פוסט מס' 846. שינויי כיוון. רוטינה וטריוויה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ציוותי השידור של משחקי הכדורסל ב-ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שַמִים בכיס הקטן את הקולגות שלהם המשדרים את משחקי הכדורגל באותו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת הפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ את ההבטחה הזאת : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות ששררו בינינו חילוקי דעות. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

פורסם בתאריך 8 בדצמבר 2019 מאת יואש אלרואי26 באוגוסט 2023

פוסט מס' 846.

פוסט מס' 846. שינויי כיוון. רוטינה וטריוויה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ציוותי השידור של משחקי הכדורסל ב-ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שַמִים בכיס הקטן את הקולגות שלהם המשדרים את משחקי הכדורגל באותו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת הפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ את ההבטחה הזאת : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות ששררו בינינו חילוקי דעות. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת-7 בדצמבר 2019.

פוסט מס' 846. שינויי כיוון. רוטינה וטריוויה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ציוותי השידור של משחקי הכדורסל ב-ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שַמִים בכיס הקטן את הקולגות שלהם המשדרים את משחקי הכדורגל באותו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. וגם : מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ את ההבטחה הזאת : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות ששררו בינינו חילוקי דעות. פוסט מס' 846 כל הזכויות שמורות. כפוף לזכויות יוצרים. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 4 : מעניין. יותר מ- 800000 (שמונה מאות אלף) אנשים מתעניינים בבלוג ש-קרוי, yoashtvblog.co.il

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 846 : הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

———————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה.

שֵרָתִּי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 ואת רשות השידור במשך 32 שנים בין 1971 ל-2003 תחת 7 מנכ"לים: שמואל אלמוג, יצחק לבני, יוסף "טומי" לפיד, אורי פורת (שתי קדנציות), אריה מקל, מוטי קירשנבאום, והאחרון ברשימה יוסף בר-אל. פער ותהום עצומים וענקיים שאינם ניתנים לגישור מפרידים בין ששת הנ"ל לבין יוסף בר-אל. ב-2 במאי 2005 הדיחה ממשלת אריאל שרון ובתמיכתו המופלגת של היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ו-סילקה לאלתר את יוסף בר-אל ממשרתו הרמה, שנתיים וחודש ימים אחד לפני סיום תקןפת כהונתו החוקית בעוון שחיתות ושוחד מסך. היה מדובר באירוע תקשורתי-פוליטי קשה, חמור, ובסופו של דבר הכרחי ו-בלתי נמנע. בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור החליטה ממשלת ישראל החלטה חסרת תקדים להדיח ולסלק לעַד מנכ"ל רשות השידור מכהן שהיא מינתה בשֵם יוסף בר-אל. סיפור מינויו של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור באביב של מארס/אפריל 2002 (לאחר הדחת המנכ"ל הזמני הקודם תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא באותה התקופה המדוברת ההיא של מארס/אפריל 2002) לתפקיד התקשורתי הנישא ורב האחריות ע"י ראש הממשלה אריאל שרון והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן בממשלת אריאל שרון, נראה היום בסופה של 2019 ובפרוס 2020 כ-מעשה קנוניה מתוכנן ו-מְנוּבָז. לקחו את הבן אדם הכי ירוד, עלוב, ו-לא מוכשר בתחום שאני היכרתי במדינת ישראל, ומינו אותו להתייצב ולהיות המפקד העליון של צבאות רשות השידור שהורכבו מ-2000 (אלפיים) אנשי ערוץ 1 ואנשי רדיו "קול ישראל". ובכן, אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון ש-מִינוּ אותו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ב-2002, התעשתו לאחר שלוש שנים (באיחור רָב) ו-הדיחו ו-סילקו את אותו יוסף בר-אל מהכֵּס הַרָם לאלתר ולעַד ב-2 במאי 2005 בעודו מכהן באופן פעיל בתפקידו זה. הערה שלי : תקופת כהונתו החוקית והמלאה של מנכ"ל רשות השידור המוּדַח יוסף בר-אל, הייתה אמורה להסתיים ב-2 בחודש יוני של שנת 2007.

טקסט מסמך : 2 במאי 2005. ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מפטרת, מדיחה, ומסלקת את מנכ"ל רשות השידור המכהן יוסף בר-אל מתפקידו בגין שחיתות ושוחד מסך. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור מודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. מהלך תקשורתי – פוליטי חסר תקדים של ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון. (באדיבות "מעריב" והמו"ל מר אלי עזור).

להפתעת הכל זה לא היה הסוף אלא סיפור אמצע. הַלֶקָח המַר ההוא לא נלמד. ב-2011 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את יוני בן מנחם (איש עלוב, לא מוכשר, חדל אישים, ו-כלומניק ברמה של קודמו יוסף בר-אל) למנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד 2016. ב-2014 חוקקה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו חוק המצווה על סגירה לאלתר של רשות השידור בראשות המנכ"ל הנחשל והנכשל שלה יוני בן מנחם פלוס עוזרו הקרוב והצמוד זליג רבינוביץ' פלוס יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת. סגירת רשות השידור ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2014 בעוון "רשות ציבורית עלובה וכושלת", לא נעשתה בגין עליונות ושגשוגו של יוני בן מנחם, אלא בשל עליבותו ורדידותו וחוסר כישרונו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין בסופו של דבר ב-2014 באיחור רב עם מי יש לו עסק שאותו מוביל ו-מֵמַנְכֵּל יוני בן מנחם (כשם שגם ראש הממשלה אריאל שרון הבין בסופו של דבר גם כן באיחור רב ב-2005 עם מי יש לו שיח וסיג, אחד בשם יוסף בר-אל) ו-הפקיד את השליטה על רשות השידור הסגורה והמפורקת בידיו של כונס הנכסים הממשלתי פרופסור דָוִד הָאן. פרופסור דוד האן מינה את יונה וויזנטל למנכ"ל זמני של רשות השידור הסגורה והמפורקת. הטריומוויראט השלטוני יוני בן מנחם + זליג רבינוביץ' + אמיר גילת הועף קיבינימט לעבר השוליים האפלוליים והמוצלים של רשות השידור ז"ל ההיא. ב-15 במאי 2017 מתה רשות השידור הגוססת ז"ל ההיא ועל חורבותיה והריסותיה קם תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11 בראשותו של המנכ"ל אלדד קובלנץ. השאר מסופר בדברי הימים. כשם שאי אפשר להשוות בין רמתם של שני המנכ"לים ההם יוסף "טומי" לפיד ו-מוטי קירשנבאום לבין עכירותם ועליבותם של שני המנכ"לים האחרים שבאו אחריהם יוסף בר-אל ויוני בן מנחם, כך אי אפשר להשוות בין נקדימון "נקדי" רוגל מי ששימש יועצו הקרוב והחכם ועוזרו היעיל בעל הניסיון של יוסף "טומי" לפיד בשנים ההן של 1984-1979 לבין העוזר הצמוד, העלוב, והירוד זליג רבינוביץ' יועץ העַל ההוא של יוני בן מנחם בשנים 2014-2011.

טקסט תמונה : נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל (2014 – 1928) שימש יועצו החכם, היעיל, ובעל הניסיון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 – 1979. ה- "שוּעָרֶבּ" הענקי שלו היה סמלו המסחרי. הערה שלי : התמונה הזאת צולמה ב- 1971. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו יוסף "טומי" לפיד ז"ל (2008 – 1931) מי ששימש מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979. הוטל עליו עוֹל טלוויזיוני כבד ו- כפול ב- 1982, סיקור עיתונאי במקביל של שתי משימות שידור ענקיות שלא היה לו בהם כל ניסיון קודם : היה מדובר ב- ניהול רשות שידור, הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל" שהעסיקו יחדיו 2000 (אלפיים) עובדים, בעת סיקור מלחמת לבנון ה- 1 ובעת סיקור אירוע ספורט בינלאומי בסדר גודל של מונדיאל ספרד 1982. הערה שלי : התמונה הזאת צולמה בתחילת חודש יוני של שנת 1982, יומיים אולי שלושה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה.. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 846. רוטינה וטריוויה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ציוותי השידור של משחקי הכדורסל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שַמִים בכיס הקטן את הקולגות שלהם המשדרים את משחקי הכדורגל באותו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. פוסט מס' 846.

ידיד וותיק משכבר הימים גם הוא כבר בן 82 ביקר אותי לאחרונה בביתי וצפה בכמה מתוכניות הספורט של ערוץ הספורט מס' 55, ואלה חלק מדבריו אודות שדרני ופרשני הערוץ (ציטוט) : "זכויות השידורים שלהם… אבל הם כל כך רוטיניים וצפויים… הם כל כך טריביאליים… הם נשמעים כמו תקליט שחוק… בוני גינזבורג הוא סמל ל- CD שַחוּק… אתה יודע מה הם אמרו… אתה יודע מה הם יגידו… אתה יודע מה הם יהגו בעוד רגע…מדובר בחבורה עיתונאית משעממת וצפויה… את מה שאפשר לומר ב – 10 מילים הם תמיד יאמרו ב- 1000… נוכחותם הטלוויזיונית לא רק לא כובשת וכריזמטית, אלא דלה. משהו כל כך עצל וישנוני אתה יודע מה הם ידברו אודות הכדורגל הישראלי וגם באיזה טקסט הם ישתמשו ויהללו את ליאו מסי וידברו על ליאו מסי… המון ו-אין סוף דברי רכיל אבל שום דבר חדש לא נאמר… לעולם שום ניתוח חדש… אף פעם לא תהיה שם זווית הסתכלות שונה… שום מבט אחר של התבוננות… שום רעיון שונה… שום אנליזה… הכל אותו הדבר… מה שהיה הוא שיהיה… החבר'ה האלה לעולם לא יטוסו לברצלונה לראיין את ליאו מסי האחד והיחיד בעולם, פנים אל פנים… אישית אחד על אחד… הם תמיד יעתיקו… ולנצח יחשבו שהאולפן ה- Off tube בהרצליה הוא מרכז העולם… אנשים מגוחכים, צפויים, ומשעממים נעדרי כל כישרון הפתעה… אתה שַם את בוני גינזבורג על הפלטה ו/או את המבקר / המומחה לאוכל במסעדות שגיא כהן, ואת עומרי אפק, ואת מודי בר און… ואת שליימ'ה שרף… ואת עומרי אפק… ואת יונתן כהן…ואת אבי מלר… ואת עמיחי שפיגלר… ואתה מקבל תמיד את אותה התוצאה : תמיד את אותו התקליט… את אותו הנוסח… את אותו המלל… את אותו ה- Frame… את אותה הרוטינה… ואת אותה הטריוויה…". ואז הוסיף אותו הידיד משכבר הימים, כלהלן : "…תעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם באשר היא נשענת על השוואות…ובכן… קומץ צוות שדרני ופרשני הכדורסל בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ובראשם שי האוזמן + גור שלף + ניב רסקין + ניר קפלן + אלי סהר + גיל ברק שם בכיס הקטן והאחורי שלו את צוות שדרני ופרשני הכדורגל של אותו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים…". ואז נפנינו שנינו להתבונן בששת בעיטות העונשין מ- 11 מ' שנפסקו ע"י השופטים השונים במחזור ה- 12 בליגת העל של הכדורגל בישראל. בעיטות ששת הפנדלים הללו שנבעטו בחמישה משחקים : מכבי נתניה – הפועל קריית שמונה, בני יהודה – הפועל רעננה, הפועל ת"א – מכבי ת"א, מכבי חיפה – מ.ס. אשדוד, ו- סקציית נס ציונה – הפועל חיפה, הפכו לשערים. חמשת הכובשים פאטוס בצ'יראי שחקן מכבי נתניה, דור ג'אן שחקן בני יהודה, שלומי אזולאי שחקן מ.ס. אשדוד, ו- גל אראל ועדן בן בסט שני שחקני הפועל חיפה (למעט יונתן כהן שחקן מכבי ת"א שנמצא טוב מהם בתום הבדיקות והמדידות, מהיר יותר ולא פחות מדויק מהם), הקנו לכדור העונשין מ- 11 מ' שלהם מהירות ממוצעת בה חלף הכדור שלהם על פני הטווח של 11 מ' עד שחצה את קו השער, בזמנים שנעו בין 0.45 מאיות השנייה ל- 0.75 מאיות השנייה. בתרגום למהירות ממוצעת ב-קמ"ש, הרי שחקן שמקנה לכדור שלו תנועה בה הוא עובר מרחק של 11 מ' ב- 0.45 מאיות השנייה, הרי שמהירות התנועה הממוצעת של הכדור הזה היא 93.6 קמ"ש. יונתן כהן (בועט ברגל שמאל) הקנה לכדור העונשין שלו מ- 11 מ' מהירות תנועה בה עבר הכדור את המרחק של 11 מ' עד שחצה את קו שערה של הפועל ת"א בזמן של 0.33 מאיות השנייה. כלומר, כדור העונשין מ- 11 מ' של יונתן כהן צבר מהירות ממוצעת של 118.8 קמ"ש. בעיטת העונשין של יונתן כהן בכדור הזה מ- טווח של 11 מ' הקנתה לו לא רק תאוצה גבוהה (כאמור 118.8 קמ"ש) אלא גם הייתה מדויקת מאוד כפי שאפשר לראות בתצלומי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. הכדור שבעט נעצר ע"י הרשת הצידית של השער ולא ע"י הרשת האחורית.

הערה שלי : כל בעיטה בכדור בחלק הפנימי של הנעל (!), ואין זה חשוב אם מדובר בבעיטה ברגל ימין ו/או רגל שמאל, גורמת להפרדת כוחות בעת מגע הנעל בכדור. כוח אחד שעובר דרך מרכז הכובד של הכדור פועל ודוחף את הכדור ומניע אותו לפנים, ואילו הכוח השני מסובב אותו סביב מרכז הכובד של הכדור. הפרדת הכוחות הזאת גורמת בסופו של דבר להאטת תאוצת הכדור.

טקסט תמונה (1) : יום שלישי – 3 בדצמבר 2019. שחקן בני יהודה דור ג'אן מכניע את שוער הפועל רעננה במחזור המשחקים ה- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (2) : יום רביעי – 4 בדצמבר 2019. שחקן מכבי ת"א יונתן כהן מכניע את שוער הפועל ת"א במחזור המשחקים ה- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (3) : יום רביעי – 4 בדצמבר 2019. שחקן מכבי ת"א יונתן כהן מכניע את שוער הפועל ת"א במחזור המשחקים ה- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (4) : יום רביעי – 4 בדצמבר 2019. שחקן מכבי ת"א יונתן כהן מכניע את שוער הפועל ת"א במחזור המשחקים ה- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (5) : יום רביעי – 4 בדצמבר 2019. שחקן מ.ס. אשדוד שלומי אזולאי מכניע את שוער מכבי חיפה במחזור המשחקים ה- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (6) : יום רביעי – 4 בדצמבר 2019. שחקן הפועל חיפה גל אראל מכניע את שוער סקציית נס ציונה במחזור המשחקים ב- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (7) : יום רביעי – 4 בדצמבר 2019. שחקן הפועל חיפה עדן בן בסט מכניע את שוער סקציית נס ציונה במחזור המשחקים ב- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה (8) : יום שלישי – 3 בדצמבר 2019. שחקן מכבי נתניה פאטוס בצ'יראי מכניע את שוער הפועל קריית שמונה. במחזור המשחקים ב- 12 בליגת העל. (נסרק וצולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il פונה לרוֹבֵד צַר ופֶּלַח מְצוּמְצָם מאוד באוכלוסייה . אף על פי כן הוא ממשיך לצבור מספר עצום של כניסות מידי יום ביומו.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 846 : הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

————————————————————————————-

פוסט מס' 846. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת ה-הפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ את ההבטחה הזאת : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות ששררו בינינו חילוקי דעות. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

הימים ההם והימים האלה.

הימים ההם (1) : מר אורי שנער אמר כך בכנס אגודת העיתונאים שהתקיים השבוע באילת : "אי אפשר לשנות את הנהלת רשות השידור ולחשוב שהכול יתוקן. כל הפתרונות שניתנו הן אקמול להתקף לב". אורי שנער אומר דברי הבל. מעניין מדוע כל ציוץ של החוכמולוג המגוחך הזה, מי שהיה פעם מנכ"ל של חברת "קשת" ונהדף לאחור ע"י מוֹזִי וֶורְטְהָיְים ז"ל, ואשר קוראים לו אורי שנער – שווה ציטוט ? הצדיק הזה אורי שנער איש בלתי מוכשר בעליל שהודח ע"י מועצת המנהלים של "קשת" והוחלף במר אבי ניר , תבע לעצמו ללא בושה לאחר הדחתו מיליונים רבים של שקלים דמי פיצוי. להֶוֶוה ידוע כי גם מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל בשנים 1998 – 1993 פעל בתנאים כלכליים מורכבים ובאקלים פוליטי סבוך, אולם האם אפשר להשוות את איכות וטיב ניהולו של מוטי קירשנבאום ז"ל בשנים ההן את רשות השידור הציבורית עם החידלון ותקופת הניהול הכושלת הנוכחית של המנכ"ל הנוכחי יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ' ? האם ניתן להשוות גם בין רשות השידור ההיא תחת מנהיגותם המשגשגת של מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה שלו מר יאיר שטרן לבין שלוש שנים תפלות ומרירות כ- רוֹש וְלַעֲנָה ב- 2005 – 2002, תחת שלטונו של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל, שלבסוף גם הודח מתפקידו הרָם ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט ? התשובה ברורה, מוחלטת, וחד משמעית : אי אפשר (!) בלתי אפשרי (!!). יוסף בר-אל נִיגָף ו-מוּבַס ללא קרב.

הימים ההם (2) : על עובדי רשות השידור , הטלוויזיה + רדיו "קול ישראל" להתאגד ולחולל מהפכה דרמטית במו ידיהם וראשית דבר להביא לסילוק לאלתר של יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב זליג רבינוביץ' מתפקידם הרם . מדובר בשני אנשים שהם סוּפֶּר לא מוכשרים , לא מובחרים , ולא מיומנים. מדובר במינוי פוליטי ממשלתי מגוחך ומופרך ב- יוני בן מנחם והצבתו בפסגת השידור הציבורי. חוקי הניהול קובעים בבירור כי אנשים לא מוכשרים עוטפים את עצמם ביועצים ועוזרים לא מוכשרים. מכל המועמדים הפוטנציאליים למשרת העוזר הראשי בחר לו יוני בן מנחם דווקא את זליג רבינוביץ'. רוש ולענה. לעג לרש. מהפכות דרמטיות אפשר לחולל גם בדרכים דמוקרטיות. אין צורך להשתמש בחרמשים וקילשונים וגם לא בחבלי תלייה ו/או ב- גיליוטינה מאולתרת. גם בתנאים הציבוריים הנוכחיים של סתיו 2013 ניתן לבנות רשות שידור פי 1000 (אֶלֶף) יותר הוגנת, יותר מוכשרת, יותר אטרקטיבית, ויותר רלוואנטית. מה שמתחולל כעת בין כותלי רשות השידור תחת הנהלת המנכ"ל יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל ד"ר אמיר גילת הוא בחזקת שערורייה לאומית. שתיקתם של העיתונאים בטלוויזיה וברדיו מבחירתם החופשית כבני חורין במדינה בת חורין נוכח החידלון הנורא המתחולל בביתם השני בו הם מבלים יותר שעות מאשר ב- ביתם הראשון, הוא בבחינת אסון לאומי.

הימים ההם (3) : עתידו של ערוץ 10 נראה תמיד מעורפל למרות שבראשו ניצב פעם כאילו מנכ"ל בעל ניסיון בשם רפי גינת. המחוג הראה אז בימיו של רפי גינת על שעת חצות. זה היה הצ'אנס האחרון של ערוץ 10 לחולל מהפכה רעיונית ולסלק מלוח השידורים שלו לאלתר תוכניות נפל על מנת להפוך לרשת טלוויזיה ארצית רצינית. ולא, יידרש להחזיר את המפתחות. כיצד זה רפי גינת לא נעזר אז במוטי קירשנבאום זה מ- "לונדון את קירשנבאום" כדי להיחלץ מטבעת החנק. מוטי קירשנבאום היה בעל רזומה טלוויזיוני עשיר בן 45 שנים כאיש טלוויזיה פעיל מאז 1968, ובתוכו ניסיון בבניית לוחות שידורים טלוויזיוניים בשל היותו מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1981 – 1976 וגם מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993. מדהים להיווכח כי מנהיגות ערוץ 10 ההיא שאמורה להיות נבונה ולמודת ניסיון לא הצליחה לגבור על מנגנון ההרס העצמי הטבוע בכל פרט ו/או קבוצה, קיבלה החלטות שגויות ומטופשות שוב ושוב, שידרה עוד ועוד תוכניות ירודות ועלובות במרדף אידיוטי אחרי ערוצים 12 ו-13, ובכך השמידה את עצמה ברוח סִפְרָה של ברברה טוכמן, "מצעד האיוולת". בסופו של דבר התערה ערוץ 10 בתוך מעיו של ערוץ 13, ושמו הוסב מערוץ 10 לשמו של הבולען שלו. חברת החדשות של הבולען של ערוץ 10 הקרויה היום ערוץ 13, איננה מגיעה כמעט לקרסולי הרייטינג של חברת החדשות של ערוץ 12 למרות שבשורותיה (של חברת החדשות של ערוץ 13) מככב עיתונאי עַל בשם רביב דרוקר. אגב, להיכן נעלם מר ברוך קרא איש "המקור" לשעבר ?

הימים ההם והימים האלה : קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א של עונת 2014 – 2013 הייתה טובה מזאת של 2013 – 2012 אולם נותרה פגיעה אז כמו היום בסופה של שנת 2019. היא הייתה אז במידה רבה בת מזל מול פאנאתאנאייקוס לאחר שגברה עליה 68:75 בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת המחזור ה- 5 בבית מס' 4 של ליגת ה- Euroleague ההיא. הסכמתי אז עם קביעתו של פרשן הכדורסל המצוין אלי סהר ב- "ישראל היום" כי הוויתור של מועדון מכבי ת"א על השחקן הישראלי ליאור אליהו הפך אותה ל-"קבוצה בינלאומית" שמשחקת בישראל. ניסוח נכון, נבון, ו-מדויק. המשחק ההוא הועבר בשידור ישיר בערוץ 10 ז"ל ההוא. אהבתי מאוד אז את הבימוי הטלוויזיוני העירני והמדויק של הבימאי המנוסה ראובן "רוביק" פודגור ואת המיקום והשימוש המיטבי שלו בהכנסת ההילוכים החוזרים של מצלמת ה- SSM לתוך מכלול הסיקור הממושך בן כשעתיים ורבע. מכבי ת"א בעונת 2020 / 2019 בראשותו של מאמנה יאניס ספרופולוס נותרה פגיעה גם ביום. ב- 25 בנובמבר 2019 היא הפסידה במגרשה בגביע המדינה לקבוצת הפועל ירושלים 92:90 והודחה מהמפעל.

הימים האלה (1) : עיתון "הָאָרֶץ" ׁ(יומון שמהווה עבורי מוצר עיתונאי טוב, רצוף, ומהימן מאז ראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת) פִּרְסֵם ביום רביעי – 4 בדצמבר 2019 פוסט מטעמו של ד"ר נסים כץ, וכותרתו, "תקופת הדמדומים של מנהיג דגול" (הוא מתכוון לבנימין נתניהו). אורי משגב לא החשה ומיהר וענה ב-פוסט משלו ביום חמישי – 5 בדצמבר 2019 גם כן ב- "הארץ", העניק לו את הכותרת, "והוא גם ראש ממשלה גרוע", והוסיף בפוסט התשובה שלו לד"ר נסים כץ עוד כמה מילים בזו הלשון, כלהלן, (ציטוט) : "…ללא ספק הוא ייזכר כאחד המנהיגים הגדולים והדגולים של ישראל, האיש שהפך את ישראל למעצמה כלכלית ומדינית", היגג אתמול ב- "הארץ" ד"ר נסים כץ. השקר הזה קנה לו אחיזה, עד שמעמדו הנוכחי כבר אקסיומטי. זה שקר שנטחן ונלעס בשנים האחרונות ע"י נתניהו, סייעניו, חצרניו, וצייצניו מסיבות מובנות…".

הימים האלה (2) : אולם ה- פוסט הטוב ביותר שנכתב ב- עיתון "הָאָרֶץ" (עמוד 2) ביום חמישי – 5 בדצמבר 2019 שייך לגב' זהבה גלאון (מנהיגת מפלגת "מרצ" לשעבר), וכותרתו : "מלחמה על הַמְצִיאוּת". כתיבה מיטבית, ממוקדת, וחסכונית עשויה ניסוחים מדויקים של גב' זהבה גלאון. ו-עמם נימוקים כֵּנִים, פשוטים, ברורים, והגיוניים. פוסט ש-שווה יותר מקריאה. זהו פוסט ש-ראוי ל-עִיוּן. יופי של כתיבה וניתוח שראויים לכל שבח (!). גב' זהבה גלאון היא אישה חכמה, הגונה, ומוסרית שחסרה בנוף הפוליטי של מדינת ישראל.

טקסט מסמך : עיתון "הָאָרֶץ" של יום חמישי – 5 בדצמבר 2019. זוהי כותרת הפוסט של גב' זהבה גלאון, שכתוב ומנומק היטב, וכותרתו, "מִלְחָמָה עַל הַמְצִיאוּת". הפוסט הנ"ל בן כ- 450 מילים שהתפרסם בעמוד 2 של "הָאָרֶץ", ראוי ליותר מרִפְרוּף ו/או אפילו קריאה. הוא ראוי לעיון, שינון, ו-לימוד. (באדיבות "הארץ" ומו"ל העיתון מר עמוס שוקן).

הימים האלה (3) : צביקה פיק הוא איש אמיץ, יְישָר דֶרֶךְ, וזָמָר נפלא.

הימים האלה (4) : חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה 12 ו- 13 הוכיחו בסוף השבוע שעבר בחודש דצמבר של שנת 2019 כי מורי הדרך, חונכים, ורבנים למיניהם בסמינרים ובישיבות במגזר הדתי – חרדי בחסידויות השונות בעלות מאפיינים שמרניים ורדיקלים קיצוניים, מסממים ביודעין ובכוונה תחילה את התלמידים / סטודנטים שלהם באמצעות פסיכיאטרים המנפקים לתלמידים הצעירים מרשמים רפואיים ובליעת כדורים שונים ותרופות פסיכוטיות שונות מסוג פריזמה, ריספרדל, זיפרקסה, אולנזפין ואחרות כדי שאלה יפסיקו לאוֹנֵן (כאילו שמדובר במחלה), כדי שיתרחקו ולא ישתמשו בסמארטפונים, וכדי שלא יעלו בדמיונם מחשבות אודות אהבת גברים. מדובר בעבירות פליליות חמורות ביותר של סימום רפואי שנעשה באופן שיטתי במשך שנים ע"י מורי הדור בחברה הדתית הקיצונית במדינת ישראל (במסווה של מרשמים ו-כאילו בחסות רפואית) נגד תלמידים צעירים חסרי יכולת להתגונן מפני מעשי העוולה והנבלה שמעוללים להם מוריהם ומדריכיהם. היכן החוק…??? היכן מדינת ישראל והיכלי הצדק שלה…??? היכן משטרת ישראל…??? והיכן הורי התלמידים המסכנים הללו…??? העיקר שבנימין נתניהן ובני גנץ רבים על הכתר הממשלתי. מדינת ישראל היא עדיין מדינת פארטאץ' חסרה לא רק משמעת, סדר, ודרך ארץ אלא נעדרת יכולת אכיפה בתחומים רבים בחיינו הנגועים במעשי עוולה ורוויים במעשי נבלה. אילו היה מדובר בסימום של אותם הילדים והנערים במגזרים הדתיים הקיצוניים האלה בסם ה-הרואין (למשל), המשטרה הייתה מתערבת מייד, אולם היא אינה עושה זאת כשמדובר בסימום שיטתי וקבוע של אותם הילדים והנערים האלה בתרופות פסיכוטיות יעני במסווה של מִרשמים רפואיים ו- יעני מטעמם של מומחים. מטורף. בושה וחרפה…!!!

הימים האלה (5) : אני אוהב את העיתונאות וההנחיה העירניים של שדרן רדיו גלי צה"ל אמיר איבגי שמגיש תוכנית אקטואליה יומית את "יומן הצהריים" בין 12.00 ל- 13.00. הוא פשוט עושה עבודה טובה. כנ"ל גם השדרן אפי בן אברהם שעושה עבודה עיתונאית דינאמית, עדכנית, ועירנית בתוכנית האקטואליה היומית-לילית שלו, "24 היום שהיה".

פוסט מס' 846. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לו את ההבטחה הזאת : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי את יוסף "טומי" לפיד והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות ש- שררו חילוקי הדעות בינינו. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

חודש מאי של שנת 1982. פקודת המבצע של שידורי מונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ואנוכי.

הגשתי את העותק הראשון של פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביום רביעי – 2 ביוני 1982 בטרם טיסתי לספרד. הוא קרא את ההקדשה, לחץ לי את היד, ואמר תודה. זה היה בלשכתו בבניין "כלל" בירושלים. מנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון עמדה לידינו וחייכה. היא חיבקה אותי. אהבתי אותה והיא אהבה אותי. אנוכי זוכר היטב את מבטו ההוא של יוסף "טומי" לפיד בטרם נפרדנו. הוא נראה נוגה ומהורהר ולא שקט. בארץ שררה אווירת מלחמה. היה ברור שראש הממשלה מנחם בגין ושר הביטחון שלו אריאל "אריק" שרון (אז בן 54) לא ישתקו עוד להתגרויות של ארגוני הטרור של הפת"ח שהתבצרו בדרום לבנון בהנהגת הארכי טרוריסט יאסר עראפאת . מלחמת לבנון ה- 1 הייתה כנראה בלתי נמנעת . באותו יום רביעי ההוא של 2 ביוני 1982 עמדה לרשותו של יוסף "טומי" לפיד אינפורמציה שאנוכי טרם ידעתי. הייתה לי אינטואיציה כי משהו עומד לקרות. זמן קצר קודם לכן סיימתי עם הגדוד שלי שירות מילואים פעיל בהחזקה ואבטחת קו הגבול שבין ישראל לירדן מקיבוץ עין גדי בואכה אילת. כקצין קרבי בגדוד יידעו אותנו כי ייתכן ובמהלך השירות נעלה צפונה כדי להיכנס ללבנון לתקופה קצרה. בינתיים סיימנו את השירות הפעיל והשתחררנו. מאומה לא קרה אך אופציית הפלישה ללבנון בקיץ 1982 נותרה תקפה. חזרתי לבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים כדי להשלים את ההכנות לקראת תחילת מבצע השידורים של מונדיאל ספרד 1982. ביום חמישי – 3 ביוני 1982 טסתי למדריד. ביום שישי בצהריים – 4 ביוני 1982 חגג יוסף "טומי" לפיד באולפן א' בבניין עם מנהל הטלוויזיה טוביה סער וקבוצת עובדים את המעבר הרשמי לשידורים בצבע . ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין החליטה לאשר לוועד המנהל של רשות השידור להמיר את השידורים ב- שחור /לבן בצבע. יוסף "טומי" לפיד היה מאושר וראה בזאת הישג ניהולי אישי שלו . מישהו צילם את המעמד החגיגי ההוא באולפן א' באותו יום שישי ההוא של 4 ביוני 1982. כעבור רבע מאה של שנים ב- 2007 שמתי את ידי על התצלום ההוא שחושף רגע של שמחה מקצועית וגם מנכ"ל רשות שידור נוגה ומהורהר שנושא אחריות כבדה של סיקור שני מבצעי שידור טלוויזיוניים , כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 הממשמשת ובאה ו- 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים מטורניר ארוך וממושך של מונדיאל הכדורגל – ספרד 1982. מבטו המהורהר אל הבלתי נודע נשא אותו אל מעבר לאופק.

טקסט תמונה : יום שישי – 4 ביוני 1982. אולפן A בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה ירושלים. ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין מאפשרת למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (שני מימין, בן 50) לעבור באופן רשמי לשידורים בצבע . יוסף "טומי" לפיד חוגג בצניעות את האירוע עם קבוצת עובדים בהרמת כוסות יין. זיהוי הנוכחים בתיעוד המצולם מימין לשמאל : בימאי הטלוויזיה אורן שינדל, מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, המגישה גב' דליה מזור, מנהל הטלוויזיה הישראלי הציבורית טוביה סער, מאחוריו מציץ ראשו של גבי אוחנה נהגו האישי של המנכ"ל, המגיש דניאל פאר ז"ל, והבימאי הראשי של הטלוויזיה ג'קי גורן ז"ל (חתוך). התבוננות יתר בפניו של יוסף "טומי" לפיד מגלה מנכ"ל רשות שידור מודאג ומוטרד שנושא מבטו אל האופק. לראשונה בחייו ניצב בפני שתי משימות סיקור תקשורתיות כבדות משקל (בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל"), מלחמת לבנון ה- 1 ומונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שישי – 4 ביוני 1982 . בידודו של מנכ"ל רשות השידור בתמונה , חושפת את יוסף "טומי" לפיד נושא את מבטו המודאג אל האופק . לראשונה בחייו ניצב בפני שתי משימות סיקור תקשורתיות כבדות משקל (בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל"), מלחמת לבנון ה- 1 ומונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אהבתי את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל. אולי אהבה היא מילה חזקה מידי. בטוח חיבבתי אותו למרות חולשותיו . צריך לקחת בחשבון כי יוסף "טומי" לפיד הוזעק ב- 1 באפריל 1979 לרשות השידור מאחורי מכונת הכתיבה הישנה שלו במשרדי "מעריב" ששכנה ברחוב קרליבך בתל אביב ע"י ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך שלו והאיש הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה טירון טלוויזיוני שגויס להתייצב בראש משימה ענקית. לא רק כדי לפקח על ייצור תכני טלוויזיה ורדיו מגוונים בתוכם חדשות, ספורט, ובידור – אלא גם לנהל יחידת שידור ציבורית ענקית שמנתה יותר מ- 2000 (אלפיים) עובדים ובצידם וועדי עובדים, כלכלה מסובכת שבנויה מאלפי פרטים. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נותר במידה רבה טירון טלוויזיה עד סוף ימיו ברשות השידור. נראה היה כאילו נעל נעליים גדולות ואשר מעולם לא הצליח להתאים אותן למידותיו. ניהול רשת טלוויזיה ציבורית ורדיו ציבורי היא עבודה מורכבת ומסובכת אין סופית שרווייה אין סוף מהמורות כלכליות, פוליטיות, טכנולוגיות, לוגיסטיות, ויוניוניסטיות. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נדרש לשלוט על מסננת מוֹנִיטָארִית ענקית מנוקבת כ- כְבַרָה בחוֹרִים גדולים דרכם זלגו מידי יום ביומו כ- 2.000000 (שני מיליון) שקל. מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מי שניהל קודם לכן מכונת כתיבה היה המום עכשיו מגודל ועוצמת היצירה הטלוויזיונית ושטף ההוצאות שלה . הוא היה חרדתי בענייני כספים ונתן לכך ביטוי במפגשים בינינו. לא פעם טען באוזניי כי איננו מבין את האבסורד הזה מדוע הטלוויזיה צריכה לשלם זכויות שידורים כדי לשדר ישיר את משחקי טורניר מונדיאל ספרד 1982 מפני שמדובר על פי תפישתו בפעולה עיתונאית. כלכלת הטלוויזיה ויחסיה הסימביוטיים עם הוועדות המארגנות של אירוע הספורט הגדולים והרלוואנטיים נותרה אניגמטית בעיניו. במידה רבה הם שיגעו והכעיסו אותו. הוא לא רצה לשלם. הוא חשב שהוועדות המארגנות הן אלו שצריכות לשלם לטלוויזיה שמסכימה לחשוף ולצלם אותם ולהעביר את בשורתם למאות מיליוני בתים ברחבי תבל. דנתי בכך בפוסטים רבים קודמים ואינני רואה טעם לדוש בכך פעם נוספת. אני מבקש רק להזכיר כי מנכ"ל רשות השידור החדש יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביטל בשעתו מייד עם מינויו לתפקיד הרָם (1 באפריל 1979) את זכותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לארח ולהפיק שוב באפריל 1980 את תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) לאחר זכייתה של הזמרת גב' גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות הזמר האירופית שהתקיימה בירושלים במוצ"ש – 31 במארס 1979 עם שירה "הללויה" . הטענה הייתה כי אין לו לכך כסף. ביולי – אוגוסט 1980 החליט יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לכסות Off tube מהמוניטורים בירושלים את המשחקים האולימפיים של מוסקבה 1980. גזר הדין שלא לשלוח את ציוותי הטלוויזיה הישראלית הציבורית למוסקבה 80' נבע ונסמך על ההחלטה של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין להצטרף לחרם האמריקני בראשות הנשיא ג'ימי קרטר על האולימפיאדה הסובייטית. גם הוועד האולימפי הישראלי תמך במהלך החֶרֶם של מנם בגין ולא שלח ספורטאים ישראליים לאולימפיאדת מוסקבה 80'. השארת משלחת הטלוויזיה בארץ חסכה לקופת רשות השידור כחצי מיליון דולר, אולם דווקא אז התגלה מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בכל גדולתו . הוא שלח ב- 19 ביוני 1980 לאָלֶכְּס גִלְעָדִי מכתב שהפך למסמך בלתי נשכח, בו קבע כי, "…היעדרה של משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאולימפיאדת מוסקבה 1980 נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואינו משמש תקדים לעתיד…".

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980. מסמך היסטורי בעל חשיבות עצומה (!). מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד מבטיח הבטחה נאמנה למנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי, "כדי למנוע אי הבנות , אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל , ואינו משמש תקדים לעתיד". זהו אחד המסמכים המתועדים החשובים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה ובתולדות בהתפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפקת הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הייתה למעשה ההתנסות הבינלאומית הראשונה של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. לא רק מהיבט התוכן אלא גם מהאספקט הכלכלי שמטיל עומס על הקופה הציבורית בעת הפקת מפעל ספורטיבי בסדר גודל כזה כמו מונדיאל . כמי שאחראי ראשי על הקופה הציבורית שקיומה נובע מחוק רשות השידור שמר עליה יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בשבע עיניים. הוא עשה זאת בסיועם של שני "כלבי הבולדוג" שלו , שני אנשי הכספים המרכזיים של רשות השידור, יִשְרָאֵל דוֹרִי ויוֹחָנָן צָנְגֵן. וגם באמצעות המִשְנֶה שלו שלמה עבדי . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש גם מהאחרים לנהוג כמותו. אולם משהגיע הרגע המכריע החליט לשים "פַּס" על ההחלטה שלו עצמו ושלח למונדיאל ספרד 1982 שַדָּר ספורט בשפה הערבית (סולומון מוניר) כדי לשדר Off tube מהמוניטור במדריד את מה שאפשר היה לעשות בדיוק אותו הדבר ולא פחות טוב מהמוניטור בירושלים. הטסתו של שדר Off tube למדריד בקיץ 1982 הייתה בזבוז משווע של כספי ציבור על פי תפישתי. נתתי לו לדעת מה אני חושב עליו בעקבות המעשה הזה אך הוא התחמק.

פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 כפי שחיברתי וכתבתי והגשתי אותה למנכ"ל רשות השידור הייתה סיכום של מהלכי הפקה בני ארבע שנים שניהלתי מאז תום הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978. מהלכים שהחלו מאותו התאריך היכן שהוא בסתיו 1978 בו אָלֶכְּס גִלְעָדִי מינה אותי למפיק של מונדיאל ספרד 1982. הוא שַם בי את מבטחו לאחר ההצלחה הגדולה שלי להפיק, לערוך, ולנהל בעבורו ובעבור השידור הציבורי בבואנוס איירס את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ארגנטינה 1978 לכל אורכו של חודש יוני 1978.

טקסט מסמך : זהו הפתק המקורי שכתב לי אלכס גלעדי. המסמך נשמר. "יואש יקירי, הריך מתמנה למפיק לשידורי הגביע העולמי 1982. אנא פעל והחזק אותי בתמונה ובתכתובת". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פקודת המבצע הטלוויזיונית שחיברתי וכתבתי לקראת טיסת המשלחת לשידורי מונדיאל ספרד 1982 הייתה יעילה ומפורטת, אך גם תמציתית. בדיוק כמו פקודות מבצע הנכתבות לקראת יציאה לקרב במלחמה אמיתית. לא ניתן לנהל מבצע שידורים טלוויזיוני ענק וממושך שכזה ברמה של מונדיאל רחוק מגבולות המדינה מבלי להגדיר במדויק את מטרות השידורים, מבלי לצַוֵות את הכוחות המתאימים בנשק השידור הראוי, מבלי לאבחן היטב את אופן ודרך הגעת הכוחות ליעד זירות ההתמודדות, מבלי לתכנן את המועדים וזמני ביצוע משימות השידור, מבלי להיעזר בלוגיסטיקה גמישה ונוחה, מבלי להכיר לפרטי פרטים את מערך התקשורת הלוויינית הבינלאומית, ומבלי למסד מערכת קשר ותקשורת צמודה ואיתנה לידי כדי לאפשר לי לנהל, לפקד, ולהוריד פקודות שיישמעו במשך 35 (שלושים וחמישה) ימים בעת ובעונה אחת בספרד הענקית ובאולפנים בירושלים.

טקסט תמונה : 7 ביוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. רגע ההתחלה. משרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC במדריד. זוהי מערכת השידור והתקשורת ובקרת קווי השידור שבנה המפקח הטכני מיכה לויירר (במרכז התמונה) במשרד ההפקה שלנו ב- IBC במדריד יחדיו עם עוזרו הראשי סעדיה קאראוואני (מימין). קווי שידור ה- 4W בתוך ספרד ומחוצה לה ומערכת הטלפונים הבינלאומית אִפשרו לי לנהל כהלכה את ההפקה המורכבת בספרד 1982 וגם את מהלכי השידור בירושלים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שני בבוקר – 12 ביולי 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי ב- IBC במדריד מתרוקן מתוכנו. תמונת הסיום עם תום מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו רגע הקיפול. שני טכנאי הקול והתקשורת מיכה לויירר (מימין) וסעדיה קאראוואני (משמאל) משוחחים עם הבית לאחר שארזו זה מכבר את הציוד הטכני במשרד שלנו ב- IBC במדריד לקראת הטסתו בחזרה לארץ. בשובנו ארצה המתינה לנו מלחמת לבנון הראשונה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בעת הזאת של המחצית הראשונה של 1982 התברר כי ניהולו של יוסף "טומי" לפיד את רשות השידור וניהולו של גדעון לב ארי את רדיו "קול ישראל" היו פגומים ובלתי מבוקרים (בלשון המעטה). עובדה שטיסת חיילי משלחת רדיו "קול ישראל" למשימת מונדיאל ספרד 1982 זלגה מבעד לחורי המסננת הגדולים והיא נחתה במדריד ללא נשק. בשל כך נאלצו לירות יריות סרק, לזייף, להונות, ולשדר off tube מהמוניטורים שלהם בחדרי המלון שלהם בספרד ומהמוניטורים שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי במדריד. הם לא דיווחו ולא שידרו מהשטח. הם עשו זאת Off tube מהמוניטורים הספרדיים שנקרו להם בחדרי המלון שלהם ו/או במשרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלי ב- IBC במדריד. זאת הייתה הונאה. הונאת המאזינים. היה שָם פרט מעניין ששני שליטי רשות השידור לא שמו לב אליו. יוסף "טומי" לפיד וגדעון לב ארי לא הבינו כי הם מחזיקים בידם שַדָּר ספורט מוכשר ונפלא ברמה בינלאומית בשם גדעון הוד. הם הטילו עליו גם לנהל את יחידת הספורט של הרדיו. זאת הייתה טעות קולוסאלית. אין דבר כזה להחזיק בעת ובעונה אחת בשררה וגם להתמודד על בכורת המיקרופון. יחסי האֶנוֹש של המנהל והשַדָּר גדעון הוֹד עם שני פיקודיו ברדיו דני דבורין ורמי יצהר התדרדרו לשפל המדרגה. ראיתי זאת בספרד 1982במו עיניי. הטסת משלחת רדיו "קול ישראל" למונדיאל ספרד 1982 רק כדי לדווח לציבור Off tube מהמלונות בספרד ו/או מהמשרד ב- IBC במדריד היה כישלון קולוסאלי ניהולי ומנהיגותי חסר תקדים ב- ממדיו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל וגדעון לב ארי ז"ל.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. שדרי רדיו "קול ישראל" גדעון הוד, רמי יצהר, ודני דבורין משדרים למאזיניהם בישראל את משחקי המונדיאל Off tube מהמוניטורים המוצבים במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במדריד, מבלי לגלות להם כי הם אינם מדווחים מהשטח, מהאצטדיונים. אין מילה אחרת חוץ מהונאה כדי לתאר את המעשה המביש. זיהוי הנוכחים בשורה הראשונה מימין לשמאל : טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל, גדעון הוד, רמי יצהר, דני דבורין (חובש אוזניות ומחזיק מיקרופון), נתן זהבי (מזוקן) עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. זיהוי הנוכחים בשורת האחורית מימין לשמאל : שמואל בונדה, סולומון מוניר (מרכיב אוזניות) דובי מאונטנר, ויורם ארבל (מוסתר ע"י דני דבורין). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 שהגשתי ליוסף "טומי" לפיד מפריכה לחלוטין את טענתו של מר סולומון מוניר כפי שמסר ביולי 1982 לעיתונאי אלי עזור מ- "חדשות הספורט" עם שובה של משלחת הטלוויזיה מספרד ארצה, "כי הובטח לו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בעצמו לפיו יהיו שידורים מלאים בשפה העַרבית ממונדיאל ספרד 1982 בזמן התוכניות הרגילות בערבית", והוסיף, "במהלך המשחקים בספרד 1982 שונתה לפתע התוכנית המקורית ואני נאלצתי לוותר לשדרים בעברית" (ראה הציטוט בקטע העיתונות המצורף). אינני יודע כיצד ומה היו הסיבות שהניעו את מר סולומון מוניר למסור לאלי עזור גרסה כה מגוחכת ולא נכונה בעניין "אינפורמציית ההבטחה המנכ"לית" הזאת כפי שמעידה פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 המצ"ב. ואם כן כיצד היא הייתה אמורה להתבצע בדיוק ??? הרי סולומון מוניר לא היה שַדָּר כדורגל מיומן ומדופלם וגם לא היה לו פרשן דובר עַרבית במשלחת השידור של הטלוויזיה . אינני יודע אלו סיבות הניעו אז את אלי עזור ואת עורכיו לפרסם ידיעה קלוקלת ובלתי נכונה ביולי 1982 בעיתון – יומון "חדשות הספורט", מבלי להצליב מידע, ומבלי לבדוק את אמיתות האינפורמציה עמי.

טקסט תמונה : 21 ביולי 1982. קטע מהעיתון "חדשות הספורט". מר אלי עזור כתב העיתון "חדשות הספורט" של הימים ההם מפרסם ידיעה מופרכת מיסודה מפיו של סולומון מוניר, וכותרתה : "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה- בי. בי. סי .", והוסיף , "נסיעת השדר בשפה הערבית למונדיאל ספרד 1982 מלכתחילה תוכננה בהתאם לסיכום שקיבל על עצמו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, לפיו יהיו שידורים מלאים בעַרבית בעת שהמשחקים יהיו בזמן התוכניות הרגילות בעַרבית. במהלך המשחקים בספרד שונתה לפתע התוכנית המקורית ואני נאלצתי לוותר לשדרים בעִברית…". מדהים שאלי עזור והעורכים שלוֹ פִּרסמו סיפור מופרך לחלוטין בעיתון שלהם "חדשות הספורט". הם עשו זאת מבלי להניד עפעף, מבלי להצליב מידע, מבלי לאַמֵת אותו, ומבלי לבקש את המסמך עצמו (באם הוא קיים) ממר סולומון מוניר כדי שיהווה סימוכין ותימוכין, לתכנון כביכול ההוא של מנכ"ל רשות השידור שאותו הוא מזכיר והיה שונה לחלוטין מתוכן מפקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 שכתבתי וחיברתי. פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ספרד 1982 הופץ ב- 150 (מאה וחמישים) עותקים בעבור הנהלת רשות השידור ובראשה יוסף "טומי" לפיד ז"ל, עבור אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובראשם מנהל הטלוויזיה מר טוביה סער, עבור אנשי רדיו "קול ישראל" ובראשן גדעון לב ארי ז"ל, עבור חברת "בזק", ואשר חולק גם לטלוויזיה החינוכית – לימודית בראשות מר יעקב לורברבוים וסגניתו גב' יוהנה פרנר ז"ל.

אנוכי זוכר כי הסברתי ליועץ הראשי של מנכ"ל מר נקדימון "נקדי" רוגל עם שובי ממדריד ארצה, כלהלן : "לא ייתכן ולא יכול להיות בשום אופן מצב בו הצוות שלנו בספרד 1982 היה גדול יותר מצוות השידור הטלוויזיוני של ה- BBC, מה עוד שלרשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית היו שלוש נבחרות מהאיים הבריטיים ששיחקו במונדיאל ספרד 1982 עצמו, לרבות נבחרת אנגליה ש- שיחקה בית ד' המוקדם עם נבחרות צרפת , צ'כוסלובקיה וכוויית. לבטח משלחת השידור של ה- BBC הייתה ענקית וגדולה עשרת מונים בהשוואה לשלנו. יהיה לי קל מאוד להַפְריך את כתב האישום המגוחך חסר השחר הזה שהוטח בי ע"י סולומן "סולי" מוניר באמצעות העיתונות הכתובה ובעיקר בעיתון "חדשות הספורט", פרי הפוסט של מר אלי עזור מיולי 1982", אמרתי בבִטחה רבה לנַקְדִימוֹן "נקדי" רוֹגֵל ז"ל. זאת הייתה הערכתי כפי שהעדתי בפניו על סמך ידע אישי. באותה השיחה ההיא בינינו הוספתי גם : "אין ספק בכלל שכמותית מנתה משלחת הטלוויזיה של ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 לפחות 100 (מאה) אנשים בפונקציות השונות של הסיקוּר הטלוויזיוני. אינני יודע את הכמות המדויקת אך אני מכיר מקרוב את אורח מחשבתם וצורת עבודתם של אנשי ה- BBC . אבדוק את העובדות ואתן לך לדעת אותן". נקדימון "נקדי" רוגל התעניין לדעת מי הוא מקור האינפורמציה שלי וכיצד יש בדעתי לבדוק ולאַמֵת את מַצֶבֶת כוח האדם של ה- BBC במשחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982. "זאת הבעיה שלי" השבתי לו. היקף משלחת השידור של ה- BBC לספרד 1982, כמות אנשיה, והפונקציות שמילאו עובדיה בכיסוי הטורניר הייתה אינפורמציה חסויה. ה- BBC לא מיהר לנַדֵב אותה לאיש. אף על פי כן ביקשתי מידיד וקולגה שלי, המפיק ובימאי הספורט הראשי של ה- BBC הבריטי מר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) ששימש Executive Producer ועמד בראש משלחת הטלוויזיה של ה- BBC בספרד 1982 לשלוח לי טֶלֶקְס (Telex) המְפַרֵט את פריסת כוח האדם שלוֹ בספרד 1982. הסברתי לוֹ בשיחת טלפון ארוכה מדוע אני מבקש את החֶסֶד הקונקרטי הזה ממנו. אָלֶק וִויקְס נעתר לבקשתי מייד וללא היסוס [5]. הוא רק ביקש ממני להתייחס בסודיות מוחלטת לאינפורמציה המקצועית הרשומה בגוף הטֶלֶקְס . מפני שחלפו שנות דוֹר מאז אותם הימים, אני מרשה לעצמי לחשוף בפומבי את המסמך של ה- BBC . אני כבר או טו טו בן 80 היום ואָלֶק וִויקְס הלך לעולמו בן 85 ב- 2011 . היום הוא והטלקס ששלח לי לפני עשרים ותשע שנים אינם עוד בגדר סוֹד .ב- 25 באוגוסט 1982 קיבלתי לידיי את טלקס התשובה מאָלֶק וִויקְס ובו האינפורמציה המפורטת המבוקשת על ידי. הג'נטלמן האנגלי הזה עשה זאת לפנים משורת הדין והפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית שמסר סולומון מוניר לאלי עזור ביוליח 1982. הנה הטלקס (TELEX) המקורי .

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1982. זהו מסמך הטלקס המקורי ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של ה- BBC הבריטי לספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים , וצומצמה ל- 75 בשלב השני של הטורניר. המסמך הזה הפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר לעיתונות הישראלית בו קבע, "צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC" . צֶוֶות ה- BBC כלל בשידורי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל ספרד 1982 , 129 אנשים בתפקידים והפונקציות כלהלן : 4 שדרים. 10 כתבים, מומחים, ופרשנים. 55 טכנאים בתפקידים שונים. 4 מפיקים ועורכים בכירים. 18 מפיקים ועוזרות הפקה. 18 אנשים שאיישו את ציוותי ה- ENG של ה- BBC ויועדו לצילומי חדשות. 10 מתרגמים. חשוב לציין שלאחר כישלון סקוטלנד להעפיל למשחקי הסיבוב השני במונדיאל ספרד 1982 כמו גם הפחתת משימות השידורים בשלב השני של מונדיאל ספרד 1982, החליטה הנהלת ה- BBC לקזז את משלחת השידור מ- 129 ל- 75 אנשים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עכשיו פקודת המבצע הזאת פרוסה גם בפני קוראי הבלוג. להווה ידוע אגב, כי משלחת השידור של רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית ה- BBC לטורניר מונדיאל ספרד 1982 הורכבה מ- 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנה 9 אנשים בלבד. נוסף אליו השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר נציג הטלוויזיה בשפה הערבית בראשה ניצב מר יוסף בר-אל ואיש המִנְהָלָה של רשות השידור נסים מזרחי שלא נשא בשום תפקיד רשמי . הוא נשלח לספרד 82' ע"י מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל ששימש באותה התקופה ההיא ממלא מקומו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. לנוכחותו של מר נסים מזרחי במדריד לא הייתה שום חשיבות מבצעית ו/או ערכית אחרת. (ארכיון עיתון "חדשות הספורט". העיתון הזה נסגר במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה שעברה).

טקסט מסמך : יוני – יולי 1982 . מונדיאל ספרד 1982. השדר בשפה הערבית סולומון מוניר (קיצוני משמאל) משדר למאזיניו Off tube מהמוניטורים הספרדיים המוצבים במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במדריד. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הטכנאי מנחם וולף, עוזרת ההפקה עדה קרן , מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר, נסים מזרחי, ו- סולומון מוניר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כל אחד מקוראי הבלוג יכול להסיק כרצונו את חשיבות ו/או אי – חשיבותו של השדר בשפה הערבית מר סולומון מוניר במשלחת השידור בפיקודי ב- הפקה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת של מונדיאל ספרד 1982. אולם עם עובדות אי אפשר להתווכח. הסכמתו של סולומון מוניר לשמש נציג Off tube של מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית מר יוסף בר-אל מעלה לצורך הדיון שאלה יסודית, רצינית, ונוקבת : מדוע הסכים סולומון מוניר לשמש נציג Off tube של שולחיו במדריד ? מה יצא לו מכל המסע המגוחך הזה למדריד שהפך לחרבון עיתונאי רק כדי לומר משפט בשפה הערבית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) על איזה Replay דהוי של RTVE ? מה יוצא לכל שדרי ה- Off tube בטלוויזיה באשר הם לשבת מול מוניטור, בין אם בארץ ובין אם ב- חו"ל, רק על מנת להעתיק ממכשיר הטלוויזיה את אותה האינפורמציה שהצופים שלהם רואים כמותם. השדרים רואים את התמונה באולפן. הצופים רואים את אותה התמונה בסלון ביתם . לשדרים שאינם נמצאים בשטח במוקד ההתרחשות אין שום יתרון מידע על הצופים שלהם. שידור Off tube הוא חרבון עיתונאי של ממש. Off tube הוא עונש טלוויזיוני מזופת שמטילה כל הנהלה באשר היא הנהלה על שדר באשר הוא שדר בתואנה של חיסכון כספי, ב- תירוץ של קיצוץ בעלויות, בנימוק של זמנים קשים, באמתלה של "מה זה כל כך משנה אם מעתיקים מהמוניטור בארץ ו/או מדווחים מהשטח, ההבדל איננו Big deal", בעילה "שלצופים זה איננו ממש אִכפת, עובדה שהרייטינג לא נפגע". הבעיה של השדרים שמסכינים עם מציאות Off tube כה דלה ומאכזבת היא שהם מתייצבים מידי בוקר ומתגלחים מול מראה ורואים אז את פרצופם האמיתי. אך נעזוב את זה כעת.

בין חודש דצמבר של 1980 לבין חודש מאי של 1982נפגשתי כ- 15 (חמש עשרה) פעמים עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בנושא הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל ספרד 1982. במרבית הפגישות נטלו חלק גם עוזריו הכספיים ישראל דורי ויוחנן צנגן וגם שני מנהלי הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ומחליפו טוביה סער יבד"ל. הצעת השידורים הראשונה שלי דיברה על שידורים ישירים בהיקפים מלאים של כל 52 משחקי הטורניר. יוסף "טומי" לפיד דחה אותה על הסַף. לבסוף קיבלתי הֶיְתֵּר לשדר ישיר 23 משחקים (כ- % 44). מתוך 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים של הטורניר שידרנו ישיר רק 7 (שבעה) מהם. השאר הועברו לירושלים מידי יום ביומו באמצעות תקצירי לילה בני כ- 20 / 15 דקות אותם שידרו ישיר מהמשרד כל אחד בתורו יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת לאולפן מונדיאל ספרד 1982 בירושלים אותו איישו המנחה מר דני לבנשטיין והמגישה גב' אורלי יניב .כל משחקי השלב השני לרבות משחקי חצי הגמר, המקום ה- 3, ומשחק הגמר – שודרו ישיר. פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל 1982 חוברה ונכתבה על ידי בין 1 במאי 1982 לבין 20 במאי 1982. בעת הכתיבה וחיבור הנתונים לכדי פקודת מבצע לא ידעתי בוודאות כי ב- 5 ביוני 1982 תפרוץ מלחמת לבנון ה- 1 למרות האווירה המתוחה.

טקסט מסמך : מאי 1982. שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 1) שכתבתי וחיברתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. מסגרת ומבנה המִפְעָל כפי שתוכנן ע"י הוועדה המארגנת הספרדית. לראשונה בהיסטוריה של טורניר הגמר של גביע העולם בכדורגל שיחקו בו 24 נבחרות (המקום 16 בעבר). שיטת המשחקים הניבה קיומם של 52 משחקים (במקום 38 במונידאלים נקודמים של ארגנטינה 1978 וגרמניה 1974). לא רק כמות המשחקים גדלה גם משך הטורניר הוארך . הדבר ייקר את הוצאות התפעול של כל רשתות הטלוויזיה ותבע מהן גם תשלומים גבוהים יותר בעבור זכויות השידורים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 846 הדן ב- פקודת המבצע / ספר השידורים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. במילים האלה הקדשתי והבטחתי לו : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק".

ראה המשך פקודת המבצע / ספר השידורים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

פוסט מס' 846. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר . האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il פונה לרוֹבֵד צַר ופֶּלַח מְצוּמְצָם מאוד באוכלוסייה. אף על פי כן הוא ממשיך לצבור מספר עצום של כניסות מידי יום ביומו.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

——————————————————————————

פוסט חדש מס' 846 : הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

——————————————————————————

פוסט מס' 846. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות חילוקי הדעות ש-שררו בינינו. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 2) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : קיץ 1982. מדריד בירת ספרד. אנוכי בתקופת הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982. התמונה צולמה ע"י ידידה שלי המכסיקנית גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה מי ששימשה מזכירה ומנהלת לשכתו של אָמָאוּרִי דָאוּמָאס מזכ"ל OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה במרכז ודרום אמריקה). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד בירת ספרד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מר נסים מזרחי (רחוק מהמצלמה. מחזיק טלפון בידו), השדר רפי גינת (מזוקן, משעין את ראשו בכיוון עוזרת ההפקה עדה קרן, עוזרת ההפקה שלי גב' עדה קרן, סולומון "סולי" מוניר (רחוק מהמצלמה מחזיק בידו Lip mic), המפיק משנה שלי אורי לוי (קרוב למצלמה), ו- השדר יורם ארבל מניף אצבע ואומר "גם אני כאן". (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. זהו משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שמיסדתי במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד. רגע עגום בתולדות רדיו "קול ישראל". צוות השדרים של רדיו "קול ישראל" גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר בסיוע שני הטכנאים שלו מאקס גורפינקל ודובי מאונטנר, משדר Off tube ב- IBC במדריד למאזיניו במדינת ישראל אך לא מגלה להם כי הוא איננו מדווח משהשטח מהאצטדיונים אלא מעתיק את האינפורמציה מהמוניטור במשרד ההפקה שלי במדריד. זיהוי הנוכחים בשורה הקדמית :טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל, גדעון הוד, רמי יצהר, דני דבורין (חובש אוזניות ומחזיק במיקרופון ה- Lip Mic), נתן זהבי . זיהוי הנוכחים בשורה האחורית : שמואל בונדה , סולומון מוניר, טכנאי הרדיו דובי מאונטנר, ו- יורם ארבל מוסתר התמונה צולמה על ידי במסגרת הכנת דו"ח הפקה למנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער ייבדל לחיים ארוכים. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. תמונה דומה מזווית שונה זהו משרד ההפקה , השידורים , והתקשורת שמיסדתי במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד . רגע עגום בתולדות רדיו "קול ישראל". צוות השדרים של רדיו "קול ישראל" גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר בסיוע שני הטכנאים שלו מאקס גורפינקל ודובי מאונטנר, משדר Off tube ב- IBC במדריד למאזיניו במדינת ישראל אך לא מגלה להם כי הוא איננו מדווח משהשטח אלא מעתיק את האינפורמציה מהמוניטור במשרד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל , גדעון הוד (חובש אוזניות ומעשן כבד), אורי לוי (נשען על ידו), רמי יצהר (מחזיק במיקרופון Lip Mic), דני דבורין (חובש אוזניות), נתן זהבי (עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית אולם לא נמנה על צוות השידורים אלא היה אורח לרגע). מאחור מציץ ראשו של מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר. התמונה צולמה על ידי במסגרת הכנת דו"ח הפקה למנכ"ל רשות השידור מר יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)

אין מנוס מלקבוע כי שידור Off tube הוא חרפה. חרבון עיתונאי. וודאי כשהוא הופך למשנה סדורה ולמדיניות קבע של ההנהלה בתירוץ של קשיים כלכליים והצורך בחיסכון כספי. על העיתונאים להתמרד נגד הנהלה שכופה עליהם לעבוד בתנאים אבסורדיים של העתקה מהמוניטור במקום להתייצב במוקד ההתרחשות ולדווח מהשטח. עמדת השידור באצטדיון, במגרש, ב- בריכה, ובכל אתר אחר, היא כלי נשקו האחרון של כל שדר טלוויזיה באשר הוא וגם של שדר הרדיו. עיתונאי שמעתיק מהמוניטור ו/או מצג המחשב ומוותר מראש על דיווח אמין ומהימן מזירת ההתרחשות שווה כ- קליפת השוּם.

להלן החלק ה- 2 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

טקסט מסמך : מאי 1982 שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 2) שכתבתי וחיברתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 2. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 846 חלק 2. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

ראה המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות.

פוסט מס' 846. חלק 2. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————-

פוסט חדש מס' 846 : הועלה לאוויר בשבת – בדצמבר 2019.

———————————————————————————-

פוסט מס' 846. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות חילוקי הדעות שהיו פרוסים בינינו. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 3) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

המשך של חלק 2. להלן החלק ה- 3 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

גם היום בחלוף כמעט 38 שנים מאז הפקת אירוע הטלוויזיוני ההוא של מונדיאל הכדורגל אני תמה מדוע מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כל כך חשש ולא הסכים להצעת השידור המכסימאליסטית הראשונית והמקורית שלי בה ביקשתי להעביר את כל 52 המשחקים של טורניר המונדיאל ב- שידורים ישירים. זכויות השידורים היו בלעדיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וממילא היו לי את הכלים היסודיים לבצע את המשימה שלושה שדרים (יוֹרָם אָרְבֵּל , נִסִים קִיוִויתִּי , ורָפִי גִינָת) + שלושה טכנאים (מִיכָה לוֹיְירֵר, סְעַדְיָה קָארָאוָואנִי, ומְנַחֵם ווֹלְף) + שני אנשי הפקה (אוּרִי לֵוי ועַדָה קֶרֶן). ניתן היה לבצע בנקל את המלאכה כולה ולהשלים את המשימה כפי שעשו רבות ממדינות איגוד השידור האירופי, ה- EBU (ראשי תיבות של European broadcasting Union). אם לא את כל 52 המשחקים אפשר היה לשדר ישיר לפחות 45 מהם. ואם לא 45 משחקים אזי 40 . 23 משחקים מתוך 52 (כ- % 44) הייתה כמות מעטה מידי מפני שהיה מדובר במפעל ספורט בינלאומי סופר אטרקטיבי ובעל מוניטין שמושך תשומת לב רבה בישראל וכמובן גם בעולם כולו אנוכי ראיתי בשידור מונדיאל ספרד 1982 לא רק מטרה טאקטית אלא יעד אסטרטגי ותקדים לימים יבואו . יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל סבר אחרת ונתן לכך באחת ההזדמנויות ביטוי בסגנונו האישי. הוא ידע להתנסח בעוקצנות ולגעת בנקודות רגישות. פעם כתב לי כך ב- 25 באוגוסט 1983 בתום מבצע השידורים הישירים שלנו אליפות העולם ה- 1 ב-א"ק שנערכה בהלסינקי בין 7 ל- 14 באוגוסט 1983 (נסים קיוויתי היה השדר הראשי המוביל בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי של בירת פינלנד ולצדו בעמדה הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן), ואני מצטט אותו כאן, כלהלן : "…יואש אלרואי, היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט. אני נמנה עם חסידי השידורים הללו אך עלי לראות את מגבלותינו, בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ, כדור משחק…".

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ידע לכתוב ולהתנסח היטב. גם בע"פ. הוא היה נכון מחד, להעריך ולשבח אותי בכל הזדמנות בחמש שנות כהונתו, ומאידך, אהב להיות בעת ובעונה אחת באותה מידה גם ציניקן שנון. ממש לָהוּט. המסמך הנ"ל נכתב על ידו ונשלח אליי ב- 25 באוגוסט 1983, 11 ימים לאחר סיום אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה בהלסינקי ובתום מבצע השידורים הישירים שלנו מממוקד התחרויות באצטדיון האולימפי ב-הלסינקי. אהבתי את יוסף "טומי" לפיד ז"ל והערכתי אותו למרות חילוקי הדעות ש-שררו בינינו. הציטוט המופיע לעיל, "…היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט. אני נמנה עם חסידי השידורים הללו אך עלי לראות את מגבלותינו, בעוד שאתה נוטה מטבע הדברים לראות בכל כדור הארץ, כדור משחק…", נלקח מהמסמך הנ"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט ציני נחמד אפילו שנון אבל שלא היה בו אמת. חשבתי פעמים רבות אז שהוא כ-בעל אוטוריטה ועורך ראשי של תכני רשות השידור איננו מנצל נכון את היתרונות ששני מוסדות תכנון השידור וביצוע השידור RTVE ו- EBU מעמידים לרשותנו במונדיאל ספרד 1982. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ירא להפוך את הטלוויזיה הציבורית תחת אחריותו לערוץ ספורט. הוא העריך שה- הַרְשָאָה שלו לשַדֵּר 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים בהיקפים מלאים ממונדיאל ספרד 1982 (מתוך פוטנציאל של 52) בתקופה של 29 ימים היא די והותר. כמות נאותה. מה עוד שהוא אישר לי לשדר ישיר את כל משחקי הסיבוב השני בטורניר, שני משחקי חצי הגמר, את המשחק על המקום ה- 3 ואת משחק הגמר ב- 11 ביולי 1982 ואם יידרש גם את משחק הגמר החוזר ב- 13 ביולי 1982. לנימוקיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היו כמובן גם היבטים כספיים . עלות שימוש בכל עמדת שידור של הטלוויזיה בכל אחד מ- 14האצטדיונים של האליפות נסבה על מחיר קבוע של 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. הערה שלי : שער הכספים הספרדי בקיץ 1982 היה כלהלן : 100 פֶּזֶטוֹת ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד. RTVE הציעה לי (ולכל רשתות הטלוויזיה בעולם) מסלול הנחה הנוגעת לכמות משתנה של שכירת עמדות שידור הנוגעת לשידורם של 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים בשלב הראשון בתאריכים שבין 13 ביוני 1982 ל- 25 ביוני 1982. ההנחה הכספית הייתה מודולארית, כלהלן : הזמנת עמדות שידור שלי הנוגעת לכמות של 24 – 20 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה של % 5. הזמנת עמדות שידור בעבור 29 – 25 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה % 10. הזמנת 36 עמדות שידור לכל 36 המשחקים בשלב הראשון של ששת הבתים המוקדמים מזכה אותי ב- % 15. אנוכי עשיתי Booking (בשם רשות השידור אותו אישר המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד) של שבע עמדות שידור ל- 7 משחקים בלבד בשלב הראשון. מחיר ההזמנה עמד על סך של 15400 דולר (2200 דולר כפול 7). אילו הייתי עורך Booking לסך של 36 עמדות שידור היינו נדרשים לשלם סכום של 67320 דולר (לאחר הנחה של % 15). תוספת תשלום לא מי יודע מה לרשת טלוויזיה ארצית שמחזיקה בזכויות השידורים הבלבדיות של מונדיאל כדורגל ומתיימרת להתעסק ברצינות עם מפעל ספורט בסדר גודל של אליפות עולם בכדורגל. הנה הצעה מחודש יולי של שנת 1981.

טקסט מסמך (1) : יולי 1981. החלק הראשון הנוגע למידע שמפרסמת RTVE והעוסק ב- Booking של הזמנת עמדת שידור על תכולתה לטלוויזיה בכל אחד מ- 14 האצטדיונים של מונדיאל ספרד 1982. עמדת השידור מיועדת לשלושה אנשים וכוללת בתוכה 2 מוניטורים, יחידת שידור אחת ו- 2 Headsets, לרבות מיסוד קו שידור 4W בין עמדת השידור לבין ה- Switching Centere ב- IBC במדריד ולבין מערכת הפיקוד שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במדריד. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך (2) : יולי 1981. זהו החלק השני הנוגע למידע אודות שכירת עמדות שידור במונדיאל ספרד 1982 כפי שמפרסמת RTVE. החלק השני מסביר את ההגבלה ביכולת של CTNE (חברת הטלפון של ספרד) בהתקנת טלפונים בעמדות השידור באצטדיונים השונים לרבות קווי שידור לצורך תיאומים. המסמך מסביר כי משך פעילות עמדת השידור – מוגבל . ניתן לתפעל את עמדת השידור באצטדיון כ- 30 דקות לפני שריקת הפתיחה ו- 15 דקות לאחר שריקת הסיום. בין לבין עמדת השידור איננה פעילה. כמו כן מסביר המסמך את עסקת מסלול ההנחות. שער הכספים במונדיאל 1982 היה כלהלן : 100 פזטות ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד. יוסף "טומי" לפיד עמד על המשמר ולא נכנע לי. נותרתי עם 7 שידורים ישירים בלבד מתוך 36 בשלב הראשון של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לפיד היה בטרם בואו לרשות השידור עיתונאי שכתב והקדיש במשך שנים רבות את כישרונו לעיתון "מעריב". במשך הזמן צבר לו מוניטין כה רב כ- פובלציסט דעתן בעל יכולת כתיבה בולטת , עד ש- ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך הממונה גם על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר קיבלו את המלצתם של מזכיר הממשלה אַרְיֵה נָאוֹר והסַטִירִיקָן אֶפְרָיִם קִישוֹן (כתב אף הוא בעיתון "מעריב"), למנות אותו למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 (בתום תקופת כהונתו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מר יִצְחָק לִבְנִי). יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה אדם בעל השכלה רחבה אולם בניהול רשת טלוויזיה הוא לא הבין . הוא היה מינוי פוליטי. לא היה לו מושג כיצד התעשייה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת הזאת על הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, והכלכלה היקרות שלה, מחליקה על המסילה ונעה לפנים. לקחו אותו מאחורי מכונת הדפסה ישנה של "מעריב" והציבו אותו בראש תעשיית הטלוויזיה והרדיו הציבוריים של מדינת ישראל, שני מוסדות שידור שמונים בשורותיהם כ- 2000 (אלפיים) עובדים ומגלגלים תקציב של כ- שלושת רבעי מיליארד שקל . לפחות בראשית מינויו לא הבין כיצד פועלת תעשיית הטלוויזיה היקרה והמורכבת ולבטח לא את היקף הקשרים הסימביוטיים המתקיימים בין התעשייה הזאת לבין תעשיית הספורט. הוא הרי ניהל קודם לכן רק מכונת הדפסה מיושנת שניצבה בטח על שולחן רעוע ואולי גם איזה מזכירה. הציבור איננו עֵר עד כמה תעשיית הטלוויזיה היא עסק מסובך. הכנות ההפקה שלי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 צברו תאוצה בסופה של 1980 ותפשו את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בלתי מוכן. בעיקר לא מוכן נפשית. זאת הייתה הפקת הטלוויזיה הבינלאומית הראשונה שלו. ניסיון ראשון. הוא נדהם מהיקף ההוצאות ומ- העלות הכלכלית של הפקה בסדר גודל של מונדיאל. את שתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הקודמות שנועדו להתקיים ב- 1980 – החמיץ. את זכות האירוח של תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) שנועד להתקיים באפריל 1980 בירושלים ע"י רשות השידור השידור שהוא ניצב בראשה ביטל במו ידיו בנימוק שהוא שומר את הכסף הציבורי לצרכים חשובים יותר מתחרות פזמונים. הזכות הזאת לארח שוב את ה- אֶרוֹ – וִויזְיוֹן בארץ באפריל 1980נפלה בידי רשות השידור לאחר שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" זכו במקום הראשון בתחרות הזמר האירופית הזאת שנערכה כזכור בבנייני האומה במוצ"ש של 31 במארס 1979 . את אולימפיאדת מוסקבה 1980 (התקיימה בתאריכים 3.8.1980 – 19.7.1980) נדרש לשדר Off tube מירושלים בשל החֶרֶם הפוליטי שהוביל נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר על המשחקים אליו חברו חלק ממדינות המערב לרבות ישראל. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין מהיכן נחת עליו העסק הזה להשקיע סכומי כסף גדולים בהפקה ענקית מהסוג הזה שנקרא מונדיאל . מהלכי ההפקה המוקדמים שלי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל 1982 לא קודמו בקצב הנאות ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שהפך לביורוקרט. ביורוקרטיה היא המצאה "נהדרת" שנועדה לסרבל ולעכב תהליכים ולהדוף את היזמים, המפיקים, והעורכים לאחור. אילולא ניצב בראש RTVE ה- Executive Producer מר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ המתחשב והנדיב כלפיי, אינני יודע אם היינו מגיעים מוכנים לתאריך היעד ההוא של 13 ביוני 1982 בו התקיים באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה טקס הפתיחה של הטורניר ומשחק הפתיחה ארגנטינה (אלופת העולם) נגד בלגיה. הציבור איננו מבין וזה גם איננו תפקידו להבין עד כמה הסיפור של הפקה טלוויזיונית של מונדיאל ו/או אולימפיאדה היא עניין כלכלי יקר של תכנון מורכב לטווח ארוך ואשר מורכב משלושה היבטים שלובים זה בזה שהוזכרו לפני כמה שורות : טכנולוגיה, לוגיסטיקה, וכלכלה.

היו לי חונכים טובים בשעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אבל איש מהם לא לימד אותי כיצד מנהלים מו"מ עם מנכ"ל רשות שידור ואיך בונים בצוותא עִמוֹ פירמידת שידור טלוויזיונית ספורטיבית ב- 1982 שהחוֹד שלה נוגע בהפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור תהה והשמיע באוזניי לא פעם אחת ולא פעמיים את הארגומנט המגוחך שלו, כי מי שצריך לשלם למי זאת תעשיית הספורט לגווניו השונים לטלוויזיה שמסכימה לחשוף אותו ולא להפך. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש להטיל ווטו על הסדר הקיים בו רשתות הטלוויזיה נתבעות לשלם ממון עצום תמורת זכויות השידור לוועדות המארגנות בטרם הן פוסעות את צעדיהן בתחום ההפקה, הכיסוי, הצילום, והעריכה – פעולות טלוויזיוניות שגובות תשלומים יקרים נוספים. "יוֹקֶר ה- מִחְיָיה" של שידורי הספורט בטלוויזיה שיגע אותו והוציא אותו כמעט מדעתו. פעם בשעת לחץ שאל אותי בלשונו הבוטה למה צריך לשלם כל כך הרבה תמורת שידור ישיר בטלוויזיה של משחק כדורגל כשמדובר בשחקנים שהשכל שלהם ברגליים ? ברור שהוא לא חשב כך . הוא אמר זאת בשל מצוקה. שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים והיוקרתיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979, 1980, 1981, ו- 1982 גבו רייטינג עצום אך במידה רבה גם הכבידו על קופת רשות השידור . זה לא מצא חן בעיניו. כך חשב והרגיש וזה היה שיקול דעתו בכל חמש שנות כהונתו כמנכ"ל רשות השידור (בשנים 1984 – 1979). בסופה של 1981 וראשית 1982 כשאנוכי פסעתי את צעדיי המכריעים בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הבין כבר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם הם אֶבֶן מַסָד בלוח השידורים שלו. נכון שהֵם עולים כסף – אך שווים זהב.

מונדיאל ספרד 1982 היה מפעל כדורגל משופץ. במקום 16 נבחרות כמקובל עד כה נטלו בו חלק עכשיו 24 נבחרות. במונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 השתתפו 16 נבחרות וסך כמות המשחקים שהתקיימה בטורנירים הללו עמדה על 38. במונדיאל ספרד 1982 התקיימו 52 משחקים. משך הטורניר התארך. מפני שנערכו יותר משחקים שולמו יותר זכויות שידורים. בגלל שהתקיימו יותר משחקים שהתפרסו על פני 17 אצטדיונים ב- 14 ערים ברחבי מדינה שהיא השלישית בגודלה אירופה, גָאוּ העלויות הטכנולוגיות (כפי שהוסבר בפוסטים הקודמים). דוגמא אחת למשל : אם במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בעבור שכירת עמדת שידור אחת באצטדיון הרי שבמונדיאל ספרד 1982 נתבענו לשלם עבור אותה עמדת שידור סכום של 2200 דולר. התארכות הטורניר ועמו כמות המשחקים הגדלה הכריחה את הוועדה המארגנת הספרדית בתיאום עם FIFA לשבץ עוד ועוד ימי מנוחה. במונדיאל ספרד 1982 שובצו 7 (שבעה) ימי מנוחה. התארכות הטורניר האריכה את שהותו של צוות השידור שלנו בספרד. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נחרד מהעובדה שנדרשנו לשלם בספרד 112 (מאה ושניים עשר) דולר ללילה במלונות בספרד. לעומת זאת הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו בהיותו מנכ"ל רשות שידור יחיד בעולם שכפה על פיקודיו לינה בזוגות במלונות בספרד.

ראשי ה- FIFA ביצעו במונדיאל ספרד 1982 מהפכה ארגונית . ארגון טורניר כדורגל בהשתתפות 24 נבחרות מכל העולם איננו דבר של מה בכך. לא של הוועדה המארגנת ולא של ה- Host broadcaster הספרדי RTVE שנדרש לגלות כאן את כל תנופת הקדמה הטכנולוגית . ה- FIFA חילקה ב- 1979 את העולם ל- 5 (חמישה) אזורי כדורגל גאוגרפיים בהם ייערכו סך של 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים. לראשונה בהיסטוריה אפשרה ה- FIFA ל- 24 נבחרות מכל רחבי העולם להעפיל לטורניר הגמר היוקרתי. (שבע) שנים בלבד אחרי מותו של הדיקטטור הספרדי פְרָאנְצִ'יסְקוֹ פְרָאנְקוֹ הפכה ספרד הדמוקרטית למעצמת טלוויזיה ראשונה במעלה באירופה ובעולם . RTVE מילאה את תפקידה באופן מעורר הערצה ומַנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) קנה את המוניטין הבינלאומי שלו כמפיק עַל ומהנדס טלוויזיה מוכשר . צריך להבין כי RTVE יחדיו עם CTNE (חברת הטלפונים הלאומית של ספרד) הצליחו ב- 1982 לכסות % 98 משטחה של ספרד הענקית בתמסורת "Television Ground Miceowave" כלומר העברה קרקעית של סיגנל הטלוויזיה ללא שיתוף לוויינים ביתיים, כדי להעביר את סיגנלי הטלוויזיה השונים מ- 17 האצטדיונים הפרוסים על פני 14 ערים שונות ברחבי ספרד לשני מרכזי הטלוויזיה העיקריים הקיימים במדריד, מרכז פְּרָאדוֹ דֶל רֵיי (Prado del Ray) הוותיק ומרכז "טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה" (Torre Espania) החדש . ביקרתי פעמיים בספרד ב- 1981 ו- 1982 לצורך לימוד ההפקה והתרשמתי עד למאוד מהקבוצה המבצעית RTVE של מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ ומ- CTNE . אפוא הייתה RTVE ואפוא היינו אנחנו הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שרר בינינו פער הפקה וטכנולוגיה עצום לטובת הספרדים. רשות השידור של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פיגרה שנות דור אחרי מרבית רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. זהו מגדל השידורים והתקשורת של RTVE בגובה של 220 מ' שהוקם במרכז הטלוויזיה החדש והמשוכלל במדריד, הקרוי "Torre Espania". היה מדובר בעושר טכנולוגי מדהים של הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE, שאנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית רק יכולנו לחלום עליו. (באדיבות RTVE / רשת הטלוויזיה הציבורית של ספרד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הנהלת ה- FIFA ובראשה הנשיא ז'וֹאָאוֹ הָאבֶלָאנְז' (Joao Havelange) מברזיל , המזכ"ל השווייצרי סֶפּ בְּלָאטֶר (Sepp Blatter), יו"ר הוועד המארגנת מטעם ה- FIFA הגרמני הֵרְמַאן נוֹיְבֶּרְגֶר (Hermann Neuberger), ויו"ר הוועדה הטכנית הבריטי הָארִי קָאוָואן (Harry H. Cavan) – חוללה כאמור מהפכה דרמטית בארגון הכדורגל בעולם. כדור הארץ חולק ל- 5 אזורי כדורגל : אירופה (33 נבחרות), דרום אמריקה (10 נבחרות) , אפריקה (29 נבחרות) , אסיה / אוקייאניה (22 נבחרות), ו- קוֹנְקָאקָאף (15 נבחרות). בחמשת האזורים הללנו התקיימו 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים על בסיס של בית וחוץ. שיטות המשחקים בחמשת האזורים היו שונות ולא זה המקום להיכנס אליהן, אולם צריך לומר ש- מטבע הדברים הוענקה עדיפות ליבשת אירופה ששיגרה למונדיאל ספרד 1982 14 (ארבע עשרה) נבחרות. דרום אמריקה שיגרה 4 (ארבע) נבחרות ביניהן אלופת העולם ארגנטינה שהעפילה באופן אוטומטי. יבשת אפריקה שיגרה 2 נבחרות. אותה כמות של 2 נבחרות העפילו למונדיאל ספרד 1982 מאזור אסיה / אוקייאניה וגם מאזור קונקאקאף. הדבר הכריח גם אותי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית להיערך בהתאם לקראת משחקי נבחרת ישראל שהועברה מאזור אסיה / אוקייאניה לבית האירופי המוקדם מס' 6 שכלל בתוכו גם את נבחרות סקוטלנד, צפון אירלנד, שוודיה ופורטוגל . ההיערכות שלי ושל קודמי אלכס גלעדי שדנה בתוכנית המקפת של השידורים הישירים גררה התנגדות ו- אין סוף וויכוחים עם מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד והמשנה של שלמה עַבָּדִי. מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כל אחד בתורו בימים ההם יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי וטוּבְיָה סַעַר ניצבו מנגד. זה בפירוש לא כל כך עניין אותם.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. זהו מזכ"ל FIFA השווייצרי ספ בלאטר (Sepp Blatter בן 46). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. נשיא ה- FIFA הברזילאי ז'ואאו האבלאנז' (Joao Havelange). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. יו"ר הוועדה הטכנית של FIFA הבריטי הארי קאוואן (Harry H. Cavan). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. יו"ר הוועדה המארגנת מטעם FIFA הגרמני הרמאן נויברגר (Hermann Neuberger). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. ז'ואאו האבלאנז' (משמאל) והרמאן נויברגר (מימין). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982. אזור כדורגל א' – מפת אירופה. 14 נבחרות יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982. אזור כדורגל ב' – מפת דרום אמריקה. 4 נבחרות לרבות אלופת העולם הנוכחית ארגנטינה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982. אזור כדורגל ג' – מפת אפריקה. 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982. אזור כדורגל ד' – מפת אסיה ואוקייאניה. 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : לקראת מונדיאל ספרד 1982. אזור כדורגל ה' – מפת קונקאקאף. 2 נבחרות מן האזור הזה יעפילו לגמר הטורניר של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בינואר 1982 ערכה ה- FIFA במדריד את הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לשישה הבתים המוקדמים של מונדיאל ספרד 1982. במקביל ערכו RTVE ו – EBU את ההרצאות ומסע הלימוד שלהם למנהלי מחלקות הספורט ב- EBU וגם למפיקים הרבים של שאר חמשת איגודי השידור הציבוריים בעולם : OIRT (איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה), OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה), URTNA (איגוד השידור של מדינות אפריקה) , ASBU (איגוד השידור של המדינות הערביות), ו- ABU (איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה). מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד התיר לי ליטול חלק במסע הלימוד החשוב והיסודי הזה. סיירתי סיורים ארוכים במדריד וברצלונה ולמדתי בע"פ את פילוסופיית הכיסוי של RTVE.

טקסט תמונה : 16 בינואר 1982. היכל הקונגרסים של מדריד. הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA מעניקה להגרלת השיבוץ של מונדיאל ספרד 1982 גוון ציבורי נוצץ. זיהוי הנוכחים היושבים בשולחן הנשיאות מימין לשמאל : ספ בלאטר, הרמאן נויברגר, ז'ואאו האבלאנז', ויו"ר הוועדה המארגנת הספרדית פאבלו פורטה (Pablo Porta). הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 16 בינואר 1982. היכל הקונגרסים של מדריד. זוהי תוצאת הגרלת השיבוץ הסופית של ששת הבתים המוקדמים במונדיאל ספרד 1982. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים והצבתם ב- 14 ערים שונות ברחבי ספרד. 36 משחקי הסיבוב הראשון נערכו בתריסר ערי הפריפריה. כל 16 משחקי השלב השני לרבות שני משחקי חצי בגמר, המשחק על המקום ה- 3, ומשחק הגמר נערכו באצטדיונים של מדריד וברצלונה. משחק חצי גמר אחד התקיים ב- סביליה. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. הצייר הספרדי חואן מירו מצייר את הכרזה הרשמית של טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. הלוגו הרשמי של הוועדה המארגנת הספרדית. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. קמע הטורניר – התפוזון הספרדי. ספרד שיווקה את פרי התפוזים רב המוניטין שלהשלה באמצעות טורניר הכדורגל היוקרתי. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. הלוגו של FIFA. (באדיבות FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

להלן פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 (חלק 3). אי אפשר לצאת לקרב שידורים כה ממושך וכה מרוחק מגבולות המדינה ללא פקודת מבצע מסודרת, מדויקת, ומפורטת לפרטי פרטים ומספקת מידע כלהלן : בתחומי הזמן והמרחב, משימות וכוח אדם, תפעול טכנולוגי בכל המישורים לרבות עמדות שידור באצטדיונים השונים, שליטה שלי במדריד באמצעות מערכות הקשר על הצוותים בספרד וגם על צוות השידור בירושלים כולל לוקיישנים, תיאומים, ולוגיסטיקה.

טקסט מסמך : מאי 1982. שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 3) שכתבתי וחיברתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 3. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פקודת המבצע / ספר השידור של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי המסבירה ומפרטת את מערך תקשורת לוויינים בין ספרד לישראל. פקודת המבצע / ספר השידורים הזה, מסביר את כיוון השימוש בקונברטורים הדיגיטאליים שלנו שהיו אמורים להמיר חלק מסיגנל השידורים שהגיע לאולפנים בירושלים מספרד בשיטת הצבע 525 ntsc לשיטת הצבע שלנו 625 pal. חלק 3. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט – מס' 846, חלק 3. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

ראה המשך בפוסט הבא של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הקדשתי והגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". כל הזכויות שמורות לכותב, לחוקר, ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט מס' 846. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

————————————————————————————

פוסט חדש מס' 846 : הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019.

————————————————————————————

פוסט מס' 846. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העוֹתק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ, כלהלן : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי אותו והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות חילוקי הדעות שהיו קיימים בינינו. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. אנוכי (מימין) בפגישה משותפת עם צוות הטלוויזיה הצרפתי A2F בעת לימוד החומר של הפקת שידורי הטלוויזיה המורכבים והמסובכים טכנולוגית ולוגיסטית של "מונדיאל ספרד 1982" ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הימים ההם : לפחות על פי מה שראיתי אז בערוץ 10 ז"ל, טקס הזיכרון ופרידת נצח מהמנהיג הדרום האפריקני הדגול הנשיא לשעבר נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה (Nelson Mandela) שנערך באצטדיון הכדורגל "Soccer City" ביוהנסבורג דרום אפריקה – היה פגום, רווי שגיאות ארגוניות, ונעדר אינפורמציות בסיסיות ביותר. שדרי טלוויזיה רבים ובראשם העיתונאית ואשת הטלוויזיה האמריקנית בעלת המוניטין מ- CNN גב' קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר (Christiane Amanpour) נפלו קורבן לדִיס – אִינְפוֹרְמַצְיָה מגוחכת בה סיפרה לצופים שלה בביטחון עצמי רב כי אומנם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיע לטקס האשכבה ביוהנסבורג אך הנשיא שמעון פרס בא והוא אכן נוכח כעת ב- "Soccer City". שלא לדבר על ה- לֵיצָן – "מתרגם", אדם בשם מר טאמנסנקה ג'אנטאג'י שניצב בקדמת בימת המכובדים והוֹנָה את עולם הטלוויזיה כולו, כאילו הוא מתרגם בשפת הסימנים את הנאומים הממלכתיים למען צופי הטלוויזיה החֵרשים של דרום אפריקה. לא יְאוּמַן. מדהים כיצד לֵיצָן – "מתרגם" שכזה זוֹלֵג דרך המסננת הביטחונית לרבות זו של ה- FBI האמריקני וחודר למוקד האח"מים באצטדיון "Soccer City". איזה פשלה. מאוחר יותר התראיין ה- "מתרגם" המתחזה טאמנסנקה ג'אנטאג'י לרשתות הטלוויזיה המקומיות והבינלאומיות והודה שהוא כלל איננו מתורגמן אלא איש חולה סכיזופרניה שסתם התפלח לבימת הכבוד וביצע תנועות ידיים חסרות משמעות . מפתיע מאוד היה לראות ולשמוע את גב' קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר שדרנית טלוויזיה בעלת מוניטין בינלאומי מתעקשת לטעות בביטחון כה גדול בשידור ישיר ברשת טלוויזיה האמריקנית CNN כאילו היא בכבודה ובעצמה אלוהי ה- Media, רק כדי לדווח לצופים שלה On air עובדה לא נכונה, "כי נשיא מדינת ישראל שמעון פרס כן נוכח בטקס באצטדיון הכדורגל ומי שלא הגיע ליוהנסבורג זה ראש הממשלה בנימין נתניהו". הטעות המטופשת מחשידה אותה ואת עברה הטלוויזיוני ומטילה דופי במהימנות העיתונאית שלה. נכון שהיו כבר דברים מעולם, אבל כשמדובר בעיתונאית עַל כ- קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר מ- CNN, זאת שעטופה במערכת משומנת ופמליה של עוזרים, העניין שונה. אפשר היה לשמוע אֶמֶש בערוץ 10 כי מישהו מעיר ומתקן את גב' קְרִיסְטְיָאן אָמָאנְפּוּר תוך כדי השידור הישיר שלה, "כי לא רק בנימין נתניהו איננו נוכח אלא גם שמעון פרס לא הגיע ליוהנסבורג", אך היא משיבה ברוב חשיבות עצמית כי שמעון פרס כֵּן נמצא כאן באצטדיון "Soccer City" ביוהנסבורג. תמוה מאוד ומגוחך. מדוע אם כך נָלִין על יוֹרָם אָרְבֵּל שטועה באצטדיון כדורגל בזיהוי שחקנים ושוגה בשמות.

פוסט מס' 846. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1983 לאפריל 1984. להלן, המשך של פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 4 ואחרון) שחיברתי וכתבתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את הַעוֹתק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות המחלוקות ש-שררו בינינו. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות.

חלק 4 ואחרון הוא המשך של חלק 3 . להלן החלק ה- 3 של פקודת המבצע הטלוויזיונית / ספר השידור שחיברת וכתבתי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 .

גם היום בחלוף כמעט 38 שנים מאז אותה הפקת ה- אירוע הטלוויזיוני ההוא של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 אני תמה מדוע מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כל כך חשש ולא הסכים להצעת השידור המכסימאליסטית הראשונית והמקורית שלי בה ביקשתי להעביר את כל 52 המשחקים של הטורניר ב- שידורים ישירים . זכויות השידורים היו בלעדיות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית וממילא היו לי את הכלים היסודיים לבצע את המשימה שלושה שדרים (יוֹרָם אָרְבֵּל, נִסִים קִיוִויתִּי, ורָפִי גִינָת) + שלושה טכנאים (מִיכָה לוֹיְירֵר, סְעַדְיָה קָארָאוָואנִי, ו-מְנַחֵם ווֹלְף) + שני אנשי הפקה (אוּרִי לֵוי ועַדָה קֶרֶן). ניתן היה לבצע בנקל את המלאכה כולה ולהשלים את המשימה כפי שעשו רבות ממדינות ה- EBU. אם לא את כל 52 המשחקים אפשר היה לשדר ישיר לפחות 45 מהם. ואם לא 45 משחקים אזי 40. 23 משחקים מתוך 52 (כ- % 44) הייתה כמות מעטה מידי מפני שהיה מדובר במפעל ספורט בינלאומי סוּפֶּר אָטְרָקְטִיבִי ובעל מוניטין שמושך תשומת לב רבה בישראל וכמובן גם בעולם כולו . אנוכי ראיתי בשידור מונדיאל ספרד 1982 לא רק מטרה טאקטית אלא יעד אסטרטגי ותקדים לימים יבואו. היה ברור כי שידורי הספורט הרלוואנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ילכו ויתרחבו. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד סבר אחרת ונתן לכך באחת ההזדמנויות ביטוי בסגנונו האישי. הוא ידע להתנסח בעוקצנות ולגעת בנקודות רגישות. פעם כתב לי כך ואני מצטט אותו : "…יואש אלרואי, היו ויהיו בינינו וויכוחים על היקף שידורי הספורט ועל הכספים העומדים לרשותנו לצורכי הספורט . אני נמנה עם חסידי השידורים הללו אך עלי לראות את מגבלותינו, בעוד שאתה נוטה מטֶבָע הדברים לראות בכל כדור הארץ, כדור משחק…". טקסט נחמד אפילו שָנוּן שלא היה בו הרבה מן האמת. מי ראה בכל כדור הארץ כדור משחק (לא אנוכי) ועל סמך מה הוא מגובב עובדה ילדותית שכזאת ? חשבתי אז שהוא כבעל אוטוריטה ועורך ראשי של תכני רשות השידור איננו מנצל נכון את היתרונות ששני מוסדות תכנון השידור וביצוע השידור RTVE ו- EBU מעמידים לרשותנו במונדיאל ספרד 1982. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ירא להפוך את הטלוויזיה הציבורית תחת אחריותו לערוץ ספורט. הוא העריך שה- הַרְשָאָה שלו לשַדֵּר 23 (עשרים ושלושה) שידורים ישירים בהיקפים מלאים ממונדיאל ספרד 1982 (מתוך פוטנציאל של 52) בתקופה של 29 ימים היא די והותר. כמות נאותה. מה עוד שהוא אישר לי לשדר ישיר את כל משחקי הסיבוב השני בטורניר, את שני משחקי חצי הגמר, את המשחק על המקום ה- 3 ואת משחק הגמר ב- 11 ביולי 1982 ואם יידרש גם את משחק הגמר החוזר ב- 13 ביולי 1982. לנימוקיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היו כמובן גם היבטים כספיים. עלות שימוש בכל עמדת שידור של הטלוויזיה בכל אחד מ- 14האצטדיונים של האליפות נסבה על מחיר קבוע של 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. הערה שלי: שער הכספים הספרדי בקיץ 1982 היה כלהלן : 100 פֶּזֶטוֹת ספרדיות היו שוות ערך לדולר אמריקני אחד. RTVE הציעה לי (ולכל רשתות הטלוויזיה בעולם) מסלול הנחה הנוגעת לכמות משתנה של שכירת עמדות שידור הנוגעת לשידורם של 36 המשחקים בששת הבתים המוקדמים בשלב הראשון בתאריכים שבין 13 ביוני 1982 ל- 25 ביוני 1982. ההנחה הכספית הייתה מודולארית, כלהלן : הזמנת עמדות שידור שלי בספרד 82' הנוגעת לכמות של 24 – 20 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה של % 5. הזמנת עמדות שידור בעבור 29 – 25 משחקים (כאמור מתוך 36) מזכה אותי בהנחה % 10. הזמנת 36 עמדות שידור לכל 36 המשחקים בשלב הראשון של ששת הבתים המוקדמים מזכה אותי ב- % 15. אנוכי עשיתי Booking (בשם רשות השידור אותו אישר המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד) של שבע עמדות שידור ל- 7 משחקים בלבד בשלב הראשון. מחיר ההזמנה הזאת עמד על סך של 15400 דולר (2200 דולר כפול 7). אילו הייתי עורך Booking לסך של 36 עמדות שידור היינו נדרשים לשלם סכום של 67320 דולר (תוצאת המנה לאחר הנחה / הפחתה של % 15). תוספת תשלום לא מי יודע מה לרשת טלוויזיה ארצית שמחזיקה בזכויות השידורים הבלבדיות של מונדיאל כדורגל ומתיימרת להתעסק ברצינות עם מפעל ספורט בסדר גודל של אליפות עולם בכדורגל .

מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לפיד היה בטרם בואו לרשות השידור עיתונאי שכתב והקדיש במשך שנים רבות את כישרונו לעיתון "מעריב" . במשך הזמן צבר לו מוניטין כה רב כ- פובלציסט דעתן בעל יכולת כתיבה בולטת , עד ש- ראש הממשלה מנחם בגין ושר החינוך הממונה גם על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר קיבלו את המלצתם של מזכיר הממשלה אַרְיֵה נָאוֹר והסַטִירִיקָן אֶפְרָיִם קִישוֹן (כתב אף הוא בעיתון "מעריב") למנות אותו לתפקיד הרם. יוסף "טומי" לפיד מונה למנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 (בתום תקופת כהונתו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מר יִצְחָק לִבְנִי). יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד היה אדם בעל השכלה רחבה אולם בניהול רשת טלוויזיה הוא לא הבין כהוא זה. הוא היה מינוי פוליטי. לא היה לו מושג כיצד התעשייה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת הזאת על הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, והכלכלה היקרות שלה, מחליקה על המסילה ונעה לפנים . לקחו אותו מאחורי מכונת הדפסה ישנה של "מעריב" והציבו אותו בראש תעשיית הטלוויזיה והרדיו הציבוריים של מדינת ישראל, שני מוסדות שידור שמונים בשורותיהם כ- 2000 (אלפיים) עובדים ומגלגלים תקציב של כ- שלושת רבעי מיליארד שקל . לפחות בראשית מינויו לא הבין כיצד פועלת תעשיית הטלוויזיה היקרה והמורכבת ולבטח לא את היקף הקשרים הסימביוטיים המתקיימים בין התעשייה הזאת לבין תעשיית הספורט. הוא הרי ניהל קודם לכן רק מכונת הדפסה מיושנת שניצבה בטח על שולחן רעוע ואולי גם איזה מזכירה. הציבור איננו עֵר עד כמה תעשיית הטלוויזיה היא עסק מסובך. הכנות ההפקה שלי לקראת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 צברו תאוצה בסופה של 1980 ותפשו את יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בלתי מוכן. בעיקר לא מוכן נפשית. זאת הייתה הפקת הטלוויזיה הבינלאומית הראשונה שלו . ניסיון ראשון. הוא נדהם מהיקף ההוצאות ומ- העלות הכלכלית של הפקה בסדר גודל של מונדיאל. את שתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הקודמות שנועדו להתקיים ב- 1980 – החמיץ. את זכות האירוח של תחרות השירים האירופית ה- אֶרוֹ-וִויזְיוֹן (Eurovision Song Contest) שנועד להתקיים באפריל 1980 בירושלים ע"י רשות השידור השידור שהוא ניצב בראשה ביטל במו ידיו בנימוק שהוא שומר את הכסף הציבורי לצרכים חשובים יותר מתחרות פזמונים. הזכות הזאת לארח שוב את ה- אֶרוֹ-וִויזְיוֹן בארץ באפריל 1980נפלה בידי רשות השידור לאחר שגלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" זכו במקום הראשון בתחרות הזמר האירופית הזאת שנערכה כזכור בבנייני האומה במוצ"ש של 31 במארס 1979. את אולימפיאדת מוסקבה 1980 (התקיימה בתאריכים 3.8.1980 – 19.7.1980) נדרש לשדר Off tube מירושלים בשל החֶרֶם הפוליטי שהוביל נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר על המשחקים אליו חברו חלק ממדינות המערב לרבות ישראל. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לא הבין מהיכן נחת עליו העסק הזה להשקיע סכומי כסף גדולים בהפקה ענקית מהסוג הזה שנקרא מונדיאל. מהלכי ההפקה המוקדמים שלי של שידורי הטלוויזיה של מונדיאל 1982 לא קודמו בקצב הנאות ע"י מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שהפך לביורוקרט. ביורוקרטיה היא המצאה "נהדרת" שנועדה לסרבל ולעכב תהליכים ולהדוף את היזמים, המפיקים, והעורכים לאחור. אילולא ניצב בראש RTVE ה- Executive Producer מר מַנוּאֵל "מַנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ המתחשב והנדיב כלפיי, אינני יודע אם היינו מגיעים מוכנים לתאריך היעד ההוא של 13 ביוני 1982 בו התקיים באצטדיון "Nou Camp" בברצלונה טקס הפתיחה של הטורניר ומשחק הפתיחה ארגנטינה (אלופת העולם) נגד בלגיה . הציבור איננו מבין וזה גם איננו תפקידו להבין עד כמה הסיפור של הפקה טלוויזיונית של מונדיאל ו/או אולימפיאדה היא עניין כלכלי יקר של תכנון מורכב לטווח ארוך ואשר מורכב משלושה היבטים שלובים זה בזה שהוזכרו לפני כמה שורות : טכנולוגיה, לוגיסטיקה, וכלכלה.

היו לי חונכים טובים בשעתו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אבל איש מהם לא לימד אותי כיצד מנהלים מו"מ עם מנכ"ל רשות שידור ואיך בונים בצוותא עִמוֹ פירמידת שידור טלוויזיונית ספורטיבית ב- 1982 שהחוֹד שלה נוגע בהפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור תהה והשמיע באוזניי לא פעם אחת ולא פעמיים את הארגומנט המגוחך שלו, כי מי שצריך לשלם למי זאת תעשיית הספורט לגווניו השונים לטלוויזיה שמסכימה לחשוף אותו ולא להפך. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ביקש להטיל ווטו על הסדר הקיים בו רשתות הטלוויזיה נתבעות לשלם ממון עצום תמורת זכויות השידור לוועדות המארגנות בטרם הן פוסעות את צעדיהן בתחום ההפקה, הכיסוי, הצילום, והעריכה – פעולות טלוויזיוניות שגובות תשלומים יקרים נוספים. "יוֹקֶר ה- מִחְיָיה" של שידורי הספורט בטלוויזיה שיגע אותו והוציא אותו כמעט מדעתו. פעם בשעת לחץ שאל אותי בלשונו הבוטה למה צריך לשלם כל כך הרבה תמורת שידור ישיר בטלוויזיה של משחק כדורגל כשמדובר בשחקנים שהשכל שלהם ברגליים ? ברור שהוא לא חשב כך. הוא אמר זאת בשל מצוקה. שידורי הספורט הארציים והבינלאומיים היקרים והיוקרתיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1979, 1980, 1981 ו- 1982 גבו רייטינג עצום אך במידה רבה גם הכבידו על קופת רשות השידור. זה לא מצא חן בעיניו. כך חשב והרגיש וזה היה שיקול דעתו בכל חמש שנות כהונתו כמנכ"ל רשות השידור (בשנים 1984 – 1979). בסופה של 1981 וראשית 1982 כשאנוכי פסעתי את צעדיי המכריעים בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 הבין כבר יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד שכיסוי אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם הם אֶבֶן מַסָד בלוח השידורים שלו. נכון שהֵם עולים כסף – אך שווים זהב.

מונדיאל ספרד 1982 היה מפעל כדורגל משופץ. במקום 16 נבחרות כמקובל עד כה נטלו בו חלק עכשיו 24 נבחרות. ב-מונדיאלים של גרמניה 1974 וארגנטינה 1978 השתתפו 16 נבחרות וסך כמות המשחקים שהתקיימה בטורנירים הללו עמדה על 38. במונדיאל ספרד 1982 התקיימו 52 משחקים. משך הטורניר התארך. מפני שנערכו יותר משחקים שולמו יותר זכויות שידורים. בגלל שהתקיימו יותר משחקים שהתפרסו על פני 17 אצטדיונים ב- 14 ערים ברחבי מדינה שהיא השלישית בגודלה אירופה, גָאוּ העלויות הטכנולוגיות (כפי שהוסבר בפוסטים הקודמים). דוגמא אחת למשל : אם במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בעבור שכירת עמדת שידור אחת באצטדיון הרי שבמונדיאל ספרד 1982 נתבענו לשלם עבור אותה עמדת שידור סכום של 2200 דולר. התארכות הטורניר ועמו כמות המשחקים הגדלה הכריחה את הוועדה המארגנת הספרדית בתיאום עם FIFA לשבץ עוד ועוד ימי מנוחה. במונדיאל ספרד 1982 שובצו 7 (שבעה) ימי מנוחה. התארכות הטורניר האריכה את שהותו של צוות השידור שלנו בספרד. יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד נחרד מהעובדה שנדרשנו לשלם בספרד 112 (מאה ושניים עשר) דולר ללילה במלונות בספרד. לעומת זאת הוא היה רשאי להיות גאה בעצמו בהיותו מנכ"ל רשות שידור יחיד בעולם שכפה על פיקודיו לינה בזוגות במלונות בספרד.

ראשי ה- FIFA ביצעו במונדיאל ספרד 1982 מהפכה ארגונית. ארגון טורניר כדורגל בהשתתפות 24 נבחרות מכל העולם איננו דבר של מה בכך . לא של הוועדה המארגנת ולא של ה- Host broadcaster הספרדי RTVE שנדרש לגלות כאן את כל תנופת הקדמה הטכנולוגית. ה- FIFA חילקה ב- 1979 את העולם ל- 5 (חמישה) אזורי כדורגל גאוגרפיים בהם ייערכו סך של 306 (שלוש מאות ושישה) משחקים. לראשונה בהיסטוריה אפשרה ה- FIFA ל- 24 נבחרות מכל רחבי העולם להעפיל לטורניר הגמר היוקרתי. (שבע) שנים בלבד אחרי מותו של הדיקטטור הספרדי פְרָאנְצִ'יסְקוֹ פְרָאנְקוֹ הפכה ספרד הדמוקרטית למעצמת טלוויזיה ראשונה במעלה באירופה ובעולם . הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE מילאה את תפקידה באופן מעורר הערצה ומַנוּאֵל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero) קנה את המוניטין הבינלאומי שלו כמפיק עַל ומהנדס טלוויזיה מוכשר. צריך להבין כי RTVE יחדיו עם CTNE חברת הטלפונים הלאומית של ספרד הצליחו ב- 1982 לכסות % 98 משטחה של ספרד הענקית בתמסורת "Television Ground Miceowave", כלומר העברה קרקעית של סיגנל הטלוויזיה ללא שיתוף לוויינים ביתיים, כדי להעביר את סיגנלי הטלוויזיה השונים מ- 17 האצטדיונים הפרוסים על פני 14 ערים שונות ברחבי ספרד לשני מרכזי הטלוויזיה העיקריים הקיימים במדריד, מרכז פְּרָאדוֹ דֶל רֵיי (Prado del Ray) הוותיק ומרכז "טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה" (Torre Espania) החדש. ביקרתי פעמיים בספרד ב- 1981 ו- 1982 לצורך לימוד ההפקה והתרשמתי עד למאוד מהקבוצה המבצעית RTVE של מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ ומ- CTNE. אפוא הייתה RTVE ואפוא היינו אנחנו הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שרר בינינו פער הפקה וטכנולוגיה טלוויזיוניים עצום לטובת הספרדים. רשות השידור של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד פיגרה שנות דור אחרי מרבית רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. זהו מגדל השידורים והתקשורת של RTVE בגובה של 220 מ' שהוקם במרכז הטלוויזיה החדש והמשוכלל במדריד, הקרוי "Torre Espania". (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

להלן פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים של מונדיאל ספרד 1982 (חלק 4 ואחרון). אי אפשר לצאת לקרב שידורים כה ממושך וכה מרוחק מגבולות המדינה ללא פקודת מבצע מסודרת, מדויקת, ומפורטת לפרטי פרטים ומספקת מידע כלהלן : בתחומי הזמן והמרחב, משימות וכוח אדם, תפעול טכנולוגי בכל המישורים לרבות עמדות שידור באצטדיונים השונים, שליטה שלי במדריד באמצעות מערכות הקשר על הצוותים בספרד וגם על צֶוֶות הַשִידוּר בירושלים כולל Locations, תיאומים, ולוגיסטיקה.

טקסט מסמך : מאי 1982. שער פקודת המבצע / ספר השידור (חלק 4 ואחרון) שכתבתי וחיברתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּר של מונדיאל ספרד 1982 כפי שתכננתי וחיברתי פלוס הערות נלוות של יומן מסע ממושך בן 40 ימים. חלק 4 ואחרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אחרית דבר.

מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982 נחל הצלחה למרות הקשיים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שאפפו אותו. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד החמיץ הזדמנות היסטורית לחולל מהפכה בתחום היקף שידורי המונדיאל הזה של ספרד 1982. עמדו לרשותו כל הכלים הנחוצים כדי לחרות את שמו באותיות של זהב בהיסטוריה הטלוויזיונית של מדינת ישראל כחלוץ בכל הנוגע להפקת אירוע ספורט בינלאומי מסקרן כמו מונדיאל ספרד 1982 שעורר עניין עצום במדינת ישראל בעת ההיא, אך הוא בחר מרצונו להתעלם מ- % 56 של המשחקים (בנימוק שמדובר ביותר מידי שידורי כדורגל) והותיר לי להשתמש ב- % 44 הנותרים. הוא לחלוטין לא היה כפוי להתנהג בקמצנות בלתי הגיונית שכזאת, אולם הוא היה העורך הראשי של רשות השידור ואי אפשר היה לערער על החלטותיו.

היה ברור לי שוב במונדיאל ספרד 1982 כמו במונדיאל ארגנטינה 1978, כי לא ניתן להגיע לביצוע מדויק ונקי של מבצע שידור בינלאומי ממושך הרחק מגבולות מדינת ישראל רווי אלפי פרטים של תוכן, טכנולוגיה, ולוגיסטיקה בו מעורבים וועדות מארגנות (הספרדית + FIFA) קבוצות ביצוע טלוויזיוניות וקבוצות ביצוע תקשורתיות שגם מעניקות שירותים כמו הטלוויזיה הספרדית RTVE, חברת הטלפוניה הספרדית CTNE, הוועדה המארגנת הספרדית יחדיו עם FIFA, ה- EBU, חברת "בֶּזֶק" בראשות גבריאל "גבי" שֶקֶל ז"ל), תחנת התקשורת ל- לוויינים בעמק האלה (בראשות אברהם יצחק נָגֶל ז"ל), חברת RTI הישראלית (Radio Telegraph Israel) בראשות המהנדס נַחְמָן אַלוֹן, וכמובן בהשתתפות הצוותים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בספרד ובירושלים – בלעדי תכנון ארוך טווח, מדויק, וקפדני ו- ללא כתיבת פקודת מבצע / ספר שידור על ידי מתוכננת היטב לפרטי פרטים. פקודת מבצע מסודרת כזאת שנשענת על הכנות ממושכות (במשך כשנתיים ימים) וכוללת בתוכה המון אלמנטים של זמן ומרחב פלוס מִפְרָטִים טכנולוגיים מורכבים פלוס לוגיסטיקה מורכבת, נוטעת בקרב בני האנוש המבצעים אותה ביטחון, סדר ומשמעת מדויקים ו-הכרחיים (!). בדיוק כמו לפני יציאה לקרב.

טקסט מסמך : מאי 1978. שער פקודת המבצע / ספר השידור שכתבתי וחיברתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ארגנטינה 1978. הימים ההם – הזמן ההוא לפני יותר מ- 41 שנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מאי 1982. שער פקודת המבצע / ספר השידור שכתבתי וחיברתי לקראת ההפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני יותר מ-37 שנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנוכי שב לרגע ליוסף "טומי" לפיד בראשית תקופת כהונתו כמנכ"ל רשות השידור באפריל 1980. תפקידו של מנכ"ל רשות השידור היה להרחיק לכת במחשבת הניהול והנהגת המדיה, אך מי ברשות השידור הגה וחשב אז על הפטנט וההברקה הזאת של חסויות. תחרות שירי ה- "ארו – וויזיון" (Eurovision) של שנת 1980 הייתה ללא ספק החמצה בלתי מובנת ולא מתקבלת על הדעת של רשות השידור תחת הנהגתו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל. מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ז"ל בשנים 1979 – 1974 (לפני עידן יוסף "טומי" לפיד ז"ל בשנים 1984 – 1979) לא היה מרשה לעצמו החמצה שכזאת,

טקסט תמונה : יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 (מימין) היה מנווט ומקבל ההחלטה הראשי שהטיף לכיסוי הטלוויזיוני של תחרות הזמר האירופית רבת המוניטין ה- "ארו – וויזיון" (Eurovision Song Contest) בבנייני האומה בירושלים במוצ"ש – 31 במארס 1979. כאן הוא נראה בשלג הירושלמי ליד בניין "החוטים" ברוממה יחד עם מנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון (במרכז) ונהגו האישי גבי אוחנה (משמאל). אילו הדבר היה תלוי ביצחק לבני ולא ביוסף "טומי" לפיד ה- "ארו- וויזיון" של 1980 היה נערך שוב בירושלים ומופק שוב ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (התמונה באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 23 באוקטובר 2005 נפגשתי עם יצחק לבני מנכ"ל רשות השידור בשנים 1979- 1974 בביתו בהרצליה פיתוח לצורך כתיבת הספר. יצחק לבני זכר בעת שיחות התחקיר עמי, כלהלן : "…כמה חודשים לאחר המהפך הפוליטי ב- 17 במאי 1977 בו עלו מנחם בגין והליכוד לשלטון, צִלצֵל אלי שמחה ארליך שַר האוצר החדש ואמר לי במפתיע במבטא הפולני שכה אִפיין אותו, "יצחק לבני אני יודע שאתה לא נמנה על כוחותינו", הוא התכוון לכך שאני כמנכ"ל רשות השידור הייתי מינוי של שמעון פרס איש מפלגת העבודה, אך הוא הציע לי סכום של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר לצורך קניית ציוד טכנולוגי חדיש לטלוויזיה הישראלית הציבורית, והוסיף, "תביא תוכנית טובה ואני אאשר אותה". זה היה ממון רָב בתקופה ההיא והוא הוצע לי ע"י שַר האוצר של מדינת ישראל בנוסף לתקציב השנתי של רשות השידור. מאוד הערכתי את הצעתו של שר האוצר שמחה ארליך. רשות השידור סבלה תמיד מבעיות תקציביות קשות. נסעתי בעצמי עם משלחת קטנה לארה"ב כדי לקנות את ציוד הטלוויזיה החדש. בדרכי לארה"ב התעכבתי בפאריס ונכחתי בתחרות הזֶמֶר האירופית הפופולארית של שירי ה- "ארו-וויזיון". הארו – וויזיון שודר ישיר על ידינו בטלוויזיה הישראלית הציבורית אך בשָחוֹר/לָבָן . זה היה בחג הפסח במוצ"ש של 22 באפריל 1978 והזמר יזהר כהן והשיר שכתב אהוד מנור והלחינה אותו מוסיקאית פנומנלית, מוכשרת מאוד ויפה מאוד בשם נורית הירש "אָ- בָּ- נִי- בִּי" זכו במקום הראשון. בעקבות הזכייה נקבע כי תחרות שירי הארו- וויזיון של 1979 תתקיים בירושלים. אנשי ה- EBU ששהו בפאריס התעניינו לדעת אצלי ושאלו עוד באותו ערב, האם נוכל להרים הפקה בסדר גודל כזה, ובצֶבַע. הם ידעו שאנחנו עדיין משדרים בשָחוֹר/לָבָן. השבתי להם בו במקום תשובה חיובית, "…אנחנו נשדר את הארו- וויזיון ונרים הפקה לתפארת ובצבע…". מעולם לא עלה בדעתי לוותר על מבצע תרבותי עתיר רייטינג שכזה. הפקת הארו- וויזיון היא בעיניי משימת שידור מובהקת של הרשות הציבורית הממלכתית. השאר היסטוריה…".

טקסט תמונה : 1979 – 1974. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 שנים. זהו מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ז"ל, איש הספר ואדם רחב אופקים, שראה את תפקידה של רשות השידור הציבורית בצורה שונה ממחליפו יוסף "טומי" לפיד ז"ל אך זמנו עבר וחלף לבלי שוב. (התמונה באדיבות יצחק לבני . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יִצְחָק לִבְנִי מתבונן בי ומוסיף : "…בחצות של מוצ"ש – 31 במארס 1979, ממש באותם הרגעים בהם הסתיים תפקידי כמנכ"ל רשות השידור, הענקתי בבנייני האומה בירושלים את פרס הארו – וויזיון לזמרת המנצחת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש". זה היה הניצחון השני ברציפות של ישראל. עיתונאים רבים חפצו לדעת ושאלו אותי האם גם בשנה הבאה תיטול רשות השידור הישראלית על עצמה את הפקת הטלוויזיה של תחרות שירי הארו – וויזיון ב- 1980. השבתי להם מייד ב- "כן" החלטי. פתאום מישהו הזיז אותי הצידה . זה היה יוסף "טומי" לפיד. "אני עכשיו מנכ"ל רשות השידור ולא יצחק לבני", הודיע לשואלים, ואמר, "כן, הארו – וויזיון הבא ייערך גם כן בירושלים". אח"כ יוסף "טומי" לפיד התחרט. אני במקומו לא הייתי מעז לפספס את הפקת ה-"ארו- וויזיון…".

טקסט תמונה : ספטמבר 1979. יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בן 47 (במרכז) חודשים ספורים לאחר שהתמנה לתפקידו הרם ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר. הוא דחה מכל וכל ב- 1979 את הרעיון לארח שוב את תחרות הזמר האירופית היוקרתית ה- "ארו- וויזיון" (Eurovision) ב- מארס 1980 בירושלים בעקבות ניצחונה של גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש". הוא ראה בכך מבצע טלוויזיוני יקר ומיותר. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אישה לא מזוהה, גב' רוחמה איילון מנהלת לשכת מנכ"ל רשות השידור, אהרון פאפו חבר הוועד המנהל של רשות השידור (בחולצה לבנה מאחורי רוחמה איילון), יוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור (היחיד שלובש ז'אקט) , גב' שולמית לפיד תבד"ל רעייתו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל, וישעיהו "שייקה" איילון ז"ל בעלה של גב' רוחמה איילון תבד"ל. (התמונה באדיבות רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד פִסְפֵס את ה- "ארו-וויזיון" אך אִפשֵר למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לאַפשֵר לאלכס גלעדי ולי להפיק ולשָדֵר בהיקף מלא את אליפות אירופה בכדורסל שהתקיימה באיטליה בקיץ 1979 בהשתתפות נבחרת ישראל תחת שרביט אימונו של רָלְף קְלָיִין ז"ל. תקשורת לוויינית בינלאומית דלה וענייה בלמה את אמביציות השידור שלנו והסבה נזק גדול למוניטין של השידור הציבורי בימים ההם. מרכז מחשבותיי הועתק אז ימי חודש יוּני החמים של שנת 1979 לשתי הערים האיטלקיות גוֹרִיצְיָה (Gorizia, הממוקמת על גבול איטליה – יוגוסלביה) ו-טורינו, שם התמודדה נבחרת ישראל בכדורסל מאז שבת – 9 ביוני 1979 על מעמדה, כבודה, ומקומה בכדורסל האירופי. נבחרת ישראל שובצה בבית המוקדם שלה באליפות אירופה 1979 בכדורסל יחדיו עם נבחרות הלאומיות של פולין, צרפת, ויוגוסלביה. כזכור העפילה נבחרת ישראל למשחק הגמר נגד נבחרת ברה"מ שנערך בטורינו ב- 20 ביוני 1979 והפסידה 76:98. המשחק הזה הועבר בשידור ישיר אז על ידי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

לנבחרת ישראל לא היו הכלים כדי להפתיע את הנבחרת הסובייטית החזקה של אלכסנדר גומלסקי בפאלאצו דֶלו ספורט בטורינו. הרוסים היו עדיפים בעיקר בגלל שחקן הציר הגבוה שלהם וולדימיר טקאצ'נקו (2.20 מ') שעשה שמות בנבחרת ישראל וקלע 29 נקודות במשחק הזה. לשחקנים הגבוהים שלנו, אריק מנקין, לו סילבר, וסטיב קפלן לא הייתה תשובה. הם פשוט לא הצליחו לבלום אותו. מנהל נבחרת ישראל בכדורסל מר עמירם שפירא זוכר בעת שיחות התחקיר עמי : "ביום משחק הגמר הזדמנו למעלית המלון המאמן רלף קליין ואנוכי ומאמן ברה"מ היהודי – רוסי אלכסנדר גומלסקי. הוא הכיר אותנו היטב וחשש מישראל זכר לימי ווירטון של 17 בפברואר 1977. אלכסנדר גומלסקי אמר לנו ביידיש, "תנו לנו לנצח אתכם. אל תילחמו יותר מידי. מקום שני אחרי ברה"מ הוא הישג גדול לישראל, אך אם אני אפסיד לכם, ישלחו אותי לסיביר". חששו של סשה גומלסקי היה מוגזם. הנבחרת שלנו ניגפה שוב במשחק הגמר 76:98 כמו במשחק הראשון בבית הגמר, אבל היא עשתה את שלה משעמדה על דוכן מספר שתיים באליפות המקנה את מדליית הכסף. השַדָּר אלכס גלעדי נרגש ביותר אך כרגיל גם מאופק, שידר למיקרופון : "…זִכרו את הרגע הזה…בו תוכלו לספר לנכדיכם כי הייתם בו וראיתם את נבחרת ישראל מדורגת שנייה באירופה…", והחזיר את השידור הביתה. חלפו מאז יותר מ- 40 (ארבעים) שנים (בעת כתיבת הפוסט הקונקרטי הזה מס' 846). ישראל טרם חזרה על ההישג הגדול ההוא – סגנית אלופת אירופה בכדורסל. כעורך ומפיק המשדר המיוחד הזה, כתבתי ליאיר שטרן מגיש השידור הישיר מהאולפן המנווט בירושלים את טקסט הסיום, והוא קרא אותו מהטלפרומפטר בגאווה רבה : "כאן תם משדר הכדורסל המיוחד שלנו. נבחרת ישראל חוזרת מחר ארצה עטורה תהילה . זהו הישג חסר תקדים מהגדולים שידע הספורט הישראלי בכל הזמנים , שכפי ששידר אלכס גלעדי, ספק אם יחזור על עצמו בעתיד הקרוב. לילה טוב ולהתראות". באוויר רץ רולר הקרדיטים השחור עליו הבהיקו אותיות הלֶטְרָאסֶט הלבנות. תם מבצע שידורי אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979.

ראה את עיתון "הארץ" מ- יום חמישי – 21 ביוני 1979 ואת הקריקטורה של זאב למחרת משחק הגמר בעיתון "הארץ". העיתונות והציבור החמיאו למבצע השידורים הייחודי הזה של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית שכיסתה את אליפות אירופה בכדורסל – טורינו 1979.

ראה "מעריב" מ- יום חמישי – 21 ביוני 1979. העיתון "מעריב" וכתבו משה לרר ז"ל מפרסמים את הכותרת : "הנבחרת שווה את הכסף".

טקסט מסמך עיתונות : יום חמישי – 21 ביוני 1979. העיתון "דבר" וכתבו יעקב פתאל. (באדיבות ארכיון "דבר" ובאדיבות אנשי מחלקת העיתונות ב- בית אריאלה בתל אביב).

טקסט מסמך עיתונות : יום חמישי – 21 ביוני 1979. העיתון "על המשמר" וכתבו ישראל פז ז"ל. (באדיבות ארכיון "על המשמר" ובאדיבות אנשי מחלקת העיתונות של בית אריאלה).

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 ביוני 1979. משחק הגמר על אליפות אירופה בכדורסל בטורינו – איטליה בין נבחרות ברה"מ וישראל. השחקן הסובייטי וולדימיר טקאצ'נקו, ענק שקומתו 2.20 מ', מפר בגלוי את מאזן הכוחות. הוא עשה שַמוֹת בהגנה הישראלית וקלע 29 נקודות במשחק הזה. מתבוננים בו שני שחקני נבחרת ישראל לוּ סילבר (מס' 8, גובהו 2.02 מ') ואריק מנקין (גובהו גם כן 2.02 מ'). (באדיבות ישראל פז ז"ל ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי).

טקסט תמונה : יום רביעי – 20 ביוני 1979. היכל הכדורסל של העיר טורינו. בארי לייבוביץ' השחקן היפה ביותר בנבחרת ישראל (מימין) ניצב על דוכן מס' 2 ליד הקפטן הרוסי סרגיי בלוב (משופם). נבחרת ישראל בכדורסל דורגה כסגנית אלפות אירופה באירופה לאחר ברה"מ. הטלוויזיה הישראלית הציבורית והשדר אלכס גלעדי הנציחו את המעמד. ההיסטוריה הזאת לא חזרה מאז על עצמה. (התמונה באדיבות ישראל פז ז"ל ואיגוד הכדורסל. ארכיון יואש אלרואי).

למחרת יום חמישי – 21 ביוני 1979 הזמין אותי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן אליו ללשכתו. גב' יפה מישורי מנהלת הלשכה קיבלה את פניי . צוקרמן כינה אותי, "מֶלֶך הלוויינים". אני זוכר את השיחה הקצרה הזאת היטב הוא לחץ לי את היד בחוזקה והודה לי במילים ספורות אבל חמוֹת על מבצע השידורים המסובך הזה ממנו יצאנו בשֵן ועַיִן. זה היה עלול להסתיים הרבה יותר גרוע. אני זוכר את חילופי הדברים בינינו באותה פגישה קצרה. אמרתי לו כלהלן : "ארנון צוקרמן אתה חייב ליטול יוזמה ציבורית רחבת היקף כדי להסביר לממשלה ולמשרד התקשורת, ולמי שצריך עוד להסביר, את חומרת המחסור החמור בצלחות תקשורת בינלאומית בעמק האלה", והוספתי, "חווינו שנינו את המתח הנוראי הזה בבחינת להיות או לחדול, בפעם הראשונה במונדיאל ארגנטינה 1978 ועכשיו באליפות אירופה של איטליה 1979. ללא שיפור מסיבי ושימוש בטכנולוגיה מיידית של תקשורת לוויינים המאפשרת הזרקה ישירה של חומרים מצולמים ממקומות מרוחקים על הגלובוס לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה ירושלים, מחלקת הספורט וחטיבת החדשות יהיו שוּב קצוצות כנפיים והראשונות להינזֵק. מחלקת הספורט לא תוכל עוד לעמוד באתגרי השידור העולמיים הצפויים לה בעתיד. אני מבטא את הטקסט הזה גם בשמו של אלכס גלעדי". מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן הִנְהֵן בראשו והשיב בקוֹלוֹ העמוק, "דבריך ראויים לבירור יסודי". הוא תמיד המעיט במילים. ארנון צוקרמן לא הספיק לחולל דבר מפני שימיו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו ספורים עם הגעתו של יוסף "טומי" לפיד ז"ל לכֵּס מנכ"ל רשות השידור. כעבור ארבעים יום ב- 31 ביולי 1979 הודח מתפקידו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל וע"י יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל.

בסיום השיחה הקצרה ליווה אותי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן בדרכי החוצה, ואז התחולל צירוף המקרים התמוה הזה : על גֶרֶם מדרגות הקומה השלישית פגשנו את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין. "תגיד לוֹ תּוֹדָה", ביקש ארנון צוקרמן מחיים יבין בקֶצֶב דיבורו השקול ובקולו העמוק והתכוון אֵלַיי. חיים יבין שהיה הבוס הישיר של אלכס גלעדי ושלי בתוקף תפקידו כ-מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה מנותק לחלוטין מההפקה המורכבת והמסובכת הזאת של מבצע השידורים הישירים המורכב והמסובך ההוא (בגלל תקשורת לוויינים בינלאומית ענייה ומעוטת יכולת של חברת "בֶּזֶק") של אותה אליפות אירופה בכדורסל ביוני 1979 בגוריציה וטורינו, ומכל מלחמות התקשורת הבינלאומית של חטיבת הספורט שעסקו ברישום מוקדם של הזמנת זמן שידור על לווייני השידור הבינלאומי שהיו שייכים לחברת COMSAT האמריקנית) שאל את ארנון צוקרמן, בתמיהה : "…על מה בדיוק אני צריך להודות ליואש אלרואי…?". הוא כמובן לא עשה זאת מרוֹע לֵב. הוא פשוט היה מנותק ונשמע פתטי ו-מגוחך. למרות שחטיבת הספורט נחשבה ל-Desk בחטיבת החדשות שלו, הוא פשוט לא ידע מהחיים שלו בכל הנוגע למבצע השידורים הישירים המורכב והמסובך של אליפות אירופה בכדורסל ביוני 1979 בשתי הערים האיטלקיות גוריציה וטורינו. אם להזכיר נשכחות הרי שלא היה לו גם כל מושג בהפקת מבצע 21 השידורים הישירים הארוך, המרוחק, והממושך ב- בואנוס איירס (פלוס הקלטה של 17 משחקים נוספים) של מונדיאל ארגנטינה 1978. סגנון הניהול והמנהיגות של חיים יבין היו שונים לחלוטין מאלה של דן שילון ו-אלכס גלעדי, ואח"כ גם מזה של מוטי קירשנבאום. הניהול וההבנה המוגבלים והרעועים שלו כמנהל חטיבת החדשות בכל הנוגע והקשור לפעילות האינטנסיבית מאוד של חטיבת הספורט (תחת שרביט פיקודו של אלכס גלעדי) בארץ וגם בעולם היו בפירוש פתטיים. אלכס גלעדי התקשר אליי מטוֹרינוֹ ואמר לי, "…יוֹאָשִיש, עזוב את חיים יבין…אני רוצה להגיד לך תודה מקרב לב…היית עֶשֶר…". הודֵיתי לאלכס גלעדי, נאנחתי והודיתי לקב"ה על ההזדמנות שנקרתה לי לעבוד לצִדו של אלכס גלעדי אישיות טלוויזיה כה מוכשרת ו-מרתקת ויוצאת דופן.

בחזרה למונדיאל ספרד 1982. עם שובי מהפקת מונדיאל ספרד 1982 מצאתי על השולחן במשרדי מכתב תודה והערכה מאת מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם מר טוביה סער. זה לשונו.

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער בתום מבצע השידורים של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ידעתי שאנוכי נמצא בדרך הנכונה. עמדתי כעת בפני אתגרי ניהול ומנהיגות של הפקות טלוויזיה בינלאומיות נוספות מורכבות ומסובכות, רחוקות מגבולות מדינת ישראל, ו-כבדות משקל : אליפויות אירופה בכדורסל וכדורגל, טורנירי הטניס של ווימבלדון, השתתפות שנתית של מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה בכדורסל לקבוצות אלופות (תחת ניהול ה- FIBA) אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983, אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, מונדיאל הכדורסל (Mundobasket) הבא של ספרד 1986, ומונדיאל הכדורגל הבא של מכסיקו 1986.

סוף הפוסט מס' 846. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

תגובות

פוסט מס' 846. שינויי כיוון. רוטינה וטריוויה בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ציוותי השידור של משחקי הכדורסל ב-ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שַמִים בכיס הקטן את הקולגות שלהם המשדרים את משחקי הכדורגל באותו ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל בשלהֵי כהונתו הַרָמָה בין ינואר 1982 לאפריל 1984. להלן, פְּקוּדָת הַמִבְצָע / סֶפֶר הַשִידוּרִים (חלק 1) שחיברתי וכתבתי לקראת הפקה שלנו בראשותי את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. את העותק הראשון הגשתי למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד בטרם טיסתי למדריד. באלה המילים הקדשתי והבטחתי לוֹ את ההבטחה הזאת : "יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינן מוטלות בספק". אהבתי והערכתי אותו הערכה רבה בתחום עבודתי העיתונאית הטלוויזיונית למרות ששררו בינינו חילוקי דעות. פוסט מס' 846. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשבת – 7 בדצמבר 2019. — אין תגובות

כתיבת תגובה לבטל

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

יואש אלרואי TVblog

יואש אלרואי TVblog | © כל הזכויות על האתר לרבות תוכן האתר שמורות ליואש אלרואי.

תגובות

כתיבת תגובה לבטל