פוסט מס' 870. ההתרשמויות הטלוויזיוניות שלי מיום שישי האחרון – 3 באפריל 2020. ציטוט אמירתו של ר' משה אבן עזרא : "אִם הָקִיצוּר יָסְפִּיק-הַאֲרִיכוּת שְגִיאָה". (ה- רמב"ע היה פייטן ופילוסוף בעל מוניטין ש- השפיע על תור הזהב של יהדות ספרד. הוא נולד ב- 1055 ומת ב-1140). אמנון אברמוביץ' עיתונאי, פרשן, ו-שדרן טלוויזיה מטעם חברת החדשות של ערוץ 12 הוא עילוי טלוויזיוני ותלמיד נפלא ו-מגשים מובהק של תורת החשיבה, הדיבור, ותורת העברת המסרים של ר' משה אבן עזרא. הוא מטיל צֵל על הַקוֹלֶגוֹת שֶלוֹ אנשי הפנלים השותפים עמו בחברת החדשות של ערוץ 12 ו-הנוטלים חלק עִמוֹ ולצִדוֹ בשידורי מהדורות החדשות של ערוץ 12 בערבי שישי כמו בימי חול. הוא מאפיל עליהם לא רק בשל כלל ידענותו בתחום נושא ו-עניין העיתונאות גְרֵידָא וקשריו עם המקורות, אלא ראשית דבר בגלל כישרון יכולת הניסוח המזהירה והבהירה שלו להביע בפני המצלמה והמיקרופון הטלוויזיוניים כל רעיון במינימום מילים. מדובר בגְדוּלָה שחוננו בה מעטים. הפוסט הקונקרטי הזה שמספרו 870 נחקר ונכתב מנקודת התבוננותם והאזנתם של המצלמות והמיקרופונים של תעשיית הטלוויזיה באשר היא. פוסט מס' 870. הועלה לאוויר ביום ראשון – 5 באפריל 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. מהדורת "אולפן שישי" בהפקת חברת החדשות של ערוץ 12. זהו העיתונאי ושדרן הטלוויזיה אמנון אברמוביץ'. מדובר בעילוי טלוויזיוני ואיש חושב ו-חכם בעל נוכחות טלוויזיונית משכמו ומעלה, שמוכשר להביע כל רעיון במינימום מילים ולתאר כל אירוע במעט טקסט ואף על פי כן לפגוע בּוּל במטרה. רָב אָמָן בהחזקת המיקרופון הטלוויזיוני והשימוש בו. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. 

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 870 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 5 באפריל 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

———————————————————————————————————–

פוסט מס' 870.

פוסט מס' 870. הטלוויזיה איננה יכולה ליָיצֵר דְרָמָה. היא יודעת לכסות דְרָמָה, היא יודעת לשָוֵוק דְרָמָה, היא לא יודעת ליָיצֵר דְרָמָה. את הדרמה הפוליטית המתחוללת ממש ברגעים אלה במדינת ישראל מייצרים שני האישים בנימין נתניהו ובני גנץ. שני השחקנים הראשיים הם גם היו"רים של הוועדות המארגנות שמושכים בחוטים מאחורי הקלעים והופכים מעֵת לעֵת את שותפיהם ו-תומכיהם ב- "לִיכּוּד" וב- "כָּחוֹל / לָבָן" ל-מריונטות. ל- מעֵין בּוּבּוֹת על חוטים שפעולותיהן נשלטות במידה רבה ע"י היו"רים שלהם. חברת החדשות של ערוץ 12 משקיפה עליהם בעשרות זוגות עיניים פלוס מצלמות, ומתעדת את מחשבותיהם ומעשיהם על כל צעד ושעל שלהם. פוסט מס' 870. הועלה לאוויר ביום ראשון – 5 באפריל 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.     

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך בקנה מידה לאומי כאשר מינתה ב- 2 ביוני 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים, עד 2 ביוני 2007. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור יָרוּד, עָלוּב, ו-כוֹשֵל לא העפיל לתאריך היעד הסופי ההוא. ב- 2 במאי 2005 החליטה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון להדיח ולסלק אותו לאלתר מכהונתו הַרָמָה בבושת פנים, בגין עליבותו ו-שחיתות, ובשל אישום של הענקת שוחד מסך. (המסמך ההיסטורי החשוב הזה, דו"ח ההדחה המצהיב וסילוקו של יוסף בר-אל מכֵּס מנכ"ל רשות השידור לפני כ-15 שנים, מונח על מדפי ארכיון הממשלה). יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור יָרוּד ו-עָלוּב הושלך בצדק ובנסיבות מחמירות לשוליים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא שאיננה קיימת עוד (על הריסותיה וחורבותיה הוקם ב- 2017 תאגיד השידור "כאן 11"). היה מדובר אז בעסק רָקוּב ו-מְחוּרֱבָּן שלא שכח. באוקטובר 1998, לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה שעסק בשידורי הטלוויזיה והרדיו הקרבים ובאים של אולימפיאדת סידני 2000, התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה התיעודית רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2018 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם,"מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". שָם החל ה- Start up שלי. הסדרה כוללת בתוכה כ- 80 (שמונים) כרכים עבי כרס שמשתרעים על פני יותר מ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר המורכב והסבוך והכתיבה ותיעוד הסדרה, אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020. כך אני מקווה.  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 870.

ציטוט : "אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה". (ר' משה אבן עזרא. ה- רמב"ע היה פייטן ופילוסוף בעל מוניטין ש- השפיע על תור הזהב של יהדות ספרד. הוא נולד ב- 1055 ומת ב-1140).

פוסט מס' 870. ההתרשמויות הטלוויזיוניות שלי מיום שישי האחרון – 3 באפריל 2020. ציטוט אמירתו של ר' משה אבן עזרא : "אִם הָקִיצוּר יָסְפִּיק-הַאֲרִיכוּת שְגִיאָה". (ה- רמב"ע היה פייטן ופילוסוף בעל מוניטין ש- השפיע על תור הזהב של יהדות ספרד. הוא נולד ב- 1055 ומת ב-1140). אמנון אברמוביץ' עיתונאי, פרשן, ו-שדרן טלוויזיה מטעם חברת החדשות של ערוץ 12 הוא עילוי טלוויזיוני ותלמיד נפלא ו-מגשים מובהק של תורת החשיבה, הדיבור, ותורת העברת המסרים של ר' משה אבן עזרא. הוא מטיל צֵל על הַקוֹלֶגוֹת שֶלוֹ אנשי הפנלים השותפים עמו בחברת החדשות של ערוץ 12 ו-הנוטלים חלק עִמוֹ ולצִדוֹ בשידורי מהדורות החדשות של ערוץ 12 בערבי שישי כמו בימי חול. הוא מאפיל עליהם לא רק בשל כלל ידענותו בתחום נושא ו-עניין העיתונאות גְרֵידָא וקשריו עם המקורות, אלא ראשית דבר בגלל כישרון יכולת הניסוח המזהירה והבהירה שלו להביע בפני המצלמה והמיקרופון הטלוויזיוניים כל רעיון במינימום מילים. מדובר בגְדוּלָה שחוננו בה מעטים. הפוסט הקונקרטי הזה שמספרו 870 נחקר ונכתב מנקודת התבוננותם והאזנתם של המצלמות והמיקרופונים של תעשיית הטלוויזיה באשר היא. פוסט מס' 870. הועלה לאוויר ביום ראשון – 5 באפריל 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

1. אמנון אברמוביץ'.

הקשבתי לניתוחו של אמנון אברמוביץ' את הברית הפוליטית האבסורדית אשר מתהווה בימים אלה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהיג "הליכוד" לבין מנהיג "כָּחוֹל / לָבָן" בני גנץ (מלווה בחשדנות אישית רבה מצד שני הנושאים ונותנים) לצורך הקמת ממשלת אחדות לתקופה של שלוש שנים עד 2023. שניהם יכהנו כראשי ממשלה על פי תור מוסכם. בנימין נתניהו יכהן כראש ממשלה ראשון עד ספטמבר 2021. בחודש ספטמבר של שנת 2021 תפוג ותסתיים תקופת כהונתו של בנימין נתניהו, ואז בני גנץ יעטה את מדי ראש הממשלה ויכהן בתפקיד עד אפריל 2013. בדיוק בנקודת הזמן הזאת התערב אמנון אברמוביץ' ודימה עבור ציבור צופיו את ההסכם הפוליטי הנדון למחזה אבסורדי חסר היגיון, שטותי, ומופרך. אנוכי כותב כאן מהזיכרון : אמנון אברמוביץ' השווה את שני הנותנים והנושאים האלה, כלהלן : "את בני גנץ הוא השווה ל-מִמְרָח מרגרינה, ואת בנימין נתניהו ל-סַכִּין", והוסיף, "למרגרינה יש תאריך תפוגה. לסַכִּין אין תאריך תפוגה" (כל מילה נוספת, מיותרת). אח"כ בהמשכו של "אולפן שישי" הוסיף ו-טען אמנון אברמוביץ' כלהלן : "ראש הממשלה בנימין נתניהו מחויב ל-"בלוק" (הכוונה, לקבוצות המפלגתיות של חברי הכנסת שתומכים בו) לפני שהוא מחויב לקורונה". אמנון אברמוביץ' הוא אישיות רמת מעלה ו-נימוק מצוין ורב ערך עבורי לאלה שתוהים ושואלים אותי מדוע אנוכי מתחבר דווקא לחברת החדשות של ערוץ 12. כל עוד ו-הוא יהיה שָם אני אהיה הקליינט והלקוח שלו. להלן עוד כמה מפרשנויותיו של אמנון אברמוביץ' שהוא משדר לצופיו ב-"אולפן שישי" של יום שישי – 3 באפריל 2020 :

א. אמנון אברמוביץ' : "…לבנימין נתניהו אין אומץ להזיז את ליצמן…שניהם (נתניהו וגנץ) החליטו להקים קבינט קורונה והם יעמדו בראשו ובכך יעקפו את ליצמן…".

ב. אמנון אברמוביץ' : "…נתניהו מחויב לבלוק לפני שהוא מחויב לקורונה…הדרישה להחלפת ליצמן הייתה אמורה להיות תנאי מקדים של בני גנץ…".

ג. אמנון אברמוביץ' מספק אינפורמציה מתמטית – כלכלית לציבור צופי ערוץ 12 ןמסביר כיצד ראש הממשלה מממן את תמיכת המגזר הדתי חרדי בשלטון הקואליציוני שלו : "…בעשור האחרון תקציב הישיבות עלה ל- 1.500000000 (מיליארד וחצי) שקל…מוסדות דת וישיבות לא משלמות ארנונה…בסיסי צה"ל כן…הנחה במס בריאות וביטוח לאומי של איזה 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) שקל…העברות חוץ תקציביות…העברות דרך משרדי הרווחה והדתות…אתן לך דוגמית של נאום של משה גפני…מר משה גפני בנובמבר 2012 לקראת בניית תקציב 2013 בכנס כלכלי של אחד העיתונים הכלכליים ואמר להם כלהלן : הוחלט על קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה…ראיתי שמקצצים 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) שקל מעולם התורה אז זרקתי את זה לפח…". זה הסיפור.

ד. אמנון אברמוביץ' : "…בנט ושקד גילו הצלחה גדולה במו"מ…הם חילצו בזמנו את תיק החינוך, את תיק המשפטים, ואת תיק החקלאות…וזה לא בא בטוֹב…זה בא בכוֹח… (!).

ה. אמנון אברמוביץ (יום שני – 6 באפריל 2020) פונה אל יונית לוי : "…לנוכח הנתונים הללו ולנוכח נתונים נוספים, אני נותן לך קושייה לפסח : האם הקורונה היא סיבה לממשלת החירום הזאת או רק תירוץ…? האם היא סיבה או רק אמתלה…? לא יודע…!"

משתלם לי להתניע את המוניטור שלי כשאנוכי יודע שהאיש המבריק הזה אמנון אברמוביץ' נמצא שָם. ובכן, לאחר שהאזנתי לטקסטים היעילים של רָב הַאָמָן הזה בעיבוד וליטוש הניסוחים, הלכתי לקרוא ולעיין שוב ב- "הָמְלֶט" של וויליאם שייקספיר (William Shakespear) ולהתעמק פעם נוספת בכתביהם התנ"כיים של שני המלכים המוכשרים והגאונים דוד המלך ובנו שלמה המלך, "תְּהִילִים", "קֹהֶלֶת", ו- "מִשְלֵי". דוד המלך, שלמה המלך, ו-וויליאם שייקספיר היו שלושה אישים חכמים משכמם ומעלה. שלושה אנשים כישרוניים באופן מיוחד ו-ברי סמכא שידעו להביע בכתב ובע"פ במעט מילים רעיונות מורכבים ומסועפים מלאי תהפוכות ו-רְגָשוֹת. אנוכי מניח שאֶת "הָמְלֶט", "קֹהֶלֶת", "תהילים", ו-"מִשְלֵי", וכתביו של חיים נחמן ביאליק קראתי אלפי פעמים בימי חֶלְדִי (אנוכי בן 82 היום). אם הזמן לא יגיד לי הֶרֶף, אשוב לקרוא ולעיין בהם עוד ועוד מפני שמדובר בתענוג ואושר רוחניים עילאיים. שום דבר איננו דומה למִפְגָש עם אדם שיודע להתנסח בע"פ ובכתב ולהביע את מחשבותיו ורעיונותיו בטקסט מחושב, קצר, ותמציתי. אמנון אברמוביץ' נמנה על הקבוצה המצומצמת והמוכשרת הזאת שיודעת להתנסח (וגם להתווכח) בחוֹכְמָה וב- נְבוֹנוּת מול קהל רחב במינימום טקסט. בסיוע כמות מילים מזערית. לא רק כפרט כ-אדם מול אדם אחר בפאתי סמטת הרחוב, אלא כיחיד על מִרְקָע הטלוויזיה מול ציבור של מאות אלפים וגם מיליוני צופים. מעניין אותי להתבונן בו ולהקשיב ולהאזין לו.

2. תזכורת: הַמִיקְרוֹפוֹן הַטֶלֶוִויזְיוֹנִי ו-דִיוּק הַמַעֲשֶה והַבִּיצוּעַ הַמוּקְפָּד. שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית דְאָז יורם ארבל נמנה על חבורתו של אמנון אברמוביץ' בתקופת מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. גם הוא יורם ארבל היה רָב אָמָן בהחזקת המיקרופון הטלוויזיוני וחַסְכָן במילים. זה קָרָה מזמן ביום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986. הַאֵירוּעַ ההוא, "שַעַר היָד" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (מאראדונה כינה את המעשה שֶלוֹ "יָד הָאֱלוֹהִים") התרחש לפני 34 שנים באצטדיון ה-Azteca במכסיקו סיטי במשחק 1/4 הגמר בו ניצחה ארגנטינה את אנגליה 1:2 במפעל המונדיאל ההוא של מכסיקו 86'. חלפו מאז שנים רבות אולם אני זוכר כל פרט טלוויזיוני וטכנולוגי וכל שביב מֵידָע מההתמודדות ההיא רוויית המחלוקת בין ארגנטינה לאנגליה שהועברה על ידינו בשלמותה בשִידוּר יָשִיר ארצה ממקום התרחשותה. הייתי שָם.

2.א. קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית TeleMexico (שימשה Host broadcaster של מונדיאל מכסיקו 1986) הקימה מערך טכנולוגי טלוויזיוני מזהיר בכמות ואיכות לצורך סיקורים ושידורים ישירים של 52 המשחקים בטורניר הגמר ההוא של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 (!). עשרות ניידות שידור הוצבו ב-12 אצטדיונים שהיו פרוסים ב-9 ערים לאורכה ורוחבה של מכסיקו. כל ניידת שידור כזאת תפעלה כ-15 מצלמות (לפחות) והסתייעה ב-3 ואף ב-4 מערכות של הילוכים חוזרים. פילוסופיית הכיסוי והצילום של 52 משחקי הטורניר ע"י קבוצת TeleMexico לרבות פילוסופיית הכנסתם לאוויר ושידורם של ההילוכים החוזרים הוכיחה את עצמה מעל לכל ספק. (בעיקר באירועים השנויים במחלוקת על כר הדשא). בלעדיהם יורם ארבל לא יכול היה לנתח, להגיע למסקנה הסופית, ולהגות את הטקסט הנפלא ההוא משהכריז בתריסר מילים ב-22 ביוני 1986 באצטדיון ה-Azteca במכסיקו סיטי במשחק 1/4 הגמר במונדיאל ארגנטינה .Vs אנגליה בתום ה-Replay השלישי: "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…" (!)  ואח"כ שתק ולא יסף עוד. אינני יודע אם יורם ארבל שמע על ר' משה אבן עזרא (רמב"ע) אבל באותו יום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986 הוא הגשים לפני 34 שנים באצטדיון ה-"אצטקה" במכסיקו סיטי באופן מרשים הלכה למעשה את תורת הניסוח והעברת המסרים של ה-רשב"ע: "אִם הָקִיצוּר יָסְפִּיק – הַאֲרִיכוּת שְגִיאָה".

התפתחות טכנולוגיית הצילום ברבות השנים באירועי הספורט הגדולים בטלוויזיה בארץ ובעולם, לרבות כמויות המצלמות הנוכחות בכל אירוע והמסקרות אותו פלוס סיוע עזר עצום של הצבת הטכנולוגיה של מערכות ההילוכים החוזרים (Replays) לרבות השימוש בהן בהילוכים חוזרים איטיים (SSM ראשי תיבות של Super Slow Motion), מסבירה במשהו גם את ההתפתחות המקבילה של כישרון השידור הישיר ויכולת האבחנה, הביטוי, והניתוח של מרבית שַדָרֵי הספורט בעת השידורים הישירים. קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית TeleMexico (שימשה Host broadcaster של מונדיאל מכסיקו 1986) הקימה מערך טכנולוגי טלוויזיוני מזהיר בכמות ואיכות לצורך סיקורים ושידורים ישירים של 52 המשחקים בטורניר הגמר של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 (!!). עשרות ניידות שידור הוצבו ב- 12 אצטדיונים שהיו ממוקמים ב- 9 ערים לאורכה ורוחבה של מכסיקו. כל ניידת שידור כזאת תפעלה כ- 15 מצלמות והסתייעה ב-3 וגם ב- 4 מערכות של הילוכים חוזרים. פילוסופיית הכיסוי והצילום של 52 משחקי הטורניר ע"י קבוצת TeleMexico לרבות פילוסופיית הכנסתם לאוויר ושידורם של ההילוכים החוזרים הוכיחה את עצמה (בעיקר באירועים השנויים במחלוקת על כר הדשא).

דוגמא מצוינת לחשיבות השידורים של ההילוכים החוזרים היא פנינת השידור ההיא, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", שֶהָגָה וטבע יורם ארבל (שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם לפני יותר משנות דור), במונדיאל מכסיקו 86'. הוא אִבְחֵן בשידור ישיר בשברירי שניות ביום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 1986 באצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" (Azteca) במכסיקו סיטי במשחק רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה 1:2 (בתום ה- Replay השלישי) את "יָד האלוהים" כמעשה מִרְמָה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. פנינת השידור הקלאסית ההיא  "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", הייתה מרשימה, מדויקת, חסכונית, ו-עילאית (!) נשגבה, גם מפני שנהגתה ונאמרה על ידו בעת שידור ישיר (!!). היא נחרתה בזיכרון הלאומי. האבחנה והסקת המסקנה ההיא, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", ע"י יורם ארבל (ישב כאמור בעמדת שידור מאובזרת באצטדיון ה-Azteca בעלת תצפית נוחה) הייתה אפשרית בשל ההפקה הטכנולוגית החדשנית של קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית TeleMexico (שימשה ה- Host broadcaster הטלוויזיוני הבינלאומי) בשעה שניידות השידור הגדולות שלה סיפקו תיעוד של שלושה ו/או ארבעה Replays לכל שער שהובקע ב- 52 משחקי מונדיאל מכסיקו 86') מזוויות צילום שונות. פנינת השידור של מונדיאל מכסיקו 1986 איננה נופלת באיכותה מהסלוגן שהגה אותו יורם ארבל שלוש שנים מאוחר יותר ביום ראשון ההוא של 19 במארס 1989 כשזעק בשידור ישיר באצטדיון רמת גן למיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, "ככה לא בונים חומה…זה מה שאמרתי לכם…" (גם היא נחרתה בזיכרון הלאומי) בעת ההבקעה של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס מבעיטה חופשית מסובבת מדהימה מטווח של 28 מטר את שערו של בוני גינזבורג במשחק הכדורגל ההוא (במסגרת קדם גביע העולם – איטליה 90') ישראל – אוסטרליה (הסתיים בתוצאה 1:1).

מדובר בשתי פניני שידור ש-היוו בשעתו לפני שנות דור הפצת אוֹר טלוויזיוני, אך היה בכל זאת הבדל ביניהן. הַאִבְחוּן הטלוויזיוני אודות מעשה הַמִרְמָה של "יָד האלוהים" ע"י דייגו ארמאנדו מאראדונה במונדיאל מכסיקו 86' ב- 22 ביוני 1986, ושימוש בתריסר מילים בלבד ע"י יורם ארבל, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", נעשה בהברקת ניסוח גאונית מקורית בת שברירי שניות. ו-אילו הַסְלוֹגָן, "…ככה לא בונים חומה…זה מה שאמרתי לכם…", זה שנאמר כמעט שלוש שנים מאוחר יותר ב- 19 במארס 1989 צמח, הבשיל, ונאמר על קרקע פורייה מוכנה מבעוד מועד. אֶשְנֶה ואוֹמַר שוב : הניסוח ההוא של יורם ארבל אודות דייגו ארמאנדו מאראדונה ב- 22 ביוני 1986 נִבְנָה על קרקע בתולית. הקביעה ב- 19 במארס 1989 אודות החוֹמָה הכּוֹשֶלֶת נאמרה באצטדיון ר"ג על קרקע חָרוּשָה.

טקסט תמונה (1) : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. זהו אצטדיון ה- "אצטקה / AZTECA" במכסיקו סיטי. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים בעת כתיבת פוסט מס' 870. יורם ארבל השַדָּר הבלתי נשכח שלי, של חטיבת הספורט בפיקודי, ושל כלל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם (היה בשעתו גאון המיקרופון) ועוזרת ההפקה המצוינת והיעילה שלי שִמְחָה שִטְרִית בעת ההיא, יושבים בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה-"אצטקה" במכסיקו סיטי, משהו בסביבות עֶשֶר בבוקר שעון מכסיקו, כשעתיים לפני תחילת המשחק ארגנטינה – אנגליה שנקבע להיערך ב-צהריי היום ב- 12.00 שעון מכסיקו על פי החלטת הוועדה המארגנת המכסיקנית, ולפי תביעה מפורשת אז של ה-EBU, איגוד השידור האירופי שראשי התיבות שלו הם Eouropean Broadcasting Union (שעון מכסיקו הקביל אז בקיץ 1986 ל- 20.00 / שמונה בערב שעון אירופה, ו- 21.00 / תשע בערב שעון ישראל). התצלום הזה מתעד את יורם ארבל יושב נינוח בעמדת השידור המאובזרת והנוחה שלנו באצטדיון "האצטקה" במכסיקו סיטי בעלת תצפית טובה מאוד על הנעשה בכר הדשא בטרם הגה את הסלוגן ההוא הבלתי נשכח שלו בתריסר מילים : "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

114600 (מאה וארבע עשר אלף ושש מאות) צופים נדחסו לאצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) המפואר הממוקם במכסיקו סיטי ביום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986 כדי לחזות במשחק 1/4 הגמר ביו נבחרות ארגנטינה ואנגליה במונדיאל מכסיקו 86'. אצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" הוא יצירה ארכיטקטונית מרשימה שהוקמה למען העשירון העליון המכסיקני ובשוליה מתגוררים עניי המדינה ב-פַּחוֹנִים ו-חוּשוֹת. מדהים.                                                                  

טקסט תמונה : קיץ 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית העשירה TeleMexico שימשה ה- Host broadcaster של מונדיאל מכסיקו 86'. זוהי גזוזטרת המצלמות המובילות של קבוצת  TeleMexico באִצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי. כל משחק מ- 52 משחקי טורניר מונדיאל מכסיקו 86' כוסה וסוקר ע"י ניידות שידור גדולות שהיו מצוידות ב- 15 מצלמות ושלוש ו/או ארבע מערכות של הילוכים חוזרים. קבוצה המבצעית של TeleMexico היה מאגר בלתי נדלה של ציוד טלוויזיוני חדיש. אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית רק יכולנו לקנא בהם ובעושרם הטכנולוגי הטלוויזיוני. (צילום TeleMexico. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. מכסיקו סיטי. אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומית באִצטדיון ה-"אצטקה" המפואר ב- 1986. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. מכסיקו היא מדינה טיפוסית של העולם השלישי. ארץ עשירה ולצִדוֹ עוני עצום. זוהי חוּשָה ופַּחוֹן של משפחה אינדיאנית מכסיקנית ענייה בשנות ה- 70 בצֵל המבנה הארכיטקטוני ההָדוּר של אִצטדיון ה- "אצטקה" בעיר הבירה מכסיקו סיטי. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 86'. יום ראשון-22 ביוני 1986. אצטדיון ה-Azteca במכסיקו סיטי. זהו תיעוד מדויק ו-נדיר באיכות גבוהה בן שבריר שנייה של מעשה הַקָלוֹן והַמִרְמָה שמבצע קפטן נבחרת ארגמטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה בדקה ה-51 של ההתמודדות בשלב 1/4 הגמר של המפעל, בשעה שהוא גובר על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון בידו השמאלית ולא בראשו ומבקיע את שערו. עבירת הַקָלוֹן והַמִרְמָה שנעשתה ביודעין וב-מְכֻוָון ע"י דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) ודינה היה שליפת כרטיס אדום והרחקה, נעלמה מעיני שופט המשחק התוניסאי עלי בנאסר (Ali Bennaceur) אבל לא מעיניו של יורם ארבל.

טקסט תמונה (2) : מונדיאל מכסיקו 1986. יום ראשון – 22 ביוני 1986. באצטדיון ה- "AZTECA" במכסיקו סיטי נערך משחק רבע הגמר המסקרן ארגנטינה – אנגליה 1:2. 150 רשתות טלוויזיה ורדיו לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירות את ההתמודדות בשידור ישיר. צילום היסטורי ראשון ב- Close up : זוהי הדקה ה- 51 במשחק ההוא ארגנטינה – אנגליה 1:2 בשלב 1/4 הגמר של המפעל. 15 (חמש עשרה) המצלמות של קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית TELEMEXICO ששימשה ה- Host broadcaster הבינלאומי של מונדיאל מכסיקו 86' ו- שלושה הילוכים חוזרים (ואף ארבעה) מטעמה מזוויות והתבוננות ו-צילום שונות, הוכיחו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) קפטן ארגנטינה רימה ו-הכניע את השוער האנגלי פיטר שילטון (Peter Shilton) בידו. השער הַבְּלוֹפֶרִי הזה העניק ל-נבחרתו יתרון 0:1. שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר (Ali Bennacer) אישר את מעשה המִרְמָה שנסתר מעיניו וקבע שהשער היה חוקי למהדרין. ה- FIFA סירבה אז בימים ההם להפוך את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות ל- "מצלמות שופטות" (VAR) כדי להשתמש בתֵיעוּד שלהן כעֵדוּת מסייעת לשופטי המשחקים ברגעי מחלוקת קרדינאליים. (באדיבות קבוצת TELEMEXICOׂ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (3) : מונדיאל מכסיקו 1986. יום ראשון – 22 ביוני 1986. באצטדיון ה- "AZTECA" במכסיקו סיטי נערך משחק רבע הגמר המסקרן ארגנטינה – אנגליה 1:2. 150 רשתות טלוויזיה ורדיו לרבות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירות את ההתמודדות בשידור ישיר. צילום היסטורי שני פתוח ב- Long shot : זוהי הדקה ה- 51 במשחק ההוא ארגנטינה – אנגליה 1:2 בשלב 1/4 הגמר של המפעל. 15 (חמש עשרה) המצלמות של קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית TELEMEXICO ששימשה ה- Host broadcaster הבינלאומי של מונדיאל מכסיקו 86' ו- שלושה הילוכים חוזרים מטעמה, הוכיחו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) קפטן ארגנטינה רימה ו-הכניע את השוער האנגלי פיטר שילטון (Peter Shilton) בידו השמאלית. השער הַבְּלוֹפֶרִי הזה העניק ל-נבחרתו יתרון 0:1. שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר / Ali Bennaceur (קיצוני משמאל) אישר את מעשה המִרְמָה שנסתר מעיניו וקבע שהשער היה חוקי למהדרין. ה- FIFA סירבה אז בימים ההם להפוך את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות ל- "מצלמות שופטות" (VAR) כדי להשתמש בתֵיעוּד שלהן כעֵדוּת מסייעת לשופטי המשחקים ברגעי מחלוקת קרדינאליים. (באדיבות קבוצת TELEMEXICOׂ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (4) : יום ראשון בשבוע – 22 ביוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. אצטדיון "האצטקה". משחק רבע הגמר בו מנצחת ארגנטינה את אנגליה 1:2. חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירה את המשחק בשידור ישיר. תיעוד היסטורי שלישי ב-Close up : זהו השער הראשון שמבקיע בידו קפטן נבחרת ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה בן 26 (Diego Armando Maradona) לרשתה של אנגליה בדקה ה- 51 של ההתמודדות, ומעניק לארגנטינה יתרון ראשוני של 0:1. העבריין דייגו ארמאנדו מאראדונה נראה ב- Frame הצילום הזה מכניע בידו ולא בראשו את השוער האנגלי פיטר שילטון (Peter Shilton) וגם את שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר, אולם לא את 15 המצלמות של TeleMexico ו-לא את השַדָּר שלנו יורם ארבל. בתום ה- Replay השלישי של ניידת השידור המכסיקנית של קבוצת TeleMexico הגה אז יורם ארבל את הסלוגן הנפלא שלו בן תריסר מילים בלבד, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", והפך את מאראדונה לעבריין. יורם ארבל והפרשן שלו מרדכי שפיגלר ישבו בעמדת השידור שלנו באצטדיון ה- Azteca במכסיקו סיטי ומשם העבירו בשידור ישיר את ההתרחשויות ומהלך המשחק לאולפנים שלנו בירושלים. אנוכי ניהלתי וערכתי את השידור הישיר ההוא מהמפקדה שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים ב- IBC במכסיקו סיטי. כשיורם ארבל סיים להגות את האמירה הווירטואוזית ההיא בת תריסר המילים ההן, לחצתי על ה- Talk back המותקן על יחידת ה- 4W שלי במשרד ההפקה שלי ב- IBC במכסיקו סיטי, ואמרתי לו מילה אחת בלבד : "בראבו" (!). הוא היה ראוי לכך. היה מדובר בטקסט טלוויזיוני חסכוני מאוד, נבון ביותר, ומדויק ב- % 100 שנהגה ע"י יורם ארבל בשברירי שניות ו-נאמר תחת לחץ זמן בעת שידור ישיר. אין זה דבר של מה בכך (!). (התמונה הוענקה לי באדיבות קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית, TeleMexico 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (4) : מונדיאל מכסיקו 1986. ה- IBC במכסיקו סיטי בחודשים מאי ויוני של שנת 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. אנוכי עורך, מפיק, ומנהל את השידורים הישירים שלנו מ-עמדת הפיקוד, העריכה, הניווט, והשליטה שלי הממוקמת באחד האגפים במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בעיר הבירה מכסיקו סיטי. בשעה שיורם ארבל סיים להגות את האמירה הווירטואוזית ההיא בת תריסר המילים, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", לחצתי מייד על ה- Talk back המותקן על יחידת ה- 4W שלי במשרד ההפקה שלי ב- IBC במכסיקו סיטי, ואמרתי לו מילה אחת בלבד : "בראבו" (!). הוא היה ראוי לכך. היה מדובר בטקסט טלוויזיוני חסכוני, נבון, ומדויק ב- % 100 שנאמר בשברירי שניות בעֵת שידור ישיר (!). טקסט גאוני (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

יורם ארבל הופקד על ידי לשדר ישיר ב- 22 ביוני 1986 מאצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי במונדיאל מכסיקו לצופי הטלוויזיה במדינת ישראל את משחק רבע הגמר המסקרן בשלב 1/4 הגמר של המפעל, ארגנטינה נגד אנגליה 1:2. המשחק הזה נערך ב- 12.00 בצהריים שעון מכסיקו כדי להתאימו לשעות הצפייה הראשיות בערב של צופי הטלוויזיה באירופה (וגם בישראל). באותן שברירי שניות בהן יורם ארבל סיכם במשפט אלמותי וחסכוני בן תריסר מילים בלבד בדקה ה- 51 של ההתמודדות ההיא את מהלך הבקעת שער המחלוקת של דייגו ארמאנדו מאראדונה (בעקבותיו צעדה ארגנטינה ביתרון 0:1), וכה אמר למיקרופון בתום ה- Replay השלישי שהפיקה קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית 'TeleMexico 86, "…לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון…", חשתי רעד בגופי בעמדת הפיקוד, העריכה, והניווט שלי בה שהיתי ואשר הייתה ממוקמת ב- IBC במכסיקו סיטי. ידעתי שאנוכי בר מזל לנהל את יורם ארבל ולהאזין לשַדָּר חָכָם שהוא גאון המיקרופון והניסוח, ואשר מוכשר לתאר בשידור ישיר (!) סיטואציית משחק מורכבת באמצעות מֶלֶל חסכוני בר כל כך מעט מילים (!). יורם ארבל היה כזה. משכמו ומעלה ללא כל ספק. באותו הרגע הבלתי נשכח ההוא ב- 22 ביוני 1986 נָחָה עליו בעמדת השידור שלנו באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי רוח אלוהי הכדורגל והטלוויזיה. אנוכי מלא הערכה לאנשים שיודעים לנסח ולהביע רעיון במעט טקסט ובמינימום מילים. יורם ארבל הותיר עלי אז רושם עצום בל יימחה (!).

תזכורת מורחבת: "יד האלוהים" ההיא של דייגו ארמאנדו מאראדונה מכניעה ביום ראשון – 22 ביוני 1986 את שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון אך לא את מצלמות הטלוויזיה של "TELEMEXICO 1986" וגם לא את השַדָּר יורם ארבל. התפתחות צילום וכיסוי הכדורגל בטלוויזיה היא מרשימה. הצבת מספר רב של כ-15 מצלמות טלוויזיה באצטדיון ה- "Azteca" במכסיקו סיטי, עושר זוויות הצילום, גודל העדשות שלהן, ולא פחות חשוב חיבורן למכשירי VTR נפרדים לצורך יצירת כמות גדולה של מערכת הילוכים חוזרים אִפְשֶרוּ אז לקבוצת הטלוויזיה המכסיקנית 'TeleMexico 86 לחשוף ללא כל קושי את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. "יד האלוהים" שלו היה מעשה שֶקֶר. יורם ארבל היטיב אז להבחין, לתאר, ולהגדיר בשברירי שניות בשידור ישיר מזהיר וחסכוני בתריסר מילים בלבד את התרחשות מעשה הַמִרְמָה הַמוּסְוֶוה של קפטן נבחרת ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona). 

52 המשחקים במונדיאל מכסיקו 86' שנערכו בין 31 במאי 1986 ל- 29 ביוני 1986, התקיימו בשני זמנים מרכזיים על פי השעון המקומי המכסיקני, 12.00 ו- 16.00. לפחות אחד מהם בשעה מאוד לא שגרתית, שתיים עשרה (12.00) בצהריים על פי שעון מכסיקו. זמן צפייה טלוויזיוני מאוד לא נוח למדינה המארחת ולכל מדינות מרכז ודרום אמריקה תאבות הכדורגל אך מועד מתאים לצופי הטלוויזיה באירופה וישראל. צוהרי היום (12.00) במכסיקו הקבילו לשעה שמונה בערב (20.00) באירופה ותשע (21.00) בערב בישראל. השעה המרכזית השנייה נקבעה לארבע אחה"צ שעון מכסיקו שהייתה שעת חצות הלֵיל (00.00) באירופה והשעה אחת (01.00) לפנות בוקר בישראל. שעות המשחקים ההן נקבעו בלחץ הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) בראשה ניצבו מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) הספרדי ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר (Jarle Hoeysaeter) הנורווגי. איגוד השידור האירופי היה בתקופה ההיא גוף השידור העשיר ביותר, החזק ביותר, והמשפיע ביותר בתבל מבין ששת איגודי השידור העולמיים שהיו קיימים אז, OIRT – איגוד השידור המזרח אירופי, OTI – איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה, URTNA, איגוד השידור האפריקני ASBU – איגוד השידור של המדינות הערביות, ABU – איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה והאזור הפסיפיק לרבות אוסטרליה, ולכן שילם גם את זכויות השידורים הגבוהות ביותר ל- FIFA  בתקופה ההיא. ל- EBU (וְ- OIRT) הייתה עדיפות בתכנון וקביעת שעות המשחקים. 14 מבין 24 הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגיעו מאירופה. לשני גוּפֵי השידור האירופיים הייתה השפעה על TELEMEXICO, קבוצת הטלוויזיה המבצעית המקומית שהייתה האחראית על כיסוי הטורניר ושימשה Host broadcaster בינלאומי שלוֹ, והוועדה המארגנת המקומית, בקביעת לוחות הזמנים הראשיים של המשחקים. שתיים עשרה בצהריים וארבע אחה"צ. הפרש של שמונה שעות חצץ בין שעוני מכסיקו ואירופה. תשע שעות הפרידו בין שעון מכסיקו לשעון ישראל. שידור המשחק הראשון מידי יום החל בישראל בתשע בעֶרֶב והשני באחת בלילה אחר חצות. המשחק ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר של מונדיאל מכסיקו 86' ב- 22 ביוני 1986 עורר עניין עצום בכל העולם ונקבע לשעת צפיית שיא בישראל ובאירופה. בדיוק בצוהרי היום במכסיקו סיטי, תשע בעֶרֶב (21.00) בישראל ושמונה בערב (20.00) באירופה. עמדה לרשותנו עמדת שידור מאובזרת קבועה (מוזמנת זמן רב מראש עַל יָדִי) באִצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca). יורם ארבל נקבע על ידי להיות השַדָּר המוביל של המשחק הזה ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הפרשן שלו.

מאמנה של נבחרת אנגליה בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן הציב למשחק הזה את השוער מספר אחת שלו והטוב בשוערי אנגליה פִּיטֶר שִילְטוֹן מסאותהמפטון. שורת שחקני ההגנה הורכבה מ- גָארִי סְטִיבֶנְס מקבוצת אֶוֶורְטוֹן טֶרִי פֶנְוִויק מ- ק.פ.ר. (קווינס פארק ריינג'רס), טֶרִי בּוּצֶ'ר שחקו גלאזגו ריינג'רס, וקֶני סַאנְסוֹם מארסנל. את חוליית הקישור איישו טְרֶוֹור סְטִיבְן מקבוצת אוורטון, גְלֶן הוֹדְל – מטוטנהאם, ופִּיטֶר רִיד – מאברטון. שלושת החלוצים היו פִּיטֶר בּירְדְסְלִי – מניוקאסל, מבקיע השערים המחונן גָארי לִינִיקֶר אז שחקן ברצלונה, וסְטִיב הוֹדְג' – מאַסְטוֹן וִוילָה. כל שחקני נבחרת אנגליה ומאמנה היו מוכרים היטב לחובבי הכדורגל בארץ מהקרנת משחקי הליגה האנגלית הבכירה בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ששידרה לציבור מונוגאמי.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. בובי רובסון מאמנה הכריזמטי ויפה התואר של נבחרת אנגליה בכדורגל. (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. נבחרת אנגליה מתייצבת נוכח מצלמות הטלוויזיה לפני היציאה לקרב נגד ארגנטינה בשלב רבע הגמר של גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. זיהוי העומדים משמאל לימין : טרי בוצ'ר, גארי ליניקר, טרי פנוויק, גלן הודל, גארי סטיבנס, והקפטן השוער פיטר שילטון. זיהוי הכורעים משמאל לימין : פיטר בירדסלי, פיטר ריד, סטיב הודג', טרבור סטיבן, קני סאנסום. (במשחק השתתפו גם ג'ון בארנס שחקן קבוצת ווטפורד וקריס וודל שחקנה של טוטנהאם). (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. 22 ביוני 1986. זוהי נבחרת ארגנטינה דקות אחדות לפני תחילת המשחק נגד נבחרתה של אנגליה. זיהוי העומדים משמאל לימין : סרג'יו – דניאל באטיסטה, חוזה-לואיס קוסיאופו, חוליו- חורחה אולארטיקוצ'אה, השוער נרי-אלברטו פומפידו, חוזה-לואיס בראון, אוסקר- אלפרדו רוגרי, ו- הקפטן דייגו ארמאנדו מאראדונה (גובהו 1.66 מ'). זיהוי הכורעים משמאל לימין : חורחה- לואיס בורוצ'אגה, ריקארדו-אומר ג'יוסטי, הקטור-אדולפו אנריקה, וחורחה – אלברטו וואלדאנו. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. יום ראשון – 22 ביוני 1986. אצטדיון ה-Azteca במכסיקו סיטי. זוהי שלישיית השופטים במשחק 1/4 הגמר במונדיאל מכסיקו 1986 בין נבחרות ארגנטינה ואנגליה. להלן זיהוי השופטים מימין לשמאל : הקוון הראשון הבולגרי בּוֹגדאן דוֹטְשצֶ'ב (Bogdan Dotschev), השופט המרכזי התוניסאי עלי בנאסר (Ali Bennaceur) והקוון השני מקוסטה ריקה אוּלוֹאַ מוֹרֵיירָה (B. Ulloa Morera). (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המאמן הארגנטיני ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ (יורשו של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי המאמן הקודם) הציב בשער את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ, ובהגנה את אוֹסְקַר רוּגֶ'רִי, חוֹזֶה בְּרָאוּן, חוֹזֶה קוּסִיוּפוֹ, וסֶרְגְ'יוֹ בַּאטִיסְטָה. בקישור שיחקו חוּלְיוֹ אוֹלָרטִיקוֹצֶ'אָה, רִיקָארְדוֹ גְ'יוּסְטִי, וחוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה, לידם שיחקו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה מנהיג וקפטן הנבחרת והֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה, בחוד ההתקפה הוצב חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ. שופט המשחק היה עָלִי בֵּנָאסֵאר מטוניס. השחקנים הארגנטיניים היו כמעט אנונימיים בארץ למעט כמובן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ששיחק במדי אלופת איטליה קבוצת נאפולי וחוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ שחקן ריאל מדריד. היה בסגל הארגנטיני עוד שחקן מוכר דָנִיאֵל פַּאסָארֶלָה, הבלם הנפלא שהניף את גביע העולם ב- 1978 ועכשיו שחקן הקבוצה האיטלקית אִינְטֶר, אך הוא היה כבר בן 33 והמאמן קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ אפילו לא נתן לוֹ צ'אנס כשחקן מחליף. יורם ארבל ומצלמות TELEMEXICO 86 הגיעו לשיא יכולת האבחנה בעת השידור הישיר של המשחק ארגנטינה נגד אנגליה. זה התרחש כאמור בצוהרי יום ראשון – 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו. תשע בערב שעון ישראל. כל חובבי הספורט במדינת ישראל הסתופפו סביב מסך הטלוויזיה של הערוץ הציבורי המונופוליסטי. נדמה היה שאיש במדינה לא החמיץ אותו. בדקה ה- 51 של המשחק נִיתֵּר דְיֶיגוֹ אָרְמָנְדוֹ מָאראָדוֹנָה לעבר כדור גובה שנהדף בטעות מקו ה- 16 ע"י סְטִיב הוֹדְג' (Steve Hodge) לעבר רחבת השער של פִּיטֶר שִילְטוֹן. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן יצא לקַדֵם את פני הסכנה כשבעה מטרים מהשער וניתר קַלוֹת מול הקפטן הארגנטיני אל הכדור כדי להדפו, אך דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָדוֹנָה הזריז הקדים אותו וכבש את השער בעזרת ידו השמאלית המאוגרפת שהייתה צמודה לראשו. גניבת השער נעשתה במיומנות אך נראתה חשודה מראשיתה. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר (Ali Bennaceur) לא ראה שום דבר פגום בהבקעה ולכֵן לא היסס ואישֵר את השער מייד. שני שופטי הקו אוּלוֹאַ מוֹרֵיירָה (B. Ulloa Morera) מקוסטה ריקה ובּוֹגדאן דוֹטְשצֶ'ב (Bogdan Dotschev) מבולגריה לא הבחינו אף הם בשום דבר חריג בהבקעת השער האנגלי כאילו בנגיחה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ונעו למרכז המגרש כדרכם של הקוונים לאחר הבקעת שער. זאת הייתה טעות שיפוט קטסטרופלית אך יש לה הסבר אנושי מכריע, והיא עניין מיקומו של שופט המשחק המרכזי עָלִי בֵּנָאסֶר בעת מהלך הבקעת השער כאילו בנגיחה של דייגו ארמאנדו מאראדונה. עלי בנאסר ראה ב- Profile (צְדוּדִית) את דמותו ותנועתו המוסווית של דייגו ארמאנדו מאראדונה מנתר אל הכדור ולכן היה סבור בטעות שמדובר באמת בנגיחת הכדור בראשו של המבקיע. אילו עלי בנאסר היה ניצב בזווית התבוננות שונה ורואה ב- En face (ביטוי צרפתי שפירושו "מוּל") את אותה הדמות והתנועה שביצע דייגו ארמאנדו מאראדונה, הוא היה מבחין ללא כל קושי ורואה כי הקפטן הארגנטיני השתמש באגרוף ידו השמאלית, ולא בראשו. ובכן, השחקנים האנגליים ומאמנם בובי רובסון יצאו מדעתם בצדק. הם ראו בבירור כי דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את שערם באגרוף יד שמאל שלו כשסרט הקפטן הלאומי עוטף את זרועו. חלק מהם רצו נסערי נפש אל השופט המרכזי עלי בנאסר כדי שיבטל את רוע הגזרה. הם טענו שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבקיע את השער הלא חוקי בידו ולא בראשו אך השופט לא שהה לתחינותיהם. הוא הורה להם לחדש את המשחק מקו האמצע.

המאמן האנגלי בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן היה המסכן והמפסיד הגדול מכולם. הוא הכין במשך שנים את נבחרת אנגליה לסוג כזה של התמודדות : מפגש מכריע אחד בגביע העולם על כל הקופה שפירושו להיות או לחדול. הגורל זימן לו ל-בובי רובסון בשלב רבע הגמר במכסיקו 1986 את נבחרת ארגנטינה ובראשה הקפטן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, ואת השופט הטוניסאי עלי בנסאר. המשחקים בין היריבוֹת בשלב רבע הגמר בגביע העולם הם התמודדות של הכול או לא כלום. זה דבר ידוע. לפתע העניק השופט בדקה ה- 51 של המשחק מקדמה בחינם לקבוצה היריבה המתמודדת נגדו. בובי רובסון נשאר ג'נטלמן על הספסל אך התפוצץ מפנים. הוא חש שהוא ונבחרתו נשדדו ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ושופט המשחק לאור היום. הוא הקדיש את מיטב שנותיו לכדורגל הבריטי. הוא היה שחקן בנבחרת הלאומית, שימש כמאמן רב מוניטין ומבוקש בליגה הבכירה האנגלית וגם מחוץ לגבולות האיים הבריטיים, ועכשיו היה מאמן הנבחרת הלאומית. אישיות דגולה שהייתה הרבה יותר ממאמן כדורגל. בובי רובסון היה מורה ומחנך. הוא מסוג האנשים שנתן את כל כולו למען הכדורגל. ההדרכה והאימון בכדורגל עלו לו בבריאות. ראשו האפיר מוקדם מהצפוי והפך לסַב.

קבוצת 'TELEMEXICO 86 ורשת הטלוויזיה המכסיקנית TELEVISA בראשות נשיאה זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה אימצה קונספציה בימוי ממוּחשבת שקבעה מראש את השימוש במערכות ה- Replays  (הילוכים חוזרים) בניידות השידור ושיטת ההרצה שלהם. בכל ניידת שידור הותקנו ארבע יחידות הילוכים חוזרים בהם השתמשו הבימאים לאחר כיבושי השערים. משך הזמן של שידור ארבעת ההילוכים החוזרים באופן רָצִיף בזה אחר זה על המרקע עמד על כעשרים וחמש שניות. לא כולם שודרו ב- Slow motion (הילוך איטי). חלקם הוזנו במהירות צילום רגילה של 25 פריימים בשנייה אחת. שיטת הביצוע של שידור של שלושה או ארבעה הילוכים חוזרים מוחשבה ונקבעה מראש. בתחילה שוּדרוּ שני הילוכים חוזרים משתי מצלמות מובילות שונות מכיוון עמדות השידור המרכזיות (מצלמות מס' 1 ומס' 2 במערך הצילום) או ממצלמה שהוצבה על קווי ה- 16. ההילוך החוזר השלישי הובא מהמצלמה האחורית וההילוך הרביעי ב- Reverse Engel (זווית נגדית ההפוכה לכיוון המצלמות המרכזיות המובילות). הצבת מצלמה בצד השני של האִצטדיון היה חידוש מעניין וחשוב של 'TELEMEXICO 86 ונעשה על ידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של צילומי כדורגל בטלוויזיה. ההילוך החוזר האחרון (השלישי ולפעמים רביעי) שהובא מהמצלמה שניצבה מאחורי השער (שנכבש) והיה האחרון שנעל גם את מסֶכֶת ההילוכים החוזרים. לא כל הבימאים הקפידו להזין את ההילוכים החוזרים על פי הסדר הנַקוּב, אך ההוראה הבסיסית שניתנה לכולם בניידות השידור באִצטדיונים השונים, חייבה אותם במפגיע לסיים את הזנת ה- Replays ולהגיע במועד לצילום חידוש המשחק מקו האמצע לאחר כל שער שהובקע. במובן מסוים, זאת הייתה אוטומטיזציה של מחשבת האדם. היה בכך יתרון כי היא מנעה טעויות אֶנוֹש, אך בהיותה ממוחשבת ומתוכנתת מראש ונתונה בסַד של זמן, חסְרה השיטה את הרגישות ואת הגיון האדם היכן להתחיל את ההילוך החוזר ואפוא לסיימו. האוטומציה התזזית והקופצנית המכסיקנית של ההילוכים החוזרים שיבשה במשהו את ההמשכיות הטבעית של מהלכי הכדורגל השלמים לפחות את אלה שהיו ראויים להקרנה נוספת וממושכת יותר. השיטה הממוחשבת והמסרים הקצרים האלה מנעו מצופי הטלוויזיה בשל מסגרת הזמן סוג של נינוחות ורגיעה קולנועית. מין תחושה שרגע השיא נגמר מהר מידי. ההילוכים החוזרים של כיבוש השערים אמורים להאריך את רגעי השיא ולהעצים את החוויה הטלוויזיונית. זהו סוד כוחם. השיטה במכסיקו 86' קיצרה אותה לעיתים. שער "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זכה לשלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות שונות : מצלמת קו 16, מצלמה מהזווית ההפוכה, ומצלמה אחורית שניצבה גבוה מאחורי השער האנגלי של פיטר שילטון.

צפיתי מעמדת הפיקוד שלי בשידורים של TELEMEXICO 86 בקנאה מקצועית רבה. הייתי מרותק אליהם. אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית רק יכולנו לחלום בעת ההיא על עושר טכנולוגי מודרני שכזה. כיבוש השער ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בידו היה מלאכת מחשבת אך בעצם מעשה מִרְמָה מחוּשב ומתוחכם בתוך שבריר שנייה של גאון ו- וִוירטוּאוֹז כדורגל. היה קשה להבחין בתחילה בעת הבקעת השער ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, האם הובקע ביד או בראש. שהיתי במכסיקו סיטי כעורך ומפיק ראשי וכמנהל של שידורי הטלוויזיה עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית וראיתי הכול. הייתי עֵד ראייה למעשה הרמייה המוסווה של קפטן נבחרת ארגנטינה ועֵד שמיעה לטקסט הנבון של יורם ארבל שתיאר בשידור ישיר את האירוע והחוויה, והיה לא פחות מרשים מהווירטואוזיות של דְיֶיגו אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה.

הטקסטים ההם שהגה יורם ארבל ב- 22 ביוני 1986 באצטדיון ה-Azteca במכסיקו סיטי בעת השידור הישיר ההוא בדקה ה- 51 השנויה במחלוקת בעת מהלך הבקעת "שער היד" של דייגו ארמאנדו מאראדונה בהתמודדות בין ארגנטינה לאנגליה הלכו ככה, כלהלן :

א. טקסט יורם ארבל לאחר הבקעת השער : "שער…השופט מסמן למרכז …דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש את השער הראשון…אנגליה טוענת לנגיעת יד אולי לעבירה על השוער פיטר שילטון…אבל שחקני ארגנטינה חוזרים למרכז עם השופט…". אחת ממצלמות ה- Close up של ניידת השידור "רדפה" אחרי דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה והביאה את קפיצות ודילוגי השמחה שלו כמו ריקוד ניצחון כשאגרופו מתנופף באוויר. כל שחקני ארגנטינה רצו לחבק ולנשק אותו. מצלמה אחרת הראתה את טֶרִי פֶנְוִויק (Terry Fenwick) האנגלי רודף אחרי השופט ומסמן לו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את השער בידו. הוא ממש התחנן בתנועות ידיים בפני השופט שיבטל את החלטתו. מצלמות האווירה שעקבו אחרי תרועות הגיל של 115000 (מאה וחמישה עשר אֶלֶף) הצופים הנרגשים באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" העניקו תחושה ברורה על מסך הטלוויזיה כאילו השער שנכבש היה חוקי והובקע בדרך ראויה. ייאמר לזכותו של יורם ארבל שהוא מייד חשד בדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולבסוף דן אותו לחוֹבָה.

ב. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 1 של מצלמת  ה- 16 : "מאראדונה…זוהי הכנסת כדור לא טובה של ההגנה האנגלית…נגיעת יד של מאראדונה או לא…" .

ג. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 2 של המצלמה האחורית : "בואו נבדוק שוב…אולי מן הזווית הזוֹ…אני כמעט בטוח שכן…" .

ד. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 3 של המצלמה מהזווית ההפוכה :  "עוד מבט אחד מן הזווית ההפוכה. לא יכול להיות שהראש של דייגו ארמאנדו מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של פיטר שלטון". 

טקסט נפלא, מדויק, וחסכוני של יורם ארבל בן 12 (שתיים עשרה) מילים בלבד בשידור ישיר. בהילוך החוזר השלישי כבר לא היה לוֹ סָפֵק. יורם ארבל הביע את דעתו הנחרצת ומנוסחת היטב בשידור ישיר ניסוח בן תריסר מילים שלא יישכח לעַד על ידי. אבחנה מדויקת ומַרשִימה של שַדָּר דָגוּל שהפך באחת את וִוירטוּאוֹז הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין. אני זוכר היטב שישבתי בעמדת הניהול שלי ב- IBC במכסיקו סיטי והערצתי את גאוניות הניסוח התמציתי של יורם ארבל, ו-אנוכי מדגיש שוב בעת שידור ישיר. הוא יורם ארבל הרשים אותי. הייתי מוקסם ממנו. הוא היה אמן השפה העברית ולוליין טלוויזיוני שהתהלך בביטחון על קו התפר שהפריד אותו לא רק מהקולגות האחרות, אלא הוא צעד בביטחון על אותו התפר הדק והחמקמק הזה שהפריד בין שידור לבין ברבור, בין מלל מועט ויעיל לבין פטפוט, ולכן נחשב על ידי ל- עילוי (!). הייתי המום מהכישרון העצום שהיה טבוע בו לנסח במדויק את התרחשות האירוע ההוא במינימום מילים (!). מדהים (!). בנוסף לכל העניק לו אלוהי הטלוויזיה קול בריטון יפהפה. "הללויה" לווירטואוז המיקרופון יורם ארבל. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה גבר בידו על פִּיטֶר שִילְטוֹן אך לא יכול היה לנצח את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות של TELEMEXICO, ונכנע לאבחנה דקת העין של השַדָּר יורם ארבל האחד והיחיד וגם המיוחד (!). דייגו ארמאנדו מאראדונה כדורגלן מוכשר מאוד ורב יכולות היה גם פרחח ערמומי, שדחף במו ידו השמאלית את מונדיאל מכסיקו 1986 לעבר פסגה דרמטית עטופה בסקרנות, אפופת מתח, ורוויה ב- עניין בינלאומי עצום.

"לא יכוֹל להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן", הייתה אבחנה מתמטית נפלאה של יורם ארבל, ויכולת ביטוי מרשימה וחסכונית בשידור ישיר בשברירי שניות ותחת לחץ זמן. זאת הייתה בעינַיי פסגת שידוריו של יורם ארבל בטלוויזיה הישראלית הציבורית אז ביום ראשון ההוא של ה- 22 ביוני 1986 באצטדיון ה- Azteca במכסיקו סיטי. הברקה כזאת בשידור ישיר ראויה לפרס פוליצר. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה פֶנוֹמֶן שסחף את נבחרתו ארגנטינה לזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1986. כוכבו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זרח ביתר שאת על רקע נבחרת ארגנטינית אָפְרוּרִית דלת הכוכבים. הוא היה שחקן כדורגל כל כך גדול שאישיותו הדומיננטית על כר הדשא ויכולתו הווירטואוזית הפכה גם את חבריו האלמונים לשחקנים מצטיינים ידועי שם באותה העֵת. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שִימֵש מנהיג וקפטן של נבחרתו והבקיע בעצמו חמישה שערים במהלך האליפות. ובאשר לפרשן שלנו מרדכי שפיגלר. האיש ישב המום בעמדת השידור. הוא היה נבוך ולא רצה להאמין כי גאון הכדורגל הארגנטיני הסתייע ביודעין ובכוונה תחילה בידו כדי להבקיע שער. מרדכי שפיגלר שהיה בעצמו רָב אָמָן בכדורגל (בקנה מידה ישראלי) חַש נבגד למראה עיניו. כשיורם ארבל סיים את אבחנתו שידר מרדכי שפיגלר למיקרופון "ציפיתי ממָארָאדוֹנָה שייעשה הכול, אבל להבקיע שער ביד במעמד כזה…? זה כבר יותר מידי…!". זאת לא הייתה בדיוק פרשנות טלוויזיה אולם זה מה ציפיתי לשמוע ממנו פחות או יותר. זאת הייתה הבעת דעה אישית על מוּסַר בספורט. רציתי לשמוע ממנו פרשנות על מוסד השיפוט ומדוע לא ראה השופט המרכזי של המשחק עלי בנאסר והקוונים שלוֹ את מה שראו השחקנים האנגלים, והאם יש צורך עתידי במקרים כגון אלה לעַרֵב את מצלמות הטלוויזיה בהחלטות השופטים השגויות ולהכריח את מוסד הכדורגל השמרני להיעזר בעדשות המצלמות. במקום זה שמעתי הטפת מוּסַר לקפטן הארגנטיני השובב.

טקסט תמונה : יום ראשון בשבוע – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. זהו אצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי וזוהי עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- Azteca. הפרשן מרדכי שפיגלר ועוזרת ההפקה המצוינת שלי גב' שמחה שטרית בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעה קלה בטרם ההתמודדות בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי. הדקה ה- 51 במשחק 1/4 הגמר במונידאל מכסיקו 86' ארגנטינה – אנגליה. דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון (Peter Shilton) אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO וגם לא את השדר יורם ארבל. תיעוד חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט. (התמונה באדיבות קבוצת TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

“ERA LA  MANO  DE  DIOS”, הצהיר דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, בפני העיתונאים כשנשאַל אם כבש את השער בידו או בראשו. "זו הייתה יד האלוהים", כינה בסיום המשחק את מעשה התרמית שהביא להבקעת שערו הראשון. ניסוּח תֵּיאוֹלוֹגִי מחושב שהותיר לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוּסרי אליו נקלע כקפטן נבחרתו. כשנשאל שוב ושוב מדוע לא הודה בעבירה המתוחכמת שנסתרה מעיניי השופט, שִיוֵוק את עצמו לתקשורת כאילו היה שליח האֵל עלי אדמות ובמצוותו נקם את חרפת ארגנטינה. לכל הפונים הֵשיב שוּב ושוּב באותה מטבע, "זאת הייתה יד האלוהים", אך המצלמות היו בעוכריו. על כך אמרה סוּזַן סוֹנְטָאג, "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה". היא צדקה.

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. אצטדיון ה- Azteca במכסיקו סיטי. זוהי הדקה ה- 51 במשחק בהתמודדות ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר של מונדיאל מכסיקו 1986. המצלמות לוכדות את הרמאי דייגו ארמאנדו מאראדונה בעת קלקלתו. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסאֶר ניצב קרוב לאירוע אך הוא לא הבחין במעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני ואישר את שער היד שלו. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" מסביר מדוע שופט המשחק עָלִי בֵּנָאסֶר לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן. גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב ב-Profile (צדודית) לשופט עָלִי בּנָאסֵר בעת הניתור לכדור. אֶגְרוֹף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לתוך שער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני. השופט שהיה בכושר גופני מניח את הדעת ו-בס"ה ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ', והתמקם באופן סביר, משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן ומקום הקרב על הכדור ביניהם, אך לרוע מזלו זווית הראייה וההתבוננות שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה. דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שטן בפרופיל לזווית ההתבוננות של עלי בנאסר, והשופט ראה אם כן את הצְדוּדִית שלו. לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו. אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו. במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט את השער והעניק לארגנטינה יתרון 1:0 בחינם. בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שלא לא איבד את צלמו. המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה. שלוש דקות חלפו, וליורם ארבל הוענקה הזדמנות נוספת לשדר בשידור ישיר בשפתו העשירה ובקול הבריטון העמוק שלו עוד מהלך של גאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. זה היה בדקה ה- 54 של המשחק. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נטל את הכדור לעצמו כעשרה מטרים בתוך המחצית של נבחרתו ות"ק פרסה מהשער האנגלי והתחיל לשעוט עִמוֹ לעבר פִּיטֶר שִילְטוֹן. במבצע פריצה אישי שטרם נראה כמותו בהיסטוריה, לאורך של יותר מ- 60 (שישים) מטר, חלף על פני ארבעה שחקנים אנגליים ובסופו מוֹטֵט את השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן (Peter Shilton) בדחיקת כדור קטנה כזאת אופיינית בכף רגלו השמאלית. יורם ארבל שאג למיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" המכסיקני עוד פְּנִינַת שידור, "ש – ע – ר !, מֵאָה אַחוּז חוּקי, אֶלֶף אַחוּז חוּקי". הוא יורם ארבל שוב צָדָק. שדר ברמתו נולד פעם בדור אולי בשני דורות.

החלוץ האנגלי מריח השערים גָארִי לִינִיקֶר האנגלי רק צמצם את התוצאה בדקה ה- 80 ל- 1:2. ארגנטינה העפילה לשלב חצי הגמר. אינני זוכר שהמאמן האנגלי בּוֹבּי רוֹבְּסוֹן לחץ את ידו של עמיתו קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ בתום המשחק. אנגליה נשדדה לאור היום, ושופט המשחק הטוניסאי לא חזר לשפוט עוד במהלך האליפות. הוא נשלח הביתה. ההתנסחות וההתמצאות של יורם ארבל בסבך המחלוקת של "יד האלוהים", בתוך זמן כה קצר, שניות ספורות ממש, ראויות לכל שבח. תמונות הטלוויזיה המתחלפות בזו אחר זו סייעו לו. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן נכנע ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולהחלטה המוטעית של השופט, אך לא למצלמות של הקונסורציום הטלוויזיוני המכסיקני “TELEMEXICO”. המצלמה איננה משקרת.

טקסט תמונה : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. אצטדיון ה- Azteca במכסיקו סיטי. גארי ליניקר החלוץ מבקיע השערים של נבחרת אנגליה. סייע לנבחרתו רק בשער אחד שהבקיע במשחק ב- 2 ביוני 1986 נגד ארגנטינה. זה לא הספיק. מאוחר יותר הפך גארי ליניקר למגיש בתוכניות הספורט של ה- BBC. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

למעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, שימוש במתכוון בידו לצורך כיבוש שער, אין אח ורֵע בתולדות המונדיאלים. אף על פי כן ציבור אוהדי הכדורגל בעולם סלח לוֹ על המעשה הנפשע. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נתפס בעיניו כגיבור וכַך גם שוּוָק בסרט הטלוויזיה "Hero" שהוא כוכבו. שום כוכב כדורגל בינלאומי נערץ ברמתו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש, פֶּלֶה, ו/או יוֹהָאן קְרוֹיְף לא היה מעז ולא היה מעלה בדעתו לעשות מעשה קונדס שכזה נוכח יציעי ה- "אצטקה" העמוסים לעייפה ב- 115000 (מאה וחמישה עשר אלף) אנשים, 15 מצלמות טלוויזיה הפרושות באִצטדיון, ומיליארד צופי טלוויזיה ברחבי העולם החוזים בשידור הישיר. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה גאון כדורגל שנהג כפִּרְחַח. הוא הכניע את פִּיטֶר שִילְטוֹן אבל לא את מצלמות הטלוויזיה שחשפו את קלונו. זה היה עונשו.

טקסט תמונה : זהו בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה במונדיאל מכסיקו 1986. פגשתי אותו כעבור 12 שנה יחד עם יוסל'ה מרימוביץ' במשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC בפאריס במונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. פניתי אליו ושאלתי אותו, "…מה קרה שם באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו 86' עם "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה…?". הוא חייך חיוך מריר והשיב, "…שדדו אותנו לאור היום…". 22 שחקני שתי הקבוצות, המאמן הארגנטיני קארלוס בילארדו ואני, ו- עִמנו 100 אלף צופים באִצטדיון ראו שדייגו ארמאנדו מאראדונה כבש את השער בידו, חוץ משלושת השופטים. הם לא ראו דבר ואישרו את השער". (באדיבות TELEMEXICO ובאדיבות יוסל'ה מרימוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהפקות הטלוויזיה הבינלאומיות אתה פוגש ברחבי העולם הרבה מאוד דמויות ו-פיגורות שקשורות לביזנס הזה שנקרא, "הסימביוזה הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והכדורגל". מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 לא היה יוצא דופן מהבחינה הזאת בשעה שעל דלת הכניסה למשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בפאריס נשמעו כמה הקשות קלות. בפתח ניצבו יוסל'ה מרימוביץ ז"ל וחברו המנוח בובי רובסון. יוסל'ה מרימוביץ היה ידיד אמת שלי (ושל רבים אחרים בארץ ובעולם) שאיננו מחמיץ לעולם שום מונדיאל. הוא חייך ואמר לי, "יואש, תכיר, זהו בובי רובסון, חבר שלי". הזמנתי אותם להיכנס פנימה למשרד ההפקה והשידורים שלי בחפץ לב. התפתחה שיחה על כוס תה וקפה. הם שתו תה ואני קפה. החזרתי את בובי רובסון 12 שנה לאחור ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. רציתי לשמוע ממקור ראשון מה קרה אז מנקודת מבטו ב- 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אצטקה". הוא נשאר ג'נטלמן אנגלי גם עכשיו . הוא דיבר בשקט, לא הרים את קולו, וסיפר בצורה שלווה על ההשקעה האישית שלו באימונים והכנות של נבחרת אנגליה לטווח ארוך בדיוק לקראת סוג כזה של מפגשים על כל הקופה. היו לו תלונות מאוד קשות נגד השיפוט ההוא, על עיוורונם של כל שלושת שופטי המשחק, ועל עבודתו רבת שנים שירדה בבת אחת לטמיון. הוא לא איבד את צלמו ונשאר Cool. אי אפשר היה שלא להעריך את הופעתו והתנהגותו באותה פגישה ביוני 1998 בפאריס. היה בו משהו מאוד אצילי ומאופק. לא רבים מכירים את הקריירה המקצועית העשירה של בובי רובסון. הוא נחשב לבר סמכא ואחד ממומחי הכדורגל הגדולים בעולם. בובי רובסון נולד בלונדון ב- 1933. בגיל 17 החל את קריירה הכדורגל שלו בקבוצת פולהאם (Fulham). הוא היה שחקן מרכז שדה מצטיין. ניהול וראיית המשחק היו תחום התמחותו. ב- 1956 הועבר לקבוצת ווסט אלביון ברומיץ' (West Bromwich Albion) שם שיחק שֵש שנים ואח"כ חזר לקבוצת נעוריו פולהאם. בובי רובסון שיחק 15 שנה בליגה הבכירה והשתתף ב- 584 משחקים. הוא הבקיע 133 שערים. לאחר שסיים את הקריירה בפולהאם הצדיע לוֹ המועדון והעניק לו את תפקיד המנהל. ב- 1968 עבר בובי רובסון לעונה אחת לקנדה שם אימן את קבוצת הכדורגל, "גַלֵי הקֶצֶף הלָבָן", של העיר וואנקובר (Vancouver Whitecaps) ב- 1969. הייתה נקודת המפנה שלו כמאמן . בובי רובסון נטל לידיו את מִשרת המאמן של קבוצת איפסוויץ' (Ipswich) ושהה בה שלוש עשרה שנה. הוא הקים דוֹר של שחקנים צעירים. ב- 1978 זכתה איפסוויץ' בגביע האנגלי ובשנת 1981 לקחה את גביע יואפ"א (UEFA Cup). התאחדות הכדורגל האנגלית שמה עליו עין. ב- 1978 מונה בובי רובסון למאמן נבחרת ב' של אנגליה. ארבע שנים אח"כ ב- 1982 מונה למנג'ר נבחרת אנגליה.

טקסט תמונה :  שנת 1960. בובי רובסון חלוץ נבחרת אנגליה (עם הכדור בחולצה הכהה) בצעירותו מול הבלם ג'קי צ'ארלטון. (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התבוננתי עכשיו בפניו היפים של בובי רובסון. הוא היה כבר בן 65 וראשו סַב לגמרי. יש משהו שמעורר הדרת כבוד כלפי הכדורגל האנגלי וגם למצלמות הטלוויזיה של ה- BBC ,ITV, ו- BSKYB, שמכסות ומשדרות אותו. הודיתי לבובי רובסון ויוסל'ה מרימוביץ' (הַאָהוּב) על הביקור ולחצתי בחוֹם לשניהם את היד.

טקסט תמונה : 1970. לפני 43 שנים. יוסל'ה מרימוביץ' (מימין) וחברו הטוב המאמן האנגלי בובי רובסון במגרש האימונים של איפסוויץ' ב- 1970. (התמונה באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הניסוח התיאולוגי של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כי הייתה זאת "יד האלוהים" שכבשה את שערה של אנגליה ב- 22 ביוני 1986 היה מעניין ומחושב. בעל השראה. שתי המילים "יד האלוהים" כללו בתוכן פירוש וויזואלי מובהק של ייסורי ההיסטוריה הארגנטינית : חזון תיאולוגי ומעשה נקמה נגד האימפריה הבריטית בראשות אשת הברזל מרגרט תאצ'ר שכבשה ב- 1982 את איי פוקלנד (מאלווינאס) מידי ארגנטינה והסבה לאומה הארגנטינית אבדות צבאיות כבדות וביזוי והשפלה מדיניים בינלאומיים. דייגו ארמאנדו מאראדונה לא שכח זאת. הוא תיעב את האנגלים והיה אחד מאותם הארגנטינאים שמעולם לא לבש את מדיו של מועדון כדורגל אנגלי כלשהו כפי שעשו בזמנו חבריו לנבחרת ארגנטינה אוֹסְבָאלְדוֹ אָרְדִילֶס וריקארדו וויז'ה.

אינני יודע אם יורם ארבל שמע על ר' משה אבן עזרא (רמב"ע) אבל באותו היום ההוא של 22 ביוני 1986 הוא הגשים באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי באופן מרשים הלכה למעשה את תורת הניסוח והעברת המסרים של ה-רשב"ע: "אִם הָקִיצוּר יָסְפִּיק – הַאֲרִיכוּת שְגִיאָה".

יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל שלנו ובובי רובסון המנוח האנגלי אינם עוד בין החיים.

3. רינה מצליח ו-דנה ווייס.

הריב המילולי וחילופי הטקסטים שהתחוללו אמש ב- "אולפן שישי" (יום שישי – 3 באפריל 2020) של חברת החדשות של ערוץ 12 בין שתי שדרניות הפאנל רינה מצליח לדנה ווייס, וההתקוטטות וההתגוששות הילדותית של שתיהן בנוכחות הגננת שלהן דני קשמרו ולנוכח מאות אלפי צופי טלוויזיה הייתה תמוהה, מביכה, קטנונית, ומבישה. אין זה סוד כי ה- Enviroment ליד המיקרופון ומרקע הטלוויזיה היא סביבה תחרותית עד בלע די ש-רוחשת שפע של קנאה אישית, רווייה ו- גואה על גדותיה מאי הערכה אישית וגם שנאה של W ל-X, ומציפייה של Y למעידתו ונפילתו של Z. לא כולם. של חלק מהם ו-מהן. הקונץ הקטן ומינימום חוכמה וטאקט שנדרש מאנשים בוגרים הוא להסתיר מהציבור את התכונות הקטלניות האלה. שהיתי כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. מעולם לא ראיתי סכסוך מילולי אישי קטנוני ומביך שכזה ברמה של גן ילדים בין שדרני / שדרניות טלוויזיה On Air נוכח פני האומה.

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12. משמאל, רינה מצליח. מימין, אמנון אברמוביץ'. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12. משמאל, פרופסור אייל לשם. מימין, דנה ווייס. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

4. שני עיתונאי ושדרני חברת החדשות החרוצים והמהימנים של ערוץ 12 יואב אבן וערד ניר. השני מלוטש. הראשון קצת מחוספס.

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12. מימין, יואב אבן העיתונאי והשדרן לענייני בריאות. משמאל, ערד ניר העיתונאי, השדרן, ועורך המדור חדשות חוץ. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

5. פרופסור גָבִּי בַּרְבָּש פרשן הבריאות המצוין של חברת החדשות בערוץ 12 בעידן התפרצות מגיפת נגיף הקורונה. הוא האחד שאין בִּלְתּוֹ. פרופסור גָבִּי בַּרְבָּש רב הידע, המאופק, והשקול הופך את אולפן החדשות של ערוץ 12 למרתק (!). 

תוספת טקסט תמונה : יום שני – 6 באפריל 2020. זהו פרופסור גבי ברבש פרשן הבריאות של חברת החדשות בערוץ 12 בעידן התפרצות מגיפת נגיף הקורונה. אישיות נעלה, ממוקדת, מוכשרת, ומאופקת. האחד שאין בִּלְתּוֹ. פרופסור גבי ברבש הוא תגבורת רצינית ו- מבין אלה שמעניקים לחברת החדשות של ערוץ 12 את עוצמתה, יעילותה, איכותה, ואת אמינותה ו-מהימנותה. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

6. נוכחותו של פרופסור רן בליצר באולפן חברת החדשות של ערוץ 12 רק משלימה את פרשנותו של הפרופסור הכוכב גבי ברבש בערוץ 12 שנקלע לאחרונה לבידוד בשל נגיף הקורונה. הוא איננו תחליף לפרופסור גבי ברבש. פרופסור גבי ברבש הוא כוכב טלוויזיה של ממש (!).

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12. זהו פרופסור רן בליצר ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית. נוכחותו מדגישה את חסרונו של הפרופסור הכוכב של ערוץ 12 גבי ברבש שהצטווה להישאר בבידוד מחמת נגיף הקורונה. פרופסור רן בליצר איננו יכול לשמש תחליף לפרשנות הטלוויזיונית של פרופסור גבי ברבש. פרופסור גבי ברבש איש מדע הרפואה הוא כוכב טלוויזיה במלוא מובן המילה, גם בשל הפרשנות הממוקדת והניסוחים הקצרים והברורים שלו המלווים ב- "שקפים". מדובר בלא פחות מ-כוכב טלוויזיה (!). אשנה ואחזור שוב : נולד בתעשיית הטלוויזיה בארץ כוכב חדש בעקבות התפרצות והתפשטות מגיפת נגיף הקורונה, ושמו פרופסור גבי ברבש. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

7. דני קושמרו המגיש והמנחה הראשי של מהדורות החדשות ו-"אולפן שישי" מטעמה של חברת החדשות בערוץ 12 רָחוֹק שנות אור מ-מעמדו ההוא של המגיש והמנחה וולטר קורנקייט (Walter Cronckite) האמריקני איש רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS.

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. דני קושמרו מגיש ומנחה את "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12 (נעדר מכובדות של מוביל ראשי, נגרר ל-עיתים ל-ילדותיות ו-קטנוניות, ואז הוא מאבד את הסמכות שלו). הוא רחוק מההגדרה המגדירה מנהיגות באולפן הטלוויזיה. הוא איננו, The leader of the people. כתביו בחברת החדשות הסמוכים אליו כמו אמנון אברמוביץ', קרן מרציאנו, עמית סגל, רוני דניאל, דפנה ליאל, ניר דבורי, אלעד שמחיוף, ויונה לייבזון מאפילים עליו לגמרי מכל היבט. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

8. צל"ש ל-יגאל מוסקו איש חברת החדשות של ערוץ 12 שידר ב- "אולפן שישי" (שישי – 3 באפריל 2020) כתבה נפלאה ומדהימה ברמת המידע שלה, שנושאה "כשאתם בבית הטבע מתעורר, תיעוד של מסיבת הרחוב של החיות" ובהשתתפות שני הזואולוגים פרופסור יוסי יובל ו-ד"ר מאיה וויינברג מאוניברסיטת תל אביב. במרכז הכתבה המיוחדת והמרתקת הזאת עמד הדיווח של שניהם אודות אגדת יונקי העל העטלפים (!). כבר מזמן לא צפיתי בכתבת טבע כל כך מרתקת ומעניינת שכזאת מאז ימי מוטי קירשנבאום ז"ל. בקשה מערוץ 12 : אנא, שידור חוזר מייד.

9. "ארץ נהדרת" איננה מעניינת אותי. כש- התוכנית הזאת מופיעה על המוניטור שלי אני סוגר ונועל אותו, והולך לקרוא ולעיין בספר התנ"ך.

10. אלעד שמחיוף כתב חברת החדשות של ערוץ 12 באנגליה ויוּנָה לייבזון כתבת חברת החדשות של ערוץ 12 בארה"ב מהווים נכס טלוויזיוני עיתונאי יקר, חשוב, רציני, ורב ערך. מדובר בשני עיתונאים ושדרנים רהוטים ו-פוטוגנים בעלי נוכחות טלוויזיונית לא רק מהימנה אלא גם מאופקת. אני מאמין להם ומארח אותם בשמחה בביתי.

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12. שני העיתונאים – שדרנים אלעד שמחיוף באנגליה ויונה לייבזון בארה"ב מהווים נכס טלוויזיוני מובהק, רב ערך, ו-חשוב של חברת החדשות של ערוץ 12. שניהם רהוטים, מהימנים, ומאופקים (וגם פוטוגנים). (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

11. עמית סגל איש חברת החדשות של ערות 12 הוא ידען, מקושר היטב, ומהיר תגובה.

טקסט תמונה : יום שישי – 3 באפריל 2020. "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 12. עמית סגל מהווה נדבך חשוב ורב ערך של חברת החדשות בערוץ 12. (צילום / סריקה ב-Iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 12).

12. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות שלו עסקן פוליטי דַל ממפלגת "אגודת ישראל" בשם יעקב ליצמן.

מכל עבר וכיוון, גם מתוך שורות הממשלה, נשמעת בימים אלה ביקורת נוקבת וחריפה נגד שר הבריאות יעקב ליצמן אודות כישרונותיו, יכולותיו, ו-תפקודו שמסכן את שלום כל הציבור במדינת ישראל. מצטיירת תמונה מדאיגה בה נדמה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שומר על יעקב ליצמן שר הבריאות הכושל, לצרכיו הפוליטיים העתידיים, וגם למען צורכי המשפט שייערך לו בבוא הזמן בבית הדין בגין האישומים הפליליים החמורים שהגיש נגדו היועץ המשפטי שלו אביחי מנדלבליט בתיקי 1000, 2000, ו-4000. גם מגיפת נגיף הקורונה איננה יכולה להשכיח את העובדה הזאת כי ראש ממשלת ישראל נאשם בפלילים ויידרש להתייצב בפני שופטי ישראל בטרם יגיעו ימי אחרית הימים. לא יהיה כאן שום Happy end, רק סוף מר שידוע מראש.

13. יבורכו עורכי "אולפן שישי" : העורך רון ירון, המפיקה לילך ליכטנברג, הבימאי עופר קרמר וכל עוזריהם הרבים.

סוף הפוסט מס' 870. הועלה לאוויר ביום ראשון – 5 באפריל 2020. כל הזכויות שמורות.