האנרגיה היחידה שיש למערכת היא אנרגיה קינטית שמוצאת את ביטויה המתמטי בנוסחה mv בריבוע חלקי 2 . במקרה זה מקבל חוק שימור האנרגיה את הצורה הבאה :

מדובר בשתי משוואות שלפחות אחת מהן (משוואת שימור האנרגיה) היא די מסובכת כי היא מכילה ביטויים מהמעלה השנייה (בריבוע) . שתי המשוואות האלסטיות אומרות כי המהירות היחסית של שני הגופים אחרי ההתנגשות שווה למהירות היחסית שלהם לפני ההתנגשות . זה נכון אך ורק כשמדובר בהתנגשות אלסטית לחלוטין . בהתנגשות אלסטית – פלסטית כמו התנגשות הכדורגל בכר הדשא ו/או בקורה ובמשקוף , ו/או התנגשות בין נעל הכדורגלן לכדור , ו/או התנגשות בין הראש לכדור , המהירות היחסית של הכדור לאחר ההתנגשות קטנה ממהירותו היחסית לפני ההתנגשות בגלל כל מיני איבודי אנרגיה בשעת ההתנגשות שהיא בכיוונים מנוגדים . וזה הולך ככה :

המהירות אחרי ההתנגשות שווה למהירות אחרי ההתנגשות כפול המקדם האלסטי (e) בסימן מינוס כי מהירויות הכדור לפני ואחרי ההתנגשות הן בכיוונים מנוגדים (לפני ההתנגשות בכיוון מטה ולאחריה כלפי מעלה ואז מתקבלת הנוסחה :

את 'v1 ו- v1 אפשר לבטא בעזרת h1 ו- h2 שהם גדלים נוחים יותר למדידה מהמהירויות ומשיקולי אנרגיה . אנרגיה פוטנציאלית : ep = mgh . אנרגיה קינטית :  2 ek = 1/2 mv (אנרגיה קינטית שווה ל חצי MV בריבוע . כלומר : mgh1 = 1/2 mv1 2 . פעולות מתמטיות לא מסובכות יובילו אותנו מכאן למקדם האלסטי – ששווה ל- v1  חלקי  v1 –  ששווה למקדם האלסטי e ששווה לשורש ריבועי של h1 חלקי h2 . אני אנסה לפשט זאת : כשהכדור נמצא בגובה h1 מעל הקרקע במצב מנוחה והוא נופל נפילה חופשית הופכת כל האנרגיה הפוטנציאלית שהייתה לו לפני תחילת התנועה לאנרגיה קינטית כאשר הוא פוגש את הקרקע . באופן דומה הופכת כל האנרגיה הקינטית שלו לאחר הפגיעה בקרקע לאנרגיה פוטנציאלית כשהוא מגיע לשיא הגובה ב- h2 .

למקדם האלסטי של הכדורגל כמו גם זה של כדורעף , של כדורסל , ו/או כמו גם של כדור טניס – זה שקובע את גמישותו וקפיציותו , יש השפעה מכרעת על התפתחות אופי המשחק . אופי משחק שנובע מ- מהירות תנועת הכדור , יכולת הבלימה שלו , והכישרון הטכני האישי של כל שחקן באשר הוא לטפל ולהשתמש בכדור מבלי שיברח לו מהרֶגֶל ו/או מהיָד .

טקסט תמונה : הצילום הזה מהליגה האנגלית הוא בעל ערך מפני שהוא מוכיח את האלסטיות של הכדור במשחק הכדורגל . שחקן כדורגל האנגלי בשם ג'ף אסטל נוגח בכדור שנע במהירות לעברו . הכדור מתפחס לשבריר שנייה על מצחו . מהירות תנועתו של הכדור לאחר הנגיחה של ג'ף אסטל מותנית בכישרונו האלסטי לשוב לצורתו הראשונה . (באדיבות IFB) .

טקסט תמונה : כדור טניס שנע במהירות גבוהה מתפחס לשבריר שנייה בעת ההתנגשות עם מיתרי המחבט . כישרונו לשוב לצורתו המקורית ולנוע בחזרה במהירות גבוהה היא מסממני המקדם האלסטי שלו . (התמונה צולמה במהירות של 1000 פריימים בשנייה אחת) ונלקחה מהספר "SCIENTIFIC PRINCIPLES of COACHING" שחיבר האמריקני ג'ון באן ב- 1955 . הספר יצא לאור בארה"ב בשנת 1955 ע"י חברת Prentice Hall . (באדיבות פרנטיס הול) .

4. הערה לשַדָּר נדב יעקובי והפרשן הצמוד שלו מוטי איוואניר. 

שני החברה האלה שזהו המונדיאל הראשון בחייהם (כאנשי טלוויזיה) נמצאו נפעמים ונרגשים ביותר נוכח הניתור הגבוה לנגיחות של שחקן נבחרת אקוואדור מס' 13 אֶנֶר וָואלֶנְסִיָה (Enner Valencia) במשחק צרפת – אקוואדור  0 : 0 . הוא באמת מנתר יפה . מוטי איוואניר המשתהה הגה טקסט בלתי הגיוני לחלוטין : "נדב , תראה כמה זמן הוא שוהה באוויר…לא בטוח שרונאלדו עולה עליו…גם הגובה שהוא מנתר וגם השהייה…" . נדב יעקובי משיב לפרשן שלו : "לא ראיתי ניתור כמו של רונאלדו וכמו השהייה שלו באוויר…". אחד מנכדיי שאל אותי אותי אם באמת אפשר לשהות באוויר ללא התערבות כוח מבחוץ ? הסברתי לו כי אי אפשר. מוטי איוואניר ונדב יעקובי שגו והטעו במידע שלהם את ציבור צופיהם . לא ניתן להגיע לשיא הגובה ולשהות שם אפילו לא שבריר של שנייה משום שכוח משיכת כדור הארץ פועל עלינו כל הזמן ללא לאות וללא הפסקה. הניסוח של מוטי איוואניר שמתייחס לניתור של אנר וואלנסיה ולשהייה שלו באוויר מוטעה מיסודו כמו גם הניסוח השגוי של נדב יעקובי המתייחס לניתור של כריסטיאנו רולאנדו והשהייה שלו באוויר. מוזר ומביך שאנשים משכילים כמוטי איוואניר ונדב יעקובי בורים עד כדי כך וחושבים באמת שניתן לנתר לגובה כלשהו ולשהות שָם בשיא הגובה פרק זמן מסוים . אין כמובן דבר כזה . כוח הכבידה פועל עלינו ללא הפסק ולא מאפשר לנו לשהות בשיא הגובה . אנחנו מנתרים ומגיעים לנקודת גובה "X" מסוים ומייד מתחילים את הירידה מטה. אין שום שהייה . בנקודה זאת אני מסייג את עצמי ומעריך שאולי מוטי איוואניר ונדב יעקובי אינם יודעים להתנסח ו/או לא יודעים להסביר את השקפת עולמם הפיסיקאלית . הסברתי לנכדי כי טוב היה אילו מוטי איוואניר ונדב יעקובי היו מתנסחים כלהלן : "משך שהייתם של אנר וואלנסיה וכריסטיאנו רונאלדו באוויר מותנה אך ורק בגובה אליו הגיעו". כלומר : שחקן כדורגל ו/או שחקן כדורסל , ו/או שחקן כדורעף שמנתר ומרים את מרכז הכובד שלו 1.00 מטר מעל פני הקרקע , ישהו יותר זמן באוויר מחברם שמנתר לגובה של 0.60 מטר. "שהייה" באוויר במובן שמוטי איוואניר ונדב יעקובי התכוונו אליה בעת השידור הישיר צרפת – אקוואדור איננה יכולה להתקיים בגלל כוח משיכתו התמידי של כדור הארץ.

פעם בראשית "מבט ספורט" ב- 1971 בטלוויזיה הישראלית הציבורית שמעתי כמה שדרני כדורסל שמשתהים מהניתור הגבוה ושהייתו של טל ברודי באוויר . הם באמת חשבו שטל ברודי מגיע לשיא גטבה הניתור שלו ושוהה שם חלקיקי זמן . מדובר כמובן בשגיאה .

5. רייטינג. ערוץ 1 גוזר עוד ועוד קופוני מדרוג בעת מבצע שידורי הכדורגל הישירים של מונדיאל ברזיל 2014.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום חמישי – 26 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך                    משחק                      מקום              שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל      (סאו פאולו)           21.00                 % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1     (סאו פאולו )          23.00                % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0       (נאטאל)                19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1          (סלבאדור)            22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1    (קויאבה)               01.00                % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0        (בלו הוריזונטה)      19.00                % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)       22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1    (ברזיליה)              19.00               % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0      (פורטו אלגרה)       22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0        (קוריטיבה)            22.00                % 10.7

16.6.2014      גרמניה – פורטוגל 4 : 0   (סלבאדור)           19.00              % 17.6 (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1     (בלו הוריזונטה)      19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0        (פורטלזה)             22.00               % 23.3 (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2    (פורטו אלגרה)       19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00                 % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1 (ברזיליה)          11.00                 % 13.0

19.6.2014       אורוגוואי – אנגליה 2 : 1    (סאו פאולו)          22.00                 % 20.8

20.6.2014       קוסטה ריקה – איטליה 1 : 0  (רסיפה)           19.00                  % 14.4

20.6.2014       צרפת – שווייץ 5 : 2        (סלבאדור)            22.00                  % 15.0 

21.6.2014       ארגנטינה – איראן 1 : 0   (בלו הוריזונטה)     19.00                  % 17.7 

21.6.2014       גרמניה – גאנה 2 : 2       (פורטלזה)             22.00                  % 20.6  

22.6.2014       בלגיה – רוסיה 1 : 0       (ריו דה ז'אניירו)     19.00                 % 15.1 (ערוץ 2)

22.6.2014       אלג'יריה – דר. קוריאה 4 : 2 (פורטו אלגרה)  22.00                 % 12.2  

23.6.2014       הולנד – צ'ילה 2 : 0        (סאו פאולו)            19.00                % 14.3 (ערוץ 2)

23.6.2014       ספרד – אוסטרליה 3 : 0  (קוריטיבה)            19.00                 % 5.5

23.6.2014       ברזיל – קמרון 4 : 1         (ברזיליה)            23.00                % 15.3 (ערוץ 2)

23.6.2014      מכסיקו – קרואטיה  3 : 1   (רסיפה)          23.00      % 5.7   (ערוץ 1 Off tube) 

24.6.2014      אורוגוואי – איטליה 1 : 0   (נאטאל)              19.00                 % 15.5 

24.6.2014      קוסטה ריקה – אנגליה 0 : 0  (בלו הוריזונטה) 19.00                 % 3.7 

24.6.2014      יוון – חוף השנהב  2 : 1    (פורטלזה)            23.00                 % 12.0 

25.6.2014     ארגנטינה – ניגריה 3 : 2  (פורטו אלגרה)      19.00                   % 16.1

25.6.2014     צרפת – אקוודור 0 : 0      (ריו דה ז'אניירו)    23.00                  % 15.4 

26.6.2014     גרמניה – ארה"ב 1 : 0    (רסיפה)              19.00                     % 14.2

26.6.2014     אלג'ריה – רוסיה 1 : 1     (קוריטיבה)           23.00                   % 10.9 

הערה : ברזיל וארגנטינה אינן נבחרות אתלטיות ו- פחות טובות ממה שמנסים לצייר לנו גם אם בשורותיהן משחקים ניימאר ומסי (בהתאמה) . 

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

20.6.2014      "יומן" % 12.1               "שישי" % 4.7              "אולפן שישי"  % 13.8

22.6.2014           % 5.8                        % 14.9                                  % 25.5 

23.6.2014           % 6.4                        % 17.1                                  % 19.0

24.6.2014           % 6.2                        % 16.1                                  % 22.7

25.6.2014           % 8.5                        % 7.9                                    % 18.2

26.6.2014           % 9.0                        % 7.9                                     % 17.1

6. סיכומון קצר .

רשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה עושות עוול לנבחרות הכדורגל שלהן, בעיקר בסיקור ה- Copa America (אליפות דרום אמריקה בכדורגל למדינות) . התפישה הטלוויזיונית והסיקור הטכנולוגי הרשלני של רשתות הטלוויזיה ב- יבשת דרום אמריקה הענייה (לעומת הכיסוי הטלוויזיוני האירופאי העשיר) פוגם ומגמד את היכולת והכישרון של נבחרות כמו קוסטה ריקה, קולומביה, צִ'ילֶה, מכסיקו, אורוגוואי, אקוואדור, וגם של ברזיל וארגנטינה. פתאום מתברר בצילומי HBS במונדיאל ברזיל 2014 כי הכדורגל הדרום אמריקני כ- כלל, הוא לא רק ווירטואוזי, שובה עין, וקולח אלא גם מחושב, חכם, וזהיר. תודה ל- HBS ול- פראנסיס טלייה (Francis Tellier).

ועוד מילה כפי שנאמרה בתחילת הפוסט. למרות השילוב המנומר בין תמונות המחאה בשחור / לבן עם תמונות הצבע של מונדיאל ברזיל 2014, גוזר בינתיים ערוץ 1 קופון. ימים יגידו אם המהלך צלח והאם הצדיק את עצמו. ברור שתקוות זורחות ושוקעות ומתחלפות כל כך הרבה פעמים, רק בימים של יֵיאוּש, מפח נפש, ו- מבוכה.

סוף הפוסט מס' 406. הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 ביולי 2014. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.