פוסט מס' 473. הרחק מהשאון הישראלי. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס 2015. מדובר בעסק טלוויזיוני – כלכלי ענק רב ממדים. פוסט מס' 473. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 3 בפברואר 2015.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 473 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 3 בפברואר 2015.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 473. הרחק מהשאון הישראלי. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס 2015. מדובר בעסק טלוויזיוני – כלכלי ענק רב ממדים. פוסט מס' 473. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019 , לכל המאוחר ב- 2020 .

סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו) , כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play , הגשה , הנחייה , ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ . היא עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות וכמובן תיעוד מפורט של אותם כ- 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה . להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית . חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה . לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה . ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולכן לא חשובים . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : ערוץ 1 בימים אלה של ראשית פברואר 2015.

הרייטינג הנמוך מאוד % 2.7 שצבר אמש (יום ראשון 1 בפברואר 2015) ערוץ 1 בין 20.45 ל- 22.45 בעת השידור הישיר של משחק הכדורסל בליגת העל מבבי אשדוד – הפועל ירושלים 78:68 , מוכיח שוב עד כמה הכדורסל המקומי הוא חסר תחרות ודל עניין . שחקניה הזרים (וגם הישראליים) של אשדוד כלל אינם מוכרים לצופי הטלוויזיה בארץ. מכבי אשדוד שכרה את שירותיו של המאמן הוותיק צבי שרף כברירת מחדל. אוהדי ענף הכדורסל בארץ אינם יכולים להזדהות עם שחקנים זרים וקבוצות מקומיות זוטרות שהשפעתן על המאבק בצמרת אפסית . מכבי ת"א נושאת לבדה את העניין בליגה . היא בעלת יכולות ו- מובילה בהפרש עצום בצמרת לפני הפועל ירושלים והפועל ת"א . בהיעדר תחרות ומינימום של שוויון כוחות , המשחקים המעניינים היחידים את ערוץ 1 וערוץ 5 בכבלים וגם את כלל הציבור , הם אלה בהם מכבי ת"א נוטלת חלק ומפסידה . לרוע מזלה של ליגת העל ושל הכדורסל הישראלי רווי אמריקניזציה בינונית זה כמעט ולא מתרחש . מכבי ת"א יציבה וחזקה מידי. כשהיא מנצחת העסק הכללי איננו מעניין ולא חשוב עוד . העניין והסקרנות בכדורסל הישראלי ובקבוצות כמו אשדוד, הרצליה, חולון, אילת, גלבוע/גליל, נס ציונה, נהריה, ו-ראשל"צ רוויות בשחקני חיזוק אמריקניים ונעדרות שחקנים ישראליים – נדחק זה מכבר לשוליים. הרחקתו של הנוער הישראלי מהכדורסל הישראלי מצמצם את העניין בו. העניין בקבוצות השוליים האלה גואה במקצת כשהן מארחות את מכבי ת"א מלווה בשמץ של תקווה ש- אולי הן יוכלו להוריד אותה. אולם איזה עניין וסקרנות אפשר למצוא בהתמודדות בין נס ציונה לנהריה ? ו/או בין הרצליה לראשל"צ ? לדאבון לב אין גם שחקני כדורסל ישראליים אותנטיים ומצטיינים בליגת העל הישראלית שמסוגלים למשוך תשומת לב טלוויזיונית ולשנות את מאזן הכוחות . מכבי ת"א מנצחת את כולם . ההזדהות עם מכבי ת"א שאף היא קבוצת כדורסל בעלת זהות אמריקנית – יוונית צולחת כל עוד ניצחונותיה ב- Euroleague נחשפים בשידורים ישירים בערוץ 10. מטריד גם ש- "מבט" עם יעקב איילון שמקדים את השידור הישיר של משחק הכדורסל צנח אמש (יום ראשון – 1 בפברואר 2015) ל- % 4.9. לך תדע אם צניחת "מבט" נגועה במחלה מדבקת של צניחה שיטתית ומדאיגה בשידורים ישירים של קבוצות כדורסל שוליות שעוקבים את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 1 . אמש (יום שני – 2 בפברואר 2015) בטרם השידור הישיר של הדרבי התל אביבי בכדורגל מ- "בלומפילד" (מכבי ת"א – הפועל ת"א 0:2) העפיל "מבט" עם יעקב איילון לממוצע גבוה של % 9.2 (השתווה כמעט למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 שצברה מדרוג של % 9.9) . "מבט" הגיע אמש (יום שני – 2 בפברואר 2015) ל- Peak של % 12.2. השידור הישיר של משחק הכדורגל מכבי ת"א – הפועל ת"א 0:2 (אחרי "מבט") בהובלת עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר צבר רייטינג ממוצע רוטיני של % 11.6 אולם Peak גבוה של % 16.1 (בין 22.15 ל- 22.30) והביס לחלוטין את ערוץ 10 ממול . המִשְדָר המסכם של הדרבי התל אביבי בכדורגל בהובלת שרון פרי צבר ב- אף הוא ב- 23.00 מִדְרוּג ממוצע גבוה ביותר של % 8.5. קרוב ל- 400000 (ארבע מאות אלף) צופי טלוויזיה ראו בערוץ 1 הציבורי את השידור הישיר של הדרבי התל אביבי בכדורגל . נראה כי שגשוג "מבט" ב- 20.00 מותנה בשגשוג שידורי הכדורגל  בערוץ 1 ב- 21.00. מנכ"ל רשות השידור יונה וויזנטל ומנהל ערוץ 1 אלי בבא רשאים לזקוף קומתם בשל שידורי הכדורגל הישירים מניבי הרייטינג אך גם להיות מודאגים מפני ש- "המוסף" בהנחיית גאולה אבן בין 19.00 ל- 20.00 צובר רק % 2.8.

הערה 4 : ערוץ 10 בימים אלה של ראשית פברואר 2015.

העיתונאית – שדרנית המצוינת של ערוץ 10 אושרת קוטלר ורביב דרוקר שאף שמו הולך לפניו חקרו אמש (יום ראשון – 1 בפברואר 2015) במהדורת החדשות המרכזית שלהם את עו"ד של משפחת בנימין ושרה מר דוד שימרון בעניין פרשת הבקבוקים והחזר הכספים שלהם (ועוד כמה עניינים). מעט אנשי טלוויזיה קנו את המוניטין שלהם אצל צופיהם כמהימנים ובעלי יושרה כפי שעושים זאת כבר זמן רב אושרת קוטלר ורביב דרוקר. כבר נאמר כאן בבלוג הזה בכמה הזדמנויות שאושרת קוטלר היא מגישת חדשות מצוינת ומראיינת מעולה . לכך צריך להוסיף כי היא גם יודעת לנהל ביד רמה (ומקצועית) את רב השיח החריף באולפן שנוצר עם ה- עו"ד המתריס דוד שימרון. אני מאמין לדיווחים של אושרת קוטלר ורביב דרוקר ולטקסטים שהם הוגים. כצופה נאמן של ערוץ 10 אני מאושר ששניהם אושרת קוטלר ו- רביב דרוקר נמנים על חברת החדשות המהוללת שלו.

הערה 5 : מר יעקב שחר בימים אלה של פברואר 2015.

נשיא מועדון הכדורגל של מכבי חיפה מר יעקב שחר הוא מנהיג מוצלח וישר דרך . איש הגון ללא כתם ורבב בעברו , וגם נשיא מוכשר , בעל דרך ארץ , ורווי דוגמא אישית . נאה דורש ונאה מקיים . מועדון מכבי חיפה בלעדיו שווה כקליפת השום . אינני מבין רק מדוע הוא צירף לשורות מועדונו את יוסי בניון הכושל ששב מאנגליה חבול ומגוחך .

הרחק מהשאון הישראלי. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס 2015. מדובר בעסק טלוויזיוני ענק רב ממדים (1).

משתָּם המאבק של משחק הגמר ליחידים באליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס 2015 אתמול במלבורן (יום ראשון – 1 בפברואר 2015) בו מביס הסרבי נובאק דג'וקוביץ' (Novak Djokovic) את הבריטי אנדי מארי (Andy Murray) בארבע מערכות 1:3, בתוצאה 6:7 , 7:6 , 3:6 , ו- 0:6 – וברוס מקאבאני (Bruce McAvaney) מתחיל לנהל את טקס הענקת הפרסים, אתה שואף אוויר נקי לריאותיך ומבין שהיית עֵד לאירוע ספורטיבי – תרבותי רב ערך הרחק משאון ההמולה של הרחוב הספורטיבי בארץ . תודה ל- Eurosport ול- Host broadcaster האוסטרלי Channel 7 האוסטרלי.

ערוץ 7 האוסטרלי מחולל בסיוע 28 (עשרים ושמונה) מצלמות הטלוויזיה שלו עבודה בסטנדרט הטלוויזיוני הגבוה ביותר שאנחנו מכירים . תקן צילום וכיסוי ברמה עליונה שראינו כבר גם בשלושת טורנירי הגראנד סלאם האחרים, אלה של אליפות צרפת הפתוחה , ווימבלדון  ואליפות ארה"ב הפתוחה. שתי המערכות הראשונות והארוכות בין נובאק דג'וקוביץ' לאנדי מארי  6:7 לראשון ו- 6:7 לשני מתארכות ל- קצת יותר משעתיים וחצי . נובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי מנהלים בשתי המערכות הממושכות הללו מאבק שווה כוחות מהקו האחורי . לעיתים רחוקות הם מתקרבים לרשת . הם מחליפים ביניהם כמעט כל הזמן מהלומות מטווח רחוק . במצב של שובר שוויון 6:6 במערכה ה- 2 ו- 0:1 לאנדי מארי בנקודה השביעית אני סופר 26 (עשרים ושש) חבטות במשך תקופת זמן שבין 29 שניות ל- 32 שניות עד שאנדי מארי עולה ליתרון 0:2 . כנ"ל במצב 2:5 לזכות אני מארי בנקודת ההכרעה השביעית הזאת במערכה ה- 2 . שוב 26 מהלומות במשך חצי דקה . אין מדובר בטניס ווירטואוזי . משחק החבטות הארוכות גורר בעקבותיו את מחוגי השעון . ההתמודדות מתארכת ועמה גם הרבה הפסקות . ההתמודדות כולה אורכת 3 שעות ו- 38 דקות . דקות ההפסקות המרובות מאפשרות ל- Channel 7 האוסטרלי לשדר מגוון רחב של הילוכים חוזרים ב- SSM מזוויות התבוננות שונות ועֶרֶב רָב של Reactions Shots של שני המתמודדים ושל התומכים שלהם ובהם . הצופים לומדים לעשות הכרה עם חברתו היפה של אנדי מארי , עם אשתו הנאה של נובאק דג'וקוביץ' , ועם מאמנו הגרמני של הסרבי בוריס בקר . בוריס בקר היה בעברו שחקן טניס ווירטואוזי וזכה באליפות ווימבלדון הראשונה שלו ב- 1985 כשהיה בן 17 לאחר שגבר במשחק הגמר על הדרום אפריקני קווין קארן (המשחק ההוא הועבר בשידור ישיר בהיקף מלא ע"י חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית) . "Rod Laver Arena" במלבורן הוא אתר טניס יפה שמאפשר לערוץ 7 לבצע מלאכת מחשבת טלוויזיונית . שום פרט לא הולך לאיבוד  במצב של 0:3 לנובאק דג'וקוביץ' במערכה ה- 4 הוא מקלקל לעצמו באופן שלומיאלי ובלתי כפוי ודופק בתסכול בכף ידו על מצחו, כאילו אומר ומסתלבט על עצמו, "איזה טמבל אני…"  מפני שהוא יודע שמשחק הטניס חמקמק ואנדי מארי עשוי לחולל בן רגע "Come back" בלתי צפוי  הבימאי העירני של ערוץ 7 מביא את ההתלבטות של שחקן העל הזה בין שכלו לנפשו בהילוך חוזר ב- SSM והופך את נובאק דג'וקוביץ' ממכונת ספורט לבן אנוש  השיפוט האלקטרוני המדויק "Hawk eye" של חברת השעונים השווייצרית "Rolex" נטול פשרות מספק את יצר ההצצה והסקרנות שלי והופך את הצפייה בתחרות הטניס לחוויה. הסיקור העילאי של אליפות אוסטרליה בפתוחה בטניס ע"י Channel 7 האוסטרלי מזכיר לי כי אין בארץ כלל ניידות שידור טלוויזיוניות משוכללות כאלה שכוללות בתוכן 28 מצלמות , וגם את ההתחלה הצנועה של מר אלכס גלעדי ושלי בסיקור הטניס בארץ ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית היכן שהוא ב- 1977

תזכורת : כיסוי טניס מהעבר הרחוק בטלוויזיה הישראלית הציבורית. 

זה היה לפני לפני יותר משנות דוֹר.  ב- 1972 החליט ד"ר איאן פרומן רופא שיניים בן 37 (בעל קליניקה מפורסמת בתל אביב) להִירתם לפיתוח משחק הטניס בישראל . ד"ר איאן פרומן שחקן טניס בעברו עלה לישראל מדרום אפריקה ב- 1964 ונמנה מייד על נבחרת ישראל במשחקי גביע דייויס . הוא היה כמובן שחקן חובב . משחק הטניס בדרום אפריקה הוא חלק מהמורשת הבריטית ואיאן פרומן התאהב בו . לפרנסתו עבד כרופא שיניים מצליח . הוא ניהל קליניקה גדולה בתל אביב בשותפות עם פרופסור הרברט יודס . בשיאה טיפלה הקליניקה שלו ב- 6000 (ששת אלפים) פציינטים . ב- 1974 עשה את תפנית חייו ונטש את רפואת השיניים לטובת הטניס . כלומר פיתוח וקידום הטניס במדינת ישראל . איש לא ידע ולא העריך אז לפני 43 שנים ב- 1972 כי ד"ר איאן פרומן הוא האיש הנכון שהתייצב בזמן הנכון כדי להגשים את חזון הטניס בארץ , וכי הוא מוכשר יותר מכל אחד אחר במדינת ישראל לעשות זאת.

טקסט תמונה : מאי  1969 . מגרשי הטניס הישנים עשויים כורכר ברמת גן . נבחרת ישראל בטניס בגביע דייויס מתכוננת לקראת משחקה נגד נבחרת רומניה . עומדים מימין לשמאל בז'אקטים הכהים : אלעזר דווידמן ז"ל , יוסי שטבהולץ , ד"ר איאן פרומן (רופא שיניים), מנהל המשלחת בני דויטש ואיש לא מזוהה. זיהוי הנבחרת הרומנית : שלישי משמאל בנבחרת רומניה (בתלבושת הלבנה) זהו איליה נאסטאסה ורביעי משמאל יון טיריאק. רומניה גברה על ישראל בתוצאה 4 : 1. (התמונה באדיבות ד"ר איאן פרומן ובאדיבות ספרו התיעודי החשוב והמעניין של מר דוד "דדי" הרניק "60 שנות דייוויס" . ארכיון יואש אלרואי) .

משמוניתי למנהל מחלקת הספורט בנובמבר 1980 ע"י טריאומוויראט רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית שמנה את מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל , מנהל הטלוויזיה יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי ז"ל , ומנהל חטיבת החדשות טוּבְיָה סַעַר יבד"ל  – החלטתי להעמיק את אחיזתנו בטניס הישראלי והבינלאומי . הטניס הישראלי היה ספורט של מעטים בשנות ה- 70 של המאה הקודמת . במגרשי הטניס הספורים בגוּש דָן אפילו לא היו עמדות שידור וצילום . הצלמים שלנו הציבו את מצלמות הפילם ה- BL וה- BOLEX  על שולחנות וכיסאות כדי לקבל זווית צילום טיפה גבוהה יותר מהמגרשים עצמם . רמת הטניס דאז בישראל הייתה כמו איכות הצילום הטלוויזיוני שלו . אחד מצלמי הסטילס הידועים בארץ בעיתונות הכתובה בימים ההם לפני כ- 40 (ארבעים) שנים, אלכסנדר זיסקינד ז"ל היה במקום, ו- תיעד את צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות הכתב יורם שימרון והצלם רוני ליפץ בפעולה .

טקסט תמונה :  קיץ 1975. הימים ההם – הזמן ההוא. ראשית ההתחלה. הצלם רוני ליפץ מצלם משחק טניס לתוכנית "מבט ספורט" מעמדת צילום מוגבהת אך מגוחכת. הוא ניצב על שולחן כדי להשיג צווית צילום נוחה יותר בהיעדר עמדת צילום ושידור ראויה . תנאי הצילום במגרשי הספורט בשנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 במאה הקודמת היו פתטיים . מימין, זהו הכתב – שדר יורם שמרון, ומשמאל – איש הקוֹל יורם רובין (מהטלוויזיה הלימודית- חינוכית). (התמונה באדיבות הצלם אלכסנדר זיסקינד ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטניס הוא משחק טלוויזיוני. לא בכדי משלמות רשתות הטלוויזיה של ה- EBU (לרבות Eurosport) ורשתות הטלוויזיה האמריקניות הון עתק עבור זכויות השידורים וכדי לשדר ישיר בהיקפים מלאים את טורנירי  ה- Grand Slam בטניס של ווימבלדון בלונדון , רוֹלָאן גָארוֹס בפאריס , אליפות ארה"ב הפתוחה בניו יורק , ואליפות אוסטרליה הפתוחה במלבורן . נוח לצַלֵם את משחק הטניס מסיבות מובנות ונַקֵל גם להפיק את שידורי הטלוויזיה הכרוכים בו . ד"ר איאן פרומן ידע היטב עד כמה אני כרוך וקשור לספורט הטניס . לאחר שהתמניתי למנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית קיבלתי עשרות מכתבי ברכה מאישֵי ספורט, פוליטיקאים, ואנשי תקשורת וטלוויזיה בישראל . אחד מהם היה של ד"ר איאן פרומן נשיא מרכז הטניס ברמת השרון . זה היה ב- 24 בדצמבר 1980[6]. הוא כתב אותו באנגלית.

טקסט מסמך :  24 בדצמבר 1980 . זהו מסמך הברכה המקורי שכתב לי  ד"ר איאן פרומן לאחר שהתמניתי למנהל מחלקת הספורט . ד"ר איאן פרומן בירך אותי כלהלן :

Knowing of your wide Knowledge , interest and determination , I have no doubt you will make a success of the job and that will continue to be in close contact – with no more problems or aggravation between us

(ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ד"ר אִיָאן פְרוּמַן היה איש מקצוע אמין ורציני , ביצועיסט בעל יכולות , וגם אדם נבון מאוד ומשכיל בעל קסם אישי שמקרין חום ואנושיות . הוא מצא חן בעיניי מאוד מהרגע הראשון . הערכתי אותו מאוד כשם שרחשתי הערכה רבה בעת ההיא לעו"ד שמעון מזרחי . ד"ר אִיָאן פְרוּמַן לא היה אדם קַל בעת התהוות יחסי הגומלין הראשונים בין שידורי הספורט של הטלוויזיה לבין הטניס . דמותו החייכנית וחזותו הרגועה והג'נטלמנית נוטות להטעות לרגע . הוא נתפש כאיש רך ועדין ע"י מי שלא הכיר אותו היטב . אך לא כך היה הדבר . ד"ר איאן פרומן הוא ג'נטלמן קשוח ואיש מקצוע רציני ויסודי שיודע בדיוק מה הוא רוצה . רחוק מלהיות וותרן ונוח . הוא היה מחויב לפעול ב- 1980 על פי האינטרסים של מרכז הטניס שבראשו ניצב , ואילו אני דבקתי במטרות השידור שהִנחו את רשות השידור ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית . נוצרו בינינו כמה וויכוחים מקצועיים בתחילת הדרך בעיקר בנוגע לכמות שלטי הפרסומות המסחריות שהוצבו במגרשי הטניס ברמת השרון . תפקידי כנציג הטלוויזיה הציבורית  היה להגיע עמו לעמק השווה . בסופו של דבר כוננו יחסים נאותים . זמן רב רָץ לי בראש אותו המונח האנגלי Aggravation (עגמת נפש) שד"ר איאן פרומן פרש במכתבו בעקבות אותו טורניר "הפרס הגדול' בטניס שנערך באוקטובר 1980 ברמת השרון שהוליד בינינו יריבות ומשקעים (מקצועיים). הייתי מחויב למצוא את שביל הזהב המוביל את השידורים הישירים אל לֵב הוועדות המארגנות בראשם ניצבו אישים חשובים כמו ד"ר איאן פרומן ועו"ד שמעון מזרחי (וגם אחרים) מבלי לוותר על עקרונות השידור שלי ועל עקרונות כמות הפרסומת המסחרית המותרת לחשיפה בשידורים הישירים שלנו . הוועדות המארגנות בארץ לא הבינו מדע אנוכי וקודמי אלכס גלעדי כל כך מתעקשים בעניין המשמעת והסדר בהצבת שלטי פרסומות בזירות המשחקים והספורט . הטלוויזיה הישראלית הציבורית איננה רשת מסחרית . היא נהנית מתשלום האגרה ואיננה רשאית לצלם ולחשוף פרסומות מסחריות ככל העולה על רוחה . לאו דווקא במגרשי הטניס . בכל מגרשי הספורט במדינה . המחלוקת סביב ריבוי הצבת שלטי פרסומות סביב המגרשים במרכז הטניס ברמת השרון והלבשת השופטים , הקוונים , ונושאי תפקידים שונים תחת פיקודו של ד"ר איאן פרומן הפכה לעיתים להתכתשות גלויה בין שנינו . ד"ר איאן פרומן הצליח לגייס בעת ההיא רשימה ארוכה של ספונסרים לטובת מֵיזָם הטניס שלו בארץ . בעלי חברות מסחריות ידועות שֵם עמדו בתור אצלו כדי לפרסם את מוצריהן תמורת תשלום רב – אך בתנאי שמצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית יהיו נוכחות בשטח . הוועד המנהל של רשות השידור הסכים לחשוף בצילומי הטניס והספורט פרסומות מסחריות אך הצבת השלטים הרבים הייתה חייבת להתבצע על פי תשעת עקרונות הפרסום בספורט שקבע בשעתו איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) . למשל אסור היה שגובה השלטים יעלה על מטר אחד . כמו כן אסור היה להציב את השלטים בין אובייקט הצילום לבין המצלמות . ברור שאלכס גלעדי ואנוכי התחבטנו בסוגיה הזאת . מחד – רצינו מאוד לחשוף את הטניס הישראלי הצעיר לכל בית בישראל . מאידך – היינו חייבים להגביל את ד"ר איאן פרומן בכמות שלטי הפרסומות שדרש להציב בעת השידורים הישירים של תחרויות הגראנד פרי שהוא הפיק ויזם . מצד שלישי הפרסומות המסחריות היוו את התשתית הכלכלית של כל פרויקט הטניס . מצד רביעי הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית בנוסף לכל סירבה לשלם זכויות שידורים ל- ד"ר איאן פרומן . שידורי הטניס הישירים שלנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשורי ה- 70 ו- 80 של המאה הקודמת ממרכז הטניס ברמת השרון – היו בחינם .

ב- 1972 רכש איאן פרומן את המוניטין הראשון שלו כמנהל , מפיק , משווק , ומתרים במסגרת מאמציו הבלתי נלאים לפתח את משחק הטניס במדינת ישראל . ד"ר איאן פרומן עדיין רופא שיניים טס ב- 1972 לדרום אפריקה בעניין פרטי שלו , ולראשונה בתולדות הטניס הישראלי גייס למענו תרומות מיהודי המקום ביוהנסבורג , קיפטאון , וערים אחרות נוספות ב- סכום של 60000 (שִישִים אֶלֶף) דולר . יו"ר איגוד הטניס ב- 1972אברהם פָיְיגֶר אמר לו , "תשמע איאן פרומן אם תצליח להביא משהו לטניס שלנו , אז האיגוד יממן לך את כרטיס הנסיעה" . אברהם פייגר נפל מהכיסא כשאיאן פרומן סיפר לו כי גייס תרומה של 60000 (שישים אלף) דולר . זה נחשב בימים ההם להון עתק . כעבור כמה ימים הודיע אברהם פייגר לאיאן פרומן כי איגוד הטניס  שקל את העניין , ואיננו מסכים לממן בדיעבד את כרטיס הטיסה שלו לדרום אפריקה .

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה . הצמד ד"ר איאן פרומן (מימין) ואלעזר דווידמן מייצג את ישראל במשחק הזוגות נגד הזוג הרומני איליה נאסטאסה ויון טיריאק . (התמונה ד"ר באדיבות איאן פרומן ובאדיבות ספרו התיעודי החשוב והמעניין של מר דוד "דדי" הרניק "60 שנות דייוויס". (ארכיון יואש אלרואי) .

1972 הייתה ההתחלה של ד"ר איאן פרומן כמגייס תרומות ענק למען הטניס הישראלי . משפרש ב- 1974מחדר הקליניקה שלו לטובת הטניס הישראלי (ב- Full time job) , התברר כי רופא השיניים לשעבר בעל אישיות כובשת ומקסימה הוא גאון האִרגון , השִיוּוק , ויחסי  הציבור . אולי מבלי שהיה מודע לכך . בסיועם הנדיב של יהודים אמריקניים , קנדיים , ואנגליים עתירי ממון כמו ד"ר ביל ליפי , ג'ו שיין , הרולד לנדסברג , רובי ג'וזפס , אלברט האטלר , סימו ברואוד , לסטר רוזנברג , פיטר קולינס , וג'ו פרייברג – הצליח ד"ר איאן פרומן לגייס לטובת הטניס הישראלי במשך 22 (עשרים ושתיים) שנים בין 1974 ל- 1996 הון עתק של יותר מ- 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) דולר כדי להקים ארבעה עשר מרכזי טניס ברחבי ישראל . ד"ר איאן פרומן בעל הכריזמה והחזון הפך את הטניס בישראל ממשחק של מעטים ועשירים לענף ספורט של המונים ביניהם פועלים רבים ובני פועלים . נחלת הכלל . על יוזמתו ופועלו המבורך הוענק לד"ר איאן פרומן ב- 1989 הפרס היקר ביותר שיכולה מדינת ישראל להעניק לבניה, הלא הוא פרס ישראל. ד"ר איאן פרומן הוא אדם ואישיות בלתי נשכחת .

טקסט תמונה : 1984 . מרכז הטניס המודרני ברמת השרון . ד"ר איאן פרומן הנשיא המזהיר של מרכז הטניס ברמת השרון (משמאל) יחד עם אלוף ווימבלדון הטניסאי האמריקני ג'ים קונורס (היה פעמיים אלוף ווימבלדון בשנים 1974  ו- 1982) . התמונה צולמה ב- 1984 במרכז הטניס ברמת השרון . מאחור נשקף אִצטדיון "קנדה" המגרש המרכזי של המרכז . ד"ר איאן פרומן חתן פרס ישראל לספורט התגלה כבעל קסם אישי רב , רב אומן ביחסי ציבור ושיווק , ומוכשר מאוד בארגון טורנירי טניס . (באדיבות ד"ר איאן פרומן . ארכיון יואש אלרואי) .

טקסט תמונה : 1978 . מרכז הטניס ברמת השרון. ד"ר איאן פרומן נשיא מרכז הטניס המוכשר ובעל קשרים בינלאומיים ענפים, מארח ב- 1978 את הטניסאי השוודי ביורן בורג במרכז הטניס ברמת השרון . ביורן בורג היה אלוף ווימבלדון חמש פעמים ברציפות בשנים 1980 – 1976 . (התמונה באדיבות ד"ראיאן פרומן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .                                                                           

טקסט תמונה : קיץ 1977. הימים ההם – הזמן ההוא. מרכז הטניס הראשון במדינת ישראל שהוקם ברמת השרון. זוהי אחת התמונות התיעודיות החשובות ביותר בתולדות הטניס של מדינת ישראל. קבוצת התורמים היהודית הגדולה מצפון אמריקה ובריטניה יחדיו עם מנהיג הטניס הישראלי ד"ר איאן פרומן הופכים את הענף לנחלת ההמונים . הקבוצה תרמה כ- 150000000 (מאה וחמישים מיליון) דולר לטניס הישראלי  בפרק זמן של עשרים ושתיים שנה, 1996 – 1974. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : הרולד לנדסברג ז"ל מארה"ב (היה אחד מששת היזמים), ג'ו שיין ז"ל מארה"ב (היה אחד מששת היזמים), ראלף האלברט מטורונטו קנדה, אלכס פישר ז"ל מקנדה , הארולד בנג'מין ז"ל מלוס אנג'לס ארה"ב, ג'רי גולדברג ממונטריאול קנדה, ג'ו פרייברג (מזוקן) מקנדה. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : אורין נימן מארה"ב, ד"ר ביל ליפי (רופא אוזניים) מאוהיו ארה"ב, נורמן אדידין ז"ל מארה"ב, ד"ר איאן פרומן, רובי ג'וזפס מארה"ב, וגדעון הירש מנכ"ל מרכזי הטניס בישראל בעת ההיא. חבורת התורמים היהודית המכובדת הזאת מארה"ב וקנדה תרמה לטניס הישראלי בתקופה היא סכום עצום של כ- 150 מיליון דולר. (התמונה הזאת צולמה ב- 1977 ונמסרה לי באדיבות ד"ר איאן פרומן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י ד"ר איאן פרומן .

נדרש אדם בעל חזון כמו ד"ר איאן פרומן כדי לשנות במחי יד את מציאות הטניס במדינת ישראל . הוא עשה את זה . התמונות הבאות של מרכז הטניס החדיש שהקים ברמת השרון לעומת מגרש הכורכר היָשָן ההוא ברמת גן מוכיחות איזו קפיצה נחשונית התחוללה כאן במחצית השנייה של עשור ה- 70 של המאה שעברה .

טקסט תמונה :  שנת 1980 . מבט מהאוויר מצפון לדרום של מרכז הטניס היפהפה ברמת השרון הכולל 16 מגרשים ואצטדיון מרווח ומשוכלל. משמאל, המגרש המרכזי הקרוי "אִצטדיון קנדה" המכיל כ- 7000 מקומות . בתווך בניין המשרדים , מסעדה , וחדרי הלבשה. ברבות השנים קמו עוד 15 מרכזי טניס במדינת ישראל הודות ליוזמתו של ד"ר איאן פרומן והודות לתרומתם הכספית הענקית, הנדיבה, ויוצאת הדופן בת כ- 150.000000 (מאה וחמישים מיליון)  דולר של יהודים ציוניים, חמים, טובים, ועשירים מארה"ב, קנדה, ואנגליה. (התמונה באדיבות ד"ר איאן פרומן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

זאת הייתה עובדה. המצלמות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית כרתו בסוף שנות ה- 70 של המאה שעברה ברית של שידורים ישירים עם ד"ר איאן פרומן למורת רוחו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (היה מנכ"ל בשנים 1984 – 1979), אולם בשני תנאים . התנאי הראשון : "איננו משלמים למרכז הטניס ברמת השרון זכויות שידורים". התנאי השני : "הצבת פרסומות מסחריות באצטדיון "קנדה" תיעשה על פי תשעת העקרונות של ה- EBU". למרות השידורים הישירים בטלוויזיה המונופוליסטית, אצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון היה מלא על גדותיו במשחקי חצי הגמר והגמר של טורנירי הגראנד פרי.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת. אִצטדיון "קנדה" (Canada) במרכז הטניס ברמת השרון .שתי מצלמות אלקטרוניות (מסוג Marconi) שלנו המכסות את משחקי הטורנירים הוצבו תמיד באופן מְדוֹרָג ביציע הצפוני של אִצטדיון "קנדה" . בתחתית התמונה פרסומת של חברת "YY YONEX" למחבטי טניס. ד"ר איאן פרומן מומחה ורב אומן בשיווק ניצל את מעקות האצטדיון לפרסום ושיווק מסחרי של מוצרי הטניס . הפרסומות כיסו חלק מהעלויות הגדולות של תפעול מרכז הטניס . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהשראת שידורי ווימבלדון והטמעת הטניס בישראל מיסד ד"ר איאן פרומן לראשונה ב- 1977 את טורניר הגראנד פרי המקצועני הראשון בישראל במרכז הטניס המפורסם ורב מוניטין ברמת השרון . מפני שהיה רב אומן בשיווק הבין שהוא זקוק למצלמות הטלוויזיה כדי לפרסם את המוצר שלו . ניידת השידור שלנו הייתה שם ב- 1977 ותיעדה את ניצחונו של הטניסאי יהושע שלם על אלוף ישראל יאיר וורטהיימר . כיסוי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את הטניס המקומי הייתה פעילות חדשה ועמה חזון שונה . טורנירי הטניס שאִרְגֵן ד"ר איאן פרומן ברמת השרון זכו לתשומת ליבו של הציבור וצברו מייד מוניטין . באמצעות יוזמה הברוכה שלו ובעזרת הממון הצליח להביא לישראל טניסאים בינלאומיים בעלי מוניטין עולמי ביניהם , סְטִיב קְרוּלֶבִיץ' , תּוֹם אוֹקֶר , אהרוֹן קְרִיקְסְטִיין , הַארוֹלְד סַלוֹמוֹן , אִילִי נַאסְטָסֶה , גִ'ימִי קוֹנוֹרְס , ועוד כמה אחרים . היציעים התמלאו באלפי צופים . לאצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון נהרו יותר אנשים מאשר למגרשי הכדורגל. לפתע מצאנו ביציע המכובדים באִצטדיון המרכזי אישי ציבור יידועי שם ובראשם שחקן טניס חובב העונה לשם יצחק רבין ז"ל .

טקסט תמונה : איאן פרומן מקבל ב- 1985 את פניו של יצחק רבין במרכז הטניס ברמת השרון . ביניהם נראה המיליונר הישראלי מרדכי "מוטקה" מאיר בונה מגדל שלום בתל אביב ותומך נלהב של הטניס הישראלי . (התמונה באדיבות ד"ר איאן פרומן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

שידורי הטניס שלנו מ- ווימבלדון וגם אלה של רמת השרון הפכו ל- פניני שידור טלוויזיוניות עתירות רייטינג . האִצטדיון המרכזי במרכז הטניס ברמת השרון היה גדוש מפה לפה . מאות אלפי צופי טלוויזיה ישראליים בכל רחבי המדינה מצאו עניין בשידורי הטניס שלנו למעט איש אחד , מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל . שידורי הטניס הציעו לצופים בישראל תרבות ספורט שונה לחלוטין ועמה תוכן ואווירה רגועים מאלו המוכרים להם בשדות הכדורגל והכדורסל . את יוסף "טומי" לפיד ז"ל זה שיעמם . הוא התנכר ונשאר קר לחבטות הטניס כלשונו של מבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ" אברהם טל . הטניס לא הזיז לוֹ . הוא פשוט ניצל את סמכותו ונִטְרֵל את אלכס גלעדי .

טקסט תמונה : שבת – 13 באוקטובר 1980 . הימים ההם הזמן ההוא. המגרש המרכזי באצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון הומה וגדוש בצופים מפה לפה . מימין למטה שלמה גליקשטיין בעת החימום בטרם משחק הגמר . ניתן לשים לב לשלטי הפרסומות המעטרים באופן אסתטי את המגרש המרכזי והצבתן נעשה על פי תשעת העקרונות של איגוד השידור האירופי ה- EBU. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד ז"ל ניצל את מרותו ולעג לאמביציות של אַלֶכְּס גִלְעָדִי להעביר בשידורים ישירים בתאריכים 12 ו- 13 (שישי ושבת) באוקטובר 1979 את משחקי חצי הגמר והגמר של טורניר הטניס ברמת השרון . זה היה בחג הסוכות תשל"ט. היה לנו בימים ההם שפע של זמן פנוי בטלוויזיה . יתירה מזאת : ד"ר אִיָאן פְרוּמַן יו"ר הוועדה המארגנת לא דרש מאתנו אפילו פרוטה אחת עבור זכויות השידורים, אך יוסף "טומי" לפיד עמד בסירובו. "אלכס, לא מאשר, הנושא לא מספיק מעניין חלק מספיק גדול של הציבור"/ [1] השיב יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בכתב ידו והמסורבל וגדול האותיות לפניותיו של אלכס גלעדי . יוסף "טומי" לפיד ז"ל לא אהב טניס ועוד פחות מכך את אלכס גלעדי.

טקסט מסמך :  24  בספטמבר 1979 . "אלכס , לא מאשר . מתי הגמר ? " (26 בספטמבר 1979) משיב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בכתב ידו המסורבל והלא אסתטי לאלכס גלעדי בתאריך 26.9.1979  . טומי לפיד סירב להעביר בשידורים ישירים את משחקי חצי הגמר של טורניר הטניס ברמת השרון בחג הסוכות תשל"ט – 1979. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך :  26 בספטמבר 1979 . אלכס גלעדי מנסה את מזלו בשנית : "אודה לך אם תפרט הסיבות לאי אישור שידור הטניס שסכום הזכויות בו אפס והניידת תהיה בו ממילא" , כותב אלכס גלעדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל . "הנושא לא מספיק מעניין חלק מספיק גדול של הציבור" , משיב לו יוסף "טומי" לפיד ז"ל . אלכס גלעדי ראה בתשובותיו של יוסף "טומי" לפיד התנכלות אישית . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

לבסוף שנה אח"כ באוקטובר 1980 אלכס גלעדי ואנוכי הגשמנו את חלומנו . הצבנו לראשונה ניידת שידור במרכז הטניס ברמת השרון כדי לעקוב ולצלם את טורניר הטניס המקצועני מראשיתו ועד סופו , וכדי לשַדֵר ישיר בפעם הראשונה את משחקי חצי הגמר והגמר .

טקסט תמונה :  ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . מרכז הטניס ברמת השרון . צוות שידור של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית מתכונן לקראת שידור ישיר של אחד מטורנירי הטניס ברמת השרון בתחילת שנות ה- 80  במאה הקודמת. אני מתדרך את הצוות בטרם תחילת השידור ישיר . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הבימאי יואב פלג , הצלם בוריס בלנקין (מוסתר) , השדר נסים קיוויתי (מרכיב משקפי שמש) , המפקח הטכני אלכסנדר לבריק , איש הקול והתקשורת דָנִי יֶגֶר , הצלם שלמה גרשנגורן – ספיטירקי , אנוכי מתדרך את הצוות , המפיק יוסי לנדאו (עומד), איש התאורה והחשמל ז'אן לב ארי, ומנהל חטיבת ההנדסה דוב "דובל'ה" גולדשטיין. (תיעוד וצילום במצלמת הסטילס שלי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  שבת אחה"צ – 11 באוקטובר 1980 . אִצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון . נסים קיוויתי (מימין חובש אוזניות) משדר ישיר באוקטובר 1980 מהמגרש המרכזי באצטדיון "קנדה" את משחק הגמר בטורניר הפרס הגדול בטניס של רמת השרון בין הישראלי שלמה גליקשטיין לבין הרולד סלומון מארה"ב. משמאל, זהו פרשן הטניס שלנו בימים ההם עו"ד יוסי שטבהולץ . הרולד סלומון ניצח במשחק הגמר אבל שלמה גליקשטיין הפתיע כשניצח בשלב חצי הגמר את הטניסאי הרומני הנודע איליה נסטאסה. משחקי הטניס בראשית עידן ד"ר איאן פרומן בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה משכו אליהם 7000 צופים שמילאו עד אפס מקום את אצטדיון "קנדה". התמונה הקונקרטית הזאת לא הייתה חזיון נפרץ בתחרויות הטניס בישראל בימים ההם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי – ארכיון יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 80 של המאה הקודמת. אצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון . צלם הטלוויזיה הישראלית הציבורית שמואליק ברעם מצלם את מגישת תוכניות הספורט אורלי יניב (למעלה) בטרם שידור ישיר של תחרות טניס. בתמונה התחתונה יושב קיצוני מימין וחובש כובע , צלם העיתונות הוותיק לובה קנפר ז"ל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שידורם של שני ענפי הספורט הקטנים הוענקו לנו אז בחינם ללא זכויות שידורים . הוועדות המארגנות שרצו לזכות בחשיפה טלוויזיונית בכל מחיר ולכן וויתרו על קבלת זכויות שידורים ממחלקת הספורט , ביקשו להחזיר את  ההשקעה באמצעות הצבת שלטי פרסומת מסחרית שיצולמו ע"י אותן המצלמות שאנחנו הצבנו בחינם באתר בתחרויות . אלכס גלעדי ואנכי פחדנו מהצבת פרסומות מסחריות בכמות רבה מידי ומעל למקובל נוכח עדשות המצלמות . הדבר הוליד וויכוחים רבים בינינו לבין הוועדות המארגנות . ד"ר איאן פרומן לא נבדל בשאיפותיו מעו"ד שמעון מזרחי וקבלן הבניין אליעזר ווקסמן . גם הוא רצה ל- היהנות מהפרסומות המסחריות שזרמו בשפע לטורניר הטניס המסורתי שנערך מידי חג הסוכות בהנהלתו והפך בהדרגה לסיפור הצלחה טלוויזיוני יוצא מגדר הרגיל . היה קשה מאוד להשיב לד"ר איאן פרומן תשובות שליליות . הוא לא רק ניחן באישיות כובשת ומקסימה, אלא עמד בכל ההתחייבויות הארגוניות כלפי הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מילה שלו הייתה מילה . מעת לעת נענה לבקשתי ו- שימש גם פרשן שלנו בעמדת השידור לצדו של השדר המוביל אורי לוי בתחרויות שהוא היה הבוס והמנהל שלהן .

טקסט תמונה : קיץ 1981 . איאן פרומן (שני מימין) נושא "במשרה כפולה" . הוא מכהן בתפקיד נשיא מרכזי הטניס בישראל ומנהל תחרות הפרס הגדול ברמת השרון וגם משמש בעת ובעונה אחת גם פרשן של שידורי הטניס הישירים של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית . מימין : השדר יורם שִמרון. משמאל : השדר אורי לוי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוֹרָם שִימְרוֹן היה שַדָּר הטניס הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובר סמכה ראשי של המשחק בעשור ה- 70 של המאה הקודמת . הוא היה עובד ש. ת. של מחלקת הספורט ונותר כזה כל ימיו . שדר צדדי למשימות מיוחדות . בעשור ה- 90 של המאה הקודמת חֲבָר לערוץ 5 בטלוויזיה בכבלים . נִסִים קִיוִויתִּי נטל ממנו את הבכורה ב- 1980 . ב- 1981 הצבתי לראשונה את אורי לוי כשַדָּר טניס במקומו של נסים קיוויתי במשחק גביע דֵייוִיס ישראל נגד הונגריה ברמת השרון . בתפקיד הזה נשאר שנים רבות ובאמת זוהה כשַדָּר הטניס בהא הידיעה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. נסים קיוויתי הובך אולי נעלב לרגע, אך הייתה לו מספיק עבודה כשַדָּר אולימפי (א"ק וגם שחייה), שַדָּר א"ק , ושַדָּר כדורגל , מספר שתיים של יורם ארבל.

טקסט תמונה :  ראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה . אצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון. אנוכי יחדיו עם נסים קיוויתי (מרכיב משקפי שמש) ואורי לוי בעמדת הצילום האחורית הגבוהה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון . הצלם הוא בוריס בלנקין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  שנות ה- 80 של המאה שעברה . זהו פנים ניידת השידור הקטנה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכללה שלוש מצלמות . המרדף אחרי תחרויות הטניס של ד"ר איאן פרומן במרכז הטניס ברמת השרון לא ידע גבולות בעת ההיא . שידרנו ישיר עשרות פעמים ממרכז הטניס ברמת השרון . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : איש הקול דָנִי יֶגֶר , הצלם – בימאי שלמה "ספיטירקי" גרשנגורן , ומציץ מימין המפקח הטכני החרוץ אריה קולקר . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  שנות ה- 80 . זהו המפקח הטכני אריה קולקר הבלתי נלאה של ניידת השידור ה- מש"י (ראשי תיבות של מכונית שידור ירוקה) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך עשרות שנים . אחד מחשובי הטכנאים של רשות השידור בכל הזמנים . הוא נטל חלק במאות רבות של הפקות ושידורים ישירים של מחלקת הספורט בענפי הכדורגל , כדורסל , טניס , א"ק , שחייה , ומה לא . הוא היה טכנאי אמין וישר . מעולם לא שמעתי אותו מתלונן כי הוא עייף . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  אוקטובר 1980 . אִצטדיון קנדה במרכז הטניס ברמת השרון . ההפקה הטכנית במרכז הטניס ברמת השרון הייתה קלה ונוחה . פרישת ציוד השידור באִצטדיון קנדה , התקנת הכבלים , המצלמות , והמיקרוגל הייתה מהירה . בתמונה נראה הטכנאי יובל קפלן מהטלוויזיה הישראלית הציבורית מציב את צלחת המיקרוגל (Microwave) ברוֹם אִצטדיון קנדה אל מול תחנת הממסר המרכזית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המוצבת ברום מגדל שלום . בימים ההם שרר קשר עין טבעי בין מרכז הטניס ברמת השרון לבין מגדל שלום בתל אביב דבר שאפשר העברה נוחה של סיגנל השידורים ישירים לירושלים . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה : ספטמבר 1985 . הימים ההם – הזמן ההוא. מרכז הטניס ברמת השרון . אנוכי יחדיו עם הבימאי הראשי של שידורי הספורט יואב פלג (יושב בתוך ניידת השידור) והמפיק יוסי לנדאו (משמאל) . במושב שליד הנהג היה מוצב מכשיר ההקלטה ה- BVU שהקליט את סיגנאל ה- Video על קסטות של ¾ אינטש. סטנדרט שידור מקובל בימים ההם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באוקטובר 1980 היה הטניסאי שלמה גליקשטיין אחד הספורטאים הבולטים והאהודים בישראל . שלמה גליקשטיין ניצח בחצי הגמר בטורניר "הפרס הגדול" הטניס ברמת השרון את הטניסאי הרומני המפורסם אילי נאסטסה והעפיל למשחק הגמר נגד הטניסאי היהודי האמריקני הרולד סלומון . המשחק המסקרן בימים ההם סחף ליציעי המגרש המרכזי באִצטדיון "קנדה" כשבעת אלפים צופים . כמות שיא חסרת תקדים שנראית היום כחלום רחוק . ד"ר איאן פרומן פיגורה ספורטיבית מיוחדת במינה וכאמור משומנת מאוד באִרגון ושיווק ניצל את הצלחת הטורניר לא מעט בזכות חשיפתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית , והפך אותו למנוף של פרסומות מהלכות . כולם לבשו שם פרסומות. השחקנים , השופטים המרכזיים , שופטי הקווים , ואפילו ה- Ball boys (הילדים אוספי הכדורים במגרשים) לבשו פרסומות על חולצותיהם , שלא לדבר על גודש עצום של שלטים שד"ר איאן פרומן דחף אותם לכל מקום אפשרי במגרש כדי שמצלמות הטלוויזיה שלנו יחשפו את קיומם ויממנו את הטורניר שלו.

טקסט תמונה :  אוקטובר 1980 . מרכז הטניס ברמת השרון . אמנון ברקאי פורש לפני מצלמת הסטילס שלי את חולצות אוספי הכדורים והשופטים הנושאת פרסומת מסחרית של חברת המשקאות "סאברה" האסורה על פי חוק רשות השידור. מציץ משמאל ראשו של ד"ר איאן פרומן . התמונה צולמה על ידי באוקטובר 1980 כדו"ח פרסומות כללי שנמסר לעיונו של אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט . הוא היה צריך להכריע אם המשחקים יצולמו על ידינו אם לאו בשל כמות הפרסומות העצומה במגרשי הטניס ברמת השרון . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט תמונה  : אוקטובר 1980 . מרכז הטניס ברמת השרון . זהו צלם הטלוויזיה הישראלית הציבורית קרלוס פופ ומאחוריו Banner (כרזה) מאירת עיניים של חברת המשקאות "סברה", הספונסר הראשית של טורניר הפרס הגדול בסבב ה- ATP ברמת השרון באוקטובר 1980. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת. התמונה צולמה בעת הפקת שידורי הטניס ממרכז הטניס ברמת השרון בראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : דוב גולדשטיין מנהל הביצוע בחטיבת ההנדסה , עדה קרן עוזרת ההפקה של מחלקת הספורט , וריימונד לוי מפקח ניידת השידור. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

הרחק משאון הישראלי. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס 2015. מדובר בעסק טלוויזיוני – כלכלי ענק רב ממדים (2).

טקס הסיום של אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס של 2015 והענקת הפרסים לנובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי הוא צנוע , קצר , ומרשים . אי אפשר שלא להתרשם מ- סטיב הילי (Steve Healy) נשיא איגוד הטניס האוסטרלי , מ- סאנג יון צ'ו (Sang Hyun Cho) נשיא חברת המכוניות KIA אוסטרליה , ורוי אמרסון (Roy Emerson) חבר הוועדה המארגנת של הטורניר והאיש שהעניק את פרס הגביע לנובאק דג'וקוביץ' המדהים , פעם חמישית אלוף אוסטרליה . (הערה שלי : האוסטרלי רוי אמרסון (Roy Emerson) היה בעשור ה- 60 של המאה הקודמת 6 פעמים אלוף אוסטרליה ופעמיים אלוף צרפת (רולאן גארוס), פעמיים אלוף ווימבלדון, ופעמיים אלוף ארה"ב).

הוועדה המארגנת של טורניר אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס המתקיים במלבורן (נמשך כשבועיים) נהנית משלושה מקורות עיקריים של הכנסות כספיות : נותני חסויות , מכירת זכויות שידורים לרשתות הטלוויזיה הבינלאומיות בעולם (ESPN האמריקנית , ה- BBC הבריטי , EUROSPORT האירופי וכו') , ומכירת כרטיסים . נאומו של נשיא חברת KIA האוסטרלית סאנג יון צ'ו אחת מהספונסרים הראשיות של אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס בעת טקס הסיום מעיד על העוצמה והרייטינג הבלתי נדלה של שידורי הספורט הרלוואנטיים ברשתות הטלוויזיה הציבוריות והמסחריות בתבל . טורניר אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס לגברים ונשים הוא אירוע ספורט על פופולרי בעל מסורת ארוכת שנים ונחשב כאמור לאחד מארבעת הגדולים יחדיו עם אליפות צרפת הפתוחה (רולאן גארוס) , ווימבלדון , ואליפות ארה"ב הפתוחה המרכיבים את הגראנד סלאם . ביקרתי אוסטרליה שלוש פעמים בטרם אולימפיאדת סידני 2000 במסגרת תפקידי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . רק כשאתה נמצא שם אתה מבין את קשרי הכלכלה הנרחבים ו- ההדוקים שמקיימת אוסטרליה עם המעצמות הכלכליות של מזרח אסיה ובראשן יפן , דרום קוריאה , וסין . ברחובות סידני אתה רואה רק מכוניות יפניות ודרום קוריאניות . שאיפתן של חברות מסחריות גדולות כמו KIA לממן ולהשתלב בשידורי הספורט הבינלאומיים רבי המוניטין (כמו גם אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס) כדי לפרסם את מרכולתן – הוא בעל כיוון סימביוטי ברור ועתיק יומין . בין הוועדות המארגנות לבין החברות המסחריות נוצר שיתוף פעולה הדוק ומובהק . זאת סימביוזה רבת היקף בה כל צד מפיק תועלת . אין שום פלא כי חברות ענק מסחריות  כמו בנקים (ANZ) , מכוניות (KIA) , שעונים (ROLEX) , חברות תעופה (Fly Emirates) , חברות בירה , מזון , ומשקאות קלים (Heineken) , חברת יין אוסטרלית (Jacob's Creek) חברות אופנה הלבשה והנעלה (Lacoste) , חברות אלקטרוניקה (Toshiba) וחברות מחשבים (IBM) , ועוד כמה אחרות – הנקראות בפי כל Official Partners ו/או Official Supporters נרתמות במלוא המרץ למען קידום הספורט הבינלאומי על שלוחותיו השונות ובמקביל שיווק עצמן . שיתוף הפעולה הסימביוטי בעידן המודרני של התפתחות מואצת של תעשיית הטלוויזיה מניב תוצאות ספורטיביות ופרסומיות מסחריות מדהימות . חברת KIA האוסטרלית משלמת להתאחדות הטניס האוסטרלית בחוזה החדש לתקופה של חמש שנים 2018 – 2013 סכום של 50.000000 (חמישים מיליון) דולר . בנוסף לכך מקצה KIA (על חשבונה) לוועדה המארגנת של אליפות אוסטרליה הפתוחה בעת קיום הטורניר של צי רכב של 100 (מאה) מכוניות . חברת התעופה של נסיכויות הנפט Emirates Airline הגדילה לעשות ושילמה לוועדה המארגנת של אליפות אוסטרליה הפתוחה של 2015 סכום שיא של 36.300000 (שלושים ושישה מיליון ושלוש מאות אלף) דולר . סכומי כספים כאלה מאפשרים לוועדה המארגנת של אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס להעניק למנצחים במשחקי היחידים והיחידות פרסים כספיים בגובה של הון עתק . הסרבי נובאק דג'וקוביץ' והאמריקנית סרינה וויליאמס זכו כל אחד בפרסים אישיים על סך של 3.100000 (שלושה מיליון ומאה אלף) דולר . יריביהם בשני משחקי הגמר שהפסידו הבריטי אנדי מארי והרוסייה מריה שאראפובה לא קופחו וכל אחד מהם גרף לכיסו 1.550000 (מיליון וחמש מאות וחמישים אלף) דולר. גובה הפרסים במשחקי היחידים והיחידות עמד על 28.800000 (עשרים ושמונה מיליון ושמונה מאות אלף) דולר . סך הכל של הפרסים הכספיים באליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס כולל יחידים ויחידות, זוגות גברים וזוגות נשים, וזוגות מעורבים ניצב על 40.000000 (ארבעים מיליון) דולר. גובה הפרסים מיתמר לשחקים. שני הצמדים, מנצחי משחקי הזוגות לגברים ונשים מרוויחים 575000 (חמש מאות ושבעים וחמישה אלף) דולר, לכל צמד . מנצחי הזוגות המעורבים מרוויחים 142500 (מאה ארבעים ושתיים אלף וחמש מאות) דולר . הטניסאים והטניסאיות שמעפילים לשלב חצי הגמר ומפסידים בו , משתכרים כל אחד ואחת 650000 (שש מאות וחמישים אלף) דולר . גברים ונשים שמעפילים לשלב רבע הגמר ומפסידים בו, מקבלים 340000 (שלוש מאות וארבעים אלף) דולר. המשתתפים והמשתתפות בשלב שמינית הגמר (סיבוב 3) ומפסידים בו זוכים בפרס כספי של 175000 (מאה שבעים וחמישה אלף) דולר . המשתתפים בשלב 1/32 (סיבוב 2) של הטורניר ומפסידים בו מתוגמלים כל אחד ואחת בפרס כספי של 60000 (שישים אלף) דולר . המשתתפים בשלב 1/64 (סיבוב 1) ומפסידים בו מקבלים מהוועדה המארגנת "תשלום ניחומים" בגובה של 34500 (שלושים וארבע אלף וחמש מאות) דולר . תעשו לבד חשבון כמה הרוויח דודי סלע שהעפיל לסיבוב ה- 3 (1/8 גמר) והובס שם ע"י הספרדי – קטלוני רפאל נאדאל . התמונות הבאות מלמדות לא רק על חשיבות הצבת הפרסומות המסחריות (בצורה אסתטית) וחשיפתן בטלוויזיה האוסטרלית Channel 7 , אלא מעידות גם ש- "הספורט הלבן" הפך ברבות השנים לספורט צבעוני רווי פרסים כספיים , ורק קווי המגרש נותרו לבנים .  

ao 1

טקסט תמונה (1) : 1 בפברואר 2013 . אצטדיון הטניס המפואר Rod Laver Arena במלבורן בירת אוסטרליה . KIA מקבלת עדיפות בולטת בפרסום בשילוט ובאנרים . הפרסומת של KIA תלויה אפילו על הרשת במגרש . (צולם ב- iphone ממסך Eurosport . באדיבות Eurosport) .

ao 2

טקסט תמונה (2) : 1 בפברואר 2013 . אצטדיון הטניס המפואר Rod Laver Arena במלבורן בירת אוסטרליה . KIA מקבלת עדיפות בולטת בפרסום בשילוט ובאנרים . הפרסומת של KIA תלויה אפילו על הרשת במגרש . (צולם ב- iphone ממסך Eurosport . באדיבות Eurosport) .

ao 3

טקסט תמונה (3) : 1 בפברואר 2013 . אצטדיון הטניס המפואר Rod Laver Arena במלבורן בירת אוסטרליה . KIA מקבלת עדיפות בולטת בפרסום בשילוט ובאנרים . הפרסומת של KIA תלויה אפילו על הרשת במגרש . (צולם ב- iphone ממסך Eurosport . באדיבות Eurosport) . 

ao5

טקסט תמונה (4) : 1 בפברואר 2013 . אצטדיון הטניס המפואר Rod Laver Arena במלבורן בירת אוסטרליה . KIA מקבלת עדיפות בולטת בפרסום בשילוט ובאנרים . הפרסומת של KIA תלויה אפילו על הרשת במגרש . (צולם ב- iphone ממסך Eurosport . באדיבות Eurosport) .

בתוך סבך הכלכלה הטלוויזיונית – ספורטיבית היקרה ראוי לציין את שיתוף הפעולה הרצוף וארוך טווח בן 46 (ארבעים ושש) שנים מאז 1973 בין ערוץ הטלוויזיה מס' 7 (Channel 7) באוסטרליה לבין הוועדה מארגנת של אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס . אשתקד חתמו ערוץ 7 והוועדה מארגנת על חוזה תשלום חדש בן חמש שנים 2019 – 2015 בין שני הגופים על סך של 200.000000 (מאתיים מיליון) דולר . החוזה היקר הפך את ערוץ 7 ל- Multi Media Platform אשר מאפשר לו לשדר באופן בלעדי תצוגה נרחבת ביותר בשידורים ישירים של  הטורניר הפופולרי לא רק בערוץ 7 הארצי (Free to air) אלא בכל מכשירי התקשורת (Devices) האחרים המוכרים גם בערוץ PPV (ראשי תיבות של Pay Per View) , גם ב- Digital on line , גם ב- IPTV (ראשי תיבות של (International Protocol Television) , גם ב- HbbTV (ראשי תיבות של Hybrid Broadcast Broadband Television) , גם ב- Mobile (אייפונים) , וגם ב- Tablet (מחשבים) . צריך להבין ש- Channel 7 חושף באמצעות כלי התקשורת הנ"ל שלו כ- 350 (שלוש מאות וחמישים) שעות בשידורים ישירים מאליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס . הוא מחויב לכך על פי החוזה בין שני הגופים . אנשי ערוץ 7 ואנשי הוועדה המארגנת מיהרו להחמיא איש לרעהו בעקבות חתימת החוזה בקיץ 2013 . "זאת שותפות נפלאה בעבור ערוץ 7 עם הטניס האוסטרלי ומצביע על האופי הטלוויזיוני והמהות של Channel 7" , אמר טים וורנר (Tim Worner) מבכירי Channel 7 האוסטרלי . מנהלי התאחדות הטניס האוסטרלית ובראשם סטיב ווד (Steve Wood) מי ששימש CEO (ראשי תיבות של Chief Executive Officer) בהתאחדות הטניס האוסטרלית , השיב להם בזה הלשון : "אנחנו מוקסמים ומאוד שבעי רצון מהשותפות ההיסטורית ארוכת השנים שלנו עם ערוץ 7" .

אליפות אוסטרליה הפתוחה מגלגלת מידי שנה מחזור כספים שנע סביב 400.000000 (ארבע מאות מיליון) דולר.

הערה מוניטארית בעקבות מחקר וכתיבת הפוסט הנ"ל : דולר אוסטרלי שווה היום ל- 3,04 שקלים . דולר אמריקני שווה ל- 3.95 שקלים.

סוף הפוסט מס' 473. הועלה לאוויר ביום שלישי – 3 בפברואר 2015.


תגובות

פוסט מס' 473. הרחק מהשאון הישראלי. אליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס 2015. מדובר בעסק טלוויזיוני – כלכלי ענק רב ממדים. פוסט מס' 473. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 3 בפברואר 2015. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>