פוסט מס' 788.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 788. הועלה לאוויר ביום שישי-18 בינואר 2019. כל הזכויות שמורות.

——————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר רענן כהן הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. יוסף בר-אל מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני הקודם של רשות השידור תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא, מי שהוּדָח וסוּלָק בכעס וזעם רב מהמשרה הרָמָה והאחראית באביב 2002 ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. רָן גָלִינְקָא מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור בסתיו 2001 לאחר התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בקיץ 2001 בטרם הדחה (תהליך Impeachment) שנוהל נגדו במרץ רב ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי ובגיבוי מליאת רשות השידור. רשות השידור ההיא הפכה זה מכבר לזירת משחק פוליטית ולחוות ניסיונות ממשלתית. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת, הזמנית, והמגוחכת של יוסף בר-אל למינוי של קבע בן 5 שנים ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור כאמור לתקופה של 5 שנים. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום בעת ההיא על כתב המינוי הנכבד ההוא שהעניק ליוסף בר-אל את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל ואת הובלתו עד קיץ 2007. הוא יוסף בר-אל עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל, הוּדַח, וסוּלָק ממנה ב- 2 במאי 2005 בטרם השלים את תקופת כהונתו בת חמש שנים, ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון, מי שמינה ו-הפקיד בידיו שלוש שנים קודם לכן את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל.

פוסט מס' 788. חוק מס' 14 הנוגע לביצוע בעיטת העונשין (פנדל, בעיטת 11 מ') במשחק הכדורגל מנוסח באופן מפורט ומפורש היטב בספר חוקת הכדורגל של ה-FIFA אולם הופך להמלצה בלבד עבור שופטי המשחק במדינת ישראל, בגדר חוות דעת עבור השוערים במדינת ישראל, ואיננו נלמד כהלכה ע"י שדרני הטלוויזיה וגם הסוקרים את משחקי הכדורגל בארץ בעיתונות הכתובה. רואים זאת על כל צעד ושעל. עיתונאי העיתונות והעיתונאות האלקטרונית והכתובה בארץ אינם מדווחים אינפורמציית אֶמֶת לצופיהם וקוראיהם הנוגעת להפרות חוזרות ונשנות של שוערי ישראל את חוק מס' 14. הָפָרוֹת חוֹק בוטות שנעשות בגלוי ע"י השוערים על כַּר הַדֶשֶא חֲדָשִים לבְקָרִים ללא תגובת השופטים (ו-גם ללא כל התייחסות להפרות האלה מטעמו של יו"ר איגוד השופטים מר עוזי יצחקי) ומוּל עיתונאי ופרשני טלוויזיה נרפים לסוגיהם שמעלימים עין. משחק 1/8 הגמר על גביע המדינה בו גברה מכבי נתניה על הפועל באר שבע 2:4 בבעיטות הכרעה מ-11 מ' היווה עוד דוגמא של ביזוי, צפצוף ארוך רווי סתירות, והתעמרות ע"י הנ"ל ב-חוק מס' 14. חוק מס' 14 בסֶפֶר חוקת הכדורגל של ה-FIFA קובע מפורשות כי אסור לשוער לנטוש את קו שערו ולנוע לפנים בטרם הבעיטה (כלומר, לפני מגע רגלו של השחקן הבועט בכדור). במידה והשוֹעֵר מפר את החוק ועוצר את הכדור ו/או בגלל ההפרה השחקן הבועט מחטיא את המטרה, על שופט המשחק להעניק לשחקן הבועט בעיטה חוזרת. כך כתוב בספר חוקת המשחק שחור על גבי לבן. פוסט מס' 788 הוא כתב קטגוריה עָגוּם גם נגד יו"ר איגוד שופטי הכדורגל בהתאחדות הכדורגל מר עוזי יצחקי. פוסט מס' 788. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי-18 בינואר 2019.

פרפראות.

1. מר משה "שינו" זוארץ.

אנוכי מלא הערכה ליו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית המתפטר מר שינו זוארץ שבוחר בעשייה ולא בכס הכבוד. שינו זוארץ מנהיג ספורט בעל יושרה ראוי לא רק להערכה רבה על החלטתו זאת המהווה דוגמא אישית מופתית של אדם כֵּן ואיש אֶמֶת, אלא ראוי גם לכבוד רב. אינני מכיר אותו ומעולם לא ראיתיו. דוגמא מיטבית להתנהגות אישית כֵּנָה של איש ציבור. לכֵן אומר לו : מר שינו זוארץ תבורך (!)

2. אברהם "אברמל'ה" בנדורי (בנדרסקי) ז"ל, 2019 – 1928.

אברהם "אברמל'ה" בנדורי (בנדרסקי) ז"ל, 2019 – 1928. אברהם בנדורי שוער מכבי ת"א (וגם נבחרת ישראל) היה ספורטאי  שוער חסר מזל שלרוע מזלו חסה בימים ההם בראשית ימיה של המדינה הדרדקית בצִלוֹ של שוער נבחרת ישראל והפועל ת"א יעקב חודורוב ז"ל, שנים רבות מאוד. יעקב חודורוב היה תמיד השוער הלאומי מס' 1 ואברהם בנדורי היה לעַד שוער מחליף שלו. סְגָן נִצְחִי אולם בעל שֵם. אף על פי כן היה אברהם בנדורי לא רק שוער בעל מוניטין במדינת ישראל הצעירה אלא גם אזרח נאמן ואיש מופת, שכמו בני דורו היה חייל שנלחם באומץ לב בחזיתות הדרום במלחמת העצמאות ב- 1948 למען תקומת מדינת ישראל. הכרתי את אברהם בנדורי ונפגשתי עמו כמה וכמה פעמים בתוקף תפקידי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והוא מנהל נבחרת ישראל בכדורגל. היה מדובר ראשית דבר באיש הדוֹר הישן שהולך ונעלם אט אט, אדם בעל יושרה, איש אֶמֶת, רציני ו-מאופק, ומסור לתפקידו. אין זה משפט טריוויה : לכתו מאתנו של אברמל'ה בנדורי ז"ל מותיר אותנו בעולם פחות טוב ויותר עני. אהבתי והערכתי את אברמל'ה בנדורי. יהי זכרו ברוך.

3. דביר בנדק.

אי אפשר שלא להתאהב ב- שחקן הטלוויזיה, התיאטרון, והקולנוע המוכשר דביר בנדק. שחקן וורסטילי ו-מחונן. תוכניתו הטלוויזיונית שעוסקת בבריאות המשפחה (בליווי ד"ר איתי גל), "החיים על פי דביר", היא לא רק חשובה אלא גם חיננית רוויית הומור. דביר בנדק תבורך (!).

4.  כתבת הטלוויזיה לי אברמוביץ'.

סקירתה העיתונאית הרצינית והיסודית של כתבת הטלוויזיה לי אברמוביץ' בערוץ 12 / "קֶשֶת" את "מבחן הניקיון של המלונות בישראל", היא חיונית ביותר, ומוכיחה שוב עד כמה ישראל היא עדיין מדינת פארטאץ' נכלולית. מלאכת הבקרה החשובה ודיווחה וגילוייה של העיתונאית לי אברמוביץ' שדנים ברמה הנמוכה של התברואה השוררת בבתי המלון במגינת ישראל, ועוסקת בעובדי ובעובדות במלונות השונים ברחבי הארץ שאינם מחליפים כלי מיטה ולא מנקים את השירותים בחדרים (על בסיס יומי), הוא כתב אישום חמור וחריף ביותר נגד הנהלות המלונות המדוברים. הנהלות המלונות הללו אינן מוודאות ביצוע, אולם דואגות לגרוף לכיסן הון עתק מהאורחים שלהן. לי אברמוביץ' מדווחת כי הנהלת מלון גראנד ביץ' בתל אביב שנבדק ונמצא לוקה וכושל ברמת התברואה שלו גובה מאורחיו 700 שקל לחדר ללילה. כנ"ל הנהלת מלון דניאל בהרצליה ש- לוקחת 800 שקל לחדר ללילה. אותו הדבר אמור לגבי הנהלת מלון קרלטון שדורשת 1235 שקל לחדר ללילה. מלון אינטר-קונטיננטל מבקש מחיר של 1433 שקל לחדר ללילה. מדינת פארטאץ'. לי אברמוביץ' תבורכי (!).

5. ערוץ 13 המתחדש קורם עור וגידים לאחר המיזוג עם ערוץ 10.

שתי נקודות התורפה הראשונות של ערוץ 13 המתחדש שנחשפו מייד ביום השידורים הראשון הן בין 17.00 ל- 18.00 בה התגלה המגיש יעקב "הנודד" איילון כמי שאיננו יודע לראיין בטלוויזיה ואיננו בקי בחומר הריאיון. הריאיון הילדותי שערך עם אהוד ברק היה דומה יותר לשיחת נֶפֶל. קול בריטון טלוויזיוני איננו ערובה לשום איכות. נקודת התורפה השנייה היא נוגה ניר-נאמן ותוכנית הצרכנות והתעופה שלה בין 19.25 ל- 20.00. תוכנית ארוכה, משעממת, ומעייפת. שתי נקודות האור במערך שעון האקטואליה החדש של ערוץ 13 "חמש – שמונה" הן אמנון לוי ואודי סגל. אמנון לוי ניהל ריאיון טלוויזיוני אמיתי, כן, נעדר חששות, ואמיץ ללא סייגים עם הח"כ נורית קורן מהליכוד. הוא לא הניח לה ודרש ממנה בתקיפות תשובות לשאלותיו החקרניות. ככה צריך להיות וכך הייתי רוצה לראות גם את שאר העיתונאים עושים את עבודתם במדיות השונות ומשוחחים ברמה עיתונאית עם ה-"קליינטים" שלהם כמו שעשה לאחרונה אמנון לוי. העיתונות והעיתונאות האלקטרונית והכתובה, צועדות בקו מקביל למִשְעוֹל בו נעים השלטון והממלכה. אקסיומה מתמטית קובעת מפורשות כי קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם. קו מקביל שחוצה את הקו המקביל לו מבצע חטא מתמטי ומוסרי כבד.

תמר איש שלום ואושרת קוטלר משתחצנות. 

היה נחמד לראות את תמר איש שלום אשת ערוץ 13 המתחדש טופחת על כתפה, וללא שֶמֶץ של צניעות מכריזה שוב ושוב בקולי קולות בשידורי ה- Promo לקראת המעבר לאכסניה החדשה, כי מהדורת החדשות הארצית של ערוץ 10 שחבר זה עתה לערוץ 13 היא הטובה ביותר בתעשיית הטלוויזיה בארץ. נחמד היה לקרוא גם ביום שישי – 18 בינואר 2019 את אושרת קוטלר מצהירה בביטחון עצמי רב (ומופרז) בפני כתב "ישראל היום" ערן סוויסה (פרסם ב- "ישראל היום" ביום שישי – 18 בינואר כתבת רכילות ענקית וכותרתה "מחוברות" אודות עיתונאיות / שדרניות ערוץ 10 ז"ל איילה חסון + טלי מורנו + אושרת קוטלר + נוגה ניר-נאמן + תמר איש שלום), כלהלן : "…ריד מיי ליפס – הערוץ שלנו ינצח…". לגזור ולשמור עד 9 באפריל 2019.  (הערה שלי : חברת החדשות של ערוץ 10 ז"ל בראשות גולן יוכפז שחֲבְרָה זה עתה לערוץ 13 ניצבת ברמה טלוויזיונית גבוהה, אבל צריך לזכור שגם לרשות ערוץ 12 עומדת חברת חדשות בסטנדרט בינלאומי גבוה בראשות אבי ווייס ואשר איננה קוטלת קנים). תפקידם של שתי העיתונאיות הנ"ל תמר איש שלום ואושרת קוטלר הוא לשדר לקהל רחב ככל האפשר ולא להעניק לעצמן ולאכסניה החדשה שלהן ציונים בפרהסיה. "…ריד מיי ליפס – הערוץ שלנו ינצח…", היא הכרזה מתריסה ורברבנית וגם ילדותית. "יְהַלֶּלְךּ זָר וְלֹא פִיךָ", קבע שלמה המלך בספר התנ"כי "משלי", פרק כ"ז, פסוק 2, וצדק. אני מניח ששום שדרנית ב- BBC הציבורי הבריטי לא הייתה מעזה להתנשא בצורה כה רברבנית וכל כך שחצנית על הקולגות שלה ממול המשדרות ב- ITV, ולהכריז בפומבי בקולי קולות בחוצות לונדון הכרזה ברמה של פטפטנות, כלהלן : "Read my lips…we will win them". מגוחך.

תוכנית הרדיו בגלי צה"ל הקרויה "דֶקֶלסֶגָל" המשודרת בימי חמישי בשבוע בין 09.00 ל- 11.00 התייחסה (ביום חמישי האחרון – 17 בינואר 2019) בסלחנות מופלגת לשני המרואיינים רפי גינת וגדי סוקניק. 

לא סתם סלחנות מופלגת. סלחנות מופלגת ברמה של חנפנות. ירון דקל ועמית סגל ביקשו לשמוע ברדיו גלי צה"ל (יום חמישי – 17 בינואר 2019) את חוות דעתם של השניים אודות מאורעות יום השידורים הראשון של ערוץ 13 המתחדש (לאחר שערוץ 10 חבר אליו) ונמנעו בדרך מלהטיח ב- רפי גינת מנכ"ל כושל בעבר של ערוץ 10 את אשמת התדרדרותו הממושכת של אותו ערוץ 10 ההוא, שאותו רפי גינת ההוא, ניצב בראשו בתקופה שבין ינואר 2013 ליולי 2014. רפי גינת נכשל לחלוטין כ-מנכ"ל יחדיו עם תוכנית הצרכנות שלו "כלבוטק" ההיא בניווט, הובלה, ומנהיגות של ערוץ 10, ו-התפטר מכהונתו הרמה בתום שנה ושבעה חודשים. אישים מרכזיים בערוץ 10 ז"ל שעמם שוחחתי בעבר, טענו בפניי פה אחד שרפי גינת היה בשעתו מנכ"ל לא רק לא מוצלח אלא גם לא מוכשר. גם גדי סוקניק (נגן כינור שני נצחי) לא נשאל ביום חמישי – 17 בינואר 2019 ע"י הצוות "דֶקֶלסֶגָל" כיצד הוא רואה את חלקו האישי בהתדרדרות הַמִדְרוּג של ערוץ 10 בימים ההם. כזכור, היה גדי סוקניק מגיש ומנחה משעמם בערוץ 10 בשנים 2017 – 2013 של התוכנית "לילה כלכלי" שירדה בסופו של דבר מהמסך. "דֶקֶלסֶגָל", שניהם עיתונאי טלוויזיה וותיקים בעלי חלקות תקשורת בשני אגפי ה- Media האלקטרונית (כלומר, גם טלוויזיה וגם רדיו) אולם עדיין חושבים לאט ומדברים עוד יותר לאט בקצב הכתבה. שניהם, ירון דקל וגם עמית סגל רחוקים מרמתו של עמיתם יעקב ברדוגו. יעקב ברדוגו הוא לא רק איש תקשורת, אקטואליה, וחדשות מס' 1 בסביבה הזאת, אלא גם ניצב שָם משכמו ומעלה, מעל רבים רבים מהקולגות שלו.

יעקב ברדוגו הוא מנחה ופרשן ברמה בינלאומית גבוהה ברדיו גלי צה"ל.

מדובר לא רק בידען ובקי בחומרי השידור. כאלה יש 100 בלירה. יעקב ברדוגו הוא קודם כל וראשית דבר איש חָכָם. לא רק איש חכם, אלא גם בעל תפישה נבונה של נסיבות השיחות, התהוות המידע, וגם הוויכוחים שבהם הוא נוטל חלק. לא רק איש נבון אלא גם מגיב במהירות להתרחשויות סביבו. לא רק מגיב מהר אלא עושה זאת ביעילות ו-ללא טעויות. לא רק פועל ביעילות אלא פוגע בול אחרי בול בהתנסחויותיו, במילותיו, ובטקסטים שלו. יעקב ברדוגו מזכיר לי את כוכב הקולנוע האמריקני המזהיר והבלתי נשכח גרי קופר (Gary Cooper). גם יעקב ברדוגו שולף מהר את אקדוחיו כמו גרי קופר, מגיב ויורה מייד, ואיננו מחטיא. יום יבוא והיום הזה איננו רחוק והנהלות ערוצי הטלוויזיה הארציים יבקשו את שירותיו ויציעו לו גם ממון. יעקב ברדוגו הוא ראשית דבר ולפני הכל איש חכם ונבון. וגם מהיר, מוכשר, וכֵן. וגם סקרן. במובנים רבים הוא מזכיר לי את שי האוזמן. שהיתי ארבעה עשורים בתעשיית הטלוויזיה. לאחרונה חציתי את סף העשור ה- 9 של חיי אולם חושיי לא נטשו אותי. גם טרם איבדתי ולוּ גרם אחד מכמות תאי ה- IQ שאלוהי הַשֵכֶל חנן אותי בשעתו, פעם לפני הרבה שנים. הטלוויזיה עדיין זורמת בעורקיי. זרז חשוב שעדיין שומר על שיווי משקלי ועל הגיוני. אינני טועה בהערכותיי את יעקב ברדוגו ואת שי האוזמן. חוכמה היא דבר נפלא. נפלא עוד יותר שאין תרופה לחוכמה אלא בתוספת חוכמה. חלק מהתגובות שמשיגות את הבלוג הזה yoashtvblog.ch.il מעניינות אותי. ובכן זאת תשובתי : אינני מכיר באופן אישי את יעקב ברדוגו. מעולם לא ראיתיו. מעולם לא שוחחתי ולא החלפתי עמו מילה. אני מוּדָע לוֹ ולאישיותו הרדיופונית מזה זמן באמצעות רדיו גלי צה"ל בלבד. מפקד רדיו גלי צה"ל הנוכחי מר שמעון אלקבץ זכה בשירותיו של יעקב ברדוגו. את אותן המילים יש לי לומר על שַי האוזמן. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים זכה בשירותיו של שַי האוזמן. והערה אחרונה : יעקב ברדוגו ושי האוזמן למרות כישרונם ומשקלם התקשורתי מגלים כל הזמן לאורך שנים על קווי השידור שלהם, יושרה, הגינות, מהימנות, ואחריות ציבורית ואישית. זה המון בתקשורת המונים. 

דן כנר מנחה, מגיש, וקריין יוצא מן הכלל של תוכנית המוסיקה "מתוק מאז" המשודרת ברשת ב' של "כאן" מידי שבת בין 14.00 ל- 16.00 פלוס יואב חנני מי שעורך את שירי ארץ ישראל בסופי השבוע ברדיו 103FM וקולע בול אחרי בול לטעמי המוסיקלי, הופכים אותי למאושר יותר בחיי.

שני הנ"ל, כל אחד בדרכו וסגנונו המוסיקלי, דן כנר ושירי ה- Oldies ויואב חנני ושירי ארץ ישראל, הופכים אותי למאושר יותר בחיי מידי סופי השבוע. שיריו של אלביס פרסלי "Heartbreak hotel" פלוס "Hound dog" פלוס "Jailhouse rock" פלוס "King Creole" אינם נופלים על פי חוש השמיעה של אוזניי מ- "חליל הקסם" של מוצארט, ו/או מ- "קונצרט לחצוצרה" של היידן, ו/או מ- "מחול החרבות" של חאצ'אטוריאן, ו/או מ- "וואלס הדנובה הכחולה" של האוסטרי יוהאן שטראוס.               

נוסח חוק מס' 14 בספר חוקת הכדורגל של FIFA, באנגלית :

The goalkeeper must stand on the goal line between the goal posts until the ball is kicked. Lateral movement is allowed, but the goalkeeper is not permitted to come off the goal line by stepping or lunging forward until the ball is in play. The assistant referee responsible for the goal line where the penalty kick is being taken is positioned at the intersection of the penalty area and goal line, and assists the referee in looking for infringements and/or whether a goal is scored. The goalkeeper infringes the Laws of the Game : If the ball enters the goal, a goal is awarded. If the ball doea not enter, the kick is retaken.

אכיפת חוק מס' 14 בספר חוקת הכדורגל של FIFA איננה רק Issue בו שופטים רבים במשחקים שונים נחשפים כמי שאינם בקיאים בחוקה ומעלימים עין, אלא גם של שדרני הטלוויזיה וכתבי העיתונות הכתובה שכמו השופטים על כר הדשא, גם הם בעמדות השידור שלהם באצטדיונים אינם מכירים את טקסט חוקת משחק הכדורגל על בורייה. שדרני הטלוויזיה והפרשנים שלהם נמנעים מלהתייחס לשוערים שמפרים את ביודעין ובכוונה תחילה ורואים בהם את גיבורי הרגע. לא בסדר (!).

הם אנשי הטלוויזיה והעיתונות רואים את השוערים מפרים את החוק ביודעין ובגלוי, אולם אינם מתייחסים לעבירות הללו, ועוברים לסדר היום כאילו לא קרה דבר. שני השדרנים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים המוביל יונתן כהן והפרשן שלו שלמה שרף אלה ששידרו ישיר את משחק 1/8 גמר גביע המדינה מכבי נתניה – הפועל באר שבע ואשר הסתיים בתוצאה 0:0 בתום 120 דקות, ו- 2:4 לזכות מכבי נתניה בתום דו קרב הפנדלים (שידור ישיר בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ביום שלישי – 15 בינואר 2019), מהווים דוגמא קלאסית של אי הכרת חוק מס' 14, ופועל יוצא של אי ההכרה הזאת, גם אי התייחסות ולוּ מינימאלית של שניהם להפרות השוערים שאינם מתביישים לעשות זאת מהמקפצה. גם העיתונאים שכותבים בעיתונות היומית (למשל ניר צדוק ב- "הָאָרֶץ" וכו') הם עיתונאים בּוּרִים, שאינם מכירים את חוקת הכדורגל לפרטיה בספר חוקת המשחק, וודאי לא את חוק מס' 14.

טקסט תמונה : 15 בינואר 2019. השדר המוביל יונתן כהן והפרשן שלו שלמה שרף אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים משדרים את המשחק מכבי נתניה – הפועל ת"א (0:0 בתום 120 דקות, ו- 2:4 לזכות מכבי נתניה בתום דו קרב בבעיטות ההכרעה מ- 11 מ'). משום מה שניהם לא מתייחסים ו-ממלאים פיהם מים בכל הקשור להפרת חוק מס' 14 ביודעין ע"י שני שוערי שתי הקבוצות בעת דו קרב הפנדלים המדובר, דני עמוס שוער מכבי נתניה ואריאל הרוש שוער הפועל באר שבע. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

הערה בטרם המשך : מעולם לא ראיתי אותם פנים אל פנים אולם אני אוהב ומלא הערכה לצוות המקצועי המוכשר (והמָסוּר) של מכבי נתניה המאמן הראשי סלובודאן דראפיץ', עוזרו הקרוב שי ברדה, ומנהל הקבוצה ברק בדש. 

מאפוא יודעים ש- שדרני טלוויזיה לא מעטים במקומותינו הם עיתונאים בּוּרִים, שהופכים ביודעין להיות מַחְלִיקֵי אינפורמציה ומשווקֵי דִיסאינפורמציה ? פשוט מאוד : הם כולם רואים את ההפרות הבוטות החוזרות ונשנות של שוער מכבי נתניה דני עמוס ושל שוער הפועל באר שבע את חוק מס' 14, ואף על פי כן משביתים את המקלדת שלהם. יונתן כהן ושלמה שרף הם משת"פים בהכרה מלאה (ולא בעל כורחם) של אוראל גרינפלד השופט המרכזי הכושל במשחק מכבי נתניה – הפועל באר שבע 2:4. שוער מכבי נתניה דני עמוס עוצר את הפנדל של מאור מליקסון רק מפני שהוא עבריין מוּעַד שמפר פעם אחר פעם את חוק מס' 14. הוא מבין שאין סיכוי שאוראל גריפלד יורה על בעיטת הכרעה חוזרת מ- 11 מ' לזכותו של מאור מליקסון, לכן הוא שוב מפר בהתמדה את חוק מס' 14 ללא חשש, ביודעין ובכוונה תחילה. דני עמוס נוטש את קו שערו ומתקדם לפנים בטרם מגע נעלו של מאור מליקסון בכדור. אם אוראל גרינפלד היה שופט רם מעלה בעל ידע וסמכות, ו- מי שאמור להיות בעל נוכחות ו-אינסטנציה השיפוטית, הוא היה מורה חיש מהר על בעיטת 11 מ' חוזרת לטובת מאור מליקסון. מנגד, אילו יונתן כהן ושלמה שרף היו שדרני טלוויזיה שבקיאים בחומר השידור ובחוקת הכדורגל, הם היו תוקפים את השופט הבּוּר ומסבירים לצופיהם מדוע הם מעירים לו בחומרה ובאגרסיביות. אולם מכיוון שאף שניהם בורים בחוקת המשחק ולא מודעים לחובבנותו של אוראל גרינפלד הם ממלאים פיהם מים. חובבנותם של שני אנשי הטלוויזיה הללו חופפת את חובבנותו של השופט המרכזי של המשחק. שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש לא עושה חשבון לחוק משחק מס' 14 וגם לועג בפרהסיה ל- שופט שלו אוראל גרינפלד. הוא נוטש את קו שערו בעת ביצוע הפנדלים ונע לעבר הבועטים הנתנייתים בטרם מגע נעליהם בכדור, מתי שהוא רוצה וכמה שמתחשק לו. אריאל הרוש הוא עבריין פנדלים כרוני שצוחק על כל העולם. הבועט הרביעי של מכבי נתניה היה דודי תירם. אריאל הרוש יצא מולו בטרם בעיטתו של דודי תירם. הכדור שלו של דודי פגע בקורה אולם אוראל גרינפלד לא הורה על בעיטה חוזרת כמתחייב מהחוק.

טקסט תמונה (1) : 15 בינואר 2015. הבועט הראשון של מכבי נתניה במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא סתיו פיניש. בטרם מגע נעלו של סתיו פיניש בכדור, נוטש שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש את קו שערו ונע לפנים כדי לקדם את פני הרעה. סתיו פיניש מכניע את העבריין אריאל הרוש. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (2) : 15 בינואר 2015. אותה התמונה רק מזווית צילום שונה. הבועט הראשון של מכבי נתניה במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא סתיו פיניש. בטרם מגע נעלו של סתיו פיניש בכדור, נוטש כבר שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש את קו שערו ונע לפנים כדי לקדם את פני הרעה. סתיו פיניש מכניע את העבריין אריאל הרוש. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (3) : 15 בינואר 2015. הבועט השני של מכבי נתניה במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא טים הויבך. בטרם מגע נעלו של טים הויבך בכדור, נוטש שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש את קו שערו ונע לפנים בניסיון לעצור את הכדור. טים הויבך מכניע את העבריין אריאל הרוש. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (4) : 15 בינואר 2015. הבועט השלישי של מכבי נתניה במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא גבי קוניקובסקי. בטרם מגע נעלו של גבי קוניקובסקי בכדור, נוטש שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש את קו שערו ונע לפנים כדי לעצור את הכדור. גבי קוניקובסקי מכניע את העבריין אריאל הרוש. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (5) : 15 בינואר 2015. הבועט השלישי של הפועל באר שבע במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא מאור מליקסון. בטרם מגע נעלו של מאור מליקסון בכדור, נוטש שוער מכבי נתניה דני עמוס את קו שערו ונע לפנים כדי לקדם את הרעה. דני עמוס עוצר את הכדור של מאור מליקסון אולם עובר על החוק עבירה שמחייבת מייד בעיטה חוזרת. שופט המשחק אוראל גרינפלד וצוות השידור של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים יונתן כהן ושלמה שרף מתעלמים ממעשה העבריינות של דני עמוס. אוראל גרינפלד איננו מורה על בעיטה חוזרת. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (6) : 15 בינואר 2015. אותה התמונה רק מזווית צילום שונה. הבועט השלישי של הפועל באר שבע במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא מאור מליקסון. בטרם מגע נעלו של מאור מליקסון בכדור, נוטש שוער מכבי נתניה דני עמוס את קו שערו ונע לפנים כדי לקדם את הרעה. דני עמוס עוצר את הכדור של מאור מליקסון אולם עובר על החוק עבירה שמחייבת מייד בעיטה חוזרת. שופט המשחק אוראל גרינפלד וצוות השידור של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים יונתן כהן ושלמה שרף מתעלמים ממעשה העבריינות של דני עמוס. אוראל גרינפלד איננו מורה על בעיטה חוזרת. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (7) : 15 בינואר 2015. הבועט הרביעי של הפועל באר שבע במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא האסלביינק. רואים בבירור כי בטרם מגע נעלו של האסלביינק בכדור, נוטש שוער מכבי נתניה דני עמוס את קו שערו ונע לפנים כדי לקדם את פני הרעה אולם מפסיד בדו קרב. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (8) : 15 בינואר 2015. הבועט השלישי של מכבי נתניה במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא דודי תירם. בטרם מגע נעלו של דודי תירם, נוטש שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש את קו שערו ונע לפנים כדי לעצור את הכדור. הכדור של דודי תירם פוגש את הקורה אולם השופט לא פוסק על בעיטה חוזרת כמתחייב מהחוק. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (9) : 15 בינואר 2015. הבועט החמישי והאחרון של מכבי נתניה במסגרת בעיטות ההכרעה מ- 11 מ', הוא גבי גיא מלמד. רואים בבירור כי בטרם מגע נעלו של גיא מלמד בכדור, נוטש שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש את קו שערו ונע לפנים כדי לעצור את הכדור. גיא מלמד מכניע את העבריין אריאל הרוש. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

תיעוד נוסף להפרת חוק מס' 14, והפעם ע"י שוער הפועל ת"א רובי לבקוביץ' בהפסד קבוצתו אמש (יום חמישי-17 בינואר 2019) במשחק 1/8 הגמר על גביע המדינה לקבוצת הפועל חדרה 2:1.

טקסט תמונה : 17 בינואר 2019. זוהי הדקה ה- 72 במשחק 1/8 הגמר על גביע המדינה בכדורגל בו מנצחת הפועל חדרה את הפועל ת"א 2:1. פנדל לזכות הפועל חדרה. שוער הפועל ת"א רובי לבקוביץ' נוטש את קו שערו ומתקדם כ- 2 מטרים לפנים לעבר חלוץ הפועל חדרה לוסיו מרניאו בטרם מגע נעלו של הבועט בכדור, אולם בסופו של דבר נכנע לשחקן החדרתי. שופט המשחק הוא אלון יפת. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).  

הימים ההם-הזמן ההוא. אנוכי איש ריבון ובן חורין אולם אינני אנרכיסט. הנה חלק מההסבר והפירוש מדוע אנוכי בעל סמכות ורשאי לחקור ולכתוב את הבלוג ולחקור ולכתוב את סדרת 13 הספרים העוסקים ודנים ב-"מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". להלן חלק מ-מכתבי הערכה שהוענקו לי ע"י המנכ"לים של רשות השידור, היו"רים של רשות השידור, ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 לדורותיהם.

טקסט מסמך : שנת 2000. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).       

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים . מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 . קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000 . מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב שלו היה מסוגנן ו- נחמד אבל לא הגירושים מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור. הדפתי בתנופה את החַיִץ המפריד ביני לבין מצפוני ו- נטשתי בטריקת דלת. אין מדובר במילים גבוהות. זאת הייתה האמת. נתתי ליוסף בר-אל לדעת מה אני חושב עליו ו- עזבתי את מכורתי הטלוויזיונית בתום 32 שנות שירות. אותו יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז ב- 2002, נחמן שי, לא התייצב לימיני במאבקי הצודק ההוא נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל, שהודח בסופו של דבר ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון (ובתמיכתו מובהקת של היועץ המשפטי של הממשלה דאז מֶנִי מָזוּז) מכהונתו הרמה בעוון שחיתות והענקת שוחד מסך (דו"ח הדחתו ההיסטורית של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל באמצע כהונתו, לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור, מונח מצהיב בארכיון הממשלה). נחמן שי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז, התגלה לי ב- 2002 כעסקנצ'יק פוליטי קטן ו- איש נטול ערכים של ניהול ויושרה ציבורית. נחמן שי היה מודע לחִדלונו של יוסף בר-אל ומסיבותיו שלו מילא את פיו מים. ובכן, את מה שהוא נחמן שי לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח וסולק מהכס הרם לפרוורי הירכתיים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 788. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 18 בינואר 2019.