הערה 1 : הבלוג yoashtvblog.co.il על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נערך, ונכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא על מנת להפיק פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 4 : הבלוג נחקר ונכתב במקביל למחקר ולכתיבה של סדרת 13 ספרי הטלוויזיה רחבת ההיקף, שקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

—————————————————————————————

פוסט חדש מס' 694 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 11 ביולי 2017.

—————————————————————————————

טקסט תמונה : המחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה שעברה. לפני 40 שנים. הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אנוכי (בתווך) בין שני עוזריי אריה שגיא מימין, וחיים גן טוב משמאל, באחת מעמדות השידור של "מבט ספורט" הטלוויזיונית בעֵת שידור ישיר של תחרות כדורעף. אומר ואוסיף : אריה שגיא וחיים גן טוב היו שני אנשי טלוויזיה מעולים ועוזרים ומסייעים מצוינים. בלתי נשכחים עבורי. שניהם פנו בסופו של דבר לתחומי עיסוק שונים בתכלית מהטלוויזיה. בלעדיהם ושכמותם היה קשה הרבה יותר להעפיל לפסגה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סתיו 1976. התקופה ההיא עֶרֶש שנות עבודתי בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעד ב- טלוויזיה הישראלית הציבורית. התמדה, דבקות במשימה, ושגשוג במקצוע שלי היו מותנים ו- בנויים מהמון מרכיבים. בראשם המשפחה שלי.  לעולם לא הייתי יכול להעפיל לאן שהעפלתי בטלוויזיה ללא משפחתי רעייתי וילדיי. בתמונה : אנוכי ושלושת ילדיי הקטנים מימין רועי (בן 10 ו- 3/4), הגר (בת שלוש), וגור (בן שמונה). התמונה צולמה ע"י רעייתי יעל בדירתנו דאז ברחוב משמר הגבול 5 ברמת אשכול בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : סתיו 1976. התקופה ההיא עֶרֶש שנות עבודתי בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעד ב- טלוויזיה הישראלית הציבורית. התמדה, דבקות במשימה, ושגשוג במקצוע שלי היו מותנים ו- בנויים מהמון מרכיבים. בראשם המשפחה שלי. לעולם לא הייתי יכול להעפיל לאן שהעפלתי בטלוויזיה ללא משפחתי רעייתי וילדיי. בתמונה : רעייתי ואנוכי ושני ילדינו הקטנים מימין, הגר (בת שלוש), וגור (בן שמונה). התמונה צולמה ע"י בנינו הבכור רועי (בן 10 ו- 3/4 בדירתנו ברחוב משמר הגבול 5 ברמת אשכול בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

פוסט מורכב מס' 694. דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. דברי הימים ההֵם בתולדות השידור הציבורי התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות הָאֶמֶת ההֵן. גם מפני שהמסמכים המצ"ב מהווים תעודות ביטוח של הָאֶמֶת. אומנם מדובר במסמכים יְשָנִים אולם ברי תוקף שאינם מאפשרים לעובדות הָאֶמֶת להשתבש (!). 2017, שנת רָמָה נמוכה. פוסט מס' 694. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות ותולדות התפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2017 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה, היא מהפכת הטלוויזיה החלה ב- 1884, באותו הרגע בו מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) המציא לפני 133 שנים את ה- Spinning disk (הדיסק המסתובב) שלו. חלפו מאז 133 שנים, 1596 חודשים, ו- 48545 ימים. בכל יום מאז התחולל משהו חדש טכנולוגי ולוגיסטי שאפשרו את קידום תוכן השידורים בתעשיית הטלוויזיה באשר היא. מהפכת הטלוויזיה האלקטרונית הובילה אחריה כעבור שנים רבות את מהפכת המידע התקשורתית השנייה הלוא היא מהפכת האינטרנט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. 

הפקת שידורי הטלוויזיה, עריכתם, ושידורם ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית את המשחקים האולימפיים של לונדון 2012 סימנה את קמילתם הסופית של הטלוויזיה ערוץ 1 ו- רשות השידור בראשות הטריאומוויראט הכושל, העלוב, החנפן, ונעדר שֶמֶץ של כישרון מנהיגות – המנכ"ל יוני בן מנחם + עוזרו הצמוד והקרוב זליג רבינוביץ' + יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת. לא הייתה עוד דרך חזרה. 

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות "יוֹשְרָה" עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיוֹנָאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנָבוֹן והנָאוֹר Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) בעל היגיון הגיוני, מוסיף עוד אמת אנושית, כלהלן : "שום דבר איננו נָכוֹן באופן פוליטי אם איננו נָכוֹן במובן מוּסָרִי" ׁ(!). לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הַסֶפֶר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.

העלאת פרקים מדברי הימים מירכתי האוב של נבכי העבר איננה נעשית למען אגו, יוקרה, ותהילה. חשיפתם מעת לעת בבלוג נועדו לתת תוקף, אשראי, סמכות, ו- אסמכתא למחקר ו- כתיבת הפוסטים על ידי ב- yoashtvblog.co.il ומחקר וכתיבת סדרת 13 ספרי הטלוויזיה על ידי הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". דברי הימים ההם התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האמת ההן גם מפני שהמסמכים המצ"ב שהפכו לתעודות ביטוח, אינם מאפשרים להן להשתבש (!). אנוכי אוטוטו בן 80. אינני זקוק עוד לשום דברי תימוכין ולשום רגעי תהילה. היו לי מהם בשפע, למכביר. די והותר.

טקסט מסמך : שנת 2000. לפני 17 שנים. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב (אדם כֵּן, פורה, ומוכשר, אולם נמצא בצד הלא נכון של המפה הפוליטית) נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : שנת 1989. לפני 28 שנים. מכתב פרידה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו, ובטרם נשלח ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל למשימה הבאה שלו כ- כתב ושליח הטלוויזיה והרשות ל- וושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

פֶּתַּח דָבָר שֶל דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר.

המסמכים היְשָנִים המצ"ב מהווים תעודות

ביטוח ברות תוקף, ואינם מאפשרים לעובדות

הַאֶמֶת להִשְתָּבֵּש.  

שם הספר מס' 7 בסדרת 13 הספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" : "פסגת היכולת האנושית והתפתחות חזון הטלוויזיה בעולם ובארץ". 

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הספר הזה והסדרה כולה בת 13 ספרים וקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" דנים בהתפתחות ותולדות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ מאז 1884 (השנה שבה המציא מדען האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו את פטנט ה- "Spinning Disk") ונמשכים עד עצם היום הזה של 11 במארס 2016. הם נחקרים ונכתבים על ידי מאז אוקטובר 1998, הזמן הרחוק ההוא, בה נטלתי חלק ב- WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) שנערכה בסידני – אוסטרליה. את פגישת ה- WBM הראשונה ההיא בסידני הובילה קבוצת הטלוויזיה המבצעית האוסטרלית המקצועית והמיומנת SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization) מי ששימשה Host broadcaster ועסקה ודנה בהיערכות הבינלאומית המורכבת והמסובכת שלה לקראת ההפקה והשידורים הישירים של המשחקים האולימפיים של סידני 2000. הלוא היא האולימפיאדה ה- 27 במניין הזמן החדש. הספרדי מר מנואל "מנולו" רומרו (Manuel Romero) ניצב בראש SOBO. מר אלכס גלעדי נמנה שוב על הצוות האולימפי המוביל של NBC רשת הטלוויזיה האמריקנית שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים האולימפיים של סידני 2000 ושידורם בארה"ב. תמורת הזיכיון הבלעדי של סידני 2000 שילמה NBC ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) סכום של 705.000000 (שבע מאות וחמישה מיליון) דולר. ה- EBU שילם ל- IOC תמורת אולימפיאדת סידני 2000 זכויות שידורים על סך 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר. ה- Share שלנו, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במסגרת חברותנו ב- EBU עמד בסידני 2000 על סך 1.640000 (מיליון ושש מאות וארבעים אלף) דולר. הערה : ה- Share הכספי הנ"ל נקבע ע"י הוועדה הכלכלית של ה- EBU עוד ב- 1996 בעידן שלטונו של מנכ"ל רשות השידור בימים ההם מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל. אומר ואוסיף כי בתום ה- WBM הראשון שנערך באוקטובר 1998 בהובלת SOBO המצוינת בסידני – אוסטרליה, גמלה בי אז ההחלטה לחקור ולכתוב את הספר "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". לא ידעתי כי מלאכת המחקר והכתיבה יתפרשו על פני 20 שנים, 13 ספרים, ו- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב. אני כותב את המחקר המפורט על מחשב. המחקר והכתיבה שלי אמורים להסתיים היכן שהוא ב- 2019 מקסימום ב- 2020.

הגדרות המחקר הטלוויזיוני שלי :

“FROM MY POINT OF VIEW – If You Do, Do It Right – If Not Give It Up”.

“THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIPS  BETWEEN TELEVISION AND SPORTS (+ News + Documentary) – IN  ISRAEL  AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2016”.

מנקודת מבטי שלי :

"אני מאמין כי האושר האמיתי של אנשים, נובע מיכולתם להסב את ראשם לאחור אל עברם, ולדעת שעבודתם הקשה לא הייתה לשווא". את האמירה הזאת המייצגת את שאיפתו של האדם לחתור בחייו לעבר השלמות והמצוינות, טבע היפני הִירוֹפוֹמִי דָאיְימָאטְסוּ (Hirofumi Daimatsu) מי שהיה מאמן נבחרת הנשים של יפן בכדורעף שזכתה לראשונה בתולדותיה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. הירופומי דאיימאטסו נולד ב- 1921 ומת ב- 1978.

הירופומי דאיימאטסו (Hirofumi Daimatsu) מאמן ו- מוטיבייטור קשוח כפה על שחקניותיו בנבחרת יפן בכדורעף משטר אימונים מפרך ואין סוף חזרות ותרגולות, ובצידם משמעת ברזל, בדרך לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. מדובר במסע מתוכנן רווי ייסורים גופניים ונפשיים ו- וויתור מוחלט של השחקניות על חייהן הפרטיים למען טובת הנבחרת, דבקות במשימה שאין גדולה ממנה, מסע שנמשך ארבע שנים בטרם המאבק על התואר אלופה אולימפית בכדורעף והזוכה במדליית הזהב. בעיניו זאת הייתה הדרך היחידה המובילה לניצחון ואל הפסגה. בין השנים 1964 – 1960 דרש מהן ומעצמו דבקות במשימה והקרבה חסרת פשרות שאין לה אח ורע בתולדות ספורט הנשים בעולם. ב- 23 באוקטובר 1964 בהיכל הספורט המפואר של "קוֹמָאזָאוָוה" שהוקם בקומפלקס האולימפי המשוכלל בטוקיו, מיגרה נבחרת נשות יפן של הירופומי דאיימאטסו את אלופת העולם נבחרת ברה"מ 0:3 במשחק הגמר, וזכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים שנערכו על אדמת ארצן. תמונת האפילוג של התחרות הזאת בה נשות יפן מחבקות האחת את רעותה ובוכות מאושר בעוד המאמן המנצח הירופומי דאיימאטסו יושב על הכֵּס קר רוח, דומם, ונטול רגשות – זכורה היטב לכל חובב קולנוע שצפה בסרטו של קוֹן אִישִיקָאוָוה "טוקיו 1964". מדובר בתיעוד קולנועי מצמרר שדן במשמעת קרה, מאופקת, ו- מוקפדת ללא פשרות של הירופומי דאיימאטסו, בעצם מנת חלקם של בני יפן. מדובר ב- תיעוד אותנטי של אדם – מאמן ספורט שנראה חסר רגש, איש שקרח זורם בעורקיו, מכונה אנושית בדמות רובוט. הירופומי דאיימאטסו הוא אבי מורשת כדורעף הנָשִים ביפן.

ב- 5 ביוני 2003, יום הגִמְלָאוֹת הראשון שלי, אני מאמץ את דבריו של הירופומי דאיימטסו אל לבי. אני זוקף את גווי. מרים ונושא ראשי בגאווה. לא הבטחתי למנהליי תמיד לנצח אך הבטחתי לעצמי ולהם לחתור כל הזמן לניצחון. חזי עטור ביותר מ- 120 מדליות זהב שהעניקו לי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והמנכ"לים של רשות השידור ב- 32 שנות עבודתי. אושרי האמיתי נובע מיכולתי להביט לאחור אל עברי ולדעת שמאמצי הכֵּנִים והממושכים למען השידור הציבורי לא היו לשווא. אני איש מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל רמ"ח אבריי מקדמת דנא. נולדתי בקיץ 1971 בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי ושם נשארתי כל חיי. שניהם היו החונכים שלי. הייתי נאמן עשרות השנים לשידור הציבורי בכל גופי ובכל נשמתי. בכל כוחי. עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 32 השנים שבין 1971 ל- 2003 הוותה ציר מרכזי בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך יותר משנות דוֹר. תרומתי ותרומת חבריי היוו את אחת מאבני המָסָד החשובות ביותר של חטיבת הספורט ההיא ושל האכסניה שלה בדרכיהן הציבוריות. הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" על 13 ספריה עָבֵי הָכֶּרֶס דנה בכך בפרוטרוט. חטיבת הספורט אותה ייסדו דן שילון ואלכס גלעדי ב- 1968 ו- 1969 בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עריסתי. וגם מיטת השדה שלי. שם נבראתי בצלמי. שם במידה רבה חייתי. ושם גם במידה רבה מצאתי את מותי.

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2002. לפני 15 שנים. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. לפני 29 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשלושים ושתיים השנים של עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור מקופל מפעל חיי. הטקסט לעיתים חריף ואגרסיבי העולה מעת לעת בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אינו חדש. כבר השמעתי אותן פעמים רבות בעבר בפומבי ועל הכתב. הוא מתועד במלואו. אינני מצטער שהייתי לעיתים בר פלוגתה לרבים ממנהליי. באופי שלי אני סָפְקָן ונושא בגאון את חופש המחשבה. אינני Yes Man של אף אחד. מעולם לא הייתי כזה. אינני חוזר בי מהוויכוחים חלקם מרים שניהלתי עם הבּוסים שלי כל עוד חשבתי שאני צודק. אינני נסוג מחילוקי הדעות עימם שהיו מנת חלקי וגם מנת חלקם פעמים רבות במהלך שנות העבודה המשותפות. חלק מהוויכוחים ואי ההסכמות הביאו לרִיבִים וחיסול ידידות אישית, אך מעולם לא הודחתי ולא פוטרתי מתפקידי ע"י איש מהם. הייתי בן חורין לעצמי ולמחשבותיי, כּל עוד חשבתי שהדבר מיטיב עם השידור הציבורי שאני נמנה על שורותיו בכל רמ"ח אבריי. כתיבת הסדרה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא רציונאלית אך באותה מידה אמביוולנטית ולעיתים מוּכַּת רגשות. אני מספר וכותב על פי הבנתי את אשר התחולל בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך 32 שנה. לא רק בתחום שידורי הספורט. ה- יושרה האישית שלי מדריכה את מקלדת המחשב כך אני מאמין. אני חלוּק בדעתי בחלק מהדברים על חלק מהאנשים שאהבתי והערכתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור, ואשר רכשתי להם בזמנו גם כבוד רב. הטקסט בספר מעריך ותוקף אותם לסירוגין. הם מוּגנים אך גם חשופים ופגיעים על פי הנסיבות והאירועים, עִתּוֹת הזמן ומקום התרחשותם. מפני שהיו הצלחות רבות ובצִדָן גם כישלונות (שלא היו מחויבי המציאות), כתיבתי בהחלט איננה עקבית. היא מלאה תהפוכות של כעס ואהבה, ידידוּת וחֲרוֹן, הערכה וביקורת, וגם חִידְלוֹן ורחמים מול דֶגֶם של חיקוי ומופת התנהגות.

עיקרון הניהול הראשי שהצבתי בסופה של 1980 עם ראשית המינוי היה פשוט וברור. לשָמֵר רֵאשִית דָבָר את הרעיון המרכזי של יוזמת השידור כפי שפיתחו בכישרון דן שילון תחילה בשנים 1974 – 1968 ואלכס גלעדי אחריו בשנים 1980 – 1974. בשלב השני תכננתי וקבעתי מחדש את אסטרטגיית יעדי השידור של מחלקת הספורט בארץ ובעולם בטווחים הקרובים, הבינוניים, והרחוקים. מחשבת אסטרטגיית התכנון נשענה על ארבעה נדבכים מרכזיים :

א. איכות כוח אדם.

ב. התפתחות הטכנולוגיה ושיפור הלוגיסטיקה שלנו בארץ ובחו"ל.

ג. רכישת ממון ותקציבים עבור הפקות ושידורי הספורט.

ד. הסעיף הרביעי הוא החשוב ביותר : שכנוע המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם + מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם + ומנהלי חטיבת החדשות לדורותיהם בצדקת דרכי והיגיון מחשבתי הטלוויזיוניים. ברור ש- ללא תמיכתם המסיבית התוֹכְנִיתִית והכלכלית בי במדיניות השידורים שהתוויתי, של יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, אַרְיֵה מֶקֶל ז"ל, יוחנן צנגן יבד"ל, מוטי קירשנבאום ז"ל, יאיר שטרן יבד"ל, מיכה ינון יבד"ל (ועוד כמה אחרים) – לא היה ניתן להפוך את החזון למעשה. למציאות.

מדובר בתכנון והיערכות לקראת שידורם של אירועי ספורט בינלאומיים גם במרחק של שנים . במקביל מיסדתי מערכת עיתונאית מורחבת יותר וזריזה יותר הקרובה לאירועים, ועִמה אימוץ שיטתי של טכנולוגיית השידור שעמדה לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם. צריך להדגיש כאן שוב כי ללא טכנולוגיה טלוויזיונית משופרת ומפעיליה, בלעדי טכנאי עַל ואנשים יצירתיים בימים ההם בתחום הקונקרטי של טכנולוגיית הטלוויזיה כמו אלי רבינוביץ', עמירם שטדלר, אלי בבא, אבנר מריומה, עמירם גולדשמידט, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, שמואל כהן, מאיר חיימי (ועוד רבים אחרים), העבודה העיתונאית הייתה מְשוּלָה ל- כְלוּם. ל- אֶפֶס. חָשוּב מכל אֵלוּ היה לקדם במהירות בימים ההם בתחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה את האנשים המוכשרים באמת והמסורים באמת ללא חשבון, אמנון ברקאי ואורי לוי ואח"כ בתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת ואחריהם את את ששי אפרתי ומאיר איינשטיין ז"ל, ולהסיטם לעבר קדמת העשייה הטלוויזיונית בתחומי ההפקה, העריכה, והשידור. ניצבו לנגד עיניי יעדי שידור שטרם ומעולם לא כבשנו. חרף השנים שחלפו אני סבור גם היום שללא מנהיגות כֵּנָה ובעלת אינטגריטי, בלי מנהיגות נעדרת חזון, בלעדי הובלה ללא דוגמא אישית, ו- מנהיגות ללא מוטיבאציה ודרך ארץ בשידורי הספורט – לא הייתה שום חשיבות לתוכניות הכיבוש מרחיקות הלכת שלי ושל אנשיי. אלה היו גם עקרונותיו ודרכו של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כשהרכיב ובנה את חטיבת הספורט כיחידת שידור מתקדמת בין 1969 ל- 1980, בטרם עזב לשורות NBC. אי אפשר אחרת. בלעדי האנשים הנכונים המוצבים במקומות הנכונים לא ניתן היה לקַדֵם דבר. לא כל שכן כשאתה מנהיג קבוצת אנשים (גדולה או קטנה – זה לא חשוב) בצורה מאוד שקופה וגלויה, בתנאי עבודה לא נוחים שלעולם אינם מכסימאליים, ותמיד תחת לחץ. מנהיגות אֶמֶת בכל תחום במסגרות חיינו איננה סובלת מניפולציות והבטחות סתר, מַנְיֶירִיזְם, ו/או בלופים ו- פָּלָבְרוֹת. הנהלות רשות השידור לדורותיהן, המנכ"לים, מנהלי הטלוויזיה, ומנהלי החדשות כיבדו והעריכו את פועלי ופועלם של פּיקוּדַיי. אינני חושב שקיים מישהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור שקיבל כמוני גיבוי כל כך איתן ו- מסיבי מהבּוֹסים שלו לאורך שנים כה ארוכות. הם העניקו לי בעשרות שנות עבודתי יותר מ- 120 מכתבי הערכה החקוקים על לוח לִבִּי. חלקם מתפרסמים ב- בלוג ובסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב ואשר עוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" הלא היא מהפכת הטלוויזיה. המהפכה הראשונה מהפכת הטלוויזיה הולידה את המהפכה השנייה מהפכת האינטרנט. הצָלָ"שִים ומסמכי ההערכה האלה שניתנו ע"י דרגי המנהיגות והניהול הבכירים ביותר ברשות השידור, משמשים אות הערכה כמותית ואיכותית לאנשיי ולי על מבצעי השידור שלנו בארץ ובעולם חלקם ארוכים וממושכים, ולדבקות במשימות השידור ללא פשרות לאורך כברת דרך ארוכת שנים. רבים מהשידורים הבינלאומיים שהנהגתי, ניהלתי, והפקתי היו ממושכים והתבצעו בארצות רחוקות בקצווי תבל במקומות היסטוריים על פני חמש יבשות תבל. רבים מהם היו מורכבים ומסובכים מן ההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים. קיימת "הָאלָהָה" מסוימת בצל"שים – מכתבי ההערכה האלוּ שאני מאוד מכבדם, מוקיר את הטקסטים ואת כותבם, אך צריך לקחתם גם ב- פרופורציות הנכונות. אני מעריך שזכיתי להערכה וכבוד ממנהיגי השידור הציבורי לדורותיהם לא רק בגלל יכולות הביצוע ותוצאותיו אלא גם מחמת ההערצה בשנים ההן על שחתרתי, הגעתי, וכבשתי למענם אתרי ספורט ופסגות שידור מרוחקות על פני הגלובוס שהם עצמם לא ביקרו שָם מעולם.

טקסט מסמך : 1991. לפני 26 שנים. מכתב הערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" בערוץ 2 כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאֶפֶס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם 155 שעות מהמשחקים האולימפיים של ברצלונה 1992 בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי במלחמת לבנון ה- 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ואשר כלל בתוכו 115 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים הכנעתי את יריביי הטלוויזיוניים בטבלת הרייטינג % 30 מול % 5. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 3 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים, הכנענו חבריי ואנוכי את יריבינו הטלוויזיוניים מערוץ 5 שוק על ירך בטבלת הרייטינג % 30 מול % 5. עם עובדות אֶמֶת אי אפשר להתווכח. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : יוני 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של טורניר Euro 2000, ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות שידורים ישירים ותקצירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורת).

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002. זהו המסמך המקורי שכתב לי מר אלכס גלעדי לאחר שהתפטרתי וטרקתי את הדלת למנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל בפרצופו. אוסיף ואומר : אלכס גלעדי הוא איש הטלוויזיה הגדול ביותר שצמח בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל "בכל הזמנים". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה אותו לאלתר מכהונתו הרמה לירכתי ההיסטוריה של השידור בציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל מכהן. האם אפשר היה להשוות את איכותו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לזאת של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ? ו/או לזאת של יצחק לבני ? ו/או לזאת של אורי פורת ? ו/או לזאת של מוטי קירשנבאום ? התשובה היא מוחלטת : לָאו אבסולוטי (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מורכב מס' 694. דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. דברי הימים ההֵם בתולדות השידור הציבורי התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האֶמֶת ההן גם מפני שהמסמכים המצ"ב מהווים תעודות ביטוח, ו- אֵינָם מאפשרים להֵן להשתבש (!). 2017, שנת רָמָה נמוכה. פוסט מס' 694. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות ותולדות התפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2017 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה, היא מהפכת הטלוויזיה החלה ב- 1884, באותו הרגע בו מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) המציא לפני 133 שנים את ה- Spinning disk (הדיסק המסתובב) שלו. חלפו מאז 133 שנים, 1596 חודשים, ו- 48545 ימים. בכל יום מאז התחולל משהו חדש טכנולוגי ולוגיסטי שאפשרו את קידום תוכן השידורים בתעשיית הטלוויזיה באשר היא. מהפכת הטלוויזיה האלקטרונית הובילה אחריה כעבור שנים רבות את מהפכת המידע התקשורתית השנייה הלוא היא מהפכת האינטרנט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).   

הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", שאנוכי חוקר וכותב מאז 1998 כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020. סדרת 13 הספרים היא מסת טלוויזיה שדנה ראשית דבר בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו). למחקר ולכתיבה כמה זוויות התבוננות מנקודות מבט של כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, ומהימנות בעריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים אולי יותר בעולם ובארץ. הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד טקסט הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות, וכמובן תיעוד מפורט של אותם 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה המורכבת והמסובכת של תעשיית הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעבר בעמדות מפתח, גם בעלי יתרונות עליונים, היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים רברבנים, כושלים, ולכן לא חשובים.

פוסט מורכב מס' 694. דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. דברי הימים ההֵם בתולדות השידור הציבורי התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נָגְסוּ בעובדות הָאֶמֶת ההֵן, גם מפני שהמסמכים המצ"ב אינם מאפשרים להֵן להִשְתָּבֵּש (!). 2017, שנת רָמָה נמוכה. פוסט מס' 694. כל הזכויות שמורות.

פרפרת 1 : הסופרת הפוליטית ומבקרת הטלוויזיה של "הָאָרֶץ" רווית הכט.

הסופרת הפוליטית של "הָאָרֶץ" רווית הכט מפרסמת ביקורת טלוויזיה משעממת בעיתון שלה (יום שני – 10 ביולי 2017) תחת הכותרת "חידת השיער של אבי גבאי". כרגיל במעמקי הפוסט הפרטי שלה היא ממשיכה שוב לדבר בשם רבים למרות שמדובר בחיבור אישי. "…אנשים רואים את אבי גבאי מועמד חצי אלמוני שנושא עמו ריח מבטיח של שחר חדש, והם רוצים לדעת אם הבחור הנחמד הזה מסתובב בעולם עם שיער אמיתי. כלומר הם רוצים לדעת אם הוא עצמו אמיתי…", רושמת רווית הכט אומנם טקסט אישי מטעמה, התרשמות פרטית שלה, אולם משתמשת בנתונים ומתמטיקה כללית בלשון רבים. רווית הכט איננה מספרת לקוראי "הארץ" (ואנוכי בתוכם) באיזו כמות, בכמה אנשים מדובר, אלה ש- רואים ב- אבי גבאי מועמד חצי אלמוני…? (גב' רווית הכט כמה בדיוק : 100…. 1000… 10000… 50000…???) וכן, מי הם האנשים האלה שרוצים לדעת אם הבחור הנחמד הזה מסתובב בעולם עם שיער אמיתי…? אינני אוהב ש- X כותב מאמר פרטי בשמו ומביע את דעתו האישית (גם הכותרת דואגת להדגיש שביקורת הטלוויזיה הקונקרטית בעיתון "הארץ" ביום שני – 10 ביולי 2017 היא מטעמה של רווית הכט) אולם כשנוח לו (ו/או לה) הם תומכים את עצמם סתם בנתוני Y כלליים לא בדוקים ולא מוכחים. חוץ מזה רווית הכט כותבת רוטיני, צפוי, ומשעמם. רחוקה מלהבריק. וגם שתדבר בשם עצמה ולא בשמי.

פרפרת 2 : השידור הישיר של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 20 באצטדיון "טדי" בירושלים (יום חמישי – 6 ביולי 2017) לרבות סיקור התחרויות החשובות במשחקים (מעשי ידיהם של ערוץ 2 וערוץ הספורט מס' 55 בכבלים) היו חייבים להירכש מראש בידי רשות השידור הישנה ז"ל ההיא וערוץ 1 ז"ל ההוא, והמשכו בידי הערוץ הציבורי "כאן", למרות שעלה לאוויר במחצית מאי 2017, ואף על פי שהוא נמצא עדיין בתקופת ההרצה.

מנכ"ל "כאן" אלדד קובלנץ ויו"ר "כאן" גיל עומר היו חייבים להתעקש כי אף על פי כן ולמרות הכל, גם אם באיחור זמן עצום, הרי שהשידור הישיר של טקס הפתיחה של המכבייה ה- 20 באצטדיון "טדי" ביום חמישי – 6 ביולי 2017 בהשתתפות רבבת ספורטאים יהודיים מכל רחבי תבל וגם ישראליים, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן "רובי" ריבלין – היה חייב להיות שלהם (!!). מדובר באירוע חברתי – ציוני מהמעלה הראשונה בעל חשיבות לאומית כבירה, בו מדינת ישראל מתחברת באמצעות "אולימפיאדה יהודית" שנמשכת עשרה ימים לקהילות אחינו ברחבי תבל. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתקופתם של דן שילון ואלכס גלעדי (בשנים 1980 – 1969) ואח"כ בתקופתי (בשנים 2003 – 1980) אמצה אל ליבה מאז כבר מבראשית (מ- 1969) את רעיון השידורים הישירים של כל טקסי הפתיחה ללא יוצא מן הכלל (בדרך כלל באצטדיון ר"ג) ושל מקצועות הספורט המרכזיים, לרבות סיקור באמצעות תקצירים מוקלטים של כמעט כל ענפי הספורט הקטנים. הילה קורח שדרנית ערוץ 2 ואלוף הג'ודו לשעבר אריק זאבי הופקדו על השידור הישיר של טקס הפתיחה הנ"ל. הילה קורח אשת מיקרופון וותיקה (הייתה שדרנית בשעתו גם ברדיו גלי צה"ל) איננה נכנעת לגודש האינפורמציה ושומרת כל כמות מֶלֶל ומידע סבירים. הילה קורח מודעת למשמעת מיקרופון וצועדת בבִטְחָה במשך שעות על הַתֶּפֶר הטלוויזיוני הדַק שמפריד בין שידור לבִּרְבּוּר, בין פריסת מידע לבין פטפוט. אריק זאבי הוא ג'ודוקאי מהולל ברמה בינלאומית אולם שדרן טלוויזיה קטנטן, ילדותי, פטפטן, ולחלוטין לא מקצועי. הוא מפר את הכללים הברורים של משמעת שידור. ועוד דבר : הממברנות של המיקרופון הופכות לו לאריק זאבי ל- רוֹעֵץ. בוקע מהן גוון קול אנטי רדיופוני.

פרפרת 3 : דודי סלע בטורניר הטניס של ווימבלדון 2017.

אינני מסיר את מבטי מטורניר ווימבלדון בטניס. אנוכי אוהב את שחקן הטניס הפייטר שלנו דודי סלע (בן 32, 1.75 מ') שנחשב למדורג מס' 75 בעולם. אני אוהב את רוח הקרב שלו ואת דבקותו במשימת הניצחון בכל מפגש אולם העיתונות האלקטרונית וגם הכתובה מעניקים לו אשראי רב מידי ממה שמגיע לו. דודי סלע ניצח בסיבוב הראשון בהתמודדות ארוכת זמן את הספרדי מרסלו גרנורס 2:3 ובסיבוב השני את האמריקני ג'ון איסנר (2.08 מ') באותה תוצאה מינימאלית. גם כן לאחר מאמץ ממושך (שלוש שעות ו- 51 דקות). פרשן ערוץ 55 מס' 55 בכבלים שלמה צורף מתפעל עד אין סוף מה- Back hand של דודי סלע, ומגזים. שלמה צורף אוכל טניס, ישן טניס, חולם טניס, ו- יודע טניס, אין על כך וויכוח, אולם הוא איננו מבין בטלוויזיה ואיננו רשאי להפוך את המיקרופון שברשותו לתחנת מִמְסַר של שיעורי טניס מזורזים לציבור. כמות הַמֶלֶל בה שלמה צורף משתמש הפכה אותו זה מכבר לפטפטן בלתי נלאה ואת השַדָּר המוביל שלו ל- קַרְיָין רֶצֶף (יש מושג כזה בטלוויזיה). ובכן, בסיבוב השלישי נפגש דודי סלע עם שחקן מהשורה הראשונה הבולגרי גריגור דימיטרוב והובס פעמיים בשתי המערכות הראשונות 1:6, 1:6 ופרש בגלל פציעה. אנוכי אוהב את דודי סלע. אינני זקוק להפרזות הפטריוֹטיוֹת של המומחים. דודי סלע הוא ספורטאי נחמד ונבון אולם נעדר לחלוטין טניס עוצמתי וחדשני. הוא מחפה במשהו בחבטות מדויקות וגם רוח לחימה. סגנון משחקו לרבות ה- Back hand המדובר שלו ביד אחת מזכיר את הטניסאים הישראליים של הדור הישן ההוא מאלעזר דווידמן וגבריאל דוביצקי וכלה בשלמה גליקשטיין ועמוס מנסדורף. נחמד לדעת שלמרות שהועף בסיבוב ה- 3 בטורניר ווימבלדון 2017 ליחידים גברים, גרף לכיסו 90000 (תשעים אלף) פאונדס. גם זה משהו.

פרפרת 4 : ציווי ביצוע המשימה איננו תקף אם המצווה, המורה והמחנך, ו/או פרשן הטלוויזיה – איננו מסביר כיצד ואיך לעשות זאת. 

לצוות ו- לומר לחניך שלך אתלט, שחיין, כדורסלן, כדורעפן, ו/או לכדורגלן ולכל ספורטאי אחר, טקסט כלהלן, "…אתה חייב לרוץ יותר מהר, אתה מוכרח לשחות יותר מהר, אתה חייב לבעוט יותר חזק בכדור…אתה חייב לנתר יותר גבוה…" – מבלי להסביר איך וכיצד לעשות זאת – אזי הטקסטים הנ"ל משוּלים לקשקוש.

פרפרת 5 : קסמו ומקצוענותו של שדרן רדיו "כאן" דָן כָּנֶר לא פגו.

עונג צרוף שלי להאזין להגשתו והנחייתו ה- Super מקצוענית של דן כנר את תוכנית שירי ה- Oldies, "מתוק מאז" בכל שבת, בין 14.00 ל- 16.00, בערוץ הרדיו "כאן" (לשעבר רשת ב' של רדיו "קול ישראל" בתדר 95.5 ב- FM). מדובר בשדרן רדיו וותיק, מוכשר מאוד, חכם ו- נבון בעל קול רדיופוני ערב לאוזן, וגם באיש שיודע להתנסח היטב ו- לסַפֵּר סיפור בעברית תקנית ומשובחת לעִילָא ו- עִילָא. דן כנר תבורך. אינני מפסיד אותך.

פרפרת 6 : המגישה והמנחה גב' גיל מרקוביץ' ב- תוכניות המדע שלה ב-רדיו "כאן בין 15.00 ל- 16.00 (לשעבר רשת א' ברדיו "קול ישראל בתדר 104 ב- FM).

מעניין אותי להקשיב ולהאזין לתוכניות המדע של השדרנית גיל מרקוביץ'. מדובר בעיתונאית – שדרנית נינוחה, סקרנית, ו- נבונה של "כאן", שיודעת לשוחח, ו- ערבה לאוזני.

פרפרת 7 : המכבייה ה- 20. צמד שדרני השחייה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, משה גרטל וברוך צ'יש.

הקשבתי ביום ראשון – 9 ביולי 2017 החל מ- 17.15 לשידורים הישירים של תחרויות השחייה בבריכת מכון ווינגייט של הצמד הוותיק השדר המוביל משה גרטל והפרשן שלו ד"ר ברוך צ'יש. עיקרון החוק הפיזיקלי של "כלים שלובים" עושה שמות בעיקר ב- ברוך צ'יש. מינוס (-) תמיד ישאף להשוות את רמת נוכחותו לגובה הפלוס (+). כמו במתמטיקה מינוס גובר ומנצח פלוס. מעמדת השידור של משה גרטל וברוך צ'יש בוקעת אי נבונות קיצונית משוועת, וגם אי הכנת שיעורי בית בסיסיים.

א. משה גרטל וברוך צ'יש לא התכוננו, לא למדו, ולא אָגְרוּ שום מידע מוקדם אודות דרגות הקושי השונות שמדרגות את המוגבלויות של המשתתפים הרבים במשחי הנַכִים שנקרו לשניהם בחלק הראשון של השידור הישיר מבריכת מכון ווינגייט ביום ראשון – 9 ביולי 2017, במסגרת משחקי המכבייה ה- 20. מדובר בשידור מעוות לחלוטין של השַדָּר המוביל והפרשן שלו שגובל בשערורייה של ממש, וגם של עורכיו. בושה וחרפה.

ב. ברוך צ'יש מציל במידה כלשהי את משה גרטל מטביעה מוחלטת. זכורה אבחנתו המדויקת במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי לנוער של הנער הישראלי עִילָאי כהן בן 16, בזמן נפלא של 52.65 ש'. ברוך צ'יש התייחס בנבונות לסגנון השחייה המיוחד של עילי כהן ודרש מציבור הצופים לשים לעובדה כי "…עילי כהן פתח את המשחה ויצר לעצמו מקדמה בעזרת תנועות של זרועות ישרות, עבר לשחייה במרפקים כפופים, וסיים את הספרינט שלו שוב בתנועות ארוכות של ידיים ישרות עד הנגיעה בדופן הבריכה…". ברוך צ'יש יודע בדרך כלל לפַרְשֵן שחייה. הוא גם נשמע הרבה יותר שקול וזהיר מהמוביל המופרך שלו. אולם בסופו של דבר הוא ייכנע לחוק "כלים שלובים" וידעך.

ג. וכמובן שוב עלה ביום ראשון – 9 ביולי 2017 לסדר היום בעמדת השידור בבריכת השחייה של מכון ווינגייט הניסוח הצפוי המטופש, "… שמישהו יכה מישהו שוק על ירך…". משה גרטל סיפר לצופיו כי בהיותו בן 23 נטל חלק בתחרויות השחייה ב- מכבייה ה- 8 ב- 1969 ו- התחרה במדי נבחרת ישראל במשחה שליחים כלשהו כ- anchor swimmer (שחיין עוגן) והוטל עליו ע"י מאמנו יוסף טלקי ז"ל לשמש שחיין מסיים נגד השחיין האחרון ברביעייה האמריקני מארק ספיץ (בן 19). בחילוף האחרון קיבל משה גרטל מקדמה של 5 (חמישה) מטרים על פני מארק ספיץ ואז הגה בלבו את הסלוגן, "…הישראלים יכו את האמריקנים שוק על ירך…". מארק ספיץ טרף את הקלפים. למרות ואף על פי שמשה גרטל קיבל בעת הזינוק מקדמה של 5 מטרים, מארק ספיץ הביס אותו והרביעייה האמריקנית ניצחה. ברוך צ'יש לעג לשמע הסיפור של השדר המוביל שלו ופטר אותו בזו הלשון, "…היית צריך ללמוד מהעבר…". כזכור שידר משה גרטל ישיר מטעם ערוץ 1 את תחרויות השחייה באולימפיאדת בייג'ינג 2008, ביניהם את משחה הגמר הסנסציוני בבריכה ב- 11 באוגוסט 2008, 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי לגברים. השחיין המסיים של הרביעייה הצרפתית אלן ברנארד (Alain Bernard, גובהו 1.96 מ') זינק למים לפני השחיין הרביעי והמסיים של הנבחרת האמריקנית ג'ייסון לֵיזָאק (Jason Lezak, קומתו 1.94 מ'), ומשה גרטל לא התאפק וזעק למיקרופון שלו, כלהלן : "…אני מבטיחכם נאמנה כי נבחרת צרפת תכה שוק על ירך את נבחרת ארה"ב…". משה גרטל הֵפֶר ביודעין, בחוסר כישרון, ובעיקר בהיעדר נבונות את אחד הכללים החשובים ביותר בתקשורת המונים, וודאי בטלוויזיה : לעולם אל תתנבא, לעולם אל תשלוף מהשרוול, לעולם אל תירה מהמותן (אלא רק דרך הקוונות), ולעולם אל תהמר בפומבי ליד מיקרופון הטלוויזיה. ואם כן… אזי סייג את עצמך (!). משה גרטל וברוך צ'יש צְאוּ ולִימְדוּ מאיש רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ג'וני קארסון (Johnny Carson). ובכן, ל- אלן ברנארד הייתה באמת מקדמה קָלָה בעת הזינוק אולם ג'ייסון ליזאק שחה מהר יותר את משחה חייו, והדביק את יריבו ממש בשבריר השנייה האחרון בטרם הנגיעה בדופן הבריכה. ג'ייסון לֵיזָאק לא לקח ברצינות את נבואת השָוְוא של משה גרטל. שַדָּר השחייה של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 הבטיח אומנם ב- בייג'ינג 2008 קבל עם ועדה למאות אלפי צופי טלוויזיה בישראל כי צרפת תכה שוק על הירך את ארה"ב,אולם קרה בדיוק ההפך. ג'ייסון ליזאק וארה"ב ניצחו והפכו את משה גרטל לקוריוז (!). לא מפני שמשה גרטל איננו יודע את מקצוע השחייה אלא בגלל שהוא איננו מבין את מדע תעשיית הטלוויזיה. הטלוויזיה איננה קאזינו ולא מוסד הימורים. משה גרטל יודע זאת. הוא היום כבר בן יותר מ- 71. גם אז כבר לא היה ילד אלא אדם מבוגר בן 62 ש- איננו שוקל נכון. האיש לוקח ביודעין סיכונים ברמה של ילד ב- גָנוֹן, סיכונים שהוא איננו אמור בשום אופן להעמיס על כתפיו. כשהוא שוגה בהערכותיו וזה קורה לו לעיתים קרובות (לרבות שיבושי שמות תכופים) הוא הופך לקוריוז ו- אָץ לספר לערן נבון מ- "ישראל היום" את סיפורו כלהלן : "… שיניתי כאן משהו בשידור הציבורי… אני יודע שלפעמים אני פולט דבר שטות … שיוצאים לי דברים ואז צוחקים עלי… אבל שחייה זה משעמם… לפעמים אני מרגיש שאני מעיר את המתים…".

באולימפיאדת אטלנטה 1996 בתום אחד השידורים הישירים שלנו מבריכת השחייה האולימפית בעת אשמורת בוקר בישראל (21.00 שעון אטלנטה – ג'ורג'יה) איחל משה גרטל (אז בן 50) לצופים באָרֶץ ברכת פרידה, שכללה בתוכה גם את הנוסח הבא : "…צופים יקרים, נוחו על משכבכם בשלום…". ובכן, זמנה של רביעיית הגברים האמריקנית שזכתה במדליית הזהב במשחה השליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי היה 3:08.24 ד'. התוצאה של הרביעייה הצרפתית שהסתפקה במדליית כסף הייתה 3:08.32 ד'. הפרש של 8 מאיות השנייה בלבד. בתרגום ממוצע של זמן למרחק, ג'ייסון ליזאק הקדים את אלן ברנארד ב- 16.99 סנטימטרים, והפך את משה גרטל ל- שדר מגוחך, שבר כלי, ואדם לא נבון. בתאריך ההוא של 11 באוגוסט 2008 באותה בריכת השחייה הסינית האולימפית ב- בייג'ינג, לפני 9 (תשע) שנים, נתן שדר השחייה הוותיק של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דרור למחשבותיו, פלוס דָגֵש נוסף, פלוס יֶתֶּר תוֹקֵף לרעיון שלילת הַאֵיכוּת מבני אנוש שחשבו משום מה כי דווקא להם נועדה ו- הוענקה הנבואה.

טקסט מסמך : משה גרטל מתוודה בפני העיתונאי ערן נבון ב- "ישראל היום" ופורס את חולשותיו שהופכות אותו לקוריוז ולאיש טלוויזיה לא נבון בצורה קיצונית. למה מתכוון בדיוק המראיין החנפן כשהוא קובע בכותרת המשנה כי המרואיין שלו הוכיח שלא פג קסמו…? (באדיבות "ישראל היום").

פרפרת 8 : סדרת מוסף ה- "שיימינג" בבתי הספר של תלמידים ותלמידות כנגד תלמידים ותלמידות אחרים (בכל הגילים) מאת העיתונאי ושדרן ערוץ 10 דורון הרמן, ראויה לתשומת לב מיוחדת.

סדרת מוסף ה- "שיימינג" (בִּיוּש) בבתי הספר של תלמידים ותלמידות כנגד תלמידים ותלמידות אחרים (בכל הגילים) מאת העיתונאי ושדרן ערוץ 10 דורון הרמן, ראויה לתשומת לב חינוכית – חברתית מיוחדת והנחת זכוכית מגדלת של כל ציבור המורים והמחנכים על התופעה השלילית והמזעזעת הנדונה, לרבות תשומת לב עירנית של ההורים וגם של הסבים והסבתות.

פרפרת 9 : רביב דרוקר ואהוד ברק זכו באמצעות המלצותיהם בפרס הראשון בניחוש הנכון בטופס הספורט טוטו : אבי גבאי נבחר והתמנה ל- יו"ר מפלגת העבודה (יום שני – 10 ביולי 2017).

רביב דרוקר ואהוד ברק זכו באמצעות המלצותיהם בפרס הראשון בניחוש הנכון בטופס הספורט טוטו : אבי גבאי בן 50, פקיד רָם דֶרֶג לשעבר בחברת "בֶּזֶק", פוליטיקאי מונוטוני, משעמם, נעדר רעיון נשגב, ונטול כריזמה הביס בסיבוב ה- 2 בבחירות הפנימיות אמש במפלגת העבודה את יריבו עמיר פרץ (יום שני – 10 ביולי 2017) וזכה במִשְרָת ה- יו"ר. אבי גבאי הדיח משָם את היו"ר הקודם של מפלגת העבודה יצחק "בוז'י" הרצוג. מדהים להיווכח כי אבי גבאי מי שחיפש סֶדֶק, חרך, חריץ, משעול פוליטי צַר כלשהו כדי להימלט ממפלגת "כולנו" של שר האוצר משה כחלון, מצא את הַמְלוּכָה דווקא במפלגה שמנהיגיה היו פעם דוד בן גוריון, לוי אשכול, וגולדה מאיר. כ- בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן התחנכתי ו- גדלתי עליהם וגם הצבעתי עבורם. לא רק אנוכי. גם מרבית חברי וחברות קיבוץ אפיקים בימים ההם. ניצחונו הפנימי כעת ב- 10 ביולי 2017 של המִנְהָלָן הגבוה אבי גבאי מהווה סנסציה דרמטית. מפלגת העבודה היא ברגע זה שֶבֶר כלי. אבי גבאי המנהיג החדש של מפלגת העבודה + אנשיו ותומכיו יוכלו לאחות את השברים ולהתרומם (בעיקר) ב- אם האגף המשטרתי 433 יחשוף עוד ועוד התנהלויות מושחתות של השלטון ו- יפליל בסופו של דבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת חבר עוזריו ומקורביו בפרשת הצוללות. Hi זהבה גלאון מנהיגת מר"צ שלי. הצבעתי עבורך בבחירות האחרונות ו- אינני נוטש אותך בינתיים. ברור שאינני מצביע לכתב "במחנה" יאיר לפיד המופרך מ- "יש עתיד". אם יוברר כי קולי הוא זה שיכריע את הכף לזכות אבי גבאי, אזי אינני מבטיח לך את נאמנותי מראש.

פרפרת 10. הכיסוי הישיר העלוב, הדל, והחשוך של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים את אליפות ישראל ב- א"ק 2017 ( 4 + 5 ביולי 2017 באצטדיון הדר יוסף) חפף במדויק את הרמה הנמוכה במיוחד שהפגינו כלל האתלטים והאתלטיות הישראליים העוסקים בנושא בכל מקצועות המסלול והשדה. מדובר בטלוויזיה ירודה וא"ק גרועה. הא"ק הישראלית של שנת 2017 מפגרת בשנות דור, שני דורות, ו- לפעמים שלושה דורות, אחרי הא"ק הבינלאומית ב- טווחים ו- פערים שנעים בין 20 ל- 80 שנים. בלתי מתקבל על הדעת.  

הכיסוי הישיר העלוב, הדַל, והחשוך של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים את אליפות ישראל בא"ק 2017 (4 + 5 ביולי 2017 באצטדיון הדר יוסף) חפף במדויק את הרמה הנמוכה במיוחד של האתלטים והאתלטיות הישראליים העוסקים בנושא בכל מקצועות המסלול והשדה. מדובר במלאכת טלוויזיה כושלת, דַלָה, וענייה במיוחד של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מכל היבט. טכנולוגיה ענייה, מעט מידי מצלמות, מעט מידי זוויות צילום, ומעט מידי Replays לרבות היעדר צילומי SSM, וגם תנאי תאורה ו- צילום מגוחכים. הסביבה העוֹיֶנֶת הפכה את כלל ההפקה לחשוכה וחשוכת מרפא תרתי משמע. מדובר בעסק עלוב.

תוצאות אליפות ישראל בא"ק ביולי 2017 (באצטדיון הדר יוסף) קורסות נוכח טבלת ההישגים של הגברים והנשים ב- אולימפיאדות ומול טבלת שיאי העולם. קשה להאמין כי בריצת 110 מ' משוכות באליפות ישראל ב- א"ק ביולי 2017, השיג האָצָן הישראלי איתמר פיילר תוצאה של 14.55 ש', בעוד האתלט האמריקני פורסט טאונס (Forest Towns) קבע באותו המקצוע במשחקים האולימפיים של ברלין 1936 לפני שמונים ואחת שנים זמן טוב יותר של 14.2 ש'. קשה להאמין כי במקצוע 1500 מ' השיג הישראלי ימר גטהון זמן של 3:44.09 ד' באליפות ישראל ב- א"ק ביולי 2017 בעוד האתלט האירי רון דלאני (Ron Delany) קבע באולימפיאדת מלבורן 1956 לפני שישים ואחת תוצאה טובה יותר של 3:41.2 ד'. קשה להאמין כי בקפיצה לגובה השיג דימה קרויטור באליפות ישראל ב- א"ק ביולי 2017 תוצאה של  2.22 מ' בעוד הקופץ לגובה האמריקני דיק פוסברי ממציא הסגנון החדש שנושא את שמו (Richard "Dick" Fosbury) רִיחֵף מעל רָף בגובה של 2.24 מ' באולימפיאדת מכסיקו 1968 לפני ארבעים ותשע שנים. קשה להאמין כי בריצת 400 מ' באליפות ישראל ב- א"ק ביולי 2017 השיגה דריה לוקשין זמן של 57.33 ש' בעוד האצנית האוסטרלית אליזבת' קאטברט (Elizabeth Cuthbert) קבעה באולימפיאדת טוקיו 1964 לפני חמישים ואחת שנים תוצאה של 52.0 ש'. קשה להאמין כי בריצת 100 מ' האליפות ישראל ב- א"ק ביולי 2017 השיגה האצנית הישראלית דיאנה וויסמן תוצאה של 11.85 ש' בעוד האָצָנִית האמריקנית הלן סטפנס (Helen Stephens) קבעה במקצוע המקביל במשחקים האולימפיים של ברלין 1936 לפני שמונים ואחת שנים זמן טוב יותר של 11.5 ש'. וכן הלאה. עסק עלוב. משהו רקוב בממלכת הספורט הישראלי. הקוראים יכולים להתבונן בטבלאות ההשוואה המובאות בהמשך הפוסט מס' 694. מדובר בפיגור אתלטי בלתי מתקבל על הדעת שמעורר געגועים עזים לדור האתלטים שלנו לפני שני דורות. 

טקסט תמונה : שנת 1946. זינוק נמוך של האצן יהודה גבאי בן 20 במדי נבחרת ארץ ישראל בא"ק. ב- 1947 קבע יהודה גבאי שלושה שיאים ארציים ביום אחד בריצות הקצרות. הוא רץ 60 מ' בזמן של 6.8 ש'. בריצת 100 מ' השיג תוצאה של 10.9 ש'. את ריצת ה- 200 מ' סיים בתוצאה של 22.8  ש'. (התמונה באדיבות יהודה גבאי , בן 91 היום. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1950. זהו קופץ המוט צבי ינובר ז"ל מנתניה, מבכירי האתלטים של מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948. כאן הוא נראה מכניע רף שגובהו 2.70  מ'  במסגרת משחקי המכבייה ה- 3 באצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב בשנת 1950. צבי ינובר היה אחד מאלוהי הא"ק שלנו כילדים. הערצנו אותו. (התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1949. תקופה שחלפה לבלי שוב. צמרת האתלטים הבכירה של מדינת ישראל ניצבת באִצטדיון "המכבייה" הישן בתל אביב בשנת 1949, וכובשת את כותרות העיתונות בעידן טרום הטלוויזיה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אריה גליק ז"ל (הפועל ת"א) אָצָן ל- 400 מ' ו- 800 מ', אהובה קראוז-קריביצקי ז"ל (הפועל רחובות) קופצת לגובה, יצחק "איציק" מנדלברויד (הפועל קריית מוצקין) מטיל כידון והודף כדור ברזל, רות  קורן אצנית, ודוד טבק ז"ל (הפועל בית עובד) אָצָן ל- 100 מ' ו- 200 מ'. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ואנוכי היינו שייכים לאותו דור. הערכנו ואהבנו אותם. (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. גל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1950. אִצטדיון "המכבייה" בתל אביב. שלושה מטילי כידון הטובים היותר במדינת ישראל ובאגודת הפועל קריית חיים – חיפה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : משה "מוסקה" מוסטון ז"ל, יפתח זייד, ויצחק "איציק" מנדלברויד (בן 18). (התמונה באדיבות יצחק מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1950. משחקי המכבייה ה- 3. אצטדיון המכבייה בצופן תל אביב . עוד תמונה של הקופץ במוט צבי ינובר מנתניה חולף ב- 1950 מעל רָף שגובהו 2.70  מ'. לנו כילדים זה נראה גובה עצום, אך צריך לזכור ששִיא העולם באותה תקופה בקפיצה במוט עמד על 4.77 מ' והושג ב- 1942 ע"י האמריקני קורנליוס וורמרדאם. קופצי המוט בימים ההם השתמשו במוטות במבוק. (הצילום נעשה ע"י שרגא מרחב אז ב- 1950 בן 17. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התאחדות הספורט בישראל הביאה לארץ את מאמן הא"ק האמריקני אירווינג מונדשיין כדי שישפר את הישגי האתלטים לקראת אולימפיאדת הלסינקי 1952. התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב.

טקסט תמונה : שנת 1951. אצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב. זהו מאמן הא"ק היהודי – אמריקני אירווינג מונדשיין (Irving Mondschein – משמאל, שעון "סטופר" תלוי על צווארו) שהיה אלוף ארה"ב בקרב עשרה ודורג במקום ה- 8 במקצוע זה באולימפיאדת לונדון 1948). הוא הובא מארה"ב ב- 1951 כדי לאמן את אתלטי הצמרת של ישראל לקראת משחקי האולימפיאדה ה- 15 שנערכו בקיץ 1952 בהלסינקי בירת פינלנד. (באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הישגי האתלטים והאתלטיות          השוואה עם תוצאות            השוואה עם שיאי העולם

באליפות ישראל בא"ק – 2017        עבר אולימפיות

1500 מ' אדווה כהן 4:24.49 (נ) / לודמילה ברגינה מינכן 1972 4:01.4 (נ) /  גנזבה דיאבאבה 3:50.07 2015 (נ)

1500 מ' ימר גטהון 3:44.09 (ג) /  רון דלאני מלבורן 1956 3:41.2 (ג)  /   הישאם אל גארוז' 3:26.00 1998 (ג)

110 מ' משוכות איתמר פיילר 14.55 (ג) / פורסט טאונס ברלין 1936 14.2 (ג) / ארייס מאריט 12.80 2012 (ג)

100 מ' משוכות אלינה דרוזדוב 14.19 (נ) /  אנלי ארהרדט מינכן 1972 12.59/ (נ) קנדרה הריסון 12.20 2016 (נ)

קפיצה משולשת תום יעקובוב 15.92 (ג) / נאוטו טז'ימה ברלין 1936 16.00 (ג)/ ג'ונתן אדוארדס 18.29 1995 (ג)

קפיצה משולשת נועה לוי 12.19 (נ) / אינסה קראבץ אטלנטה 1996 15.33 (נ) / אינסה קראבץ 15.50 1995 (נ)

יידוי פטיש וויקטור זגינאיקו 55.56 (ג) /  קרל היין ברלין 1936 56.49 (ג) / יורי סדיק 86.74 1986 (ג)

יידוי פטיש מרגריטה בלוב 54.84 (נ) /קמילה סקולימובסקה סידני 2000 71.16 (נ)/ אניטה וולדרצ'יק 82.98 2016 (נ)

קפיצה במוט נעמה ברנשטיין 4.05 (נ) / סטייסי דרגילה סידני 2000 4.60 (נ) / יילנה איסינבייבה 5.06 2009 (נ)

קפיצה לגובה דימה קרויטור 2.22 (ג) /  דיק פוסברי מכסיקו 1968 2.24 (ג) / חאוויר סוטו מאייר 2.45 1993 (ג)

400 מ' מאור סגד 48.17 (ג) /  אריק לידל פאריס 1924 47.6 (ג) / ווייד וואן ניקרק 43.03 2016 (ג)

400 מ' דריה לוקשין 57.33 (נ)  / אליזבת' קטברט טוקיו 1964 52.0 (נ) / מריטה קוך 47.60 1985 (נ)

100 מ' דיאנה וויסמן 11.85 (נ) /  הלן סטפנס ברלין 1936 11.5 (נ) / פלורנס גריפית' ג'ויינר 10.49 1988 (נ)

100 מ' אמרי פרסיאדו 10.51 (ג) /  אדי טולן ל.א. 1932 10.3 (ג) /  יוסיין בולט 9.58 2009 (ג)

הטלת כידון ניקולאי גילימוביץ' 58.18 (ג)/ אריק למינג סטוקהולם 1912 60.64 (ג)/ יאן ז'לז'ני 98.48 1996 (ג)

הדיפת כדור ברזל איתמר לוי 18.07 (ג)/ פרי אובראיין מלבורן 1956 18.57 (ג) ראנדי בארנס 23.12 1990 (ג)

הדיפת כדור ברזל אנסטסיה מוצ'קייב 13.76 (נ)/ גלינה זיבינה הלסינקי 1952 15.28 (נ)/ נטליה ליסובסקיה 22.63 1987 (נ)

הטלת כידון מרגריטה דורוז'ון 55.77 (נ) / אלווירה אוזולינה רומא 1960 55.98 (נ)/ ברבורה ספוטקובה 72.28 2008 (נ) 

200 מ' אמרי פרסיאדו 20.99 (ג)  /  ג'סי אואנס ברלין 1936 20.7 (ג) /  יוסיין בולט 19.19 2009 (ג)

200 מ' דיאנה ווייסמן 24.25 (נ) / מרג'ורי ג'קסון הלסינקי 1952 23.7 (נ) /פלורנס גריפית' ג'ויינר 21.34 1988 (נ)

5000 מ' ימר גטהון 14:15.65 /  אמיל זטופק הלסינקי 1952 14:06.6 (ג)/ קנסיה בקלה 12:37.35 2004 (ג)

קפיצה לרוחק גילרוןצבקביץ' 7.30 (ג) / פרנסיס איירונס לונדון 1908 7.48 (ג) / מייקל פאואל 8.95 1991 (ג)

זריקת דיסקוס איתמר לוי 55.15 (ג) / אל אורטר מלבורן 1956 56.36 (ג) / יורגן שולט 74.08 1986 (ג)

קפיצה לגובה ירדן דליהו 1.74 (נ) /מילדרד מקדונלד מלבורן 1956 1.76 (נ)/ סטפקה קוסטדינובה 2.09 1987 (נ)

800 מ' דוד טאייצ'או 1:54.61 (ג) /מלווין שפרד לונדון 1948 1:52.8 (ג) / דייוויד רודישה 1:40.91 2012 (ג)

קפיצה במוט לב סקוריש 5.40 (ג) / בוב סיגרן מכסיקו 1968 5.40 (ג) / רנה לבילאני 6.16 2014 (ג)

800 מ' נרי גטרידה 2:12.75 (נ) / לודמילה שבטסובה רומא 1960 2:04.3 (נ)/ ירמילה קרטוחבילובה 1:53.28 1983 (נ)

400 מ' משוכות חי כהן 53.06 (ג) / רוברט דיסדול ל.א. 1932 51.7 (ג) / קווין יאנג 46.78 1992 (ג)

קפיצה לרוחק יפעת זליקוביץ' 5.99 (נשים)/ איווט וויליאמס הלסינקי 1952 6.24 (נ)/ גלינה צ'יסטיאקובה 7.52 1988 (נ)

400 מ' משוכות נשים דריה לוקשין 1:01.95 (נ)/נאוול אל מוטווקל ל.א. 1984 54.61 (נ)/ יוליה פצ'ונקינה 52.34 2003 (נ)

זריקת דיסקוס אסטל וולאנו 48.61 (נ)/  נינה רומשקובה הלסינקי 1952 51.42 (נ)/ גבריאלה רייניש 76.80 1988 (נ) 

פוסט חדש מס' 694 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 11 ביולי 2017.