פוסט מס' 829.

הערה 1 : הפוסטים מתעדכנים שוב גם לאחר צֵאתָם לאוֹר.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ. חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 4 : מיומנות ומהימנות מחקר וכתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי שלי וקריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג הרחב על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (כולם בתחום קורות והתפתחות שידורי הטלוויזיה – בארץ ובעולם) אך תחת Title משותף, ואשר קרויה: "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי באוקטובר 1998 לאחר סיום פגישת ה- WBM ה-1 בסידני אוסטרליה בראשות קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית המוכשרת והמצוינת SOBO, פגישה שעסקה בתכנון והפקת שידורי הטלוויזיה את המשחקים האולימפיים של סידני 2000. העמקתי את המחקר והכתיבה ב- 3 באוקטובר 2000 בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר ההפקה הנפלאה של SOBO. המחקר והכתיבה של הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" טרם הסתיימו. לא שיערתי בשנת 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על מחשב) תתפרש על פני יותר מ- 21 שנים ותכלול בתוכה כ- 130000 (מאה אלף) עמודים.

פוסט מס' 829. כמה תמיהות אודות נבחרת ישראל בכדורגל ומאמנה האוסטרי אנדי הרצוג שהפסידו לנבחרת סלובניה 2:3 ביום שני-9 בספטמבר 2019 בלובליאנה במסגרת התחרויות המוקדמות בבית 7 על הזכות להעפיל לטורניר הגמר של אליפות אירופה בכדורגל 2020. מדובר בהפסד עָגוּם וצוֹרֵב. השידור ישיר של תאגיד "כאן" 11 ביום שני-9 בספטמבר 2019 בראשות השַדָּר המוביל נדב יעקובי והפרשן שלו אורי אוזן (בעמדת שידור בלובליאנה) היה רָווּי מֶלֶל אין סופי שהשיק לגבולות הפטפוט והלהג. מובילת האולפן העיתונאי המנווט של תאגיד "כאן" 11 את השידור הישיר הנ"ל דניאלה סמארי בקיאה בחומר הדיונים, הופיעה באולפן ההגשה וההנחיה לפגישה עם המומחים שלה בשמלת נֶשֶף חשופת כתפיים ועמוקת מחשוף כאילו מדובר בתצוגת אוֹפְנָה. אולי לא מקובל אולם אין בפרט הלבוש האקסטרווגנטי הראוותני הזה שום פגם עיתונאי-טלוויזיוני. הערה שלי: בתקופתי הטלוויזיונית בת ארבע עשרות של שנים לבוש המגישות באולפן היה מאופק יותר והרבה פחות ראוותני משל דניאלה סמארי. המערכת של דניאלה סמארי טועה פעם אחר פעם בזיהוי גיבורי העלילה הישראליים בטרם פתיחת המשחק נגד סלובניה. מה יש לניר קלינגר מאמן כדורגל כּוֹשֵל לחַפֵּש בפנל הפרשנים של דניאלה סמארי ? ההפסד המַר האחרון לסלובניה הוכיח שוב כי היהודים לא צריכים לשחק כדורגל. אין זה תחום המומחיות שלהם. עליהם להמשיך לעסוק בדברים שפעם הם היו טובים בהם באמת: נגינה על כינור ומשחק השחמט. פוסט מס' 829  כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי-10 בספטמבר 2019.

————————————————————————————–

פוסט מס' 829. הועלה לאוויר ביום שלישי – 10 בספטמבר 2019.

————————————————————————————– 

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות רצופות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עזבתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך מיסודו משהעניקה במארס 2002 ליוסף בר-אל מינוי זמני לתפקיד מנכ"ל רשות השידור (במקום רן גלינקא המנכ"ל הזמני של רשות השידור שהודח לפני כן ע"י ראש הממשלה אריאל שרון), ובחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 הפקידה אותו על המשימה הרָמָה של מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים, עד 2 ביוני 2007. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור וחנפן פוליטי יָרוּד ועָלוּב לא צלח את הדרך ולא העפיל לתאריך היעד הסופי המחומש ההוא. ב- 2 במאי 2005 (כשנתיים בטרם סיום כהונתו) החליטה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון להדיח ולסלק אותו לאלתר מכהונתו הרָמָה בבושת פנים, בגין שחיתות והענקת שוחד מסך. (המסמך ההיסטורי החשוב הזה, דו"ח ההדחה הזה שנכתב ויצא לאור לפני יותר מ-14 שנים, מונח על מדפי ארכיון הממשלה). יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור הושלך בצדק ובנסיבות מחמירות לשוליים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא. עסק מחורבן.

באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020.

פוסט מס' 829. ניסוחים מדויקים  של אנשים חכמים שכדאי לקחת בחשבון : "שום אָדָם איננו דָגוּל דָיוֹ וְ/אוֹ חָכָם דָיוֹ כדי שמִישֶהוּ מאיתנו ימסור את גוֹרָלוֹ ביָדיו"(הנרי מילר). "אנשי מְזִימוֹת בּוֹגְדָנִיים והִיפּוֹקְרִיטִיים אמיתיים הם אלה שחדלוּ להכיר ברמייתם ומשקרים בכֵנוּת"(אנדרה ז'יד). "הַנִיצָחוֹן שֶל הדֶמָגוֹגִיוּת הוא קְצָר יָמִים אבל הַהֶרֶס נִצְחִי"(שארל פגאי). "מהפכות מעוֹלָם לא הקלו את עוֹל העָרִיצוּת-הם רַק העבירו אוֹתוֹ לכַתֵּף אחרת" (ג'ורג' ברנארד שאו). "אָדָם שסעד ארוחת עֶרֶב לעוֹלָם איננו מהפכן, כל הפוליטיקה שלו אינה אֶלָא דיבורים" (ג'ורג' ברנרד שאו). "מוּטָב למוּת על רָגְלֶיךָ מאֲשֶר לחְיוֹת על בִּרְכֶּיךָ" (דולורס לברון). פוסט מס' 829. הועלה לאוויר ב- 10 בספטמבר 2019.

1. השַדָּר נדב יעקובי והפַּרְשָן אורי אוזן הם צוות שדרני הכדורגל ידען ופטפטני של תאגיד "כאן" 11.

יום שני בערב – 9 בספטמבר 2019. נבחרת הכדורגל של סלובניה מנצחת בבירתה לובליאנה את נבחרת ישראל בתוצאה 2:3 בדקה ה- 90 של ההתמודדות במסגרת בית 7 בתחרויות המוקדמות של טורניר אליפות אירופה 2020.

הערה שלי : טורניר הגמר של אליפות אירופה בכדורגל 2020 ה- 16 במספר, בהשתתפות 24 נבחרות (יחולקו ל- 6 בתים מוקדמים בבוא העת), תתקיים בין 12 ביוני 2020 ל- 12 ביולי 2020, לראשונה בתריסר ערים הפרוסות לאורכה ורוחבה של אירופה. משחקי בית א' ייערכו בשתי הערים רומא (איטליה) + באקו (אזרבאייז'אן). משחקי בית ב' יתקיימו בסיינט פטרסבורג (רוסיה) + קופנהאגן דנמרק). משחקי בית ג' ייערכו באמשטרדאם (הולנד) ובוקרשט רומניה. משחקי בית ד' יהיו בלונדון (אנגליה) וגלזגו סקוטלנד). משחקי בית ה' ייערכו ב-בילבאו (ספרד) + דאבלין (אירלנד). מינכן (גרמניה) ובודפשט (הונגריה) יארחו את משחקי בית ו'.

נדב יעקובי ואורי אוזן הם שני אנשי טלוויזיה ידעני כדורגל וגם פטפטנים באותה מידה. נדב יעקובי הוא ש"צ ש- "עושה חיים" בתאגיד "כאן" 11. עושה חיים משום שכ- אופטיובניק שמאייש דרך קבע את אולפן הטלוויזיה בהרצליה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים והופך את שידורי ה- Off tube למקצוע ולעיתונאות מגוחכת, דווקא לפתע בתאגיד "כאן" 11 משתנה הכיוון שלו. השידור הציבורי מסלק את ה- Off tube מהדרך. נדב יעקובי והפרשן שלו אורי אוזן נשלחים ו-מוטסים ללובליאנה בשליחות השידור הציבורי והופכים לעיתונאי שטח כמקובל, שמשדרים ישיר מעמדות שידור באצטדיונים ועושים את עבודתם העיתונאית ממוקדי האירועים וההתרחשויות באירופה. כך צריך להיות. פתאום נדב יעקובי יכול לשוחח ולראיין את גיבורי העלילה On the spot מייד בתומה ובמקום התרחשותה. הריאיון המיידי שערך נדב יעקובי על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בתום משחק התבוסה לסלובניה 2:3 עם המאמן הלאומי של נבחרת ישראל האוסטרי הנסער אנדי הרצוג (וגם עם ערן זהבי הכושל שהבקיע אומנם את השער השני לזכות ישראל בבעיטה מטווח של 25 מ' אולם השפעתו הכללית אפסית) הם דוגמאות מצוינות לעיתונאות שטח מהירה, עירנית, ומגיבה. אבל מה, נדב יעקובי שהוא בדרך כלל עיתונאי ושדר ברמה טובה ממלכד את עצמו, נוטל לעצמו חירות מופרזת ונכנע למיקרופון הטלוויזיוני שלו. הוא מגדיש את הסֵאָה. כל רעיון שאפשר להביע ולמצות ב- 20 מילים הוא עושה ב- 100. לֵךְ אם כך לקורס שַדָּרוּת כדורגל אצל יורם ארבל ראה דרכיו וחָכָם (לא קורס בעיתונאות, אלא לימוד שַדָּרוּת ולימוד להביע מחשבות ורעיונות במינימום מילים). בהיעדר כל בקרה של מערכת עיתונאית מקצועית מפקחת, בררנית, פוקחת עין ומטה אוזן בתאגיד "כאן" 11, מרשה לעצמו נדב יעקובי לא רק להתרגש יתר על המידה אלא גם להשתולל בעמדת השידור בלובליאנה. הוא משחרר כמות מֶלֶל עצומה על המרקע בכיוון הממברנות של כלי השידור שהוא מחזיק בידיו, לא רק ללא פיקוח מקצועי של המערכת, אלא חמור יותר, ללא ביקורת עצמית שלו. ממברנות המיקרופון הטלוויזיוני אינן מוכשרות ולא מסוגלות לבצע מינון וחלוקה מדודה ול-סנֵן את שיעורן של המילים והטקסטים. הן הופכות את המיקרופון שלו לכלי שידור פטפטני. בלתי מתקבל על הדעת. נדב יעקובי הוא שַדָּר כדורגל פטפטן שרואה במיקרופון צעצוע פרטי שלו. לפתע הזכיר לי נדב יעקובי את שדר הכדורגל הפטפטן ההוא מרדיו "קול ישראל", שקוראים לו דני דבורין. לא בסדר. בלֵית ברירה מצאתי את עצמי הופך שוב ושוב את ה- Audio של נדב יעקובי ואורי אוזן ל- Mute. האוזן שלי וה- IQ שלי אינם יכולים להסכין ולהתרגל לכמויות אדירות כאלה של מילים שבוקעות במשך יותר משעה וחצי ממוניטור הטלוויזיה המוצב בסלון ביתי.

עם הפרשן אורי אוזן הבעיה שוֹנָה, אולי אחרת, אבל דומה. אורי אוזן רוצה להיות שדר. הוא איננו רואה את תפקידו כ- פרשן. על כל מילה של נדב יעקובי אורי אוזן אומר שתיים. מדובר בבדיחה טלוויזיונית. אין לי מילים אחרות. אורי אוזן נדרש ללכת אל שי האוזמן ולבקש ממנו כמה שיעורי עזר מזורזים בתורת פרשנות הספורט. הפרשן עונה לאותה ההגדרה שחלה על השדר המוביל שלו באותו הערב העגום ההוא בלובליאנה, כשהוברר שוב שהיהודים צריכים לנגן בכינור ולשחק שחמט (במקום לשחק כדורגל) : ידען אבל פטפטן טלוויזיוני.

טקסט תמונה : ערב יום שני – 9 בספטמבר 2019. אצטדיון הכדורגל בעיר לובליאנה בירת סלובניה. סלובניה מכניעה את ישראל 2:3 במשחקי בית 7 במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל 2020. שני שדרני תאגיד "כאן" 11 נדב יעקובי ואורי אוזן נחשפים שוב כידענים אבל גם פטפטנים חסרי תקנה. מישהו בהנהלת תאגיד "כאן" 11 חייב לנהל אותם, לעקוב אחריהם, לבקר אותם, להעיר להם, ולערוך אותם. (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

2. שאלה : מה יש למאמן הכדורגל הכושל ניר קלינגר, זה שברח ונטש את קבוצת הפועל חיפה וחבר לקבוצת בית"ר ירושלים ומוטט אותה, ולבסוף הודח משורותיה, להסתנן לתאגיד "כאן" 11 ? מה יש לניר קלינגר המוּחְלָש והַרוֹפֵף לעשות ולחפש בפאנל הפרשנים של דניאלה סמארי מנווטת אולפן הכדורגל מטעמו של תאגיד "כאן" 11 בעת השידור הישיר של המשחק סלובניה – ישראל 2:3 בבית 7 במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל 2020 ? היכן אבי רצון ? 

טקסט תמונה : יום שני – 9 בספטמבר 2019. זהו אולפן הכדורגל המנווט של תאגיד "כאן" 11 בראשות המגישה והמנחה דניאלה סמארי בעת השידור הישיר של המשחק סלובניה – ישראל 2:3 בבית מס' 7 במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל 2020. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : דניאלה סמארי, אורן יוסיפוביץ', ניר קלינגר, ועמית לווינטל. (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

טקסט תמונה : יום שני – 9 בספטמבר 2019. זהו אולפן הכדורגל המנווט של תאגיד "כאן" 11 ותיעוד מבודד של שלושת הפרשנים בעת השידור הישיר של המשחק סלובניה – ישראל 2:3 בבית מס' 7 במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל 2020. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אורן יוסיפוביץ', ניר קלינגר, ועמית לווינטל. (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

3. האוסטרי אנדי הרצוג מאמן נבחרת ישראל הלאומית בכדורגל הפך זה מכבר ל- "ישראלי" לכל דבר. למען הסר כל ספק : אנדי הרצוג הוא רב אמן בתורת הכדורגל. אורחות חייו כספורטאי, כשחקן ומאמן, כמנהיג, מורה, ומחנך, ואיש של סדר ומשמעת מקדימים ב-1000 מילין את דפוסי המשחק המוכרים כאן. אולם בארץ ישראל זה עדיין לא מספיק.

מדהים. המאמן האוסטרי של נבחרת ישראל בכדורגל אנדי הרצוג הוא כבר כמו כל ישראלי מצוי, צופר בפקקים. ו-כמו כל מאמן ישראלי במקומותינו הוא נסער ומאשים במילים חריפות וטון כועס את השחקנים הלאומיים שלו בהפסד לסלובניה 2:3, מבלי לכלול את עצמו ב- כאוס ובמבוכה שהתחוללו על כר הדשא בלובליאנה בתום הדקה ה- 90 . כמעט כמו כל אחד מאזרחי ישראל הוא נע ו-עובר כהרף עין מחזון מעורבב בתקוות ושמחה בטרם שריקת הפתיחה, לדמעות מהולות ביֵיאוש לאחר שריקת הסיום. האוסטרי אנדי הרצוג הפך לישראלי מצוי.

המראיין של אנדי הרצוג על כר הדשא בלובליאנה בלילה של יום שני – 9 בספטמבר 2019 בתום משחק ההפסד המרגיז של נבחרת ישראל לנבחרת סלובניה 2:3, איש תאגיד "כאן" 11 נדב יעקובי, החניף לו משלא התערב ולא העיר לו בעת השיחה ביניהם, משהו בנוסח הזה, "…רק רגע אחד אדוני המאמן ואפוא אתה בכל העסק, אלה השחקנים שלך, אלה השחקנים שאתה בחרת, אתה המאמן שלהם, אתה המדריך שלהם, אתה מורה הדרך שלהם, ואתה הוא המנהיג שמחלק להם הוראות…". המאמן הלאומי אנדי הרצוג הנרגז והמאוכזב היה אמור לפרוס את הביקורת, את טענותיו, ואת הניתוח האמוציונאליים שלו ראשית דבר בפני שחקניו בתדריך סיכום סגור ורק אח"כ להתפנות לריאיון הטלוויזיוני המסכם עם נדב יעקובי. מדובר בשגיאה של מנהיג.

טקסט תמונה : יום שני – 9 בספטמבר 2019. אצטדיון הכדורגל בעיר לובליאנה בירת סלובניה. נדב יעקובי (מימין) מראיין בשידור ישיר על כר הדשא את המאמן הלאומי הנסער, הכואב, והאמוציונאלי של נבחרת ישראל האוסטרי אנדי הרצוג (משמאל) בתום ההפסד העגום 2:3 בדקה ה- 90 לנבחרת סלובניה. פניו של אנדי הרצוג מסגירים את מצב רוחו ומביעים צער, אכזבה, וכעס. (צילום ב- iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

יום שני בלילה – 9 בספטמבר 2019. זהו תמליל הריאיון שניהל נדב יעקובי בשפה האנגלית עם מאמן נבחרת ישראל הנסער והנרגז אנדי הרצוג על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בתום משחק ההפסד העגום 2:3 לנבחרת סלובניה בדקה ה- 90 של ההתמודדות.

נדב יעקובי : "אני חושב שהמחצית השנייה הייתה הטובה ביותר של נבחרת ישראל…".

אנדי הרצוג : "זה לא עוזר, אנחנו כל הזמן אומרים זה יהיה טוב, זה היה טוב, ואז סופגים שלושה שערים…אנחנו לא מספיק מקצועיים…כשאתה רואה את השער השלישי זה נורא, נורא ואיום…אנחנו תמיד מדברים על העפלה, ואז עושים כאלה טעויות…זה לא אפשרי, בכנות זה בלתי אפשרי…אני מצטער…".

נדב יעקובי : "…אני רואה שאתה מאוד נסער…".

אנדי הרצוג : אני אמור לשמוח…? כלומר, היה לנו משחק טוב מאוד מול קבוצה גדולה, הם ניצחו את פולין, שיחקו פי שניים יותר טוב מפולין, ואז אנחנו שוב שוב מפסידים במשחק. אנחנו תמיד מדברים על החלומות, אבל חייבים לבצע את המשימות המכריעות על המגרש, תמיד בגלל טעיות טיפשיות אנחנו מפסידים כל משחק…זה כבר לא מצחיק".

טקסט תמונה : יום שני – 9 בספטמבר 2019. אצטדיון הכדורגל בעיר לובליאנה בירת סלובניה. נדב יעקובי (מימין) מראיין בשידור ישיר על כר הדשא את המאמן הלאומי  של נבחרת ישראל האוסטרי אנדי הרצוג בתום ההפסד העגום 2:3 בדקה ה- 90 לנבחרת סלובניה. רואים ושומעים עד כמה הוא נסער, כואב, ואמוציונאלי, עד כמה אכפת לו, ועד כמה הוא לוקח ללב את משימתו כמאמן לאומי של נבחרת ישראל בכדורגל. (צילום ב- iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

הערה אישית שלי : נראה לי שאנדי הרצוג השפיע לטובה על התקדמותה ושיפור איכותה של נבחרת ישראל בשנה הזאת שהוא משמש מאמן לאומי, אולם הוא הנושא הראשי באחריות להפסד העגום 2:3 לסלובניה. חבל מאוד שנדב יעקובי הוציא אותו מ-"המשחק" ואפשר לו לברוח מאחריותו כמנהיג, מחנך, ומורה דרך ולהטיל את האשם רק על שחקניו.

במשחק הגמר של מונדיאל שווייץ 1954 שנערך ב- 4 ביולי 1954 באצטדיון "נויקדורף" בברן הפסידה הפייבוריטית המובהקת נבחרת הונגריה בראשות מאמנה גוסטב שבש (Gustav Sebes) הפסד סנסציוני חסר תקדים 2:3 לנבחרת גרמניה אותה הנהיג ואימן ספ הרברגר (Sepp Herberger). גרמניה זכתה בגביע העולם והונגריה נדחקה למקום השני. מבחינתה היה מדובר בקלון. בישיבת סיכום סוערת של התאחדות הכדורגל ההונגרית שנערכה בבודפשט יחדיו עם המאמן הלאומי גוסטב שבש הוא טען  ששחקניו הפסידו משום שלא מילאו כיאות את הוראותיו. בתגובה הדיחה ההתאחדות ההונגרית מייד את גוסטב שבש ממשרתו הרמה. גוסטב שבש אימן את נבחרת הונגריה בשנים 1954 – 1949 והפך אותה לנבחרת הכדורגל הטובה בעולם באותן החמש שנים ההן. זה לא עזר לו בדיון האחרון.

4. יום שני בערב – 9 בספטמבר 2019. מערכת הספורט הכושלת של תאגיד "כאן" 11 טועה באוויר בזיהוי גיבורי העלילה הישראליים על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בירת סלובניה בטרם תחילת ההתמודדות.

טקסט תמונה : יום שני בערב – 9 בספטמבר 2019. חידון Video. מי האיש הזה ? מערכת הספורט הכושלת של תאגיד "כאן" 11 טועה באוויר בזיהוי גיבורי העלילה הישראליים על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בירת סלובניה בטרם שריקת הפתיחה למשחק סלובניה – ישראל 2:3. השחקן הישראלי בתמונה איננו ערן זהבי כפי שמזהה אותו בטעות ה- Super imposing בתחתית המרקע. נחשו מי זה ? (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

טקסט תמונה : יום שני בערב – 9 בספטמבר 2019. חידון Video. מי האיש הזה ? מערכת הספורט הכושלת של תאגיד "כאן" 11 טועה באוויר בזיהוי גיבורי העלילה הישראליים על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בירת סלובניה בטרם שריקת הפתיחה למשחק סלובניה – ישראל 2:3. השחקן הישראלי בתמונה איננו שון ווייסמן כפי שמזהה אותו בטעות ה- Super imposing בתחתית המרקע. נחשו מי זה ? (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

טקסט תמונה : יום שני בערב – 9 בספטמבר 2019. חידון Video. מי האיש הזה ? מערכת הספורט הכושלת של תאגיד "כאן" 11 טועה באוויר בזיהוי גיבורי העלילה הישראליים על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בירת סלובניה בטרם שריקת הפתיחה למשחק סלובניה – ישראל 2:3. השחקן הישראלי בתמונה איננו שון ווייסמן כפי שמזהה אותו בטעות ה- Super imposing בתחתית המרקע. נחשו מי זה ? (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

טקסט תמונה : יום שני בערב – 9 בספטמבר 2019. חידון Video. מי האיש הזה ? מערכת הספורט הכושלת של תאגיד "כאן" 11 טועה באוויר בזיהוי גיבורי העלילה הישראליים על כר הדשא באצטדיון בלובליאנה בירת סלובניה בטרם שריקת הפתיחה למשחק סלובניה – ישראל 2:3. השחקן הישראלי בתמונה איננו אנדי הרצוג כפי שמזהה אותו בטעות ה- Super imposing בתחתית המרקע. נחשו מי זה ? (צילום ב-iphone. באדיבות תאגיד "כאן" 11).

5. סגנון אופנה ולבוש בהיסטוריה הארוכה של מגישות, מנחות, ומראיינות באולפני הטלוויזיה, בארץ ובארה"ב.

טקסט תמונה : קיץ 1984. גב' דונה דה ווארונה פרשנית השחייה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC באולימפיאדת  לוס אנג'לס 1984. (באדיבות ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1977. הארי ריזונר (מימין) וברברה וולטרס (משמאל) מגישים יחדיו בימים ההם את מהדורת החדשות הארצית של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. (באדיבות ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1977. המגישה ושדרנית הטלוויזיה הנודעת ורבת המוניטין ברברה וולטרס בלבוש נשף בעת מסיבה בניו יורק עם שגריר ישראל באו"ם חיים הרצוג (במרכז) ודובר משלחת ישראל באו"ם בעת ההיא טוביה סער. (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1988. לפני 31 (שלושים ואחת) שנים. אולפן הטלוויזיה הישראלית הציבורית במערכת ת"א בקרייה בתל אביב. זוהי מֵרָב מִיכָאֵלִי לשעבר שדרנית וקריינית מקצוענית מצטיינת בגלי צה"ל. מגישת טלוויזיה מיוחדת וייחודית משכמה ומעלה באולפן "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. כרמית גיא מגישת חדשות בטלוויזיה הישראלי הציבורית. היא נעלמה לחלוטין מהמרקע בתוך שנים ספורות. עורך "מבט" בימים ההם מיכה לימור העדיף את ענת שרן כקריינית חדשות פוטוגנית יותר על פני כרמית גיא עם הרווח בין השיניים. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. ענת שרן מגישת חדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. למרות כישרון קריינותה הרהוטה נעלמה מהמרקע מוקדם מידי. (באדיבות ענת שרן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יולי 1968. שרי רז מגישת החדשות הראשונה בטלוויזיה הישראלית הציבורית. למרות כישרונה נדחקה מהגשת מהדורות "מבט" ומהגשה והנחייה של אירועים פוליטיים על המרקע, והפכה להיות כתבת תרבות. (באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : המחצית הראשונה של שנות ה- 80 במאה שעברה. מגישת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית גב' דליה מזור. היחידה שנשארה עד הסוף. (באדיבות המגזין "כותרת ראשית" בעריכת העיתונאי נחום ברנע. (הצילום הוא פרי יצירה של הצלם צ'יבי טיכמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 30 בספטמבר 1997. אולפן הטלוויזיה בירושלים. מהדורת "מבט" האחרונה של חיים יבין (בן 65, בתמונה) לפני פרישתו לערוץ 2. זהו ה- Split Screen ה- היסטורי : מגישת "מבט" החדשה גאולה אבן (בת 25, בתמונה) מכינה למגיש המיתולוגי ההוא אמבוש ממלכתי על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרעיפה עליו שפע של מחמאות לפני מעברו לערוץ 2 המסחרי. חיים יבין איננו מסתיר את שביעות רצונו. כעבור כמה חודשים שב חיים יבין לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כשזנבו בין רגליו, ותבע לעצמו מחדש את כֵּס "מבט", וגם קיבל אותו ממנכ"ל רשות השידור בעת ההיא אורי פורת ז"ל. הוא חיים יבין לא עשה שום חשבון ליורשתו. מאז גאולה אבן איננה מדברת אִתּוֹ. (באדיבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1986. הימים ההם – לפני 33 שנים. אולפן גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986 בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת ברוממה בירושלים. אורלי יניב בשיאה כמגישת ספורט בלעדית בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית בחברת קולגה למקצוע, בימאית הטלוויזיה שרה מלכה. (צילום מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דצמבר 1979. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 (ארבעים) שנים. אולפן "מבט ספורט" בקומה ב' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. תמונה היסטורית. אורלי יניב ויורם ארבל היוו במשך שנים רבות Team שידור נפלא בסטנדרט בינלאומי. הם הגישו והנחו את כל תוכניות הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בסוף שנות ה- 70 ומרבית שנות ה- 80 של המאה הקודמת, ברמה גבוהה וזוהרת. הציבור הזדהה עִמם. שניהם הפכו את "מבט ספורט" לאחת מספינות הדגל הראשיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא פחות חשוב מהם היה אלכס גלעדי הוגה הרעיון ומי שהיווה אף הוא עצמו ספינת דגל של אדם יחיד בטלוויזיה הישראלית הציבורית. כאן נראים כאמור אורלי יניב ויורם ארבל באולפן "מבט ספורט" הישן (אולפן ב') בקומה השנייה של הטלוויזיה בסופה של 1979. תמונת ה- Rear Projection  המוקרנת בטכנולוגיה מיושנת ברקע של שני הקריינים עוסקת באליפות העולם בהתעמלות שנערכה ב- Port Worth בדאלאס – ארה"ב בימים ההם. (צילום מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 70 במאה הקודמת. מימין, דאייאן סוייר אשת רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS, מגישת תוכנית החדשות (CBS Morning News). (באדיבות CBS. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : גלוריה סטיוארט הבלתי נשכחת, מגישת מהדורות החדשות בשפה הערבית בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 1998 – 1968. התמונה צולמה ב- 1969. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אורי לוי ושרון פרי ב- 2015. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות. באדיבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1).

טקסט תמונה : 9 בספטמבר 2019. המגישה והמנחה דניאלה סמארי אישה פוטוגנית ונאה בלבוש אקסטרווגנטי וראוותני מנווטת בכישרון וידע, ברְהִיטוּת ובעֵרָנוּת, את אולפן תאגיד "כאן" 11 בעת השידור הישיר מלובליאנה של המשחק סלובניה – ישראל 2:3 בבית מס' 7 במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל 2020. (צילום ב- iphone. באדיבות תאגיד השידור "כאן" 11. 

פרפראות.

א. יו"ר מפלגת "המחנה הדמוקרטי" ניצן הורוביץ הביס בריאיון ברדיו גלי צה"ל את שני מראייניו יעקב ברדוגו וירון ווילנסקי. בעת הריאיון תקף ניצן הורוביץ' מרות ו-קשות את ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו והאשים אותו שוב ושוב ופעם אחר פעם בקבלת שוחד, שחיתות, והפרת אמונים ונחקר ע"י משטרת ישראל כחשוד בתיקים הפליליים מס' 1000, 2000, 3000, ו-4000.

ב. יעקב ברדוגו וירון ווילנסקי לא הדגישו בפני מאזיניהם את התופעה המביכה והקשה לעיכול ו- מצטיירת כנכלולית כי ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו הנאשם בפשעי שוחד, שחיתות והפרת אמונים כבדי משקל בארבעה תיקים פליליים עבי כרס, שוכר במיליונים את שירותיהם של עורכי דין יקרים כדי להימלט מכתב אישום ואולי בתומו מאֵימַת גזר הדין ו-מאסר ממושך בכלא. אינני יכול לתאר לעצמי את ראשי הממשלה האחרים לדורותיהם דוד בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, ואהוד ברק מתנהגים כמו בנימין נתניהו.

ג. אהוד ברק איש מפלגת "המחנה הדמוקרטי" ולשעבר רמטכ"ל צה"ל וראש הממשלה ושר הביטחון חיווה את דעתו על ראש הממשלה ושר הביטחון הנוכחי בנימין נתניהו ואודות הצהרתו "הדרמטית" העכשווית כי אם ייבחר לראש הממשלה הוא יפעל, יחיל ריבונות ישראלית, ויספח את בקעת הירדן ואת צפון ים המלח למדינת ישראל : "זה מופע יחצנות זול של ראש הממשלה בנימין נתניהו".

ד. אמנון אברמוביץ' המבריק איש חברת החדשות של ערוץ 12 הגדיר את הכרזתו "הדרמטית" הנ"ל של בנימין נתניהו ב- 5 מילים : "זו החלת ריבונות בכפוף לשימוע". 

ה. חדלתי מלהאזין לתוכנית האקטואליה ברדיו גלי צה"ל "המילה האחרונה" בראשות עירית לינור. לא בגללה. בגלל שותפה הדַל קובי אריאלי. חוק הכלים השלובים גורר אותה מטה.

ו. לא ראיתי בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שום ריאיון ו/או שיחה עם מאמן הכדורסל הישראלי ננו גינזבורג מאמנה של נבחרת צ'כיה המצליחה באליפות העולם בכדורסל הנערכת בימים אלה בסין.

ז. שדרנית הטלוויזיה האמיצה והדבקה במשימות השידור שלה בחברת החדשות של ערוץ 12 העיתונאית אדווה דדון וציוותה ראויים שוב להערכה רבה, הוקרה רבה, ותודה רבה על סדרת הכתבות שלהם, הקרויה, "הנוכלים". אדווה דדון היא נֶכֶס של חברת החדשות של ערוץ 12. איזה יופי ואיכות של עיתונאות טלוויזיוני. אדווה דדון, תבורכי.

ח. מנהיג האומה בנימין נתניהו נאם באשדוד נאום בחירות ביום שלישי – 10 בספטמבר 2019 בפני אלפי אנשים. רקטה ששוגרה ע"י האויב לאשדוד קטעה את האירוע והמשטרה קראה לציבור להתפזר ולהתמגן. מערכת כיפת ברזל יירטה את הטיל ואסיפת הבחירות הזאת באשדוד חודשה. מנהיג האומה מיהר והכריז משהו בנוסח הזה : "…אינני יודע מי יותר שמח מההפרעה הזאת לקיום אסיפת הבחירות שלי כאן עמכם באשדוד, החמאס ו/או בני גנץ ויאיר לפיד…". מדהים מפני שמדובר בראש ממשלה שקרן. בנימין נתניהו מנהיג האומה הוא לפני הכל איש מְפַלִג, אדם מסכסך, וראש ממשלה שקורא בדרך מנהיגותו הפלגנית לריב ומדון בין אזרחי המדינה שלו. הוא מנהיג פלגן, מפצל ומפריד בין האזרחים, וחוֹצֶה, סוֹדֵק, ומְפוֹרֵר את רבדי ושכבות האומה. בנימין נתניהו הוא מנהיג שהכי רחוק מהמושג "מְאַחֵד הַאוּמָה". עגום. נורא ועצוב מזה שצדיקי העם הקרובים בדרך כלל לרעיונותיו (בראשם שרה הגונה כמו גילה גמליאל), איננה מתערבת ולא אומרת למנהיג האומה, "הֶרֶף לך…(!)". מילא, עבדים, משרתים, ועושי דברו של מנהיג האומה ברמתם של דוד ביטן, מיקי זוהר, דוד "דודי" אמסלם, שר המשפטים אמיר אוחנה (ואחרים) מתנהגים כמלחכי פנכה ו-ממלאים פיהם מים ומחרים-מחזיקים אחריו, אבל גם תומכים מובהקים של "הליכוד בהווה ובעבר וידועים כ- אנשים ישרי דרך, שותקים. אין מדובר במחלוקת מפלגתית פוליטית מקומית. מדובר בגורלה של האומה כולה שבראשה ניצב לא רק מנהיג פלגן ו-סכסכן מקצועי כרוני שנאשם עכשיו ע"י משטרת ישראל והיועץ המשפטי שלו אביחי מנדלבליט באופן קטגורי ו-מובהק באישומים פליליים כבדי משקל של שוחד, שחיתות, והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000, 3000, ו- 4000, אלא ראש ממשלה ושר ביטחון שמתפרנס היטב מסכסוכים, חיכוכים, יריבויות, מחלוקות, ומרִיב ומַדוֹן חריפים פנימיים בתוך שורות האומה ובין אזרחי עמו. מדהים שראש ממשלה ושר ביטחון בשם בנימין נתניהו מנהיג האומה, מנצל את המוניטין שלו ואת סמכותו ו-הופך בהתמדה כל וויכוח ודִילֶמָה לדין ודברים, ואת ההתנצחות וההתפלמסות לשקרנות. לפעמים אני מבקש לחשוב שזה לא אמיתי. אבל זה אמיתי. זה קורה ומתרחש עכשיו בימים אלה ממש לנגד עינינו ערב הבחירות לכנסת ה- 22 ב- 17 בספטמבר 2019. מדינה כל כך צעירה, מפולגת, חצויה, וכה לא מאוחדת כמו מדינת ישראל, ועם כה עוּל ימים וכה רווי סכסוכים פנימיים, מדון פנימי, ויריבויות פנימיות כמו האומה הישראלית, ניצבים כבר תקופה לא קצרה בפני שעריה של מפולת (!).    

סוף הפוסט מס' 829. הועלה לאוויר ביום שלישי – 10 בספטמבר 2019. כל הזכויות שמורות.