פוסט מורכב מס’ 751. מונדיאל רוסיה 2018 (4). 1. קבוצת הטלוויזיה המצוינת והמשובחת HBS וכמות המצלמות העצומה (40) המותקנות בכל ניידת שידור שלה במונדיאל רוסיה 2018 פלוס מערכות Replays משוכללות מצוידות ב- SSM מזוויות התבוננות שונות פלוס מערכת ה- VAR, ממשיכות לחוֹלֵל מהפכה ו- שַמוֹת בשופטים. 2. הדקה ה- 9 במשחק אורוגוואי – רוסיה 0:3 ב- סאמארה (יום שני – 25 ביוני 2018) תפשה את השדר המוביל נדב יעקובי ואת הפרשן שלו אורי אוזן לא רק לא מוכנים אלא גם כאלה שאינם מכירים את גיבורי העלילה הפרוסה לפניהם. 3. הוֹוֶה ועָבָר. 4. חֲבֵר קוֹמְרָאד בלכתך אל מיקרופון הטלוויזיה – שמור על כבודך המקצועי, שָפְשֵף ופקח עיניך, חַדֵד אוזניך, והַצְנָע את לְשוֹנְךָ. מיקרופון הטלוויזיה והרדיו הוא אויבם הגדול של כל שַדָּר ופַרְשָן באשר הם. ביקורת טלוויזיה (4). 5. הערוץ הציבורי “כָּאן” רשאי להרגיש מבורך בשעה שהוא מעניק בחינם לציבור עצום של צופי טלוויזיה בארץ גלולת חיסון אנטי ווירוס למחלת ה- Off tube ה- מדבקת. 6. ירון דקל + עמית סגל ומירי רגב + יורם ארבל ברדיו גלי צה”ל. 7. אסמכתאות. פוסט מס’ 751. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 26 ביוני 2018.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נערך, ולא נכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא לצורך פרסום אישי.

הערה מס’ 3 : כמות קוראי הבלוג והנכנסים אליו, עברה את רף ה- 700000 (שבע מאות אלף).

———————————————————————-

פוסט מס’ 751. הועלה לאוויר ביום חמישי – 28 ביוני 2018.

———————————————————————-

פוסט מס’ 751. מונדיאל רוסיה 2018 (4). 1. קבוצת הטלוויזיה המצוינת והמשובחת HBS וכמות המצלמות העצומה (40) המותקנות בכל ניידת שידור שלה במונדיאל רוסיה 2018 פלוס מערכות Replays משוכללות מצוידות ב- SSM מזוויות התבוננות שונות פלוס מערכת ה- VAR, ממשיכות לחוֹלֵל מהפכה ו- שַמוֹת בשופטים. 2. הדקה ה- 9 במשחק אורוגוואי – רוסיה 0:3 ב- סאמארה (יום שני – 25 ביוני 2018) תפשה את השדר המוביל נדב יעקובי ואת הפרשן שלו אורי אוזן לא רק לא מוכנים אלא גם כאלה שאינם מכירים את גיבורי העלילה הפרוסה לפניהם. 3. הוֹוֶה ועָבָר. 4. חֲבֵר קוֹמְרָאד בלכתך אל מיקרופון הטלוויזיה – שמור על כבודך המקצועי, שָפְשֵף ופקח עיניך, חַדֵד אוזניך, והַצְנָע את לְשוֹנְךָ. מיקרופון הטלוויזיה והרדיו הוא אויבם הגדול של כל שַדָּר ופַרְשָן באשר הם. ביקורת טלוויזיה (4). 5. הערוץ הציבורי “כָּאן” רשאי להרגיש מבורך בשעה שהוא מעניק בחינם לציבור עצום של צופי טלוויזיה בארץ גלולת חיסון אנטי ווירוס למחלת ה- Off tube המדבקת. 6. ירון דקל + עמית סגל ומירי רגב + יורם ארבל ברדיו גלי צה”ל. 7. אסמכתאות.  פוסט מס’ 751. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 28 ביוני 2018. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון ז”ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ”ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2015 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”. הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020.

תזכורת 1 : סדרת 13 הספרים של “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”, היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו / Paul Nipkow), כלכלה טלוויזיונית, מו”מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, עיתונאות טלוויזיונית, ו- כישרון ומהימנות בקיום ועריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי במשך השנים הרבות והארוכות כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. אולי יותר. הסדרה הפכה לעבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות, וכמובן תיעוד מפורט של אותם 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הממושכת הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולא מוכשרים, ולכן גם לא חשובים. כולם יודעים מי הם שני המנכ”לים הכושלים של רשות השידור ז”ל שניצבים בראש רשימת החרפה ו- תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השידור הציבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אשנה ואומר שוב : למרות השגיאות הילדותיות של תאגיד הערוץ הציבורי “כאן” בראשית שידורי מונדיאל רוסיה 2018 + אי רצון מתמשך בולט שלו לזהות לציבור הצופים את נציגיו על המסך באולפן המנווט בארץ (החלטה מטופשת), הרי שכבר עכשיו בתום 14-10 ימים מאז החל טורניר מונדיאל רוסיה 2018 אפשר וצריך לומר ש- ההפקה הנוכחית של “כאן” שמה בכיס הקטן את הפקת הַנֶפֶל ההיא של ערוץ 1 ז”ל את מונדיאל ברזיל 2014 בראשות מאיר בר + אורי לוי + יורם ארבל + דני נוימן. עד כה הנהלת “כאן” בסיוע חברת “מזמור” של דני לנקרי (איש טלוויזיה ברמה גבוהה) מנהלים ביד רמה, קפדנית, ומדויקת מהיבטי הטכנולוגיה + הלוגיסטיקה (לרבות ניהול כוח אדם) הפקה כלל טלוויזיונית מורכבת ומסובכת אבל נקייה שמשתרעת על פני 11 ערים ברחבי מערב רוסיה ששטחה שווה כמעט לשטחן של מדינות מערב אירופה. ערוץ “כאן” מנהל את ההפקה המונדיאלית הענקית הזאת מהשטח ממוקד ההתרחשויות במדינת רוסיה הענקית ועל כן יבורך (!) מדובר בניהול לוגיסטיקה רחבת ממדים אולם מתוכננת ומדויקת שנוגעת גם ללוח צפוף של הטסת 4 צמדי שידור של “כאן” מרחקים גדולים בני עשרות אלפי ק”מ מצטברים מעיר לעיר ברוסיה רחבת הידיים. למשל המרחק בין קלינינגראד העיר המערבית ביותר מבין 11 הערים שמארחות את 64 משחקי מונדיאל רוסיה 2018 לבין יקטרינבורג העיר המזרחית ביותר מבין 11 הערים המארחות עומד על 2400 ק”מ. 

טקסט מפה (1) : מונדיאל רוסיה 2018. זוהי מפה פיסית של מערב רוסיה ומדינות ברה”מ לשעבר שגובלות עמה בצד מערב : אסטוניה, לטביה, ליטא, בילורוס, ואוקראינה. כמו גם מדינות נוספות שגובלות עמה בדרום : גרוזיה, ארמניה, ואזרבייג’אן. וכן, מדינת קאזאחסטן שגובלת עם רוסיה בצד דרום – מזרח מצפון לים הכספי. המפה המופיעה לעיל כוללת בתוכה את 11 הערים שמארחות את 64 משחקי הטורניר מ- קלינינגראד במערב ועד יקטרינבורג במזרח (2400 ק”מ בקו אווירי מפרידים בין קלינינגראד ליקטרינבורג) ובתווך סיינט פטרבורג, מוסקבה, ניז’ני נובגורוד, קאזאן, סאראנק, סאמארה, וולגוגראד, רוסטוב על הדון, וסוצ’י בצידו המזרחי של הים השחור. (מקור : אטלס ד”ר משה ברוור. קנה מידה : 8 מ”מ במפה = 100 ק”מ בשטח).  

טקסט תמונה (2) : מפת מונדיאל רוסיה 2018 ו- מיקום 11 הערים במערב המדינה הענקית המארחות את הטורניר. (מקור : אתר HBS).

את מכלול סַךְ 64 השידורים הישירים של מונדיאל רוסיה 2018 מעבירים ארבעה ציוותי שידור מעמדות Commentary באצטדיונים הרוסיים לישראל, כלהלן : רמי ווייץ והפרשן מוטי איווניר + נדב יעקובי והפרשן אורי אוזן + עמיחי שפיגלר והפרשן עומרי אפק + שרון נסים והפרשן ניר לווין. הנהלת “כאן” מתרחקת משידורי ה- Off tube כמו מאֵש. על כך היא ראויה להערכה עיתונאית מודגשת. השמונה הנזכרים לעיל ניצבים בחלון הראווה הראשי של “כאן”. על ארבעת צמדי השידור הללו מוטל עוֹל כבד. תפקידם להתיידד עם המיקרופון האויב העקשן והגדול שלהם, על מנת לייצר באמצעותו במשך חודש ימים בסך 64 השידורים הישירים של מונדיאל רוסיה 2018 כמויות פנטסטיות של טקסטים ו- מילים רוויי תוכן ומידע עבור צופיהם. אולם ללא פטפוט ו-גיבוב, ובלי דברי סרק ושטות. בכלל לא בטוח שהניצחון מובטח לרבים מהם. הוא איננו שלהם מראש מפני שקבוצת השדרנים והפרשנים הזאת צועדת לאורך דרך ארוכה כאורך הגלות ומפותלת מול מיקרופון פתיין ו- על תֶּפֶר טלוויזיוני דקיק שמפריד בין שִידוּר ל- בִּרְבּוּר. בין מֶלֶל לפִטְפּוּט. הממברנות של המיקרופונים אינן מסננות. הן לא יודעות לסַנֵן. תפקידן איננו לערוך ולא להוציא את המוֹץ מִן הַתֶּבֶן. הן לא יודעות לעשות את זה. הן כוללניות. אחת היא משימתן : להעביר לאוזניהם של צופי הטלוויזיה כל ניסוח של כל שדר וכל פרשן. קל כ- כבד, ברור ופשוט כמו מסורבל ונפתל, חסכוני ומדויק כמו פזרני ומגושם, נקי ובהיר כמו אפרורי ועכור, טקסטים מתומצתים מול מורחבים, טקסטים הגיוניים רווי תכנון ומחשבה מול טעוני פטפוט ונעדרי דיוק. נוסחת ההתמודדות של השדרים והפרשנים עם המיקרופון המפתה שלהם היא בסופו של דבר גם קורלציה מבוקרת ומאופקת בין שִכְלָם לבין מיתרי גרונם. נחלתם של בודדים בלבד. רק המוכשרים ביותר יודעים להניח למיקרופון המפתה ולהתעלם ממנו כשצריך ונדרש. רק ספורים מביניהם מכירים את משמעות הסלוגן שקובע כי ככל שמדברים יותר וכמות המילים מצטברת יש סיכוי ש- גְרָף השטויות יָאֲמִיר. משחק הכדורגל טרם הומצא בתקופות התנ”ך, המִקְרָא, והקַבָּלָה. אף על פי כן הגו חז”ל כמה אמירות נפלאות הנוגעות לחֹכמת הדיבור וליעילותם של טקסטים מחושבים וחסכוניים. הנה כמה מהם כלהלן : “סייג לחכמה – שתיקה”, “אוויל מחריש – חכם ייחשב”, “אוטם שפתיו נבון – חוסך אמריו יודע דעת”, וגם “אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה”

תזכורת 2 : ב- 2002, עם מינויו הפוליטי של איש עָלוּב ורָדוּד בשם יוסף בר-אל  למנכ”ל רשות השידור (ע”י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצת השר רענן כהן האיש הממונה בממשלה על ביצוע חוק רשות השידור) החלה הספירה לאחור, Count down של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עלובת הנפש לעבר סיום חייה, ו- מותה הוודאי. עיתונאי חטיבת החדשות הדַלים והמגוחכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התבוננו מנגד חדלי מעש בגוויה המהלכת. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה פעם גוף שידור מפואר גססה בעיצומה של הפקת הַנֶפֶל את מונדיאל ברזיל 2014. שום תרופה ממשלתית לא הייתה יכולה עוד להציל אותה מכיליונה. מנכ”ל רשות השידור המגוחך והכושל בשנים 2014 – 2011 היה יוני בן מנחם. עוזרו הקרוב של המנכ”ל היה איש דַל ו- נֶחְשָל בשם זליג רבינוביץ’. יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור (רדיו “קול ישראל” + ערוץ 1) נעדר כל כישרון ניהולי היה אמיר גילת. הטרימוויראט הכושל והמחורבן הזה נבחר ב- 2011 ע”י ראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל את רשות השידור. בחלוף שלוש שנים ב- 2014 הכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכישלונו הטוטאלי של מינוייו. הנזקים שחוללו יוסף בר-אל ויוני בן מנחם ונאמניהם היו קולוסאליים. בלתי הפיכים. לכן, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו ושַר התקשורת שלו גלעד ארדן הטילו ב- 2014 צַו סגירה על הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והפקידו את פרופסור דָוִּד הָאן לכונס נכסים של כלל השידור הציבורי. פרופסור דוד האן מינה ב- 2014 את מר יונה וויזנטל למנכ”ל משקם זמני. יונה וויזנטל מיהר להדיח ולגרש מתפקידם את המנכ”ל המכהן יוני בן מנחם ואת עוזרו הראשי זליג רבינוביץ’, וגם את יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת, וגם סילק משורות ערוץ 1 בתום מונדיאל הנפל של ברזיל 2014 את צוות השידור “המוביל” אך הרָפֶה, העני, הדַל, והחלש במונדיאל ההוא של ברזיל 2014 יורם ארבל והפרשן דני נוימן. יורם ארבל ודני נוימן הפכו זה מכבר לקוריוז, למשל ושנינה. שניהם הודחו וסולקו מערוץ 1 ז”ל ב- תום מונדיאל ברזיל 2014 ולא שבו עוד למרכז הבימה. שני חלטוריסטים. בעוד מונדיאל ברזיל 2014 היה המסמר האחרון שננעץ בארון המתים של רשות השידור ההיא, הרי שרבים מ- עיתונאי חטיבת החדשות ההיא של ערוץ 1 ז”ל חדלי צורה, חסרי נפח, ונעדרי אופי ויושרה הִרְשוּ לעצמו להתבונן בעת ההיא מנגד לפני 4 שנים, ולצפות ללא מעש ברשות השידור שלהם מפרכסת ו- נושמת את נשימותיה האחרונות. בחודש מאי של שנת 2017 רשות השידור ההיא היא מתה, נקברה, והפכה ל- ז”ל. על חורבותיה קָם “כאן”.

פרפראות.

1. איכות.

איכות התמונה של ערוץ מס’ 11 של “כאן” המשודרת ב- HD במונדיאל רוסיה 2018 שמה בכיס הקטן את את התמונה המרוחה והמטושטשת שמשדר ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים באותו נושא.

2. רועי זריהן. איש טלוויזיה מדויק, רהוט, בקי בחומר, וגם נאה על המסך.

איש ערוץ מס’ 11 “כאן” רועי זריהן המנחה והמוביל את שידורי האולפן של מונדיאל רוסיה 2018 בפתח תקווה, עולה בדרגה שלימה על שני המנחים האחרים הקולגות שלו באותו נושא שלום מיכאלשווילי ומוקי.

3. טיב איכויות.

שלום מיכאלשווילי ומוקי טובים ממתחריהם בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מודי בר און.

4. שוב Off tube ?

המגיש והמנחה רועי זריהן והפרשן גיא לוי משדרים ישיר Off tube מאולפן “מזמור” של מר דני לנקרי בפתח תקווה את המשחק יפן – סנגל 2:2. שערורייה (בלשון המעטה). הרי “כאן” מחזיקה ב- 11 האצטדיונים במונדיאל רוסיה 2018 ארבעה ציוותי שידור : רמי ווייץ/מוטי איווניר + נדב יעקובי/אורי אוזן + עמיחי שפיגלר/עומרי אפק + שרון נסים/ניר לווין.

5. טל בנין.

פרשן האולפן של “כאן” טל בנין מאמן כדורגל מפוטר וכושל שסולק העונה גם מקבוצת סכנין בליגת העל מטיל דופי במאמן ספרד פרנאננדו היירו : “…אין לו אינסטינקטים של מאמן שחי את המשחק…”. מגוחך.

6. רשלנות.

26 ביוני 2018. בטרם השידור הישיר של המשחק המכריע בבית המוקדם מס’ 4  ארגנטינה – ניגריה, מעלה מערכת “כאן” לאוויר Super imposing, כתובית זיהוי שגויה ומופרכת במשך דקות ארוכות שמספרת לצופים על מקום המפגש בין שתי הנבחרות מבלי לתקן ומבלי להוריד. סנקט פטרסבורג במקום סיינט פטרסבורג.

טקסט תמונה : 26 ביוני 2018. רשלנות. עדות 1. (צולם ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה : 26 ביוני 2018. רשלנות. עדות 2. (צולם ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה : 26 ביוני 2018. רשלנות. עדות 3. (צולם ב- iphone. באדיבות “כאן”).

6. סמכות פרשנית של אנשים כושלים.

אולפן “כאן” בפתח תקווה ועמדות השידור של הערוץ הציבורי ב- 11 אצטדיוני מונדיאל רוסיה 2018 רווי בפרשני כדורגל שהם מאמנים כושלים. כמו למשל טל בנין וגיא לוי, וגם רן בן שמעון, לרבות שני הפרשנים ברוסיה מוטי איווניר וניר לווין שגם הם בעברם מאמנים מפוטרים וכושלים. מחד, ברור שהם אוצרים ניסיון וידע בתורת המשחק. מאידך, נשאלת מייד הקושיה אם הם באמת כאלה פרשנים ברי סמכא ומוכשרים שמעניקים באמצעות המיקרופון עצות בפרהסיה לכל בר בי רב, אזי מדוע אם כך הם נכשלים כמאמנים בקבוצותיהם ? הופעתם הפרשנית בטלוויזיה מחד, וכישלונם על כר הדשא מאידך, יוצר פער אמינות (לרעתם). מִפְעָל טלוויזיוני ברמה גבוהה שמרכז סביבו עניין ציבורי עָצוּם ו- רָב כמו מונדיאל רוסיה 2018 דורש להכיל בתוכו פרשנים כמו המאמן האלוף ברק בכר (הפועל באר שבע) וסגן האלוף ג’ורדי קרויף (מכבי ת”א). היכן הם ?

7. זיהוי.

המגישה והמנחה דניאלה סאמארי העושה את עבודתה באולפן מונדיאל רוסיה 2018 של “מזמור” בפתח תקווה, הגישה ב- 24 ביוני 2018 סקירה מקצועית Pre Game Show רחבה בטרם שריקת הפתיחה למשחק יפן – סנגל 2:2. בסקירה שלה שובצו קטעי Film ישנים בשחור / לבן ממשחק הגמר במונדיאל שווייץ ב- 4 ביולי 1954 באצטדיון “וואנקדורף” בברן בין נבחרות גרמניה והונגריה (2:3 לגרמניה בסיום) מבלי לזהות לצופים ב- Super imposing את שם המונדיאל, את שם הנבחרות, את תאריך המשחק, את שם המשחק, את מקום המשחק, ואת גיבורי העלילה הנוטלים בה חלק. רשלנות וחובבנות של מערכת “כאן”. יושבים לידי ליד כורסאת הטלוויזיה שלי צופים וצופות צעירים שמתבוננים כמוני במתרחש על המסך ו- מבקשים ממני מידע ושואלים אותי ללא הרף הרבה שאלות של זיהוי התוכן.  “כאן” לא בסדר.

8. דנה פאן לוזון.

מערכת “כאן” משתפת חמש נשים בפאנל הניתוח, ההסברה, והעברת המידע מאולפן הבית המנווט בפתח תקווה לציבור. המרשימה מכולן היא דָנָה פַאן לוּזוֹן בעל נוכחות טלוויזיונית ושליטה בחומר הנדון, וכישרון לנהל דיאלוג בחופשיות עם מצלמת “מזמור” באולפן בפתח תקווה. אם אינני טועה היא זכורה לי מאולפן הבית של “צ’ארלטון” שניווט את  טורניר Euro 2016 בצרפת. אם כך לאן היא נעלמה בשנתיים שחלפו ? והאם היא עומדת להיעלם שוב לשנתיים נוספות ?

9. מוטי איווניר.

הפרשן מוטי איווניר סיפר לצופיו במהלך המשחק ארגנטינה – ניגריה 1:2, “…כי כולם לופתים ותופשים את כולם בשטחי רחבות ה- 16 בעת בעיטות קרנות, ולכן לפיתתו של חווייר מאסצ’ראנו הארגנטיני שחקן יריב במשחק ארגנטינה – ניגריה 1:2 לא חייבה בעיטת עונשין מ- 11 מ’ כפי שפסק השופט הטורקי קונייט שאקיר (Cuneyt Cakir)…”. פרשנות תמוהה. אז מה אם כולם תופשים את כולם והשופטים אינם רואים ו/או מתעלמים מהעבירות ה- בושידו החמורות האלה בסגנון היאבקות חופשית ? קונייט שאקיר צדק בפסיקתו משהעניש את חווייר מאסצ’ראנו ואת ארגנטינה בפנדל. מוטי איווניר טעה בהגיונו ודרך מחשבתו.

10. חוקת הכדורגל הספרותית רווייה 1001 פרשנויות.

מערכת “כאן” חייבת לאייש את האולפן המנווט שלה בשופט כדורגל בעל מוניטין ואוטוריטה כדי שיסביר לפשוטי העם מדוע השיפוט במונדיאל רוסיה 2018 כל כך “ספרותי” ו- לא אחיד, לא מתמטי, ו- רווי ב- 1001 דעות שונות באירועים זהים, פרשנויות שונות במצבים זהים, אופציות שונות בסיטואציות זהות, וקבלת החלטות שיפוטיות הפוכות ונוגדות האחת את השנייה במקרים זהים במשחקים שונים. בעיקר בתחום העבירות, הפנדלים, הנבדלים, וגם בנושא הטווחים המשתנים הנוגעים להצבת החומות במשחקים הרבים מול כדורים של בעיטות חופשיות. לעולם לא במרחק של 9.15 מטרים כפי שמצווה בחוק.

11. רמי ווייץ.

השדר רמי ווייץ מי ששידר ישיר מסט. פטרסבורג ביום שלישי – 26 ביוני 2018 את משחק ההכרעה בבית המוקדם מס’ארגנטינה – ניגריה 1:2 לא זיהה נכון את מבקיע שער הניצחון לארגנטינה. למרות שאייש עמדת שידור נוחה ומאובזרת בעלת תצפית טובה באצטדיון “קרסטובסקי” בסט. פטרסבורג הוא קבע שהמבקיע הוא מסימיליאנו מצה (Masimiliano Meza) בעוד כובש שער הניצחון היה בכלל מרקוס רוֹחוֹ (Marcos Rojo). פַשְלָה. לא בסדר בלשון המעטה.

סנסציה עולמית : יום רביעי – 27 ביוני 2018. שדר “כאן” שרון נסים והפרשן שלו ניר לווין מבשרים בשידור ישיר מקאזאן – רוסיה 2018 אודות הפתעה מרעישה (יום רביעי – 27 ביוני 2018), כלהלן : מעצמת העל בכדורגל גרמניה אלופת העולם בכדורגל מאז מונדיאל ברזיל 2014 ואלופת העולם שלוש פעמים נוספות במונדיאל גרמניה 1954, מונדיאל גרמניה 1974, ו- מונדיאל איטליה 1990, הודחה מטורניר מונדיאל רוסיה 2018 ע”י נבחרת דרום קוריאה שגברה עליה בתוצאה 0:2. חלפו 64 שנים מאז הפכו ספ הרברגר, עוזרו הלמוט שן, והקפטן שלהם פריץ וואלטר ב- 1954 את גרמניה לאימפריית כדורגל עולמית ואשר התמוטטה עכשיו ב- 2018. 

west germany 1

טקסט תמונה : תמונה היסטורית לפני 64 שנים. יום ראשון אחה”צ – 4 ביולי 1954. מונדיאל שווייץ 54′. אִצטדיון “וואנקדורף” ב- ברן. זוהי נבחרת מערב גרמניה בכדורגל שהעפילה באופן מפתיע למשחק הגמר תחת הנהגתו של מאמנה ספ הרברגר, עוזרו הלמוט שן, וקפטן הנבחרת פריץ וואלטר. מערב גרמניה מצולמת כאן בטרם שריקת הפתיחה למשחק הגמר ההוא כשהיא נערכת לקרב האחרון במשחק הגמר מול נבחרת “הזהב” הפייבוריטית של הונגריה בהנהגת המאמן גוסטאב שבש והקפטן שלו פרנץ פושקש. זיהוי השחקנים הגרמניים משמאל לימין : הקפטן פריץ וולטר (Fritz Walter) השוער טוני טורק (Toni Turek), הורסט אקל (Horst Eckel), הלמוט ראהן (Helmut Rahn), אוטומאר וולטר (Ottomar Walter אחיו הצעיר של פריץ וולטר), וורנר ליבריך (Werner Liebrich), יופ פוזיפאל (Jupp Posipal), האנס שאפר (Hans Schafer), וורנר קוהלמאייר (Werner Kohlmeyer), קארל מאי (Karl Mai), ומאקס מורלוק (Max Morlock). כל שחקני גרמניה נועלים נעלי כדורגל מתוצרת adidas. גרמניה ניצחה את הונגריה 2:3 וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם. כל הרכב השחקנים הזה של גרמניה (למעט הורסט אקל, בן 86 ביום) איננו עוד בחיים. (באדיבות SRG).

herberger schon 1954

טקסט תמונה : טורניר מונדיאל הכדורגל של שווייץ 1954. זהו צוות המוחות של מערב גרמניה. מימין, המאמן הראשי ספ הרברגר (בן 57) ומשמאל, עוזרו הלמוט שן (בן 39) שהציבו את גרמניה ב- 1954 בפסגת הכדורגל הבינלאומי לדורות. גרמניה נחשבת עד היום הזה למעצֶמֶת עַל בכדורגל העולמי. (באדיבות ARD ו- ZDF).  

12. VAR.

מערכת ה- VAR אישרה היום (יום רביעי – 27 ביוני 2018) שער לדרום קוריאה שניצחה את אלופת העולם היוצאת גרמניה בתוצאה 0:2 והדיחה אותה מטורניר מונדיאל רוסיה 2018. היה זה השופט המרכזי האמריקני מארק גייגר (Mark Geiger) שאימץ את המלצת VAR שקבעה כי לא היה נבדל דרום קוריאני ואישר את השער לזכות נבחרת דרום קוריאה.

13. שאלה אישית לנסטור פיטאנה (Nestor Pitana).

אנוכי מפנה שאלה אישית שלי ל- ארגנטיני נסטור פיטאנה (Nestor Pitana) השופט המרכזי במשחק שוודיה – מכסיקו 0:3 (וגם לצוות השידור עמיחי שפיגלר ועומרי אפק ששידר ישיר את המשחק הנ”ל), להלן : “…בדקה ה- 74 במשחק המדובר הבקיע השחקן המכסיקני אדסון אלווארז (Edson Alvarez לובש את החולצה מס’ 21) בידו שער עצמי לתוך שערו הוא והעניק לשוודיה יתרון 0:3. ובכן : מדוע חוקת משחק הכדורגל אוסרת על שחקן תוקף להבקיע בידו את שער הקבוצה היריבה (ראה מקרה “יד האלוהים” של קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה במונדיאל מכסיקו 1986 במשחק ארגנטינה – אנגליה 1:2), אולם מרשה לשחקן הגנה לכבוש בידו את שער קבוצתו ולא פוסלת אותו…???”.

14. ברזיל.

נבחרת ברזיל ניצחה ביום רביעי – 27 ביוני 2018 במוסקבה בבית המוקדם מס’ 5 תוך שליטה מוחלטת את סרביה 0:2. ברזיל העפילה לשלב 1/8 הגמר מדורגת ראשונה בבית מס’ 5. מהדקה ה- 75:00 לדקה ועד לדקה 77:50 ספרתי לברזיל 45 מסירות רצופות בין שחקניה שלה ללא התערבות רגל סרבית.

15. ערוץ 10 הוא רשת טלוויזיה מוצלחת. הימים ההם.

הימים ההם – הזמן ההוא לפני 4 שנים. העיתונאי החרוץ נתי טוקר מפרסם ב- 29 ביוני 2015 ב- TheMarker ידיעה עיתונאית דרמטית : “הרשות השנייה העניקה לערוץ 10 רישיון שידורים ל- 15 שנים”. בימים אלה דן עולם התקשורת הישראלי באפשרות המעציבה של “בליעתו” של ערוץ 10 המצוין ע”י ערוץ 13 (“רשת”). הציבור בישראל חייב להתקומם נגד המיזוג. יש להותיר את ערוץ 10 כמות שהוא על מפת התקשורת בישראל.

טקסט מסמך : הכותרת המשנית של הפוסט אומרת כלהלן : “לראשונה ערוץ מסחרי קיבל רישיון שידורים קבוע המקטין את התלות שלו בפוליטיקאים. הערכות : קשת ורשת ינסו להוביל מהלך למיזוג. בערוץ 10 מרוצים : “הרישיון מבטא אמון שניתן בערוץ”. (באדיבות TheMarker ובאדיבות עיתון “הארץ”).

16. גיא פלג.

גיא פלג העיתונאי ואיש הטלוויזיה המוכשר והחרוץ של חברת החדשות המשותפת לערוצים 12 + 13 גונב ל- “כאן” לגמרי את הצגת מונדיאל רוסיה 2018. הוא עושה זאת בקלות בשעה שהוא חושף בפרהסיה באופן בלעדי את תמליל השיחות והטקסטים הסודיים שניהל עד המדינה ניר חפץ עם אנשי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ב- 2010.

17. היו”ר החדש של הסוכנות היהודית מר יצחק “בוז’י” הרצוג איש אמת, מדינאי הגון ונאמן, דמות מוסרית וערכית לא ברח ממפלגת “המחנה הציוני”, אלא ניתק מגע משני הליצנים הפוליטיים הקטנים והמחרחרים חברי מפלגתו, צמד החתרנים הבלתי נלאה הח”כ איתן כבל + הח”כ שלי יחימוביץ’.

יצחק “בוזי” הרצוג מהנדבכים החשובים ביותר של מפלגת “המחנה הציוני” נבחר והתמנה ליו”ר הסוכנות היהודית (גבר על המתמודד מולו יובל שטייניץ עושה דברו ונאמנו של של ראש הממשלה בנימין נתניהו) במקומו של היו”ר הקודם נתן שצ’רנסקי. יצחק “בוז’י” הרצוג איש אמת, מדינאי הגון ונאמן, דמות מוסרית וערכית לא ברח ממפלגת “המחנה הציוני”, אלא ניתק מגע משני הליצנים הפוליטיים הקטנים והמחרחרים חברי מפלגתו, צמד החתרנים הבלתי נלאה הח”כ איתן כבל + הח”כ שלי יחימוביץ’. איתן כבל ושלי יחימוביץ’ ממררים את חייו ומקשים גם על פעילותו של היו”ר הנוכחי של “המחנה הציוני” אבי גבאי. שניהם חותרים תחתיו בגלוי ובנסתר. זאת לדעת : הצמד הגמדי הזה איתן כבל את שלי יחימוביץ’ לא מסוגל להפיק יחדיו אפילו מנדט אחד. הצד החזק של שני הנ”ל הם מעשי חתרנות וחוסר לויאליות, לא ליו”ר הקודם של “המחנה הציוני” יצחק “בוז’י” הרצוג וגם לא ליו”ר הנוכחי אבי גבאי.

18.ירון דקל + עמית סגל ומירי רגב + יורם ארבל ברדיו גלי צה”ל (יום חמישי – 28 ביוני 2018 בין 09.00 ל- 11.00).

מאז שטרקתי את הדלת ב- 2002 בפני פרצופו של מנכ”ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל אנוכי נעול באופן אוטומטי על רדיו גלי צה”ל. אינני מאזין לשְרִידֵי רדיו “קול ישראל” ז”ל שמצאו את מקומם ברדיו “כאן” למעט כמה זמני שידור יומיים ושבועיים של ה- Oldies, “רגעי קסם” ו- “מתוק מאז”. אלה ששודרו פעם ברשת ב’ של רדיו “קול ישראל” ההוא, והיום מושמעות ברשת ב’ של “כאן”. בעת מחקר וכתיבת 13 הספרים הדנים ב- “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”, האזנתי לשני הראיונות שניהלו ירון דקל ועמית סגל בתוכניתם “דקלסגל” ברדיו גלי צה”ל ביום חמישי – 28 ביוני 2018 אחרי חדשות 10.00) עם שרת הספורט מירי רגב ואחריה עם יורם ארבל. ירון דקל אזר אומץ והודיע למירי רגב שהתוכנית העיתונאית שלו “דקלסגל”  איננה פינת ליטוף. משהגיע לאזרח יורם ארבל ודן עמו באיכות השידורים של מונדיאל רוסיה 2018 מהיבטי ה- Video וה- Audio, והלה השיב לו בין היתר, “…כי איננו רוצה להיכנס למה שקרה עמו במונדיאל ברזיל 2014…”, החליט ירון דקל לשנות נימה ולהפוך את הריאיון המשעמם עם השדר הוותיק לא רק לפינת ליטוף אלא לפינת חנפנות. במקום להשיב ליורם ארבל ולומר לו, “…מה זאת אומרת יורם ארבל שאתה לא רוצה להיכנס…רדיו גלי צה”ל הוא מוסד עיתונאי ולא פינת ליטוף…אני דווקא כן רוצה להיכנס לפרשת הנפל שלך ושל דני נוימן במונדיאל ברזיל 2014…”. פרשת השדר יורם ארבל והפרשן שלו דני נוימן נציגי ערוץ 1 כצוות שידור מוביל בעת שהות שניהם במונדיאל ברזיל 2014 הוא שערורייה טלוויזיונית עלובה ו- מחורבנת חסרת תקדים בחומרתה מאז 1970, השנה ההיא לפני 48 שנים בה החלה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לכסות את הראשון בסדרת המונדיאלים שלה, זה של גביע העולם מכסיקו 1970. ירון דקל לשעבר מפקד רדיו גלי צה”ל ברח מעיתונאות חוקרת מתעמתת. מגוחך שהעורך של “דקלסגל” ברדיו גלי צה”ל בימי חמישי בשבוע אפשר לו לירון דקל להיות עיתונאי מלטף וחנפן שכזה של יורם ארבל ולנוּס מהמערכה .

מונדיאל רוסיה 2018. ריטואל הבעיטה החופשית. המשחק אורוגוואי – רוסיה 0:3 ב- 25 ביוני 2018 בסאמארה תפש את צוות השידור של “כאן” נדב יעקובי + אורי אוזן לא מוכן. שניהם לא פתרו את כתב החידה שנכתב בדקה ה- 9 של ההתמודדות הנ”ל במצב של 0:0 בין שתי הנבחרות ולא זיהו את גיבורי העלילה למען צופיהם. מה זה צריך להיות הדבר הזה שצוות השידור הזה נדב יעקובי את אורי אוזן יושב לו נינוח בעמדת שידור מאובזרת בעלת תצפית נוחה באצטדיון ב- סאמארה (Samara) ואיננו מזהה לא את השחקנים משתי הקבוצות ולא את המתרחש ליד ובסביבת הכדור החופשי המונח על קו רחבת ה- 16 הרוסית. לא פחות ממפתיע ומדהים מפני שמדובר בנדב יעקובי. לא בסדר.

להלן כתב החידה שנכתב במשך 79 שניות בין דקת המשחק 8:07 לבין הדקה 9:26 במחצית הראשונה של המשחק הנ”ל אורוגוואי – רוסיה ב- 25 ביוני 2018, פלוס פתרונה, פלוס זיהוי גיבורי העלילה :

אלוהי הכדורגל זימן לשדר המוביל נדב יעקובי והפרשן שלו אורי אוזן ריטואל דרמטי הנוגע לבעיטה חופשית מ- טווח 16 מ’ שנפסקה ע”י השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) לזכות נבחרת אורוגוואי בדקה ה- 8:07 של ה- התמודדות אורוגוואי – רוסיה, בבית המוקדם מס’ 1 (25 ביוני 2018 בסאמארה). ריטואל ש- כּל שדר טלוויזיה מתפלל לפגוש אותו, להתבונן בו, ולתאר את ההתרחשויות המתחוללות בו עבור צופיו. ריטואל הבעיטה החופשית לזכות אורוגוואי נפתח ב- דקה 8:07, נמשך 79 שניות והסתיים בדקה 9:26. ב- 8:07 החל כאמור קרב מוחות בין הבועט האורוגוואי לואיס סוארז (Luis Suarez) לבין השוער הרוסי איגור אקינפייב (Igor Akinfeev, קפטן נבחרת רוסיה). בעוד אדריכל החומההשוער הרוסי בונה ו- מציב את כותל המגן שלו בן 6 שחקנים מול לואיס סוארז, הרי שצוות השידור של “כאן” נדב יעקובי ואורי אוזן לא מזהים אפילו שחקן אחד בקיר המגן הרוסי שנדבכיו הם מס’ 4 סרגיי איגנאשביץ’ + מס’ 8 יורי גאזינסקי + מס’ 3 איליה קוטפוב + מס’ 19 אלכסנדר סאמדוב + מס’ 11 רומן זובין.

טקסט תמונה : מונדיאל רוסיה 2018. אורוגוואי ורוסיה מתמודדות ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 של הטורניר. זוהי הדקה ה- 8 במשחק בה פסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) לזכות נבחרת אורוגוואי בדקה ה- 8:07 של ה- התמודדות על בעיטה חופשית מטווח של 16 מ’ בגין הכשלתו של רודריגו בנטנקור (לובש את החולצה מס’ 6). בתמונה הזאת מתרכז בימאי ניידת השידור של HBS בניית החומה הרוסית בה נראים משמאל לימין, רומאן זובין (מס’ 11), אלכסנדר סאמדוב (מס’ 19), אילה קוטפוב (מס’ 3), ארטם דזיובה (מס’ 22), דניס צ’רישב (מס’ 6). קיצוני מימין זהו שחקן אורוגוואי מרטין קאסרס (מס’ 22). ריטואל הבעיטה החופשית נמשך 79 שניות מ- נקודת הזמן 8:07 ד’ עד 9:26 ד’ (במחצית הראשונה) עד להוצאתה לפועל ע”י לואיס סוארז, אולם נדב יעקובי ואורן אוזן התעקשו בפרק הזמן הארוך הזה שלא לזהות לצופיהם את גיבורי העלילה. שידור ישיר נרגש עד סוער של צמד השדרים אולם דל במסירת המידע לציבור הצופים. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים). 

ואז חותך לפתע הבימאי לסצנה אחרת בתסריט בה נראים מסתודדים ומתלחששים בסודיות ביניהם ב- Close up שלושת שחקני אורוגוואי אדינסון קאבאני, מרטין קסארס, והבועט לואיס סוארז ליד הכדור החופשי המונח 16 מ’ מהשער הרוסי, אולי מטקסים עצה ותכסיס. בתום המתקת דברי הסוד מחליטים אדינסון קאבאני (מס’ 22) וחברו לקבוצה מרטין קאסארס (מס’ 21) להצטרף לחומה הרוסית מצד שמאל שלה ליד סרגיי איגנאשביץ’ (מס’ 4), מנקודת מבטו של איגור אקינפייב (צד ימין מנקודת מבטו של הבועט לואיס סוארז). נדב יעקובי ואורי אוזן אינם מזהים את מרטין קאסארס. בעוד איגור אקינפייב ולואיס סוארז מנהלים עדיין את קרב המוחות ביניהם מחליט שחקן רוסי אחר אלכסיי מיראנצ’וק (מס’ 15) לעבות את הקיר הרוסי. אלכסיי מיראנצ’וק שעומד בסמוך לכדור החופשי של לואיס סוארז צועד לעבר החומה ומבקש להתייצב ליד סרגיי איגנאשביץ’ (מס’ 4). ואז מתרחש מחזה מוזר שמעולם לא ראיתיו כאיש טלוויזיה באצטדיוני הכדורגל. סרגיי איגנאשביץ’ מגרש את אלכסיי מיראנצ’וק מהחומה ומורה לו לשוב למקומו הקודם. יש לו כנראה סיבה טובה. נדב יעקובי ואורי אוזן לא מודעים לסיטואציה המוזרה וכמובן אינם מזהים לא את המגרש סרגיי איגנאשביץ’ וגם לא את המגורש סרגיי מיראנצ’וק. הזמן הקצרצר חולף. איגור אקינפייב ממקם את עצמו על קו שערו סמוך לקורה השמאלית מנקודת מבטו (הימנית מנקודת מבטו של לואיס סוארז) בהנחה שקיר המגן בן 6 אנשים שתכנן ובנה, הִנוֹ רחב מספיק ואמור לשמור על הקורה הימנית מנקודת מבטו (השמאלית מנקודת מבטו של לואיס סוארז). השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) שורק ומורה ללואיס סוארז לצאת לדרך. מדהים מה שקורה ומתרחש לפתע בשבריר של שניות. בעוד לואיס סוארז נע בצעדים מדודים לעבר הכדור החופשי מפיק סרגיי איגנאשביץ’ (מס’ 4) במקביל אנרגיה של טרקטור – דחפור ודוחף באלימות ובכוח עצום בניגוד לכל חוק את אדינסון קאבאני ומרטין קאסארס אל מעבר אחורי קיר החומה, ואף מפיל אותם לכר הדשא. בכך הוא מפנה מסדרון צר לכדור החופשי של לואיס סוארז. החומה שהייתה מורכבת רק לפני שנייה אחת מ- 6 רוסים ו- 2 אורוגוואים מאבדת % 37.5 מנפחה. לנדב יעקובי ואורי אוזן אין צֵל של מושג מה קורה בחומה המפורקת. הם גם לא מזהים את כוונות היריבים ואת שמות הניצים, מה יש לשני שחקני אורוגוואי לחפש בחומה, ומדוע סרגיי איגנאשביץ’ נחוש להזיז ולדחוף את שניהם משם בכוח ברוטאלי. יש לשער שהיה מדובר כאן במהלך מתוכנן מראש של סרגיי איגנאשביץ’ ומתואם למפרע עם השוער שלו איגור אקינפייב, במידה ואורוגוואי תחליט להציב שחקנים שלה בצדה השמאלי של החומה מנקודת מבטו של איגור אקינפייב (הימנית מנקודת מבטו של לואיס סוארז). הסיטואציה מתוכננת ומחושבת מבלי שנדב יעקובי ואורי אוזן יסבירו לצופיהם מה מסודר ומה מתוכנן כאן. ובאמת לאחר ההדיפה בכוח וסילוקם של אדינסון קאבאני ומרטין קאסרס מהחומה נוצר מסדרון צר פנוי לכדור החופשי של לואיס סוארז, כשבסופו של המסדרון הזה ניצב השוער הרוסי איגור אקינפייב. נדב יעקובי ואורי אוזן לא מסבירים לצופיהם מדוע מתעקש סרגיי איגנאשביץ’ להעיף מהחומה בכוח את שני שחקני אורוגוואי (וגם את עצמו). לואיס סוארז משחרר את הכדור החופשי שלו למסדרון שנפער בצד הימני של החומה מנקודת מבטו. מעשה שטן, הכדור מלחך את הדשא ונע במהירות ממוצעת של 115.2 קמ”ש כשהוא מכניע בתוך 1/2 שנייה את איגור אקינפייב שניצב ברגע הנכון במקום הנכון במקום שם הוא אמור לבלום את הכדור הירוי של לואיס סוארז אולם נכנע ומשום מה לא מצליח משום מה לעצור אותו. משוּנֶה מאוד. מעולם לא ראיתי מחזה כדורגל כזה רווי מחשבה ותכנון של הקמת חומה בד בבד עם שימוש באלימות כוחנית של סרגיי איגנאשביץ’ נגד שני שחקני אורוגוואי (דינה של אלימות ברוטאלית כזאת היא פנדל) נוכח עיניו של השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) המתבונן בנעשה ואדיש למתרחש. מדהים, חשוד, ולא ברור. לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. חוויתי בימי חלדי אין סוף חוויות כדורגל טלוויזיוניות אולם לא אחת כזאת. הנה Frame by frame של צילומי Video המתארים את קרב מוחות שהתנהל בין השוער הרוסי איגור אקינפייב בשיתוף מתוכנן מראש שחקן ההגנה שלו סרגיי איגנאשביץ’ לבין הבועט מאורוגוואי לואיס סוארז ושני רעיו אדינסון קאבאני ומרטין קאסארס.

טקסט תמונה (1) : מונדיאל רוסיה 2018. Shot של המצלמה האחורית הגבוהה מתאר את המצב ההתחלתי בראשיתו. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. הנה מסכת השתלשלות האירועים תמונה אחר תמונה. כל גיבורי העלילה שלא זוהו ע”י צוות השידור נדב יעקובי והפרשן שלו אורי אוזן ולא סיפרו את סיפור החידה חסרת התקדים במשחק הכדורגל, ימצאו את פתרונה ואת שמות גיבורי העלילה בפתיח שנרשם לעֵיל. להלן זיהוי גיבורי העלילה המופיעים בתמונה : מצד שמאל, הבועט האורוגוואי לואיס סוארז בחולה תכלת ומכנסיים שחורים יוצא לדרך. בגבו למצלמה בחולצה צהובה ומכנסיים שחורים זהו השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou). מתחת לקו ה- 16 במרכז בתלבושת לבנה זהו אלכסיי מיראנצ’וק (Aleksei Miranchuk מס’ 15) שגורש מהחומה ע”י סרגיי איגנאשביץ’. בחומה ניצבים מימין לשמאל השחקנים האלה : הרוסי מס’ 4 סרגיי איגנאשביץ’ (בתלבושת לבנה) מתחיל בפעולת הבולדוזר של דחיפת שני שחקני אורוגוואי האורוגוואי אדינסון קאבאני מס’ 21 + האורוגוואי מרטין קאסארס מס’ 21 (שניהם בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים), הרוסי מס’ 8 יורי גאזינסקי, הרוסי מס’ 3 איליה קוטפוב, הרוסי מס’ 19 אלכסנדר סאמדוב, והרוסי מס’ 11 רומן זובין (כולם בתלבושת לבנה). בשער הרוסי נראה איגור אקינפייב שומר על הקורה השמאלית שלו. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה (2) : מונדיאל רוסיה 2018. Shot של המצלמה האחורית הגבוהה. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. הנה מסכת השתלשלות האירועים תמונה אחר תמונה. רואים בבירור כי סרגיי איגנאשביץ’ דוחף בכוח ובאלימות את אדינסון קאבאני. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה (3) : מונדיאל רוסיה 2018. Shot של המצלמה האחורית הגבוהה. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. הנה מסכת השתלשלות האירועים תמונה אחר תמונה. החומה הרוסית מונה כעת 5 שחקנים רוסיים. סרגיי איגנאשביץ’ השלים את דחיפת אדיסון קאבאני ומרטין קאסרס. הגנגסטר ברוסי ושני האורוגוואים הנדחפים מוסתרים ע”י 5 שחקני החומה הרוסית. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה (4) : מונדיאל רוסיה 2018. Shot של מצלמה אחורית גבוהה נוספת. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. הנה מסכת השתלשלות האירועים תמונה אחר תמונה. המצלמה הזאת מדגישה את עלילת פעולת הדחפור של סרגיי איגנאטוביץ’ המנטרלת בכוח את שני שחקני אורוגוואי אדינסון קאבאני ומרטין קאסרס ומעיפה את שניהם אל מעבר אחורי החומה. נוצר מסדרון צר בסופו ניצב שם השוער הרוסי איגור אקינפייב שבאורח לא מובן נכנע לכדור החופשי של לואיס סוארז. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה (5) : מונדיאל רוסיה 2018. Shot של מצלמה אחורית נמוכה. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. הנה מסכת השתלשלות האירועים תמונה אחר תמונה. אפשר להבחין כי הרוסי סרגיי איגנאשביץ’ השלים את פעולת הבולדוזר חסרת התקדים שלו ויצירת מסדרון צר עבור השוער שלו איגור אקינפייב לאחר שהדף ו- דחף לחלוטין את אדינסון קאבאני ומרטין קאסארס מעבר לחומה ובעצם נטרל ו- הוציא אותם מהמשחק. סצנה חסרת תקדים בתולדות משחק הכדורגל מאז ומעולם. לרוע מזלו השוער שלו איגור אקינפייב לא עמד בפרץ וחטף גול. השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) היה חייב לפסוק מייד על בעיטת עונשין מ- 11 מ’ לזכותה של אורוגוואי. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה (6) : מונדיאל רוסיה 2018. Shot של המצלמה האחורית הגבוהה מאחורי השער הרוסי. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. הנה מסכת השתלשלות האירועים תמונה אחר תמונה. מדובר בתיעוד מדהים חסר תקדים : אפשר להבחין בבירור כי בעוד הרוסי סרגיי איגנאשביץ’ משלים את פעולת הבולדוזר חסרת התקדים שלו ויוצר מסדרון צַר (הרע במיעוטו מבין כל האפשרויות האחרות העומדות לרשותו של הבועט לואיס סוארז והטוב ביותר עבור השוער שלו איגור אקינפייב) לאחר שהדף ו- דחף לחלוטין את אדינסון קאבאני ומרטין קאסארס מעבר לחומה ובעצם נִיטְרֵל ו- הוציא אותם מהמשחק, הכדור החופשי שבעט לואיס  סוארז עושה את דרכו לשער הרוסי במהירות של 115.2 קמ”ש. למרות שאיגור אקינפייב ניצב במקום הנכון ובזמן הנכון ושומר על הקורה השמאלית הפגיעה שלו, הוא נכנע בסופו של דבר. השופט המרכזי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) מסנגל איננו מגיב לפעולת הבולדוזר של סרגיי איגנאשביץ’. סצנה חסרת תקדים בתולדות משחק הכדורגל מאז ומעולם ועמה שיפוט בלתי מובן ולא צודק. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

טקסט תמונה (7) : מונדיאל רוסיה 2018. בימאי ניידת השידור של HBS חושף את הטרקטור – בולדוזר הרוסי סרגיי איגנאשביץ’ התכסיסן הראשי של סילוק שני שחקני אורוגוואי בכוח מהחומה אולם נדב יעקובי ואורי אוזן כלל לא מתייחסים אליו ולא מזהים אותו ולא את מעשהו הברוטאלי. אורוגוואי בחולצות תכלת ומכנסיים שחורים מתמודדת ב- 25 ביוני 2018 באצטדיון ב- סאמארה נגד רוסיה (בתלבושת כל לבנה) על הבכורה בבית המוקדם מס’ 1 בטורניר. בדקה ה- 9 של ה- התמודדות פוסק השופט המרכזי הסנגלי מאלאנג דיידהיו (malang Diedhiou) על בעיטה חופשית לזכות אורוגוואי מטווח של 16 מ’. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”).

הערה לערוץ “כאן” בעל זכויות השידורים של מונדיאל רוסיה 2018 במדינת ישראל תמורת סכום הגיוני של 6.300000 (שישה מיליון ושלוש מאות אלף) euro. מואב וורדי איש ערוץ “כאן” במונדיאל רוסיה 2018 לא הכין עד לרגע זה את הכתבה החשובה ביותר במסגרת מונדיאל רוסיה 2018 אודות מוֹסַד ה- VAR ומהפכת השיפוט רחבת הממדים שחולל במשחק הכדורגל. מצלמות השיפוט הטלוויזיוני של VAR הפכו ל- “אח הגדול” של משחק הכדורגל. חזונו היָשָן של ג’ורג’ אורוול מתגשם גם על כר הדשא.

ערוץ “כאן” מחזיק בשטח מונדיאל רוסיה 2018 עיתונאי – כתב מהשורה הראשונה בעל יכולות בשם מואב וורדי, לשעבר שדר ועיתונאי בכיר ומצטיין בחברת החדשות של ערוץ 10 (לא ברור כיצד מנכ”ל חברת החדשות של ערוץ 10 גולן יוכפז, וויתר עליו ונתן לו ללכת ל- “כאן”). מערכת “כאן” הטיסה את מואב וורדי לרוסיה ו- מתפעלת אותו ואת הכתב השני לידו איציק זוארץ לצרכים “עיתונאים רכילותיים” קלים בלבד. כל מיני Stands ups קלי דעת העוסקים באווירה, צבע, ותגובות עיתונאיות פושרות בכל מיני עניינים לא חשובים סביב אירועי המשחקים הכן חשובים, מעשיות שאפשר לחיות עמן אבל גם להסתדר בלעדיהן. עד לרגע כתיבת שורות אלה “כאן” מתעקשת להחמיץ את מואב וורדי ומואב וורדי עושה כל מאמץ להחמיץ את הכתבה הטלוויזיונית החשובה ביותר אודות מונדיאל רוסיה 2018 שטרם נעשתה עבור צופי הטלוויזיה בארץ. מדובר כמובן בכתבת מידע מפורטת שאמורה לספר ולדון בשימוש לראשונה בהיסטוריית המונדיאלים בטכנולוגיית השיפוט הטלוויזיוני VAR (ראשי תיבות של Video Assistanr Referee) על פי הרשאה מאוחרת ומאוחרת של FIFA. טכנולוגיית ה- VAR  מאפשרת לשופטי המשחקים במונדיאל רוסיה 2018 להיעזר במצלמות הטלוויזיה לצורך אישור החלטותיהם הסופיות והמכריעות באירועים שנויים במחלוקת על כר הדשא. טכנולוגיית השיפוט הטלוויזיונית VAR וההרשאה להשתמש ולהיעזר בה לראשונה במונדיאל רוסיה 2018 ע”י שופטים בני אנוש, שינתה לעַד את פני המשחק הפופולארי ביותר בעולם (וגם אגרסיבי ואלים) אולם זה שהפך את הוועדות המארגנות כמו FIFA ו- UEFA למיליארדריות ואת השחקנים הראשיים המופיעים על בימת כר הדשא למולטי מיליונרים. טכנולוגיית השיפוט הטלוויזיוני VAR שינתה לתמיד את מהות ואיכות המשחק מפני שהיא מאפשרת לשופטים המעוניינים להסתייע במערכת ה- VAR לעצור לרגע את המשחק (גם לאחר שכבר הפילו את החלטותיהם) לסמן בזרועותיהם מַלְבֵּן (מסך טלוויזיה), ו- לאוּץ אל מתקני ה- VAR הממוקמים בשולי הקווים ב- 11 אצטדיוני מונדיאל רוסיה 2018. כאן הם יכולים להתבונן ב- מכלול Replays המתארים את רגעי המחלוקת בהילוכים חוזרים ב- SSM מזוויות התבוננות שונות בצילומי Medium close ups. השופטים רשאים לבטל את החלטותיהם הקודמות ולקבל החלטות חדשות אשר סותרות את הפסיקות הישנות שפסקו רק לפני רגע. טכנולוגיית השיפוט הטלוויזיוני VAR מקדמת את רעיונות הצדק, ההגינות, והמוסר האמורים לשרור מראש במשחק הכדורגל, גם ללא התערבות מצלמות הטלוויזיה. צדק אבסולוטי של שיפוט אנושי מדויק במשחק כדורגל הוא אוטופיה. עין אנושית איננה מסוגלת לחלוש, לעקוב, ולבדוק את חוקיות מעשיהם של סך 22 שחקנים יחדיו בשתי הקבוצות (11 נגד 11) הפועלים במסגרת שטח עצום על כר הדשא שמידותיו 9000 (תשעת אלפים) מ”ר. עד היום הזה הגנו השופטים על טעויותיהם וחוסר אוֹנָם במשחקים השונים באמצעות כתב סנגוריה בסגנון משהו בנאלי ומתריס, “…כשם שהשחקנים בני אנוש טועים גם השופטים שוגים…גם אנחנו בני אנוש…”. כעת במונדיאל רוסיה 2018 השופטים יכולים לקבל סיוע שיפוטי מ- VAR הטלוויזיוני. כידוע המצלמות אינן משקרות. יעילותה של מערכת ה- VAR נובעת מריבוי המצלמות (40 – 35) שמאיישות את ניידות השידור הגדולות ו- ממוקמות ב- 11 האצטדיונים במונדיאל רוסיה 2018 פלוס כמות ה- Replays שהן מייצרות ב- SSM מזוויות צילום שונות. אף על פי כן צריך להדגיש כאן שבסופו של דבר השופט בן אנוש במשחק נותר ה- ריבון. הוא איננו כפוי להתייעץ עם מערכת ה- VAR. תלוי ברצונו. VAR שינתה לתמיד את פני משחק הכדורגל, את דיוק השיפוט האנושי, את המוסר והצדק שאמורים לשכון בו, את מהות ואיכות המשחק, את תוצאותיו הפוטנציאליות, ואת חוויית הצפייה של מיליארדי אנשים בכל רחבי תבל. האירועים של סיוע מערכת ה- VAR במונדיאל רוסיה 2018 לשופטים בני אנוש הולכות ורבות. הנה שתי הדוגמאות האחרונות במונדיאל רוסיה 2018 ש- מעידות על גדולת ה- VAR בסיוע והשתתפות הטכנולוגיה הטלוויזיונית החדישה וההתערבות בהחלטותיו הנכונות ו/או השגויות של השופט בן אנוש.

א. ספרד-מרוקו 2:2 ב- 25 ביוני 2018 בבית המוקדם מס’2 ב- קלינינגרד. 

השופט המרכזי האוזבקי רָאוְושָאן אִירְמָאטוֹב ( Ravshan Irmatov מאוזבקיסטן) מתבונן בהנפת הדגל של הקוון שלו, שמוֹרֶה על נבדל, ופוסל את שער השוויון 2:2 של הספרדי יָאגוֹ אַסְפָּאס. מייד אח”כ הוא מחליט להתבונן ו- “להתייעץ” עם עם ה- VAR לאחר שכבר פסל בטענת נבדל את שערו של הספרדי יאגו אספאס (Iago Aspas) שכאמור השווה את התוצאה בדקה ה- 90 ל- 2:2 במשחק ספרד – מרוקו ב- קלינינגראד. לאחר ההתבוננות בהילוכים החוזרים של VAR מחליט ראוושאן אירמטוב לחזור בו מהחלטתו הראשונה שמבטלת את הפסילה. הוא משנה את פסיקתו הקודמת ומחליט להעניק לספרד את שער המשווה של יאגו אספאס מ- 2:1 לחובתה לתוצאת תיקו של 2:2. מערכת השיפוט הטלוויזיוני VAR מאפילה שוב על השיפוט האנושי. צריך להבין שהנקודה שהשיגה ספרד במשחק התיקו 2:2 נגד מרוקו בעקבות ה- VAR הציבה אותה במקום הראשון בבית המוקדם מס’ 2 משםהעפילה לשלב 1/8 הגמר.

הערה : השדר המוביל רמי ווייץ והפרשן שלו מוטי איווניר מיהרו להסכים איש עם רעהו כי באמת מדובר בנבדל ספרדי בטרם פנה השופט ראוושאן אירמאטוב (Ravshan Irmatov) להתייעצות עם מערכת ה- VAR, ובעקבותיה שינה כאמור את החלטתו.

טקסט תמונה (1) : 25 ביוני 2018. מונדיאל רוסיה 2018. הדקה ה- 90 במשחק ספרד – מרוקו בקלינינגראד. החלוץ הספרדי יאגו אספאס מבקיע את שער מרוקו ומשווה את התוצאה ל- 2:2. אולם אבוי, הקוון האוּזְבֶּקִי במשחק מרים את הדגל ומסמן לשופט המרכזי בן ארצו ראוושאן אירמטוב על נבדל ספרדי. ראוושאן אירמטוב מאמין לשופט הקו שלו ו- מבטל את השער. התוצאה 1:2 לזכות מרוקו נותרת לפי שעה על כנה. אולם אז הוא מחליט לפנות ולהיעזר במערכת השיפוט הטלוויזיוני VAR. ראוושאן אירמטוב משנה את דעתו על סמך מראות ה- VAR ומאשר את השער של יאגו אספאס. ספרד משווה את התוצאה ל- 2:2 ומעפילה לראש הבית המוקדם מס’ 2 בטורניר. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”). 

טקסט תמונה (2) : 25 ביוני 2018. מונדיאל רוסיה 2018. הדקה ה- 90 במשחק ספרד – מרוקו בקלינינגראד. ראוושאן אירמטוב מתבונן בתמונה הטלוויזיה של VAR ומגלה כי הקוון שלו שגה בהנפת דגלו שסימנה נבדל ספרד. תמונת הטלוויזיה הפתוחה של VAR ב- Long shot מראה כי לא היה כלל נבדל ספרדי. ראוושאן אירמטוב חוזר בו ומאשר את הבקעת השער המרוקאי ע”י החלוץ הספרדי יאגו אספאס. המשחק מסתיים בתוצאה 2:2. נבחרת ספרד מעפילה לרשות הבית המוקדם מס’ 2 בטורניר. (צילום ב- iphone. באדיבות “כאן”). 

ב. פורטוגל – איראן 1:1 ב- 25 ביוני 2018 בבית המוקדם מס’ 2 ב- סאראנסק. 

השופט הפאראגוואי אנריקה קאסרס (Enrique Caceres) מחליט כי שחקן פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו לא הוכשל ע”י ההגנה האיראנית ברחבת ה- 16 שלה אלא פשוט נפל מעצמו על כר הדשא, ומסמן להמשיך במשחק כאילו לא קרה כלום. ההתייעצות שלו עם VAR גורמת לו לשנות את דעתו. הוא מעניש את איראן ומעניק לכריסטיאנו רונאלדו בעיטת עונשין מ- 11 מ’ (מחמיץ אותה).

טקסט תמונה : מונדיאל רוסיה 2018. שרטוט של הצבת עמדות ה- VAR בשולי קו האורך הקרוב פלוס מערך מצלמות ה- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion), וכן מצלמות USM (ראשי תיבות של Ultra Slow Motion), וכן מצלמות UHD (ראשי תיבות של Ultra High Defenition) של חברת HBS. (באדיבות HBS).

טקסט תמונה : מונדיאל רוסיה 2018. שרטוט של פריסת מערך השיפוט הטלוויזיוני VAR בין ה- IBC הממוקם במוסקבה לבין 11 האצטדיונים הפרוסים לאורכה ורוחבה של רוסיה הענקית. (באדיבות HBS).

ובכן, בקיץ 2018 תמה תקופת הבנאליות של שיפוט הכדורגל האנושי הגס והבלתי מדויק. תארו לעצמכם את השווייצרי גוטפריד דינסט השופט המרכזי במשחק הגמר במונדיאל אנגליה 1966 אנגליה – גרמניה 2:4 ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון “וומבליי” בלונדון רץ ל- VAR כדי להתבונן ולהחליט האם שערו של החלוץ הבריטי ג’פרי “ג’ף” הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה היה חוקי ? במקום זאת הוא אץ להתייעץ עם הקוון שלו האזרי / סובייטי טופיק באחראמוב ולשאול לדעתו האם הכדור שנחת על כר הדשא ושהה 1/100 (מאית שנייה) ליד קו שערו של השוער הגרמני האנס טילקובסקי, אומנם עבר במלוא היקפו את קו השער הגרמני. למרות תנאי ההתבוננות הגרועים של הקוון טופיק באחראמוב שניצב בעמדת תצפית קרקעית במרחק של 35 מ’ ממקום נחיתת הכדור, מיהר לאשר בפני השופט המרכזי גוטפריד דינסט את הבקעת השער באופן נחרץ ללא שום התלבטות. גוטפריד דינסט נסמך על עדותו של הקוון שלו והעניק לאנגליה יתרון של 2:3. מצלמות הסטילס של כל מיני צלמים גרמניים שניצבו מאחורי ומצידי השער של האנס טילקובסקי הוכיחו שהכדור של ג’ף הרסט לא רק שלא עבר במלוא היקפו את קו השער אלא היה רחוק ממנו כ- 30 אולי 40 ס”מ. 

הבה נתבונן גם באירוע ההוא, בהחלטתו של השופט הטוניסאי עלי בנאסר לאשר ב- 22 ביוני 1986 את השער הראשון שהבקיע קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה במרמה, בידו, בדקה ה- 51 במשחק רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 1986, בו גברה ארגנטינה – אנגליה 1:2 באצטדיון ה- “אצטקה” במכסיקו סיטי. תארו לעצמכם מה הייתה תגובתה של מערכת השיפוט הטלוויזיונית VAR היום להחלטתו העיוורת והשגויה לגמרי של שופט המשחק ההוא עלי בנאסר. למחרת 23 ביוני 1986 הודח עלי בנאסר ממונדיאל מכסיקו 1986 והוטס חזרה הביתה. באותה השעה שהשופט עלי בנאסר סולק בבושת פנים והיה בדרכו לטוניס, כינסה נבחרת ארגנטינה מסיבת עיתונאים רחבת ממדים במכסיקו סיטי שעסקה כמובן בניצחון “הכשר” של ארגנטינה 1:2 על אנגליה. הקפטן דייגו ארמאנדו מאראדונה נשא שם את דבריו וסיפר במסיבת העיתונאים הזאת שמדובר בכלל ב- “יד האלוהים”.  

תזכורת 3 : חברת HBS במונדיאל ברזיל 2014 בטרם מיסוד מערכת השיפוט הטלוויזיונית VAR.

חברת HBS בראשות הצרפתי פראנסיס טלייה (Francis Tellier) ואשר מסונפת ל- FIFA, הייתה האחראית על מבצע כיסוי הטלוויזיה של 64 המשחקים ב- מונדיאל ברזיל 2014. מדובר בשימוש בטכנולוגיית טלוויזיה חדישה ביותר. כל משחק מכוסה ע”י ניידות שידור גדולות שמתפעלות כל אחת בכל שידור ישיר מִגְוָון של 32 מצלמות (וגם יותר). על כל מצלמה ומצלמה מוטלת משימת צילום מוגדרת מראש. פילוסופיית הכיסוי אחידה ועושר הצילום מובן מאליו. אין כאן נִיסֵי צילום. גם לא טעויות. רוב המצלמות מחוברות למקור הילוך חוזר נפרד משלהן ולכן מסוגלות לתעד ולשַמֵר כל אירוע ספורטיבי ו/או אחר המתרחש באצטדיון, גם אם אינן נראות לעיתים מזומנות ב- Integrated Feed של הניידת. שיטת הכיסוי הייתה אחידה ואפשרה להבחין כי ה- Highlights במשחקים (שערים + עבירות) זוכים לשלושה Instant Replays. לא יותר. הקונץ הוא להספיק לשדר את ההילוכים החוזרים של השערים המובקעים ולהגיע במועד לחידוש המשחק מקו האמצע. בשני השידורים הישירים של ברזיל – קרואטיה 1:3 והולנד – ספרד 1:5 אפשר היה להבחין כי הבימאים מזריקים עוד הילוך חוזר ו/או שניים לכל היותר של השערים המובקעים במועד מאוחר יותר של השידור הישיר. התרשמתי לפני ארבע שנים מהכיסוי אולם לא אהבתי את המצלמות הגבוהות שמפיקות Aerial Shots מרוחקים מידי ולכן “קרים” מידי. כיסוי טקס נגינת ההימנונים בטרם שריקת הפתיחה וחשיפת שחקני שתי הנבחרות ב- Extreme Close Ups – חכם ונבון. רואים שמישהו שם ב- HBS מבין כי יש לעשות הכרה לצופי הטלוויזיה ברחבי תבל עם גיבורי העלילה בטרם התפתחותה. השוטים שהראו את שחקני נבחרת ברזיל בזה אחר זה כל כך מקרוב שרים בעוצמה פטריוטית ובהתלהבות את ההמנון הלאומי שלהם ומפגינים בכך לויאליות עם האומה הברזילאית שלהם לפני תחילת המשחק נגד קרואטיה, הם בלתי נשכחים. בסך הכל אין שינויים מרחיקי לכת בין הכיסוי הטלוויזיוני של HBS את מונדיאל דרום אפריקה 2010 לבין הכיסוי שלהם עכשיו את מונדיאל ברזיל 2014. מצלמות הטלוויזיה אינן עדיין מצלמות שופטות שאמורות לסייע לשופטים. הייתי סבור גם ב- 2014 כי כיסוי טלוויזיה של הקבוצה הצרפתית 1998 TVRS בראשות פראנסיס טלייה את מונדיאל צרפת 1998 היה הטוב, האיכותי, והיעיל ביותר בכל הזמנים למרות שעמדו לרשותו אז “רק” 20 מצלמות בכל ניידת שידור.

yoash 1

טקסט תמונה : יוני – יולי 1998. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 20 שנים. מונדיאל צרפת 1998. הצילום נעשה במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בפאריס. הימים ההם לפני שני עשורים של שנים. אנוכי מנווט את הפקת מונדיאל צרפת 1998 (מימין) עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יחדיו עם פראנסיס טלייה (Francis Tellier, משמאל) יו”ר קבוצת TVRS 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נכון ש- HBS השתמשה ב-2014 בטכנולוגיית קו השער (לראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים) וגם בטכנולוגיה ברורה ומובנת לזיהוי נבדלים, אולם האכזבה הרבתי מ- FIFA השמרנית נבעה אז מהעובדה שהיא עדיין לא אפשרה לשופטים להסתייע בצילומי הטלוויזיה במקרים שנויים במחלוקת של החלטות הנוגעות לבעיטות עונשין מ- 11 מ’ פלוס עבירות קשות המחייבות שליפת כרטיסים אדומים. ברזיל קיבלה בדקה ה- 69 במשחק נגד קרואטיה (יום חמישי – 12 ביוני 2014) מתנה מהשופט שהעניק לה בחינם בעיטת עונשין מ- 11 מ’ (1:3 בסיום לברזיל) כמו גם הפנדל שלא היה ולא נברא שספרד זכתה בו בדקה ה- 26 במשחקה נגד הולנד (יום שישי – 13 ביוני 2014, 1:5 להולנד). מצלמות הטלוויזיה של HBS עושות שַמוֹת בשופטים והופכות אותם לחוּכָא ואִיטְלוּלָא בפרהסיה לעיני מיליארד צופי טלוויזיה ברחבי תבל. ההתאחדות הכדורגל הבינלאומית ה- FIFA בראשות נשיאה יוֹזֵף “סֶפּ” בְּלָאטֶר איננה רק מושחתת. היא גם מטומטמת. עולם הספורט הבינלאומי לגווניו החליט כבר מזמן להסתייע בצילומי הטלוויזיה ברגעי מחלוקת קרדינליים אולם ה- FIFA ניצבת מהצד ומרשה לעצמה להצטדק ולהסתתר מאחורי האמירה, “אם לשחקנים שהם בני אדם מותר לטעות על כר הדשא – אז גם השופטים שהם בני אדם כמותם, רשאים לשגות”. נוצר מצב מגוחך בו שופטי הכורסא הטלוויזיונית הם חכמים וגם צודקים יותר משופטי המשחקים הניצבים על כר הדשא. בלתי נסבל. ייתכן כי כלל לא יהיה צורך בשימוש בטכנולוגיה הטלוויזיונית של קו השער בכל משך טורניר מונדיאל ברזיל 2014. מקרים שנויים במחלוקת כמו האם הכדור שבעט החלוץ האנגלי ג’ף הרסט (Geoff Hurst) נגד גרמניה במשחק הגמר מונדיאל אנגליה 1966 עבר במלואו את קו השער הגרמני של השוער האנס טילקובסקי (Hans Tilkowski), ו/או האם השער של האנגלי פראנק למפארד (Frank Lampard) נגד גרמניה במונדיאל דרום אפריקה 2010 היה חוקי – הם אומנם קרדינליים אך נדירים . לעומתם טעויות שופטים הנוגעות ל- פגיעות חריפות של שחקנים אלה באלה והכשלות חלוצים ברחבת ה- 16 הם עניין שכיח. כבר נכתב בבלוג הזה כי חוקת הכדורגל איננה מַתְּכּוֹן מתמטי. רמת השיפוט איננה אחידה גם מפני ש- השופטים השונים מעניקים פירושים שונים לחוקה. מה שנראה בעיני האחד הכשלה ברורה ובעקבותיה פנדל צרוף במשחק קוסטה ריקה – אורוגוואי 1:3, איננו מחייב את הקולגות שלו וגם לא את עצמו באותו משחק ובאותה סיטואציה. התערבות המצלמות חשובה ביותר כדי לעשות דין צדק שווה עם כולם.

שתי תמונות סטילס למטה (גרסה אנגלית וגרסה גרמנית אנטגוניסטיות זו לזו) – שצולמו מכיוונים הפוכים, תיעדו את השער השנוי במחלוקת של החלוץ האנגלי ג’ף הרסט בדקה ה- 100 של ההארכה במשחק הגמר ב- 30 ביולי 1966 באצטדיון “וומבליי” (Wembley) בלונדון בין נבחרות אנגליה ומערב גרמניה (אנגליה ניצחה בסיום 2:4). שתי התמונות הללו מוכיחות עד כמה נדרשת התערבות הטלוויזיה וסיועה לשופטים בני אנוש שחייבים להחליט החלטות קשות ומכריעות בתוך שבריר שנייה, מבלי שיש להם את הכלים המדעיים לעשות זאת. 48 (ארבעים ושמונה) שנים חלפו מאז השער השנוי במחלוקת של ג’ף הרסט (Geoff Hurst). רק כעת באיחור זמן עצום נזכרה ה- FIFA לאמץ את טכנולוגיית הטלוויזיה של קו השער כמסייעת לשופטים, אולם מתעלמת מהצורך להיעזר באותן מצלמות הטלוויזיה גם בתחומים מכריעים אחרים במשחק הכדורגל, כמו פנדלים ועבירות.

1966 1

טקסט תמונה : שבת אחה”צ – 30 ביולי 1966. אצטדיון “וומבליי” בלונדון. הדקה ה- 100 בתקופת ההארכה במשחק הגמר על גביע העולם בכדורגל ביו נבחרות אנגליה ומערב גרמניה. הטלוויזיה הבריטית ה- BBC  טוענת כי הצילום הזה מוכיח בבירור כי הכדור שבעט ג’פרי “ג’ף” הרסט עבר במלוא היקפו את קו השער של השוער הגרמני האנס טילקובסקי. ניתוח של התצלום קובע כי הכדור בתמונה הזאת נמצא באוויר על פי הצֵל הבהיר שלו מימין. להלן זיהוי השחקנים בתמונה האנגלית מימין לשמאל : אלן בול האנגלי (בחולצה כהה מס’ 7), השוער הגרמני האנס טילקובסקי, הגרמני הורסט הדגס (בחולצה בהירה מס’ 2) , הגרמני ווילי שולץ (בחולצה בהירה) שוכב על הדשא בתוך תיבת ה- 5, האנגלי רוג’ר האנט (בחולצה כהה) פורש ידיו לצדדים , הגרמני וולפגאנג וובר (בחולצה בהירה), ו- ג’ף הרסט (שוכב). בתחתית התמונה קצת מימין נראה הקוון האזרי רוסי טופיק באחראמוב בגבו למצלמה מתבונן במתרחש. (באדיבות שחקן נבחרת מערב גרמניה וולפגאנג וובר שנטל חלק במשחק הגמר ההוא ב- 1966. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1966 2

טקסט מסמך : זוהי הגרסה האנגלית לתצלום העליון. הטקסט האנגלי מבאר את המתרחש בתמונה לעֵיל ומדגיש כי התצלום מוכיח שהכדור הירוי של ג’ף הרסט חצה את קו השער ועבר אותו במלוא היקפו.

1966 3

טקסט תמונה : שבת אחה”צ – 30 ביולי 1966. אִצטדיון “וומבליי”. משחק הגמר על גביע העולם בכדורגל אנגליה – מערב גרמניה 2:4 בתום הארכה. זאת הגרסה הגרמנית המקורית של הצלם הגרמני המנוח סְוֶון סִימוֹן. הצלם שניצב בזווית הפוכה של 180 מעלות למצלמה האנגלית (מצדו הימני של השער) לחץ באותו שבריר השנייה על הדק המצלמה שלו. לרוע מזלו חדרו כתמי אוֹר שמש לצילום שלוֹ אבל העדות המצולמת שלו לא איבדה מחיוניותה. הצלם יצר תמונת “פנטומימה” זהה לגרסה האנגלית רק מהכיוון ההפוך. השחקנים והקוון “הוקפאו” בשתי התמונות הנ”ל. המצב התנועתי המוקפא בשתי התמונות חופף לחלוטין. התמונה של הצלם הגרמני סוון סימון מוכיחה לטענת הגרמנים כי הכדור השנוי במחלוקת של ג’ף הרסט לא רק שלא עבר במלוא היקפו את קו השער, אלא היה רחוק ממנו כ- 30 ס”מ אולי אפילו 40 ס”מ. שימו לב כי הקוון טופיק באחראמוב איננו מגיב ולא מסמן כי השער נכבש. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה “הגרמנית” משמאל לימין : החלוץ האנגלי אלן בול, הקוון טופיק באחראמוב, המגן הגרמני הורסט הטגס, השוער הגרמני האנס טילקובסקי, והמגן הגרמני ווילי שולץ. (התמונה הוענקה לי באדיבות שחקן הכדורגל הגרמני ווֹלְפְגָאנְג וֶובֶּר שהשתתף במשחק הגמר ההוא השנוי במחלוקת. תחקרתי אותו ארוכות כמו שחקנים גרמנים ואנגליים שהשתתפו במשחק (מקור : הספר”Das Tor des Jahrhunderts”. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : התמונה הזאת צולמה מהצד הדרומי – מזרחי לשערו של האנס טילקובסקי . ה- Flairs  בתמונה של סְוֶון סִימוֹן הן במקור. (על פי ZDF). סוון סימון מת זה מכבר. לא הספקתי לראיין אותו לספר “השער שלא היה”.

על סמך העדויות הרבות ועל סמך התצלומים הרבים חקרתי וכתבתי את הספר עב הכרס בן כ- 10000 (רבבה) עמודים ואשר קרוי “השער שלא היה”. הספר עוסק כמובן בשער של ג’ף הרסט השנוי ביותר במחלוקת בהיסטוריה של המונדיאלים אולם מתרכז בהפקת הענק ההיסטורית הנפלאה ו- הבלתי נשכחת ההיא בקיץ 1966 של ה- BBC (ו- ITV) בראשות בראיין קאוגיל (Bryan Cowgill) ואלק וויקס (Alec Weeks). לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית צולמו כל 32 המשחקים באמצעות ניידות שידור אלקטרוניות והועברו בשידורים ישירים באירופה וגם בחלקים נוספים בעולם באמצעות לווייני תקשורת של החברה האמריקנית COMSAT.    

במונדיאל מכסיקו 1986 ב- 22 ביוני 1986 הבקיע השחקן הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armand9o Maradona) שער בידו במשחק רבע הגמר נגד אנגליה. השופט הטוניסאי עלי בנאסר (Ali Bensaour) אישר את השער אולם ה- Replay השלישי של מצלמות הטלוויזיה של הקבוצה המכסיקנית TELEMEXICO גילה וחשף את האמת. דייגו ארמאנדו מאראדונה הוא עבריין שהכניע את השוער האנגלי פיטר שילטון (Peter Shilton) בידו. מיליארד צופי טלוויזיה בכל רחבי תבל ראו את מה שלא ראה שופט המשחק. אנגליה הפסידה 2:1 לארגנטינה ונשלחה הביתה. תריסר שנים אח”כ פגשתי במונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 ב- IBC בפאריס את מאמן אנגליה בעת ההיא בובי רובסון (Bobby Robson). נקשרה בינינו שיחה והמאמן המאוכזב התלונן בפני (באיפוק וקור רוח) כי אנגליה שהייתה לא פחות טובה מארגנטינה נשדדה ב- 1986, והכנות אינטנסיביות בנות ארבע שנים וגם כישרון ו- ממון ירדו כהרף עין שלא בצדק לטִמְיוֹן בשל טעות שיפוט חריפה.

maradona 1

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אצטדיון ה- “אצטקה” במכסיקו סיטי. זוהי הדקה ה- 51 במשחק רבע הגמר בין נבחרות ארגנטינה – אנגליה שהסתיים בתוצאה 1:2 לטובת ארגנטינה. דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) מכניע בידו את השוער האנגלי פיטר שילטון (Peter Shilton) ואת שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר, אך לא את מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO, וגם לא את שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית יורם ארבל. יורם ארבל הביע את דעתו בתום ה- Replay השלישי, כלהלן : “…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…”. (באדיבות TELEMEXICO ו- TELEVISA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טכנולוגיית השיפוט הטלוויזיוני VAR במונדיאל רוסיה 2018 שינתה לחלוטין מקצה לקצה את איכות המשחק, רמת האירוע, קידום הצדק, המוסר, וההגינות במשחק הספורט הפופולארי ביותר בעולם, וגם את איכות חוויית הצפייה הטלוויזיונית בו. 

הימים ההם – הזמן ההוא. אסמכתאות.

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו, כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה”ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ”ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת “רשת” כמנכ”ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88′ 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לסיוע של ה- EBU. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת”א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי בפאריס). מכבי ת”א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת”א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע”י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת “קשת” בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ”ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו בקדנציה הראשונה שלו בחמש השנים של 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

yoash 23

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 29

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת”א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס’ 751. הועלה לאוויר ביום חמישי – 28 ביוני 2018. כל הזכויות שמורות.

 

 


תגובות

פוסט מורכב מס’ 751. מונדיאל רוסיה 2018 (4). 1. קבוצת הטלוויזיה המצוינת והמשובחת HBS וכמות המצלמות העצומה (40) המותקנות בכל ניידת שידור שלה במונדיאל רוסיה 2018 פלוס מערכות Replays משוכללות מצוידות ב- SSM מזוויות התבוננות שונות פלוס מערכת ה- VAR, ממשיכות לחוֹלֵל מהפכה ו- שַמוֹת בשופטים. 2. הדקה ה- 9 במשחק אורוגוואי – רוסיה 0:3 ב- סאמארה (יום שני – 25 ביוני 2018) תפשה את השדר המוביל נדב יעקובי ואת הפרשן שלו אורי אוזן לא רק לא מוכנים אלא גם כאלה שאינם מכירים את גיבורי העלילה הפרוסה לפניהם. 3. הוֹוֶה ועָבָר. 4. חֲבֵר קוֹמְרָאד בלכתך אל מיקרופון הטלוויזיה – שמור על כבודך המקצועי, שָפְשֵף ופקח עיניך, חַדֵד אוזניך, והַצְנָע את לְשוֹנְךָ. מיקרופון הטלוויזיה והרדיו הוא אויבם הגדול של כל שַדָּר ופַרְשָן באשר הם. ביקורת טלוויזיה (4). 5. הערוץ הציבורי “כָּאן” רשאי להרגיש מבורך בשעה שהוא מעניק בחינם לציבור עצום של צופי טלוויזיה בארץ גלולת חיסון אנטי ווירוס למחלת ה- Off tube ה- מדבקת. 6. ירון דקל + עמית סגל ומירי רגב + יורם ארבל ברדיו גלי צה”ל. 7. אסמכתאות. פוסט מס’ 751. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי – 26 ביוני 2018. — תגובה אחת

  1. יואש היקר,
    ראשית אומר כי אנוכי נהנה לקרוא את הבלוג שלך ואני מוצא אותו מלא ברעיונות מקוריים ומספק זוויות של מי שהיה בתוך המערכת. תודה לך על כך.
    שנית – אם יורשה לי להעיר – אני קורא את הבלוג בעיקר מהטלפון הנייד שלי, מה שגורם לבלוג להיראות “מסורבל” מאוד ועמוס בפרטים שחוזרים על עצמם בכל פעם שאני פותח פוסט חדש.

    בעניין הגיית שם העיר “סנקט פטרסבורג” – דווקא נכון לומר כך ברוסית. בדיקה פשוטה בגוגל תוכיח זאת.
    יישר כוח איש יקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *