הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נערך, ולא נכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא לצורך פרסום אישי.

הערה מס' 3 : כמות קוראי הבלוג והנכנסים אליו, עברה את רף ה- 700000 (שבע מאות אלף).

הקדמה קצרצרה.

הבלוג רווי באלפי תגובות, הערות, והצעות של הקוראים שאינני מכירם ולא יודע מי הם. אני קורא את כולם. כולם מתקבלים בהערכה, בחיבה, בתודה, ובכל הכבוד הראוי (!). אינני עונה לכותבים ולפונים הרבים. לא מפני שאנוכי מתנשא על קוראיי אלא משום שאין לי זמן. חציתי לאחרונה את סף העשור ה- 9 של חיי. אנוכי עסוק כל כולי במחקר וכתיבה לא רק של הבלוג המפורט אלא גם בסיום מחקרם וכתיבתם של 13 הספרים עבי הכרס שמרכיבים את הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בארץ ובעולם".

———————————————————————-

פוסט מס' 754. הועלה לאוויר ב- 01.00 של יום שלישי – 10 ביולי 2018.

———————————————————————-

פוסט מס' 754. מונדיאל רוסיה 2018 (7). סֶרֶט הטלוויזיה המונדיאלית מצוי בשיאו. נותרו שלושה משחקים אחרונים (2 חצאי גמר + הגמר) עד להכרעה הסופית והכתרת אלופת העולם. גם פוסט מס' 754 דן בספר חוקת הכדורגל וחוק מס' 14 שלו העוסק בבעיטות עונשין מ- 11 מ' (פנדלים) וההתרסה נגדו וההתעלמות ממנו ע"י השופטים המרכזיים במשחקי מונדיאל רוסיה 2018 וגם ע"י שדרני "כאן", מביך ומתמיה. ראה דו קרב הפנדלים בין נבחרות רוסיה וקרואטיה במשחק 1/4 הגמר 2:2 בתום 120 דקות ב- סוצ'י (מוצ"ש – 7 ביולי 2018) בו השוער הקרואטי דניאל סובאסיץ' מפר שוב ושוב את החוק ביודעין ובגלוי מול שופט המשחק הברזילאי סאנדרו ריצ'י ללא תגובתו. מערכת "כאן" הייתה חייבת לאייש את אולפן מונדיאל רוסיה 2018 המנווט בפתח תקווה גם ב- שני מדעני הפיזיולוגיה בתחום המאמץ הספורטיבי העליון, ד"ר גלעד וויינגרטן ו- ד"ר מולי אפשטיין, כדי שיסבירו בשפה פופולארית לצופים הרבים ובעיקר לדור הצעיר את חשיבות האימון ואת תרגול הכושר הגופני ואת נושא הפציעות והעייפות המצטברת של השחקנים בנבחרות השונות במונדיאל רוסיה 2018 לאורך טורניר כה ממושך ותוצאות השפעותיה והשלכותיה על תשישותם שלהם ושל נבחרותיהם. סיקור גיבורי העלילה בזירות הכדורגל של רוסיה 2018 וסיקור זירת מצלמות הטלוויזיה השופטות VAR ברוסיה 2018 חשובים פי 1000 מהמעקב אחרי האוהדים המציפים את רחובות הערים במונדיאל רוסיה 2018. כתבותיו של אמיר בר שלום איש "כאן" הנמצא ברוסיה 2018 והידברויותיו התכופות רק עם האוהדים ברחובות הערים הרוסיות הן טפלות, שוליות, ומגוחכות. מה זה צריך להיות הקשקוש הזה ? ביקורת טלוויזיה (7). פוסט מס' 754. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 01.00 של יום שלישי – 10 ביולי 2018. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2015 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020. נטשתי כאמור לעַד בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 מינוי מופרך לחלוטין את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. יוסף בר-אל סולק מהמשרה הרמה בגין שחיתות ושוחד מסך. הפרוטוקול הממשלתי אודות הדחתו של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תזכורת 1 : סדרת 13 הספרים של "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית (החל מ- 1884 לפני 134 שנים מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו / Paul Nipkow), כלכלה טלוויזיונית, מו"מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, עיתונאות טלוויזיונית, ו- כישרון ומהימנות בקיום ועריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי במשך השנים הרבות והארוכות כ- 2200 אנשים בעולם ובארץ. אולי יותר. הסדרה הפכה לעבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות, וכמובן תיעוד מפורט של אותם 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הממושכת הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולא מוכשרים, ולכן גם לא חשובים. כולם יודעים מי הם שני המנכ"לים הכושלים של רשות השידור ז"ל שניצבים בראש רשימת החרפה ו- תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השידור הציבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפראות.

1. שחקנית התיאטרון ליא קניג.

אני אוהב את שחקנית התיאטרון ליא קניג. רפי רשף ניהל עמה ב- "אינטימי" שיחה מרגשת ומעניינת (שידור חוזר בערוץ 10 ביום ראשון – 8 ביולי 2018).

2. שני אנשי הטלוויזיה הוותיקים העיתונאים אורי לוי ושרון ווכסלר מגישים ומנחים ב- "כאן" תוכנית דוקומנטרית מעניינת "מבט לאחור".

שני אנשי הטלוויזיה הוותיקים העיתונאים אורי לוי ושרון ווכסלר מגישים ומנחים ב- "כאן" תוכנית דוקומנטרית מעניינת "מבט לאחור" בת שעה העוסקת באירועים שונים שעצבו את תולדות מדינת ישראל. התוכנית התיעודית מורכבת מחומרים ארכיוניים היסטוריים ייקרי ערך שנאגרו ונשמרו במאגר המקוטלג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ז"ל שעל חורבותיה קם "כאן". התוכנית אתמול (יום ראשון – 8 ביולי 2018) יוחדה לשנת 1981 ובמוקד מערכת הבחירות החריפה שהתנהלה אז בין שמעון פרס יו"ר מפלגת העבודה לבין ראש הממשלה מנחם בגין יו"ר מפלגת הליכוד, לרבות ריאיון באולפן עם אשת הסקרים הפוליטיים ד"ר מינה צמח, אז סוקרת מתחילה ב- 1981. פאנל התגובות באולפן כלל את יוסי ביילין (נותר איש חכם, צנוע, ומהימן) וגם את גב' לימור בר און (לשעבר יועצת אסטרטגית בבחירות) ואת ד"ר האני זובידה (ראש החוג למדע המדינה, האקדמית עמק יזרעאל). חתמה את התוכנית "מבט לאחור" המוסיקאית והזמרת המחוננת יהודית רביץ. בהיותי איש חטיבת הספורט אצל דן שילון ואלכס גלעדי הזדמן לי להכיר את החיילת יהודית רביץ ששירתה בקיץ 1974 בלהקה צבאית צוות הווי של חיל הנדסה קרבית והופיעה עם חבריה ללהקה ברמת אביב שם חיקתה את כדורגלן מכבי נתניה מרדכי שפיגלר ש- שר עם שאר שחקני קבוצתו והזמר שלמה ארצי את שיר האליפות של מועדונו ב- 1971, שיר שחיבר אהוד מנור, וקרוי, "מה מה מה נה נה נה". ב- 1974 זכתה מכבי נתניה שוב באליפות המדינה בכדורגל. נשלחתי ע"י שני הבוסים שלי דן שילון ואלכס גלעדי לביים ולערוך כתבה מפורטת אודות האלופה הישנה / חדשה עבור התוכנית ההיא "מבט ספורט". החיילת הצעירה והזמרת המוכשרת יהודית רביץ נכללה בכתבה המפורטת ההיא ב- 1974 כשהיא שרה את הקטע הקשור ל- Close up של מרדכי שפיגלר שָר. מן המפורסמות הוא כי תוכנית ארכיונית תיעודית מקיפה ב- ז'אנר היסטורי שכזה, איננה יכולה להצליח ולשגשג בלעדי תחקיר מדויק, צוות הפקה ועריכה מסור ונאמן, וללא בימאי מקצוען שאכפת לו מהמוצר הטלוויזיוני שהוא מעלה לאוויר. ובכן אלה האנשים שניצבים מאחורי "מבט לאחור" וראויים לברכה. עורכים : שמעון עשור ולינור גריסריו – וימן. מפיקה : עדי סמידוברסקי. עורך משנה : טובי גאני. תחקירן : דרור אמסטר. ארכיון רשות השידור : רועי אופיר. עוזרת בימאי : ענת אלון. בימאי : שוקי לרר. אורי לוי הוא הרוח החיה והמובילה את הגשת והנחיית "מבט לאחור". היה טוב יותר אילו הופיע באולפן מחויט ומעונב כראוי למעמדו הרָם (גם אם מדובר בתקופת הקיץ). הטלוויזיה היא מדיה וויזואלית. ערך מוצגיה, כבודה, והריספקט שרוחש לה הציבור נמדד גם באיכות העטיפה, ההופעה, ומַרְאָם המכובד של המגישים והמגישות המובילים באולפן. להופעה החיצונית ול- לבוש נאה של המגישים והמגישות יש חשיבות מעבר לשיקולים אסתטיים. "מבט לאחור" היא מלאכת תיעוד מעניינת של עברנו. אני אמשיך לצפות בה.

3. עינב גלילי.

אני אוהב את אשת הטלוויזיה עינב גלילי. גם ב- "גב האומה". יש בה משהו.

האולפן המנווט בפתח תקווה את מונדיאל רוסיה 2018 הוא עסק טלוויזיוני ברמה נמוכה. כישלון מתמשך.

המנחה הראשי שלום מיכאלשווילי הוא אולי שחקן קולנוע, טלוויזיה, ופרסומות נחמד אולם מגיש ומנחה כושל ומשעמם של האולפן המנווט את מונדיאל רוסיה 2018. הוא איננו מקצוען בתחום. איש טלוויזיה דל. שני הפרשנים לידו טל בנין וגיא לוי הם בכלל מאמנים כושלים ומפוטרים שהודחו כל אחד בשעתו מהמועדונים אותם אימנו. שניהם נעדרי כל סמכות לפַרְשֵן לציבור את תורת הכדורגל ובין היתר גם אינם יכולים להושיע אותו את שלום מיכאלשווילי ואת ציבור הצופים מהשיממון האולפני. גם לא הליצן ג'ובאני רוסו איש קרואטיה. מדובר באולפן מנווט נרפה, לא מקצועני, ולא חשוב. בזבוז זמן.

"העולם היום". מואב וורדי ואמיר בר שלום. עוסקים בעיתונות ו- עיתונאות שוליים. בצדדי ולא במרכזי. בטפל ולא בעיקר. באוהדים ולא בגיבוריהם. בקוראי הספר ולא בגיבורי עלילת הספר. Super מגוחך. אמיר בר שלום נשלח לרוסיה 2018 ע"י מחזיק זכויות השידורים הבלעדיות "כאן" כדי לראיין אוהדים ברחובות ערי רוסיה. הרבה יותר מסקנדל. בושה וחרפה.

צפיתי שוב ב- "עולם היום" (מוצ"ש – 7 ביולי 2018) בהנחיית מואב וורדי וראיתי עוד פעם את העיתונאי אמיר בר שלום נציג "כאן" בערי רוסיה המארחות את משחקי מונדיאל רוסיה 2018 מתעקש להיות קוריוז. הפדיחה בה אמיר בר שלום עסוק במרדף עלוב אחרי אוהדים מחוץ לאצטדיון ב- סוצ'י בתום המשחק קרואטיה – רוסיה כדי להצדיק את הטסתו לרוסיה ולתת תוקף למשימתו העיתונאית, הייתה מראה מעורר רחמים. אמיר בר שלום תפש באופן אקראי לחלוטין אוהד רוסי שהבטיח לו כי הוא מדבר אנגלית. אמיר בר שלום פצח בריאיון ואז התברר כי הוא מדבר רק רוסית. כתב "כאן" התנצל בפני שולחו מואב וורדי, החזיר את השידור ארצה, תוך שהוא מבטיח כי הוא אץ לתור אחר אוהדים דוברי אנגלית. קרואטים ו/או רוסים. לא חשוב. ואומנם מואב וורדי חזר לאמיר בר שלום בסוצ'י כשהמצלמה שלו מתעדת קבוצת אוהדים רעשנית, מפריעה ופרחחית. לבסוף איתר אמיר בר שלום שני אוהדים קרואטי ורוסי דוברי אנגלית וניהל עמם ראיונות טריוויה משעממים נעדרי כל חשיבות וחסרי כל עניין. בעבור זאת הוטס לרוסיה 2018 ובכך מסתיימת שליחותו העיתונאית הדַלָה. מדובר בפַארְסָה שום ריאיון עם גיבורי העלילה, אפילו לא מילה עם שחקנים, אפילו לא חצי משפט עם המאמנים, אפילו לא רבע מפגש עם השופטים, אפילו לא שברירי מילים עם נשיא ה- FIFA, ו/או מנכ"ל HBS, ואפילו לא 1/8 ריאיון עם איש HBS האחראי על תפעולה הדרמטי וההיסטורי של מערכת מצלמות הטלוויזיה השופטות של VAR (ראשי תיבות של Video Assistant Referee), ואפילו לא ניסיון מזערי כלשהו לשוחח עם אנשי הוועדה המארגנת הרוסית שעושים עבודה ארגונית פנטסטית, וכמובן אפילו לא 1/50 של טקסט כלכלי הנוגע לעלויות של הוועדה המארגנת הרוסית את טורניר מונדיאל רוסיה 2018 ולא 1/100 של מידע המיידע את צופי "כאן" כמה מיליארדים של euro ודולרים שילמו 205 רשתות הטלוויזיה והרדיו בכל רחבי הגלובוס עבור זכויות השידורים של מונדיאל רוסיה 2018 (הערה שלי הנוגעת לעניין : רשות השידור וערוץ 1 זכרם לברכה שילמו ל- FIFA באמצעות ה- EBU זכויות שידורים עבור מונדיאל רוסיה 2018 סך של 6.350000 (שישה מיליון ושלוש מאות וחמישים אלף) euro,  מהן נהנה עכשיו תאגיד "כאן". הטענה העיקרית איננה מופנית למערכת הדלה והילדותית של "כאן" אלא לאמיר בר שלום שמסכים לשמש לֵיצָן עיתונאי וקישוט עלוב ונטול ערך בידי שולחיו. מעולם לא ראיתי עיתונאות טלוויזיונית כה דלה וכה מחורבנת שמעדיפה מפגשים עם אוהדים על חשבון המידע העיקרי והחשוב הנ"ל הנוגע למונדיאל רוסיה 2018. השאר מוקלט ומסופר בדברי הימים של תאגיד "כאן" מי שקם וניצב היום על חורבותיו של ערוץ 1 ז"ל.

מורגש היטב חסרונם, הסברם, וניתוחם של שני המדענים ד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין באולפן המנווט של "כאן" בפתח תקווה את מונדיאל רוסיה 2018. בעיקר נוכח קריסתם ב- שֶל עייפות מצטברת ופציעתם של אין סוף שחקנים על כרי הדשא מי יותר ומי פחות. 

העיקר שאת האולפן המנווט של "כאן" את מונדיאל רוסיה 2018 מאיישים שלום מיכאלשווילי יחדיו עם טל בנין וגיא לוי. המצאה גאונית. היה ראוי ל- "כאן" לזמן ל- מפעל מתמשך כמו מונדיאל כדורגל רווי אלימות פיזית, התנגשויות בין השחקנים, פציעות, ועייפות מצטברת, את שני המדענים ד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין כדי שיסבירו לציבור צופי הטלוויזיה בארץ ברמה פופולארית מה היא עייפות השריר ומדוע שחקני הכדורגל חשופים לפציעות רבות חלקן מסוכנות. עלי להקדים ולומר שד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין שימשו בשעתו פרשני א"ק ופרשנים אולימפיים בתקופתי כמנווט, מנהל, ועורך ומפיק ראשי של שידור הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1980. מערכת "כאן" הדלה פספסה הזדמנות גדולה להעביר לציבור הצופים שלה באמצעות גלעד וויינגרטן ומולי אפשטיין מידע חשוב העוסק במדע האנטומיה של גוף האדם ווהפיזיולוגיה של המאמץ בעת תחרויות הכדורגל ומדוע העייפות המצטברת משפיעה לרעה על דיוק הביצוע וגם על בריאותם של השחקנים התשושים. הנה כמה נושאים שמערכת תאגיד "כאן" הייתה חייבת לבקש הבהרות אודותיהם מד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין, כלהלן :

1. מה פירוש עייפות השריר. 2. עניין היחידות המוטוריות המפעילות את כיווץ השריר. יחידה מוטורית היא מס' הסיבים המופעלים ע"י מוטונוירון אחד. 3. ההבדלים בין מועקת וכאב של כיווץ יתר של השרירים לבין מתיחתם. 4. ריכוז חומצת החלב בשרירים בעת פעילויות ספורטיביות ממושכות במאמץ גדול + מסלול תנועת חומצת החלב בגוף וסילוקה כפסולת מהשרירים באמצעות מחזור הדם ופינוייה לכבד. הכבד איבר פלא ו- מופלא בגוף האדם מוכשר להפוך את חומצת החלב (חומר פסולת) לגליקוגן המשמש מקור אנרגיה מחודש לספורטאי, ובעצם לכל אדם באשר הוא אדם. בתום פעילות מאומצת ומתמשכת של הכדורגלנים על כר הדשא יש עלייה בשיעור חומצת החלב המצטברת בשרירים והגורמת להתעייפות כמו גם התרוקנותם של מאגרי הגליקוגן בשרירים 5. מה פירוש ירידת PH בתאים וירידה ברמת הגליקוגן בגוף. 6. מהו מנגנון השמירה על אורך תקין של השריר שאיננו מאפשר לו להימתח יותר מידי. 7. שרירי השלד קשורים ומחוברים לעצמות הגוף ואחראים לתנועות גוף האדם. 8. תנועת השריר מתחילה בעקבות סיגנל המתקבל מתא עצב המגיע אליו ומעצבב אותו בצורה רצונית. 9. פעולה בעוצמה חזקה יוצרת עייפות ולכן היא קצרה. 10. סיבי שרירי השלד מנותקים זה מזמה וכל סיב מופעל ע"י סינאפסה פרטית. 11. השפעת חשיבות האימון על פעילות השרירים. תרגול ואימון סדיר ושיטתי עשוי להביא לעלייה בחוזק השריר. 12. ביחידות מוטוריות המופעלות לעיתים קרובות גדלה כמות ה- החלבון המוטורי מיוזין (Myosin) המפתח כושר חמצון גבוה. האימון משפר את יכולת ספיגת החמצן של השריר. 13. כדי לשמור על שינויים בתאי השריר לפרקי זמנים ממושכים דרושים אימונים ותרגולים מסודרים ושיטתיים. 14. טונוס השרירים. 15. חומרי הדלק של השרירים הם סוכרים (פחמימות), שומנים, וחלבונים. 15. מה פירוש המונח "חוב חמצן". 16. הסברת מנגנוני התחוללות העייפות : דילול מלאי מיידי של מקורות האנרגיה (גליקוגן) בגוף. הצטברות חומצת חלב בעקבות פעילות אנאירובית ארוכה ומתמשכת. האטת פעילות הגליקוליזה ופעילות משאבת הנתרן והאשלגן בגוף. התעייפות צמתי העצבים המפעילים את השרירים. גירויים תכופים מדלדלים את המעבר הכימי של הסיגנל בין העצב לשריר. תאגיד "כאן" החמיץ ברוב טיפשותו את שני המדענים ד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין אולם פינה Space נרחב באולפן המנווט בפתח תקוה לפרשני דלים כמו טל בנין וגיא לוי, מנחה מגוחך וירוד בדמותו של שלום מיכאלשווילי, וליצן חסר חשיבות בשם ג'ובאני רוסו.

תוספת : המורים שלי במדרשה למורים לספורט וחינוך גופני במכון ווינגייט בשנים 1965 – 1963 לאנטומיה, פיזיולוגיה, פיזיולוגיה של המאמץ, ומדע הוויטמינים היו ד"ר דוב אלדובי ז"ל וד"ר יענקל'ה קפלנסקי יבד"ל. המידע המדעי המופיע לעיל הוא זיכרון שלי בר 55 (חמישים וחמש) שנים.

הערה : ד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין שימשו לאורך שנים ארוכות ורבות פרשנים שלי בשידורי הספורט הממושכים ובמבצעי השידורים הישירים של האולימפיאדות ובאליפויות העולם ב- א"ק (בעיקר גלעד וויינגרטן שכיהן כפרשן גם אצל קודמיי דן שילון ואלכס גלעדי) בשנים 2002 – 1980. שניהם פרשני טלוויזיה בלתי נשכחים. לא ניתן היה לנווט ולהעפיל עַל יָדִי וע"י חבריי למקצוע עיתונאות הטלוויזיה במשך שנים ארוכות ורבות לצמרות ו- פסגות הטלוויזיה בארץ ובעולם בלעדי נוכחותם המדעית של שניהם לצדי ברגעים המכריעים של אותם השידורים הישירים ההם. בלתי אפשרי היה לספק מידע אמין לצופים שלנו ללא שירותי האינפורמציה ששניהם העניקו ותרמו בתחומי האנטומיה, הפיזיולוגיה, והפיזיקה והמתמטיקה של ספורט האתלטיקה הקלה בעת השידורים הישירים של תחרויות הא"ק המקומיות ובתבל, אליפויות העולם והאולימפיאדות. שניהם על כן מוערכים ומבורכים.

טקסט תמונה : 30 באוגוסט 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 31 שנים. אליפות העולם ה- 2 בא"ק נערכת באצטדיון האולימפי ברומא במשך עשרה ימים בסוף חודש אוגוסט וראשית ספטמבר של שנת 1987. אנוכי עורך ומפיק את השידורים הישירים בעמדת השידור שלנו הממוקמת באצטדיון האולימפי ברומא (יושב על מושב מוגבה), יחדיו עם השדר המוביל הוותיק נסים קיוויתי (חובש כובע מצחייה ומתבונן במשקפת), והפרשן הוותיק והמצטיין שלנו וגם היחיד בעת ההיא ד"ר גלעד ווינגרטן (קרוב למצלמה). התעקשתי אצל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל להטיס באופן מיוחד את גלעד וויינגרטן מאוסטרליה (שם שימש שליח מטעם מדינת ישראל ל- קהילה היהודית האוסטרלית) כדי שישמש פרשן שלי לצדו של השדר המוביל שלי נסים קיוויתי בעת מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים האלה שלנו מרומא 87' לאולפנים בירושלים. השידורים הנ"ל ההם היוו במידה רבה גם טסט ראשון רציני ויסודי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים שלנו את אולימפיאדת סיאול בספטמבר / אוקטובר 1988. היו ביני לבין ד"ר גלעד וויינגרטן במשך השנים לא רק הסכמות אלא גם מחלוקות חלקן קשות. אינני איש קל וגם לא אדם של פיוסים אולם עכשיו כששנינו חצינו את סף העשור ה- 9 של חיינו, מן הדין וההגינות, וגם חובתי לומר לציבור שד"ר גלעד וויינגרטן הוא אדם מוערך על ידי וגם בלתי נשכח עבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק מתקיימת ב- רומא בירת איטליה. אנוכי מוביל ומנווט את מבצע השידורים הישירים של האירוע המרכזי ב- 1987 יחדיו עם השדר המוביל שלי נסים קיוויתי ולצדו הפרשן הקבוע, המצטיין, ובר הסמכא שלי בעת ההיא ד"ר גלעד וויינגרטן (מימין). שנינו מסיירים ברגע של פנאי ב- "פיאצה דל פופולו" במרכז רומא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק נערכת בעיר הספרדית סביליה. אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומית באצטדיון היפהפה בסביליה. אני מציב לראשונה את ד"ר מולי אפשטיין (במרכז) כפרשן א"ק שלי בשידורי הטלוויזיה הישירים מסביליה לאולפני הטלוויזיה בירושלים. הוא היה פשוט מעולה וגם משב רוח מרענן. אנוכי (משמאל) והשדר המוביל מאיר איינשטיין (מימין). מן הדין וההגינות וזאת גם חובתי לומר לציבור שגם מולי אפשטיין הוא אדם מוערך וגם בלתי נשכח עבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 19 שנים. אליפות העולם ה- 7 בא"ק מתקיימת באצטדיון המרשים של העיר סביליה הספרדית. זוהי עמדת השידור שלנו באצטדיון בסביליה. חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מעבירה במשך עשרה ימים 78 שעות שידורים ישירים ממוקד ההתרחשויות בסביליה. ברור שהטסתי גם את פרשן הא"ק המצוין והידען שלי ד"ר מולי אפשטיין לעמדת השידור שלנו באצטדיון בסביליה. שידור Off tube מהאולפן בירושלים של אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה הוא חרבון עיתונאי ונחשב ל- מפלה. להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הפרשן ד"ר מולי אפשטיין, השדר המוביל מאיר איינשטיין ז"ל, ואנוכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה – ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק. אנוכי (בקדמת התמונה) יחדיו עם פרשן הספורט שלי ד"ר מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ירוץ 1 אלכסנדר הרש (מימין) במשרד המבצעים, התקשורת, ההפקה, והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בעיר סביליה. התמונה צולמה בעת איסוף החומר וההתכוננות לקראת אחד השידורים הישירים מסביליה לירושלים. השהייה במוקד ההתרחשות בסביליה מאפשרת לצוות השידור גם להשתלט על כמות אינפורמציה מקצועית ועיתונאית גדולה, לימודה ושינונה, בטרם השידורים הישירים, כמו גם מפגשים בלתי אמצעיים עם פיגורות אתלטיות בהווה והעבר, ומפגשים מפרים ומעשירים עם קולגות טלוויזיוניות מהעולם הגדול. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. זוהי נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המתכנסת במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC בקומפלקס האולימפי של סידני 2000 הכוללת בתוכה גם את שני המדענים פרשני האנטומיה, הפיזיולוגיה, והפסיכולוגיה בתחומי מקצועות הספורט האולימפיים השונים וכוללת גם את פרשן ההתעמלות יעקב "ז'קי" ווישניה. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה בשורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה). שורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב ENG), גלעד עדין (כתב ENG). שורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות), מולי אפשטיין (פרשן ספורט כללי), מאיר איינשטיין (שדר א"ק), זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), אנוכי, דורית חיימי (עוזרת הפקה). שורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG), ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק ) , איגור סלע (איש קול בצוות ENG) , רמי שמש (איש כספים), אורי לוי, (שדר ענפי ספורט קטנים, ג'ודו , טניס , וחתירה בקייאקים), קובי תקוע (חובש כובע מצחייה עורך כתבות ENG), אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (עומד מאחור מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (חולצת טי שירט לבנה עורך כתבות ENG), מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (חובש מגבעת רחבת שוליים איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים), ששי אפרתי (המפיק המצוין שלי). הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG  רמי לי- טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1997. האצטדיון האולימפי באתונה. אליפות העולם ה- 6 בא"ק. אנוכי (מימין) עם שדר הא"ק שלי מאיר איינשטיין ז"ל (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק אתונה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השדר המוביל רמי ווייץ והפרשן שלו מוטי איוואניר מטעם תאגיד "כאן" בעת השידור הישיר מ- סוצ'י של משחק 1/4 הגמר קרואטיה – רוסיה 2:2 (בתום 120 דקות) וקרב הפנדלים בהן ניצחה קרואטיה 3:4, אינם מכירים את ספר חוקת הכדורגל. ניצחון קרואטיה והעפלתה לשלב 1/2 הגמר במונדיאל רוסיה 2018 על חשבון רוסיה התאפשרה בגין הפרות החוק הבוטות והנמשכות באין מפריע הגלויות לעין כל של שוערם דניאל סובאסיץ' בגינן עצר חלק מהכדורים של בעיטות ההכרעה הרוסיות מ- 11 מ', אולם ללא תגובת עונשין של השופט המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. וגם ללא כל הסבר, ביאור, פרשנות, ו/או התייחסות של רמי ווייץ ומוטי איוואניר להפרות החוק האין סופיות של השוער הקרואטי בעת ביצוע הפנדלים, ולהתעלמות השופט מההפרות הללו שמחייבות אותו להעניק בעיטה חוזרת לשחקנים הרוסיים.

טקסט 1 : רמי ווייץ מתריס ומתעלם מחוק מס' 14. הוא חוזר ומדגיש את המנטרה ששוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' עצר שלוש בעיטות הכרעה מ- 11 מ' אולם לא מספר לצופיו שמדובר בשוער שמפר ביודעין באופן כרוני את חוק מס' 14 הקובע כלהלן : "…בעיטת העונשין תוצא לפועל כשהכדור מונח על נקודת העונשין. עד למתן הבעיטה על כל השחקנים פרט לשחקן הבועט והשוער של הקבוצה היריבה, להימצא בשדה המשחק, אולם מחוץ לרחבת העונשין (רחבת ה- 16) ובמרחק של לא פחות מ- 9.15 מ' מנקודת העונשין. השוער בקבוצה יעמוד על קו השער והוא יכול לנוע על קו שערו בין עמודי השער שלו, אולם אסור לו לעזוב את קו שערו ולהתקדם לפנים בטרם מגע נעל הבועט בכדור, כלומר לפני הבעיטה…". יש להעיר כאן במשפט מוסגר לטובת הדור הצעיר שאיננו בקי בספר חוקת הכדורגל ולא מכיר אותה על בורייה, כי חוק מס' 14 היָשָן אסר בעבר על השוערים הניצבים על קו השער אפילו להזיז את כפות רגליהם בטרם הבעיטה, אולם שונה ותוקן. חוק מס' 14 במתכונתו החדשה מאפשר לשוערים לזוּז ולנוּעַ על קו שערם אולם אוסר עליהם במפורש לעזוב את קַו שערם (ולו בסנטימטר) בטרם הבעיטה בכדור העונשין מטווח של 11 מ'. בספר חוקת הכדורגל העוסק בחוק מס' 14 בסעיף העונש, נאמר עוד במפורש כלהלן : "… על כל עבירה ע"י ידי שחקן ו/או שחקנים מהקבוצה המגינה, יש לחזור על הבעיטה, אם השער לא הובקע…". כמו כן נאמר באחת ההחלטות הרשמיות בסעיף 14.02 בספר חוקת הכדורגל בגרסה הנוכחית שלה, כלהלן : "אם לאחר מתן אות השופט, הוא נוכח שהשוער איננו עומד במקום המיועד לו, אין השופט צריך לשרוק לעבירת השוער, אלא להמתין לתוצאות בעיטת העונשין מ- 11 מ'. מקום עמדתו החוקית של השוער הוא על קו השער בין עמודי השער. אם השוער עוזב את קו שערו ונע קדימה לאחר השריקה אולם לפני מתן הבעיטה והשער לא הובקע, אזי יש לחזור על הבעיטה (!)". הערה שלי : בגרסה הישנה כתוב בסעיף 14.02, "…אם השוער מזיז את כפות רגליו…".

הערה 2 : רמי ווייץ שב להתריס ולשנן לצופיו אודות כישרונו של שוער קוראטיה דניאל סובאסיץ' מפר חוק מס' 14 לעצור פנדלים. הערה שלי : גם השוער הרוסי איגור אקינפייב איננו קוטל קנים ונע לפנים בעת בעיטות הפנדלים בטרם מגע נעל יריביו בכדור.

הערה 3 : מוטי איווניר מטיף מוסר למאמן נבחרת רוסיה סטניסלב צ'רצ'סוב לאחר תבוסת הפנדלים נגד קרואטיה, "לא בסדר, הוא ירד מהמגרש ונעלם מבלי ללחוץ את ידי שחקניו חניכיו…".

הערה 4 (שלי) : אינני יודע אם רמי ווייץ ומוטי איווניר מחזיקים ברשותם את ספר חוקת הכדורגל בעת השידורים הישירים את משחקי מונדיאל רוסיה 2018, אולם דבר אחד ברור : הכרת החוקה על ידיהם רשלנית מוגבלת, ושניהם מתריסים. נכון ששניהם מחזיקים בלעדית בשני המיקרופונים בעמדות השידור ברוסיה 2018, והצעצוע האלקטרוני הזה הוא בהחלט שלהם…אבל לא הידע. אין להם בלעדיות על הידע. שניהם יכולים לדווח לציבור שלהם כי 1 + 1 שווה ל- 1/2 2 כמו ש- שניהם יכולים להתעלם מחוק מס' 14, אולם אין זה אומר ששניהם צודקים.

הערה 5 : מוטי איווניר מהלל את שחקן נבחרת רוסיה מריו פרנאנדס (לובש את החולצה האדומה מס' 2) לאחר שהלה מבקיע בנגיחת ראש בדקה ה- 116:30 של ה- הארכה את שערו של דניאל סובאסיץ' ומשווה את התוצאה ל- 2:2, ומצהיר כלהלן : "…מאריו פרנאנדס הוא האיש מספר אחד הטוב ביותר של נבחרת רוסיה…". בחלוף כמה דקות מחמיץ אותו מריו פרנאנדס את פנדל ההכרעה שלו מול שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ'.

הערה 6 : הדקה ה- 118:50 בתקופת ההארכה במשחק קרואטיה – רוסיה, התוצאה 2:2. רמי ווייץ שו במתריס : "…סובאסיץ' הכדור בידו מרגיע…אני מומחה בפנדלים…נלך לפנדלים…יהיה בסדר…", אולם שוב נמנע מלספר לצופיו כי דניאל סובאסיץ הוא מומחה לפנדלים מפני שהוא מפר כרוני של חוק מס' 14 בספר חוקת הכדורגל. רמי ווייץ מפספס. יש לו הזדמנות להסביר את מהות חוק 14 ופירושו, ולהעניק שיעור בחינוך למאות אלפי ילדים ובני נוער מבלי לפגוע בתיאור הדרמה. שדר מוביל מגוחך.

הערה 7 : מוטי איווניר נזכר בעת ביצוע פנדל ההכרעה ה- 2 נגד קרואטיה ע"י הבועט הרוסי השני אלאן דז'גוייב, כלהלן : "…עכשיו השופט בא להזהיר את סובאסיץ' על התנועה שלו על הקו…אם אתה מזהיר אותו עכשיו אולי הייתה צריך לעשות משהו בפנדל הראשון (הערה שלי : דניאל סובאסיץ' עצר את הכדור של הבועט הרוסי הראשון פדר סמולוב אולם הפר את חוק מס' 14). מוטי איווניר ממשיך : "…אני חושב שמותר לו לזוז כל עוד הוא על הקו והוא לא יוצא קדימה מעבר לקו…". אם כך מוטי איווניר איננו מחזיק לידו את ספר חוקת הכדורגל ולא בקי בחוק מס' 14 הדן בבעיטות עונשין מטווח של 11 מ' (פנדלים).

הערה 8 : רמי ווייץ משתמש בכוח במיקרופון שלו. התרסה ושימוש בכוח על חשבון ידע מובילים לתופעת חוק הפעולה שלו ותגובת הציבור מנגד. זה רק עניין של זמן. היחסים בין השדר המוביל לבין הציבור שלו הם בעלי כיוון דו סיטרי ומבוססים על אמון.

הערה 9 : הדקה ה- 105:00 בתקופת ההארכה בין נבחרות קרואטיה – רוסיה, התוצאה 1:2 לזכות קרואטיה. מוטי איווניר שב לדון בחומרת פציעתו של דניאל סובאסיץ', כיווץ ו/או מתיחת שריר הירך האחורי (הבדל משמעותי). בולט חסרונם של ד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין באולפן המנווט בפתח תקווה כדי שיסבירו לציבור צופי הטלוויזיה את מהות הפציעות, פשרן, וגם את נושא הצטברות חומצת החלב בשרירים הגורמת להתעייפותם.

הערה 10 : במחצית שבין שתי תקופות ההארכה במשחק קרואטיה – רוסיה מתייחס מוטי איווניר בצדק לעייפות המצטברת של שחקני קרואטיה ורוסיה ששותפות שתיהן לשני משחקי הארכה ופנדלים. בעוד נבחרות צרפת ובלגיה שהעפילו כבר לשלב 1/2 הגמר היו "משוחררות" מהתמודדויות עם יריבותיהן שגררו הארכה.

הערה 11 (שלי) : ראה נבחרת הונגריה המועמדת לזכייה במונדיאל שווייץ 1954 שנקלעה למשחק קשה ומעייף נגד נבחרת ברזיל ב-שלב 1/4 הגמר. הונגריה ניצחה 2:4. היא הגיעה תשושה למשחק 1/2 הגמר נגד נבחרת אורוגוואי (אלופת העולם במונדיאל ברזיל 1950) ונקלעה להארכה ומשחק ארוך בן 120 דקות ושוב מעייף. הונגריה ניצחה לבסוף 2:4 והעפילה למשחק הגמר נגד נבחרת גרמניה לה הפסידה 3:2, גם בגלל כושרו הלקוי של הקפטן שלה פרנץ פושקש שטרם החלים מפציעה קשה ושטף דם בקרסולו. הונגריה הפייבוריטית אך התשושה זכתה רק בסגנות.

הערה 12 (שלי) : יורם ארבל גורש מהבימה המרכזית אבל רמי ווייץ בשיאו איננו יורם ארבל בשיאו.

הערה 13 : הדקה ה- 79 במשחק 1/4 הגמר בין נבחרות קרואטיה ורוסיה (שבת – 7 ביולי 2018). מוטי איווניר על חלוץ רוסיה ארטיום דזובה מס' 22 : "…אולי לא חלוץ גדול בעל יכולות אבל בעל נוכחות אדירה…".

הערה 14 (שלי) : רוסיה קיבלה את היריבה הנוחה ביותר בשלב מפגשי 1/4 הגמר, את נבחרת קרואטיה התשושה והעייפה.

הערה 15 : הדקה ה- 88:10 במשחק 1/4 הגמר קרואטיה – רוסיה. דניאל סובאסיץ' נפצע ונופל לכר הדשא ליד שערו (לא מפגיעה רוסית). מוטי איווניר מסביר לצופיו כלהלן : "…זה גרוע מאוד מהבחינה של הקרואטים, כי אם הולכים כאן לפנדלים, האיש הזה הוא סופר סופר חשוב…צריך לראות שוב מה קרה…האם הוא פצע את עצמו לבד ? והתכופף פה…מתח שריר מאחורה…מתח את שריר הירך האחורי וזאת פציעה שקשה מאוד להמשיך לשחק איתה עד בלתי אפשרי…כן הוא יודע את זה…". חסרונם של ד"ר גלעד וויינגרטן והפיזיולוג מולי אפשטיין מורגש ביתר שאת.

הערה 16 : הדקה 89:18 במשחק 1/4 הגמר קרואטיה – רוסיה. רמי ווייץ : "…האם קרואטיה מאבדת את השוער הראשון שלה…? השוער שהפך לשני בתולדות המונדיאל שעוצר שלושה כדורים בדו קרב פנדלים אחרי ש- ריקארדו מפורטוגל היה הראשון שעשה את זה נגד אנגליה במונדיאל 2006…מנסים להכשיר אותו בכל זאת…".

הערה 17 : הדקה ה- 89:40 במשחק 1/4 הגמר קרואטיה – רוסיה. מוטי איווניר : "…אולי זאת התכווצות ולא מתיחה וזה ההבדל הגדול בין שני הדברים…אם זה מתיחה הוא גמור…אם זה התכווצות הוא ייצא מזה…אבל לפי ההתנהלות שלו לפי דעתי אין לו הרבה סיכוי להמשיך…".

הערה 18 : הדקה ה- 4:36 + 90 במשחק 1/4 הגמר קרואטיה – רוסיה. רמי ווייץ : "…חצי הדקה האחרונה של ההארכה…". לא נכון, מדובר ב- 1/2 הדקה האחרונה של תוספת הזמן לזמן החוקי של המשחק.

הערה 20 : ערן סיקורל ברדיו "כאן" ברשת ב' : "…מסתמן ונראה שאלופת העולם תהיה אירופית…". אלא מה ערן סיקוראל ? מבין 4 הנבחרות שהעפילו ל- 1/2 הגמר צרפת בלגיה, אנגליה, וקרואטיה יכולה להיות אלופת העולם רק נבחרת אירופית.

ועכשיו בואו לצפות בתמונות ה- Video במשחק רבע הגמר במונדיאל רוסיה קרואטיה – רוסיה 2:2 בתום 120 דקות, העוסקות בדו קרב הפנדלים ובהפרות הבוטות והגלויות לעֵין כל של חוק מס' 14 ע"י שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' (נוטש את קו שערו ומתקדם לפנים בטרם מגע נַעַלָם של הבועטים הרוסיים בכדור) ללא תגובת השופט המרכזי סאנדרו ריצ'י שהיה חייב להורות על בעיטות חוזרות וגם ללא התייחסותם ופרשנותם של רמי ווייץ ומוטי איווניר לעבירות הנשנות וחוזרות של דניאל סובאסיץ' ולשיפוט הקלוקל. 

טקסט תמונה (1) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. החל קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. התצלום מוכיח כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 1 הרוסי פדור סמולוב בכדור. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. השוער הקרואטי דניאל סובאסיץ' עצר את כדור העונשין של הבועט הרוסי פדור סמולוב, אולם השופט הברזילאי לא הורה על בעיטה חוזרת כפי שמחייב אותו חוק מס' 14 בספר החוקה. קולו של צוות השידור של "כאן" רמי ווייץ ומוטי איווניר נדם מבלי שאיש מהם יסביר לציבור הצופים את החוק ו- יתייחס לעבירה שעבר דניאל סובאסיץ' מול פדור סמולוב. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בוריה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

טקסט תמונה (2) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. אותה הסצנה מזווית מבט שונה של המצלמה האחורית. החל קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. התצלום מוכיח כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 1 הרוסי פדור סמולוב בכדור. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. השוער הקרואטי דניאל סובאסיץ' עצר את כדור העונשין של הבועט הרוסי פדור סמולוב, אולם השופט הברזילאי לא הורה על בעיטה חוזרת כפי שמחייב אותו חוק מס' 14 בספר החוקה. קולו של צוות השידור של "כאן" רמי ווייץ ומוטי איווניר נדם מבלי שאיש מהם יסביר לציבור הצופים את החוק ו- יתייחס לעבירה שעבר דניאל סובאסיץ' מול פדור סמולוב. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

טקסט תמונה (3) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. החל קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. התצלום מוכיח כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 2 הרוסי אלאן דז'גוייב בכדור. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. אף על פי כן הכניע אלאן דז'גוייב את השוער הקרואטי העבריין דניאל סובאסיץ'. רמי ווייץ ומוטי איווניר, איש מהם איננו מסביר לציבור הצופים את מהות חוק מס' 14, שדן ב- בעיטת העונשין מ- 11 מ' והאיסורים שחלים על השוער בגין החוק. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

טקסט תמונה (4) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה מתנהל בכל עוזו לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. אותו הבועט מס' 2 של רוסיה אלאן דז'גוייב מס' 9 רק מזווית צילום שונה, מאחור. התצלום מוכיח ללא צֵל של ספק כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 2 הרוסי אלאן דז'גוייב בכדור. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. אף על פי כן הכניע אלאן דז'גוייב את השוער הקרואטי העבריין דניאל סובאסיץ'. רמי ווייץ ומוטי איווניר, איש מהם איננו מסביר לציבור הצופים את מהות חוק מס' 14, שדן ב- בעיטת העונשין מ- 11 מ' והאיסורים שחלים על השוער בגין החוק. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

טקסט תמונה (5) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה נמצא העיצומו לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. התצלום מוכיח כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 3 הרוסי מריו פרנאנדס בכדור. העבירה של דניאל סובאסיץ' מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. מריו פרנאנדס בעט את הכדור החוצה אולם השופט סאנדרו ריצ'י היה חייב להורות על בעיטה חוזרת (ללא קשר להחטאה של מריו פרנאנדס) בגלל שדניאל סובאסיץ' מפר את חוק מס' 14 ונע קדימה לפני הבעיטה. רמי ווייץ ומוטי איווניר אינם מסבירים לציבור הצופים את מהות חוק מס' 14, שדן ב- בעיטת העונשין מ- 11 מ' והאיסורים שחַלים על השוער בגין החוק. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

 

טקסט תמונה (6) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה נמצא בעיצומו לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. גם התצלום מוכיח כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 4 הרוסי סרגיי איגנאשביץ'. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. אף על פי כן הכניע סרגיי איגנאשביץ' את השוער הקרואטי העבריין דניאל סובאסיץ'. רמי ווייץ ומוטי איווניר, איש מהם איננו מסביר לציבור הצופים את מהות חוק מס' 14, הדן ב- בעיטת העונשין מ- 11 מ' והאיסורים שחלים על השוער בגין החוק. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

טקסט תמונה (7) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה נמצא בעיצומו לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. גם התצלום מוכיח כי שוער קרואטיה דניאל סובאסיץ' שוב מפר את החוק בשעה שהוא נוטש את קו שערו ונע קדימה לפני מגע רגלו של הבועט ה- 5 הרוסי דאלר קוזיאייב. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. אף על פי כן הכניע דאלר קוזיאייב את השוער הקרואטי העבריין דניאל סובאסיץ'. רמי ווייץ ומוטי איווניר, איש מהם איננו מסביר לציבור הצופים את מהות חוק מס' 14, הדן ב- בעיטת העונשין מ- 11 מ', והאיסורים שחלים על השוער בגין החוק. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

טקסט תמונה (8) : מוצ"ש – 7 ביולי 2018. מונדיאל רוסיה 2018. האצטדיון בעיר סוצ'י השוכנת על החוף המזרחי של הים השחור. קרב בעיטות ההכרעה מ- 11 מ' בין בין נבחרות רוסיה וקרואטיה נמצא בעיצומו לאחר שמשחק 1/4 הגמר ביניהן הסתיים בתוצאת תיקו 2:2 בתום 120 דקות. התצלום מוכיח כי גם השוער הרוסי איגור אקינפייב איננו נקי כפיים ונוטש את קו שערו ונע לפנים מגע רגלו של הבועט ה- 5 הקרואטי איוואן ראקיטיץ'. העבירה מתבצעת מול עיניו הבוחנות של שופט המשחק המרכזי הברזילאי סאנדרו ריצ'י. אף על פי כן הכניע איוואן רקיטיץ את השוער הרוסי. קרואטיה התשושה ניצחה את רוסיה בדו קרב הפנדלים 3:4 והעפילה בסופו של דבר לשלב חצי הגמר. רמי ווייץ ומוטי איווניר, כרגיל אינם מסבירים לציבור הצופים את מהות חוק מס' 14, הדן ב- בעיטת העונשין מ- 11 מ' והאיסורים שחלים על השוער בגין החוק. שניהם אינם בקיאים בחוקת הכדורגל המפורטת ולא מכירים את חוק מס' 14 לסעיפיו השונים. מגוחך. הגיחוך מכוון בעיקר לרמי ווייץ שדר הכדורגל הבכיר של "כאן" שאמור להכיר את חוקת הכדורגל על בורייה. (צילום ב- iphone. באדיבות "כאן").

הימים ההם – הזמן ההוא. אסמכתאות.

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו, כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לסיוע של ה- EBU. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי בפאריס). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו בקדנציה הראשונה שלו בחמש השנים של 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 754. הועלה לאוויר ב- 01.00 של יום שלישי – 10 ביולי 2018. כל הזכויות שמורות.