פוסט מס' 451. תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל. ראה גם פוסטים מס' 386 ומס'-453.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי. 

פוסט מס' 451. תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל (פוסט 2 מתוך 3). פוסט מס' 451. כל הזכויות שמורות.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 451 : הועלה לאוויר ביום שישי – 21 בנובמבר 2014.

—————————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים אודות קורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר קרויה , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת הספרים עוסקת בתחומי התפתחות סיקור הספורט , החדשות , והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884, כלכלה טלוויזיונית, מו"מ, וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

הערה 3 : סרטו המרגש של העיתונאי מואב וורדי ב- "המקור" בערוץ 10 אודות הילדה עמית קדוש עסק באומץ לב נדיר שלה ושל משפחתה מלווה בטוהר ותום לב .

הערה 4 : לפני כמה ימים נקלעתי לתוכנית האקטואליה "לונדון את קרישנבאום" שעסקה בלהקה המוסיקאלית הבריטית "פינק פלויד" (Pink Floyd). מוטי קירשנבאום טען בפני צופיו כי יש להם מעריצים רבים בישראל אולם נמנע מלנקוב בנתון מוחלט. מייד שאלתי את עצמי על מה הוא מדבר ? כמה מעריצים בדיוק יש להם בישראל  ? 5000 ? 10000 ? 100000 ? חצי מיליון ? כמה זה "רבים", ומה המשמעות המתמטית של "רבים" בשעה שמישהו משתמש במונח הזה כדי להצדיק את טיעונו. אני אינני אוהב את המוסיקה של "פינק פלויד" וגם לא את זאת של להקת בריטית אחרת ה- "Rolling Stones" בראשות מיק ג'אגר. שתי הלהקות הללו אינן מגיעות לקרסול של עוד להקה בריטית ה- "Beatles" שהפיקה עבורי שירים ומוסיקה בלתי נשכחים. אני מחזיק בביתי את כל היצירות הנפלאות של "החיפושיות". יחלפו  1000 (אֶלֶף) שנים עד שיימצא שוב הרכב קולי וכישרון שירה כפי שיצרו ג'ון לנון , פול מקרטניי, ג'ורג' האריסון, ורינגו סטאר, ועוד 1000 (אלף) שנים נוספות עד שיימצא תחליף לקולו ולמוסיקה של אלביס פרסלי.

הערה 5 : ערוץ 10 שידר ישיר אמש (יום חמישי – 20 בנובמבר 2014) מצרפת את המשחק השישי בבית ב' המוקדם ב- Euroleague בו ניצחה מכבי ת"א את לימוז' החלשה והרוטינית 79:73. בסיום המשחק התחבק המאמן הראשי גיא גודס בחדווה חיבוק אמיץ וממושך עם צוות עוזריו אלון שטיין ופיני גרשון כאילו הם כבשו את האוורסט. הייתה לו סיבה. מכבי ת"א יצאה מהמאבק בשן ועין. פתאום אתה מבין עד כמה הקבוצה מעוררת חמלה. מכבי ת"א היא נבחרת כדורסל פגיעה שזקוקה נואשות לחיזוק ושיפור משמעותי. אף על פי כן זכה השידור הישיר הנ"ל בהובלתם של ניב רסקין וגור שלף לשיא עונתי של רייטינג ממוצע בן % 12.3 ולשני Peaks : בין 22.45 ל- 23.00 צבר ערוץ 10 מדרוג של % 13.7 ובין 23.00 ל- 23.15 היה לו % 13.4. ערוץ 10 הביס את ערוץ 1 הציבורי וניצח את יריבו העיקרי ערוץ 2 המסחרי.

מפת המדרוג באוכלוסייה היהודית ביום חמישי – 20 בנובמבר 2014 בין 22.30 ל- 23.30

ערוצים / רבעי שעות            ערוץ 1                       ערוץ 2                     ערוץ 10 

22.45 – 22.30                        % 2.4                         % 14.6                       % 11.4

23.00 – 22.45                        % 1.1                         % 12.3                       % 13.7

23.15 – 23.00                        % 1.8                         % 9.1                         % 13.4

23.30 – 23.15                        % 1.8                         % 8.1                         % 11.3 

הערה 6 : לאחרונה אני מעיין שוב בארבעת מחזותיו הטרגיים של וויליאם שייקספיר "אותלו", "המלט נסיך דנמרק", מקבת, ו- "המלך ליר" – ולא מוצא תשובה לתמיהתי מדוע יצר שייקספיר אישיות אפלה, בוגדנית, וסכסכנית כ- יאגו מול אותלו התמים ? מדוע ברא את דמותו הטהורה וההגונה של המלט ומולו הציב את קלאודיוס הרוצח המנוול אחי אביו ואת פולוניוס התכמן והקומבינטור הערמומי של ממלכת דנמרק ? האם הדרך היחידה ליצור דרמה היא לעַמֵת את הטוב, את תום, את טוהר, ואת היושרה עם רוֹעַ, רֶשָע, פֶּשָע, ושחיתות ? הסופר היהודי מדנמרק גיאורג בראנדס (Georg Brandes) כתב ב- 1895 מסה מעניינת ביותר "Shakespearean Tragedy" אודות גאון כתיבת הדרמות וויליאם שייקספיר שנפתחת בטקסט כלהלן : "מאורעות שונים באו והסתערו בשנת 1601 על נפשו של וויליאם שייקספיר…". לא מצאתי שָם תשובות לחידה מדוע וויליאם שייקספיר מצא צורך לברוא את יאגו ומאידך להפיח רוח חיים בהמלט ? האם לאדם הגון וישר כמו אותלו יש בכלל יכולת לשרוד בעולם כשהוא מוקף באנשים כמו יאגו ? האם ל- הַמְלֶט יש סיכוי להתקיים לצד שכנים קרובים כמו דודו הנבל קלאודיוס ויועץ הממלכה פולוניוס ?

הערה 7 : נבחרת ישראל של סוף 2014 בראשות המאמן אלי גוטמן היא קבוצה טובה במונחי כדורגל מקומיים. גם לאחר הניצחון 3 : 0 על בוסניה המפורקת בקדם Euro 2016 ושני ניצחונות קודמים על נבחרות קפריסין ואנדורה מוקדם עדיין לדבר אודות קבוצה מצוינת ומחשבת כדורגל אותנטית ו- נחרצת של המאמן הלאומי מר אלי גוטמן, זאת שמסייעת לה להתייצב לפי שעה במקום הראשון בטבלת הבית המוקדם עם 9 (תשע) נקודות מ- 3 (שלושה) משחקים. עוד חזון למועד.

פוסט מס' 451. תיאוריית האדם השלישי. חשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל (פוסט 2 מתוך 3). פוסט מס' 451. כל הזכויות שמורות.

פרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח יצר בכוונה תחילה באמצעות חוכמתו והמוניטין שלו דימוי שלילי למשחק הכדורגל. ישעיהו ליבוביץ' תמה, "מדוע 22 שחקנים רודפים על כר הדשא אחרי כדור אחד…?", ואז הוסיף בציניות, "אפשר להוסיף להם עוד כמה כדורים אז הם יחדלו מהריצה המטופשת והמרדף אחרי כדור אחד…". ישעיהו ליבוביץ ידע כמובן שהגלובוס איננו נשען על שני נדבכים בלבד. מחד על הפילוסופיה של קהלת, על תורת האבולוציה והמתמטיקה של המדע המודרני, ועל תורת הדרמה וכישרון הכתיבה של וויליאם שייקספיר. ומאידך על עמוד שנבנה מכדורגל וספורט. הפרופסור המלומד שיסה רבים באמצעות להט ה- הומור העוקצני שלו לחשוב וגם לומר בגלוי כי השֵכֶל של הכדורגלנים והספורטאים נמצא ברגליהם. מכאן חלחלה התובנה שגם שִכְלָם של אנשי הטלוויזיה שעוסקים בהפקת ועריכת שידורי כדורגל וספורט טמון באברי התנועה שלהם. מדובר כמובן בפְרָזָה, מליצה, שהיא קשקוש מוחלט ואשר לישעיהו ליבוביץ יש חלק רב בצריבת תודעתה בציבור. אני בטוח שישעיהו ליבוביץ' אמר את דבריו ברגע של הלצה אולם ציבור גדול לקח את דבריו ברצינות . מרבית הציבור נוטה לאמץ כל מיני רעיונות שווא בעיקר כשהם נוגעים בשמחה לאיד.

היום הדברים ידועים וברורים גם למרבית הקהל הרחב כי שידורי הספורט הרלוואנטיים בתעשיית הטלוויזיה הם המורכבים והמסובכים ביותר וגם היקרים והיוקרתיים ביותר, והמתוכננים ביותר בהשוואה לתחומי ונושאי טלוויזיה אחרים . בהיותי עוּל ימים לפני שנים רבות נדרשתי להגן על עצמי מפני דעת הקהל לא רק מפני שהייתי ספורטאי רב גוני ששיחק במקביל בשלוש ליגות לאומיות בכדורגל + כדורסל + כדורעף אלא גם מפני שאהדתי את המוסיקה שיצרו אלוויס פרסלי, ריקי נלסון, וג'ון לנון ופול מקרטניי ו- "החיפושיות" שלהם. אני מוכן להעמיד את כמות ה- High Q שהעניק לי אלוהי השֵכֶל להתמודדות מול כל בעל .I. Q  בן אנוש אחר עלי אדמות. תוכנית האקטואליה היומית בערוץ 10 "לונדון את קרישנבאום" מעלה לדיון מעת לעת גם Issues הנוגעים לענייני ספורט. ב- Sit up כזה באולפן נוטל בדרך כלל מוטי קירשנבאום את היוזמה ומנתח לבדו את הטעון הסבר בעוד הקולגה שלו ירון לונדון לובש גלימה ניטראלית ומסכה אטומה. כאיש טלוויזיה מתחמק שאין לו יד ודבר בשיחה ושום נגיעה לדיון. ירון לונדון הופך את עצמו באותם הרגעים האלה לאבסורדי ותפל.

טקסט תמונה : ספר השיאים "גינס" מייחד לי פאראגרף בן ארבע שורות באחד מעמודיו .

הייתי ספורטאי מצטיין בקיבוץ אפיקים ועמק הירדן אך זה לעולם לא היה על חשבון עבודתי כחקלאי. אהבתי אהבה רבה את אדמת אפיקים ואת עבודתי בענפי החקלאות המספוא, הבננות, והרפת של הקיבוץ בשנים 1963- 1959. התמונה שלי כרפתן בקיבוץ אפיקים עם אלופת החלב הפרה מַרוֹקָה בחורף 1961 איננה חשובה פחות מתמונתי כמפיק טלוויזיה ומנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו בקיץ 1986 עם גדול כדורגלני תבל, הברזילי פֶּלֶה.

טקסט תמונה : חורף של דצמבר 1961. ברפת של קיבוץ אפיקים. אני עם הפרה "מַרוֹקָה" אלופת החלב הבלתי מעורערת של קיבוץ אפיקים. הפרה השקטה, האדיבה, והנדיבה הזאת הניבה מידי עונה (10 חודשי חליבה) יותר מ- 13 טון (שלושה עשר אלף ליטר) חלב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. מכסיקו סיטי. אנוכי עם אחד מגדולי שחקני הכדורגל בתבל בכל הזמנים הברזילי פֶּלֶה (אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוֹ נַאסִימֶנְטוֹ) במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. פלה זכה עם נבחרתו ברזיל בשלושה גביעי עולם בכדורגל : במונדיאל שוודיה 1958 (בטרם מלאו לו 18) + מונדיאל צ'ילה 1962 + מונדיאל מכסיקו 1970 התמונה צולמה במצלמת הסטילס שלי ע"י המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה ב-  IBC (ראשי תיבות International Broadcasting Center) מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ב- 31 במאי 1986. ברור ששוחחנו אודות מחשבת הכדורגל של שלושת מאמני נבחרת ברזיל בשנים ההן וויסנטה פאולה ב- 1958 , איימורה מוריירה ב- 1962, ומאריו זאגאלו ב- 1970. (תיעוד וצילום אנה מריה אגירה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

באוקטובר 1975 טסתי יחדיו עם אלכס גלעדי ללונדון כדי להשתתף ב- Workshop בינלאומי בן חמישה ימים שערכו שתי הרשתות הבריטיות ה- BBC ו- ITV לאנשי טלוויזיה מכל העולם. טסנו לשם על חשבוננו. התוודעתי שם לפרשן הכדורגל של ה- BBC בִּילִי רָיְיט (Billy Wright), מי שהיה הרָץ הימני והקפטן של נבחרת אנגליה בין השנים 1959 – 1945 ובעל 105 (מאה וחמש) הופעות בין ארציות במדים הלאומיים של נבחרתו. בִּילִי רָיְיט היה גם הקפטן של קבוצתו "ווּלְבְס" (Wolves), קבוצה בכירה ששיחקה בשעתו בליגה הבריטית והייתה גם אלופת אנגליה מספר פעמים. שוחחנו בפגישה ההיא על שתי תבוסות הכדורגל המדהימות שנחלה נבחרת אנגליה ב- 25 בנובמבר 1953 ו- 23 במאי 1954 מידי נבחרת הונגריה. 6:3 ב- "וומבלי" (Wembley) בלונדון ו- 1:7 ב- "נאפ סטדיון" בבודפשט. בִּילִי רָיְיט נטל חלק בהרכב אנגליה בתפקיד רץ ימני והיה הקפטן של נבחרתו בשתי התבוסות ההן . מאמן נבחרת אנגליה היה וולטר ווינטרבוטום (Walter Winterbottom). גוּסְטָב שֶבֶּש (Gustav Sebes) שימש מאמן נבחרת הונגריה בשני ניצחונות העַל האלה והקפטן שלו היה פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (Ferenc Puskas) . זאת הייתה שיחה מעניינת אותה סיכם בִּיִלי רָיְיט כלהלן : "משחק הכדורגל הוא אומנם פשוט אך נועד לאנשים חושבים". רשימה ארוכה של מאמני צמרת בהיסטוריית הכדורגל העולמית נתמכת ע"י הסלוגן שטבע בילי רייט מפני שהיו מאמנים ומנהיגי כדורגל חושבים. בראשם האיטלקי וויטוריו פוצו, ההונגרי גוסטב שבש, הגרמני ספ הרברגר, הברזילאי וויסנטה פאולה, האנגלי אלף ראמזי, הברזילאי מאריו זאגאלו, הגרמני הלמוט שן, ההולנדי ריינוס מיכֶאלס, הארגנטיני סזאר לואיס מנוטי, האיטלקי אנצו בירזוט, הארגנטיני קארלוס בילארדו, הגרמני פראנק בקנבאואר, הסקוטי אלכס פרגוסון, ההולנדי יוהאן קרויף, הספרדי – קאטאלוני פפ גוארדיולה, הספרדי וויסנטה דל בוסקה, ורבים אחרים. האישים החכמים הנ"ל הניעו אותי לכתוב לטובת קוראי הבלוג את הפוסט השני העוסק בחשיבת כדורגל ומחשבת הכדורגל ומוקדשת לרעיון "תיאוריית האדם השלישי" במשחק הכדורגל. הרעיון הזה של תיאוריית האדם השלישי נהגה לראשונה בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת ע"י מאגר קבוצת חשיבה "Think tank" הונגרית שכללה בתוכה את צוות המאמנים מרטין בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויאנוש קאלמאר ואשר פעלה תחת מנהיגותו של המאמן הלאומי של " נבחרת הזהב" ההונגרית גוסטב שבש. ארבעת הוגי הדעות האלה יצרו את הנבחרת הגדולה ההיא של הונגריה שאנוכי ובני דורי גדלנו עליה. הונגריה הייתה מעצמת כדורגל אירופית ובינלאומית בשנים שלפני מלחמת העולם ה- 2. במונדיאל צרפת 1938 היא הייתה סגניתה של אלופת העולם איטליה. גוסטב שבש כיהן כשר הספורט בממשלת הונגריה הקומוניסטית שלאחר מלחמת העולם ה- 2. ב- 1949 התמנה למאמן הלאומי. הוא נשבע להחזיר עטרה ליושנה והצליח. בני הונגריה מצאו גאווה רבה בנבחרת הלאומית שלהם דאז בראשות פרנץ פושקש, נאנדור הידגקוטי, שאנדור קוצ'יש, זולטאן ציבור, יוזף בוז'יק והשוער גיולה גרושיץ' ושחקנים מצטיינים נוספים וכינו אותה בכינוי "ARANYCSAPAT". מומחי הכדורגל בעולם תרגמו את הכינוי ואימצו אותו ל- לכסיקון שלהם. "The Golden Team" הם קראו לחניכיו של גוסטב שבש. מי שמתבונן היום ב- 2014 ב- "YOUTUBE" בנבחרת הכדורגל של הונגריה משחקת בשנים 1953 ו- 1954 מתאכזב מרות. מדובר בצילומי פילם דהויים בשחור /לבן שחושפים כדורגל איטי, בינוני, ולא מעניין. גם אם מדובר בשחקנים כמו פרנץ פושקש, בילי רייט, סטנלי מתיוס, בילי רייט, פריץ וולטר, והלמוט ראהן ומאמנים עתירי שם כמו גוסטב שבש , וולטר ווינטרבוטום, וספ הרברגר. לפתע  נדמה כי הטקסט שאני כותב עכשיו מרומם כאילו לשווא את הספורטאים – כדורגלנים המאגייאריים ההם ואולי אין לו בעצם כיסוי של ממש. אולם יש לו. לא נותר שום תיעוד ב- Video של נבחרת הונגריה הדגולה בשנים של 1954 – 1949 מפני שטרם ידעו להקליט אז את סיגנל ה- Video. נותרו כאמור צילומי פילם דהויים בלבד שרחוקים מלהציג את הכדורגל ההונגרי כ- עילוי. נבחרת הכדורגל המדהימה של הונגריה החמיצה במידה רבה את ה- Video והטלוויזיה החמיצה לעַד את ה- "ARANYCSAPAT". מה חבל.

תעשיית הטלוויזיה בעשור ה-30 וה-50 של המאה קודמת. הטלוויזיה העצימה כבר מבראשית את יוקרת שידורי הספורט בכלל והכדורגל בפרט. 

כתיבת הפוסט הקונקרטי הזה מאפשרת לעסוק לא רק בקורות הכדורגל שלאחר מלחמת העולם ה- 2 (בשנים 1945 – 1939) אלא גם בהיסטוריה ובהתפתחות המואצת של הטכנולוגיה של הטלוויזיה הבינלאומית בעשור ה- 30 של המאה הקודמת ומאז שנת 1945 בעיקר במדינות כמו ארה"ב על שתי רשתות הטלוויזיה הגדולות שלה NBC ו- NBC, אנגליה (ה- BBC שידר ישיר לצופי הטלוויזיה בלונדון ולפריפריה של הבירה הבריטית חלקים נרחבים מתחרויות הא"ק של אולימפיאדת לונדון 1948 לרבות טקס הפתיחה), וצרפת. וכמובן גם גרמניה ויפן שהגיעו להישגי טלוויזיה איכותיים בעשור ה- 30 של המאה הקודמת, והפגינו התאוששות מרשימה וקידמו את הטכנולוגיות של תעשיות הטלוויזיה שלהן לאחר מלחמת העולם ה- 2. ראוי לציין כי התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית נבלמה בשנות מלחמת העולם השנייה (1945 – 1939) מפני שמיטב מוחות האלקטרוניקה גויסו ע"י צבאות גרמניה, ואנגליה וארה"ב לטובת המאמץ המלחמתי שלהן.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936 (16.8.1936 – 1.8.1936) . המהנדס הראשי של חברת TELEFUNKEN הגרמנית וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) בודק ובוחן את אחת ממצלמות הווידיאו הענקיות באמצעות ה- Viewfinder המוצבות באצטדיון האולימפי המרכזי. משקלן של מצלמות הדור הראשון האלה היה יותר מ- 200 ק"ג והן נראו כמו תותחי צילום. וולטר ברוך היה המהנדס הראשי של "טֶלֶפוּנְקֶן" אך גם צלם Video טוב שצילם בעצמו חלק מהתחרויות. חברת "טלפונקן" שידרה ישיר כ- 80 שעות מתחרויות הא"ק, השחייה, ו- ההתעמלות, וגם מטקסי הפתיחה והנעילה. סיגנל שידורי הטלוויזיה בחסות ה- DRP עליו פיקח שר התעמולה ד"ר יוזף גבלס הועבר לטובת הציבור הרחב ל- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה מיוחדים שהוקמו בספריות ציבורית ותיאטראות בברלין, ובעוד מרכזי צפייה ציבוריים גם בערים אחרות כמו לייפציג ופוטסדאם. (באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 30 באפריל 1939. נשיא ארה"ב פראנקלין דילאנו רוזוולט נואם לאומה בשידור ישיר ברשתות הטלוויזיה של CBS ו- NBC וברשת הרדיו של MBS. תעשיית הטלוויזיה האמריקנית הייתה אומנם רק בראשיתה אולם כבר רוויה אין סוף כישרונות, אמביציות , ויכולות טכנולוגיות מרשימות ביותר. הדבר בא לידי ביטוי מייד עם סיומה של מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945. ארה"ב הפכה למעצמת טלוויזיה ראשונה במעלה בתבל. (באדיבות ארכיון CBS).

טקסט תמונה :  17 במאי  1939 . ניו יורק . רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC משדרת ישיר ב- 17 במאי 1939 (באמצעות מצלמת Video אחת בלבד) בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה והספורט בארה"ב משחק בייסבול (Baseball) ממגרש "בייקר פילד" (Baker Field) במנהאטן, בין אוניברסיטאות קולומביה ופרינסטאון. השידור הישיר ההיסטורי ל- 1000 (אלף) מחזיקי מקלטי טלוויזיה בבתיהם בעיר ניו יורק היה צעד ראשון בסימביוזה הבלתי נמנעת בין תעשיית הטלוויזיה לבין אירועי הספורט הפופולאריים. לא נותר שום זיכרון צילומי מהאירוע מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את סיגנל ה- Video הטלוויזיוני. (באדיבות ארכיון NBC).

ב- 1956 צעדה תעשיית הטלוויזיה האמריקנית פסיעה ענקית לפנים. באותה שנה הצליחו מהנדסי חברת אָמְפֶּקְס (AMPEX) האמריקנית ובראשם המהנדס הראשי של החברה צ'ארלס גינסברג לפלס דרך טכנולוגית חדשה המאפשרת להקליט את תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב של 2 אינטשים. עד אז העבירה הטלוויזיה את אירועי הספורט (או כל אירוע אחר) רק בשידורים ישירים מבלי יכולת לתעד אותם. צילומי הפילם נותרו העדות היחידה. ב- 1956 הציגה אמפקס את מכונת ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) ואת סרט ההקלטה המגנטי ברוחב של שני אינטשים. המכשיר של הדור הראשון שנקרא 1000 VRX היווה פריצת דרך חשובה ושינה לעַד את שידורי הספורט . כל איש טלוויזיה מבני דורי של הימים ההם זוכר היטב את קופסאות האריזה המכילות בתוכן את הטייפים הכבדים של "אָמְפֶּקְס" באריזות לבנות קשיחות ואשר נושאים בתוכם את הסרטים המגנטיים ברוחב של שני אינטשים, אלה ש- שכנו בקומת ה- Master בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים.

טקסט תמונה : מכונת VTR (Video Tape Recording) ישנה של חברת RCA מסוף שנות ה- 50 של המאה שעברה. רוחב הסרט המגנטי עליו הוקלט סיגנל ה- Video היה ברוחב של שני אינטשים (כ- 5 ס"מ). (באדיבות ארכיון חברת RCA).

ה- UER / EBU (ראשי תיבות בשפה הצרפתית Union Europeenne de Radiodiffusion ו- ראשי תיבות בשפה האנגלית European Broadcasting Union)  נוסד בפברואר 1954. מנכ"ל רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG (שידרה בשלוש שפות גרמנית, איטלקית, וצרפתית) בימים ההם מַרְסֶל בֶּזֶנְקוֹן (Marcel Bezencon) הפך לנשיא הראשון של ה- EBU. צורת ההתארגנות המשוכללת, המדויקת, והמהירה אז של ה- EBU כאיגוד שידור רָב יכולות, המונה עשרות רשתות טלוויזיה ציבוריות בשורותיו , אִפְשֵר לכֵן כבר חמישה חודשים אח"כ ביולי 1954, את העברת סיגנל השידור של משחק הגמר הונגריה – מערב גרמניה לכל רשתות הטלוויזיה החברות באיגוד באמצעות מערכת המיקרוגל הקרקעית בת 44 משדרים רבי עוצמה שהייתה פרושה כבר לאורכה ולרוחבה של היבשת האירופית. שתי ניידות השידור השווייצריות שידרו 11 (אחד עשר משחקים) בטורניר מונדיאל שווייץ 1954. אחת מהן העבירה ב- 4 ביולי 1954 את המשחק בשידור ישיר בהצלחה רבה לשתי רשתות הטלוויזיה המערב גרמנית ARD ו- ZDF ולכל מדינות ה- EBU האחרות במערב אירופה . סיגנל השידור של משחק הגמר בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2 עשה דרך של 6000 ק"מ לאורכה ולרוחבה של אירופה. העברת סיגנל הטלוויזיה נתקלה בקשיים טכניים מפני שמדינות אירופה שידרו בשלוש שיטות שונות שיטת השידור הבריטית הייתה ב- 405 קווים, הצרפתים שידרו ב- 805 קווים, ושאר אירופה שידרה ב- 625 קווים . SRG שהייתה מקור השידור (Originated) הפיצה כמובן את סיגנל השידור בשיטת שידור טלוויזיונית של 625 קווים. ה- BBC קיבל את סיגנל השידור מהעיר קאלה שהומר באמצעות קונברטור (Converter) מיוחד ע"י RTF (הטלוויזיה הצרפתית) מ- 625 קווים ל- 819 קווים ועכשיו היה צריך להיות מומר שוב ל- 405 קווים. מדינות אירופה עשו בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת כברת דרך ענקית בפיתוח שידורי הטלוויזיה שלהן. מדינות כמו איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, מערב גרמניה, בלגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, נורווגיה, אוסטריה, ואחרות היו ערוכות למאמץ טלוויזיה מורכב שכזה . סיגנל השידור נדד באמצעות צלחות המיקרוגל מעיר לעיר וממדינה למדינה. מברן לליל, ל- קָאלֶה, לבריסל, אמשטרדם, קלן, המבורג, ברלין, קופנהגן, אוסלו, סטוקהולם, הלסינקי, ועוד ועוד. 80 משדרי Relays שימשו שרתים ל- 44 המשדֵרים ששידרו את הסיגנל לרשת המנוהלת בגלי תמסורת (Microwave) של סנטימטרים , דצימטרים, ומטרים. שישה – שבעה מיליון (6.000000 עד 7.000000) צופי טלוויזיה במערב ומזרח אירופה ראו את המשחק בשידור ישיר כבר בתקופה ההיא [1]. סיגנל השידור שרץ בכל אירופה היה כל כך צלול והתמונה כה בהירה עד שלרגע הייתה תחושה לציבור האירופי כי הוא נמצא בעצם באִצטדיוני הכדורגל של שווייץ. כל מדינה ב- EBU מינתה את השַדָּרִים שלה באִצטדיון "וָואנְקְדוֹרְף" (Wankdorf) ב- בֶּרְן באמצעות Book Script. תמונת Control סיפקה את הטקסט. מכיוון שההצגה האופטית היא השולטת, הדרך הזאת הייתה בהחלט מספקת. אולם להקליט את תמונת ה- Video הם כאמור לא ידעו.

טקסט תמונה :  4 בחודש יולי של שנת 1954 . מונדיאל שווייץ 1954 . אִצטדיון "וואנקדורף" בברן בירת שווייץ . עדות מצולמת לפועלה הדגול של SRG. אחד מצלמי ה- Video של הטלוויזיה השוויצרית הממלכתית SRG  בפעולה בעת השידור הישיר של משחק הגמר הסנסציוני על גביע העולם בכדורגל בו גברה מערב גרמניה על הונגריה 3 : 2. SRG הפיקה וצילמה עוד שמונה משחקים בטורניר הזה והפכה את הסימביוזה בין הטלוויזיה לכדורגל לעובדה. כיסוי ה- Video הראשון בהיסטוריה של 11 משחקים בטורניר מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 ע"י רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG. לא נותר כל זיכרון צילומי ממשחק הגמר הסנסציוני שנערך בברן ב- 4 ביולי 1954 בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 2:3 מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו כיצד להקליט את תמונת הווידיאו, למעט סרטי פילם קצרים ודהויים [1]. (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

[1]  רק ב- 1956 המציאו מהנדסי האלקטרוניקה של החברה האמריקנית AMPEX בראשות צ'ארלס גינסברג את פטנט הקלטת תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב שני אינטשים .

[1]  ראה נספח : עדותו של ארתור הכלר (Arthur Haechler) מנהל מחלקת הספורט של SRG  ויו"ר קבוצת הספורט של ה- EBU .

ואם יורשה לי להוסיף : המצאת הרצועה המגנטית של ה- Video סללה כעבור כמה שנים ב- 1961 את דרכו הטכנולוגית של מהנדס הטלוויזיה הנודע של ABC Sports בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) להמציא את ההילוך החוזר (Instant Replay) בשידורי הספורט של רשת הטלוויזיה שלו ABC. ההמצאה החשובה נעשתה בהשראתו של נשיא חטיבת הספורט של הרשת באותם הימים רון ארלדג' (Roone Arledge). ב- 1960 טס רון ארלדג' ליפן כדי לקנות את זכויות השידורים של משחק כוכבי הבייסבול של יפן (Japanese All star Baseball) בעבור הרשת האמריקנית שלו. באחד הערבים הפנויים שלו בטוקיו הוא צפה בסרט קולנוע על ה- סאמוראיים. רון ארלדג' לא הבין כמובן את הטקסט היפני אך התרשם עמוקות מהצילומים המרהיבים בהילוכים איטיים של הקרבות הסאמוראיים בסרט (צולמו במצלמת פילם). התרשמותו הייתה כה יסודית מהסצנות האלה ומ- צילומי ה- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion), עד שמיהר לחשוב לעצמו כיצד ניתן יהיה להגשים את הרעיון הזה של הילוכים איטיים ולשלבם בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי הפוטבול . כששָב לארה"ב העלה את רעיון ההילוך החוזר האיטי בפני המהנדס שלו בוב טראקינג'ר. זה היה בעֵת סיור קדם הפקה באצטדיון "הקוליסיאום" האולימפי בלוס אנג'לס . שניהם סַרוּ לשתות בירה בפאב מקומי "Julie's" ליד האִצטדיון. רון ארלדג' פירט את רעיון שידור ההילוך החוזר האיטי לצופי הטלוויזיה והארכת רִגעי השיא של המבצעים הבולטים במשחקים ושאל את המהנדס שלו אם הדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית . בוב טראקינג'ר מהנדס הטלוויזיה המבריק הקשיב בקשב רב וִשרטט את הסקיצה הטכנולוגית הראשונה על מפית לניגוב שיירי אוכל. הם ישבו שם כמה זמן ושתו כמה כוסות בירה. כשקמו לשלם למלצר והותירו את התשר, שרטוט המכשיר של בוב טראקינג'ר כבר הושלם. עכשיו היה צריך להוציאו לפועל. מנהלי חטיבת ההנדסה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC חשבו שהרעיון מטורף ואינו בר ביצוע, ולא אפשרו לבוב טראקינג'ר להתקדם. בוב טראקינג'ר לא וויתר. הוא השיג מקורות מימון, פיתח את הרעיון, ולקח לו שלושה חודשים להפוך אותו למעשי ומציאותי בשטח. השימוש הראשון בהקרנת ההילוך החוזר נעשה בשידור משחק הפוטבול המסורתי "Texas A & M" בחג "יום ההודיה" ב- 1961. המשחק היה נטול אירועים ולשידור ה- Replay לא הייתה כל משמעות.

פריצת הדרך המשמעותית הייתה שבוע אח"כ בשידור ישיר של משחק פוטבול מסקרן בין מכללות בוסטון (Boston) וסיראקיוז (Syracuse). הקווטרבק ג'ון קונקאנון ביצע מהלך ווירטואוזי של ריצת 70 יארד ובסופו עשה את הטאצ'דאון (Toutchdown). שש מצלמות צילמו את המהלך . מחלקת הספורט של ABC שידרה את ההילוכים החוזרים של ג'ון קונקאנון רק במחצית המשחק כשהשַדָּר פאול קרייסטמן (Paul Christman) מנתח אותם בקולו . איש בארה"ב ובעולם כולו לא ראה עד אז שידור של הילוך חוזר איטי באירוע ספורט . הרגע הזה שינה את פני שידורי הספורט בטלוויזיה לעַד. הוא אחד החשובים ביותר בתולדות התפתחות טכנולוגיית הצילום וההקלטה בשידורי הספורט בטלוויזיה מפני שהאריך את חוויית השיא של הצפייה הטלוויזיונית באירועים המכריעים בתחרויות הספורט [1]  [2].

[1]  ראה נספח : סיפרו של רון ארלדג' " A Memoir ROONE" (יצא לאור בארה"ב ב- 2003 לאחר מותו).

[2]  ראה נספח : ריאיון עיתונאי שערך המגזין "PLAYBOY"  עם רון ארלדג' מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC באוקטובר 1976 (לאחר אולימפיאדת מונטריאול 76') , במדור מיוחד במגזין הקרוי , "PLAY BOY  INTERVIEW".

תורת הכדורגל של הימים ההם.

תורת משחק הכדורגל היא פשוטה בעיקרה. כדי להשיג יתרון ולנצח אתה חייב להבקיע את שער היריב פעם אחת יותר ממנו. החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי בלבד אולם חשוב. בשעה שקבוצתך מחזיקה בכדור באמצעות ריבוי מסירות, גם אם היא איננה מאיימת במישרין על שער היריב, בעצם החזקת הכדור היא מונעת ממנו לאיים עליך. החזקת הכדור היא נתון סטטיסטי אולם הנתון מכיל בתוכו תכנון מהלכי התקפה הנובעים מאותה החזקת הכדור וחיפוש תמידי של פרצות בהגנת היריב, ומעניקים לו מימד ופרטים מעשיים. ובכן, אתה יכול להבקיע שער שנובע מיתרון אישי במפגש של אחד על אחד, נאמר כמו יכולת אישית ווירטואוזית של הברזילאי גָארִינְצָ'ה (Garrincha), שניחן בשליטה אבסולוטית בכדור וגם ביכולת שלו להפוך יתרון אישי ליתרון קבוצתי בו הוא מזין את חבריו החלוצים בדרך להבקעת שערים. אתה יכול להבקיע שער על סמך יכולת אישית בהיותך בועט מחונן של בעיטות חופשיות, נאמר כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדֹונָה. אתה יכול להבקיע שער בנגיחה בהרמת כדור ממצבים נייחים נגיד כמו כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ו/או סֶרְחִיוֹ רָאמוֹס, ואתה יכול להבקיע שער שנובע מהשגת יתרון ועדיפות מספרית בשטחים גלויים ו- "מתים" ובמצבים שונים אחרים במגרש, וגם בהתקפות מתפרצות פתאומיות, נאמר כמו השער השלישי בדקה ה- 34 של כּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ במשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד (תחת שרביט אימונו של מאמן חדש פורה, יעיל, ומשגשג פפ גווארדיולה) הסתיים בתבוסה 0 : 4 לרעת באיירן מינכן. כולם זוכרים כי שלישיית המחץ של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה, גָארֶת' בֵּיְיל, ו- כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ השיגה יתרון מספרי על זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה בשטח "ההוצאה להורג" הסמוך לשערה של באיירן מינכן באותה הדקה ה- 34 ההיא, ולכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא היה כל קושי בסופו של דבר להכניע את מַנוּאֵל נוֹיֶיר . רעיון ההכרעה של פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה בהיותו מאמן קבוצת ברצלונה נובע בבסיסו ממחשבת הכדורגל שלו הקובעת כי השליטה בכדור והחזקתו לאורך זמן באמצעות שיטת ריבוי מסירות ותנועה שוטפת וחילופי מקומות בין השחקנים בכל אגפי המגרש, תוך חיפוש מתמיד אחרי כשלים בהגנת היריב, כמו גם מסירות עומק לאחר חדירת שחקניו ל- "שטחים מתים" מעבר לקו ההגנה של הקבוצה היריבה – מעניקה בסופו של דבר יתרון לקבוצתו. אנוכי אסיר תודה ל- פֶּפּ גווּאָרְדִיוֹלָה ולפילוסופיית המשחק שלו, ולברצלונה ובר מזל שהקבוצה הזאת משחקת כדורגל כה שובה עין בתקופת חיי המאוחרת.

בהיותי איש טלוויזיה בעל קריירת עבודה ממושכת הזדמן לי לראות מקרוב אלפי משחקי כדורגל בארץ ובעולם. אני אוהב כדורגל ואת ההיסטוריה של הכדורגל מגיל צעיר מאוד. המאמן האיטלקי רב המוניטין וויטוריו פוצו זכה ב- בכורה העולמית עם נבחרת איטליה בשני מונדיאלים רצופים, במונדיאל איטליה 1934 ומונדיאל צרפת 1938. נבחרת איטליה בזמנו כמו נבחרות אירופיות מצטיינות אחרות הונגריה, צ'כוסלובקיה, אוסטריה, אנגליה, גרמניה, וספרד ביססו את שיטת המשחק שלהן על שני מגינים, שלושה רצים בתוכם בלם מרכזי ועל חמישה חלוצים בהם חלוץ מרכזי, שני קיצונים באגף ימין ושמאל, ושני קשרים. פרשני הכדורגל ובראשם הוגו מייזל הגדירו את העמדת השחקנים במגרש בשנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה באמצעות המונח "WM". וויטוריו פוצו (1968 – 1886) התמודד בימים ההם מול מוחות כדורגל נודעים כמו המאמן האוסטרי הוגו מייזל, המאמן האנגלי הרברט צ'פמן (אנגליה לא נטלה חלק בשלושת המונדיאלים הראשונים של 1930, 1934, 1938), המאמן ההונגרי אודון נאדאש, המאמן הספרדי אמדאו גארסיה דה סאלאזאר, המאמן הצרפתי ג'ורג' קימפטון, המאמן הגרמני אוטו נרז, המאמן השווייצרי הנרי מילר , וגם אחרים – ושינה משהו. הוא יצר שיטה חדשה של העמדה במגרש שנקראה בשעתו 2 – 3 – 2 – 3. שני מגינים, שלושה קשרים הגנתיים, שני קשרים התקפיים, ושלושה חלוצים. במונדיאל 1934 ביסס את משחק נבחרת איטליה על הקשר ג'וזפה מיאצה , על החלוץ ראיימונדו אורסי (שחקן כדורגל ארגנטיני שקיבל אזרחות איטלקית), ועל הקשר ההגנתי לואיז "לואיזיטו" פליפה מונטי (אף הוא כדורגל ארגנטיני ששיחק בנבחרת ארגנטינה במונדיאל 1930 ואח"כ התאזרח באיטליה). במונדיאל 1938 התבסס וויטוריו פוצו על שחקן ההתקפה הנפלא שלו החלוץ המרכזי סילביו פיולה וכמובן על הקשר הוותיק ג'יוזפה מיאצה. וויטוריו פוצו היה לא רק אדם חושב בעל אוטוריטה וכריזמה של ידען – רב אומן במדע כדורגל, אלא מחנך בעל עקרונות שהשחקנים שלו העריצו אותו.

טקסט תמונה : 10 ביוני 1934. מונדיאל איטליה 1934. האצטדיון ברומא. וויטוריו פוצו (בחליפה משמאל) ניצב עם נבחרת איטליה על כר הדשא באִצטדיון הכדורגל של רומא דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל נגד נבחרתה של צ'כוסלובקיה. איטליה ניצחה במשחק 2 : 1 וזכתה בגביע העולם. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויטוריו פוצו, השוער ז'אן פיירו קומבי , אטיליו פראריס ה- 4, לואיג'י אלמאנדי, לואיז "לואיזיטו" מונטי, אנריקו גואיטה. זיהוי הכורעים משמאל לימין : לואיג'י ברטוליני, ריימונדו אורסי , טסיו מונז'ליו, ג'וזפה מאצה, בורל, ודה מאריה. הערה : לואיז "לואיזיטו" מונטי נולד באיטליה ב- 24 ביולי 1901. הוריו היגרו לארגנטינה כמה שנים אח"כ. לואיז מונטי שיחק כמגן – בלם במדי נבחרת ארגנטינה שזכתה במקום השני במונדיאל הראשון שנערך ב- 1930 במונטבידאו בירת אורוגוואי. ארגנטינה הפסידה במשחק הגמר לאורוגוואי בתוצאה 2:4. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 19 ביוני 1938. מונדיאל צרפת 1938. פאריס. מאמן נבחרת איטליה וויטוריו פוצו (במרכז בז'אקט שחור) לקח עמו למונדיאל צרפת 1938 רק שלושה שחקנים מההרכב הישן של 1934. כאן במרכז התמונה (בז'אקט כהה) הוא מניף בפעם השנייה ברציפות בפאריס את גביע העולם בכדורגל ע"ש ז'יל רימה לאחר שאיטליה ניצחה לפני דקות ספורות במשחק הגמר את נבחרת הונגריה בתוצאה 2:4. זיהוי השחקנים האיטלקיים העומדים בשורה האחורית משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים , אמדאו ביאבטי (Biavati  Amadeo) , איש לא מזוהה, המאמן וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo) , סילביו פיולה (Piola Silvio), איש לא מזוהה מאחור, ג'יובאני פרארי  (Ferrari  Giovanni בעל מצח גבוה) , ג'ינו קולאוסי (Colaussi  Gino מסורק לאחור), ושבעה אנשים לא מזוהים. זיהוי השחקנים האיטלקיים הכורעים משמאל לימין : יוגו לוקאטלי (Locatelli  Ugo), ג'וזפה מיאצה (Meazza Giuseppe ), אלפרדו פוני (Foni Alfredo), השוער אלדו אוליביירי (Oliveieri  Aldo בחולצה שחורה), פייטרו ראבה ( Rava  Pietro), מישל אנדריאולו (Andreolo  Michele) , ואיש לא מזוהה. יושב מלפנים : פייטרו סרנטוני (Serantoni  Pietro). שחקני נבחרת איטליה היו מוכנים למות עבור המנהיג, המחנך, ומאמנם וויטוריו פוצו. (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמן נבחרת הונגריה בשנים 1954 – 1949 גוסטב שבש הקים בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה קבוצת חשיבה הונגרית לידו שהורכבה ממאמני כדורגל הונגריים בעלי מוניטין,  מרטון בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי, ו-יינו קאלמאר. תפקידה היה למצוא פתרונות כיצד ניתן ליצור עדיפות מספרית בשטחים שונים מגרש כדי להגיע בסופו של דבר להכרעה ליד השער . ל- קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת הייתה משמעות עצומה. היא הייתה הראשונה שיצרה את המושג "Wall – Pass" בו חיבור מסירות כפולות בין שני שחקנים משיג עדיפות על שחקן בודד ואח"כ פיתחה והרחיבה udhcav את רעיון "The Third Man Theory" במשחק הכדורגל . מחשבת הכדורגל של קבוצת המחקר הזאת טענה כי כי אם שני שחקני התקפה טובים ומתואמים עדיפים על מגן אחד , הרי ש- שלושה אם כך טובים משניים וכן הלאה. מחשבת הכדורגל ההונגרית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה עמדה על כך כי השגת עדיפות מספרית על היריב בשטחים שונים על כר הדשא היא תנאי לניצחון. לשם כך נחוץ גם כושר גופני בתוספת שליטה וטיפול מיטביים בכדור. תפישת הכדורגל ההונגרית הייתה דומיננטית ומכריעה. לא רק מערך העמדָת שחקני הונגריה על כר הדשא הייתה שונה מהמקובל. היא גם לוותה בהמון תנועה ללא כדור וחילופי מקומות בין השחקנים. החלוץ המרכזי נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי הוסט לסירוגין מהעמדה הקדומנית שלו לאחור והרץ הימני יוֹזֵף בּוֹזִ'יק הועלה קדימה לשמש כרץ תוקף שתומך בשורת החלוצים. מדובר היה בגישת כדורגל שונה לחלוטין שהניבה אין סוף תוצאות חיוביות ובראשן זאת של 25 בנובמבר 1953. בתאריך הזה של 25 בנובמבר 1953 הביסה כאמור הונגריה באצטדיון "וומבליי" בלונדון את נבחרת אנגליה בתוצאה דרמטית 6 : 3. מערך המשחק ההונגרי הוציא את הנבחרת האנגלית בראשה המאמן וולטר ווינטרבוטום משלוותה. שחקני אנגליה ומאמנה וולטר ווינטרבוטום לא קראו את מפת הקרב ששורטטה ע"י גוּסְטָב שֶבֶּש, מַרְטִין בּוּקוֹבִי, ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי, ויָאנוֹש קָאלְמָאר – והובסו שוב חצי שנה אח"כ ב- 23 במאי 1954 ב- "נאפ סטדיון" בבודפשט במשחק הגומלין והפעם בתוצאה המכרעת 7 : 1.

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954. מאמן נבחרת הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (משמאל חובש בארט שחור) ועוזרו גיולה מאנדי (במרכז) נחשבו לצוות המוחות הטוב באירופה ובעולם כולו. בדיעבד התברר כי  זה לא הספיק נגד המאמן המערב גרמני ספ הרברגר. (באדיבות הטלוויזיה הונגרית MTV. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשנים 1975 ו- 1978 יצא לי להיפגש עם קפטן נבחרת אנגליה בשנים ההן הרץ הימני בִּילִי רָיְיט וקפטן נבחרת הונגריה הקשר השמאלי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש . שניהם הסבו את תשומת לבי לרעיון תיאוריית "האדם השלישי" שהגתה קבוצת החשיבה ההונגרית ההיא של מרטון בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי, ויאנוש קאלמאר. מסמך החשיבה ההונגרית אודות "האדם השלישי" במשחק הכדורגל היה מסווג ונשמר כסוד מדינה. הוא הוסתר מעינם של מומחי הכדורגל בעולם. בִּילִי רָיְיט אמר לי ב- Workshop טלוויזיה שערכו ה-BBC ו- ITV בלונדון באוקטובר 1975 (הבוס שלי אלכס גלעדי ואנוכי נטלנו בה חלק על חשבוננו), כי בעקבות שתי התבוסות של אנגליה להונגריה היה ברור לכולם כי הכדורגל הוא אולי משחק פשוט אולם נועד לאנשים חושבים. פֶרֶנְץ פּוּשְקָש שַח לי בפגישה עמו ב- 1978 במדריד כי שחקני נבחרת הונגריה והוא כקפטן בראשם רחשו הערכה גדולה לגוּסְטָב שֶבֶּש מפני שהיה מנהיג ספורט מתכנן וחושב. גְיוּלָה מָאנְדִי מאמן נבחרת ישראל בכדורגל (בשנים 1962 – 1959) ומי שהיה עוזרו ויד ימינו של גוּסְטָב שֶבֶּש בנבחרת הונגריה , אמר כאן בארץ, "כי קפטן הונגריה פרנץ פושקש היה היה לא רק כדורגלן מחונן אלא ניחן גם אישיות מקורית, אופטימית, ומעניינת. הוא הבין את משחק הכדורגל באותה הרמה בה הכנר והמנצח ניקולו פאגאניני הבין את המוסיקה".  כל זה לא הספיק להונגריה ב- 4 ביולי 1954 במשחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 נגד נבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר (Sepp Herberger). הונגריה הפסידה במפתיע במשחק החשוב ביותר שלה בגמר מונדיאל שווייץ 1954 באצטדיון "וואנקדורף" בברן למערב גרמניה 2 : 3. שתי התבוסות האנגליות להונגריה שינו כליל את מחשבת הכדורגל. לכן הן מאוזכרות כאן כמה פעמים.

טקסט תמונה : יום ראשון אחה"צ – 4 ביולי 1954 . אצטדיון "וואנקדורף" (Wankdorf) בעיר הבירה ברן. אחת התמונות הסנסציוניות ביותר בהיסטוריה של המונדיאלים. חמש דקות לסיום משחק הגמר של מונדיאל שווייץ 54' בין נבחרות מערב גרמניה והונגריה. הטלוויזיה השווייצרית הציבורית SRG מנציחה את התוצאה המרעישה והבלתי צפויה בשידור הישיר שלה לכל מרחבי מערב ומזרח אירופה : 2:3 לזכות מערב גרמניה. הפרסומות המסחריות של חברת השוקולד "טובלרון" וחברת השעונים "לונג'ין" מקשטות באין מפריע את התמונה הטלוויזיונית. (באדיבות SRG . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ספרד של 2012 מול הונגריה של ראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה.

הררי מילים נכתבו על חזון משחק המסירות של נבחרת ספרד (פעמים רבות מבלי לעצור את הכדור) תוך חילופי מקומות תמידיים של השחקנים במגרש בראשות צ'אבי הרננדז ואנדראס אינייסטה בעלי לב וריאות מפלדה. הפרשנים שכחו רק לציין שביצוע החזון הזה דורש מכל מבצעיו אימונים של שנים, פיתוח כושר גופני פנטסטי, טכניקה בטיפול בכדור, ו- וויתור מוחלט על האגו למען הלכידות הקבוצתית. הנבחרת תמיד ניצבת מעל הפרט שבתוכה . זוהי ההצלחה האמיתית של יוהאן קרויף ופפ גווארדיולה בברצלונה שקדמה להצלחתם של לוּאִיס אָרָאגוֹנַאס ו- וִויסֶנְטֶה דֶל בּוּסְקֶה בנבחרת ספרד. חדי העין יכלו לראות כי במסגרת המשחק הקבוצתי החלוץ המסוכן פבריגאס למשל גוֹמֵא שוב ושוב שטחים עצומים על כר הדשא כדי להסיט את תשומת הלב של היריב אליו מבלי לקבל כלל את הכדור כמו גם חדירות העומק של הספרדי ג'ורדי אלבה מאחורי קו ההגנה האחורי ביותר של איטליה כשאלבה הוא בכלל שחקן הגנה של נבחרתו . חדירות העומק לעבר השער האיטלקי בריצות ספרינט וב- עקבותיהן ההכרח לחזור להגן על השער הספרדי מלמדות באיזה כושר גופני עילאי מצוי ג'וֹרְדִי אַלְבָּה . משחק המסירות הרצוף של נבחרת ספרד וברצלונה בנוי על משמעת וסבלנות שנועד לבסוף להשיג יתרון . מטרת המסירות תוך חילופי מקומות היא לייצֵר עדיפות מספרית על היריב בשטחי הכינוס האחוריים במגרש וכדי למַמֵש בסופו של דבר עליונות והגמוניה מספרית, ועמן הכרעה בהסתערות האחרונה בקרב, בשטחי האֵש ו- "ההוצאה להורג" הסמוכים לשער היריב. שיטת ריבוי המסירות איננה המצאה ספרדית . היא אפיינה לפני ארבעים שנים את משחקה של נבחרת הולנד בראשות מאמנה רָיְינוּס מִיכֶאלְס והקפטן שלה יוֹהָאן קְרוֹיְף בטרם מונדיאל גרמניה 1974 ובמונדיאל עצמו. אז קראו לשיטת המשחק הייחודית הזאת של מסירות חוזרות ונִשְנוֹת  "Total football". אולם שיטת ריבוי המסירות וחילופי מקומות היא המצאה הונגרית והייתה בסיס לשגשוגה של נבחרת הזהב ההונגרית בשנים 1954 – 1949 אותה אימן גוּסְטָב שֶבֶּש יחדיו עם עוזרו גְיוּלָה מָאנְדִי. קפטן הנבחרת ההונגרית בעת ההיא היה פֶרֶנְץ פּוּשְקָש.

נבחרת הזהב ההונגרית בכדורגל בראשות גוסטב שבש בשנים 1954 – 1949.

התאחדות הכדורגל ההונגרית הקימה ב- 1950 "Think tank" בראשות גאון מחשבת הכדורגל שלה מַרְטוֹן בּוּקוֹבִי. קבוצת החשיבה הזאת ביקשה למצוא דרך חדשה להפקת יתרונות על פני היריב באמצעות העמדת שחקנים חדשנית במגרש כמו גם כושר גופני איתן שמאפשר תנועת כל השחקנים מעלה – מטה כיחידה אחת, וטכניקה אישית של טיפול בכדור. מרטון בוקובי נחשב לעילוי והיה הראשון שהגה את הפקת היתרון של ה- "Double pass". אחריו הגה את התיאוריה של "האדם השלישי" (Third man theory). אם השניים טובים מהאחד, השלושה טובים מהשניים , והארבעה טובים משלושה וכן הלאה. כדי להבקיע שערים ולהכריע משחקים חייבים ליצור ולהשיג עדיפות מספרית על היריב בשטחי ההוצאה לפועל. עדיפות מספרית ניתן להשיג ע"י מסירות וחילופי מקומות תמידיים של השחקנים בשטחים שונים בזירה. הרעיונות המורכבים של מרטון בוקובי ודרך עבודתה הייחודית של הונגריה נשארו בגדר סוד. בעוד נבחרות הכדורגל בעלות המוניטין אז כמו איטליה, אנגליה, אוסטריה ואחרות מעמידות את הרכב השחקנים שלהן בזירה על פי ההעמדה הישנה של ה- MW, הרי מַרְטִין בּוּקוֹבִי ו- גוּסְטָב שֶבֶּש הגו רעיון שונה ומקורי. הם הסיטו את החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי לאחור ופקדו על הרץ הימני יוזף בוז'יק בעל הטכניקה האישית הגבוהה ויכולת מסירות לתמוך בהתקפה. כך נוצרה הַהָעֲמָדָה הראשונה של שיטת ה- 4 – 2 – 4 מבלי שקראו לה כך בשפת המתמטיקה. גוּסְטָב שֶבֶּש היה קיצוני מאָרָאגוֹנַס ודֶל בּוּסְקֶה שביססו את הרכב נבחרת ספרד על ריאל מדריד וברצלונה. הוא כונן נבחרת שהייתה מושתת באורח קבע על שמונה – תשעה שחקני קבוצת "הוֹנְבֶד" והפך אותה למכונת כדורגל. זאת איננה גוזמה. זאת הייתה המציאות.

הונגריה ניצחה בין השנים 1953 – 1950 שלושים משחקים בינלאומיים ברציפות לרבות זכייה במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי 195. הסלוגן ההתקפי שטבע גוסטב שבש בשעתו היה נחרץ: "על כל שער שנספוג – נבקיע שניים". המבחן הגדול ביותר של גוסטב שבש ונבחרתו התרחש ב- 25 בנובמבר 1953 באצטדיון "וומבליי". אנגליה לעולם לא הפסידה בביתה אך הפעם הזאת ניגפה 6 : 3. מאמן אנגליה וולטר ווינטרבוטום השמרן דגל בהעמדה הישנה ולא קרא נכון את מפת הקרב החדישה . הוא הובס. ב- 1975 הזדמן לי לשוחח בלונדון כשעה עם בלם נבחרת אנגליה של הימים ההם בילי רייט. הוא העיד בפניי בזו הלשון : "מפני ש- נאנדור הידגקוטי שיחק מאחור ולא בחוד כרגיל בימים ההם אני כרץ ימני והבלם הארי ג'ונסטון רצנו כמו סביבון בין פרנץ פושקש לשאנדור קוצ'יש. המאמן שלנו וולטר ווינטרבוטום לא הבחין בהעמדה ההונגרית . בסיום המשחק בו הובסנו כמעט התעלפנו הארי ג'ונסטון ואני מרוב עייפות . הטרגדיה הגדולה אירעה חצי שנה אח"כ במשחק הגומלין במאי 1954 ב- "נפ סטדיון" בבודפשט. וולטר ווינטרבוטום שוב לא הכין את שיעורי הבית והפעם הובסנו בשיעור כפול, 7:1. הנבחרת ההונגרית השיגה עדיפות מספרית מתי שרצתה באזורים הקרובים לשער שלנו. הכדורגל הוא אולי פשוט אך נועד לאנשים חושבים".

טקסט  תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952 . המטרה הראשונה מושגת. נבחרת הונגריה מנצחת במשחק הגמר את נבחרת יוגוסלוויה 0:2  וזוכה במדליית הזהב. היא מוכתרת לאלופה האולימפית בכדורגל. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יאנו בוז'אנסקי, הקפטן פרנץ פושקש, נאנדור הידגקוטי, שאנדור קוצ'יש, השוער גיולה גרושיץ', יוזף זאכארייאש, גיולה לוראנט, פטר פאלוטאש, זולטאן ציבור, יוזף בוז'יק, מיהאלי לאנטוש. מרבית השחקנים היו מקבוצת "הונבד" אלופת הונגריה. (באדיבות MTV . ארכיון יואש אלרואי). 

טקסט תמונה : 25  בנובמבר 1953. אצטדיון "וומבליי" בלונדון. ה- "ARANYCSAPAT" (נבחרת הזהב) של הונגריה דקות ספורות לפני תחילת ההתמודדות נגד נבחרת אנגליה שכונתה "משחק המאה" בו הביסה אותה בביתה בתוצאה 6:3. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : הקפטן והמקשר השמאלי פרנץ פושקש, השוער גיולה גרושיץ, הבלם (Center half) גיולה לוראנט, החלוץ המרכזי (Center forward) נאנדור הידגקוטי, המגן הימני יאנו בוז'אנסקי. המגן השמאלי מיהאלי לאנטוש, הרץ השמאלי יוזף זאכארייאש, הקיצוני השמאלי זולטאן ציבור, הרץ הימני יוזף בוז'יק, הקיצוני הימני לאסלו בודאי, והמקשר הימני שאנדור קוצ'יש. מרבית השחקנים הם כאמור מקבוצת "הונבד". (באדיבות MTV. ארכיון יואש אלרואי).

ב- 1978 חקרתי במשך שעתיים במדריד את פֶרֶנְץ פּוּשְקָש הקפטן לשעבר אודות הווירטואוזיות של הנבחרת המאגייארית בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה ואודות המנהיגות של גוּסְטָב שֶבֶּש. פֶרֶנְץ פּוּשְקָש תיאר את כישרונו ומקוריותו של מַרְטוֹן בּוּקוֹבִי והפליג בשבחיו של גוּסְטָב שֶבֶּש: "שֶבֶּש היה מאמן דגול מנהיג ומחנך שכולנו השחקנים האמנו בו. הוא ביטל לחלוטין את האגו האישי ויצר את המשמעת הקבוצתית. בנבחרת שררו יחסי חברות מצוינים . כיבדנו איש את רעהו. זה היה הפקטור החשוב ביותר בהצלחה. ברור שהתאמנו ללא סוף. היינו מקצוענים לחלוטין. לא ניתן היה להגשים את רעיונות תורת המשחק של שבש ו- בוקובי ללא כושר גופני, יחסי רעות, טכניקה אישית, ומשמעת ברזל של הקרבת הפרט למען הקבוצה".

טקסט מסמך : משמאל : "The Third Man" שם הפוסט המפורט שדן במסמך. בתמונה נראים משמאל שאנדור קוצ'יש וזוטאן ציבור (בחולצות כהות) עולצים לאחר הבקעת אחד השערים במשחק הניצחון הגדול 6:3 של הונגריה על אנגליה באצטדיון "וומבליי" בלונדון ב- 25 בנובמבר 1953. השוער האנגלי גִיל מֵרִיק והמגן שלו אלף ראמזי נראים מאוכזבים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תיאוריית האדם השלישי במשחק הכדורגל.

(הטקסט מבוסס על ידע אישי ועל המאמר הנ"ל "The Third Man" שהופיע והתפרסם בשנת 1968 בספר "International Football Book" , ארבע עשרה (14) שנים לאחר תום שלטונה של נבחרת הונגריה הנפלאה ההיא בכדורגל בשנת 1954 . הפסדה במשחק הגמר של מונדיאל שווייץ 1954 למערב גרמניה 2 : 3 באצטדיון "וואנקדורף" בברן ב- 4 ביולי 1954 הביא לנפילתה ואיבוד הבכורה בעולם אולם לא סתם את הגולל על מחשבת הכדורגל המקורית שלה כפי שטוו בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת המאמן הלאומי גוסטב שבש ועוזריו מרטין בוקובי , ד"ר גזה קלוצ'אי , ויאנוש קאלמאר . מנהיגות הכדורגל ההונגרית הייתה בת מזל משום שבנבחרת הלאומית שלה שיחקו פרנץ פושקש , נאנדור הידגקוטי , שאנדור קוצ'יש , יוזף בוז'יק , השוער גיולה גרושיץ' ואחרים . ו/או שמא היו השחקנים האלה ברי מזל משום שבראשם ניצבה מנהיגות חושבת , בעלת ידע , וכריזמטית עד למאוד .

שנת 1968 . הרשימה הקונקרטית הזאת באה להלל את חשיבת הכדורגל ומחשבת הכדורגל , ומתייחסת גם למאמן הכדורגל האנגלי המוכשר והאותנטי רון גרינווד (Ron Greenwood) . קיימת סיבה טובה לכך שקבוצת ווסטהאם (West Ham) האנגלית, בראשות מאמנה ומנהיגה רון גרינווד, ולמרות עליות ומורדות רגילים של מבנה, נחשבה בשנים ההן לאחת הקבוצות האהודות ביותר באיים הבריטיים. במשחק הכדורגל הטוב וההתקפי של קבוצת ווסטהאם בשנים ההן קיים יסוד חיוני, שגם אם הוא כבר לא בגדר "סוד" – נשאר "חסוי לחלוטין". רק עכשיו לאחר 14 שנים של תחקירים (בין 1954 ל- 1968) ניתן לתאר את היסוד החיוני הזה. ויחד עם זאת נשבר קשר שתיקה ארוך שנים שהטילו על עצמם המאמנים הטובים ביותר בעולם, מאמני כדורגל בעלי מוניטין שבאופן טבעי מקבלים שכר שנתי של 40000 (ארבעים אלף) פאונד. מאמני כדורגל כמו הלניו הררה (Helenio Herrera) מאמן קבוצת אינטר מילאנו האיטלקית, בלה גוטמן (Bela Guttmann) מאמן קבוצת בנפיקה הפורטוגלית , המאמן אלברט בטו (Albert Batteaux) מצרפת , המאמן האנגלי רון גרינווד (Ron Greenwood) מעורבים כולם בסוד העניין. למרות שאנגליה ניגפה פעמיים בפני הונגריה ב- 1953 ו- 1954 היא המשיכה להיות מוקד כדורגל בינלאומי בעל עניין עצום ועלייה לרגל. שחקני כדורגל מצטיינים בעולם (לרבות אחד מגדולי שחקני הכדורגל של ישראל בכל הזמנים מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר) לטשו עיניהם לעבר מועדוני הכדורגל האנגליים היוקרתיים, המסודרים, היעילים, בעלי המוניטין ובעלי משמעת ניהול ספורטיבית עליונה, כשהם מחוננים בידע מתקדם גם ברפואה ספורטיבית ובתזונה ספורטיבית.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה. מועדון הכדורגל של קבוצת "ווסטהאם". זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן החושב והמוערך רון גרינווד, מרדכי שפיגלר, ו- ג'ימי גריווס. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

ווסטהאם היא הקבוצה היחידה שיכולה לספק ראייה לאורך תקופה כי היא הייתה קשורה לתיאוריית האדם השלישי. לכן היה ניתן לצפות שווסטהאם תנצח לא משחק אחד אלא כמה אליפויות כדורגל במהלך השנים הבאות . האם זה בלתי ייאמן לאור , למשל , מצבה נוכחי של ווסטהאם בליגה ? ובכן הציבור הוותיק הקשור להיסטוריה של משחק הכדורגל שזוכר שנבחרת אנגליה בכדורגל סיימה את משחקרה הראשון במונדיאל אנגליה 1966 עם נבחרת אורוגוואי בתוצאה 0:0 (11 ביולי 1966). את שורת ההתקפה של אנגליה באותו המשחק הראשון ההוא באצטדיון "וומבליי" בגביע העולם בשנת 1966 הובילו אלן בול (Alan Ball), ג'ימי גריווס (James Greaves), בובי צ'ארלטון (Bobby Charlton), רוג'ר האנט (Roger Hunt) , וג'ון קונולי (John Connelly). אולם אט – אט חלו שינויים בהרכב האנגלי. בשלבי הגמר (בעצם החל מרבע הגמר) וכמובן במשחק הגמר של המונדיאל ההוא ב- 1966 בו גברה בשבת – 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" אנגליה על גרמניה בתוצאה 2:4, הרכיב המאמן הלאומי האנגלי אלף ראמזי את שחקן ווסטהאם ג'ף הרסט (Geoff Hurst) בהרכב במקומו של ג'ימי גריבס, ומרטין פיטרס (Martin Peters) אף הוא שחקן ווסטהאם החליף את ג'ון קונולי. כזכור הבקיע ג'ף הרסט שלושה שערים במשחק הגמר נגד גרמניה ומרטין פיטרס כבש שער אחד. זאת עובדה מעניינת שבשלב כלשהו במהלך מונדיאל 1966 החליט מאמן נבחרת אנגליה אלף ראמזי לצרף להרכב הקבוע שלו עוד שני שחקנים מקבוצת ווסטהאם כדי לזכות בגביע העולם. והוא הצליח. השחקן השלישי בהרכב נבחרת אנגליה ב- 1966 מקבוצת ווסטהאם היה הקפטן בובי מור (Bobby Moore). בובי מור שימש גם קפטן בקבוצת ווסטהאם של רון גרינווד.

טקסט תמונה : 1964. מגרש האימונים של קבוצת "ווסטהאם" בלונדון. שחקן "ווסטהאם" ונבחרת אנגליה ג'ף הרסט (מימין) עם מרדכי שפיגלר (משמאל). מרדכי שפיגלר אחד משחקני הכדורגל המוכשרים והמבריקים ביותר של מדינת ישראל בכל הזמנים יכול היה מבחינת הרמה האישית לשחק בכל אחד ממועדוני הכדורגל של אנגליה, גם של הבכירים ביותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1964. מגרש האימונים של מועדון "ווסטהאם" בלונדון. קפטן ווסטהאם ונבחרת אנגליה בובי מור המנוח, יחדיו עם שחקן הכדורגל הישראלי המצטיין מרדכי שפיגלר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חשוב באותה מידה לציין כי המיקרופונים של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC שכיסתה באופן נפלא את 32 משחקי מונדיאל אנגליה 1966 ואשר הוצבו סביב המגרשים קלטו משהו מעניין ביותר : לעיתים קרובות שחקני "ווסטהאם" בנבחרת אנגליה ב- 1966 כיוונו את חברי הקבוצה שלהם לבצע ריצה ללא כדור (Running off the ball). מומחי כדורגל מביני עניין תופשים שמדובר בעניין אחד : שחקני "ווסטהאם "מיישמים את מה שלמדו וממשיכים ללמוד אודות "תיאוריית האדם השלישי". למעשה למומחי כדורגל כאלה ברור כי מגיע לרון גרינווד (Ron Greenwood) קרדיט על תרומתו הלא ישירה אך המכרעת להצלחתה של נבחרת אנגליה במונדיאל אנגליה 1966. היה זה רון גרינווד מאמן הכדורגל הראשון באנגליה החל לראשונה להביא תובנות משלו ל- "תיאוריית האדם השלישי".

ביסוס נוסף לחשיבות "האדם השלישי" עלה במהלך ריאיון עם ד"ר גזה קאלוצ'אי (Dr. Geza Kalocsai) המנג'ר ההונגרי האימתני ורב הידע של קבוצת גורניק זברזה (Gornik Zabrze) הפולנית. ד"ר גזה קאלוצ'אי טען אז : "אם אתה היית המנג'ר של קבוצה מהליגה הראשונה, לא היית מסכים לעולם שהכתבה הזאת תתפרסם. לא הייתה מספר לאף אחד מה שאתה יודע אלא משתמש בידע המקצועי הנסתר שלך כדי לזכות באליפות". ד"ר גזה קאלוצ'אי יודע על מה הוא מדבר . הוא עו"ד בהכשרתו שהפך לאחד מקבוצת החשיבה בת שלושת המאמנים שעבדה תחת שרביט מאמן נבחרת הזהב (בהונגרית : ARANYCSAPAT) של הונגריה בכדורגל גוסטב שבש (Gustav Sebes) בשנים 1954 – 1949, והגתה את תיאוריית האדם השלישי. גוסטב שבש היה מאמן ממולח בעל כושר מנהיגות שאימן כאמור את נבחרת הונגריה המוכשרת ביותר בכל הזמנים שראה העולם עד אז שלפני 1954 . שני המאמנים האחרים בקבוצת החשיבה של גוסטב שבש היו מרטין בוקובי (Martin Bukovi) מנג'ר קבוצת אולימפיאקוס היוונית בימים ההם ויאנוש קאלמאר (Janos Kalmar). יאנוש קאלמאר אימן אז את הקבוצה הספרדית איספאניול (Espanol) מועדון עני ולא אופנתי בברצלונה אשר סיים תחת הדרכתו בעת ההיא עם שחקנים צעירים וחסרי ניסיון במקום השלישי אחרי שני מועדוני המיליונרים ריאל מדריד ו- ברצלונה. וותיקי הדור זוכרים וודאי כי יאנוש קאלמאר היה בשעתו גם מאמן הפועל ת"א . אין זה מקרי כי שלושת אנשי קבוצת החשיבה ההונגרית הזאת מרטין בוקובי, ד"ר גזה קאלוצ'אי ויאנוש קאלמאר הביאו עמם הצלחה בכל מקום ביבשת. הם היו היוצרים המקוריים והשומרים של "תיאוריית האדם השלישי", אשר איננה אלא הרעיון המהפכני – ההבדל החמקמק שהטריד את מבקרי ומומחי הכדורגל הבינלאומיים במשך שנים – ואשר קשר והניע את נבחרת הזהב של הונגריה זאת שהכניעה את אנגליה באצטדיון "וומבליי" 6:3 ב- 25 נובמבר 1953 וכעבור חצי שנה הביסה אותה שוב ב- 23 בבמאי 1954 באצטדיון "נאפ סטדיון" בבודפשט בתוצאה עוד יותר גבוהה 1:7.

אבל בדומה לסרט "האדם השלישי" בקולנוע התיאוריה שלהם הייתה משולה לחשוד הנמלט שנים רבות מהחוק. בין הסיבות לכך ולא השולית שביניהן היא העובדה שאיש מבין קומץ "יודע דבר" בימים ההם לא היה מוכן לפחות עד המחצית השנייה בעשור ה- 60 של המאה הקודמת לחשוף טפח ממה שהיה ידוע לו בנושא המדובר. באופן דומה כאשר הנבחרת ההונגרית התמודדה על המנהיגות העולמית בכדורגל והביסה בנובמבר 1953 את אנגליה 3:6, זה בטח גרם לקבוצת החשיבה ההונגרית הזאת בראשות גוסטב שבש לחוש תחושת עליונות והרגשה של שביעות רצון מכך שפרשני הכדורגל בעולם לא קראו נכון את מפת הקרב שתכננו גוסטב שבש, מרטין בוקובי, ד"ר גֶזָה קאלוצ'אי, ויאנוש קאלמאר. הם פרשו שלא כהלכה את שיטת המשחק ההונגרית ובכך לא עשו דבר כדי לשנות את המצב. תיאוריית האדם השלישי נותרה סודית ובלתי מפוענחת . נבחרת הונגריה זכתה לשבחים רבים ממאמנים אנגליים ואירופיים שאמרו כלהלן : "שחקני הכדורגל של נבחרת הונגריה משחקים כדורגל כמו כוכבי כדורגל מעולם אחר" , והוסיפו , "אם זה כדורגל אז מה זה המשחק אשר אותו משחקים באנגליה בשלושים השנים האחרונות…?". לאורך סדרות משחקים ארוכות , הן לפני מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954 , וגם במהלכה ואחריה, מופו ונותחו המהלכים של נבחרת הונגריה בקפידה, אולם היה כשל מהותי ומכריע בניתוח. רק המהלכים של הכדור קיבלו התייחסות מבלי לאבחן והבחין באופן מדויק גם תנועת השחקנים. באופן כללי הדבר נכון לכל משחקי הכדור. לדוגמא במשחק הטניס איש איננו מסתכל על השחקן שרץ לפגוש את הכדור אלא רק על מהלך הכדור שנחבט לעברו.

צ'ארלס ריפ (Charles Reep) מפקד כנף בחיל האוויר הבריטי היה האיש שהמציא את מיפוי הכדורגל. הוא עבד בזמנו בשיתוף פעולה עם קבוצת הכדורגל האנגלית ה- "וולבס" (" Wolves" / "הזאבים") קיצור של שם ארוך במיוחד של הקבוצה " Wolverhampton Wanderers ", על מנת לפצח מה גרם להונגריה לתקתק. הוא ומאמני ה- וולבס החליטו ש- "הפס הארוך של הנבחרת ההונגרית שהוא שמביא להם את השערים". זה אומנם משלים חתיכה אחת של הפאזל אולם בהחלט לא החתיכה המשמעותית ביותר. אולם זה הספיק ל- "וולבס" כדי לנצח כמה פעמים באליפות אנגליה בעשור ה- 50 של המאה הקודמת.  "וולבס" בראשות הקפטן הנודע שלה בילי רייט (Billy Wright) זכתה באליפות הליגה הראשונה ב- 1954, 1958, ו- 1959 והייתה שנייה ב- 1950 ו- 1960, ושלישית ב- 1947 ו- 1953 . אולם קריאת מפת הכדורגל ההונגרית לא הייתה שלימה ובלתי מספקת. הם גילו זאת כשהתמודדו בגביע אירופה לאלופות בכדורגל במיוחד נגד ברצלונה הספרדית אותה הדריך הלניו הררה.

רעיון נוסף שנהגה בבריטניה והנוגע לגדולתו של הכדורגל ההונגרי במחצית הראשונה של עשור ה- 50 במאה שעברה היה זה של ארתור רואו (Arthur Rowe) איש קבוצת "טוטנהאם הוטספרס" , שטען שנבחרת הונגריה של גוסטב שבש שיחקה במעין סגנון של "דחוף ורוץ" ("Push and Run"). הכוונה לדאבל פס במשחק הכדורגל שנודע גם בהגדרה האנגלית "Give and go". טוטנהאם הוטספרס של ארתור רואו זכתה באליפות הליגה השנייה באנגליה בכדורגל ב- 1950 ושנה אח"כ ב- 1951 זכתה באליפות הליגה הראשונה . התיאוריה של ארתור רואו נחשבה לקרובה ביותר לתיאוריית האדם השלישי, יותר מכל תיאוריה אחרת. אולם היא כמובן חלקית בלבד . מדובר על מחשבת כדורגל עתיקת יומין אולם מעניינת . מה שהוחמץ היה משהו שהתווסף לתוכניתו של ארתור רואו, וזה היה אותו משהו שחמק מעיניהם של רוב הוגי הדעות של משחק הכדורגל דאז. בזמנו היה ארתור רואו אחד המומחים הבודדים שהיו מודעים למערכת היחסים החיונית בין השחקן לכדור. ארתור רואו הוזמן לה רצות בהונגריה וראה את ראשיתו אבל רק את התחלתו של משחק הכדורגל ההונגרי החדש . בפשטות זה היה לדחוף את הכדור ולרוץ למרחב תוך חיפוש מסירה חזרה . זה היה רק שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1950, שההונגרים הוסיפו טוויסט נוסף לערכת הנושא הבסיסית הזאת. אולם בתקופת הביניים הזאת מה שארתור רואו למד היה מספיק כדי להביא את טוטנהאם הוטספרס למעמדה הגבוה ביותר בליגה האנגלית בכדורגל.

כשנבחרת הונגריה העפילה לשיאה בשנים 1954 – 1952 רק קומץ מאמנים מנוסים היה מסוגל לזהות מה בדיוק מחוללים ההונגרים על כר הדשא. אולם אותם אלה קומץ הבודדים שהבינו משהו בתורת ומחשבת הכדורגל וזיבהו מה עושים ההונגרים, שמרו על התצפיות שלהם רק לעצמם. זה היה כמובן האינטרס המקצועי שלהם לעשות זאת. כדורגל הוא משחק פשוט אומנם – אך נועד לאנשים חושבים. גישתם של המאמנים , "למה אנחנו צריכים לחשוף את הסודות שלנו…?" , הייתה רווחת ככלות הכל באותה מידה גם בבריטניה. כאן באנגליה רק וולטר ווינטרבוטום (Walter Winterbottom) היה מוכן להביא את מה שהוא ידע לדפוס, אבל גם כך נדיבותו פעלה לעיתים קרובות כבומרנג. ג'ק שריב (Jack Shreeve) מאמנה לשעבר של קבוצת צ'ארלטון אתלטיק (Charlton Athletic), סיכם את החשדנות של המאמנים הבריטיים הטובים ביותר, וכך אמר כלהלן : "אני הולך ל- לילשל (Lilleshall) מידי שנה לוועידת המאמנים הארצית. וולטר ווינטרבוטום הוא הכוח המניע שם אבל ניסיונותיו לפתח אחדות בין המאמנים נכשלו לחלוטין. כולנו הולכים לשם ללמוד, אבל אף אחד לא מוכן לתת שום דבר לוועידה. אם מצאנו משהו טוב, נניח טוויסט נוסף לרעיון בסיסי שכולם מכירים, נשמור אותו לעצמנו. אתה רואה, זה היה ברור שאם נגלה את כל מה שאנחנו יודעים, ישולב בספר האימון הבא של ה- FA וכולם יקבלו בחינם את מה שאנחנו יודעים". בתחקיר למאמר הזה התגלתה השקפה אישית דומה כמעט בכל מקום. מאמנים ידועים דיברו בחופשיות עד לנקודה מסוימת בלבד. הם מסרבים מיוזמתם להוסיף דבר כלשהו, ידע כלשהו, שהשואל אינו יודע לשאול, וגם לא יתייחסו ולא התייחסו למשהו שאיננו נחלת הכלל. קחו את הלניו הררה כדוגמא. במגרש האימונים של אינטר מילאנו ב- Appiano Gentile כארבעים ק"מ ממילאנו, גדר תיל גבוהה נועדה להרחיק את העיתונות , אנשים זרים, ומרגלים. מאבטחים מוצבים בשער הראשי . אף אחד לא נכנס למגרש בלי אישור כניסה חתום ע"י הלניו הררה בעצמו. מדובר ב- "מתחם צבאי" שייסד הלניו הררה. זהו האופן שבו מכין הלניו הררה את קבוצתו נשאר בגדר סוד. אימון ציבורי בעת נסיעה לחו"ל מוגבל לתרגילי פיזיות ותרגול סטטי עם כדור. האופן שבו אינטר מילאנו מתאמנת הוא המפתח לדרך בה הם משחקים , כפי שקורה בכל קבוצה. אולם האימון הזה הִנוֹ סודי ביותר בכל השלבים החיוניים שלו . באופן דומה , בכמה שיחות ארוכות, הלניו הררה סירב לענות על השאלות החשובות באמת . הוא יסביר שמהלך ה- "Free back" הוא הכרחי משום שהבלם (Center – half) נמצא לבדו וניתן להזיזו ממקומו בקלות. אבל כאשר נשאל כיצד ה- "Free back" נעשה, הוא הופך להיות מעורפל ומתחמק. הוא יודע את התשובה אולם מסתיר אותה ולא עונה.

נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי (Nandor Hidegkuti), לשעבר חלוצה המרכזי של הונגריה האדירה בשנות הפאר של 1954 – 1949, ובשנות ה- 60 מאמן, סירב גם הוא לחלוק מידע, ואמר אז : "היום יותר מאי פעם האנשים הם יותר אינטליגנטיים וחושבים על המשחק. אבל ככל שהם חושבים כך המשחק הופך להיות גרוע יותר. הבעיה היא שהם חושבים רק על ההגנה, ועלינו לחשוב במונחים של פיתוח המשחק שלנו בהתקפה". הלחץ על נָאנְדוֹר הִידֶגְקוּטִי לפתח את הנושא הזה של פיתוח ההתקפה הפך גם הוא את האגדה ההונגרית למין מידע מעורפל . תוך כד משיכת כתפיים הוא אמר אז רק זאת : "זה קשה…בטוח שיש לנו שחקנים מוכשרים ואינטליגנטיים , אבל לא קל למצוא אותם בימים אלה". עם זאת אפשר להיות בטוחים שההצלחה של נאנדור הידגקוטי כמאמן לא הייתה תלויה בעניין של מזל של קבלת שחקנים טובים שעמם הוא אמור לעבוד. נאנדור הידגקוטי היה במרכזה של תיאוריית האדם השלישי וחייב היה לדעת את משמעות ה- Issue היטב.

האנשים האלה יודעים . וכך גם אלברט באטו (Albert Batteaux) מאמן צרפתי בעל מוניטין בימים ההם, מתוחכם – כהה , בעל גובה ממוצע ולבוש תמיד בקפידה. אלברט באטו היה סטודנט בשנות ה- 50 המוקדמות של המאה הקודמת בעת שנבחרת הונגריה העפילה לפסגה , ובחושיו המקצועיים חש באלמנט החיוני. אלברט באטו ניהל את קבוצת הכדורגל הצרפתית "ריימס" (Rheims) שבאצטדיון הבית שלה היו בממוצע 7000 (שבעת אלפים) אבל יחד עם הגיבוי של המיליונר הצרפתי הנרי ז'רמן (Henri Germain) הוא אימן ו- פיתח 7 (שבעה) שחקנים שנוטלים חלק בנבחרת הלאומית של צרפת שאותה אימן והיא הגיעה לשלב חצי הגמר של מונדיאל הכדורגל בשוודיה בקיץ 1958, להפתעתם של רבים בעולם. אוהדים ומאמנים. במונדיאל שוודיה קנה את עולמו ה-סקורר הצרפתי ז'יסט פונטיין שהבקיע 13 שערים והיה מלך הכובשים . צרפת הפסידה במשחק חצי הגמר בתוצאה5:2 לברזיל. ב- 1968 היה אלברט באטו המנהל של קבוצת סנט אטיין (St. Etienne) שנוהלה בעבר ע"י ז'אן סנלה (Jean Snella) מי שהיה עוזרו של אלברט באטו כמאמן ראשי במונדיאל שוודיה 1958 וכיום אלופת צרפת. נוסחת "תיאוריית האדם השלישי" ממשיכה להיות השיטה המנצחת. הסיבות כולן מוכרות מידי.

בהונגריה יש לבעלי הכוח הפוליטי את המילה האחרונה בדיוק כפי שבאנגליה זאת זכותו הבלעדית של מי שנותן את הכסף. הקבוצה ההונגרית "אויפשט" (Ujpest) היא דוגמא לפוליטיזציה של הכדורגל ההונגרי. "אויפשט" היא קבוצה ו/או מועדון שמייצג את משטרת הונגריה. האסירים מנכשים עשבים מהמגרש תחת משמר מזוין. הנשיא המכהן של המועדון הוא מפקד המשטרה . אחרי ההלם של התבוסה הסופית של הונגריה הגדולה 3:2 לנבחרת מערב גרמניה בראשות המאמן ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן במשחק הגמר ב- 4 ביולי 1954 במונדיאל שווייץ 1954, הופרש המאמן והבוס של נבחרת הונגריה גוסטב שבש לגמלאות ע"י המדינה . היה מדובר בהחלטה פוליטית מטופשת וצרת עין. השלטון הפוליטי ההונגרי ראה בנבחרתו אלופת עולם ולא סגנית אלופת העולם . סגנית איננו תואר מספק . גוסטב שבש סולק לעיירת שדה טטבניה (מרוחקת כ- 40 ק"מ מבודפשט) ולמעשה עזב את עולם הכדורגל. יחד עם גוסטב שבש נעלם גם רוב הכוח המניע שניצב מאחורי העלייה המהירה של הונגריה לקצה הפירמידה של הכדורגל הבינלאומי בשנים 1954 – 195. ואז הגיעה המהפכה ההונגרית באוקטובר 1956, אותה ה- התקוממות של העם ההונגרי נגד שלטון החסות הסובייטי. מרי עקוב מדם נגד השלטון הקומוניסטי ההונגרי שנהנה מחסות רוסית. הכדורגלנים המהוללים של נבחרת הזהב של הונגריה פרנץ פושקש, שאנדור קוצ'יש, וזולטאן ציבור ערקו בחיפזון לספרד, קיבלו שכר גדול עבור כישרונם והמוניטין שלהם, והפכו לאנשים אמידים. שלושתם חיכו להזדמנות פוליטית כדי לשוב למולדתם. רק פרנץ פושקש צלח. שאנדור קוצ'יש וזולטאן ציבור מתו צעירים בנכר. זאת הייתה אבדה עצומה לכדורגל ההונגרי. חשוב לא פחות היה שהחוליה החזקה בנבחרות הצעירות של הונגריה, נבחרת הנוער עד גיל 18, צוות כדורגל שנשא את תקוות העתיד – הייתה בסיור באנגליה באותו הזמן. רק מעטים מהם חזרו הביתה. בבודפשט של סוף עשור ה- 60 במאה הקודמת היו עכשיו פחות ראיות ללחץ והתערבות המשטר פוליטי. הכוכבים האדומים המדכאים שהופיעו על מבני ציבור לאורך הדנובה נראים עכשיו פחות . אבל עוד פחות מזה ניתן למצוא ראיות לתהילת הכדורגל ההונגרי של טרום 1954. גוסטב שבש יצר בשנים 1954 – 1949 איכות חד פעמית של נבחרת כדורגל דגולה. הכדורגל ההונגרי ירד מהבמה הבינלאומית ולא שב עוד לצמרת. ניצוצות חדשים עפו לחלל האוויר ב- 1966 עם עלייתו והופעתו של הדור החדש בראשות פלוריאן אלברט, יאנוש פארקש, ופרנץ בֶּנֶה. אולם זאת הייתה הבלחה רגעית. מעצמת הכדורגל ההונגרית מהשנים ההן של 1954 – 1952 נעלמה מהנוף.

שלושה משחקים בליגה ההונגרית הלאומית נחקרו בעת ההיא למטרת כתיבת המאמר הזה : פרנצווארוש נגד הונבד (Ferencvaroc vs. Honved) וואשאש נגד צ'פל (Vasas vs. Csepel) , ו- אויפשט נגד דיושגור (Ujpest vs. Diosgyor). בכל אחד מהמשחקים האלה הופיע אחש משלושת כוכבי העתיד של הכדורגל ההונגרי, פלוריאן אלברט (Florian Albert), יאנוש פארקאש, ופרנץ בנה (Ferenc Bene). ללא יוצא מן הכלל במשחקים האלה עקבו בקפדנות אחרי ה- Catenaccio, שיטת המשחק האיטלקית שהתבססה על שיטת משחק 3 – 2 – 4 – 1. אף שחקן לא בא מאחור. כולם משחקים כדי לעצור את התקפות הקבוצה היריבה. סגנון משחק ההתקפה המזהיר של הונגריה בתקופת גוסטב שבש נשכח בבת אחת. היה זה גוסטב שבש שהגה את הסלוגן רב המוניטין בשעתו, "על כל שער שהונגריה תספוג היא תבקיע שניים". גוּסְטָב שֶבֶּש היה רשאי ליזום אופנסיבה בכל משחק ומשחק מפני שעמדה לרשותו שורת ההתקפה המשוכללת והמתואמת ביותר בעולם הקיצוני הימני לאסלו בודאי, המקשר הימני שאנדור קוצ'יש, החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי, המקשר השמאלי פרנץ פושקאש, הקיצוני השמאלי זולטאן צ'יבור ומאחוריהם הרץ הימני התוקף ובונה המשחק יוזף בוז'יק. גוּסְטָב שֶבֶּש ביסס את שיטת המשחק שלו על מחשבת "תיאוריית האדם השלישי". התברר עכשיו לאחר סילוק גוסטב שבש כי ההונגרים שכחו ו/או קרוב לוודאי כבר לא יודעים יותר, בגלל האיוולת של הדחת מנהיגות הכדורגל שלהם בשנת 1954, והסגנון המוגבל של המיואשים שנותרו במשרתם כאחראיים על הכדורגל ההונגרי. הכול נשכח בבת אחת. אז איך "תיאוריית האדם השלישי" אותרה והתגלתה בכל אופן למרות קשר השתיקה של מאמני הצמרת בעולם והריחוק הטבעי של בודפשט ממגע עם הכדורגל האירופי והבינלאומי ? איך ניתן להתחיל להגדיר את המרכיב הגדול הזה של נבחרת הונגריה אשר קראה תיגר על אנליזות הכדורגל במשך 14 (ארבע עשרה) השנים האחרונות מאז 1954 ? מדובר במזל. ואחרי הכול לדעת גם לשאול את השאלות הנכונות ולדעת את מי לשאול אותן .

הגילוי הראשון האמיתי שעסק ב- "תיאוריית האדם השלישי" של נבחרת הונגריה בכדורגל בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת , האלמנט המסתורי שמשך וחיבר את כל הפקטורים בתוך הקבוצה והפך אותה ליחידת כדורגל עליונה בדמותה של הונגריה הגדולה לפני 1954 – היה מאמן הכדורגל הנודע בלה גוטמן. לא בכדי כונתה הונגריה ההיא ע"י כל המומחים "The Golden Team" . בלה גוטמן הונגרי בעצמו ב- בודפשט ב- 27 בינואר 1899 בימים ההם של הממלכה האוסטרו – הונגרית. (הוא מת ב- 1981). בלה גוטמן היה המאמן שגילה ופיתח את יוזביו הפורטוגלי ועוד שחקני כדורגל רבים אחרים. בלה גוטמן היה מאמן כדורגל כה מוצלח ומוכשר עד שמחצית ממועדוני הצמרת באירופה קנו את שירותיו. לפחות זה נראה ככה. בעת השיחות עמו כלא את עצמו בלה גוטמן בתוך מסגרת של "ידע רגיל וגלוי במחשבת הכדורגל" ודיבר בחופשיות רבה. אולם כשהשיחות עמו נסבו על בעיות עומק בכדורגל ועל מהות למשל של סגנון ההגנה האיטלקית הוא נעשה לפתע מעורפל וחמקן . זה מעניין . בלה גוטמן דיבר על חשיבות "אינסטינקט הכדורגל" , ואמר כי בלעדיו שום מאמן לא יכול להצליח . הוא הדגיש , "כי פיתוח ואימון שחקנים צעירים דומה לליטוש יהלומים . גילוח חתיכה כאן ונגיעה שם" . בלה גוטמן הוסיף עוד : "אתה לוקח שחקן כדורגל צעיר כאשר המטרה היא להדגיש את היתרונות והצדדים החזקים שלו מחד , ומאידך ללטש ולהבריק את הצדדים החלשים שלו כדי להפוך אותו לשחקן מושלם ככל שאתה יכול". אולם כשבלה גוטמן הגיע למונדיאל אנגליה 1966 הוא היה כבר אדם מבוגר ובעצם צופה בלבד בטורניר. הוא היה כבר על סף פרישה וסיום קריירת אימון ארוכה . הוא הרכיב משקפי שמש גדולים כדי להסתיר את פניו. הוא נמנע מפרסום . למתעניינים במחשבת הכדורגל אמר אז כי מאמני הצמרת בעלי המוניטין שידעו את הסודות המקצועיים של תורת הכדורגל, שמרו אותם באופן מפורש וקפדני לעצמם בלבד , וסירבו לחשוף אותם ומסור פרטים לאנשים אחרים . זה היה סוד . ואז אמר לפתע בהתרגשות , "אני אראה ואסביר לכם כל דבר…" , אך מייד אוסיף משפט מפתח מעניין , "אולם אינני יכול לאפשר לכם לראות זאת דרך העיניים שלי" (במקור : "But I cannot let you see with my eyes"). בלה גוטמן נחשב בעת ההיא לפרופסור בכדורגל בעל מוניטין עצום ואז קרה לו משהו שקורה גם לגאונים . קבוצת הכדורגל השוויצרית  "Servette Geneve" מחזיקת הגביע השווייצרי שכרה את שירותיו היקרים אולם דרכיהם נפרדו באכזבה רבתי. אף על פי כן נותר בלה גוטמן פיגורה כדורגל מהוללת.

באחת השיחות עמו אמר בלה גוטמן משהו לשומעיו שהיה משהו בעל צלצול משמעותי , "חלק מסודות מחשבת הכדורגל הוא לאמן את שחקני הקבוצה שלך לנוע במהירות ולרוץ ללא כדור (Running off the ball) על כר הדשא כדי ליצור רווח ומרחב, אולם קשה להסביר זאת . טוב יותר להראות זאת באופן מעשי" . צירוף ארבעת המילים הללו שיוצרות את ביטוי הכדורגל המקצועני , "Running off the ball" , לא היה חדש במחשבת הכדורגל אך לא הוגדר באופן שווה ובאותה מידה משביעת רצון אפילו לא ע"י המאמנים האנגליים שהכירו את ערך הביטוי אולם לא ידעו באמת כיצד לקבל אותו. בכל זאת ברור שהמאמנים המובילים בעולם מצאו דרך לחבר את השחקנים שלהם באופן נפשי (חֲבֵרוּת וכו'…) כדי שקשר המומחיות שלהם וביניהם על כר הדשא יהיה טלפאתי. כלומר : בדיוק ברגע הנכון ששחקן כלשהו מוסר כדור מדויק ברמה של אינטש, מופיע ככל הנראה באורח פלא שחקן עמית שלו ו- "צף" לו במקום הנכון על כר הדשא לשם נשלח הכדור ובדיוק בזמן הנכון.

הגילוי השני נעשה ע"י ארפאד צ'אנאדי (Arpad Csandi) מאמן בכיר במערך מאמני הכדורגל ההונגריים שכתב שלושה כרכים מפורטים אודות תורת אימון הכדורגל ההונגרי . שני הספרים הראשונים הודפסו במהדורה אנגלית ע"י הוצאה לאור הונגרית (Budapest Corvina Press) ונמכרו במחיר יקר וגבוה למדי שמרתיע בדרך כלל קונים. שני ספרי הכדורגל של ארפאד צ'אנאדי נחשבו למקיפים והרציניים ביותר שהובאו אי פעם לדפוס. למרות ששני הספרים הללו עוררו הד גדול ונלמדו ביסודיות הם לא הכילו את כל המידע והאמת המסנוורת שאמורים הייתה לדון בעליונות הכדורגל ההונגרי. ואז בצבץ לפתע פרט מסקרן. בהקדמה שנכתבה לטובת פרסום ושיווק שני הכרכים של ארפאד צ'אנאדי ע"י שָאנְדוֹר בָּארְץ' (Sandor Barcs) ששימש בעת ההיא נשיא התאחדות הכדורגל ההונגרית וסגן נשיא ב- FIFA , התגלה הטקסט הבא : "נחקר ומוגש כאן שפע של מידע רב ערך ותצפית על המשחק שלא תסולא בפז אודות מערכת הכדורגל , טקטיקות, ואימון – שכולם מוסברים היטב ובכישרון בכרך השני ובכרך השלישי". לפתע התברר שרק שני הכרכים הראשונים של אָרְפַּאד צָ'אנְאָדִי תורגמו לאנגלית. יש להניח כי ההונגרים שמרו על התוכן של הכרך השלישי לעצמם וראו בחומר הכתוב סוד כדורגל מקצועי . אולם ב- בודפשט עצמה הועלתה אפשרות אחרת כי ייתכן והכרך השלישי בכלל לא הודפס (מפני שכלל בתוכו סודות מקצועיים שעליהם נבנתה נבחרת הונגריה הגדולה בשנים ההן של 1954 – 1949) . ד"ר גֶזָה קָאלוֹצָ'אי מי שערך את שני הכרכים הראשונים של ארפאד צ'אנדאי מן ההיבט של דיוק טכני לא נידב שום מידע אודות הכרך השלישי . חסרונו של הכרך השלישי של ארפאד צ'אנדאי נותר תעלומה בעת ההיא. בשיחה עם המאמן האנגלי המוכשר של ווסטהאם טען רון גרינווד (Ron Greenwood) כי הוא איננו משוכנע כלל כי הכרך השלישי האבוד אומנם נכתב מתי שהוא . "אין בו כל צורך", אמר רון גרינווד במסתוריות כלשהי, והוסיף, "הכול נכתב כבר בשני הכרכים הראשונים של ארפאד צ'אנדאי אם אתה מזהה נכון ומבין נכון את הטקסט" (זהו הניסוח במקור : "It’s all in the two published books if you can recognize it"). המילים של המאמן האנגלי של ווסטהאם רון גרינווד היו דומות לטקסט שנהגה קודם לכן ע"י המאמן ההונגרי בלה גוטמן, (בין השאר מאמנה של בנפיקה הפורטוגלית) "I cannot let you see it with my eyes " . היה ברור עכשיו שאת ספרי הכדורגל של ארפאד צ'אנדאי צריך באמת לקרוא וללמוד מהם אבל בפעם הזאת לנסות לקרוא את התוכן דרך עיניהם של רון גרינווד ובֶּלָה גוּטְמַן (Bela Guttman) . משימה קשה לקורא ממוצע .

בכדורגל כמו בתחומים אחרים לקבל כל דבר כערך נקוב הוא להחמיץ נקודות חיוניות . שני אוהדי כדורגל יכולים להתבונן בדיוק בשני אימונים בשני מועדונים שונים , מבלי להבין שמטרת שני האימונים כאילו זהים הללו – שונה . במועדון ארסנל אתה יכול לראות אימוני ספרינט בו השחקנים מאיצים בזוגות למרחק של 40 (ארבעים) יארדים . במועדון טוטנהאם אוהד אחר יכול לראות את אותו הדבר , השחקנים מבצעים מיאוצים לטווח של 40 יארדים. נדמה כי אותם שני האימונים בשני מועדונים שונים עוסקים בשיפור המהירות, בכושר גופני כללי, וסבולת. אולם כדי לרדת לשורש ההבדל צריך להתבונן במרווח הזמן שבין מאוץ למאוץ. אם ההפסקה קצרה אז השחקנים יתעייפו במהירות ולא תהיה אפשרות לשפר את מהירותם בגלל עייפות. אולם אם תשרור הפסקת זמן ארוכה יותר שתאפשר לשחקנים להתאושש לפני הספרינט הבא השיפור במהירות בוא יבוא והיעד יושג. חייבת להינתן מחשבה מוקדמת לפני כל תרגול הנוגע ל- "מטרה הנסתרת" כדי שניתן יהיה לבחון את יעילות התרגול באופן מדויק . לכן בכל הרהור בכל תרגיל הונגרי אתה צריך לשאול את עצמך , "מה מטרת התרגול הספציפי הזה" ? ולהבין בדיוק מה מבצעים השחקנים ההונגריים באותו האימון הקונקרטי. אמת יסודית של הכדורגל באה כאן לידי ביטוי : המפתח ליכולת השחקנים הונגריים הוא לייצר באימונים שחקנים ברמה עולמית (World class) ע"י פרקטיקה , אימונים , ותרגולים רבים עם כדור בלבד.

קיימת סדרה ארוכה של אימוני כדורגל יסודיים עם מרכיבים של תרגולים עם כדור שלא נראו קודם לכן במועדונים השונים. לדוגמא אימון ותרגול נגיחה בכדור כשהשחקנים מסודרים במעגל . זה מתחיל ששחקן א' נוגח את הכדור לשחקן ב' ומייד רץ לתפוש את מקומו של שחקן ב' . שחקן ב' בינתיים נוגח את הכדור לעבר שחקן ה' ורץ לתפוש את מקומו של שחקן ה' . מאגר התרגילים והתרגולים עם כדור בלוויית שינוי והחלפת מקומות ואשר לכאורה טומנים מלכודת הוא גדול. העיקרון באימונים האלה שהשחקנים מחליפים מקום עם האיש שלו מסרו את הכדור או נגחו אותו לעברו . שינוי והחלפת המקומות על כר הדשא הופך להרגל תנועתי אוטומטי. אימונים דומים כאלה במערכי תרגולים עם כדור של יחידות בנות שלושה ו/או ארבעה שחקנים בבעיטה ו/או בנגיחה ותמיד מלווה בהחלפת מקומות מפתחת את כישרון השליטה של השחקנים בכדור. אימונים תמידיים כאלה של מסירות והחלפת מקומות יכולים ליצור תמונה של חוסר ארגון, מקריות, ואקראיות. אולם זאת מחשבה מוטעית. מדובר במשמעת כדורגל שהיא מעשה אומנות. מסירה לעבר שחקן כלשהו וריצה ותפישת מקומו היא שיטת אימון שמחברת את השחקנים כבודדים ליחידה אחת. לקבוצה.

הדרך היחידה ליישום מדויק של קצב משחק הכדורגל המסחרר ברמה של "מערבולת" נצפתה ב- 1956 ע"י ווילי מייזל (Willy Meisl) במערב אולם הופקה ויוצרה ע"י הונגריה במזרח מעבר למסך הברזל. לחשוב שוב במונחי הכדורגל ההונגרי כפי שראו אותו מיליונים ב- 25 בפברואר 1953 באצטדיון "וומבליי" בלונדון הוא לחזור במושגי הזמן למסירות וחילופי המקומות דרך המרכז בין המקשר הימני שָאנְדוֹר קוֹצִ'יש למקשר השמאלי פֶרֶנְץ פּוּשְקָש (החלוץ המרכזי נאנדור הידגקוטי נע לעיתים לאחור). הפוזיציה הזאת העמידה את בלם נבחרת אנגליה הארי ג'ונסטון (harry Johnston) וגם את הרץ הימני בִּילִי רָָיְיט בפני מצבים מביכים בלתי אפשריים כמעט. חילופי המקומות התמידיים על פי העיקרון "מסור ותפוש את מקום חברך" היווה חידוש עצום במחשבת הכדורגל והוביל באופן בלתי נמנע את אנגליה לסחרחורת. נוצר מצב "מבולבל" כלהלן כל כר הדשא : אם הרץ הימני מס' 4 (יוזף בוז'יק) של הונגריה מוסר את הכדור לקיצוני הימני מס' 7 (לָאסְלוֹ בּוּדָאי) ורץ לתפוש את מקומו ואחרי כן מס' 7 (לאסלו בודאי) מוסר לחלוץ המרכזי מס' 9 (נאנדור הידגקוטי ) ורץ לתפוש את מקומו במרכז ההתקפה (הרץ ימני יוסף בוז'יק משמש עכשיו קיצוני ימני והקיצוני הימני לאסלו בודאי משמש לרגע קט חלוץ מרכזי במקומו של נאנדור הידגקוטי). אם כן מה מעמדו של המגן השמאלי של הנבחרת האנגלית  היריבה ? האם הוא אמור לעקוב ולשמור על הקיצוני הימני שלו שהפך לרגע לחלוץ מרכזי ובכך להפקיר את האזור שלו ? ו/או עליו להישאר באזור השמירה המקורי שלו ובעצם לשמור על שחקן מס' 4 (יוזף בוז'יק) ? אם כך מי שומר על שחקן מס' 7 (לאסלו בודאי) החלוץ המרכזי החדש לרגע ? זהו הסוד ההונגרי הגדול עמו נפגש בלם (Center Half) של נבחרת אנגליה הארי ג'ונסטון בנובמבר 1953 ואח"כ מחליפו סִיד אוֹאֵן (Sid Owen) שחקן לוטון טאון שהיה בלם נבחרת אנגליה במשחק הגומלין במאי 1954 ב- "נאפ סטדיון" שם חטפה אנגליה תבוסה עוד יותר גדולה בשיעור 7 : 1. נוצר שם מצב סבוך ביותר בגלל החלפת המקומות בו היה על סיד אואן לסמן לעצמו 6 ואפילו 7 חלוצים מרכזיים פוטנציאליים (בנוסף לחלוץ המרכזי האותנטי נאנדור הידגקוטי) בגלל המסירות הרבות וחילופי המקומות התמידיים .

כדי להשוות ולהבין את המצב לאשורו את תיאוריית האדם השלישי שהגתה ה- Think tank ההונגרית בראשות מרטין בוקובי , ד"ר גזה קאלוצ'אי , ויאנוש קאלמאר תחת הנהגתו של גוסטב שבש אז , הבה נבחן את סגנון משחקה של קבוצת ווסטהאם האנגלית בעשור ה- 60 תחת הנהגתו ופרי מחשבתו של רון גרינווד : המגן השמאלי של קבוצת ווסטהאם ג'ון צ'ארלס (John Charles) מוסר את הכדור לקיצוני השמאלי ג'ון סיסונס (John Sissons) . ג'ון סיסונס נע עם הכדור פנימה לעבר המרכז (כשהוא מסוכך עליו) לעבר החלוץ ג'פרי "ג'ף" הרסט (Geoffrey “Geoff” Hurst) כשהוא מושך עמו את המגן הימני ששומר עליו . פעם אחת בפנים ג'ון סיסונס מוסר את הכדור לרון בויס (Ron Boyce) באגף הימני. רון בויס בועט את הכדור מעל ראשי המגינים של הקבוצה היריבה לאגף השמאלי היכן שהיה אמור להימצא על פי השיטה הישנה הקיצוני השמאלי הטבעי ג'ון סיסונס, אבל הוא לא נמצא שם על פי משנתו של רון גרינווד, אלא מאייש את החלל הזה באגף שמאל ג'ון צ'ארלס. ג'ון צ'ארלס הוא בבחינת "האדם השלישי" האיש שהגיח מאחור לא באקראי ולא בגלל הזדמנות שנקרתה לו במקרה, אלא בגלל אימון ושיטת משחק שנקבעת מראש ע"י חילופי מסירות וחילופי מקומות. משהו שמזכיר מהלכי התקפה במשחק כדורסל , "Give and go" , ו/או , "Pick and roll" .

זאת הייתה בדיוק שיטת המשחק של נבחרת הונגריה הגדולה ב- 1953 ו- 1954 בהנהגת גוסטב שבש והקפטן שלו פרנץ פושקש . הנבחרת ההונגרית הייתה קבוצה כל כך מגובשת עד כדי קשר טלפאתי בין השחקנים . רק מאמנים ספורים הבחינו במהלכים המיוחדים של נבחרת הונגריה . לאחרים לא היה מושג מה התרחש גם אחרי שהונגריה ירדה מגדולתה. "האדם השלישי" הייתה באמת החוליה החסרה שהקשתה על הנבחרות האירופיות ונבחרות דרום אמריקה לרבות אורוגוואי אלופת העולם וברזיל סגנית אלופת העולם להתמודד מול תיאוריית האדם השלישי . כזכור ברזיל ואורוגוואי ניגפו בפני הונגריה בטורניר מונדיאל שווייץ 1954. ד"ר גזה קאלוצ'אי אחד מהשלושה ב- Think Tank ההונגרית (יחדיו עם מרטין בוקובי ויאנוש קאלמאר) ומי ששימש מאמן קבוצת הכדורגל הפולנית גורניק "Gornik" הגיב בסופו של דבר לפרשת החוליה החסרה . ד"ר גזה קאלוצ'אי הוא אדם בעל כתפיים רחבות ומבט עיניים חודר . הוא פוצה את פיו ומקרקר לעבר המראיין שלו : "עכשיו כשאתה יודע כיצד לשאול את השאלה הנכונה – אתה תקבל את התשובות הנכונות". ברצלונה של פפ גווארדיולה ונבחרת ספרד של דל בוסקה הביאו את השימוש בתיאוריית האדם השלישי לידי שלמות כמעט . כולם זוכרים את משחק הגמר ספרד – איטליה 4 : 0 ב- Euro 2012 ואת התנועה הבלתי פוסקת לעומק השטחים המתים מאחורי קווי הגנת היריבה האיטלקית ע"י ססק פאבריגאס וג'ורדי אלבה והשערים שהובקעו במצבים הללו.

מרטין בוקובי היה אבי מחשבת הכדורגל ההונגרית לאחר מלחמת העולם ה- 2, ו-הראשון שהעלה את רעיון "תיאוריית האדם השלישי".

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה הקודמת. זהו מרטין בוקובי (Martin Bukovi) אבי מחשבת הכדורגל ההונגרית בשנות הזוהר שלה בשנים 1954 – 1949. (באדיבות MTV. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בטרם תחילת הריאיון ההוא עוצר ד"ר גזה קאלוצ'אי את האימון ופוקד על עשרה שחקנים שלו להסתדר בצורת מלבן . השחקן עם הכדור יכול למסור הכדור לכל אחד במלבן אולם עליו לרוץ ולתפוש את מקומו של השחקן אליו מסר את הכדור , בשעה שהשחקן שקיבל ממנו את הכדור ממשיך את התהליך ומוסר את הכדור למישהו אחר נוסף ומייד תופש את מקומו , וכן הלאה . השחקנים והכדור נמצאים בתנועה מתמדת . ד"ר גזה קאלוצ'אי אומר כלהלן : "אם תפקוד על החניכים שלך לבצע באימון ספרינטים של 20 יארדים הם יהפכו לשחקנים שאינם שבעי רצון . אולם אם אתה משחק עמם ב- ספרינטים עם כדור וחילופי מקומות הדבר מהנה אותם" , ומוסיף , "כל מיני מומחים נהגו לומר שההונגרים אינם מבצעים את אימוני הכדורגל המסורתיים , אלא רק אימונים עם כדור . האמת היא שאותם המומחים לא ראו באמת את מה שעשינו באימונים שלנו". גזה קאלוצ'אי מאשר כי הבסיס לכתיבת המאמר "תיאוריית האדם השלישי" הוא קו ופילוסופיית האימון של נבחרת הונגריה ע"י גוסטב שבש וקבוצת החשיבה שפעלה תחתיו מרטין בוקובי, גזה קאלוצ'אי עצמו, ויאנוש קאלמאר. גזה קאלוצ'אי אומר שמרטין בוקובי היה איש הכדורגל הראשון שפיתח את תיאוריית האדם השלישי. בסביבות 1950 מרטין בוקובי חש כי מיומנות טכנית מהמעלה הראשונה ושליטה מיטבית בכדור של שחקן כלשהו איננה מספקת. "אנחנו ההונגרים זקוקים לשיטה שתיצור שותפות ומשחק קבוצתי ותהפוך את השחקן האינדיבידואליסט לשחקן חושב וכל מהלך שייעשה יהיה לטובת היחידה", קבע.

גזה קאלוצ'אי מוסיף ומסביר כלהלן : "מה שאנחנו כינינו אז קומבינציות היו בעצם סדרות של מסירות כפולות (Wall – pass) . זאת הייתה ההתחלה . באמצעות המסירה הכפולה חיברנו שני שחקנים יחדיו , אולם מהר מאוד הבנו שהתכסיס נצפה , מבואר , ומאובחן בקלות בו שני שחקנים משלימים את המהלך שלהם מול המגן . שוב היה זה מרטין בוקובי שהציג את רעיון האדם השלישי שיוצר בסיס של אחד – שניים – שלושה עם האדם השלישי שמגיח מאחור ורץ לשטחים שהם בבחינת "Blind side" של שחקן ההגנה . אחרי השימוש בתיאוריית האדם השלישי הכול הלך באופן טבעי במגרש . פיתחנו עוד ועוד קומבינציות על כר הדשא וחיברנו קבוצות של שלושה וגם ארבעה שחקנים כדי להשיג עדיפות מספרית באזורים שונים המגרש בעת ההתמודדות . לאחר פרקטיקה בת חודשים רבים היה ברור שהשחקנים נעים וחושבים כיחידת התקפה אחת . אימון העוסק בהגשמת רעיון האדם השלישי איננו דרך קלה . הוא קשה הרבה יותר מאימון המטפל במיומנויות השחקנים עם כדור . אבל זהו אימון (הנוגע לאדם השלישי) מעניין שדורש משני הצדדים , המאמן והשחקנים . אינטליגנציה ונבונות הם עכשיו מרכיב חיוני בעשיית שחקן כדורגל למרות שבאופן טבעי מאמן כדורגל הכי גדול לא יכול לעשות הרבה אם עומד לרשותו שחקן חסר כישרון" .

הטרגדיה של הכדורגל האנגלי בימים ההם הייתה , שלמרות שאנגליה זכתה בגביע העולם ב- 1966 וסלטיק הסקוטית ומנצ'סטר יונייטד זכו בגביעי אירופה , הוא הכדורגל האנגלי בכללו משתמש עדיין רק בתכסיס המסירות הכפולות ולא מעבר לכך . כשאתה שואל ומתעניין אצל מאמני הכדורגל האנגליים בסוף עשור ה- 60 של המאה הקודמת מדוע רעיון תיאוריית האדם השלישי איננו נחקר ולא נלמד וכלל לא ממומש בכלל קבוצות הכדורגל האנגליות (FA) עונה על כך מאמן וותיק בזלזול : "הם פשוט לא יודעים !" .

יום ראשון – 4 ביולי 1954. אצטדיון "וואנקדורף" בברן . משחק הגמר של מונדיאל שווייץ 1954 . גרמניה מנצחת ניצחון סנסציוני 3 : 2 את הונגריה המועמדת הוודאית לתואר וזוכה בגביע העולם . דווקא ברגע האחרון והמכריע ביותר השתבש רעיון ההוצאה לפועל של "תיאוריית האדם השלישי" ע"י ההונגרים והם הפסידו.

בין השנים 1954 – 1949 ועד משחק הגמר במונדיאל שווייץ 1954 ב- 4 ביולי 1954 ב- ברן (Bern), ניצחה הונגריה ב- 35 משחקים בינלאומיים רצופים . גוסטב שבש ופרנץ פושקש עצמו הגו את הרעיון האופנסיבי, "כי על כל שער שהונגריה תספוג – היא תבקיע שניים". אולם לא לעולם חוסן . נבחרת הונגריה הגיעה למונדיאל שווייץ 1954 בשיא יכולתה. היא הביסה בבית המוקדם את דרום קוריאה 0:9 ואת מערב גרמניה של ספ הרברגר ועוזרו הלמוט שן בתוצאה 3:8 (גרמניה שיחקה עם שבעה שחקני מילואים) אולם איבדה את פרנץ פושקש שנפצע קשה בקרסולו לאחר התקלות עם הבלם הגרמני וורנר ליבריך . ברבע הגמר ניצחה הונגריה את סגנית אלופת העולם ברזיל 2:4 ללא פרנץ פושקש . בחצי הגמר גברה הונגריה שוב ללא פרנץ פושקש על אלופת העולם היוצאת אורוגוואי 2:4 לאחר הארכה. במשחק הגמר נגד מערב גרמניה חזר פרנץ פושקש להרכב ובאמת הונגריה צעדה ביתרון 0:2 כבר בדקה השמינית משער של פֶרֶנְץ פּוּשְקָש עצמו וזוֹלְטָאן צִיבּוֹר אולם הגרמנים הִשוו מיד בדקות 10 ו- 18 משערים של מקס מורלוק והלמוט ראהן . בדקה ה- 83 הבקיע הלמוט ראהן את שער הניצחון ומערב גרמניה זכתה בניצחון סנסציוני בתוצאה 3 : 2 . עולם הכדורגל הוכה בתדהמה והונגריה בשוק וטרגדיה . ממשלת הונגריה הקומוניסטית פיטרה מייד את גוּסְטָב שֶבֶּש וקבוצת החשיבה שלו נעלמה . שמו של המאמן הגרמני סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר ועוזרו הֶלְמוֹט שֵן עלו לגדולה.

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 . מימין, ספ הרברגר (בן 57) מאמן מערב גרמניה ומשמאל, עוזרו הלמוט שן (בן 39) מתכננים את מהלכי נבחרתם במשחק הגמר נגד נבחרת הונגריה הפייבוריטית. (באדיבות ZDF ו- ARD. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון גשום וקר אחה"צ – 4 ביולי 1954. מונדיאל שווייץ 1954. אצטדיון "וואנקדורף" בברן. זוהי אחת מתמונות הטלוויזיה המרהיבות והמדהימות שהפיקה רשת הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG שכיסתה את מונדיאל שווייץ 1954 באמצעות 11 (אחד עשר) שידורים ישירים. חידוש טלוויזיוני וטכנולוגי מפליג בימים ההם. SRG מתעדת כאן את אחדות ולכידות השחקנים בנבחרת המערב הגרמנית שניות ספורות לאחר הענקת גביע העולם ע"ש ז'יל רימה לקפטן מערב גרמניה פריץ וואלטר. זיהוי העומדים משמאל לימין נרגשים ושלובי ידיים : המאמן הלאומי ספ הרברגר (בן 57 במעיל גשם), פריץ וואלטר (בן 34) , השוער טוני טורק (בן 35), ומבקיע שער הניצחון במשחק הגמר הלמוט ראהן (בן 29). חלפו רק תשע שנים מתום מלחמת העולם ה- 2 ונבחרת מערב גרמניה תחת מנהיגותו של ספ הרברגר נציגה של מדינה חרבה זוכה להפתעת כל בגביע העולם בכדורגל לאחר ניצחון דרמטי 2:3 על נבחרת הונגריה בראשות המאמן גוסטב שבש והקפטן ההונגרי רב המוניטין פרנץ פושקש . (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים העבירה הטלוויזיה הציבורית השווייצרית SRG בשידור ישיר ב- 4 ביולי 1954 מאצטדיון "וואנקדורף" את משחק הגמר הסנסציוני בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה הפייבוריטית 3 : 2 . כ- 6.000000 עד 7.000000 (שישה – שבעה מיליון) צופי טלוויזיה ברחבי מערב ומזרח אירופה צפו בשידור הישיר . אין כל זכר צילומי ב- Video מהמשחק המפורסם והמפתיע הזה מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו להקליט את סיגנל ווידיאו . הם ידעו להקליט רק Sound . תמונות פילם דהויות הן הזיכרון היחיד מ- המשחק המרעיש ההוא . רק בשנת 1956 פרצו מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית ובראשם צ'ארלס גינזבורג את הדרך ולמדו להקליט ולשַמֵר את תמונת ה- Video . ההמצאה המרהיבה של AMPEX שינתה את פני הטלוויזיה לעַד .

טקסט תמונה :  שנת 1956 . זוהי מכונת ה-  VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) הדור השני פרי המצאתה המופלאה של חברת האלקטרוניקה האמריקנית AMPEX ובראשה המהנדס צ'ארלס גינזבורג . מכונת ה- VTR יכולה להקליט סיגנל Video על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים (קצת יותר מ- 5  ס"מ). ההמצאה הטכנולוגית הזאת שינתה את פני הטלוויזיה לעַד. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : מונדיאל שווייץ 1954 צלם ואחת המצלמות האלקטרוניות של רשת הטלוויזיה השווייצרית הציבורית – ממלכתית SRG  ש- משתתפת בכיסוי טורניר גביע העולם בכדורגל – שווייץ 1954. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה  :  מונדיאל שווייץ 1954 . זוהי אחת מתחנות המִמְסַר בגל קצר (Microwave)  של רשת הטלוויזיה השווייצרית SRG  ושל הדואר השווייצרי שהעבירו את סיגנל השידור הטלוויזיוני הקרקעי של SRG לכל רחבי מערב ומזרח אירופה . הערכת ה- EBU שזה עתה נוסד קבעה כי 6.000000 (שישה  מיליון) צופי טלוויזיה בכל רחבי אירופה (אולי יותר) ראו את השידור הישיר של משחק הגמר ביום ראשון – 4 ביולי 1954, בו ניצחה מערב גרמניה את הונגריה בתוצאה הסנסציונית 2:3. ברור שלא ניתן היה אז להעביר את סיגנל המשחק ליבשות אחרות בעולם בהיעדר תקשורת לוויינים. (באדיבות SRG. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצפייה הטלוויזיונית ב- 4 ביולי 1954 במשחק הסנסציוני מערב גרמניה – הונגריה 2:3 הייתה חד פעמית. מי שראה את המשחק בטלוויזיה היה בר מזל . כאמור אין שום זכר צילומי Video ממנו מפני שמהנדסי הטלוויזיה טרם למדו להקליט את התמונה האלקטרונית. הם ידעו להפיק אותה אך לא לשַמְרָה.

במונדיאל שוודיה 1958 הביא מאמן נבחרת ברזיל וויסנטה פאולה לכר הדשא את מחשבת הכדורגל המקורית שלו , שיטת משחק החדשנית שכונתה בשפה המתמטית : 4 – 2 – 4 . נבחרת ברזיל בשורותיה שיחקו גאוני כדורגל כמו גארינצ'ה , פלה , ודידי ומוציא לפועל ברמתו של וואווה , ניצחה במשחק הגמר בסטוקהולם את נבחרת שוודיה 5 : 2 וזכתה לראשונה בתולדותיה בבכורה העולמית . וויסנטה פאולה נראה כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ריו דה ז'אניירו אולם הוא היה דווקא איש של מחשבת המשחק ופרופסור לכדורגל .

רישום התחלתי של ההרכב המנצח שלה במונדיאל הכדורגל של שוודיה 1958 על כר הדשא היה כלהן :

שורת החלוצים : גארינצ'ה , וואווה , פלה , ו- זאגאלו 

רכזי המשחק : דידי ו- זיטו 

שורת ההגנה : אורלאנדו , בליני , נילטון סאנטוס , ו- דזאלמה סאנטוס

שוער : גילמאר 

טקסט תמונה : 29 ביוני 1958. סטוקהולם. תמונת הסיום של מונדיאל שוודיה 1958. ברזיל היא אלופת העולם בכדורגל לאחר שניצחה את שוודיה במשחק הגמר בתוצאה 2:5. המאמן, המחנך , ומנהיג הכדורגל הברזילאי וויסנטה פאולה מקיים את הבטחתו ומצטלם עם חניכיו. הוא ניצב ראשון משמאל יחד עם שחקניו. כורע ראשון מימין עוזר המאמן אמאראל. זיהוי העומדים משמאל לימין : המאמן וויסנטה פאולה, דז'אלמה סאנטוס, זיטו, הקפטן הידראלדו לואיז בליני עם הגביע (הכדורגלן היפה ביותר באליפות), נילטון סאנטוס, אורלאנדו, והשוער ג'ילמאר. זיהוי הכורעים משמאל לימין : גארינצ'ה, דידי, פלה , וואווה, זאגאלו, ועוזר המאמן אמאראל. (באדיבות SVT ו- TV  GLOBO. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

המאמן האנגלי אלף ראמזי הצעיד את נבחרתו לזכייה היסטורית ראשונה (ואחרונה עד כה) במונדיאל אנגליה 1966 .  אנגליה ניצחה במשחק הגמר ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון "וומבליי" את מערב גרמניה 2:4 לאחר הארכה . מומחי הכדורגל האנגליים החמיאו לאלף ראמזי שביסס את תורת הכדורגל שלו על "The Wingless Wonders" והפעיל קבוצה מתואמת ברשותם של עושה המשחק בובי צ'ארלטון, הקפטן בובי מור, אלאן בול, נובי סטיילס, ג'ף הרסט, רוג'ר האנט, מרטין פיטרס, הבלם ג'קי צ'ארלטון, שני שחקני ההגנה הבלתי נלאים שלו בעלי כושר גופני עדיף ג'ורג' כהן וראמון ווילסון , וכמובן שוער נפלא ברמתו של גורדון בנקס. אלף ראמזי איש צנוע בעל עקרונות היה מאמן מוערך ביותר ע"י צוות שחקניו. הם האמינו במחשבת הכדורגל שלו, בקבלת ההחלטות שלו , ובמנהיגות שלו . הוא עשה חשבון לתמונה הכללית ולא לפרט כזה ו/או אחר. כשהחליט להוציא מההרכב את החלוץ הפופולארי גִ'ימִי גְרִיבְס בתום שלושת משחקי השלב המוקדם ולהציב במקומו במשחק רבע הגמר נגד ארגנטינה את גֶ'ף הֶרְסְט האנונימי (פחות או יותר אולי נכון יותר לומר פחות מפורסם מג'ימי גריבס), איש לא זקף גבה. היה ברור שהדבר נעשה לצורך השלמת רעיון התוויית הדרך בדרך לזכייה במונדיאל אנגליה 1966 . 

טקסט תמונה : מונדיאל אנגליה 1966. השדר והעיתונאי נסים קיוויתי (יליד 1926, בן 40 בתמונה) איש רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC מראיין חלק משחקני סגל נבחרת אנגליה ואת מאמנם אלף ראמזיי. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : המאמן אלף ראמזיי , ג'ימי גריבס , ג'ורג איסטהאם , פיטר בונטי (השוער המחליף של גורדון בנקס), השדר והעיתונאי הישראלי נסים קיוויתי, והבלם גבה הקומה ג'קי צ'ארלטון. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . לונדון . נסים קיוויתי (משמאל) היה מוסד שידור נכבד בפני עצמו זמן רב לפני בני דוֹרי . הוא היה שַדָּר ועיתונאי מוכשר משכמו ומעלה. כאן הוא מארח בשנות ה- 60 בעמדת השידור באִצטדיון "וומבלי" בלונדון את שחקן התיאטרון והקולנוע הישראלי הנודע חיים טופול. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור חבות לנסים קיוויתי חוב עולם . כעבור שנים סיפר לי : "יואש אלרואי, לא תאמין לי אבל חיים טופול שימש לעת מצא פרשן כדורגל טוב בשידורי ה- BBC שלי בלונדון". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנגליה זכתה בגביע העולם בכדורגל ב- 1966 וה- BBC ועובדיו בראשות שני המבצעים הראשיים והדגולים של הרשת מנהל הספורט המנוח בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) והמפיק-בימאי המנוח אלק וויקס (Alec Weeks) – זכה במדליית זהב על כיסוי טלוויזיוני היסטורי בלתי נשכח . אלק וויקס ידיד אישי שלי היה אחד מעמודי התווך שסייע בידי לחקור ולכתוב את הספר עב הכרס שלי "השער שהיה ו/או לא היה" ששדן ועוסק בהפקת הטלוויזיה הווירטואוזית של ה- BBC במונדיאל אנגליה 1966 . בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים והטלוויזיה הבינלאומית , כוסו כל 32 המשחקים בטורניר באמצעות שמונה ניידות שידור אלקטרוניות והועברו בשידורים ישירים באמצעות לווייני התקשורת של חברת COMSAT האמריקנית . אין זה כמובן דבר של מה בכך . מדובר במבצע טלוויזיה ארוך , מורכב , ומסובך שדרש מאנשי ה- BBC היערכות קפדנית במשך שנתיים ימים . ברור שפרק נרחב בספר "השער שהיה ו/או לא היה" עוסק בשער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה שהעלה את אנגליה ליתרון 3 : 2 במשחק הגמר נגד מערב גרמניה , מדוע אושר ללא כל היסוס ע"י הקוון הַאָזֶרִי – רוּסִי טופיק באחראמוב ושופט המשחק המרכזי השווייצרי גוטפריד דינסט , והאם עמדו לרשות ה- BBC הכלים הטלוויזיוניים המתאימים בעת ההיא כדי להוכיח האם השער השלישי היה באמת חוקי . ההתכתבויות שלי עם אלק וויקס נשמרו והן מופיעות כמסמכים מצולמים בספר הנ"ל .

התמונה הבאה שצולמה בשבת אחה"צ של 30 ביולי 1966 בתוך ניידת השידור הבריטית היא צירוף מקרים מעניין . בימאי ה- BBC אלק וויקס מנתב לאוויר בניידת השידור שלו את שחקני נבחרת אנגליה נושאים על כתפיהם את הקפטן שלהם בובי מור מניף את הגביע . רק איש אחד חסר בתמונה : המאמן אלף ראמזי . אלק וויקס סיפר לי כי אלף ראמזי העניו והצנוע לא רצה להצטרף לשחקנים הצוהלים מפני זה היה הרגע שלהם . הוא דחה את הזמנתם להצטרף לחינגה וביקש להישאר בשוליים .

טקסט תמונה : השער הקדמי של ספרו של המפיק – בימאי הדגול אלק וויקס מה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה, הקרוי, "Under Auntie's Skirts". אלק וויקס (מימין, מרכיב Headset) מביים את תמונת הניצחון. ספר חובה לכל איש טלוויזיה באשר הוא. (באדיבות אלק וויקס) .

המאמן הגרמני הלמוט שן הוביל את נבחרת מערב גרמניה לזכייה שנייה במונדיאל גרמניה 1974 עשרים שנה לאחר זכייתה הראשונה במונדיאל שווייץ 1954. נבחרת גרמניה ניצחה במשחק הגמר ב- 7 ביולי 1974 במינכן את הולנד תחת שרביט האימון של ריינוס מיכאלס והקפטן שלו יוהאן קרויף בתוצאה 1:2. מחשבת הכדורגל (המעשית) של הלמוט שן ושל הקפטן שלו גברה על זאת של ריינוס מיכאלס למרות שבשורות נבחרת הולנד כיכב ווירטואוז כדורגל בשם יוהאן קרויף.

טקסט תמונה : 7 ביולי 1974. האצטדיון האולימפי במינכן בתום משחק הגמר של מונדיאל גרמניה 1974 . נבחרת מערב גרמניה ניצחה זה עתה במשחק הגמר את נבחרת הולנד והיא אלופת העולם בכדורגל בפעם השנייה בתולדותיה . זיהוי היושבים בשורה הקדמית משמאל לימין : אולריך "אוּלִי" הֶנֶס (חתוך), יוסף "יופ" היינקס, ריינר בונהוף, המאמן הלמוט שון מחזיק בגביע, הקפטן פרנץ בקנבאואר, הורסט דיטר הדגס, האנס הוברט פוגטס, וברנד הולצנביין. זיהוי היושבים בשורה מאחור מימין לשמאל : דיטר הרצוג, גרד מילר, יורגן גרבובסקי, פאול ברייטנר, האנס שווארצנבק, ושני אנשים לא מזוהים. (באדיבות שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ZDF ו- ARD . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

בטרם אני חובר לפפ גוארדיולה ויוהאן קרויף אני מבקש להתעכב בקצרה על תקופתו של מנהיג הכדורגל האיטלקי אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) במונדיאל ספרד 1982. אנצו בירזוט (2010 – 1927) הוא דור שני אולי שלישי בשורת מאמני כדורגל איטלקיים בכירים שקמה אחרי המנהיג והמאמן האגדי וויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo). קדמו לו בשנות ה- 50, 60, ו- 70 של המאה שעברה פאולו מאצה  אדמונדו פאברי, ופרוציו וואלקארגי. אנצו בירזוט התמנה למאמן נבחרת איטליה ב- 1975 ו נשא במשרה עד 1986 . צריך לזכור שהוא זה שהביא את גביע העולם שוב ובפעם השלישית לאיטליה במונדיאל ספרד 1982 לאחר זכייתה השנייה והאחרונה ב- 1938 עד אז .

ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים , איטליה – ברזיל 3 : 2 . ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס . פאולו רוסי הבקיע שלושה שערים לזכות נבחרת איטליה . השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין . המשחק יצא לדרך ב- 17.15. פאולו רוסי קבע 0:1 בדקה ה- 5 . סוקראטס הִשווה ל- 1:1 בדקה ה- 12 . פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2:2 בדקה ה- 68. ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74. נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff). בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea), פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati), ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini). במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti), מארקו טארדלי (Marco Tardeli), ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni), וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali). חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi). על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות של ההרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli), ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi), פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם.

איטליה הייתה נבחרת חזקה, מאוזנת, ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי. המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר . לפתע הכול התחבר לה . צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה . תיקו אפס נגד פולין , תיקו אחת נגד פרו , ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות . הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית .

ביום משחק הגמר , יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולי מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד . עד עתה הוא עשה זאת Off  Tube מהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד . עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי שפיגלר , ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי . מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים . מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל . שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור . הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר" , על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off  Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל , נסים קיוויתי , ורפי גינת . פארסה . השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים . תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר . השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית , נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים , יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל . כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוסף "טומי" לפיד ז"ל  כדי לרצות את יוסף בר-אל ואנשיו . אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש הזה מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר . עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השדר בשפה הערבית . מאוחר יותר סייע לי נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה . שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה .

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון הטלוויזיוני לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים , דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. התנגדתי לכך בכל תוקף. השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי. יוסף "טומי" לפיד ז"ל כעס עליי מאוד וטען שאני ממרה את פיו. "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור, הוא ממילא פטפטן מאוס וחסר תקנה", פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר. יוסף "טומי" לפיד ז"ל אפילו לא ניסה להסוות את לגלגנותו אודות פרשן הכדורגל הראשי שלי במונדיאל ספרד 1982 . הוא מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מאשר לי. יוסף "טומי" לפיד ז"ל סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן. לא ממוטל'ה השחקן . הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גְדוֹל השחקנים בישראל – אך קְטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן . מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל . הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם. מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף "טומי" לפיד ז"ל נוכח הפרשנות של מרדכי שפיגלר וכלפי אישיותו .

טקסט תמונה :  יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982.  מדריד.  אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר על רקע הבניין היפהפה של מרכז השידורים הבינלאומי הגדול והמשוכלל , מרשים ופונקציונאלי , שהקימה RTVE במדריד והקרוי  "Torre Espana". הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל . הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה (הכוונה למלחמת לבנון ה- 1) . אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו ברחבי ספרד עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כאמור, יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב . כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982, ירה לעברי בכעס, "מה פתאום  שאני אשלם לו. שהוא מרדכי שפיגלר, הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו". הוא דרש שאסלק את הפרשן מרדכי שפיגלר מעמדת השידור שלנו ואציב במקומו את השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר. יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית פיטר מיליק הצטרף ליוסף "טומי" לפיד במאבק נגדי , והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לחלוטין לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית . הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום בעמדת השידור לסולומון "סולי" מוניר. "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מניר", אמר לי והוסיף, "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם, עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר, אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה", אמר. ברור שסולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי שפיגלר על פניו. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי במדריד בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקה של מבצע שידורים ישירים ממושך ומורכב של אירוע הספורט החשוב בתבל , מונדיאל ספרד 1982.

טקסט תמונה : ספטמבר  1982. משרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. פיטר מיליק (מימין) מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כעסקן לא אחראי מנקודת מבטי . תמיכתו הגורפת בהצבת השדר בשפה הערבית סולי מניר בעמדת השידור שלנו באצטדיון "סאנטיאגו ברנביאו" במדריד לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית ובלתי מקצועית. הוא כמו רבים אחרים ברשות השידור לא הבין את מהות תפקידה רב האחריות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמתווכת בתקשורת המונים במסגרת מבצע השידורים הישירים במונדיאל ספרד 1982. במרכז התמונה זוהי עוזרת ההפקה גב' עופרה סתת – מילוא ומשמאל המפיק אמנון ברקאי.  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר איטליה – מערב גרמניה 3 : 1. הוא זעק למיקרופון בהתרגשות בקול הבריטון את  השערים  של איטליה, ושאג בחדווה את שמותיהם של  פָּ – א – וֹ – ל – וֹ     ר – וֹ – סִ – י  ,   מָ – א – רְ – ק – וֹ    טָ – א – רְ – דֶ – לִ – י  , ו – אָ – לֶ – סָ – א – נְ – דְ – ר – וֹ    אָ – לְ – ט – וֹ – בֶּ – לִ – י  כאילו היה איטלקי לכל דבר . קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִנוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 3 : 1 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם . בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…" , ידעתי שמשימת השידור הטלוויזיונית של מונדיאל ספרד 1982 הסתיימה . המטרה הסופית הושגה אך נותרתי חבול ועִם פחות חברים .

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה המדהימה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו-  FIFA). 

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו . הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל . הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות . הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים . מיכה לויירר היה מהנדס קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית, רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות. יֶקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי. הייתה לו אוזן של מוסיקאי, חוש טכני מפותח, דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו. "עבודה זאת עבודה", נהג לומר לי. הוא ידע לחשוב, להתכונן, ולתכנן. בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה. מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם. הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית . הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בכל מבצע השידורים הישירים הממושך במונדיאל ספרד 1982 . תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים. לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני . טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר, ועלה ברבות השנים אף הוא לגְדוּלָה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית. סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות, שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות, בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם. הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני. באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים. הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל, ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות. אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. תיעוד חשוב של תמונה גרוטסקית. משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שלנו ב- IBC  במדריד . סולי מניר חובש אוזניות משדר Off  Tube  מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל . קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו . השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל . אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף את ידו הימנית ואומר הנני כאן), אורי לוי, סולומון "סולי" מוניר (מאחור, מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות), עוזרת ההפקה עדה קרן, רפי גינת, ומאחור איש השירותים נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית על סיגנל ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3 : 3 בתום 120 דקות, ו- 8 : 7 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ') , איננו של נסים קיוויתי. הוא שייך לרפי גינת, האדם השלישי במסע הארוך . רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי ספרד 1982 מן התוכנית "כל בו טק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978 . לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה . דן שילון היה אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 אולם הוא כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור .

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי , אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת . רפי גינת במבט לאחור , לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם . שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט . רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" . בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט . הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר" . לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט . בתחום הזה הוא לא היה נחוץ . אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים ש- מחזיקים בידם שלטים נושאי כיתוב , "רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל" , ו/או , "יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט" . מצטער לא ראיתי דבר כזה . וויכוח הרייטינג וחשיבות המדרוג בשידורי הטלוויזיה באשר היא , בארץ וגם בעולם , לא ירד מעולם מהכותרות . ההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידור פופולארי מבוקש כזה או אחר" כדי לשפר את המסך והרייטינג נמשכת עד עצם היום הזה .

יוהאן קרויף ו- פפ גוארדיולה.

יוהאן קרויף זכה עם קבוצתו ההולנדית אייאקס שלוש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורגל במחצית הראשונה של עשור ה- 70 במאה הקודמת . יוהאן קרויף היה קפטן נבחרת הולנד ויד ימינו של המאמן ריינוס מיכאלס בהיגוי וביצוע רעיון שיטת "הכדורגל הטוטאלי" . ריינוס מיכאלס ויוהאן קרויף (אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם בעשור ה- 70 של המאה שעברה) דגלו במשחק מסודר שבנוי על ריבוי מסירות בדרך להכנעת היריב . ב- 1973 נרכש ע"י מועדון הכדורגל של ברצלונה . המועדון הספרדי העשיר שילם הון עתק לאייאקס תמורתו . לאחר ההפסד בגמר מונדיאל  1974 כיכב יוהאן קרויף ב- ברצלונה שם הייתה לו השפעה על שיטת המשחק של המועדון המפואר . יוהאן קרויף (יליד 1947) שיחק במדי ברצלונה בשנים 1978 – 1973 . עשר שנים אח"כ ב- 1988 התמנה יוהאן קרויף למאמן ברצלונה . הוא החל בבניית נבחרת החלומות הברצלונאית שלו שהתבססה על שיטת משחק 3 – 4 – 3 שכוללת בתוכה ריבוי מסירות . יוהאן קרויף צעד במידה רבה באותו המשעול שהתווה עבורו שנים קודם לכן מורו ורבו מאמן הכדורגל ההולנדי ריינוס מיכאלס . הוא השביח את פילוסופיית המשחק "הכדורגל הטוטאלי" שהגה ריינוס מיכאלס . יוהאן קרויף הוא אבי מחשבת הכדורגל החדשה של החזקה בכדור וריבוי מסירות במועדון ברצלונה וב- 1992 זכתה ברצלונה תחת שרביט אימונו בפעם הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות . אחד משחקני המפתח שלו בקבוצה ההיא היה שחקן הגנה פפ גוארדיולה (Pep Guardiola יליד 1971) . פפ גוארדיולה עצמו התמנה למאמן ברצלונה ב- 2008 במקומו של המאמן ההולנדי פרנק רייקארד שנכשל . פפ גוארדיולה צידד בשיטת המשחק הסבלנית שדוגלת ב- ריבוי מסירות אותה הגה מורו ורבו יוהאן קרויף . יוהאן קרויף שיבח בשעתו ב- 2008 את מינויו של פפ גוארדיולה למאמן ברצלונה . אינני יודע אם יש קשר בין הזדהותו של פפ גוארדיולה עם השקפת עולמו ופילוסופיית הכדורגל של יוהאן קרויף לבין רצונו של יוהאן קרויף בהפקדת של האיש על משרת המאמן בברצלונה ב- 2008 , כאמור במקום פרנק רייקארד. כבר בשנתו הראשונה כמאמן ברצלונה בעונת 2009 – 2008 אימץ כאמור פפ גווארדיולה בלהט ובדבקות במשימה את שיטת המשחק 3 – 4 – 3 של יוהאן קרויף ואת הפילוסופייה שגרסה החזקה סבלנית ומרובת זמן של הכדור באמצעות מסירות חוזרות ונשנות ושינוי מקומות של השחקנים המוסרים במרכז השדה ובאגפים, בד בבד עם חיפוש תמידי של פרצות בהגנות יריביו. ב- 2009 זכה פפ גוארדיולה עם ברצלונה בשלושת התארים של אליפות ספרד, ה- Copa del rey, ובאליפות ה- Champions League לאחר שברצלונה תחת הדרכתו ניצחה במשחק הגמר באצטדיון האולימפי ברומא את הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד 0:2.

שיטת ריבוי המסירות תחת שרביט אימונו של פפ גוארדיולה הפכה לא רק לסמל המסחרי של ברצלונה אלא גם למעין נשק השמדה במשחק כדורגל. אתה צריך רק שחקנים בעלי שליטה טכנית וטיפול בכדור שיודעים למסור איש לרעהו בנגיעה אחת, אתה צריך רק שחקנים בעלי כושר גופני עילאי שמסוגלים לנוע מהר ולהחליף מקומות ביניהם וגם לחדור מאחורי קווי ההגנה של היריב, ואתה צריך שחקנים – מהנדסים חדי עין שיודעים להבחין מתי הגנת היריב נרדמת לשנייה אחת ולכן אפשר לפרוץ אותה. פפ גוארדיולה העלה לגְדוּלָה באמצעות שיטת המשחק הייחודית שלו את שלושת מהנדסי המשחק שלו ליאו מסי, אנדראס אינייסטה, וצ'אבי הרננדז. ברצלונה תחת הנהגת פפ גווארדיולה לקבוצה טלפתית. המתואמת ביותר בעולם. כאיש טלוויזיה וכצופה טלוויזיה אני רוחש הערכה עצומה לאישיותו של פפ גוארדיולה ולמחשבת הכדורגל החכמה שלו ושל יוהאן קרויף. נדמה לי שמאמן נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה תומך בדעתי הצנועה.

פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף – תודה (!)

סוף הפוסט מס' 451. הועלה לאוויר ביום שישי – 21 בנובמבר 2014. כל הזכויות שמורות.

ראה אפילוג "תיאוריית האדם השלישי" בפוסט מס' 452.