פוסט מס' 704. לא לקריאה, אלא לעיון וקריאה. הסיקור הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 3) ע"י חטיבת הספורט בפיקודי היווה תמרור דרכים ראשי וקרדינאלי ונקודת מפנה טלוויזיונית כבירה בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אולם רק בשעה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד ז"ל היוצא, המפקד העליון של צבאות השידור, האיש שביקש להשכיב את העם בישראל לישון בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, פינה את מקומו ב- 1 באפריל 1984 לטובת מנכ"ל רשות החדש הנכנס אורי פורת ז"ל. אלוהי הטלוויזיה אהב אותי ושמר לי חֶסֶד נעורים. פוסט מס' 704. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת הפקת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.
הערה 3 : אני איש מאמין. אני מאמין באלוהים. אני מאמין ב- קב"ה בדרכי שלי.
——————————————————————————————
פוסט חדש מס' 704 : עלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017.
——————————————————————————————
פוסט מס' 704. לא לקריאה, אלא לעיון וקריאה. הסיקור הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 3) ע"י חטיבת הספורט בפיקודי היווה תמרור דרכים ראשי וקרדינאלי ונקודת מפנה טלוויזיונית כבירה בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אולם רק בשעה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד ז"ל היוצא, המפקד העליון של צבאות השידור, האיש שביקש להשכיב את העם בישראל לישון בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, פינה את מקומו ב- 1 באפריל 1984 לטובת מנכ"ל רשות החדש הנכנס אורי פורת ז"ל. אלוהי הטלוויזיה אהב אותי ושמר לי חֶסֶד נעורים. פוסט מס' 704. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017.
טקסט תמונה : 1971 – 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 47 שנים. אנוכי מתבונן בעצמי ומסכים לחלוטין לתוכן דבריו של קהלת בן דוד מלך בירושלים בערוב ימיו בדברי הפתיחה שלו בפרק א' ב- ספר התנ"כי "קֹהֶלֶת". כ- פסע מפריד בין חיי נטולי הדאגות לבין עוֹל העִידָן המטורף של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהמתין לי מעבר לפינה. התמונה מתעדת אותי זוכה עם אוניברסיטת ת"א בגביע מכללות ישראל בכדורסל. הייתי בשנים ההן דוגמן צילום ומורה ומחנך במקצוע המתמטיקה וחינוך גופני, כשלפתע נקרה לי בדרכי מר אלכס גלעדי. אלוהי הטלוויזיה הפגיש בינינו. זה קרה בימים ההם לפני 47 שנים והן חלפו מהר לבלי שוב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : אנוכי בכור מחצבתי קיבוץ אפיקים בראשית עשור ה- 60 של המאה קודמת ערב נישואיי לרעייתי יעל תג'ר. נולדתי בקיבוץ הטוב בישראל. בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן בערב שבועות ה' החודש סיוון תרצ"ח – 4 ביוני 1938. לא יכולתי להיוולד בקיבוץ טוב יותר ממנו בישראל. מעולם לא תיארתי לעצמי או שיערתי כי בגיל 33 יזמינו אותי דן שילון ואלכס גלעדי להיות כתב ועיתונאי יחד עמם בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הציבורית הישראלית. זה היה בקיץ חם אחד לפני ארבעים ושש שנים. ליתר דיוק בשבת – 3 ביולי 1971. אנוכי מתבונן בעצמי ומסכים לחלוטין לתוכן דבריו של קֹהֶלֶת בן דוד מלך בירושלים בערוב ימיו בדברי הפתיחה שלו בפרק א' ב- ספר התנ"כי "קֹהֶלֶת". כמעט 60 שנים חלפו מאז. הן חלפו במהירות לבלי שוב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : סתיו 1965. יעל תג'ר (בת 21) רעייתי זמן קצר לאחר שנישאנו. (צילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
1. הפקת חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. 2. מנכ"ל חברת "קוקה קולה" בישראל אַמְנון דִיק מעניק לי בקיץ 1984 לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית סכום חסות בגובה 300000 (שלוש מאות אלף) דולר תמורת שידורן של 300 שקופיות חסות במהלך 16 הימים של השידורים האולימפיים מלוס אנג'לס 1984. זהו הסכם כלכלי היסטורי בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין חברה מסחרית. 3. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל מסיים את תפקידו ב- 1 באפריל 1984. העיתונאי ויועץ התקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין אורי פורת ז"ל מתמנה במקומו למנכ"ל רשות השידור לחמש שנים הבאות 1989 – 1984. 4. גב' רוּחָמָה אַיָילוֹן היא המנהלת את לשכות מנהלי רדיו "קול ישראל" ולשכות המנכ"לים של רשות השידור במשך 37 שנים רצופות, 1995 – 1958. 5. הופעתו המזהירה של פיטר יוברות' (Peter Ueberroth) יו"ר הוועדה מארגנת האמריקנית של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.
טקסט תמונה : הלוגו ההוא של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.
——————————————————————————————
פוסט חדש מס' 704 : עלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017.
——————————————————————————————
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את מקום עבודתי שהיה פעם ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו העלוב והמופרך של יוסף בר-אל באביב 2002 לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון. אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון, זאת שהציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ב- מארס / אפריל 2002 כ- מ"מ מנכ"ל רשות השידור (במקום המנכ"ל הזמני המודח, תא"ל במיל. רָן גָלִינְקָא) ואח"כ העניקה לו ליוסף בר-אל מינוי של קבע למשרה הרמה לתקופה של חמש שנים מ- 2 ביוני 2002 עד 2 ביוני 2007, היא זאת שהתעשתה גם אם מאוחר מידי, והדיחה וסילקה אותו לאלתר מכהונתו כמנכ"ל רשות השידור ב- 2 במאי 2005. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור פתטי וברמה נמוכה הודח בצדק לירכתיים האפלוליים של השידור הציבורי. שָם היה מקומו בפינה חשוכה של השידור הציבורי. מדהים : בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור סולק ו- הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. זה היה יוסף בר-אל. הוא לא שב עוד מעולם לשירות פעיל ברשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פרפראות.
פרפרת 1 : הצבת דמותו של שחקן הכדורסל הישראלי רב המוניטין מיקי ברקוביץ' (בן 63 היום) ב- Hall of fame של FIBA, דווקא מזכירה לי יותר את דמותו של איש הטלוויזיה אלכס גלעדי (בן 75 היום). היה זה אלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט וגם שדר הכדורסל המוביל שלה, האיש שהציב את מכבי ת"א במרכז הבימה הטלוויזיונית והתקשורתית בעונה האירופית הבלתי נשכחת ההיא של 1977 – 1976. אלכס גלעדי איש טלוויזיה ייחודי ורעיונאי מרשים כבר אז לפני 40 שנים, בעל כישרון של התוויית מדיניות שידור ו- תכנון יסודי זמן רב מראש (תכניתי וכלכלי), מיסוד וקביעת סטנדרטים גבוהים של הפקה, ויכולת הוצאה לפועל מן ה- תיאוריה למעשה, היה מי שתיעד את פועלה של מכבי ת"א בעונת האליפות האירופית ההיא. עונת 1977 – 1976 של מכבי ת"א זכורה לזִקְנֵי הדוֹר מפני ש- דָוִד מוֹשֶבִיץ יבד"ל (בנו של מַרְק מוֹשֶבִיץ ז"ל בעליו המשותף של "עלית" יחדיו עם אַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ ז"ל) הסכים להניח את אֶבֶן הַגוֹלֵל על חלומותיו של מיקי ברקוביץ להשתבץ ב- ליגת ה- NBA האמריקנית, ולהשיב אותו לחיקם של יו"ר המועדון שמעון מזרחי וקבוצתו מכבי ת"א לקראת עונת 1977 – 1976. כמובן בסיוע שָכָר הגון. מכבי ת"א הייתה בת מזל משום שבשורה האחורית שלה הסתתרו שני המסייעים שלה ומוקירי סמלה, האחד איש צנוע ונחבא אל הכלים בשם דָוִד מוֹשֶבִיץ, והשני גם הוא אדם עָנָיו שמתרחק מהכותרות, בשם אָבִי פִילוֹסוֹף. אולם מכבי ת"א הייתה בת מזל גם בגלל שהיה לה מנהל קבוצה בשם שמואל "שמלוק" מחרובסקי שראוי לתואר מיתולוגי. שמלוק מחרובסקי איתר בניו יורק – ארה"ב שחקן כדורסל אנונימי רזה וגבוה שהתנשא לקומה של 2.10 מ', העונה לשם אולסי פרי. הוא זיהה אותו כפוטנציאל. גם אולסי פרי ראה פעם את עתידו ב- NBA, אולם חבר למכבי ת"א לקראת עונת 1977 – 1976. מכבי ת"א הייתה שוב בת מזל משום שהיה לה את יו"ר המועדון שמעון מזרחי (חתן פרס ישראל) מנווט הקבוצה ולצִדוֹ את הגזבר – כלכלן הנאמן קבלן הבניין אריה ברנוביץ', ואת מאמנה דאז רלף קליין ז"ל. רלף קליין אדם יקר היה מוכשר לחבר חיבור אנושי בין שחקני הקבוצה ולהצעיד אותה לעבר התהילה. מכבי ת"א הייתה עוד פעם בת מזל באותה העונה ההיא של 1977 – 1976 מפני שאלכס גלעדי תיעד בהצלחה גדולה (טכנולוגית ותכניתית) את פועלה בחו"ל לבדו, בגפו (ללא מפיק, ללא טכנאי, וללא עוזר שדר ופרשן צמודים) בשני שידורים ישירים בלתי נשכחים, ב- 17 בפברואר 1977 ב- ווירטון עיירה שכוחת אל בדרום בלגיה שם ניצחה מכבי ת"א את אלופת ברה"מ צסק"א מוסקבה בתוצאה 79:91, וב- 7 באפריל 1977 בבלגראד בירת יוגוסלוויה הגדולה שם גברה מכבי ת"א במשחק הגמר של גביע אירופה לקבוצות אלופות על אלופת איטליה בתוצאה 77:78. בעוד ההפקה הטלוויזיונית ביום חמישי – 7.4.1977 בבלגראד של משחק הגמר על גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין מכבי ת"א לקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י ווארזה הייתה Multilateral אירופית תחת הפיקוח של ה- EBU (ה- Host broadcaster הייתה הטלוויזיה היוגוסלווית הציבורית JRT) הרי שההפקה הטלוויזיונית ב- 17.2.1977 ב- ווירטון הנידחת הייתה Unilateral, רק שלנו. מעלליו של אלכס גלעדי בווירטון ב- יום חמישי ההוא של 17 בפברואר 1977 בסיוע רשת הטלוויזיה הבלגית RTBF שכיסתה את המשחק מכבי ת"א – צסק"א מוסקבה 79:91, ראויים להערכה מקצועית רבה ומיוחדת. אני יודע על מה אני מדבר. אנוכי יודע היטב אודות מה אנוכי רושם וכותב. כבודו של מיקי ברקוביץ' במקומו מונח אולם הזיכרונות שלי לפני 40 שנים בשני האירועים ההם, מתמקדים דווקא באלכס גלעדי. איש טלוויזיה מיוחד ו- וורסטילי Super מוכשר. בלתי נשכח עבורי.
פרפרת 2 : המפסידה הראשית במשחק ה- Play off על הזכות להעפיל לאחד משמונת הבתים ב- Champions League בו הכניעה קבוצת מאריבור (עיר בצפון מזרח סלובניה) את הפועל באר שבע 0:1 איננה הקבוצה, גם לא המאמן שכולם קושרים לו כתרים מר ברק בכר, אלא ה- Owner אלונה ברקת. כעומק כיסה של האישה העשירה הזאת – כך עומק הכישלון והתבוסה הקשה בראשות המאמן שלה ברק בכר. הפועל באר שבע הפגינה ב- מאריבור רמת כדורגל מחורבנת.
פרפרת 3 : רמות ההפקה, העריכה, והתיעוד הנמוכים של "כאן" את השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 16 בא"ק של לונדון 2017 חפפו את כישרון צוות השידור שלה בראשות מירי נבו ומולי אפשטיין. שידור דַל של השדרנית המובילה ופרשנות כבויה נטולה כל כריזמה טלוויזיונית של הפרשן הצמוד שלה. מולי אפשטיין נשמע כמו תקליט עבר שחוק ושרוט שחוזר על עצמו. שאלה לעורכי ומפיקי "כאן" : שילמתם ל- IAAF זכויות שידורים עבור המפעל הנ"ל סכום לא קטן של 660000 (שש מאות ושישים אלף), הטסתם ללונדון צוות שידור מטעמכם, זה בסדר, אולם זה לא הכל היכן הכתבות ? היכן הראיונות שלכם עם גיבורי העלילה האתלטים והאתלטיות והמאמנים והמאמנות שלהם ? ו/או לפחות עם חלקם הנוצץ ? מדוע לא הוכנו סרטי אנימציה קצרים + גרפיקה וויזואלית כדי לתמוך את פרשנותו של מולי אפשטיין בנושאי הפיזיולוגיה והאנטומיה של בן האנוש + פרשנות אודות המכניקה של הא"ק ? מדוע לא הייתה כל התייחסות לאקלים הכלכלי – כספי שעוטף את פעילויות ה- א"ק הבינלאומית המקצוענית ברמתה הגבוהה מן היבטי החסויות העצומות באמצעות שילוט מסחרי האצטדיון האולימפי בלונדון בהיקפים חסרי תקדים ? מדוע לא היה שום אזכור של רמת הממון הנוגע ל- רכישת זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 16 ב- א"ק ע"י 200 רשתות טלוויזיה ורדיו בכל רחבי תבל ? חלפו הימים בהם שדרנית מובילה כושלת וגם בעלת קול לא רדיופוני ופרשן מוביל כבוי יכולים להוביל לבדם אירוע ספורט ענק, ממושך, ו- כל כך חשוב ללא סיוע העשרה מאסיבי של הרשת שלהם בתכנים תומכים. הצבתו של המנחה באולפן "כאן" אלי אילדיס ולצדו פרשן ה- Off tube גלעד וויינגרטן איננו הפתרון. לא הייתה שום קורלאציה בין איכות התמונה הנפלאה של לונדון 2017 לבין טיב הטקסט והמלל הרדוד שהפיקו מעצמם מירי נבו ומולי אפשטיין. צוות שידור משעמם. חשבתי פעם שהוא הרבה יותר טוב. אכזבה גדולה. אכזבה גדולה גם ממפיקי ועורכי "כאן". עסק עלוב. הפקה חלטוריסטית.
פרפרת 4 : נדמה לי שרבים מבינינו מכירים ביתרונותיו וגדולתו העיתונאית של מר רביב דרוקר (אולי למעט בנימין נתניהו שכינה אותו "…ה- גרויסע עיתואני…" אולם רביב דרוקר שם גם את אותו ראש הממשלה שלנו בכיס הקטן שלו). רביב דרוקר הוא איש כֵּן. אדם שעושה את חיי כאזרח מדינת ישראל למאושרים יותר, לבעלי ערך יותר. תמוה בעיניי מדוע שומר הסַף הזה רביב דרוקר רָץ להתפשט בפני מר יהודה נוריאל במוסף "7 לילות" של העיתון "ידיעות אחרונות" (יום שישי – 25 באוגוסט 2017). למה הוא רביב דרוקר צריך את זה ? מה מניע אותו ? הריאיון המשעמם והדַל הזה הוסיף אולי כמה נקודות למוניטין הרזה של מראיין השוליים הַלָזֶה, וצִמְצֵם את משקלו של המרואיין.
פוסט מס' 704. לא לקריאה, אלא לעיון וקריאה. הסיקור הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 3) ע"י חטיבת הספורט בפיקודי היווה תמרור דרכים ראשי וקרדינאלי ונקודת מפנה טלוויזיונית כבירה בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אולם רק בשעה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד ז"ל היוצא, המפקד העליון של צבאות השידור, האיש שביקש להשכיב את העַם בישראל לישון בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, פינה את מקומו ב- 1 באפריל 1984 לטובת מנכ"ל רשות החדש הנכנס אורי פורת ז"ל. אלוהי הטלוויזיה אהב אותי ושמר לי חֶסֶד נעורים. פוסט מס' 704. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017.
מבוא. זה היה מדהים (!). מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד החליט להשכיב את העם לישון בתקופת שידורי הטלוויזיה הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בין 01.00 ל- 07.00. הנימוק המגוחך היה פרי המצאה פתטי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שראה את עצמו כחבר ב- טריבונל הלאומי. למניפסט של המפקד העליון היה פירוש של ציווי כוחני היררכי : "…הציבור איננו צריך להתבדר בלילות. האומה צריכה לישון בלילה על מנת לקום רעננה בבוקר לקראת יום עמל חדש…". ציווי מגוחך. ברור שגערתי בו והתווכחתי עמו, "…תשמע אדוני המנכ"ל מה זה כאן ברה"מ הקומוניסטית…? אתה שַר הַשִידוּר ולא שַר הַשֵינָה…! הציבור בּוֹגֵר מספיק להחליט מה טוב לו… משימתך היא לשַדֵּר… להציע לוח שידורים אטרקטיבי… אין זה מתפקידך להשכיב את הַאוּמָה לישון… מה עוד שיותר מ- 1.000000 (מיליון) תלמידים וסטודנטים נמצאים בחופש הגדול שלהם…ואז שניתי שוב : אתה שַר הַשִידוּר – אינך שַר הַשֵינָה… מדובר בבדיחה…". נוצרה אמפליטודה בחדר הישיבות בלשכתו של מנכ"ל רשות השידור. השתררה דממה. יוסף "טומי" לפיד נעץ בי את מבטו והשיב לי בקצרה, משהו בסגנון הכוחני שלו, "…אל תתחצף…". שמשמעו, ככה אני רוצה וכַךְ גם יהיה. אלוהי הטלוויזיה אהב אותי ושמר לי חסד נעורים. מזימתו של יוסף "טומי" לפיד הופרה. ב- 31 במארס 1984 הורה ראש הממשלה יצחק שמיר ליוסף "טומי" לפיד לפנות את הַכֵּס הַרָם וב- 1 באפריל 1984 הושיב עליו את אורי פורת. מנכ"ל רשות השידור החדש אורי פורת קיבל בזרועות פתוחות את הצעתי וחוות דעתי אודות, "מדיניות השמיים הפתוחים עבור הציבור במדינת ישראל הנוגעים ל- 115 (מאה וחמש עשרה) שעות השידורים הישירים של המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס (12.8.1984 – 27.7.1984)", ושינה ב- 180 מעלות את עוללות הרעיון של קודמו יוסף "טומי" לפיד. הבנתי שאלוהי הטלוויזיה אוהב אותי ושומר לי חֶסֶד נעורים. בתקופת 16 הימים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 שידרנו ישיר 115 (מאה וחמש עשרה) שעות ובתוכן ובראשן את כל תחרויות הגמר ב- א"ק + שחייה + התעמלות מכשירים + משחקי הכדור. ממוצע יומי של 7.2 שעות בכל יום שידורים אולימפי. מסת השידורים האולימפית העיקרית ב- יולי / אוגוסט 1984 התרכזה מידי יום ביומו בין 23.00 שעון ישראל ל- 07.00 שעון ישראל.
1. שעון ישראל הקדים בקיץ 1984 את שעון לוס אנג'לס ב- 10 (עֶשֶר) שעות. כלומר בחצות הלֵיל שלנו, 00:00 שעון ישראל, הורו מחוגי שעון לוס אנג'לס על 14.00 (שתיים אחה"צ). כל תחרויות הגמר הגדולות והפופולאריות של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ב- א"ק + שחייה + התעמלות + משחקי הכדור לרבות טקסי הפתיחה והנעילה נערכו בין 01.00 שעון ישראל לבין 08.00 שעון ישראל.
2. לאחר מאמצי הפקה יסודיים, אינטנסיביים, וממושכים שלי חובקי עולם – טכנולוגיים, לוגיסטיים, וכספיים קדחתניים בני שנתיים ימים – הנוגעים לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את האולימפיאדה ה- 23 במניין הזמן החדש, זאת של לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984), מודיע לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הודעה רשמית, כלהלן : "אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' נמשכת 16 ימים. תשעה ימים מתוכם אני מאשר לך לשדר ישיר שעתיים ביממה מ- 23.00 עד 01.00. שבעה ימים נוספים אני מאשר לך לשדר מ- 23.00 עד 02.00. אתה תחליט על הימים…", והוסיף מייד, "…העם צריך לישון בלילה ואיננו זקוק לבידור ספורטיבי, מפני שבבוקר הוא צריך להשכים ליום עבודה…את השאר תקליט ותתקצר לשעת שידור יומית בין 20.00 שעון ישראל לבין 21.00 שעון ישראל עד "מבט"…". ברור שניתרתי ממקומו והדפתי אותו ממקומו בעודי אומר לו ברוגזה כלהלן : "…אתה מנכ"ל רשות השידור ואתה נשמע פתטי…אתה שַר הַשִידוּר ולא שַר הַשֵינָה של האומה הישראלית…אין זה תפקידך להשכיב את העַם לישון…מוטלת עליך החובה כמנכ"ל רשות השידור להציע לעַם היושב בציון תוכנית שידור אולימפית מכסימאליסטית החופפת את מדיניות השידור האולימפית שאנוכי תכננתי עבורך במשך שנתיים וחופפת את זאת של מרבית רשתות הטלוויזיה של הרשתות המאוגדות ב- EBU…העם בוגר להחליט מה טוב בשבילו, לצפות בשידורים האולימפיים ו/או ללכת לישון…מה עוד ש- 1.000000 (מיליון) תלמידים וסטודנטים נמצאים החופש הגדול, ומה עוד שאתה משלם טבין ותקילין גלובאלית (!) עבור זכויות השידורים ועבור השימוש בשירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שאתה משלם ל- EBU, ול- Host broadcaster האמריקני רשת הטלוויזיה ABC, וגם בעבור שירות הלוויינים הבינלאומי שנושא את סיגנל השידורים האולימפיים מלוס אנג'לס לאירופה וישראל…". יוסף "טומי" לפיד התבונן בי כמה שניות ואז השיב לי נוכח הפורום ההוא שחזה בוויכוח בין שנינו במגרשו הביתי ב- לשכת המנכ"ל שלו בבניין "כלל" בירושלים, ואמר את שתי המילים הללו, "אל תתחצף…".
3. אלוהי הטלוויזיה אהב אותי ושמר לי חסד נעורים. ב- 1 באפריל 1984 החליט ראש הממשלה יצחק שמיר לא להאריך את כהונתו של יוסף "טומי" לפיד ולמנות תחתיו מנכ"ל רשות שידור חדש בשם אורי פורת. השאר כפי שאומרת הקלישאה, היסטוריה.
כלכלה טלוויזיונית יקרה וטכנולוגיה מורכבת לרבות תקשורת לוויינים בינלאומית. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 3).
באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984) ניצבתי לראשונה בשטח, בלוס אנג'לס עצמה, בתפקיד עורך ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מטעמו של הטריאומוויראט מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער, ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. זאת גם הייתה האולימפיאדה הראשונה של שלושת הבוסים שלי שנשאו בתפקידם המרכזי בעת ההיא, אם להוציא מהחשבון את המשחקים האולימפיים הקודמים של מוסקבה 1980 שסוקרו וכוסו Off tube מהאולפן בירושלים בשל החֶרֶם. קודם לכן ניהלתי את שתי ההפקות הבינלאומיות של שני המונדיאלים, הטורנירים של משחקי גביע העולם בכדורגל, בארגנטינה 1978 וספרד 1982 – אך אולימפיאדה היא דבר אחר ושונה לחלוטין. זוהי הפקת הטלוויזיה המורכבת והמסובכת ביותר בעולם וגם היקרה ביותר. טורניר גמר גביע העולם בכדורגל או כפי שהוא מכונה "מונדיאל" (Mundial) מייצר 160 שעות שידור עבור הטלוויזיה. האולימפיאדה כ- 4000. % 2500 יותר.
ליוסף "טומי" לפיד הוענקה הזדמנות לשַדְרֵג את ההפקה הישראלית לעומת אלה של אולימפיאדות מינכן 1972 ומונטריאול 1976 אך הוא כרגיל היסס. ככל שהדברים נגעו לשידורי ספורט של אירועים בינלאומיים גדולים בטלוויזיה שדרשו תקציבים גדושים, נבעת ותמיד התלבט ופסח על הספים. פקפק והיה נבוך. הייתי לידו ועֵד כמה קשה היה לו להחליט. ההיסטוריה שלו לא הייתה טלוויזיונית. הוא לא היה מנהיג של מהפכות שידור טלוויזיוניות גרנדיוזיות. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל היה עיתונאי מעיתון "מעריב" שראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך זְבוּלוּן הָמֵר הטילו עליו ב- 1 באפריל 1979 את תפקיד מנכ"ל רשות השידור במקום יִצְחָק לִבְנִי ז"ל. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא היה המועמד המועדף ע"י ממשלת הליכוד למשרה הרמה. מזכיר הממשלה אַרְיֵה נַאוֹר הציע תחילה לתפקיד את המחזאי והסטיריקן אֶפְרָיִם קִישוֹן אך זה סירב ואמר שהוא מכיר מישהו שיעשה את זה טוב ממנו. הוא התכוון לחברו וידידו יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. "מעריב" היה מערכת כלכלית צנועה וקטנטונת בהשוואה לרשות השידור. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד הגיע לניהול רשות השידור בת 2000 (אלפיים) עובדים מאוריינטציה כספית מצומצמת של עיתון. הוא נרתע באופן שיטתי ממבצעי טלוויזיה גדולים ומורכבים שדרשו הפעלת כמות גדולה של כוח אדם, מפיקים, אנשי שידור, טכנאים, ואנשי הדירוג המשולב, ועמם שימוש בטכנולוגיה מרובה ויקרה מסוגים שונים. לא כל שכן כשמדובר באירועי ספורט בינלאומיים שם אתה נדרש לשלם גם בעד זכויות שידורים. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה זה שביטל את תחרות שירי הארו – וויזיון ב- 1980 שאמורה הייתה להיערך שוב בישראל בעקבות זכייתה של גלי עטרי ולהקתה חלב ודבש בתחרות הזמר האירופית שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים ב- מוצ"ש של 31 במארס 1979. תחרות השירים האירופית הבינלאומית הפופולארית הזאת הועברה אז לפני 38 שנים בשידור ישיר מרהיב ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית בישראל ובכל אירופה בעידן ההוא של יצחק לבני ז"ל וארנון צוקרמן יבד"ל. המפיק היה אלכס גלעדי והבימאי יוֹסִי צֶמַח ז"ל. יוסף "טומי" לפיד ביטל זאת בטענה שכספי הרשות דרושים למטרות רציניות יותר משירי האֵרוֹ – וִויזְיוֹן. בקיץ 1980 גער יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד באַלֶכְּס גִלְעָדִי על הפקת הטלוויזיה של שידורי ווימבלדון בהשתתפות הטניסאי הישראלי שלמה גליקשטיין אותה חשב לפומפוזית ואת אלכס גלעדי ל- פומפוז. אלכס גלעדי איש טלוויזיה בחסד עליון שידר ישיר מלונדון את המשחק של האלוף השוודי בְּיוֹרְן בּוֹרְג נגד שלמה גליקשטיין בעוד יוסף "טומי" לפיד מתנפל על מנהל מחלקת הספורט בטענה שהוא מבזבז כספי ציבור. ההתנגדות שלו הפכה לריטואל כמו של שַר האוצר יגאל הורוביץ שאמר, "אין לי…". ב- 1982 ביקש להפיק בקטן את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. תמיד תהיתי מה מניע וגורם לאיש חכם ומוכשר ברמתו ובתפקידו הרָם לנהוג בהססנות ובקמצנות, ההפך ממנהיגי טלוויזיה דגולים. הוא הגיע לרשות השידור מעולם אחר. ב- 1983 שנה בטרם המשחקים האולימפיים נשבה כבר רוח אחרת בין כתלי רשות השידור. אווירה ללא תנופה. ארנון צוקרמן, מוטי קירשנבאום ז"ל, דן שילון, ירון לונדון, ואלכס גלעדי לא היו שם עוד. טוביה סער כיהֵן כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית באותה העֵת ויאיר שטרן היה מנהל חטיבת החדשות, אך יוסף "טומי" לפיד בלם בדומיננטיות שלו את שניהם. האמת הוא עשה זאת ללא כל מאמץ. הוא העריך שאני חותר להפקה מורכבת ויקרה הגדולה ממידותיה של רשות השידור ואִפְשֵר לי להפיק ולנהל את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בצורה מוגבלת ומצומצמת. באופן לא מפתיע התעלם מאופציית מימון חלק מהשידורים באמצעות שקופיות חסות. ב- 1 באפריל 1984 התמנה אורי פורת למנכ"ל רשות במקומו של יוסף "טומי" לפיד שהלך הביתה, והפך את הקערה על פיה. מזימתו של יוסף "טומי" לפיד הופרה. אך בַּל אקדים את המאוחר.
פיטר יוברות' (Peter Ueberroth) יו"ר הוועדה המארגנת האמריקנית של המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984).
האולימפיאדה ה- 23 של העת החדשה נערכה בלוס אנג'לס ביולי – אוגוסט 1984 והייתה משובחת למרות החֶרֶם הסובייטי ושל כל מדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה לרבות קובה כמעשה תגמול לחֶרֶם הטיל השיא ארה"ב ג'ימי קרטר על אולימפיאדת מוסקבה 1980. השגשוג המדהים של משחקי לוס אנג'לס 1984 נבע מהכנות מדוקדקות בנות חמש שנים וחצי של הוועדה המארגנת האמריקנית LAOOC (ראשי תיבות של Los Angeles Olympic Organizing Committee) וארגון מדויק וקפדני ביותר ארוך טווח בראשות נשיא מוכשר בצורה יוצאת דופן פִּיטֶר יוּבֶּרוֹת' (Peter Ueberroth) ויו"ר הוועדה פאול זיפרן (Paul Ziffren). בצדה התקיימה עבודת טלוויזיה מודרנית, עשירה, ומקיפה של חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בראשות נשיאה רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) סעיף [1]. רשת ABC כיסתה את המשחקים עבור צופי הטלוויזיה בארה"ב ושימשה במקביל גם Host broadcaster בינלאומי של סיגנל השידור עבור כל רשתות הטלוויזיה מהעולם. באולפני חברת הסרטים הישנה "קולומביה" ברובע הוליווד הקימו מהנדסי ABC את מרכז השידורים הבינלאומי האולימפי של הטלוויזיה והרדיו, ה- IBC (ראשי תיבות שלInternational Broadcasting Center). לוס אנגל'ס הייתה העיר השלישית בהיסטוריה של ה- מאה ועשרים שאירחה פעמיים את המשחקים האולימפיים , ב- 1932 ועכשיו ב- 1984. קדמו לה פאריס שאירחה את המשחקים ב- 1900 ו- 1924, לונדון ב- 1908 ו- 1948, וגרמניה בשנים 1936 בברלין ו- 1972 במינכן.
כרגיל כמעט גיוס והבאת המשחקים ללוס אנג'לס ב- 1984 נעשתה ע"י כמה אמרקינים משוגעים לדבר. כבר ב- 1939 עוד בטרם מלחמת העולם ה- 2 נוסדה בדרום קליפורניה וועדת ספורט SCCOG (Southern California Committee for the Olympic Games שביקשה להביא שוב את המשחקים ללוס אנג'לס לאחר קיומם המוצלח ב- 1932. הדבר לקח זמן רב מפני שבמאבק הפנים האמריקני העדיף הוועד האולימפי האמריקני USOC (ראשי תיבות של United States Olympic Committee) תמיד את דטרויט ומישיגן על פני לוס אנג'לס כערים אמריקניות המועמדות לארח את המשחקים האולימפיים. לוס אנג'לס זכתה בתחרות בארה"ב רק בעשור ה- 70 של המאה הקודמת והייתה מועמדת אמריקנית לאירוח המשחקים האולימפיים רק ב- 1976 ו- 1980. כזכור פסח הוועד האולימפי הבינלאומי IOC (International Olympic Committee) אחרי מלחמת העולם ה- 2 על ההצעות האמריקניות והטיל את אירוח האולימפיאדות ב- 1948 על לונדון, ב- 1952 על הלסינקי, ב- 1956 על מלבורן, ב- 1960 על רומא, ב- 1964 על טוקיו, ב- 1968 על מכסיקו, ב- 1972 על מינכן, ב- 1976 על מונטריאול, ב- 1980 על מוסקבה. לוס אנג'לס זכתה סוף כל סוף לאישור USOC (הוועד האולימפי האמריקני) בראשות הנשיא רוברט קיין (Robert Kane), מנכ"ל הוועד האולימפי האמריקני דון מילר (Don Miller), וחבר הוועד האולימפי הבינלאומי והאמריקני ג'וליאן רוזוולט (Julian Roosevelt). העיר הפכה מועמדת לארח את אולימפיאדת 1984 בהתמודדות הפנים אמריקנית שהתקיימה בקולוראדו ספרינגס ב- 25 בספטמבר 1977.
טקסט תמונה : רוברט קיין (Robert Kane) נשיא הוועד האולימפי האמריקני ב- 1984. (באדיבות LAOOC).
מאמצי הזכייה הבלתי נלאים למען אירוח המשחקים ב- 1984 בלוס אנג'לס הובלו ע"י נשיא SCCOG ג'ון ארגיו (John Argue) וראש עיריית לוס אנג'לס תום בראדלי (Tom Bradley) . המימון הכספי העצום נעשה ע"י SCCOG ואנשי עסקים פרטיים בקליפורניה. הקונגרס האמריקני התגייס ואישר פה אחד ב- 1977 תמיכה כספית בארגון המשחקים האולימפיים ב- 1984 בלוס אנג'לס. ב- 18 במאי 1978, בישיבה ה- 80 של IOC באתונה, החליט הוועד האולימפי הבינלאומי באופן ארעי וכפוף לכמה סעיפים כספיים כי לוס אנג'לס תארח את המשחקים האולימפיים של 1984. ב- 30 באוגוסט 1978 אישר הוועד הפועל (Executive Board) של IOC בפגישתו בלוֹזָאן (Lausanne) את קיום האולימפיאדה ה- 23 בלוס אנג'לס 1984. 75 אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי הצביעו בעד ההסכם הזמני שנחתם ב- 18 במאי 1978 באתונה והודיעו כי הם מצדדים בעד קיום האולימפיאדה בלוס אנג'לס, 3 התנגדו, 6 נמנעו, ואחד לא השתתף בהצבעה. ב- 12 באוקטובר 1978 אישרה מועצת עיריית לוס אנג'לס את ההסכם עם IOC.
ב- 20 באוקטובר 1978 נחתם ההסכם הסופי בין העיר לוס אנג'לס לבין IOC בבית הלבן בוושינגטון (בחדר ע"ש פראנקלין דילאנו רוזוולט). ההסכם נחתם ע"י תום בראדלי ראש עיריית לוס אנג'לס והלורד מייקל קילאנין (Lord Michael Killanin) נשיא IOC עם נשיא SCCOG ג'ון ארגיו, ראש מועצת עיריית לוס אנג'לס ג'ון פרארו (John Ferraro), אנטון קאלייה (Anton Kalleia), המנכ"לית הוותיקה של IOC גב' מוֹנִיק בֵּרְלִיוֹ (Monique Berlioux מצרפת, שחיינית גב בעברה שנטלה חלק באולימפיאדת לונדון 1948והעפילה שָם לשלב 1/2 הגמר), נשיא USOC רוברט קיין, ומנכ"ל USOC דון מילר. בעת חתימת ההסכם היה נוכח בחדר נציגו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, ג'ק ווטסון (Jack Watson). באותו הלילה של 20 באוקטובר 1978 הודלק הלפיד האולימפי בעיר לוס אנג'לס והחלה הספירה לאחור. ב- 26 במארס 1979 התמנה פיטר יוברות' בן 45 איש עסקים ברוך כישרון לנשיא הוועדה המארגנת של המשחקים (LAOOC) ולצדו היו"ר פאול זיפרן בן 66. למנכ"ל הוועדה המארגנת נבחר הארי יוּשֶר (Harry Usher) בן 44. נותרו 1951 ימים עד לטקס הפתיחה של המשחקים ב- 28 ביולי 1984.
פיטר יוברות' הרכיב וועדה מארגנת בת 61 חברים. שליש מהם נמנו על הוועד הפועל שלה (Executive Committee). פילוסופיה כלכלית ברורה כיוונה את דרכו של פיטר יוברות'. המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984 ימומנו ע"י הסקטור הפרטי מבלי להזדקק לסובסידיות ממשלתיות ומבלי להכביד כלל על משלם המסים המקומי. הרעיון המרכזי והיסודי היה להפוך את מתקני הספורט של העיר לוס אנג'לס ומחוז לוס אנג'לס (Los Angeles County) הקיימים, ולשפרם, כדי להפכם לקומפלקס אולימפי שימושי. לא עלה בדעתה של הוועדה המארגנת להשקיע בבניין קומפלקס אולימפי חדיש כדי לא להיכנס להוצאות מטורפות מיותרות ועל מנת שלא לחזור על שגיאתו של ראש עיריית מונטריאול ב- 1976 זָ'אן דְרָאפּוֹ. יתירה מזאת. פיטר יוברות' הבטיח כי בתום משחקי לוס אנג'לס 84 יועמדו כל המתקנים המשופרים לרשות הקהילה בלא תמורה. הוועדה המארגנת הקימה שלושה מתקני קליעה של חץ וקשת. היא מיסדה עשרה מסלולי א"ק חדישים עשויים טרטאן, ראשית דבר באצטדיון האולימפי המרכזי ה- Coliseum, וגם בעוד עשרה מוסדות חינוך גבוהים בעיר. היא שיפצה את ה- Coliseum שם עמדו להיערך טקסי הפתיחה והנעילה האולימפיים ותחרויות הא"ק והבריקה ללא הכר את בריכת השחייה של אוניברסיטת USC בה ייערכו תחרויות השחייה, השחייה הצורנית, הקפיצות למים ממקפצה 3 מטרים וממגדל 10 מטרים, ומשחקי הכדור מים. הוועדה מארגנת הקימה אדמיניסטרציה בינוי חדשה באוניברסיטת UCLA שם ייערכו תחרויות ההתעמלות הספורטיבית (Artistic) והאומנותית (Rhythmic). הוועדה המארגנת הקימה ב- UCLA מעבדה חדשה לרפואת ספורט.
ב- 4 במארס 1983 יצא פיטר יוברות' בהצהרה כלכלית נוספת : "LAOOC תשלם עבור כל השירותים שהעניקה לה הממשלה הפדראלית אך לא תשלם עבור שירותים שהיא לא הזמינה או דרשה". LAOOC שילמה לממשלה הפדראלית החזרי מסים בגובה של 231.000000 (מאתיים שלושים ואחד מיליון) דולר אך זכתה להכנסות בגובה של 282.000000 (מאתיים שמונים ושתיים מיליון) דולר בגין הפעילויות האולימפיות שלה בכל מחוזותיה של לוס אנג'לס . היה ברור כי נשיא LAOOC פיטר יוברות' הוא כלכלן מבריק.
דרום קליפורניה (Southern California) השקיעה במשך חמש שנים וחצי מאז אוקטובר 1978 ועד יולי 1984 בתשתיות לקראת האולימפיאדה סכום של 3.300000000 (שלושה מיליארד ושלוש מאות מיליון) דולר שכלל בתוכו החזר מסים בגובה של 231.000000 (מאתיים שלושים ואחד מיליון) דולר לממשלה הפדראלית ו- 179.000000 (מאה שבעים ותשע מיליון) דולר למדינת קליפורניה. במשך חמש וחצי שנים של תקופת ההכנות הללו נוצרו 68.000 (שישים ושמונה אֶלֶף) מקומות עבודה חדשים ב- קליפורניה. תוכנית המשחקים האולימפית כללה את מקצועות הספורט הבאים לגברים ונשים : חֵץ וקשת, א"ק, כדורסל, אגרוף, קָנוּ , אופניים, רכיבה על סוסים, סיוף, כדורגל, התעמלות מכשירים ספורטיבית (לגברים + נשים) והתעמלות אמנותית (רק נשים), כדוריד, הוקי שדה, ג'וּדוֹ, קרב חמש מודרני, חתירה, קליעה למטרה, שחייה, כדורעף, הרמת משקלות, היאבקות, ושיוט. לתוכנית המשחקים נלוו שני אירועים Demonstration חדשים (ביניהם בייסבול) במסגרת חשיפה אולימפית שעתידים להיכנס לתוכנית הרשמית של המשחקים באולימפיאדת סיאול 1988.
טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. איור 23 ענפי הספורט שמתחלקים לעשרות רבות של מקצועות משנה. אופי ה- Logo’s מזכיר את אלו של אולימפיאדת מינכן 1972. (באדיבות LAOOC).
בתום אולימפיאדת לונדון 1908 אמר מייסד המשחקים הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין, "…המשחקים האולימפיים צריכים להכיל בתוכם יותר מקצועות אתלטיים , הם צריכים להיות יותר מכובדים, יותר דיסקרטיים, ומעל לכול יותר זולים…". פיטר יוברות' הצהיר לאחר מינויו לנשיא הוועדה המארגנת הצהרה אולימפית חד משמעית מעניינת, כלהן : "…הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 תלך בעקבותיו של מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין לתפארת התנועה האולימפית ולמען עולם טוב יותר…".
שלושה שבועות לאחר תום אליפות העולם בא"ק של הלסינקי התכנסנו ב- 5 בספטמבר 1983 בלשכתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בבניין "כלל" בירושלים כדי לקבוע את מסגרת השידורים הסופית של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 וההיערכות הכלכלית – כספית – מקצועית לקראתה. בפגישה החשובה שנמשכה כארבע שעות נוכחו המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל, המשנה שלוֹ רון נחמן ז"ל (היה ראש עיריית אריאל וח"כ לשעבר מטעם "הליכוד"), שַר הכספים של רשות השידור הסמנכ"ל יוחנן צנגן, יועץ המנכ"ל נקדימון "נקדי" רוגל, הבוס הישיר שלי יאיר שטרן שכיהן בתפקיד מנהל חטיבת החדשות, הבוס הישיר של יאיר שטרן טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ריימונד לוי מנהל חטיבת הביצוע, ומיכה לויירר מומחה הקוֹל והתקשורת בהא הידיעה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים ההן. בעת ההיא היה מיכה לויירר האיש המוביל בתחום הקונקרטי הזה. האחד והיחיד. מנהל מחלקת הקול וידען בינלאומי ב- Sound ותקשורת שידור בינלאומית.
טקסט תמונה : אוקטובר 1988. סיאול. בתום אולימפיאדת סיאול 1988. מר מיכה לויירר (מימין) ואנוכי (משמאל) בסיום המשחקים האולימפיים ובסיומו של חודש עבודה מורכב ומסובך מאוד, אינטנסיבי בצורה מטורפת, בו ישנתי רק שעתיים בכל לילה. הוא מר מיכה לויירר ו- מר עקיבא מלמד היו בשעתו מייסדי מחלקת הקול והתקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית ונחשבו לטובי הטכנאים שלנו בכל הזמנים. הערה שלי : מאוחר יותר קמו להם למיכה לויירר ועקיבא מלמד שני יורשים צעירים מצוינים שלא נפלו מהם ברמתם בשום תחום של Sound, של Audio, של תקשורת בינלאומית של קווי שידור 4W ו- ISDN, בדמותם של סעדיה קאראוואני ויוסי ששון. אף שניהם בלתי נשכחים עבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : 17 בספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. דקות ספורות בטרם טקס הפתיחה והשידור הישיר הראשון שלנו מסיאול 88' לאולפנים בירושלים. זוהי עמדת הניהול, הפיקוד, והתקשורת שלי במשרד ההפקה שלנו ב- IBC בסיאול 88'. אנוכי (משמאל) מרים כוס לחיים עם שני מפקחי הקול והתקשורת המצוינים שלי, סעדיה קאראוואני (במרכז) ויוסי ששון (מימין) כאות וסמל להצלחת ההפקה הטלוויזיונית הרחוקה, הממושכת, והמורכבת והמסובכת שכללה בתוכה 132 שעות שידורים אולימפיים ישירים בתקופת זמן של 17 ימים בין 17.9.1988 ל- 2.10.1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : יוני 1996. לונדון. זוהי מפקדת הניהול, ההפקה, והתקשורת שלי ב- IBC במשרדי חברת Reuters בלונדון בעת הפקת מבצע הטלוויזיה שלנו שעסק בסך של 31 שידורים ישירים של כל משחקי אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (Euro 96). אנוכי משמאל עם מהנדס הקול והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 סעדיה קאראוואני (מימין). איש הנדסה ברמה בינלאומית גבוהה ביותר. סעדיה קאראאואני הוא אישיות בלתי נשכחת עבורי. הערה שלי : שני ציוותי השידור המובילים שלי ב- Euro 96 כללו את השדר מאיר איינשטיין ז"ל ולצדו הפרשן אבי רצון, והשדר זוהייר בהלול (היום חבר כנסת מטעם מפלגת "המחנה הציוני") והפרשן חיים ברעם. מנכ"ל רשות השידור ב- Euro 96 היה מוטי קירשנבאום ז"ל. מנהל ערוץ 1 היה יאיר שטרן. מנהל חטיבת החדשות היה דוד "דודו" גלבוע. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת (בתוספת מילות הערכה של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז חיים יבין) בתום הפקת המבצע הטלוויזיוני המורכב והמסובך שכלל בתוכו 132 שעות השידורים הישירים של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
מילדוּת גדלתי על גיבורי הספורט המופלאים ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר, פָּאבוֹ נוּרְמִי, גֶ'סִי אוֹאֶנְס, אֶמִיל זָטוֹפֶּק, המתאגרף ג'וֹזֶף לוּאִיס בָּארוֹאוֹ (Joseph Louis Barrow) הנודע בשמו ג'וֹ לוּאִיס – "המַפְצִיץ הַחוּם", ומאוחר יותר גם על המתאגרף מוּחָמַד עָלִי (שמו הקודם היה קָאסְיוּס מַארְצֶלוּס קְלֵיי). באולימפיאדת סיאול 1988 הגו שני אנשי טלוויזיה מהחשובים בזמננו מר אלכס גלעדי (בן 75 היום) סגן נשיא בכיר ב- NBC והספרדי מר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוּ (בן 77 היום) אחד משני ראשי הקבוצה המבצעית של EBU בעת ההיא במשחקים האולימפיים בסיאול 1988 (השני היה הנורווגי יארלה הויסאטר) יחדיו עם ה- Host broadcaster המקומי קבוצת הטלוויזיה SORTO (ראשי תיבות של Seoul Olympic Radio Television Operations) – את רעיון הכיסוי הטלוויזיוני המקסימלי : כל הספורטאים והספורטאיות הנוטלים חלק במשחקים האולימפיים של סיאול 88', יצולמו ע"י מצלמות הטלוויזיה של SORTO, לא משנה באיזה ענף ספורט, וכן, אין התיעוד מותנה באיכות התוצאות וההישגים של המשתתפים. SORTO, מנהיגות איגוד השידור האירופי של ה- EBU, ופועלו של אלכס גלעדי כיו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF אפשרו לי כמנהל ומנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית להעביר מידע טלוויזיוני בן 132 (מאה שלושים ושתיים) שעות בשידורים ישירים מאולימפיאדת סיאול 88' לאולפנים בירושלים במשך 17 (שבעה עשר) ימי המשחקים האולימפיים – אפילו ללא שגיאה אחת.
טקסט מסמך : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים בן 132 שעות של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואשש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1988. מכתב ההערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים בן 132 שעות של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הצגתי לפני הגברדיה הנכבדה את המפה הבינלאומית של מבנה זכויות השידורים שמשלמים איגודי השידור הבינלאומיים רשתות הטלוויזיה בעבור רישיון שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, ואת ההיערכות הטכנולוגית והלוגיסטית של איגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) לקראתם. במקביל פרשתי את כוונות השידור שלי ואת ההשתלבות הטכנולוגית והלוגיסטית שלנו בתוך מסגרות השידור של ה- EBU. עלות זכויות השידורים של הטלוויזיה הישראלית הייתה קבועה במסגרת החוזה בין ה- EBU לוועד האולימפי הבינלאומי IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee) ועמדה על כ- 200000 ( 200 אֶלֶף) דולר. בין אם נשדר שעה אחת מאולימפיאדת לוס אנג'לס ובין אם נשדר משם מאתיים שעות. גם עלות ההשתתפות שלנו בשידורי המערכת הלוויינית ה- Multilateral הנושאת את סיגנל השידור מלוס אנג'לס 84' לאירופה הייתה קבועה. אלה הם נהלי ה- EBU. הסעיפים העיקריים היקרים בהפקה שמרכיבי העלויות שלהם היו תחשיבים משתנים על פי כמות ההזמנה כללו את שכירת עמדות שידור באִצטדיונים השונים (עלות עמדות שידור באצטדיון האולימפי ב- Coliseum Memorial, בריכת השחייה (בריכה פתוחה לא מקורה) באוניברסיטת USC, ובהיכל ההתעמלות של אוניברסיטת UCLA עמדה על 16200 (שישה עשר אלף ומאתיים) דולר לרבות שכירת קווי שידור, לרבות מיסוד מערכת טלפונית מקומית ובינלאומית, וכן הקמת משרד שידורים, הפקה, ותקשורת ב- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי של הטלוויזיה בלוס אנג'לס), ושיגור צֶוֶות צילום (פילם) לצורך כיסוי 33 ספורטאי משלחת ישראל הנוטלים חלק במשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 84'. הערה שלי : הנהלות רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית טרם הכניסו לשימוש ב- 1984 את ערכות הצילום במצלמות ה- ENG (ראשי תיבות של Electronic News Gathering) בהן השתמשו ציוותי הצילום של רשתות הטלוויזיה המודרניות, כבר מאז אולימפיאדת מינכן 1972.
זכויות השידור של כלל ה- EBU עבור אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' תפחו לממדים שלא הכרנו קודם לכן, ועמדו עכשיו על סכום של 19.800000 (תשעה עשר מיליון ושמונה מאות אֶלֶף) דולר. זה היה תהליך בלתי נמנע. אפילו ברה"מ הקומוניסטית התאהבה בכסף והתגלתה כמעצמה קפיטליסטית ככל שנגעו הדברים לרכישת זכויות השידורים של מוסקבה 1980. ה- EBU שילם (יחד עם רשתות הטלוויזיה של ניו-זילנד NZTV והפיליפינים PTV 4) תמורת זכויות השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 1980 סכום של 5.950000 (חמישה מיליון ותשע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר. עלייה מתונה לעומת אולימפיאדת מונטריאול 76' שם הִפְקִיד ה- EBU (בעסקה משותפת יחד עם רשתות הטלוויזיה של מדינות יפן אוסטרליה, ניו-זילנד, והפיליפינים) בקופת הוועד האולימפי הבינלאומי תשלום בסדר גודל של 4.550000 (ארבעה מיליון וְחמש מאות וחמישים אֶלֶף) דולר. הסובייטים התייחסו בעדינות ורגישות ל- EBU אך בתובענות נוקשה כלפי האמריקניים. הם ניצלו את הלהיטות העצומה של שלוש הרשתות הטלוויזיה הגדולות האמריקניות לשלם כמעט כל סכום שיידרש עבור זכויות השידורים. לבסוף ABC ו- CBS פרשו מהמירוץ הטלוויזיוני, ו- NBC זכתה בבכורה תמורת 87.500000 (שמונים ושבעה מיליון וחצי) דולר.
נשיא חטיבת הספורט והחדשות של ABC רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) המנוח כתב בזיכרונותיו [2] בספרו "ROONE", כלהלן : "… במהלך התִּמְחוּר של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ובעת המו"מ על גובה זיכיון השידורים ביקשו אנשי המשא ומתן הסובייטים לראות אותנו שלוש הרשתות הגדולות ABC, ו- CBS, וכן NBC, כ- שלושה עקרבים מתקוטטים בתוך בקבוק. כשהסתיימה מלחמת הזכויות של מוסקבה 80' הוברר כי שתי רשתות טלוויזיה אמריקניות הוטלו פרקדן על זירת המאבק כשהֵן מובסות, והרשת המנצחת NBC סיימה את המאבק עייפה ומותשת…". כזכור מנע החֶרֶם הפוליטי האמריקני של הנשיא ג'ימי קרטר את סיקור אולימפיאדת מוסקבה 1980 בידי רשת NBC.
הסכמתן של רשתות הטלוויזיה בעולם ובראש וראשונה ABC האמריקנית לשלם מחירים אסטרונומיים עבור זכויות השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' היוותה נקודת מפנה כספית חדשה ועליית מדרגה. לא אחת, כמה בבת אחת. המחירים זינקו לשמיים ותעשיית הטלוויזיה הפכה ליקרה. ה- EBU בו חברה גם רשות השידור נדרש ע"י IOC ובתיאום עם הוועדה המארגנת האמריקנית של משחקי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, LAOOC (ראשי תיבות של Los Angeles Olympic Organization Committee) בראשותו של הנשיא פִּיטֶר יוּבֶּרוֹת' (Peter Ueberroth) לשָלֵש ולרַבֵּע את מחיר הזכויות עבור אולימפיאדת לוֹס אנג'לס 84' בהשוואה לסדר הגודל של התשלומים עבור זיכיונות השידור של שתי האולימפיאדות הקודמות, של מוסקבה 80' ומונטריאול 76'. הערה שלי : נשיא IOC המכהן בשנים 1980 – 1972 היה האירי הלורד קילאנין (Killanin, נבחר לתפקידו הרם לאחר אולימפיאדת מינכן 1972. בתום אולימפיאדת מוסקבה 1980 נבחר הספרדי חואן אנטוניו סאמראנש לנשיא IOC.
פיטר יוברות', ג'ון ארגיו נשיא SCCOG, ומפיק הטלוויזיה דייויד וולפר (David Wolper) (ג'ון ארגיו ודייויד וולפר נמנו על 22 החברים בוועד הפועל של הוועדה המארגנת) היוו את הצוות שניהל את המו"מ על זכויות השידורים האולימפיות וזכה להישגים מפליגים. ב- 26 בספטמבר 1979, חמש שנים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , חתם פיטר יוברות' בנַגוֹיָה – יפן על הסכם מדהים וחסר תקדים בהיקפו עם רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בו LAOOC מעניקה ל- ABC את זכויות השידורים באופן בלבדי תמורת סכום שיא של 225.000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר. רון ארלדג' בעל מסורת השידורים האולימפית ברשת הטלוויזיה ABC ביקש להימנע ממכרז ומעימות עם NBC ו- CBS. הוא אמר לפיטר יוברות' "…לא תצטער על כך…" והבטיח לנשיא הוועדה המארגנת להעניק לו בבוא העת הצעה כספית שלא יוכל לסרב לה. רון ארלדג' עמד בדיבורו. גרף התשלומים עבור זכויות השידורים האולימפיות נסק באופן דרמטי. צריך להבין כי רון ארלדג' שילם שמונה שנים קודם לכן, ל- COJO (הוועדה המארגנת של אולימפיאדת מונטריאול 1976) תמורת זיכיון השידורים הטלוויזיוני ההוא, תשלום של 25.000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה לוועדה המארגנת של אולימפיאדת מוסקבה 1980 עבור זכויות השידורים סכום של 85000000 (שמונים וחמישה מיליון) דולר. ועכשיו לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ניאותה רשת ABC לשלם ל- IOC ולוועדה המארגנת האמריקנית בראשות פיטר יוברות' סכום זכויות שידורים מדהים בלתי נתפס ע"ס 225.000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר (פי 9 יותר מאשר שילמה ABC עבור מונטריאול 76').
ב- 3 בדצמבר 1981 חתם פיטר יוברות' הסכם זכויות שידורים עם ה- EBU (המאגד בתוכו 35 רשתות טלוויזיה ציבוריות) על סך של 19. (תשעה עשר מיליון ועוד שמונה מאות אלף). ה- Share הכספי של הטלוויזיה הישראלית שנגזר מהסכום הכללי של האיגוד הֶאֶמִיר ל- 300.000 (שלוש מאות אֶלֶף) דולר. כפול מהמחיר ששילמנו עבור אולימפיאדת מוסקבה 1980. זאת הייתה חלוקה כספית הוגנת לחלוטין על פי הפורמולה המתמטית המקובלת ב- EBU אך מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד נבהל. זה נראה לוֹ סכוּם מוגזם. הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות הדַלות של רשות השידור. הוא נכנס לפאניקה כל אימת שדיברו על כסף וחרד למימון השידור הציבורי. אולם כלל לא היה מדובר בתשלום מופרז אלא אפילו במחיר סולידי. אולם עבור יוסף "טומי" לפיד ש- הגיע לרשות השידור ב- 1979 מהעיתון "מעריב", הכל נראה יקר ו- מוגזם. בינתיים המשיך פיטר יוברות' במסע המכירות שלו :
ב- 1 בפברואר 1982 חתם פיטר יוברות' על הסכם זכויות שידורים עם ערוץ 10 האוסטרלי על סך של 10600000 (עשרה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר.
ב- 12 ביולי 1982 חתם פיטר יוברות' חוזה זכויות שידורים עם רשתות הטלוויזיה של ניו זילנד (NZTV) והפיליפינים (PTV 4). ניו זילנד נתנה לו 500000 (חצי מיליון) דולר והפיליפינים עוד 400000 (ארבע מאות אלף) דולר.
ב- 26 בינואר 1983 חתם פיטר יוברות' על הסכם שידורים עם Pool של רשתות הטלוויזיה היפניות על סכום של 18.500000 (שמונה עשר מיליון וחצי) דולר.
ב- 1 בפברואר 1983 חתם פיטר יוברות' על הסכם שידורים עם רשת הטלוויזיה הציבורית של דרום קוריאה KBS על סכום של 3.500000 (שלושה מיליון וחצי) דולר.
ב- 22 באפריל 1983 חתם פיטר יוברות' על הסכם שידורים עם איגוד השידור האפריקני העני URTNA המונה בשורותיו 43 רשתות טלוויזיה ורדיו תמורת 200000 (מאתיים אלף) דולר .
ב- 18 במאי 1983 חתם פיטר יוברות' על הסכם זכויות שידורים עם הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC על סך של 3.000000 (שלושה מיליון) דולר .
ב- 20 במאי 1983 חתם פיטר יוברות' על הסכם זכויות שידורים עם איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה OTI על סך של 2.155000 (שני מיליון ועוד מאה וחמישים וחמישה אלף) דולר. ב- 1 ביוני 1983 חתם פיטר יוברות' על הסכם זכויות שידורים עם איגוד השידור ABU (איגוד השידור של מדינות המזרח הרחוק באסיה) תמורת 2.000000 (שני מיליון) דולר.
ניסיתי למַתֵּן את התמונה ולהסביר למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מדוע גרַף העלויות נוסק בהתמדה ולמה המדיניות המוניטארית האולימפית צוברת כל הזמן תאוצה. אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית חייבים להתנהג כרשת טלוויזיה רצינית ב- EBU ולהתאים את עצמנו למדיניות השידור והמדיניות המוניטארית של גוף השידור הבינלאומי שבו רשות השידור חברה מלאה (Active member) אם ברצוננו להמשיך ולהוביל את שידורי הטלוויזיה במדינת ישראל, לפחות בתחום שידורי הספורט.
בפגישות ההפקה בדרג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הנוגעות לשידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, ביקשתי לצבוע את הרקע הכספי של ההפקה בצבעים אופטימיים יותר. הצגתי בפני המנכ"ל את ההיסטוריה האולימפית המוניטארית הנוגעת ליחסי הטלוויזיה עם IOC ואת הנתונים העכשוויים של תשלומי זכויות השידורים. דיווחתי ליוסף "טומי" לפיד לצורכי השוואה את עלות פעילות השידור של רֶשֶת הטלוויזיה האמריקנית ABC בראשות נשיא הספורט שלה רוּן אָרְלֶדְג' באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' לעומת העלויות שלנו ושל ה- EBU (איגוד השידור האירופי) בו אנו חברים. הפלגתי גם לעבר הקרוב . NBC שילמה תמורת זכויות השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 80' סכום של 87.500000 דולר. ABC שִילְשָה את המחיר והסכימה לשלם עבור לוס אנג'לס 84' כמות פנטסטית של 225.000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר. כאמור פי 9 יותר מאשר שילמה הרשת תמורת אולימפיאדת מונטריאול 1976. תראה אדוני המנכ"ל, אמרתי לו, "…עשרות רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU משלמות תמורת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 סכום של 19.800000 (תשעה עשר מיליון ושמונה מאות אלף) דולר, המהווה % 8.8 בלבד מהתשלום שמשלמת רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC לבדה…", הסברתי ליוסף "טומי, לפיד, והוספתי, "…ואילו אנחנו משלמים % 1.5 מהסכום שמשלם כל ה- EBU…". זה כמובן לא הרגיע אותו ואינני יודע אם עניין אותו. יוסף "טומי" לפיד הגיע כאמור לרשות השידור מעיתון "מעריב". יומון מקומי במדינת ישראל שעסקיו קטנטנים בהשוואה לגורמים הכלכליים האדירים המרכיבים את תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית. הנתונים הכספיים הנוגעים להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את משחקי לוס אנג'לס 84' פשוט שיגעו אותו ולא נתנו לא מנוח. העסק טרד את מנוחתו. כמו בשעתו בעת סיקור משחקי מונדיאל ספרד 1982 לא הבין גם הפעם הזאת ו/או לא רצה להבין, מדוע רשות השידור נדרשת לשלם ממון כה עצום עבור סיקור עיתונאי טלוויזיוני של משחקי לוס אנג'לס 1984. רשת ABC העשירה מימנה מכיסה כ- % 78 מהתשלום הגלובאלי של כלל זכויות השידור האולימפיות הבינלאומיות בימים ההם. ה- EBU על 35 רִשתות הטלוויזיה המאוגדות בו (לרבות אלה של המדינות העשירות כמו גרמניה, אנגליה, איטליה, צרפת, וספרד), שילֵם 19.800000 מיליון דולר. כ- % 7 מהסכום הכללי העולמי הגלובאלי שעמד על סך של 288.000000 (מאתיים שמונים ושמונה מיליון) דולר .
תעריפי שידורי הספורט בטלוויזיה הרקיעו שחקים בשנות ה- 80 של המאה הקודמת. רון ארלדג' היה הסמן הימני שלה. הם היו רק מבוא לסערה המוניטארית שהתרגשה על רשתות הטלוויזיה בשנות ה- 90 במאה הקודמת ואח"כ בעשור הראשון של שנות ה- 2000. רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC היה הראשון כאמור שפתח את הסכרים ב- 1979 כשניאות לשלם ל- ALOOC ו- IOC עבור זכויות השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 סכום חסר תקדים של 225.000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר. היו לו סיבות טובות לשלם מחיר כה גבוה שאושרו ע"י נשיאות הרשת שלו. הוא רצה להימנע מתמחור ומכרז של הזכויות וממפגש תחרותי עם שתי הרשתות הגדולות NBC ו- CBS, וידע כי למרות התשלום העצום עדיין ABC תרוויח מיליונים רבים בסיקור לוס אנג'לס 84' בשל הרייטינג הנכבד שצפוי לשידורים האולימפיים ובעקבותיו הפרסומות המסחריות שיזרמו ל- ABC. הן לא רק יכסו את ההשקעה אלא יניבו גם רווחים נאים. אֵילוּ היו חוקי ההיצַע והביקוש בשוּק שידורי הספורט בטלוויזיה הבינלאומית והאמריקנית. צָצוּ מקורות שידור חדשים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של כבלים וצלחות לוויין. נוצר פרוספריטי אדיר של ממש לשידורי הספורט מכל הסוגים. רשתות הטלוויזיה הסכימו לשלם מרצונן מבלי שאיש יכפה עליהן מחירי אסטרונומיה. לא תמורת גסטרונומיה אלא בעבור רצונו הכֵּנֶה של האדם באשר הוא לשעשע את עצמו בהתבּוֹננוּת באמצעות מסכי הטלוויזיה הבינלאומיים בגלדיאטורים המודרניים מכל רחבי תבל. מעוּדנים מאלה של הקוליסאום הרומאי אך מתגוששים ונלחמים בנחישות רבה איש ברעהו בזירות הספורט האולימפיות בלא פחות נחישוּת.
בעשור ה- 90 של המאה הקודמת ערך IOC מחקר משלו המציג את תשלומי הטלוויזיה עבור זכויות השידורים עבור אולימפיאדות הקיץ והחורף בין 1976 ל- 1996. זה לא היה עוד סוד כי האולימפיאדה באשר היא הפכה להצגת הספורט הנצפית ביותר בתבל וגם היקרה ביותר בעולם.
טקסט מסמך : 1996. גרף שהוכן ע"י IOC המציג את העלייה הדרמטית של מחירי זכויות השידורים של הטלוויזיה הבינלאומית עבור אולימפיאדות הקיץ (משמאל לימין) של מונטריאול 1976 + מוסקבה 1980 + לוס אנג'לס 1984 + סיאול 1988 + ברצלונה 1992 + אטלנטה 1996. (באדיבות IOC).
טקסט מסמך מ- 1996. למעלה : שרטוט גרף התשלומים העולה של אולימפיאדות החורף (משמאל לימין) בין השנים 1976 ל- 1996 : אינסברוק 1976 + לליק פלאסיד 1980 + סאראייבו 1984 + קאלגארי 1988 + אלברטוויל 1992 + לילהאמר 1994. (באדיבות IOC).
למטה : גרף חלוקת כספי זכויות השידורים לגופי הספורט השונים באולימפיאדות הקיץ, כפי שהוכן ע"י הוועד האולימפי האמריקני. (באדיבות IOC).
ב- 12 בדצמבר 1982 התקיימה פגישת ההפקה הראשונה בהשתתפותי הנוגעת לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בדרג מנכ"ל רשות השידור. בפגישה הזאת נטלו חלק מנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד ז"ל, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער יבד"ל, נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל יועץ המנכ"ל, אנוכי, מנהל מחלקת הספורט ברדיו "קול ישראל" אברהם לָאלוֹ, מנהל חטיבת החדשות ברדיו "קול ישראל" יגאל רוֹם, מנהל מחלקת קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית מיכה לויירר, מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית גבי פישר, סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן, המשנה למנכ"ל רשות השידור שלמה עבדי ז"ל, מנהל שירותי הנדסה ברדיו "קול ישראל" יוסף טרגן, מנהל הרדיו בשפה הערבית אדמונד סחייק, מנהל הרדיו בשפה העברית גדעון לב ארי, ו- ד. שגיב.
זאת הייתה הפעם הראשונה בה הצעתי להנהלת רשות השידור והנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית תכנון מקיף של שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בשלוש הרמות הטלוויזיוניות : תכניתי, טכנולוגי, ולוגיסטי. זכויות השידורים של הטלוויזיה הישראלית על פי נוסחת חלוקת הנטל הכספי של ה- EBU איגוד השידור האירופי, (Eurovision Cost Sharing Formula) עמדו על כ- 200.000 (מאתיים אלף) דולר, ו- היו גלובאליות. כלומר : הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה רשאית לשַדֵר שָעָה אחת ו/או 100 שעות כרצונה אך מחיר הזכויות שעליה לשלם איננו משתנה ונותר קבוע. גם התשלום עבור השימוש שלנו בשלושת ערוצי ה- Multilateral הלווייניים של ה- EBU (לוויין ה- Primary + לוויין Major 1 + לוויין Major 2) המעבירים את שלשות הסיגנלים של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC המכסה את כל התחרויות האולימפיות, מלוס אנג'לס לאירופה (וגם לישראל) היה קבוע ובלתי משתנה ללא קשר לכמות השימוש בהם. אלה היו חוקי ה- EBU על פי ההסכמות שהושגו עם מרבית נציגי כל רשתות הטלוויזיה כולל אותי כנציג IBA. אחד העקרונות של פילוסופיית השידור של איגוד השידור האירופי מלוס אנג'לס 84' גרס כי שני התקצירים מהמשחקים האולימפיים A ו- B בני שעה וחצי כל אחד ש-EBU מתכוון להפיק בעת המשחקים עבור הרשתות שלו ולשגרם לאירופה, אינם אמורים לכלול את חומרי התחרויות שמועברים בשידורים ישירים בשלושת ערוצי ה- Multi, למעט תזכורות ערוכות קצרצרות של גמרים או אירועים חשובים אחרים על פי כמות העניין בהם. לכן חשוב להקליט כל העת באולפן בירושלים את שלושת ערוצי ה- Multilateral הנושאים עליהם את התחרויות האולימפיות החשובות המשודרות בשידור ישיר לרבות אלה של הא"ק, השחייה, וההתעמלות שהם תמצית המשחקים האולימפיים. זה היה עיקרון תכניתי מקודש שה- EBU לא התכוון לסטות ממנו. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה חשדן. הוא התכוון לסגור את הבניין בתקופת שידורי האולימפיאדה ב- 02.00 לכל המאוחר בניסיון להשכיב את העם לישון ולחסוך תשלום גבוה עבור שעות נוספות לעובדים, ובהנחה שממילא נקבל את החומרים שלא הקלטנו לעצמנו ו/או לא שידרנו בשעות הקטנות של הבוקר, באמצעות תקצירי A ו- B. הוא יוסף "טומי" לפיד ביקש ממני ב- 10 באוקטובר 1982 הוכחה לטענותיי כי יש הפרדה כמעט מוחלטת בין חומרי השידורים הישירים הרצים על ערוצי ה- Multi לבין החומרים המרכיבים את תקצירי A ו- B. המסמך הועבר לידיעתו, ומייד הבין שטעה.
[1] רון ארלדג' רב המוניטין שימש ב- 1984 נשיא חטיבות הספורט והחדשות של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC.
[2] ראה נספח : הספר "ROONE" יצא לאור ב- 2003 בהוצאת Harper Collins Publishers לאחר מותו של רון ארלדג'.
חלק מהלוגיסטיקה הטכנולוגית של הפקת חטיבת הספורט בפיקודי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. חיבור ספר השידורים שלי הנוגע להפקת אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 היו ברמה של תכנון וכתיבת פקודת מבצע טלוויזיונית בטרם יציאה למלחמת שידור. ספר השידורים / פקודת המבצע ( 125 עמודים) של לוס אנג'לס 1984 יצא לאור ב- 150 עותקים ושימש תנ"ך טלוויזיוני על פיו יישק דבר עבור 1500 עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית + אנשי חברת "בֶּזֶק" ובראשם גבריאל שקל ז"ל מנהל התקשורת הבינלאומית בחברה, ואברהם נגל ז"ל מנהל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה (ליד ירושלים).
למרות פער הזמנים של עֶשֶר שעות בין שעוני הקיץ של לוס אנג'לס ושעון ישראל הצעתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לשָדֵר ישיר כל לילה מאחת עשרה עד שֵש אוֹ שבע בבוקר כפי שתכננו לעשות מרבית מדינות ה- EBU, וכן לשדר שלוש שעות תקצירים יומיים מיוחדים מוקלטים בשעות הבוקר והעֶרֶב למען אותם הצופים שאינם יכולים לצפות בשידורים הישירים המאוחרים בשעות הקטנות של הלילה ואשמורת בוקר. האירועים האולימפיים החשובים והמעניינים כמו תחרויות הגמר של תחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות, כל משחקי הגמר בענפי הכדור, תחרויות האִגרוף, ותחרויות הרכיבה על סוסים נועדו ותוכננו ע"י הוועדה המארגנת להיערך מחצות שעון ישראל במשך שש או שבע שעות, עד אור הבוקר על פי שעון ישראל. לֶקֶט האירועים האולימפיים הראשון בן כשעתיים תוכנן להיות משודר בתשע בבוקר, ולֶקֶט נוסף בן שעה משמונה בערב עד תשע – שעת תחילת "מבט". שעות השידור היו באמת בלתי קונבנציונליות אך היה לכך תקדים שמונה שנים קודם לכן בשידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976. דוּבַּר באירוע שיא הנמצא בפסגת הספורט העולמי ובעל עניין ציבורי רחב שספורטאים ישראליים נוטלים בו חלק. זאת גם הייתה תקופת שידורים נוחה. החופש הגדול יהיה בעיצומו. כמיליון תלמידים וסטודנטים במדינת ישראל יימצאו בחופשה מלימודיהם.
מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה מודע כמובן להצטרפות האוטומטית שלנו למערכת השידור ה- Multilateral של ה- EBU. זה הקל במשהו על מצוקותיו. הוא חרד לכל דולר שדלף מהמסננת ויצא מהקופה הציבורית וניסה להתערב בכל פרט. עלויות הלוויינים הדאיגו אותו, מחירי קווי השידור ומכונות ה- VTR הדירו שינה מעיניו, הוצאות הדיור של המשלחת הטלוויזיונית הישראלית שהתכוונתי לשכן אותה במלון "Holiday Inn" בהוליווד, אחד המלונות ש- EBU שריין עבור רשתות הטלוויזיה שלו – שיגעו אותו. הוא היה טרוד. הוא היה לָחוּץ.
בינתיים הקבוצה המבצעית המיוחדת של ה- EBU לשידורי לוס אנג'לס 84' בראשותם של הנורווגי יארלה הויסאטר (Jarle Hoeysaeter) מ- NRK ומהנדס הטלוויזיה הצרפתי לוסיין בּאנטון (Lucien Banton) מ- TDF מיסדה שלושה ערוצי שידור טלוויזיה Multilateral על שלושת הלוויינים האטלנטיים, ה- Primary , 1 Major , ו- 2 Major, לצורך העברת השידורים הישירים מלוס אנג'לס לאירופה וישראל. התקדמות עצומה לעומת אולימפיאדת מונטריאול 1976 שם עמד לרשות ה- EBU רק ערוץ Multilateral בודד. אופציות השידורים תפחה ללא הכר ועמה גם הממון שאמור לממן כמות שידורים ענקית שכזאת. חלו שינויים גם בקבוצה המבצעית של ה- EBU של לוס אנג'לס 84'. מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ נשכר ע"י רוּן אָרְלֶדְג' ורשת הטלוויזיה המארחת ABC לארגֵן ולנהל את ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז השידורים האולימפי הבינלאומי טלוויזיה ורדיו, הממוקם באולפנים הישנים של חברת הסרטים 'קולומביה' בלוס אנג'לס. מהנדס הטלוויזיה הצרפתי לוּסְיֵין בַּאנְטוֹן תפש את מקומו.
בראשית יוני 1983 צעדה ההפקה עוד צעד אחד לפנים. שוב נערכה פגישה רָמָת דֶרֶג בראשות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אליה הוזמנו גם מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית יוסף בר-אל ומנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית יוסף ביניא. הוועדה המארגנת LAOOC הציעה ל- EBU פתרונות אכסון במלונות בעיר. המלון הזול ביותר היה Holiday inn במחיר של 112 (מאה ושנים עשר) דולר ללילה ליחיד ו- 180 (מאה ושמונים) דולר לחדר זוגי. יוסף "טומי" לפיד התחלחל מהעלויות והטיל עלי ועל יועצו נקדימון "נקדי" רוגל לטפל במציאת דיור חלופי זול יותר, משל היינו אזרחי העיר. העלות כה הטרידה אותו. הוא חשש לכל דולר שהושקע בהפקה האולימפית של לוס אנג'לס 84'. סיפרתי לו כי אני מכיר ישראלי יורד המתגורר בלוס אנג'לס כבר שנים רבות בשם אליהו מרמור ששיחק פעם בקבוצת הכוח ר"ג. יוסף "טומי" לפיד נתלה בתקווה. "דבר עמו", אמר לי והוסיף , "אולי הקהילה הישראלית – יהודית בעיר תסכים להעניק סידורי לינה ותיאות לארח את משלחת רשות השידור". בראשית אוקטובר 1983 טס מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן (הבוס הישיר שלי) לחו"ל על מנת להשתתף בוועידת קורפו. המנכ"ל דרש ממנו לסייר בלוס אנג'לס ולמצוא פתרונות דיור עבור משלחת רשות השידור. בינתיים הלכו ואזלו אופציות המלונות שהציע ה- EBU. עם שובו ארצה כתב לו יאיר שטרן דו"ח אודות וועידת קורפו, והדגיש גם כי האפשרות הזולה והטובה ביותר מבחינת רשות השידור תהיה אם אנשי המשלחת לאולימפיאדת לוס אנג'לס 84' יתגוררו במלון Holiday Inn כפי שהציע בזמנו יואש אלרואי. הוא האיץ בו לבצע את ה- Booking מהר ככל האפשר בטרם יהיה מאוחר מידי. מנכ"ל רשות השידור הודה לו על מאמציו ושיגר לו מכתב מיוחד בו רשם, "…אני מעריך מאוד את המאמץ שהשקעת ומקבל את הצעתך ביחס לאכסון…", ודאג להוסיף בסיומו, "…יש להניח שאם תימשך המצוקה הכספית הנוכחית עד לקיץ הבא תצטרך הרשות לתת דעתה על היקף כיסוי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'…".
הוברר כי כל הניסיונות של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לעקוף את מהלכי הדיור של ה- EBU באמצעות יאיר שטרן, אליהו מַרְמוּר, ואמיר שביב (איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהיה שליח קק"ל בלוס אנג'לס) נכשלו לחלוטין. שבתי לפתרונות הדיור שהציע לי ה- EBU ושכרתי ברגע האחרון את כמות החדרים הנחוצה במלון Holiday Inn ברובע הוליווד בלוס אנג'לס. המחיר נסב ל- 112 (מאה ושניים עשר) דולר ללילה. נטלתי את האחריות והגנבתי לחדרי את פרשן השחייה יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל הקיבוצניק מכפר המכבי שהרשות שילמה לו פרוטות ולא היה לו היכן ללון, וביקשתי מנסים קיוויתי להכניס בהסתר לחדרו את פרשן הא"ק ד"ר גלעד וויינגרטן. בגדתי באמון הנהלת המלון. את קצבת האש"ל היומי שקבלתי מהרשות חלקתי עם יוסף טלקי.
טקסט מסמך : 12 באוקטובר 1983. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מודה למנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן על המאמץ שהשקיע במציאת דיור למשלחת הטלוויזיה ישראלית בלוס אנג'לס, המסקרת את המשחקים האולימפיים של ל. א. 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
במקביל לפתרונות הדיור הטיל המנכ"ל עלי ועל נקדימון רוגל לבדוק את ההתחברות שלנו למערך שידורי ה- Multilateral של ה- EBU. על המשנה שלו רון נחמן (מאוחר יותר ראש עיריית אריאל) הטיל לטפל בבעיית הביטחון של משלחת הטלוויזיה והרדיו. "…לאור האסון במינכן 1972 אני עומד על כך כי לפני צאת המשלחת שלנו ללוס אנג'לס ייעשו כל הסידורים הביטחוניים כמתבקש מהתנאים בארה"ב…", כתב ב- 5 ביוני 1983 למִשְנֶה שלו רון נחמן.
טקסט מסמך : 1 ביוני 1983. סיכום פגישת הפקה מס' 2 בדרג מנכ"ל רשות השידור (יוסף "טומי" לפיד) הנוגעת לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : 5 ביוני 1983. מסמך מנכ"ל רשות השידור למשנה שלו רון נחמן הנוגע לאבטחת משלחת רשות השידור בעת מילוי תפקידה בסיקור המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
ב- 13 ביוני נועדתי במשרדי מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה עם יועץ המנכ"ל נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל לפגישה המסבירה לו את פילוסופיית השידור ה- Multilateral של הקבוצה המבצעית של ה- EBU בלוס אנג'לס 1984 בראשות יארלה הויסאטר ולוסיין באנטון. יכולת הפצת השידורים הלווייניים מלוס אנג'לס לאירופה וכמובן לישראל, ובמקביל יכולות תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים שלנו בעמק האלה לקלוט את אותם שלושת הסיגנלים של הטלוויזיה ששוגרו מארה"ב לאירופה וגם לעברה של מדינת ישראל. זה היה באופן טבעי אלמנט מכריע בטיב וכישרון הסיקור שלנו את המשחקים. פַּרָסְתִּי בפני נקדימון "נקדי" רוגל בחדר שלי במשרדי חטיבת הספורט בקומה החמישית של הבניין את מפת התקשורת הלוויינית הבינלאומית, והסברתי לו כיצד מערך השידור המורכב הזה עובד [3]. ארה"ב (בעצם חברת COMSAT האמריקנית) העבירה את השידורים האולימפיים לאירופה באמצעות שלוש תחנות קרקע שלה. תחנת הקרקע בג'יימסבורג בחוף המערבי בקליפורניה הייתה אמורה לשדר את הסיגנל האולימפי של לוס אנג'לס 1984 ללווייני האוקיינוס השקט. מדינות אירופה המערביות ביותר כמו ספרד, פורטוגל, ואיסלנד יכלו לקלוט את הסיגנל הזה. תחנות הקרקע בחוף המזרחי, אִיטָאם ואֶנְדוֹבֶר, נועדו לשדר את הסיגנל האולימפי של לוס אנג'לס 1984 בכיוון שלוש הלוויינים האטלנטיים שאירופה ואנחנו הישראליים היינו מחוברים אליהם : ה- Primary, ה- Major 1, וה- Major 2.
טקסט תמונה : זוהי צלחת האנטנה הענקית שהוצבה בתחנת הקרקע ללוויינים "איטאם" (Etam) במערב ווירג'יניה. תפקידה היה להעביר את סיגנל השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס ללוויינים האטלנטיים שאליהם היה מחובר במרכז הטכנולוגי של ה- EBU ששכן אז בבריסל וכמובן אנחנו, הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שימו לב ליחסי הגודל שבין האנשים והרכבים בתחתית התמונה לבין קוטרה הענקי של צלחת התקשורת הזאת. (התמונה באדיבות Comsat. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). סעיף [4].
יוסף "טומי" לפיד הרגיש שהוא כמנכ"ל של רשת שידור ציבורית – ממלכתית אחראי גם למוּסַר העבודה של העם בישראל ולא רק למוּסַר הצפייה שלוֹ בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא לא שינה את דעתו עד שהוחלף ע"י אורי פורת ב- 1 באפריל 1984. ב- 8 במארס 1984 כשלושה שבועות לפני שסיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור כינס יוסף "טומי" לפיד את פגישת ההפקה הרביעית והאחרונה בהשתתפותו. מהנדסי הטלוויזיה באו בדרישות טכניות לקראת שידור אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ותבעו לרכוש ציוד נוסף בעלות של 100000 (מאה אלף) דולר. וועד הטכנאים דרש מהנהלת רשות השידור תשלום של % 1200 (אלף ומאתיים אחוזים) לכל שעת עבודה נוספת. רדיו "קול ישראל" דרש לשלוח שלושה שדרים (כמו הטלוויזיה). ההפקה הייתה במצוקה אבל לא המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. הוא ידע כבר שהוא הולך הביתה והדרישות האלה כפי שהן מופיעות בדף סיכום הפגישה שרשמה מנהלת לשכתו רוּחָמָה אַיָילוֹן יהיו מנת חלקו של מנכ"ל רשות השידור הבא. אורי פורת.
טקסט מסמך : 8 במארס 1984. פגישת הפקה מס' 4 בהשתתפות הדרג העליון של מנכ"ל רשות השידור הנוגעת לשידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. תעשיית הטלוויזיה היא מדע מפורט. מהנדסי הטלוויזיה דרשו מיוסף "טומי" לפיד רכישת ציוד טכני בשווי 100000 (מאה אלף) דולר לקראת השידורים האולימפיים, וועד ההנדסה דרש ממנו שכר בגובה % 1200 (אלף ומאתיים) בגין כל שעה נוספת בשעות הקטנות של הלילה ושעות הבוקר המוקדמות בתקופת האולימפיאדה. זה היה כשלושה שבועות בטרם סיים את הקדנציה שלו בת חמש שנים כמנכ"ל רשות השידור. הוא לא התמודד עם הבעיות החדשות והשאיר אותן ליורשו אורי פורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
עם הופעתו של מנכ"ל רשות השידור החדש אורי פורת ב- 1 באפריל 1984 השתנתה מקיר לקיר הקונספציה המגוחכת, הילדותית, והטיפשית של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בה הוא מבקש "להשכיב את העם לישון".
ב- 6 באפריל 1984 נחת על שולחנו של מנכ"ל רשות השידור החדש אורי פורת מסמך מטעם מנכ"ל חברת "בֶּזֶק" צבי אמיד (אביה של השדרנית ומגישת הטלוויזיה אלינור אמיד) בו מבקשת החברה מכתב התחייבות מרשות השידור תשלום נוסך בגובה של 33000 (שלושים ושלושה אלף) דולר עבור השימוש באנטנה שלישית והורדת השידורים משלושת ערוצי ה- Multilateral, בנוסף לתשלומים ולהתחייבויות שסוכמו בין הרשות ל"בזק" קודם לכן. המכתב המנומק נכתב ב- 12 במארס 1984 עוד בסוף העידן הישן של יוסף "טומי" לפיד אך הגיע לרשות משום מה כעבור עשרים וחמישה ימים. רוחמה איילון העבירה אותו לטיפולו של המשנה למנכ"ל רון נחמן והותירה לאורי פורת את המרחב והזמן כדי להתאקלם במשרתו החדשה. המכתב העיד כי מנהל חטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית גבי פישר וקצין התקשורת לוויינים שלו בחטיבה זאב שטוקהיים ז"ל אינם עובדים בקצב שלי. כעורך, מפיק, ומנהל מבצע השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית נדרשתי כל העת לא רק להבין את פעולותיהם הסבוכות והמדויקות של אנשי ה- EBU ,ABC, ו- ALOOC שעבדו בקצב מטורף אלא גם לפקוח עין על מעשיהם האיטיים והמסורבלים של הקולגות שלי בשידור הציבורי שגבלו לעיתים בעצלנות ושיבשו את ריתמוס ההתקדמות. ההתמזגות והזרימה שלנו עם ה- EBU הקלה עלי את מלאכת ההפקה של שידורי הטלוויזיה הישראלית בלוס אנג'לס 1984.
טקסט מסמך : 12 במארס 1984. מסמך מנומק שכתב מנכ"ל חברת "בזק" צבי אמיד וממוען למנכ"ל רשות השידור ונוגע להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית את שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, בו הוא דורש התחייבות בכתב של תשלום נוסף בסדר גודל של 33000 (שלושים ושלושה אלף) דולר על שימוש באנטנה השלישית בתקופת המשחקים האולימפיים. האנטנה השלישית ממוקמת אף היא בתחנת התקשורת לוויינים בעמק האלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984). 9 העמודות בכל טבלה מכילות את זמני לוס אנג'לס וירושלים, רשימת האירועים המסוקרים, האם השידור הוא ישיר ו/או להקלטה בלבד , האם השידור מתבצע מעמדת שידור או באצטדיון או Off tube, התאמת קווי השידור 4W (קווי שידור ארבעה גידים / Four Wire ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות . בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 פלוס GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 מינוס GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. (מתוך פקודת המבצע / ספר השידורים שחיבר יואש אלרואי לקראת מבצע השידורים הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84').
טקסט מסמך (1) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (29.7.1984 – 28). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) סעיף [1] כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. (מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (2) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (30.7.1984 – 29). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. (מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (3) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (31.7.1984 – 30). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. (מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (4) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (1.8.1984 – 31.7.1984). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות . בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. (מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (5) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (2.8.1984 – 1). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. (מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (6) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (3.8.1984 – 2). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות . בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (7) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (4.8.1984 – 3). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (8) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (5.8.1984 – 4). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (9) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (6.8.1984 – 5) . עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות . בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. ׁארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (10) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (7.8.1984 – 6). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (11) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (8.8.1984 – 7). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (12) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (9.8.1984 – 8). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 פלוס GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 מינוס GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (13) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (10.8.1984 – 9). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (14) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (11.8.1984 – 10). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (15) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 11). עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך (16) : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. 13.8.1984 – 12. עמודות התאמת קווי השידור 4W ושלושת ערוצי ה- Multilateral לאירועים והתחרויות האולימפיות. העמודה האחרונה עוסקת בשיבוץ השדרים בתחרויות השונות. בשל הפרש של 10 שעות בין שעון ירושלים (3 + GMT) לבין שעון לוס אנג'לס (7 – GMT) כוללת האינפורמציה שני תאריכים רודפים. מתוך מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיבר יואש אלרואי לקראת השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
[1] GMT (ראשי תיבות של Greenwich Mean Time). שעון הקיץ של ישראל הוגדר בתקופת אולימפיאדת לוס אנג'לס 84 GMT פלוס שלוש בעוד מחוגי שעון לוס אנג'לס עמדו על GMT מינוס שבע. מכאן נובע ההפרש של עשר שעות בין שתי הערים. לדוגמא : חצות הלֵיל בישראל היה שווה לשתיים אחה"צ בלוס אנג'לס.
טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. זהו מסמך ה- הערכה המקורי ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער בתום מבצע שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. "תכנון והכנה קפדנית של השידור וביצוע מקצועי מעולה, שלך אישית ושל אנשיך, נתנו את הפרי המקווה", כתב טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
סוף הפוסט מס' 704. ראה המשך סיקור אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 4) בפוסט מס' 705. פוסט מס' 704 הועלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017.
תגובות
פוסט מס' 704. לא לקריאה, אלא לעיון וקריאה. הסיקור הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (חלק 3) ע"י חטיבת הספורט בפיקודי היווה תמרור דרכים ראשי וקרדינאלי ונקודת מפנה טלוויזיונית כבירה בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אולם רק בשעה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי לפיד ז"ל היוצא, המפקד העליון של צבאות השידור, האיש שביקש להשכיב את העם בישראל לישון בעת שידורי הטלוויזיה הישירים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, פינה את מקומו ב- 1 באפריל 1984 לטובת מנכ"ל רשות החדש הנכנס אורי פורת ז"ל. אלוהי הטלוויזיה אהב אותי ושמר לי חֶסֶד נעורים. פוסט מס' 704. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 27 באוגוסט 2017. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>