פוסט מס' 1020 הוא המשך בנשימה אחת משותפת, ארוכה, ו-ממושכת של פוסט מס' 1019. יורם ארבל (3). שַדָּר טלוויזיה מוכשר וגם נבון ש-מעד יותר מידי פעמים על מסך הטלוויזיה הישראלית על ערוציה ו-לדורותיה קבל עַם ועולם. לכן, לא יהיה כאן Happy end כי לא יכול להיות כאן Happy end. פוסט מס' 1020 הועלה לאוויר בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב ביום שלישי-28 בספטמבר של שנת 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פורסם בתאריך 28 בספטמבר 2021 מאת יואש אלרואי18 באפריל 2022

פוסט מס' 1020. יורם ארבל (3).

פוסט מס' 1020 הוא המשך בנשימה אחת משותפת, ארוכה, ו-ממושכת של פוסטים מס' 1019 ו-1018. יורם ארבל (3). שַדָּר טלוויזיה מוכשר וגם נָבוֹן ש-מַעַד יותר מידי פעמים על מסך הטלוויזיה הישראלית על ערוציה ו-לדורותיה קבל עַם ועולם. עליבותו והופעתו הכושלת, ה-מַרָה, והמגוחכת כמנהיג ו-שַדָּר מוביל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית -ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 הותירה על דמותו העיתונאית הטלוויזיונית סטיגמות, חולשות, וצלקות חסרות ריפוי. לכן, לא יהיה כאן Happy end מפני שלא יכול להיות כאן Happy end. בתום שידורי מונדיאל ברזיל 14 בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, זיהה מ"מ מנכ"ל רשות השידור דאז יונה וויזנטל את סקנדל "ברזיל 2014" שם איבד יורם ארבל את שארית אמינותו ומהימנותו. יונה וויזנטל לא המתין. הוא הדיח, העיף, וסילק אותו את יורם ארבל מייד ו-ללא כל פשרות משורות השידור הציבורי ועִמוֹ גם את הפרשן שליווה אותו במונדיאל ברזיל 2014, דני נוימן. אישיותו הטלוויזיונית העיתונאית-טלוויזיונית ההיא של יורם ארבל קמלה ונבלה. לא יהיה כאן Happy end מפני שלא יכול להיות כאן Happy end. פוסט מס' 1020 הועלה לאוויר בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב ביום שלישי-28 בספטמבר של שנת 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך.

הערה 4 : הבלוג מוענק לפי שָעָה ב- חִינָם לקוראים.

הערה 5 : כמות המתעניינים, הנכנסים, והקוראים את הבלוג yoashtvblog.co.il שנוסד והוקם על ידי בקיץ 2012, נעה סביב יותר מ-מיליון.

————————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 1020 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 ב- חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

————————————————————————————————————

פוסט מס' 1020.

פוסט מס' 1020 הוא המשך בנשימה אחת משותפת, ארוכה, וממושכת של פוסט מס' 1019 ופוסט מס' 1018. יורם ארבל (3). שַדָּר טלוויזיה מוכשר וגם נָבוֹן ש-מַעַד יותר מידי פעמים על מסך הטלוויזיה הישראלית לדורותיה קבל עם ועולם. פוסט 1020 הועלה לאוויר ביום שלישי ב-חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב ב-28 בספטמבר 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הערה: ראה המשך יורם ארבל (4) בפוסט הבא שלאחריו מס' 1021.

פרפרת 1 : פגישתה של רינה מצליח ושיחתה עם הזמר הנפלא והיוצר המוסיקאלי שלום חנוך במסגרת כתבתה ששודרה אמש (יום שני – 27 בספטמבר 2021) במסגרת חדשות ערוץ 12 הייתה מרגשת, נפלאה, ומרוממת נפש (!). שלום חנוך הוא הרבה יותר מזמר מוכשר ו-אישיות מוסיקלית פורה רחבת אופקים. הוא אדם יישר דרך ו-כן שניחן באישיות נהדרת. אנוכי רוחש כלפיו הערכה רבה כבן אנוש וגם הערכה מוסיקלית רבה. שלום חנוך הוא בפירוש אחד האנשים שהופך אותי לאדם מאושר יותר. אנוכי בטוח שגם הרבה אנשים נוספים.

פרפרת 2. : נאומו הקטנוני של ראש הממשלה נפתלי בנט בניו יורק ב- או"ם ובו הטלת דופי וספק בפרופסורים ודוקטורים בישראל ובאנשי משרד הבריאות הנלחמים כבר שנתיים ימים ללא ליאות במגיפת הקורונה המסוכנת והקטלנית ראוי לכל גינוי. מרכיבי הזמן הקרוב והציבור הישראלי יעשו עמו חשבון נוקב (!).

יורם ארבל (3) שַדָּר טלוויזיה נָבוֹן ורב מוניטין ו- ניסיון בתחום שידורי הכדורגל וגם רב אמן בניסוח טלוויזיוני חסכוני במילים אבל מדויק, דווקא הוא בעל קול הבריטון הבלתי נשכח שלו הוּדַח, הוּעָף, וסוּלָק בתקופות זמן שונות בקריירה שלו מ-שוּרוֹת ערוץ הספורט בכבלים, וגם מ-שוּרוֹת ערוץ 2 / ערוץ 10 ז"ל ההוא, וגם מ-שוּרוֹת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (בתום מבצע שידורי מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 בשעה ששימש שַדָּר ראשי ו-מוֹבִיל ולצִדוֹ פַּרְשָן הָנֵפֶל שלו דאז דני נוימן). האם היה מדובר רק בצירוף מקרים משולש ויָד הגוֹרָל בלבד ? ו/או שֶמָא היה זה בסופו של דָבָר הליך תקשורתי -טלוויזיוני אישיותי מובנה רב שנים ו-בלתי נמנע של שַדָּר מוֹבִיל שאיננו עיתונאי ? שַדָּר מוֹבִיל אומנם אך כזה ש-רווי באוסף של שגיאות וטעויות קרדינאליות גסות שלו שחוזרות על עצמן שוב ושוב, הבנה לקויה של חומר השידור, התמצאות מוגבלת, ואי זיהוי של גיבורי העלילה לרבות החלפת שמות, לאורכן של שנים בעת שידורים ישירים של אירועי כדורגל בארץ ו-בינלאומיים בכירים ו-בחירים נוכח פני הָאוּמָה שאליה הוא פּוֹנֶה ומשדֵר ! כל אָסופות שגיאותיו וטָעוּיוֹתָּיו של יורם ארבל (כמו גם הצלחותיו ושגשוגיו) לאורכן של השנים הרבות, מוקלטות ושמורות בארכיון תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11 + ארכיון ערוץ הספורט בכבלים + ערוץ 2 המסחרי. פוסט מס' 1020. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

מוּסָר אישי, דוגמא אישית, כנות, נאמנות ודרך ארץ כלפי המיקרופון הטלוויזיוני ומול חבריך בעת ביצוע המשימה. זאת לא ביקורת טלוויזיה, זה כתב קטגוריה. אם מר רוני קוּבַּן המשדר את תוכנית הראיונות ו-המפגשים העיתונאיים שלו שהוא מנהל עם אישים בעלי מוניטין (המפגשים האלה משודרים בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11") היה עיתונאי אמין ומהימן וגם בעל ידע והיה מגיע מוכן למפגש ולריאיון הטלוויזיוני שלו עם מר יורם ארבל, הוא היה פותח את הריאיון בן חצי שעה שערך עם האיש הניצב מולו בשאלת טריוויה, כלהלן: "OK יורם ארבל, זה נכון שהכרזת למיקרופון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ב-22 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 1986 בעמדת השידור שלכם באצטדיון ה-"אצטקה" במכסיקו סיטי בדקה ה-51 של המשחק ארגנטינה-אנגליה בשלב 1/4 הגמר של המפעל לאחר שקפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה הכניע את השוער האנגלי פיטר שילטון, קבע 0:1 (הבקיע את השער בידו), טקסט אבחון נהדר שלך בתום שלושה Replays של הטלוויזיה המכסיקנית' ו-הבעת ושידרת אותו לצופי הטלוויזיה בארץ באמצעות סלוגן מדויק, צודק, נכון, וחסכוני בן תריסר מילים בלבד, כלהלן: "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון (!)". זה נכון גם שביום ראשון-19 במארס 1989 זעקת בזעף והטפת מוסר לחומת הכדורגל הישראלית באמצעות המיקרופון של הטלוויזיה הישראלי הציבורית בעמדת השידור שלכם באצטדיון רמת גן בדקה ה-71 בעת ההתמודדות ישראל נגד אוסטרליה בקדם מונדיאל איטליה 1990, וכה אמרת והדגשת זאת פעמיים לאחר שהאוסטראלי צ'ארלי יאנקוס הכניע את השוער הישראלי בוני גינזבורג בבעיטה חופשית מטווח של 28 מ', ו-כה שחת כלהלן למיקרופון: "זה מה שאמרתי לכם…זה מה שאמרתי לכם…ככה לא בונים חומה…ככה לא בונים חומה…". OK בסדר. אבל אם ככה מר יורם ארבל, אם אתה כזה באמת שַדָּר כדורגל מחונן ו-רב אמן בניסוח מדויק וחסכוני בטלוויזיה אז תשיב בבקשה לשאלתי ותאמר ותסביר לי איך אירע ו-כיצד קרה ש-כמה רשתות טלוויזיה בארץ ביניהן הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 ו-ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הדיחו, זרקו, והעיפו אותך משורותיהן כל אחד בשעתה ובהזדמנות ובשעה הכשירה שנקרתה ו-נראתה לה, ללא כל התלבטות, זאת אחר זאת אחר זאת…??? אבל רוני קובאן איננו עיתונאי. הוא אומנם מודה במהלך הריאיון שאין לו כל הבנה במשחק הכדורגל אבל זה לא שייך. אין צורך להבין בכדורגל כדי לראיין שַדָּר טלוויזיה מחונן בעל קול באריטון נפלא, רהוט, וברור אולם פּוֹשֵט רֶגֶל בדמותו של יורם ארבל. צריך לדעת ו-להבין בעיתונאות טלוויזיונית וב-ביזנס הזה שנקרא תעשיית הטלוויזיה באשר היא (!). טעויותיו הטלוויזיוניות הגסות של יורם ארבל בעת שידורים ישירים של אירועי ספורט בינלאומיים בכירים ובחירים לאורך הקריירה הארוכה שלו איננו דבר מקובל. וודאי לא מצדו של שדר מוביל ובכיר ברמתו. מעולם לא שמעתי את שני שדרי הכדורגל המפורסמים ורבי המוניטין ההם של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטי ה-BBC קנת' וולסטנהולם (Keneth Wholestenholm) ז"ל ודייוויד קולמאן (David Colemanׂ) ז"ל טועים ושוגים בקריירה הארוכה, הממושכת, ו-המשגשגת של שניהם כפי שקרה פעמים כל כך תכופות וחמורות ליורם ארבל בקריירה הטלוויזיונית שלו ארוכת השנים. רוני קובן הוא לא רק עיתונאי חובבן וכושל שלא דיווח ולא סיפר את האמת לציבור, אלא אחד שלא הכין את שיעורי הבית שלו בטרם שיחתו עם יורם ארבל. כתב כושל שאיננו בקי בחומר שבו הוא עוסק. יורם ארבל חמק באלגנטיות מ-"חבל התלייה" הטלוויזיוני בסיועו הישיר של בר שיחו והמראיין שלו מר רוני קובן שהפך להיות מגוחך. מדובר בעובדות מצערות ובסיפור עצובים שאינם מובנים די צורכם שמשתרעים על פני קריירה טלוויזיונית ארוכת שנים וחושפים כיצד שדר בכיר כל כך מנוסה בשם יורם ארבל שפרח ושגשג, נתקל ו-נופל לפתע שוב ושוב ל-אין סוף מלכודות שונות כאלה ואחרות בתחום תעשיית הטלוויזיה, ולא נחלץ מהן. לא באתי לפגוע ביורם ארבל. באתי לדווח אמת. פוסט מס' 1020. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021, בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט מס' 1020.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נערך, ונכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא לצורך פרסום אישי.

————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 1020 : הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 ב-חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 1020. פוסט מס' 1020 מהווה את פֶּלַח ב' המכיל את חלקים 6, 7, 8, 9, ו-10 ש-מרכיבים ומשלימים את מחקר וכתיבת הפקת חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית בציבורית את שידורי מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 על ידי. פוסט מס' 1020 הוא המשך של פוסט מס' 1019 פֶּלַח טלוויזיוני א' המסקר מההיבט הטלוויזיוני את הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 לפני 35 שנים כאמור ע"י חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא.

הערה: הפוסט הקודם מס' 1019 פֶּלַח א' כולל את חמשת החלקים הראשונים של מחקר וכתיבת שידורי הטלוויזיה הישראלית את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 על ידי 1, 2, 3, 4, ו-5. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 1020 הועלה לאוויר ביום שלישי-28 בספטמבר 2021 בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. לא במאגרי ידע פרטיים ו/או מסחריים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————————

פוסט מס' 1020. פוסט מס' 1020 פלח ב'. פלח ב' מורכב מחלקים 6, 7, 8, 9, ו-10 ש-דנים במבצע הפקת חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך 35 ימים את שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. פוסט מס' 1020 פלח ב' על חמשת חלקיו הוא המשך של פוסט מס' 1019 פלח א' שאף הוא דן ועוסק במונדיאל מכסיקן 1986 ו-מורכב מחלקים 1, 2, 3, 4, ו- 5. פוסט מס' 1020 הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 , חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

———————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שראש הממשלה אריאל שרון מינה ב- 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 1020. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

כישרון הניסוח בשידור הישיר בטלוויזיה של אירועי ספורט. נסים קיוויתי (בן 95, היום) ויורם ארבל (בן 80, היום) שניהם יבד"ל, ומאיר איינשטיין ז"ל היו בימים ההם לפני שנות דוֹר שלושה Grand Masters בלתי נשכחים ששידרו את אירועי הספורט מרובי תחומים וגוונים בארץ ומכל רחבי העולם, ושאותם העברנו בשידורים ישירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ב-ערוץ 1 ההוא. המיקרופון הטלוויזיוני היה בפירוש יְדִידָם הקרוב של השלושה האלה. הימים ההם חלפו לבלי שוב.

נסים קיוויתי שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולימפיאדת מונטריאול 1976 : נִסִים קִיוִויתִּי (בן 94, היום) הטיל את צִלוֹ בטלוויזיה הישראלית הציבורית על מיקרופון ה-א"ק והשחייה במשך תקופה של חמש אולימפיאדות רצופות : מינכן 1972, מונטריאול 1976, מוסקבה 1980, לוס אנג'לס 1984, וסיאול 1988. לא היה עוד אחד כמותו. כשנסים קיוויתי היה בשטח איש לא העז להתקרב לסביבתו. אפילו לא להתגנב. נסים קיוויתי היה כמו יוֹרָם אָרְבֶּל : רב אמן בניסוח בשידור ישיר. זאת ההגדרה המדויקת. השידור הישיר Play by play של אירועי הספורט והחדשות ב- Media הטלוויזיונית הוא המבחן העליון של השַדָּר. מעטים מצליחים בו. זאת הסיבה שהטובים באמת בשני התחומים האלה, ספורים. אפשר למנות אותם על אצבעות יד אחת. על החבורה המצליחנית המצומצמת הזאת של שדרי הטלוויזיה הכישרוניים ובעלי היכולת נמנה נסים קיוויתי (בן 95, היום). נסים קיוויתי הוא לבטח גדול שדרי ה-א"ק והשחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים ואחד הטובים בתבל בתחום. רב אומן בבניית הדרמה בשידור ישיר על כל מרכיביה ובעל כושר ביטוי עילאי ובמידה רבה גם נדיר. אחד משיאיו הטלוויזיוניים של נסים קיוויתי היה השידור הישיר שלו באולימפיאדת מונטריאול 1976 את ריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים בהשתתפות הרץ הפיני המהולל לָאסֶה וִוירֶן (Lasse Viren). ה- Host broadcaster ומפיק ו-ספק סיגנל השידור הבינלאומי באולימפיאדת מונטריאול 1976 הייתה קבוצת השידור המבצעית אד הוק ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization) מ-יסודה של הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC. ריצת הגמר ל- 5000 מ' באולימפיאדת מונטריאול 76' הייתה כמו בכל אולימפיאדה אירוע מרתק וסוער מאוד וגם אחת הריצות המלהיבות ביותר בלוח תחרויות ה-א"ק ואחד ממוקדי שידורי הטלוויזיה במשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976. האִצטדיון האולימפי במונטריאול היה גַדוּש מפֶּה לפֶה. דחוס עד אפס מקום. 80000 (שמונים אלף) אלף צופים כיסו כל פיסת שטח ביציעים והמתינו בכיליון עיניים ליריית הזינוק. הייתי נוֹכֵח שָם בשליחותו של ראש צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחקים האולימפיים של מונטריאול 76', אלכס גלעדי במסגרת תפקידי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שימשתי עוזר שדר של נסים קיוויתי. מֵאות מיליונים ישבו דרוכים מול מסכי הטלוויזיה ברחבי תבל. שידורי ה-א"ק והריצות על המסלול הן לֵב התחרויות האולימפיות. גם נסים קיוויתי ישב דרוך במרכזה של עמדת השידור שלנו חבוש באוזניות כשהוא מכוון את המיקרופון של ה- Headset למרחק האופטימאלי הדרוש מ-פיו. היו ל-לָאסֶה וִוירֶן שלושה יריבים קשים בריצה הזאת. שניים מניו זילנד רודני "רוד" דיקסון (Rodney Dixon) ודיק קווקס (Dick Quax), ואחד מ-גרמניה קלאוס פיטר הילדנבראנד (Klaus Peter Hildenbrand). הוא לאסה ווירן לא הצליח לברוח מהם. לא עלה בידיו לנַעֵר אותם מעליו. הם לא אפשרו לו לעשות זאת. חבורת הרצים נותרה צפופה. לקראת סיומה התפתחה ריצה דרמטית ו-אפופת מתח מאין כמותו. נסים קיוויתי שידֵר אותה בצורה נפלאה שאין טובה ממנה (!). זה היה שידור טלוויזיה ישיר Play by play בלתי נשכח המעביר רֶטֶט וצמרמורת בגופו של כל חובב א"ק עד עצם היום הזה. האִצטדיון האולימפי במונטריאול געש. היה שם רעש נוראי. 80000 (שמונים אֶלֶף) הצופים יצאו מדעתם נוכח הדרמה מורטת עצבים שנגלתה על המסלול. 300 מ' לפני הסוף פתח לָאסֶה וִוירֶן "בפיניש" המפורסם שלו אך זה לא היה עדיין פער המבטיח מדליית זהב. חבורת הרצים דלקה בעקבותיו. הוא לא ניתק מהם. לאסה ווירן לא הצליח לנַעֵר אותם. נצמדו אליו שני הניו – זילנדיים במדים השחורים המסורתיים של ארצם דִיק קְווֹאקְס (Dick Quax) ורוֹד דִיקְסוֹן (Rod Dixson), וגם הרָץ הגרמני קְלָאוּס הִילְדֶנְבְּרָנְד (Klaus Hildenbrand). ב-יְשוֹרֶת האחרונה כ- 80 מ' מקו הסיום, הוביל לָאסֶה וִוירֶן בסנטימטרים. לרגע נדמה היה שהנֵה הוא יִישָבֵר ולא יזכה בבכורה. אלו הן השניות המכריעות בהתמודדות הספורטיבית המבליטות את תכונותיו הגופניות והנפשיות של המנצח ואת יכולת הדבקות שֶלוֹ במשימה. כל החבורה המובילה הייתה כבר עייפה מאוד. לא נותר בהם כוח. הם רצו על מכמני האנרגיה האחרונים של גופם. גם האתלט הפיני המחונן היה לבטח לֵאֶה אך לָאסֶה וִוירֶן קורץ מגזע של מנצחים. הוא לא וויתר וחצה ראשון בשארית כוחותיו את קו הסיום כשקבע זמן של 13:24.76 דקות. לאסה וִוירֶן הקדים את דִיק קְווּאֶקְס ב- 40 מאיות השנייה. בתרגום מתמטי של זמן למרחק מדובר בטווח ממוצע של 65 ס"מ בלבד. תוצאתו של דִיק קוואֶקְס הייתה 13:25.16 דקות והוא הקדים את קְלָאוּס – פִּיטֶר הִילְדֶנְבְּרָאנְד ב- 22 מאיות השנייה ולקח את מדליית הכסף. קְלָאוּס – פיטר הִילְדֶנְבְּרָאנְד התמוטט על קו הגמר אך זכה בתהילה בזמן של 13:25.38 דקות שהקנתה לו מדליית הארד. רוֹד דִיקְסוֹן סיים רביעי בזמן של 13:25.50 דקות. פחות משנייה אחת חצצה בין המקום הראשון ומדליית הזהב לבין המקום הרביעי. זה היה סיום דרמטי לריצה מדהימה ושידור ישיר נפלא בטלוויזיה הישראלית הציבורית של נסים קיוויתי בשעה שהזוכה במדליית הארד האולימפית קלאוס הילדנבראנד שָכוּב וּמְמוּטַט על קו הגמר. איכות ריצת הגמר ההיא ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת מונטריאול 1976 וטיב התיאור ו-כישרון השידור הישיר הטלוויזיוני ההוא ע"י נסים קיוויתי לא יישכחו לעולם.

בימאי ניידת השידור של רשת הטלוויזיה הקנדית הממלכתית CBC, הִיתֵּל לרגע בשַדָּרִים בעיצומה של הדרמה, והפתיע גם את נסים קיוויתי שלנו. הוא הסיט את המצלמות המתעדות את המאבק שהתחולל על קו הסיום שם היה שרוע עדיין קְלָאוּס פיטר הִילְדֶנְבְּרָאנְד על המסלול מְעוּלָף וחסר נשימה, וניתב אותן לעברו של לָאסֶה וִוירֶן המנצח הצוהל המתרחק לאיטו ממוקד הדרמה כשהוא מקיף בריצה קלילה את האִצטדיון, ומנופף בידיו הגרומות לקהל המריע. נסים קיוויתי שַדָּר עטור מוניטין, שעיניו התרוצצו ללא הפסק בין מוניטור הטלוויזיה המוצב בעמדת השידור שלנו, לבין הנעשה על המסלול באִצטדיון, היה מוכן ו-עֵרָנִי ולא התבלבל. הוא העניק בסמכותיות חותמת היסטורית לתמונת הטלוויזיה שנגלתה לפתע על המסך, במוקדה נראה לָאסֶה וִוירֶן המאושר עטוף קהל (באמצעות אפקט טכני), וכך שידר למיקרופון את הטקסט הבלתי נשכח ההוא, ההוא לפני 44 שנים, כלהלן : "…מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה, זהו לָאסֶה וִוירֶן מפינלנד, הוא גדול יותר מאֶמיל זָטוֹפֶּק הוא גדול יותר מפָּאבוֹ נוּרְמִי, הוא גדול הרצים של הריצות הארוכות בהיסטוריה…". הטקסט ההוא של נסים קיוויתי חרוּת לעַד בהיסטוריה הטלוויזיונית של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ושמור בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מונטריאול 1976. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 45 שנים. זהו התיעוד של הסיום הבלתי נשכח של ריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים. אחת הדרמות הגדולות ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים לדורותיהם. "…מי מסתכל בנופלים כשמנצח מופיע במרכז התמונה…", זעק נסים קיוויתי למיקרופון הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המנצח לאסה ווירן מפינלנד (מס' גופייה 301) מקדים בפחות ממטר את דיק קואקס הניו-זילנדי (מס' גופייה 691), ואת קלאוס-פיטר הילדנבראנד הגרמני שזרק את עצמו אל קו הסיום, התמוטט, ונפל אולם זכה במדליית הארד. הקיצוני משמאל הוא רוד דיקסון (מס' גופייה 689) אף הוא מניו-זילנד הגיע למקום הרביעי, ברנדן פוסטר מאנגליה (שני משמאל בין רוד דיקסון לדיק קואקס) היה חמישי, רביעי משמאל הוא האנגלי יאן סטיוארט שסיים שביעי, ראשון מימין מספר גופיה 96 הוא ווילי פולאוניס מבלגיה שהיה שישי בריצה הזאת. הטלוויזיה הישראלית הציבורית החזיקה באופן בלעדי בזכויות השידורים של המשחקים האולימפיים שנערכו ב-מונטריאול 1976. (באדיבות CBC קנדה ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 19 במארס 1989 באצטדיון רמת גן : יורם ארבל נזף פעמיים בעת שידור ישיר בשחקני נבחרת ישראל בכדורגל במשחקם נגד אוסטרליה ביום ראשון בערב – 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג בעת שידור ישיר, משהכריז : "ככה לא בונים חומה" והחריף את הטון בפעם השנייה, "זה מה שאמרתי לכם ככה לא בונים חומה". ההכרזה באה לאחר שהשוער הישראלי החלש בוני גינזבורג ספג שער בשל שיקול דעת מוטעה כפול שלו (בחר להתייצב על קו שערו סמוך לקורה הימנית שלו ובנה חומה רשלנית) מבעיטה חופשית מטווח של 28 מטרים של האוסטרלי צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס, וחרת את שמו באותיות זהב בהיסטוריה של תעשיית הטלוויזיה בארץ.

נסים קיוויתי שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית באליפות אירופה ב- א"ק שנערכה בסתיו 1971 בהלסינקי בירת פינלנד : נסים קיוויתי נשלח באוקטובר 1971 ע"י מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה דן שילון וסגנו אלכס גלעדי להלסינקי בירת פינלנד כדי לשדר את אליפות אירופה ההיא ב-א"ק ששימשה מבחן כוחות לקראת אולימפיאדת מינכן 1972 (טקס הפתיחה נערך ב- 26 באוגוסט 1972). ריצת 10000 מ' ההיא הייתה מרתקת מאין כמותה. הרץ הפיני יוּהָא וָואטָאיְינֶן ניהל ב- 300 המטרים האחרונים מאבק צמוד ושווה כוחות נגד הרץ המזרח גרמני יוּרְגֶן הָאסֶה. זאת הייתה מלחמת התשה כששני הרצים עייפים מאוד ורצים על יתרות האנרגיה האחרונות שלהם. יוהא וואטאיינן חצה ראשון את קו הגמר אך הוא לא נעצר כדי לשאוף חמצן בנחת ולהתאושש כמו יריבו יורגן האסה שכמעט התעלף בסיום. במפתיע המשיך יוהא וואטאיינן לחגוג בריצה מהירה ורעננה את הקפת הניצחון שלו, כשהוא מנופף בידו ל- 60000 (שישים אלף) צופים פיניים שהתקבצו באצטדיון האולימפי והריעו לו עוד ועוד ועוד. זה היה מראה יוצא דופן. נסים קיוויתי (היה אז כתב העיתון "ידיעות אחרונות" ו-במקביל שימש שַדָּר Freelancer של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ונשלח מלונדון לאצטדיון האולימפי בהלסינקי ע"י דן שילון ואלכס גלעדי) שידר ישיר אז למיקרופון כלהלן : "מהיכן נותר ליוהא וואטאיינן כוח…?", והשיב מייד בעצמו לשאלתו הרטורית בטקסט חסכוני : "למנצחים יש תמיד כוח – המפסידים הם העייפים (!)". איזה יופי של Punch line, איזה יופי של משפט מחץ, איזו פינאלה נהדרת של שידור ישיר מהימן ו- רָב הָדָר של נסים קיוויתי, וצריך לזכור שהוא אמר זאת בעת שידור ישיר. זה היה נסים קיוויתי. שַדָּר טלוויזיה ענק ודָגוּל (!).

אשנה ואומר שוב : נסים קיוויתי היווה ביכולתו, כישרונו, ואישיותו הייחודיים דמות עיתונאית – טלוויזיונית מיטבית בלתי נשכחת לדורות (!). אין ספק בכלל שהוא היה שַדָּר הָדֶגֶל שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולימפיאדת מונטריאול 1976. לא היה עוד אחד כמוהו בימים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא באצטדיוני ה- א"ק האולימפיים ולא בבריכות השחייה האולימפיות. הוא היה Unique (!). לא היה לו מחליף ולא תחליף. הוא ניצב בדרגה אחת שלימה מעל כולם. יש לי חשק לחזור שוב לסצנה ההיא של התיאור שלו את ריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת מונטריאול 1976.

נִסִים קִיוִויתִּי (בן 95, היום) הטיל את צִלוֹ הענק בטלוויזיה הישראלית הציבורית על מיקרופון ה-א"ק והשחייה במשך חמש אולימפיאדות רצופות : מינכן 1972, מונטריאול 1976, מוסקבה 1980, לוס אנג'לס 1984, וסיאול 1988. לא היה עוד אחד כמותו. כשנסים קיוויתי היה בשטח איש לא העז להתקרב לסביבתו. אפילו לא להתגנב. נסים קיוויתי היה כמו יוֹרָם אָרְבֶּל : רב אמן בניסוח בשידור ישיר. זאת ההגדרה המדויקת. הוא העפיל לאחד משיאיו הטלוויזיוניים בעת השידור הישיר שלו מעמדת שידור באצטדיון האולימפי במונטריאול 1976 (ישבתי לידו בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי במונטריאול 1976, ושימשתי עוזר שדר שלו) את ריצת הגמר הדרמטית ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת מונטריאול 1976. הפיני לָאסֶה וִוירֶן זכה במדליית הזהב (13:24.76 דקות) והקדים ב- 40 מאיות השנייה את הזוכה במדליית הכסף דִיק קְווקְס מניו זילנד (13:25.16 דקות). דיק קווקס חצה את קו הסיום ב-יתרון של 22 מאיות השנייה לפני הגרמני קְלָאוּס הִילְדֶנְבְּרָאנְד שקבע תוצאה של 13:25.38 דקות וזכה במדליית הַאָרָד. קְלָאוּס הִילְדֶנְבְּרָאנְד התמוטט על קו הסיום וזכה בתהילת מדליית הארד. הוא הצליח להקדים ב- 12 מאיות השנייה את הרביעי רוֹד דִיקְסוֹן אף הוא מניו זילנד שעצר את השעון על 13:25.50 דקות. זה היה חיזיון אגדתי על המסלול ומבחן כוחות על אנושי בין בני אנוש, שכל אחד מהם רצה לכבוש לעצמו מדליה אולימפית. נסים קיוויתי הגיע באותו הרגע הדרמטי ההוא לאחד משיאיו כשדר טלוויזיה. לרוע מזלם של כל שדרי הא"ק באצטדיון האולימפי המרכזי במונטריאול 1976, הבימאי הקָנָדִי של קבוצת ORTO הקנדית (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organizatio) התנתק לפתע מקו הסיום שָם אירעה הדרמה הגדולה ובמוקד שלה היה אותו הרץ הגרמני קְלָאוּס פיטר הִילְדֶנְבְּרָאנְד שָרוּעַ על המסלול מְעוּלָף מהמאמץ העצום, והחליט לעקוב עם המצלמות שלו אחר המנצח לָאסֶה וִוירֶן (זוכה במדליית הזהב) הַצוֹהֵל שהחל כבר בהקפת הניצחון. נסים קיוויתי לא התבלבל, התעשת וטבע את הסלוגן הטלוויזיוני הממוקד הבלתי נשכח שלו בעת אותו השידור הישיר ההוא לפני 44 שנים, כששידר ישיר כלהלן : "…מי מסתכל בנופלים כשהמנצח מופיע במרכז התמונה…זהו לאסה ווירן מפינלנד…הוא גדול יותר יותר מאמיל זטופק…הוא גדול יותר מפאבו נורמי…". פנטסטי. דמיוני ואולי אפילו גאוני, מפני שזה נאמר בשידור ישיר כש-הבימאי הקנדי של קבוצת הטלוויזיה הקנדית ORTO חותך ממצלמה למצלמה כהרף עין ומבלי ליידע את השדרים. נסים קיוויתי היה שדר א"ק ושחייה בטלוויזיה בסטנדרט בינלאומי גבוה ביותר (!). חטיבת הספורט ובראשה אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה בת מזל משרכשה את שירותיו של נסים קיוויתי כעיתונאי ושדר מוביל בשורותיה. לא היה עוד אחד כמותו בתחומי השידור המדוברים ההם בטלוויזיה, אתלטיקה קלה ו-שחייה.

מנהלי חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון אלכס גלעדי והשַדָּר נסים קיוויתי בתריסר השנים שחצצו בין 1968 ל-1980.

בשעה שדָן שִילוֹן החל במאמציו בסופה של 1968 וראשית 1969 להפיק ולשַדֵּר את התוכנית "מבט ספורט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה בתנאים לא תנאים (ואלכס גלעדי לצִדוֹ) אזי המפיק אֶד שֶרִיק (Ed Scherick) ורוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) שני אנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC , שידרו כבר במשך שמונה שנים את מגזין הספורט השבועי רָב המוניטין של הרשת , "Wide World of Sports", בהגשתו והנחייתו של השַדָּר המיתולוגי המנוח גִ'ים מֵקָאיי (Jim Mckay) וגם עשו זאת היטב. הצופים הרבים שלה בארה"ב (וגם ברחבי העולם) זוכרים היטב את הפתיחה המיוחדת והארוכה (דקה וארבעים שניות) של התוכנית רבת המוניטין ההיא ש-לוּוְתה באות מוסיקלי דרמטי בעל השראה ובמוצא שפתיים אדיטוריאלי של הקריין ג'ים מקאיי בעל קול הבס – בריטון שהכריז על אופייה ומהותה במשפט אחד ידוע ומפורסם אמריקני ובינלאומי שאנשי הדור שלי לא ישכחו, "…The Thrill of Victory and The Agony of Defeat…". אין איש מדוֹר הטלוויזיה שלנו שלא גדל על האמירה הטלוויזיונית הנחרצת הזאת של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. "…שמחת הניצחון וייסורי התבוסה…", הפכה לסלוגן מפורסם ונפוץ ביותר בשידורי הספורט בתעדיית טלוויזיה בכל רחבי תבל. ביטוי מלא השראה שכבשה את לִיבֵּנוּ ממש כמו הסיסמא האולימפית, "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שידרה באותם הימים את תוכנית הספורט השבועית שלה, "SPORTS WORLD", ורשת הטלוויזיה האמריקנית CBS הציגה את פאר יצירתה הטלוויזיונית שזכורה לרבים, הלא היא תוכנית הספורט היפהפייה שלה, שהייתה קרויה, "SPORTS SPECTACULAR". דן שילון ואלכס גלעדי התגאו ב- 1972 ביצירה שלהם, ב- "מבט ספורט". תוכנית הספורט של רון ארלדג' הייתה הפופולארית ביותר בארה"ב. ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "למילים יש וויזואליה משלהן" במסגרת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים והקרויה בשמה הכולל, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

אך מדוע להרחיק לכת לארה"ב. גם ה- BBC רשת הטלוויזיה הציבורית באנגליה משאת נפשם של כל מנכ"ל רשות שידור ומנהל טלוויזיה בישראל באשר הוא, טיפחה ללא ליאות את שידורי הספורט שלה כנדבך מרכזי בלוח השידורים. מנהל חטיבת הספורט של ה- BBC בראיין קואוגיל (Brian Cowgill) שידר ישיר מאולימפיאדת מינכן 1972 כמות ענקית של 150 שעות שידור . בראיין קואוגיל שיתף פעולה בהפקת השידורים הישירים עם רון ארלדג' מפני ששתי הרשתות הביאו מצלמות משלהם מחוברות ל- Microwave בנפרד ולא הסתפקו בסיגנל הטלוויזיה שהפיקה קבוצת DOZ (ראשי תיבות של Deusche Olympic Zentrum) מי ששימשה ה- Host broadcaster הגרמני. ה- BBC בעל מסורת ומורשת טלוויזיה ארוכה מאז שנות ה- 30 של המאה שעברה, שידר ישיר תחרויות ספורט ברשת שלו כבר משנת 1937. לשידורי הטלוויזיה הישירים של הרשת הבריטית בתחומי הכדורגל, הטניס, מרוצי הסוסים, הקריקט, והא"ק יצא שֵם דבר באירופה ובעולם כולו. תוכנית הספורט רבת המוניטין והרב גונית ה- "GRANDSTAND" הפכה לספינת הדגל של ה- BBC כבר ברגע השקתה ב- 1958. כמותה גם תוכנית הכדורגל "MATCH OF THE DAY" של הטלוויזיה הציבורית הבריטית שעלתה ל- "אוויר" ב- 1964. יתירה מזאת, ה- BBC היה מודל ומופת של לחיקוי עבור רשות השידור הישראלית בגלל יכולותיו המקצועיות הגבוהות וגם מפני שנגמל מזה שנים רבות מכל מחויבות למִמסד הפוליטי הבריטי שהקים אותו. הטלוויזיה הישראלית הציבורית רכשה משחר ימיה את סדרות הדרמה המעולות של ה- BBC לשידור בארץ. כיצד ניתן לשכוח את הסדרה האיכותית הראשונה בת עשרות הפרקים "ההגדה לבית פורסייט" (The Forsyte Saga) שנקנתה בפרוטות מ- BBC ב- 1970 ע"י המשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז נתן שחם ז"ל (חבר קיבוץ בית אלפא), והצמידה למרקע מדינה שלמה. נתן שחם ז"ל חבר קיבוץ בית אלפא (נולד ב- 1925 בתל אביב ומת ב- 2018. נתן שחם הוא בנו של הסופר אליעזר שטיינמן) סיפר לי את המידע הזה בגאווה רבה. הוא היה ממש גאה בהישגו הטלוויזיוני הזה. ה- BBC היה אנוס להצטיינות ומְצוֶוה ליצור רמת שידור עַל למען ציבור משלם האגרה שצפה בו אך לא היה לו כל מחויבות עבור הפוליטיקאים. צריך לקרוא את דו"ח הטלוויזיה שהכין הְיוּ גְרִין (Hugh Greene) מנכ"ל ה- BBC בשנים 1969 – 1960 אודות מצבה העגום של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, כשביקר בישראל בקיץ 1973 על פי הזמנת שַר החינוך והתרבות דאז יגאל אלון. דו"ח היוּ גְְרִִין מצביע על ההבדל העצום בין שתי הרשתות הציבוריות האנגלית והישראלית, לטובת ה- BBC.

טקסט תמונה : 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 51 שנים. זהו דן שילון מייסד מחלקת הספורט הטלוויזיה הישראלית הציבורית באחד השידורים הראשונים שלוֹ באולפן "מבט ספורט" בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. איש טלוויזיה ותקשורת מחונן ורב יכולות בכל תחומי תעשיית הטלוויזיה. משכמו ומעלה. (באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מבחן השידור המורכב הראשון של הטלוויזיה הישראלית בת הארבע שנים היה טמון בתכנון והפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מינכן 1972. זה היה אמור להיות ניסוי כֵּנֶה של התמודדות מקצועית רב גונית בהיקף גדול בשלושה תחומים או היבטים של תעשיית הטלוויזיה. תפעול טכנולוגי, הפקה ולוגיסטיקה, התאמת כוח אדם למשימות השידור , ועריכת השידור. הנהלת רשות השידור גילתה מוטיבציה דלה והטילה את המשימה הכבדה על צוות שידור מזערי. היא שלחה לאולימפיאדת מינכן 72' ארבעה אנשים בלבד לצורך סיקור המשחקים : דן שילון, אלכס גִלעדי, נסים קיוויתי, והבימאית וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל. וַרְדִינָה אֶרֶז הייתה "בימאית הבית" של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז הצטרפה לצוות ההקמה של פרופסור אליהוא כ"ץ (בן 95, היום) ועוזי פלד (בן 84, היום) ב- שנת 1968. היא שימשה בימאית ראשית של ניידת השידור האלקטרונית הגדולה של הטלוויזיה שנקראה בפי אנשיה ה- "OB הלָבָן" וכיסתה את אירועי הספורט החשובים בארץ כמו משחקי כדורגל, משחקי "כינוס הפועל' ב- 1971, ומשחקי מכבי ת"א בגביע אירופה. ורדינה ארז הייתה בימאית הטלוויזיה הישראלית הציבורית שכיסתה לראשונה בניידת אלקטרונית ב- 24 בנובמבר 1970 בהיכל "נעמן" את משחק הניצחון של מכבי ת"א על הקבוצה הבלגית סטנדרד ליאז' 62:74. הבימאית וַרְדִינָה אֶרֶז ז"ל הייתה אשת טלוויזיה מקצוענית ואדם בלתי רגיל באיכותו שהניחה את יסודות הבימוי האלקטרוני של כיסוי תחרויות ספורט בישראל.

טקסט תמונה : שנת 1968. זמני בראשית לפני 53 שנים. הימים הראשונים של בריאתה והקמתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בתצלום נראים שניים מהבימאים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדינה ארז ז"ל (מימין) וחגי מאוטנר יבד"ל (משמאל). (באדיבות חגי מאוטנר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המפיק דָן שִילוֹן הביא עמו את הבימאית וַרְדִינָה אֶרֶז למינכן וצרף אליו ברגע האחרון עוד שני עובדים פרילאנסרים שאינם נמנים על ה- Pay roll של רשות השידור, דוב עצמון עורך מדור הספורט בעיתון "ידיעות אחרונות" ואהרון "אהרל'ה" להב עורך מדור הספורט של העיתון "דבר". אבל המשענת העיקרית שלו באולימפיאדת מינכן 1972, היו יד ימינו בכל תחום אלכס גלעדי ונסים קיוויתי שהיה שדר Free lancer בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הבחירה המצוינת בנסים קיוויתי אז בן 46 איש אשכולות ותושב לונדון לא הייתה מקרית. נסים קיוויתי היה בעברו אתלט ישראלי שנסע ללונדון לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948 כדי ללמוד הנדסת טלפונים אך ההיסטוריה הועידה לו תפקיד אחר ושונה לחלוטין. נסים קיוויתי הפך לעיתונאי ושַדָּר בעל ניסיון ומוניטין ב- BBC ומצויד בידע עצום בשטחי התעניינות רבים ספורט, מוסיקה ואומנות, פוליטיקה ומדינאות, בישול ומה לא. בשלוש השנים שבין 1969 ל- 1972 כתב, ביים, ערך, ושידר עבור דן שילון ואלכס גלעדי עשרות רבות של כתבות טלוויזיה הנוגעות לספורט הבינלאומי לרבות הסדרה ההיסטורית הבלתי נשכחת בת 15 הפרקים ששלח מאנגליה, "מגִנְזַךְ הספורט". נסים קיוויתי שימש במינכן 72' שַדָּר מוביל של תחרויות ה-א"ק והשחייה ונשא על כתפיו כמעט לבדו את השידורים האולימפיים של מינכן 72'. נסים קיוויתי נחשב לאחד מגדולי השַדָּרִים – עיתונאיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. זה לא היה סוד כי בשנות ה- 70 של המאה הקודמת ניצב נסים קיוויתי בדרגה שלמה כשַדָּר ספורט בטלוויזיה מעל אלכס גלעדי ודן שילון. אמוציות ואמביציות שידור סובבות את מיקרופון הטלוויזיה ללא הרף, זה ידוע, אך דן שילון ואלכס גלעדי שהיו גם הם שדרני ספורט עשו מאמץ רב לצרפו למשלחת למרות ששניהם ידעו כי נסים קיוויתי יאפיל על כל אחד מהם לחוד ועל שניהם ביחד במינכן 72' – כשַדָּר. הם התעלמו מהאֶגוֹ של עצמם ובזאת הייתה גדולתם. זו הייתה אז ראשית ההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה, ודן שילון ואלכס גלעדי היו כנביאים בעידן ההוא לפני יוֹבֵל שנים. הם ידעו לעשות טלוויזיה כמו עמיתיהם בעולם אך לא היה להם ממון וטכנולוגיה, ולא עמד לרשותם כוח אדם מיומן ומאומן.

שניהם דן שילון ואלכס גלעדי העריכו עד למאוד את נסים קיוויתי. הם חבים לו חוב גדול. אני יודע זאת מפני שהייתי שָם. נסים קיוויתי היה לא רק שַדָּר ועיתונאי דגול. הוא היה ג'נטלמן ואיש אָהוּב. הטקסטים הנפלאים שאמר בשידוריו הישירים בתחרויות ה-א"ק והשחייה באולימפיאדת מינכן 1972 ועושר השפה העִברית שהייתה שגורה בפיו לא הועמו ולא התיישנו גם בחלוף כמעט 40 שנה מאז. נסים קיוויתי נולד בכוויית ב- 23 בנובמבר 1926. כיהודי עירקי – כְּוֵויְיתִּי אבל אמון על השפה העברית ומקורותיה עִבְרֵת את שמו ל- קִיוִויתִּי. בתום מלחמת העצמאות ב- 1949 טס לאנגליה ללמוד הנדסת טלפונים אך בורא העולם תכנן לו קריירה שונה. בתחילת שנות ה- 50 של המאה הקודמת הפך נסים קיוויתי לשַדָּר רדיו ב- BBC ובמרוצת השנים מונה לשליח וכתב העיתון "ידיעות אחרונות" באנגליה. הוא היה עיתונאי אמין ומוכשר שרכש מייד את אימונם של נוח מוזס בעל העיתון "ידיעות אחרונות" והעורך דוב יודקובסקי. ב- 1973 שוּדְרַג למשרה בכירה יותר והתמנה לכתב העיתון "ידיעות אחרונות" בארה"ב. נסים קיוויתי נודע בחיבתו הגדולה למוסיקה קלאסית ובאהבתו העצומה לספורט. איש מחזיק עֵט וקורא סֶפֶר, מארח נפלא, בשלן אוכל מצוין, איש שיחה נעים ונבון, ג'נטלמן מאיר פנים בעל חינוך אנגלי. אישיות טלוויזיונית נדירה בעלת שיעור קומה שבמידה מסוימת הקדימה את זמנה.

בחודש נובמבר של שנת 1974 כמה חודשים לאחר תום מבצע השידורים של מונדיאל הכדורגל של גרמניה 1974 התמנה דן שילון למנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ואלכס גלעדי ירש את מקומו כמנהל חטיבת הספורט (בטלוויזיה הישראלית הציבורית). זה היה מהלך מתוכנן של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן שהעדיף והטיל את תפקיד מנהל החדשות על דן שילון שהיה קודם מנהל הספורט ולא על אנשי חדשות מוכרים ובעלי מוניטין כמו מוטי קירשנבאום ז"ל וחיים יבין יבד"ל (בן 89, היום). חודשיים לפני כן בספטמבר 1974 שהינו אלכס גלעדי ואנוכי בטהראן בירת איראן. היינו עסוקים בבירה האיראנית בכיסוי משחקי אסיה ה- 7 בהשתתפות משלחת ישראלית גדולה בת יותר מ- 60 ספורטאים וספורטאיות. אלכס גלעדי היה העורך והמפיק של השידורים וגם שַדָּר ראשי של תחרויות השחייה ו-הא"ק וטקסי הפתיחה והנעילה. הוא אלכס גלעדי תמיד נהג לומר לי שָם בטהראן בספטמבר 1974 : "…חבל שנסים קיוויתי איננו כאן עמנו בטהראן. בכישרון השידור שלו הוא ניצב בדרגה אחת שלמה מעל כולנו… יואשיש (הוא תמיד קרא לי בשם החיבה הזה "יואשיש" ןלא יואש), אבל יבוא יום ואני אביא אותו למחלקת הספורט שלנו בירושלים". נסים קיוויתי היה באמת עיתונאי ושַדָּר ברמה גבוהה ושונה לחלוטין מהסטנדרטים שהיכרנו בעת ההיא. אלכס גלעדי בעל טביעת העין הטלוויזיונית לא טעה. זה קרה ב- 1979. נסים קיוויתי הובא לטלוויזיה הישראלית הציבורית מ-העיתון "ידיעות אחרונות", אך בל אקדים את המאוחר.

טקסט תמונה : 1976. הימים ההם לפני 45 שנים. נסים קיוויתי שליח העיתון "ידיעות אחרונות" בוושינגטון ניצב בקדמת הבית הלבן יחדיו עם דן מרגלית (שני מימין) שליח עיתון "הארץ" ויעקב אחימאיר (משמאל) שליח הטלוויזיה הישראלית והציבורית רשות השידור. מימין, זהו העיתונאי האמריקני וולף בליצר. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה הקודמת. לונדון בירת אנגליה. נסים קיוויתי משדר ב- BBC בעשורים ה- 50 ו- 60 של המאה שעברה. חיש מהר התברר שהוא נֶכֶס רדיופוני וטלוויזיוני רב ידע ושַדָּר חדשות ו- ספורט נפלא שספג את תרבות השידור והספורט הבריטית. (באדיבות נסים קיוויתי ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 50 המוקדמות של המאה שעברה. לונדון בירת אנגליה. נסים קיוויתי יבד"ל (בן כ- 30, ראשון משמאל בשורה הראשונה) והעיתונאי דן פַּתִּיר (פחטר) ז"ל לידו, באִצטדיון "ווייט סיטי" (White city) בלונדון בשנות ה- 50 המוקדמות של המאה הקודמת. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1956. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 65 שנים. נסים קיוויתי (משמאל) מראיין ברדיו ה- BBC בלונדון את ילד הפלא המוסיקאלי והפסנתרן דניאל ברנבוים ילד בן 14. (התמונה באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות ).

נסים קיוויתי נשלח ע"י ה- BBC לסקר את אולימפיאדת הלסינקי 1952. הוא היה בן 26 בלבד אך כבר עיתונאי מצטיין ששירות השידור הבריטי מבקש את שירותו ונעזר בכישרונו. זה היה המפגש השני שלו עם ספורטאים אולימפיים ישראליים אותם הכיר בטרם מלחמת העצמאות של 1948. בהלסינקי 52' קנה את המוניטין הראשון שלו כשַדָּר רדיו ועיתונאי ספורט. הוא עתיד היה להתגלות בכל כישרונו וגדלותו כשַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית באולימפיאדת מינכן 1972.

טקסט תמונה : יולי 1952. אולימפיאדת הלסינקי 1952. נסים קיוויתי (בן 26) משדר לרדיו ה- BBC את תחרויות ה-א"ק האולימפיות ומדווח במקביל אודותיהן גם לרדיו "קול ישראל". (באדיבות נסים קיוויתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל שדר הטלוויזיה הישראלית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 : תפקידו של פרשן בטלוויזיה הוא מורכב ומסובך. לעיתים קשה אף יותר מאשר של השַדָּר המוביל בטלוויזיה, בעיקר בתחומי הספורט הפופולאריים המוכרים לכולם. בעוד האויב הגדול של השַדָּר המוביל הוא פַּס הַ- Audio של תמונת ה- Video שדורש ממנו להלך הליכת שיווי משקל זהירה ומתונה על קו התפר הדק שמפריד בין שידור לברבור, בין זעקות ושאגות לבין איפוק ו- איננו מעניק לו רישיון לפטפט, הרי ה- אנטגוניסט שאורב לפרשן היא דווקא תמונת ה- Video. היא אורבת לפתחו מפני שהיא נחלת הכלל. מצלמות הטלוויזיה מוכשרות לתעד. הן אינן יודעות לשקר. תמונת ה- Video שנפלטת מעדשותיהן מתנהגת בשוויון ו- אובייקטיביות מוחלטת כלפי הפרשן מחד, וכלפי הצופים שלו מאידך. שני הצדדים, המוסר והמקבל, נהנים מאותה האינפורמציה שמגיעה מאותו מקור. העומסים הטלוויזיוניים הוויזואליים ואחריות הטקסטים הרובצים על הפרשן – רבים ו- גדולים לאורך כל משימת השידור הישיר. אולם הם מתעצמים ביתר שֵאת בשעת הקרנת ה- Replays למיניהם, בעת שהפרשן נוטש את תמונות הנוף של כר הדשא בגלל שהוא חייב להתבונן בתמונות ה- Video בעת ניתוח ההילוכים החוזרים שטומנים בחובם מחלוקות בין חוות דעתם של השחקנים אודות הביצועים שלהם לבין מה שמרשה ומתירה החוקה, לבין מה שרואה ופוסק השופט. תמונות ה- Video אינן רק אויבות של הפרשן, הן גם אויבות של השופטים. את מה ששניהם רואים, הפרשן על המסך בעמדת השידור שלו והשופט בעיניו האנושיות, רואים הצופים על המוניטורים שלהם בסלון ביתם. משחק הכדורגל הוא כה פופולארי וכה מוכר עד שכל צופה טלוויזיה הופך בביתו הפרטי לא רק לפרשן של עצמו אלא גם לשופט המרכזי של עצמו. הטקסטים והפרשנות של הפרשן הממונה עלולים להפוך בקלות לברי פלוגתא עם צופיו. שניהם הפרשנים והשופטים מסתכנים אם אינם מדייקים באבחנותיהם. מחלוקות גוררות וויכוחים, ו- וויכוחים גוררים אי הסכמות ובסופם איבוד אמון במערכת המשפט של משחק הכדורגל. מצלמות הטלוויזיה הן אויבות של הפרשנים והשופטים באותה מידה, ולעיתים גם של השדרנים המובילים. הן אויבות מפני שהן דוברות אמת ולא יודעות לרמות. ההיסטוריה המשותפת של הטלוויזיה והכדורגל רוויה באין סוף מקרים ועדויות בהם עדשות המצלמות הרגו את הפרשנים וקברו את השופטים, בארץ וגם בעולם. וגם את השדרנים. ב- יום ראשון – 22 ביוני 1986 העפיל יורם ארבל לשיאו הטלוויזיוני בעת ששידר ישיר מעמדת השידור שלנו הממוקמת באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (Azteca) במכסיקו סיטי את המשחק ארגנטינה – אנגליה 1:2 בשלב רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 1986. בדקה ה- 51 של המשחק הזה הבקיע קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) שער בידו השמאלית שנסתר מעיני שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר (Ali Benasser). השופט אישר את השער וארגנטינה צעדה ביתרון 0:1. מחאותיהם של השחקנים האנגליים נדחו על הסף ע"י השופט הסוּמָא. השחקנים האנגליים התחננו וטענו בפניו שדייגו ארמאנדו מאראדונה כבש את שערם בידו. בתום הרצת ה- הילוך החוזר השלישי של המצלמה המכסיקנית שניצבה ברום היציע מאחורי השער האנגלי (עליו הגן פיטר שילטון / Peter Shilton) ע"י בימאי ניידת השידור של קבוצת TeleMexico הכריז יורם ארבל, כלהלן : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון", והפך את הקפטן הארגנטיני לעבריין. בּוּל – פגיעה באמצעות תריסר מילים בלבד. יורם ארבל צדק (!) השופט עַלִי בִּן נאָסֶר (Ali Bin Nasser) שָגָה קשות. למחרת ביום שני – 23 ביוני 1986 הוא נענש והודח ו-סולק ממערכת השיפוט של ה- FIFA, והוטס בחזרה לארצו טוניס. הוא לא שפט מאז לעולם במסגרות ה- FIFA. ברור שלא היססתי ללחוץ על מתג ה- Talk back במפקדה שלי במשרד התקשורת, ההפקה, והשידורים ב- IBC במכסיקו סיטי, כדי להיכנס לקו השידור ה- 4W שלו, להתערב ולומר לו ליורם ארבל מילה אחת, "בראוו" (!). הוא היה ראוי לכך.

זה מעניין וגם מוזר. גם שדרני העל בטלוויזיה המצליחנים שבהם אינם חסינים בפני אסונות שידור. יורם ארבל התנסח אז היטב ובמדויק ביום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986 באצטדיון "אצטקה" במשחק רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 1970 ארגנטינה – אנגליה 1:2, משזיהה (בשידור ישיר) בדקה ה- 51 של המשחק ההוא (בסיוען של 15 המצלמות של Telemexico ושלושה מהלכי Replays שלהן) את תעלול הרמייה ומעשה הקונדס של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (Diego Armando Maradona) כשהוא גובר בידו על השוער הבריטי פיטר שלטון (Peter Shilton). יורם ארבל שישב בעמדת שידור נוחה באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" / AZTECA במכסיקו סיטי בעלת תצפית טובה על הנעשה בכר הדשא ירה תחמושת במינון מוגבל דרך הקוונות של כלי הנשק רובה הצלפים שלו, משסיכם את הסיטואציה בתריסר מילים בלבד, והתנסח במדויק בתום ה- Replay ה- 3 כשהכריז כלהלן : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שלטון". ניסוח מזהיר מפני שהוא נאמר לא רק בשעת לחץ של שידור ישיר, אלא נאמר גם במינימום מילים ואף על פי כן קלע בול במטרה (!). יורם ארבל חשף אז את דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה המנוח (2020 – 1960) אז ב- 1986 בן 26 וקפטן נבחרת ארגנטינה כ- רמאי ו-בלופר. שחקן כדורגל נכלולי.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. יום ראשון בשבוע ההוא של 22 ביוני 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. ארגנטינה – אנגליה 1:2. השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי והדקה ה- 51 של המשחק. דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) גובר בידו על שוער המצוין של נבחרת אנגליה בכדורגל פיטר שילטון (Peter Shilton) וגם על שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר (Ali Benacer) אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות וגם לא את שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית יורם ארבל. תיעוד חשוב והכרחי בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט. בשעה ש- הטכנולוגיה של תעשיית הטלוויזיה (מורכבת + מסובכת + יקרה כספית / כלכלית) מאפשרת ריבוי מצלמות, ריבוי זוויות צילום, וריבוי Replays מנקודות מבט שונות (לרבות המרשימים שבהם, הילוכים חוזרים ב- SSM / ראשי תיבות של Super Slow Motion), היא הופכת את סך האינפורמציה לא רק למפורטת יותר, מדויקת יותר, ואמינה ומהימנה יותר, אלא מאריכה גם משך חוויית הצפייה בטלוויזיה באירועי השיא של אירועי הספורט בכלל ושל הכדורגל בפרט. וגם : מצלמות הטלוויזיה המפקחות ו- מתעדות את חיי שופטי משחקי הכדורגל בהתמודדויות השונות, חושפות את חולשותיהם, ולכן מכבידות עליהם. הן הופכות במידה רבה את חייהם על כר הדשא לסיוט. (באדיבות קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית, "1986 TELEMEXICO". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" ומיקומם של גיבורי העלילה על כר הדשא, מסביר מדוע שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר, לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור, ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן. גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב בפרופיל לשופט בעת הניתור לכדור. אֶגְרוֹף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לשער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני. השופט הטוניסאי עלי בנאסר היה מצוי ב- כושר גופני מניח את הדעת ובסך הכול ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ', והתמקם גם באופן סביר, משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן והקרב על הכדור ביניהם. אולם לרוע מזלו זווית הראייה שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה. דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שָטָן בפרופיל, והשופט הטוניסאי עלי בנאסר ראה את הצדודית שלו. לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו ולא הבחין במעשה הרמאות שלו באגרוף יד שמאל שלו המוסתר מעיני השופט. אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו. במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט עלי בנאסר את השער והעניק לארגנטינה יתרון חינם. בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שלא לא איבד את צלמו. המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה.

אומר ואוסיף עוד : שלוש דקות חלפו, וליורם ארבל הוענקה הזדמנות נוספת לשדר בשידור ישיר בשפתו העשירה ובקול הבריטון העמוק שלו עוד מהלך של גאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. זה היה בדקה ה- 54 של המשחק. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נטל את הכדור לעצמו כעשרה מטרים בתוך המחצית של נבחרתו ו- ת"ק פרסה מהשער האנגלי והתחיל לשעוט עִמוֹ לעבר פִּיטֶר שִילְטוֹן. במבצע פריצה אישי שטרם נראה כמותו בהיסטוריה, לאורך של יותר משישים מטר, חלף על פני ארבעה שחקנים אנגליים ובסופו מוֹטֵט את השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן בדחיקת כדור קטנה כזאת אופיינית בכף רגלו השמאלית. יורם ארבל שאג למיקרופון עוד פְּנִינַת שידור, "ש-ע-ר, מֵאָה אַחוּז חוּקי, אֶלֶף אַחוּז חוּקי (!)". הוא שוב צָדָק (!). גָארִי לִינִיקֶר האנגלי רק צִמְצֵם את התוצאה בדקה ה- 80 של המשחק ל- 1:2. ארגנטינה העפילה לשלב חצי הגמר.

נסים קיוויתי ויורם ארבל שניהם יבד"ל, ומאיר איינשטיין ז"ל נותרו עבורי גם היום בלתי נשכחים. בלתי נשכחים לעַד.

טקסט תמונה : שנת 1986. הימים ההם שחלפו לבלי שוב לפני 34 שנים. שני שדרי הספורט המובילים בימים ההם נסים קיוויתי (מימין, בן 60) ויורם ארבל (משמאל, בן 44) מתארחים בביתי בירושלים ב- 23 בנובמבר 1986. רעייתי ואנוכי חגגנו אז לנסים קיוויתי את יום הולדתו ה- 60. שניהם היו שדרי ספורט דגולים ובלתי נשכחים על ידי ורבים אחרים. מיתרי קולו של יורם ארבל הפיקו קול בריטון חזק יותר, אך נסים קיוויתי חיפה על היעדר צלילי בַּסִים בגרונו, בעיתונאות איתנה ואמינה. (תיעוד וצילום יעל תג'ר – אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת גם לאחר הוצאתם לאור.

פוסט מס' 1020, פלח ב'. חלק 6. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 6). פוסט מס' 1020 חלק 6. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בבספטמבר 2021.

פוסט מס' 1020, חלק 6. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 6). פוסט מס' 1020, חלק 6. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

טעותו הקשה והבלתי מובנת של נסים קיוויתי הייתה טרגדיה טלוויזיונית במלוא מובן ההגדרה. העיתונות בארץ ארבה לנו, וב- 2 ביוני 1986 החלה מתקפה תקשורתית היסטרית חסרת תקדים על נסים קיוויתי בעקבות שגיאתו בעת השידור הישיר ההוא של המשחק ברזיל – ספרד באצטדיון "חליסקו" בעיר המכסיקנית גוואדאלאחארה. העיתונות התנפלה על נסים קיוויתי ללא רחם ועשתה בו שמות במשך כחודש ימים. גם בשני הפרשנים שלי במונדיאל מכסיקו 1986 מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. הם היו שני אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו למכסיקו הרחוקה על חשבונם ומעולם לא עברו קורס פרשנות בטלוויזיה. חוזה העבודה שחתמתי עמם כלל מתן Accreditation, השתתפות זעומה בהוצאות כלכלה, ושכר ש. ת. חודשי ששילם להם סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן ביד קפוצה. אלה היו נהלי רשות השידור לפני שנות דור. נכון שמוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה המונופוליסטית צלע מחד והיה יוקרתי מאידך אולם ברור שבמידה מסוימת שניהם מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' ניאותו לעשות טובה לטלוויזיה ישראלית הציבורית כשהסכימו לשמש פרשנים תמורת שכר כה רדוד. צריך לומר כאן בריש גלי כי שלושת השַדָּרִים יורם ארבל, נסים קיוויתי , ויורם שימרון חששו להתייצב בעמדות השידור באצטדיונים השונים ברחבי מכסיקו ללא ה- Back up שהעניקו להם מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ. הם שימשו זוג עיניים נוסף והעניקו ביטחון נפשי גדול לשלושת השדרים, בעיקר לאחר הפשלה הנוראית של נסים קיוויתי ששידר ישר את המשחק ברזיל – ספרד 0:1 ללא פרשן. שדר טלוויזיה היושב לבדו בעמדת שידור הממוקמת ברום אצטדיון כדורגל גדול ומרוחקת מכר הדשא הוא איש בודד. הטווח הגדול יחסית בין עמדת השידור לבין המתחולל על כר הדשא מקשה על זיהוי השחקנים. נסים קיוויתי היה איש טלוויזיה בודד ב- 1 ביוני 1986 באצטדיון "חליסקו בגוואדאלאחארה. זה איננו כתב סניגוריה. זאת עובדה. אמנון דנקנר ז"ל אז כתב בעיתון "דָבָר" ולאחר מכן עורך "מעריב", היה מבין הצולבים את נסים קיוויתי. הוא עשה זאת ללא רחֵם בעיתונו ב- 12 ביוני 1986 [1] .

טקסט מסמך : 12 ביוני 1986. עיתון "דבר". העיתונאי אמנון דנקנר ז"ל מקפד את ראשו של שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוותיק ורב הידע, נסים קיוויתי. (ארכיון "דבר". תודה לאנשי בית אריאלה בתל אביב) .

כך סנטה גב' דורית גפן בעיתונה "על המשמר" ב- 9 ביוני 1986, בשַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי שטעה [2], וכתבה ללא פשרות כלהלן : "עם כל הסולידריות המקצועית שלי, קשה לי לעבור לסדר היום על טעותו הבלתי נסבלת של השַדָּר – עיתונאי נסים קיוויתי, אשר העביר לנו את המשחק בין ספרד לברזיל מגוואדאלאחרה במכסיקו. אינני יודעת על מה ועל מי הסתכל נסים קיוויתי במשך דקות ארוכות, עד אשר גילה לפתע כי השער שעליו הכריז לטובת ברזיל לא אושר ע"י השופט. הרי כל ילד יודע, כי אילוּ אכֵן אוּשַר השער, הרי המשחק היה מתחדש ממרכז השדה ולא כך קרה. את נסים קיוויתי הייתי שולחת לספסל עם כרטיס אדום. במדינות אחרות היו שולחים אותו במטוס מיוחד הביתה, אבל אנחנו רחמנים בני רחמנים".

"מעריב" מִיסֵד פינה סטירית בעיתון ב- 6 ביוני 1986 וכינה אותה בסרקאזם מרושע, "פרשת קיוויתי", והוסיף, "היועץ המשפטי החדש הורה לחקור את פרשת קיוויתי. החשד הוא ש-ראש הממשלה נתן גיבוי לנסים קיוויתי להטעות את צופי הטלוויזיה", ובמקום אחר כתב, "הטעויות של נסים קיוויתי הן בגלל האוויר הדליל במכסיקו בגללו לא מגיע דֵי חמצן למוח".

טקסט מסמך : יוני 1986. המדור הסאטירי של העיתון "מעריב" יורד לחייו של השדר נסים קיוויתי. (באדיבות "מעריב").

טקסט מסמך : מרדכי רֵנַן (רינקובסקי) איש העיתון "חדשות הספורט" זרה אף הוא מלח על פצעיו הפתוחים של השָדָר האומלל בעיתונו ב- 6 ביוני 1986 [3]. "החזירו את נסים קיוויתי הביתה", זעקה הכותרת בעיתונו. (באדיבות ארכיון בית אריאלה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רמי רוטהולץ אז עיתונאי בעיתון "חדשות" והיום עורך מוסף הספורט בעיתון "הארץ", שלל גם הוא את מהימנות השידור של נסים קיוויתי במונדיאל מכסיקו 1986. הוא כתב בעיתונו טקסט מרושע ומזלזל נגד אחד השַדָּרִים הטובים החשובים ביותר שהיו אי פעם לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולרשות השידור בכל הזמנים בפרק זמן שנאמד בכ- 40 שנה, רק בשֶל מעידה אחת [4] . "…נאמר לי שנסים קיוויתי, בחור יסודי, נוטל עִמוֹ לעמדת השידור ערמת ניירות כאינפורמציית עזר. אלא שהוא פזור – דעת, ובעוֹדוֹ שקוע במסמכיו, מתרחשים למטה מתחתיו אירועים עליהם הוא נאלץ לדַוֵוח לצופים. למדנו ברבות השנים לחבב אותו ולהתייחס אל דיווחיו כאל בחינה בשיטה האמריקנית : בחר אחת מתוך ארבע אפשרויות. נסים קיוויתי נותן לעיתים חמש. הטעות שלוֹ במשחק ברזיל- ספרד הייתה טעות אחת יותר מידַי. אני מניח שרשת טלוויזיה אמריקנית הייתה מחזירה אותו הביתה…".

העיתונאי הירושלמי חיים ברעם ממש הרס את נסים קיוויתי בביקורת הטלוויזיה שלו במקומון הירושלמי "כל העיר" [5], ותקף אותי על שבכלל הפקדתי את מיקרופון הכדורגל בפיו. כך רשם כלהלן : "נסים קיוויתי של מכסיקו 1986 מהווה בעיה מקצועית לא רק לעצמו, אלא גם לעיתונאי המתוחכם (לפחות בעיני עצמו), המנסה להימנע מחזרה מדויקת על קיתונות הביקורת , הלעג והשנינה שכבר נזרקו לעברו של השדר האומלל. נסים קיוויתי, איש תרבותי ונעים ומומחה בעל שיעור קומה לא"ק, מוּעַד לתאונות שידור מעצם טִבעוֹ. הוא ניחן בצירוף נדיר של תכונות ההופכות אותו לשָדָר גרוע מאין כמוהו. להפקיד בידו את המיקרופון משול אולי למינויו של אריאל שרון לנשיא האגודה לזכויות האזרח".

גם טֶדִי פְרוֹיְס מבקר הטלוויזיה של העיתון "דָבָר" עַט על גופו ונפשו המרוסקים של השדר נסים קיוויתי המוטל ומטולטל בחוצות העיר. כך כתב בטקסט הסיכום של ב- 4 ביולי 1986 המבקר את שידורי מונדיאל מכסיקו 86' [6], כלהלן : "…מדליית הזהב על שידורי פארטאצ'י מגיעה לנסים קיוויתי שלגביו לא שוררים חילוקי דעות. הוא קטסטרופה מכל בחינה…".

טקסט תמונה : יוני 1980. העיתונות מתעמרת ומתעללת בצורה "נאסטית" וחסרת רחם באמצעות קריקטורות מכוערות בשַדָּר נסים קיוויתי בעקבות השגיאה שלו בשידור הישיר ב- 2 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 86', לאחר שהעניק לברזיל בטעות שער שלא היה במשחקה נגד ספרד באִצטדיון "חליסקו" בעיר גוואדאלאחרה.

טקסט מסמך : 3 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. ביקורת טלוויזיה לעגנית של העיתונאי יעקב זיו מהעיתון "חדשות" מוטלת לעברו של השדר נסים קיוויתי לאחר טעותו במשחק ברזיל – ספרד באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחרה. (ארכיון העיתון "חדשות" ובאדיבות המו"ל מר עמוס שוקן).

טקסט מסמך: 3 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. ביקורת טלוויזיה שלילית של עיתונאי "ידיעות אחרונות" משה שיינמן נגד השדר טלוויזיה בגין טעותו במשחק ברזיל – ספרד 1986 באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחרה. (באדיבות "ידיעות אחרונות").

טקסט מסמך : 3 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. עיתונאי "מעריב" משה גורלי מבקר את טעותו של נסים קיוויתי בעת השידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחרה. (באדיבות העיתון "מעריב").

ציטוט : "אין זה טוֹב להחליף סוסים בשעת חציית נהר". (אייברהאם לינקולן).

העיתונות ערכה לנסים קיוויתי לינץ' ציבורי ולעגה לוֹ. היא השפילה אותו. הייתה לנסים קיוויתי ולי שיחת נפש טלפונית בסיום המשחק ברזיל – ספרד. רציתי רק להרגיע אותו ולעמוד לצדו באותו רגע אומלל ובלתי מובן. נסים קיוויתי היה מצוברח ולקח קשה את טעותו חסרת הפשר שנעשתה בעמדת שידור באִצטדיון בגוואדאלאחארה. הוא נקלע לסערת רגשות והרגיש שאִכזב אותי ואת עצמו ואת כל ההפקה היקרה והמורכבת שהעניקה לו תנאים אופטימאליים בשידור ישיר. נסים קיוויתי חש מבולבל וחסר אונים. הוא לא ידע להסביר כיצד קרתה לוֹ תקלה כה מביכה שלא ניתן להצדיק אותה בשעה שישב בעמדת השידור באִצטדיון "חליסקו" בעיר גְוָואדָאלָאחָארָה, בעמדת תצפית שאין טובה ממנה, כשכַּר הדֶשֶא מונח על כף ידו. הרי המשחק לא חוּדַש מקו האמצע ולכן השער שהובקע איננו נחשב. כל ילד יודע את זה. הוא הבין שבמכסיקו 1986 תם העידן שלוֹ כשַדָּר כדורגל בעולם הטלוויזיה. לעולם לא אשכח כשאמר לי בעֶצֶב בטלפון מעמדת השידור באצטדיון "גוואדאלאחארה" במכסיקו 1986 בה עשה את טעות חייו, "…יואש אלרואי תודה לך…", והוסיף בקול חנוק בשפה האנגלית שהייתה שגורה היטב בפיו טקסט קורקטי ומדויק שלעולם לא אשכח אותו, "…Every good thing comes to end…" (נסים קיוויתי התגורר שנות דוֹר בלונדון יחד עם רעייתו רותי כהן ז"ל ושני ילדיו בשנים 1979 – 1949).

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 34 שנים. תיעוד ותמונה עצובים. נסים קיוויתי (משמאל, חובש כובע מצחייה) יושב מוּבַס בעמדת השידור במונדיאל מכסיקו 1986. הוא היה הלום צער ומוכה יגון – בגלל השגיאה הקשה שחולל בעת השידור הישיר. במשך כשבע דקות תמימות העניק שער לברזיל שלא היה. השער שהובקע נפסל ע"י השופט האוסטרלי כריסטופר באמברידג', אך נסים קיוויתי לא הבחין בכך למרות שישב בעמדת שידור נוחה בעלת תצפית מצוינת באִצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה. נסים קיוויתי טען במשך 7 דקות בשידור ישיר שברזיל מוליכה 0:1 נגד ספרד משער שנפסל מייד ע"י השופט ובעוד התוצאה באותו שעה הייתה תיקו אפס. הוא שילם מחיר מקצועי כבד עבור שגיאתו החמורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. השדר יורם ארבל במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. הוא הבין מייד שטעותו הגסה של נסים קיוויתי מחקה לעד את פוטנציאל השידור שהייתה טמונה בג'נטלמן האנגלי, והסירה אותו סופית מרקורד המתחרים על מיקרופון הכדורגל בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפרשן מרדכי שפיגלר במונדיאל מכסיקו 1986.

צִלצלתי ממכסיקו סיטי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בירושלים כדי לקבל את אישורו להטיס את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר (הגיע למכסיקו 1986 בכוחות עצמו) ממכסיקו סיטי למונטריי הרחוקה (Monterrey) כדי לשמש פרשן של נסים קיוויתי בשידור הישיר הבא שלו אנגליה נגד פורטוגל ביום שלישי – 3 ביוני 1986. מרדכי שפיגלר לא נכלל בתקציב ההוצאות של רשות השידור במונדיאל מכסיקו 1986. הוא היה פרשן נגיש מפני שהזדמן למכסיקו בכוחות עצמו אך מעולם לא היה רשום על ה-Pay Roll של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כפרשן במבצע השידורים הבינלאומי הזה. "אי אפשר להשאיר את נסים קיוויתי לבד, אני חייב להשיב לוֹ את הביטחון העצמי שאָבָד", אמרתי לשני בוסים שלי חיים יבין ואורי פורת והם קיבלו את דעתי ללא כל וויכוח. נסים קיוויתי ומרדכי שפיגלר עברו יחדיו את מבחן השידור. פורטוגל ניצחה את אנגליה 0:1 משער של קָארְלוֹס מַנוּאֵל בדקה ה- 76. מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר איש נבון ושחקן כדורגל רב מוניטין אך פרשן שנוי במחלוקת, העניק לנסים קיוויתי ביטחון מחודש. לזהות שחקנים על כר הדֶשֶא הוא ידע. מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו במונדיאל מכסיקו 1986 על תקן של פרשנים מזדמנים. רשות השידור ראתה בימים ההם בפרשנות הספורט בטלוויזיה בכלל ובכדורגל בפרט מוסד מיותר . מוסד הפרשנות היה נסיבתי ופרוץ והפרשנים הוזמנו לעמדות השידור בלחץ וכורח האירועים ושתדלנות אישית שלי אצל המנכ"לים. הרשות לא הסכימה להטיס פרשנים למכסיקו 1986. סיסמתו הבוטה והישנה של מנכ"ל רשות השידור הקודם בשנים 1984 – 1979 מר יוסף "טומי" לפיד ז"ל, "שהפרשנים ישלמו לטלוויזיה בתמורה להסכמתה להעסיק אותם ולפרסם אותם בציבור", הייתה עדיין שרירה ותקפה. היה זה סמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן האיש ששמר על הקופה הציבורית ושכנע את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כי אין בפרשנות צורך מקצועי אמיתי ושלושת השדרים במכסיקו 86' (יורם ארבל + נסים קיוויתי + יורם שימרון) יכולים להסתדר היטב גם ללא עזרתם של שני הפרשנים מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. "…לא חלה שום חובה להטיס את פרשני הכדורגל שיואש אלרואי כל כך חפץ בהם למכסיקו…", קבע יוחנן צנגן את דעתו והציג אותה בפני מנכ"ל רשות השידור אורי פורת. הרשות גם לא אבתה לשלם להם את הוצאות הלינה במלונות ודמי כלכלה. מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו היחידים שהרשו לעצמם לטוס על חשבונם למכסיקו הרחוקה ולהתאכסן שם על חשבונם. שניהם קיבלו שכר אפסי מרשות השידור של עובדים Free lancers, סך של 300 ₪ לכל תקופת הטורניר. כך היה נהוג מימים ימימה. גם ארבע שנים קודם לכן בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1 היו מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' שני מומחי הכדורגל הבודדים שהגיעו לטורניר המונדיאל של ספרד 1982 על חשבונם. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לא הסכים לשלם להם אגורה שְחוּקָה מעבר לתשלום הרדוד והעלוב שמקבלים עובדי חוץ מרשות השידור. שניהם מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' הסכימו לפַרְשֵן למעשה בהתנדבות תמורת קבלת תג אקרדיטיישן (Accreditation) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המאפשר להם להיכנס לאצטדיונים כעיתונאים ומבלי לשלם. כוחה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית היה כה רב עד שקרוב לוודאי כי מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו מסכימים לשלם לרשות השידור תמורת העסקתם כפרשנים בשידורי הכדורגל אילו התבקשו לכך, כפי שתבע יוסף "טומי" לפיד.

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. יוני 1986. אנוכי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי בתחילת מבצע השידורים המורכב, הסבוך, הארוך, והמרוחק. מרדכי שפיגלר היה כדורגלן טוב בעל מוניטין שאיבד מהקרדיט שלו ליד המיקרופון כפרשן טלוויזיה. הצבתו כפרשן בעמדות השידור שלנו באצטדיונים השונים בעת שידורי מונדיאל מכסיקו 1986 הייתה מעין ברירת מחדל והרע במיעוטו, מפני שהיה איש הכדורגל היחיד שהגיע למכסיקו הרחוקה. (התיעוד והצילום נעשה ע"י עוזרת ההפקה שלי במכסיקו 86' גב' שִמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני זוכר היטב את יוסף "טומי" לפיד קובע בסגנון הישיר והבוטה שלו בטרם משחקי מונדיאל ספרד 1982, אותו שַח לי יותר מפעם אחת, כלהלן : "…שהפרשנים ישלמו לרשות השידור על כך שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותם…", והוסיף באותה ההתנשאות, "…אינני מתכוון לשלם למוטל'ה שפיגלר אגורה שחוקה על פרשנותו, הוא ממילא לא אומר כלום, ואת מה שהוא אומר גם אני יכול לומר…". מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אימץ את חוות דעתו הישנה של קודמו וקנה את הדְרָשָה הזאת. אורי פורת הסתייג מפרשנות הטלוויזיה של מרדכי שפיגלר. התשלום המועט היה מנת חלקם של כל עובדי ה- Free lancers במחלקת הספורט בתקופת מונדיאל מכסיקו 1986. גם אורלי יניב, אורן נהרי, משה גרטל, גיורא איילון, השַדָּר במכסיקו 86' יורם שימרון, והפרשן באולפן בירושלים יהודה שהרבני – קיבלו תשלום זעום עבור השתתפותם בנשיאת עול השידורים של משחקי אליפות העולם בכדורגל במכסיקו 1986.

טקסט מסמך : 13 במאי 1986. מסמך המתעד את גובה השכר שקבע סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן לעובדי ה- Free lancers של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, שדרים, פרשנים, מגישים, ועורכים – בתקופת משחקי מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אם להשתמש במטפורה של המושג "כלב שמירה" הרי יוחנן צנגן היה כזה. הוא היה איש מוכשר (מאוד) בתפקידו ששמר על הקופה הציבורית של הרשות כעל בבת עינו. בסוף היום לאחר שנעל אותה שמר את מפתח הכספת בכיסו שלו . הוא לא היה קמצן. הוא היה כלכלן קפדן, זהיר, וחכם שידע כי הטלוויזיה דומה לרשת מסננת בת אֶלֶף חורים. מכל חור דולף ללא הרף בממוצע מידי יום כ- 500 (חמש מאות) דולר. 500000 (חצי מיליון) דולר בכל יממה. הוא היה נחוש לפקוח עין ולאזן את ההוצאות ובכך לשמור על חוֹק רשות השידור. בניגוד לשני המנכ"לים יוסף "טומי" לפיד ואורי פורת, הרי ששלושת השדרים במונדיאל מכסיקו 1986 יורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שמרון רחשו הערכה יתירה למרדכי שפיגלר. יתירה מזאת : הם היו תלויים בו. לאחר פרשת חוסר הזיהוי של נסים קיוויתי והשער שלא היה במשחק ברזיל – ספרד ב- 1 ביוני 1986 בגוואדאלאחארה נפל על שני היורמים, יורם ארבל ויורם שִמרון פחד רב. הם פחדו ו- יראו לשבת בודדים בעמדות השידור הרחוקות ברום האצטדיונים במכסיקו 1986 במשחקים הבאים וחששו לטעות ולהידבק ב-"תסמונת נסים קיוויתי". זה היה נורא ששדר וותיק ומצטיין ברמתו העיתונאית הגבוהה של נסים קיוויתי חטף ביקורת כל כך ארסית מהעיתונות בארץ. כמעט שנדרשתי להביא להם פסיכולוג. שניהם התחננו בפניי להצמיד אליהם את הפרשן מרדכי שפיגלר, אם לא כפרשן שיש לו מה לומר, לפחות כזוג עיניים נוסף. יורם שימרון שַח לי באחת ההזדמנויות, "יואש אלרואי בלי מרדכי שפיגלר אינני משדר. אני חושש. הוא לפחות משמש עבורי כעוד זוג עיניים בעמדות השידורים הממוקמות ברום האצטדיונים הגדולים, ומרוחקות מאוד מכר הדשא", עד כדי כך. מרדכי שפיגלר היה במידה רבה חידה. הוא נודע בעברו כשחקן כדורגל מצטיין ומנהיג בקבוצתו מכבי נתניה ובשורות נבחרת ישראל בעשור ה- 70 של המאה הקודמת והיה גם מבקיע שערים מחונן [7] אך משהגיע למיקרופון, המוניטין שלו התנפץ בבת אחת. רבות תהיתי מה מניע את מרדכי שפיגלר אדם אינטליגנטי, מלא באנרגיה ושמחת חיים, ומצויד גם בחוש הומור – להפוך בעמדת השידור לרב אומן שמפיק קלישאות, פטפטן, ולעיתים גם רברבן חסר תקנה. אבל שלושת השדרנים אהבו אותו והיו זקוקים לו. וזה מה שהיה חשוב.

העיתונאי אדם ברוך ז"ל.

בשנות ה- 70 של המאה שעברה קם בישראל עיתונאי שהיה לו מה לומר בסגנון כתיבה ייחודי, טקסט בעל ז'אנר חופשי ובלתי מכופתר, ולא מוכר כאן, מר אדם ברוך ז"ל. בעיני רבים נחשב אדם ברוך לאבי זרם ה- "ניו ז'ורנליזם" בישראל. הוא היה אוהד מושבע של תוכניות הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ובשפתו האקסקלוסיבית הביע מעת לעת את דעתו על המתרחש בה. מעולם לא ראיתיו ואף פעם לא פגשתי אותו אבל מאמריו אודותינו היו חשובים לי בגלל המוניטין שלו. אדם ברוך כותב מחונן ועיתונאי דעתן בעל מוניטין מ- "ידיעות אחרונות", היה מליץ יושר של שני מנכ"לים ברשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ואורי פורת ז"ל. גם הוא לא העריך את מרדכי שפיגלר כפרשן כדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית, ונתן ביטוי להשקפת עולמו בעיתונו בתום משחקי מונדיאל מכסיקו 1986 [8] .

כך כתב אדם ברוך : "מוטל'ה שפיגלר בניגוד לנסים קיוויתי הוא סוכן עצמאי. כל זמן שיש לוֹ בּיקוּש, הוא בשטח. הפעם על חשבון מערכת העצבים שלנו. לדעתי מוטל'ה שפיגלר היה צריך לפרוש לפני המונדיאל הזה. רק לעיתים רחוקות הם יודעים מתי לפרוש אם לא היה במונדיאל, אנשים אולי היו אומרים, חבל שמוטל'ה שפיגלר לא שָם. אנשים היו זוכרים אותו לטובה. החֵן השפיגלרי התאייד. ההוּמוֹר השפיגלרי שעדיין חי איך שהוא בכתב, התייבש. מוטל'ה שפיגלר הביס את עצמו במכסיקו 86'. הוא אולי יתאושֵש. מוטל'ה שפיגלר תמיד יהיה "גדוֹל" מן הקבוצות שאימן. לעיתים "גדוֹל" מן העיתונים בהם כתב. הפעם לא. התיאור שלו במהלך המשחקים, נע בין בָּאנָאלְיָה לתְּשִישוּת. הוא לא אמר דבר על המשחקים שלא ניחשת בכוחות עצמך, וגרוע מכך. משלב מסוים יכולת לצפות מה מוטל'ה שפיגלר יגיד על מה. מאראדונה שחקן גדול. רומיניגה עשוי להפתיע בבעיטה אחת. גרמניה קבוצה עיקשת. פלר ורומיניגה הם התשובה ל- 0:2 הארגנטיני. דברים כאלה. בלי השראה. ייתכן שהוא סובֵל מהרעלת כדורגל. זה קורה. זה לא צריך לקרוֹת על חשבוננו".

טקסט תמונה : זהו העיתונאי אדם ברוך מ- "ידיעות אחרונות" בתקופת מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. הוא תקף את מלאכת הפרשנות של מרדכי שפיגלר בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות").

טקסט מסמך : אדם ברוך מתייחס לפרשנות הטלוויזיה של מרדכי שפיגלר במונדיאל מכסיקו 1986. (באדיבות "ידיעות אחרונות").

רָמִי רוֹטְהוֹלְץ שלל אף הוא את רמת הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר וגם של אמציה לבקוביץ' במונדיאל מכסיקו 1986. כך כתב בעיתונו "חדשות" [9]. "מוטל'ה שפיגלר נלקח כפרשן כיוון שהוא בקי בענף לפרטי פרטים, וככזה יכול להאיר נקודות מסוימות , לקַרֵב את המשחק לצופים, ללַמֵד אותם. אתה נהנה יותר כשאתה מבין יותר. אלא שמוטל'ה שפיגלר נוהג במאגרי המידע האצורים אצלו בקמצנות, ולי לא זכוּר שלמדתי ממנו משהו בטורניר הנוכחי. אולי במשחק הגמר. מוטל'ה שפיגלר נותן מה שכל מדור ספורט נותן בשפה שוֹנָה. כיוון שכך, הוא יוצֵר עומס מיותר על קווי התקשורת. הפרשן אמציה לבקוביץ' גורם למדורי הספורט להיראות כספרוּת מופת ובכך תרומתו. אלא שאמציה לבקוביץ' יושב בעמדת השידור באירוע, ובל נשכח טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ומסיח את הדעת בקלישאות שהלוואי ולא נאמרו. "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", "מוזרות הן דרכי המשחק". מה הוא כל כך מסתורי ? גם המשחק אצלו נראה אלמנטארי לגמרי, אולי בהשפעת השנים האחרונות אותן הוא עושה כמדריך כדורגל ביבשת השחורה".

ראה העיתון "חדשות". יוני 1987 . העיתון "חדשות". העיתונאי רמי רוטהולץ מבקר בחריפות את פרשנותו של מרדכי שפיגלר ואת זאת של אמציה לבקוביץ'.

חיים ברעם כתב במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 [10] כלהלן , "מוטל'ה שפיגלר כדרכו שפך ללא הרף את שמות ידידיו האמיתיים והמדומים מצמרת הכדורגל העולמי, הטיף מוּסַר, קִשְקֵש, שלף מהמותן תחזיות פסקניות ש-התבדו בתוך שניות. כך למשל הודיע מוטל'ה שפיגלר לצופים שמאמן נבחרת ברזיל לא יכניס את זִיקוֹ למגרש במצב של שִוויון בתוצאה. עד שבַּת-קוֹלוֹ של מוטל'ה שפיגלר נשקה לחופי ישראל כבר עלה זִיקוֹ לשחק נגד צרפת. התוצאה באותו שלב הייתה 1:1".

ראה "כל העיר ירושלים". יוני 1986 . מקומון "כל העיר ירושלים". העיתונאי חיים ברעם תוקף את פרשנותו של מרדכי שפיגלר המשחקי מונדיאל מכסיקו 1986.

טדי פרויס לא הסתיר את תיעובו ממוטל'ה שפיגלר . כך ניתח אז בעיתון "דָבָר" ז"ל ההוא את פרשנותו במשחקי גביע העולם של מכסיקו 86' [11]. "בין כולם לא נמצא אחד שידמה בהבלים למרדכי שפיגלר. זה שִידֵר כאילו נשלח לקלקל לחובבי הכדורגל בישראל את ההנאה מהמשחקים, ומבחינה זאת מילא את משימתו על הצד הטוב ביותר".

טקסט מסמך : 4 ביולי 1986. עיתון "דבר". מבקר הטלוויזיה העיתונאי טדי פרויס תוקף בחריפות רבה את השדר נסים קיוויתי ואת הפרשן מרדכי שפיגלר. (ארכיון "דבר" ובאדיבות בית אריאלה בתל אביב).

ההתנפלות על מרדכי שפיגלר הייתה טוטאלית. שום מבקר טלוויזיה שהחשיב את עצמו לא פסח על טור מיוחד שהקדיש לחיסולו של אחד מגדולי הכדורגלנים של ישראל בכל הזמנים שעכשיו ישב כפרשן ליד המיקרופון בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1986. עורך עיתון "הארץ" מתי גולן החליט גם הוא לא לפספס את ההזדמנות. הוא לקח את עטו ולעג למרדכי שפיגלר.

ראה "הארץ". יולי 1986. עיתון "הארץ". מאמר ביקורת טלוויזיה של העיתונאי מתי גולן בגנות פרשנותו של מרדכי שפיגלר בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ממונדיאל מכסיקו 1986.

טקסט תמונה : שנת 1968. מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר בצעירותו (מימין) היה כדורגלן מחונן, קל ביטוי ומהיר מחשבה, אך אמון על קלישאות. הוא לא הצליח מעולם כפרשן כדורגל בטלוויזיה למרות שקיבל אין ספור הזדמנויות. משמאל, זהו העיתונאי יהודה גבאי ז"ל. (התמונה באדיבות העיתונאי הוותיק יהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' שני שחקני כדורגל בעלי מוניטין בנבחרת ישראל ובקבוצותיהם (מוטל'ה שפיגלר חלוץ במכבי נתניה ואמציה לבקוביץ' בלם בקבוצת הפועל ת"א) לא היו מעולם פרשני כדורגל בטלוויזיה והם גם לא הוכשרו לכך, אך הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו למכסיקו הרחוקה. הימצאותם בעמדות השידור בסמוך ליורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שִימרון ברחבי מכסיקו הענקית הייתה חיונית ולוּ מהסיבה שנוכחותם נסכה והסבה תחושת ביטחון לשדרים. לכן אפשרתי להם לאחוז במיקרופון . הם לא היו פרשני עַל מהדרגה הראשונה ולא הצטוו להיות כאלה אך היוו עוד זוג עיניים מקצועיות בשידור הישיר. עמם לא ניתן היה לטעות. אילו אחד משניהם היה מאייש את עמדת השידור לצדו של נסים קיוויתי באותו המשחק ההוא ברזיל – ספרד בגְוָואדָאלָאחָארָה (Guadalajara), הטעות הקשה הבלתי הגיונית של השַדָּר הוותיק הייתה לבטח נמנעת. יורם שִימרון היה שַדָּר הכדורגל השלישי שלי במונדיאל מכסיקו 86'. איש טלוויזיה שלא נוטה להתרגש יתר על המידה גם במצבים קיצוניים. הוא תמיד בשליטה עצמית אך טעותו הנוראית של נסים קיוויתי הוציאה אותו משלוותו. הוא איבד את ביטחונו העצמי והיה בפאניקה. יורם שִימרון היה במקורו שַדָּר טניס בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעשור ה- 70 של המאה שעברה. זה היה תחום ההתמחות שלו ועכשיו נדרש לשָדֵר ישיר לראשונה בחייו מהאִצטדיון בקאֶרֶטָארוֹ (Queretaro) את המשחק גרמניה – סקוטלנד. הוא נתקף בחרדת שידור. יורם שִמרון לא הסתיר אותה ותבע ממני, ממש התחנן, לקבל לידו את מרדכי שפיגלר או את אמציה לבקוביץ'. הוא ירא להחזיק בודד את המיקרופון בעמדת השידור הגבוהה והמרוחקת באִצטדיון. הוא חשש מתסמונת נסים קיוויתי. גרמניה ניצחה 1:2 משערים של רוּדִי פֶלֶר וקְלַאוּס אָלוֹפְס, למרות שסקוטלנד הבקיעה את השער הראשון מרגליו של גורדון סטראכן (Gordon Strachan). מרדכי שפיגלר סייע ליורם שִימרון לעבור את טבילת האש הראשונה בהצלחה יחסית.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. יורם שִימרון (יושב עם ה- Head set על ראשו) איש נעים הליכות משדר בפעם הראשונה בחייו בשידור ישיר של משחק כדורגל בגביע העולם (מונדיאל מכסיקו 1986). הוא יורם שימרון לא הסכים לצאת למשימה ללא ליווי צמוד של מרדכי שפיגלר (עומד מעליו חבוש אף הוא ב- Head set ומחזיק בידו מיקרופון Lip mic). לידו עומדת עוזרת ההפקה החרוצה והמצוינת שלי בחטיבת הספורט, שמחה שטרית. (תיעוד וצילום במצלמה של שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תחושת הבדידות של השַדָּר היושב לבדו בעמדת השידור שלוֹ ברוֹם עמדת השידור באִצטדיון ענק ומנוכר בארץ רחוקה והמתח העצום בו הוא שרוי היא תופעה ידועה ומוכרת. עמדות השידור המוגבהות מרוחקות מכר הדשא ועלולות ליצור לשדרנים בעיות של זיהוי. זאת לא סיבה לטעות ואיננה סיבה לאבד את הביטחון העצמי בעת שידור הישיר. יורם שִמרון היטיב לבטא בפני את הרגשת הבדידות שלוֹ שנושקת לתחושת חוסר הביטחון. את צופי הטלוויזיה באשר הם זה לא צריך לעניין הם ראויים לקבל אינפורמציה מהימנה אך הבדידות הייתה הסיבה שמרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' היו פרשנים אהובים על שלושת השַדָּרִים מפני שהעניקו להם נקודת משען אך רחוקים מלהיות מקובלים על הצופים. הם לא זכו לכל שבח ממבקרי הטלוויזיה בישראל אך נהנו מהוקרה (רבה) שרחשו להם שדרני מכסיקו 1986.

טקסט תמונה : יוני 1986. גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. יורם שִימרון (שני משמאל) בתום טבילת האש הראשונה. הוא היה שבע רצון בתום ביצוע המשימה של שידור ישיר של משחק כדורגל במונדיאל בפעם הראשונה בקריירה שלו כשדר. כאן הוא יורם שימרון מודה לפרשן שלו מרדכי שפיגלר (ראשון מימין). משמאל המפקח הטכני שלנו החרוץ והמסור שלי יצחק "בניו" בן יוסף. (תיעוד וצילום שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כִּישלונו של נסים קיוויתי והביקורות החריפות בעיתונים הקוראות להחזיר אותו הביתה יצרו לחצים סביבתיים בירושלים. העכברים יצאו מחורי הבניין והציעו לא רק להחזיר את נסים קיוויתי ממכסיקו ארצה אלא גם להחליף את אורי לוי ברפי גינת ואת יהודה שהרבני בדוד "דוביד" שוויצר. לפתע נשמעו טענות לא רק נגד נסים קיוויתי אלא גם נגד המגיש אורי לוי והפרשן יהודה שהרבני. זה לא היה סוד כי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין התנגד מכל וכול להגשתו של אורי לוי באולפן גביע העולם מכסיקו 1986 בירושלים, וכך אמר לי כלהלן : "…אורי לוי חסר את כל הנתונים ההכרחיים כדי להוביל ולנווט את השידורים מהאולפן בירושלים. אין לו קול. האיכות הרדיופונית שלו ירודה. אין לו הופעה והוא חסר כריזמה. אם תחבר את שלושת הקריטריונים תבין לבדך כי הוא נותר סמכות על המסך…", נהג לומר לי והוסיף, "…מצא לך מישהו אחר ליד אורלי יניב במקום אורי לוי. אין לי התנגדות שיהיה עורך מאחורי המצלמה. הוא פשוט לא עובר מסך…". הייתי צריך לערב את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת כדי שיתמוך בהצבתו של אורי לוי כמגיש לצדה של אורלי יניב.

טקסט מסמך : יוני 1986. פרשת נסים קיוויתי בגוואדאלאחארה במונדיאל מכסיקו 1986 העלתה לדיון גם את כשירותו של אורי לוי להוביל ולנווט את שידורי מונדיאל מכסיקו 1986 מהאולפן בירושלים. נדרשתי להתערב ממכסיקו 86' כדי לתמוך במגיש אורי לוי ובפרשן יהודה שהרבני. עשיתי זאת בדרכי שלי ואמרתי לשניהם לאורי פורת וחיים יבין באותה שיחת הטלפון ההיא ממכסיקו לירושלים, "אל תיגעו בהם" (!). שניהם אורי לוי ויהודה שהרבני נותרו לבסוף על כנם. הם עשו עבודה מקצועית, יעילה, ומועילה, ולשבעות רצוני המלאה. האזנתי ב- IBC במכסיקו '86 לשידורי האולפן בירושלים באמצעות קווי ה- 4W שלנו (!).

שוחחתי ארוכות ממכסיקו סיטי עם המנכ"ל אורי פורת באריכות על הטרגדיה שקרתה לנסים קיוויתי, "נסים קיוויתי 'הַרוּג' מן ההיבט הטלוויזיוני", אמרתי לוֹ, והוספתי, "עומדות לפנינו עכשיו שתי ברירות. לקבור אותו או להחיות אותו. אני בוחר באפשרות השנייה. אם עולה בדעתו של מישהו להעניש את נסים קיוויתי ולהחזירו הביתה, אני אהיה יחד עמו על אותו המטוס". מנכ"ל רשות השידור אורי פורת היה קשוּב וסוֹבלני והדף את הלחצים. המנכ"ל גילה אמפתיה רבה לנסים קיוויתי, "…יואש קרה מה שקרה וצריך להמשיך הלאה…", אמר והוסיף מייד, "…אל תדאג, אין לאף אחד כוונה כזאת להחזיר את נסים קיוויתי הביתה. המשך בדרכך אני סומך עליך…" מאוד שמחתי שמנכ"ל רשות השידור אורי פורת רואה את טרגדיית השידור שאירעה לנסים קיוויתי עין בעין כמוני. אורי פורת היה ראשית דבר בן-אדם וג'נטלמן.

טקסט מסמך : יוני 1986 – מונדיאל מכסיקו 86'. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת תומך בהישארותו של השדר נסים קיוויתי בצוות השידור של משחקי המונדיאל.

עו"ד ברדוגו שהיה לוֹ טוּר במקומון הירושלמי הנפוץ "כל העיר" קרא להנהלת רשות השידור בסגנון כתיבה בוטה, שחצני, ומחוּצַף, ובעיר נבזי ללמוד מהטלוויזיה הירדנית האיכותית של המלך חוסיין כיצד יש לכסות את משחקי המונדיאל של מכסיקו 1986 [12] . "בטלוויזיה הירדנית נותנים כדורגל נקי, בלי כל ערמות הזֶבֶל ששופכת חבורת המסתלבטים מהטלוויזיה הישראלית, שנסעו למכסיקו. יורם ארבל ונסים קיוויתי וכל הג'מעאה, שתפסו נסיעה מוכרחים להצדיק את הבּזבוז, רק בגלל זה לא סוגרים את הפֶּה. מה היה מזיק אם את הפטפוט שלהם היו משדרים מהאולפן בירושלים ? היו חוסכים כמה שקלים שחסרים לטלוויזיה כמו אוויר לנשימה. מה בכלל הם עושים שם שלא יכלו לעשות מפה ??? הקריין הירדני בקושי מפריע. רוב הזמן המיקרופון פתוח על המגרש ואלוהים גדול. מש שקוֹרֶה, קוֹרֶה. מה שיש על המגרש, זה מה שיש. לא כמו אצל שידורי הטלוויזיה הישראלית, שהתעקשו חצי שעה לספר לצופים שברזיל מובילה 0:1, כשלוח התוצאות מראה על תוצאה אחרת 0:0. זו הרמה ! זה מה שראו שָם. מה הכעס על מִשלחת הטלוויזיה הישראלית שנסעה למכסיקו . גם נסעו וגם מזיינים לנו את השכל". לא הייתי יכול להתייחס ברצינות להטפת המוסר העלובה והנבזית של אותו מר ברדוגו.

ראה העיתון "כל העיר". יולי 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. ביקורת טלוויזיה גסת רוח ונבזית של עו"ד ברדוגו במקומון הירושלמי "כל העיר" הנוגעת לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986.

ראה "הארץ". יוני 1986 – מונדיאל מכסיקו 1986. כתב עיתון "הארץ" יהושע שגיא מחניף לטלוויזיה הירדנית ולמלך חוסיין, תוקף את הנהלת רשות השידור והטלוויזיה הישראלית ואת מחלקת הספורט ומערכת ההפקה שלה, ואת השדרים שלה.

טקסט מסמך : יוני 1986. מבקרת הטלוויזיה של העיתון "על המשמר" העיתונאית גב' דורית גפן מתחשבנת עם שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי. (ארכיון "על המשמר" וגם תודה לאנשי אגף העיתונות ב- בית אריאלה בתל אביב).

ראה "הארץ". יולי 1986. מאמר תמיכה מנומק בעיתון "הארץ" בעד הטלוויזיה הישראלית הציבורית, הכותרת : "ישראל ניצחה את ירדן".

ראה "כל העיר". יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86' . מאמר תשובה של העיתונאי ושדרן הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר זוֹהֵייר בָּהָלוּל לעו"ד ברדוגו.

נסים קיוויתי שילם מחיר אישי – מקצועי עצום בגין שגיאתו האומללה ב- 1 ביוני 1986 בעת השידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד 0:1 מאצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה. אולם זה לא היה הכל ולא היה הסוף.

[1] ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של אמנון דנקנר ב-עיתון "דָבָר" מ- 12 ביוני 1986, התוֹקֵף בחריפות רבה את נסים קיוויתי שטעה בשידור הישיר ברזיל – ספרד כששידר שער שלא היה והכריז על תוצאה שגויה.

[2] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של גב' דוֹרִית גֶפֶן מ- 9 ביוני 1986 הדורשת בתוקף להחזיר את נִסִים קִיוִויתִּי בעקבות שידור השער שלא היה במשחק ברזיל – ספרד במונדיאל מכסיקו 1986 וקביעת תוצאה שגויה.

[3] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה חריפה של מרדכי רֵנַן בעיתון "חדשות הספורט" מ- 6 ביוני 1986, נגד נִסִים קִיוִויתִּי שטעה בשידור ישיר של המשחק ברזיל – ספרד, ודיווח לצופים על שער שלא היה ובעקבותיו תוצאה שגויה.

[4] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של רמי רוטהולץ בעיתון "חדשות" ב- 27 ביוני 1986 השוללת את נסים קיוויתי כשדר כדורגל במונדיאל מכסיקו 1986.

[5] ראה נספח : חיים ברעם הורס בביקורת הטלוויזיה שלו במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 את נסים קיוויתי כשדר כדורגל במונדיאל מכסיקו 1986.

[6] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של טדי פרויס בעיתון "דבר" מ- 4 ביולי 1986 המבקר בחריפות רבה את נסים קיוויתי כשַדָּר כדורגל במונדיאל מכסיקו 1986.

[7] מרדכי שפיגלר הבקיע ב- 14 בדצמבר 1969 בסידני במשחק אוסטרליה – ישראל 1 : 1 את השער שהעלה את נבחרת ישראל לראשונה בתולדותיה לטורניר הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970. נבחרת ישראל תחת שרביט אימונו של עמנואל שפר הוגרלה לבית המוקדם במכסיקו 1970 עם נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה. ישראל הפסידה לאורוגוואי 2 : 0 וסיימה את שני משחקיה הנותרים נגד שוודיה ואיטליה בתיקו 1 : 1 ו- 0 : 0 . את השער נגד שוודיה הבקיע מורדי שפיגלר. מרדכי שפיגלר (נולד ב- 1944) נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים הישראליים בכל הזמנים.

[8] ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של אדם ברוך במוסף "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות" בתום משחקי מונדיאל מכסיקו 86', התוקף את רמת הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

[9] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של רמי רוטהולץ בעיתון "חדשות" מ- 27 ביוני 1986 נגד פרשני הכדורגל מוטל'ה שפיגלר ואמציה לבקוביץ' של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל מכסיקו 1986.

[10] ראה נספח : כתבת ענק של העיתונאי חיים ברעם במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986 על שידורי מונדיאל מכסיקו 86' בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

[11] ראה נספח : ביקורת טלוויזיה של טדי פרויס בעיתון "דבר" מ- 4 ביולי 1986 נגד הפרשן מוטל'ה שפיגלר.

[12] ראה נספח : ביקורת הטלוויזיה של עו"ד ברדוגו במקומון הירושלמי "כל העיר" בחודש יוּנִי 1986 המתקוממת נגד שליחת ציוותי שידור למכסיקו 86' כשאפשר לעשות זאת מירושלים , כפי שהטלוויזיה הירדנית משדרת את המשחקים מהאולפן בעמאן בירת מדינת ירדן.

סוף הפוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 6. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021.

פוסט מס' 1020, פֶּלַח ב' חלק 7. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני, קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 7). פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 7. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פוסט מס' 1020 חלק 7. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני, קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 7). פוסט מס' 1020 חלק 7. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

העיתונות המשיכה להתעלל בשַדָּר נסים קיוויתי בחודש יוני 1986במונדיאל מכסיקו 1986 בגין טעותו הקשה והבלתי מובנת בעת השידור הישיר ב- 1 ביוני 1986 מאצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה את המשחק ברזיל – ספרד 0:1. העיתונות הזאת לא נתנה לו מנוח ונשכה אותו שוב ושוב עד זוב דם. לפתע נשכחו לו כל הישגי העבר והם היו רבים . נסים קיוויתי היה השדר האולימפי מספר אחת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והטוב ביותר שלה מאז ומעולם. הוא נשא על כתפיו את שידורי אולימפיאדות מינכן 1972, מונטריאול 1976, מוסקבה 1980, ולוס אנג'לס 1984. הוא היה גם שדר כדורגל טוב. הטוב מכולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורק משני ו-מספר שתיים של יורם ארבל. מרבית מבקרי הטלוויזיה בעיתונות הכתובה נטלו לעצמם חירות ו-על עצמם אחריות שהיו גדולות מכישרון הכתיבה שלהם ותקפו באכזריות את נסים קיוויתי. הם כמובן טעו בעצמם , לא דייקו , היו רוויי שגיאות , והביעו גם דעות תמוהות . מרביתם נהנו מחֵרוּת כתיבה מפליגה מבלי שיבוקרו בעצמם ע"י מבקרים חיצוניים . מחלקת הדוברות של רשות השידור שתפקידה היה להגן על מבצע שידורי מונדיאל מכסיקו 1986 דממה ולא הבינה כי חובתה הראשית היא להדוף ביקורות שקריות וטקסטים עיתונאיים שגובלים בהתנסחויות נבזיות . זאת הייתה מחלקת דוברות אימפוטנטית שעמדה מהצד והותירה לי להתייצב לבדי (במכסיקו) מול פרץ הביקורות העיתונאיות . כתב המקומון הירושלמי "כל העיר" (המוערך) מר חיים ברעם דירג לפתע את השדר השלישי שלי בצוות מכסיקו 86' יורם שימרון לא רק מעל רמתו של נסים קיוויתי אלא גם מעל לראשו של יורם ארבל . זה היה לפני 34 שנים בחוש יוני של שנת 1986 .

ראה "כל העיר". יוני 1986. ביקורת טלוויזיה של כתב המקומון הירושלמי "כל העיר" מר חיים ברעם . "השדר השלישי יורם שימרון היה הרבה פחות יומרני ובשל כך יותר מוצלח מאשר יורם ארבל ונסים קיוויתי", חיווה את דעתו חיים ברעם. בראש הפוסט שלו קבע האיש שאין לו שום מושג ב- Business של תעשיית הטלוויזיה (בארץ ובחו"ל) כי צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה מנופח. רגע בן אדם על סמך מה אתה כותב את הקשקוש הזה ומספר בדייה לקוראיך…???

טקסט מסמך : יוני 1986. כתב "מעריב" יריב בן אליעזר מותח ביקורת טלוויזיה קשה על שני השדרים הראשיים שלי במונדיאל מכסיקו 1986 יורם ארבל ונסים קיוויתי. "פאשלה במונדיאל. שוב מתברר שיורם ארבל ונסים קיוויתי אינם מבינים כיצד לסקר אירוע ספורט בטלוויזיה", קבע את דעתו החד משמעית. (באדיבות "מעריב").

טקסט מסמך : יוני 1986. שלמה גינוסר מהעיתון "מעריב" יורה את חיציו בשדר נסים קיוויתי בעת השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986. (באדיבות "מעריב").

ראה העיתון – מקומון הירושלמי "כל העיר". יוני 1986. כתבי המקומון הירושלמי "כל העיר" מר שלום ירושלמי ומר רוני דיאון מנדים את שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים קיוויתי ומהללים את שדר רדיו "קול ישראל" דני דבורין. "בגלל עקשנותו של מישהו בוועד המנהל אנחנו סובלים פעמיים, גם שולחים על חשבוננו את נסים קיוויתי למכסיקו 1986 וגם נאלצים לשמוע אותו, וזה כבר יותר מידי", ירו בנסים קיוויתי אותיות מורעלות.

ראה "כל העיר". יוני 1986. התראיינתי בפרוטרוט לכתב "ידיעות אחרונות" מר אמיר אפרת ב- IBC במקסיקו סיטי אולם לא לכתב האנונימי הזה בארץ מהמקומון התל אביבי "העיר" שהדפיס טקסט שלי במירכאות כדי להעניק כביכול תוקף לריאיון שהוא לא קיים עמי.

ראה "כל העיר". יוני 1986. זה נכון שהתקשרתי מה – IBC במכסיקו סיטי לכתב "כל העיר" מר חיים ברעם כדי להבהיר לו כמה עניינים שנוגעים לרשימתו אודות מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל מכסיקו 1986. הפנייה שלי אליו ממכסיקו סיטי לביתו בירושלים נעשתה על ידי בהיעדר דוברות רצינית ויעילה של רשות השידור ונועדה להגן על אגפי הטלוויזיה. העיתונאי חיים ברעם לא הבין דבר בטכנולוגיה של הטלוויזיה, אף על פי כן ניצל את עטו והעניק לפוסט שלו כותרת לחלוטין לא נכונה, "הזעם היקר של יואש אלרואי". בהמשך כתב את דברי ההבל שלו בגוף הכתבה כלהלן : "שאלה אחת עדיין טעונה התייחסות. כל מבצע ההבהרה והמחאה על הכתבה ב- "כל העיר", כולל הציטטות הארוכות (והסלקטיביות) עלו לדעתי כמה מאות דולרים לרשות השידור בלי סיבה נראית לעין . בכסף הזה אפשר אולי לממן את משכורתה של אחות שובתת. מוזר שיואש אלרואי מנהל מחלקה בטלוויזיה , חש שיש לו הזכות להוציא סכומים כאלה, רק כיוון שגרסה לא מדויקת על כתבה עיתונאית לא מצאה חן בעיניו מיוחד". שיחת הטלפון ההיא שלי ממכסיקו סיטי לביתו של חיים ברעם ירושלים זכורה לי היטב והתנהלה באמצעות פטנט טכנולוגי פשוט של חיבור הטלפון במשרד שלנו ב- IBC מכסיקו סיטי לאחד מקווי השידור הבינלאומיים שלנו ה- 4W (היו לנו ארבעה קווי שידור בינלאומיים 4W קבועים שפעלו בין מכסיקו לירושלים) . בשל כך עלות השיחה הבינלאומית הארוכה בת כ- 20 דקות ביני לבין מר חיים ברעם הייתה שווה לעלות שיחה מקומית אחת בארץ. את האינפורמציה הזאת חיים ברעם לא ידע. גם לאחר שהוסבר לו כי הוציא את דיבתי רעה כבזבזן כספי רשות השידור בחר שלא להתנצל (ואם התנצל הרי שהתנצלותו לא הגיעה לידיעתי מעולם).

ראה "כל העיר". יוני 1986. קטע מהריאיון שהענקתי ב- IBC במכסיקו סיטי לעיתונאי אמיר אפרת מהעיתון – מקומון התל אביבי "העיר" בסמוך לריאיון שערך עם נסים קיוויתי בצל הטראומה שחווה.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. אנוכי יחדיו עם עיתונאי המקומון התל אביבי "העיר" אמיר אפרת ששנה אח"כ ב- 1987 חבר לעיתון "ידיעות אחרונות" במפקדה שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. (מר אמיר אפרת היה בשעתו האיש הממונה על מערך ההסברה והדוברות בהתאחדות הכדורגל הישראלית). (תיעוד וצילום שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 8. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני, קבוצת הטלוויזיה "1986 TELEMEXICO" (למעט תקלות בימים הראשונים של המפעל), וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל. פוסט מס' 1020 פלח ב' חלק 8. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט 1020 פלח ב' חלק 8 הוא המשך של פוסט מס' 1020 פלח ב' חלק 7 באותו הנושא והעניין של הפקת ושידורי מונדיאל מכסיקו 1986 מנקודת מבטי כ-מנווט, מוביל, ומנהל במכסיקו 86' את מבצע השידורים הישירים ההוא המרוחק, המורכב, והמסובך טכנולוגית ולוגיסטית.

נִסִים קִיוִויתִּי שידר ישיר ב-אותו יום ראשון של 1 ביוני 1986 את המשחק ברזיל – ספרד ללא פרשן. הוא היה בודד בעמדת השידור באצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בעיר המכסיקנית גְוָואדָאלָאחָארָה. לצדו ישב רק הטכנאי יצחק בן – יוסף (נודע בכינויו "בֶּנְיוֹ") מפקח Video במקצועו, שהיה זה תורו מטעם הטלוויזיה הישראלית לנסוע כאיש טכני לאירוע ספורט יוקרתי בחו"ל. לרוע מזלו של נסים קיוויתי שרר בימים ההם ריב ומחלוקת בין אנשי ה- Sound לבין אנשי ה- Video בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. בין הנִצִים ניטש וויכוח מקצועי מר, מי מהם אמור לאייש ולהגיש סיוע טכני לשדרי הספורט בעמדות השידור בחו"ל. אנשי מחלקת הקול טענו לא בלי היגיון כי הגשת סיוע טכני בתחום הקונקרטי הזה של "הקול" (Sound) בשידור הוא בדיוק תחום ההתמחות שלהם. רק עליהם ניתן לסמוך. לבסוף החליט מנהל ההנדסה בפועל אז יַעֲקב אוֹרֶן (שימש שנים רבות מנהל כוח אדם בטלוויזיה הישראלית הציבורית) לנקוט במעשה פשרה. הוא החליט כי למונדיאל מכסיקו 86' יישלחו שני טכנאי קוֹל המפקח אלי גל ועוזרו אָלָן הוֹפְמָן ואליהם יצטרף איש ה- Video יצחק בן – יוסף. ההחלטה הזאת הולידה "מלחמת אחים" בתוככי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית. בכך לא תמו הקרבות הילדותיים האלה בתעשיית הטלוויזיה המונופוליסטית בארץ. מנהליו וחבריו של אֵלִי גַל לעבודה במחלקת הקול בירושלים ו-בראשם מיכה לויירר ז"ל, יאיר שרף ז"ל, וסעדיה קאראוואני יבד"ל לא התירו לוֹ לאלי גל כל סמכות של כל שיתוף פעולה עם מפקח הווידיאו (Video) יִצְחָק "בֵּנְיוֹ" בֵּן- יוֹסֵף. הם פשוט לִיבּוּ מלחמת אחים בתוך משלחת שידור קטנה בארץ רחוקה בשם המקצועיות הטכנית בעיסוק ב- Sound, כאילו היו להם מונופול ובלעדיות מוחלטת על תפעול המיקרופונים ןקווי השידור. אנשי הקוֹל הבכירים אסרו להעביר לידיו של מפקח הווידיאו את מיקרופון "השפתיים" הייחודי (Lip Microphone) שאֵלִי גַל נטל כמה מהם מירושלים לצורכי השידורים במכסיקו סיטי כאילו מדובר היה ברכושם הפרטי. "מיקרופון השפתיים" נחשב בעיני אנשי הקוֹל לאַבִיזָר קדוש ולכן סברו שאין להעבירו לידי אנשי ה- Video החובבניים אחיהם לחטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית. חלק מאנשי הקוֹל במחלקה של מִיכָה לוֹיְירֵר היו כל כך קנאים לעבודתם עד שראו בעמיתיהם אנשי ה- Video בחטיבת ההנדסה טכנאים חסרי כּישרון שמגע ידיהם הטמֵא במיקרופון ה- "שפתיים" אסור בהחלט. הוויכוח המקצועי המטופש הזה חסר התכלית בתוך חטיבת ההנדסה גרם בשעתו נזק מקצועי רב וגם אישי לאלה שעסקו בו. יראתי יותר במכסיקו 86' את היחסים העכורים בין ציוותי השידור הטכניים שלי במכסיקו 1986 מאשר כישלונות מקצועיים בגין השימוש באביזר הטכני הקדוש הקרוי מיקרופון. יחסי האנוש בין אנשי ה- Sound לבין אנשי ה- Video בחטיבת ההנדסה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו עכורים ומכוערים (!). בלתי נסבלים (!!).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. משרד ההפקה שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי בעת שידורי במונדיאל מכסיקו 1986. מפקח ה- Video יצחק "בניו" בן יוסף מבצע את "הפשע" של ה- 120 במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. הוא אוחז בידיו את מיקרופון ה- "Lip mic" הקדוש ומעז למשש בידיו את קונסולה ה- Sound. חטא בל ייסלח. למריבות המקצועיות הקטנוניות בין הסקטורים השונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולסכסוכי העבודה בתוכה בין קבוצות עובדים שונות, יצא שם דבר (רע) מאז היווסדה ב- 1968 והיו להן השפעות שליליות ביותר על איכות ההפקות. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ה- Lip Mic כשמו כן הוא. זהו מיקרופון שפה שצמוד מעל לשפה העליונה של השַדָּר ומְבוֹדֵד טוב יותר את קולות השדרים מרעש הקהל באִצטדיון, בהשוואה למיקרופון האורגינאלי המחובר למערכת ה- Headset (אוזניות השידור). הרכבת ה- Lip microphone בעמדות השידור במכסיקו ע"י הטכנאים שלנו והחלפתו במיקרופון האורגינאלי הייתה כאמור פרי מחשבתו של מנהל מחלקת הקול והתקשורת המוכשר בימים ההם המהנדס מִיכָה לוֹיְירֵר. הוא למד את הפטנט הטכני הזה מאנשי ה- BBC הבריטיים. היוזמה הטכנולוגית שלו הביאה לכך שקוֹל השַדָּר ורעש הקהל הגיעו ממכסיקו 1986לאולפנים בירושלים באפיקים לווייניים נפרדים לאולפן השידור בירושלים. מייד נעשה להם ערבוב קוֹל (Mix Sound) מקצועי ע"י איש קול נוסף בחדר הקול בירושלים. התוצאה הסופית המשופרת נשלחה לבתי הצופים (במקביל לתמונה). זאת הייתה אופראציה טכנית מסובכת יותר מהמקובל אך המעשה הניב איכות קוֹל טובה יותר והצדיק את המאמץ.

אֵלִי גַל חַטָא אז במכסיקו 86' "חֵטְא נורא" כשלא נשמע להוראת החֶרֶם של הבוסים שלו. הוא נחשב לנטע זַר ע"י חלק מהקולגות שלוֹ במחלקת הקוֹל, אבל למהנדס מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל ויעקב אורן מנהל ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית זה לא הפריע לשלוח אותו למכסיקו . אֵלִי גַל חש את עצמו סוברני להחליט על דעת עצמו להעביר את "מיקרופון הפלאים" הזה שעורר כל כך הרבה מחלוקות לידיו של מפקח הווידיאו יִצְחָק בֵּן – יוֹסֵף הסַייע הטכני של נִסִים קִיוִויתִּי. הֵדי הוויכוח המטופש בין שתי קבוצות הטכנאים הגיעו עד לגְוָואדָאלָאחָארָה והוציאו את השַדָר משלוותו . נסים קיוויתי שהיה כבר בן 60 איבד לרגע את הריכוז שכה היה דרוש לוֹ . זאת בוודאי איננה סיבה לטעות כל כך חמורה אבל זה אולי יכול להסביר במשהו את הצורך בשקט הנפשי לוֹ זקוק השַדָּר לפני ביצוע משימת השידור הישיר בה הוא בודד לגמרי וחשוף לטעויות . האחריות המוטלת על כל שָדָר באשר הוא היא תמיד עצומה, בעיקר כשמדובר בשידור ישיר מעמדת שידור מבודדת ורחוקה מהבית וללא עזרתו של פרשן ועוזר שדר מקצועי. לכן צריך לעשות כל מאמץ לסוכך עליו ולשמר אותו באווירה סטרילית ככל שניתן . נסים קיוויתי לא זכה באצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בעיר המכסיקנית גְוָואדָאלָאחָארָה לשֶקֶט הנפשי שכה ייחֵל לוֹ. צירוף מקרים אומלל הוליד את שגיאת השידור הגדולה ביותר בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הטכנאי יצחק בן יוסף שישב ליד נסים קיוויתי בעמדת השידור באצטדיון "חליסרו" ב- גְוָואדָאלָאחָארָה חמוש באוזניות אף הוא חוֹבֵב כדורגל בעצמו, האזין לאֵיכות הקוֹלית של השַדָּר הבוקעת מ- "מיקרופון השפתיים" שזה אך הִתקין למען השַדָּר, אך לא הקשיב לתוכן השידור שלוֹ. בהיעדר פרשן צמוד לא היה לנסים קיוויתי מושיע. יצחק בן – יוסף שמקצועו היה טכנאי טלוויזיה ותחביבו כדורגל חש אף הוא בושה גדולה נוכח טעותו הנוראית של השַדָּר שלו. הוא יכול היה להתנחם בעובדה שנשלח על ידי ל-גְוָואדָאלָאחָארָה לסייע טכנית להצלחת השידור הישיר של המשחק ברזיל- ספרד מן ההיבט הטכנולוגי, ואין זה היה למנוע טעויות זיהוי של השדר נסים קיוויתי.

ביום רביעי – 21 במאי 1986 יצאנו בדרכנו הארוכה מנתב"ג למכסיקו סיטי. הגענו רצוצים ועייפים למלון שלנו (הוזמן מראש באמצעות ה- EBU (איגוד השידור האירופי) "Calinda Geneve" באזור Zona Rossa היפה והפופולארי של העיר מכסיקו סיטי לאחר הטיסה המתישה מישראל עם Connection ארוך בניו יורק. התרשמתי לטובה מהמפיק שלי אמנון ברקאי שזאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלו. למרות שהיה עייף מאוד בעצמו, סייע לכולם בסבלנות לעשות ביעילות את ה- Checking in לחדרים. לאחר מכן עבר מחדר לחדר כדי לוודא שהאנשים שבעי רצון מתנאי המגורים שנכפו עליהם. אמנון ברקאי ניחן במשמעת עצמית וחוש אחריות ובדבֵקות עילאית למשימות השידור. הוא היה עיתונאי בחסד, בעל חוש טכני מפותח, וגם רגיש ומסוּר לעובדיו. התכונות האלו הפכו אותו למפיק דָגוּל. אהבתי אותו כ-בְנִי.

טקסט תמונה : 1980. מגרשי הגולף בקיסריה. אמנון ברקאי (משמאל חובש כובע) בראשית דרכו כמפיק מיטבי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו עם שחקן הקולנוע האמריקני המנוח קירק דאגלאס. הצלם במרכז התמונה הוא יורם מנדלבאום ז"ל. אמנון ברקאי היה עיתונאי ומפיק טלוויזיה משכמו ומעלה מעל רבים ו- וותיקים ממנו. (באדיבות מועדון הגולף קיסריה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יולי 1981. הימים ההם – הזמן ההוא לפני כ- 40 שנים. אצטדיון "קנדה" במרכז הטניס ברמת השרון. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעבירה בשידורים ישירים את תחרות גביע דייויס בטניס בין נבחרות ישראל ו-הונגריה. השדר המוביל שלי היה אורי לוי והפרשן לידו היה ד"ר איאן פרומן. זיהוי עומדים מימין לשמאל : עוזר השדר אמנון לנגזם (משופם מושיט יד לאמנון ברקאי), המפקח הטכני דוב "דובל'ה" גולדשטיין, המפיק אמנון ברקאי אישיות עיתונאית – טלוויזיונית משכמו ומעלה (חובש כובע ומכשיר קשר בידו), החשמלאי – תאורן ז'אן לב ארי (מרכיב משקפיים, לובש מכנסיים קצרים, ומעשן פייפ), ומפקח ניידת השידור האלקטרונית (מש"י – ראשי תיבות של מכונית שידור ירוקה) ריימונד לוי. (צילום ותיעוד יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מאי 1986. מכסיקו סיטי. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 86'. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי. אנחנו נערכים למסת השידורים הישירים שתימשך 35 ימים. משמאל לימין : המפיק המצוין שלי ויד ימיני אמנון ברקאי, אנוכי, ועוזרת ההפקה אף היא אישיות טלוויזיונית מסורה וחרוצה שמחה שטרית. ניתן היה לי לסמוך על שניהם בעיניים עצומות (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סופו של חודש מאי 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אווירה נינוחה, רגועה, וסולידית במשרד ההפקה שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי 86' בטרם סערה ולפני תחילת המבצע הממושך של השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי, הטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף, השדר יורם שימרון, השדר יורם ארבל, הטכנאי אלי גל, השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר, שמואל בונדה. (הצילום והתיעוד נעשה ע"י גב' שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

TELEVISA היא רשת טלוויזיה מסחרית ומפותחת בסדר גודל של רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות כמו CBS , NBC , ABC, ו- רשת הטלוויזיה המכסיקנית המסחרית TELEVISA יחדיו עם ערוץ 13 הציבורי של מכסיקו, הרכיבו את הקבוצה המבצעית של "1986 TELEMEXICO" ושימשו Host Broadcaster בינלאומי משותף של סיגנל השידור הבינלאומי במונדיאל מכסיקו 1986. בראשה של TELEVISA ניצב אז לפני 34 שנים אֵיל התקשורת זָ'אן אֶמִילְיוֹ אָסְקָארָאגָה (Jean Emilio Azcarraga). זָ'אן אֶמִילְיוֹ אָסְקָארָאגָה הפך את רשת הטלוויזיה שלו למובילת התקשורת במכסיקו. TELEVISA העמידה בצֵל את רשת הטלוויזיה הממלכתית של מכסיקו "Channel 13" וגרפה לעצמה את קופת האירוח של מפעל הכדורגל היוקרתי – המונדיאל. זָ'אן אֶמִילְיוֹ אָסְקָארָאגָה השתמש בטכנולוגיות הטלוויזיה החדישות ביותר למרות שהיו לו תקלות תקשורת רבות בשבוע הראשון של המשחקים שהעיבו על שידורי המשחקים (אח"כ הם התגברו עליהן והכול עבד חלק) . הדבר עורר תרעומת קשה בעיקר בין רשתות השידור של ה- EBU . במשחק ברזיל – ספרד שהתקיים בגְוָואדָאלָאחָארָה ב- 1 ביוני 1986, 70 רשתות טלוויזיה ורדיו לא קיבלו את קו השידור שלהן. אנחנו היינו בין המעטים ששפר מזלם וקו השידור ה- 4W שלנו פעל כהלכה בדרכו הארוכה מגְוָואדָאלָאחָארָה למכסיקו סיטי ומשם לירושלים. זהו המשחק שבו עשה נסים קיוויתי את טעות חייו. הוא שִידֵר קבל עם ועדה שער שלא היה. אילולא קיבלנו את קו השידור טעותו המרה של נסים קיוויתי לא הייתה נודעת לעולם. אני זוכר היטב את פניו של המפיק הבריטי הבכיר בּוֹב בּוֹרוֹאוּס (Bob Borrows) של רשת השידור המסחרית האנגלית ITV , רץ אחוז אמוק במסדרון הארוך ב- IBC במכסיקו סיטי (ליד משרד ההפקה שלי) מפני שלא קיבל את קו השידור מגְוָואדָאלָאחָארָה של המשחק ברזיל נגד ספרד בעודו זוֹעֵק חסר ישע ומייבב כשדמעות בעיניו "…הצילו…הצילו…הצילו , אין לי קַו שידור…הצילו…". כל ניסיונותיו לקבל את השַדָּר שלוֹ מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" (Jalisko) בגְוָואדָאלָאחָארָה העלו חֶרֶס. אין בושה גדולה יותר מלהיכשל בפרהסיה בהפקת שידור בטלוויזיה. לא רק כשַדָּר אלא גם כמפיק. יצא לי לשוחח עם בּוֹב בּוֹרוֹאוּס בתום הכישלון שלו וההצלחה שלי . "יואש, אתה יודע מה הנורא מכל בכול כישלון שידור", שאל אותי רטורית ומבלי להמתין לתשובתי ענה לעצמו, "המחשבות של הבוסים שלי בלונדון שלא יודעים מה באֶמֶת קרה כאן במרכז השידורים הבינלאומי המבולבל של מכסיקו סיטי". הבנתי את תחושותיו הקשות. הוא נראה כאיש מוכה. רבים חשבו שההבדל הגדול שחצץ בינינו – ההצלחה שלי והכישלון שלוֹ – היה עניין של מזל. אני סברתי שזו הייתה הצלחת ההפקה בשל תכנון נבון מוקדם וגם בגלל תושייתו האישית של אֵלִי גַל.

מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר (Jarle Hoeysaeter) ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) במונדיאל מכסיקו 86' התעניינו לדעת בתום המשחק כיצד זה דווקא הייתי אני בר המזל ב- EBU ובין הבודדים בעולם שקיבל כהלכה את קו שידור ה- 4W מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" מגְוָואדָאלָאחָארה, לשמחתי, ולדאבון לִבּוֹ של נִסִים קִיוִויתִּי בדיעבד. כולם ב- EBU ו- "1986 TELEMEXICO" רצו להבין כיצד הכול פעל בשלמות וללא תקלה דווקא בטלוויזיה הישראלית הקטנה ודלת האמצעים ולא ברשתות הטלוויזיה האחרות שחלקן היו גדולות מאִתנו עשרות מונים באמצעים, טכנולוגיה לרבות גיבויים, וממון. אֵלי גַל ראש הצוות הטכני שלי היה רשאי להיות גאה בעצמו. שבוע השידורים הראשון במכסיקו 1986 היה רצוף כישלונות טכניים של קבוצת ההפקה המכסיקנית, "1986 TELEMEXICO". בנו הם לא פגעו. הצלחנו לעקוף אותם ויכולנו להלך בראש מורם וגֵו זקוף ב- IBC.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86'. ה- IBC במכסיקו סיטי 1986. אנוכי יחדיו עם קווין קיגן (Kevin Kigan, משמאל) שחקן עבר מצטיין בליוורפול ונבחרת אנגליה ששימש פרשן של רשת הטלוויזיה הבריטית ITV בשידורי מונדיאל מכסיקו 86'. עניין אותי לדעת מה הוא חושב על נחיצות מוסד פרשנות הכדורגל בשידורי הטלוויזיה באשר הם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כיסוי הטלוויזיה של משחקי מונדיאל מכסיקו 86' היה הפקה רחוקה מגבולות מדינת ישראל וסיבה למורכבות מההיבט התקשורתי. היה צריך להיזהר בה זהירות רבה כדי להבין כיצד TELEMEXICO מנתבת את הסיגנלים וקווי השידור שלה באמצעות מערכת לוויינים ביתית מהאצטדיונים המרוחקים הפזורים לאורכה של מדינה ענקית המשתרעת במרכז אמריקה לאורך כ- 3000 ק"מ, ומביאה אותם עד ל- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) הממוקם במכסיקו סיטי , ומשם הם מנותבים לכל רחבי תבל. סיגנל השידורים של המשחקים שנערכו בשני האִצטדיונים של מכסיקו-סיטי, "האולימפי" ו- "אצטקה", וגם זה של "נֶזָה" הועברו ל- IBC באמצעות מיקרוגל קרקעי. סיגנל השידורים מתשעה אִצטדיונים אחרים נותבו ל- IBC באמצעות תחנות ממסר קבועות וניידות לשני הלוויינים הביתיים. הסיגנלים של כל המשחקים נותבו משלוש תחנות קרקע מכסיקניות לתקשורת לוויינים . טוּלָנְצִ'ינְגוֹ וקוֹנְטֶל שיגרו את הסיגנלים שלהן לעבר שלושת הלוויינים ש- שייטו מעל האוקיינוס האטלנטי, Primary ,1 Major, ו- 2 Major, ונהנו מהם רשתות הטלוויזיה החברות ב- EBU (אירופה המערבית), ורשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור המזרח אירופי OIRT, הקרוי INTERVISION (מדינות אירופה המזרחית – הקומוניסטית). תחנת מֶרְמוֹסְיוֹ שלחה את הסיגנלים שלה ללוויינים מעל האוקיינוס הפסיפיק.

טקסט תמונה : דצמבר 1985. שלב ההכנות לקראת שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. זהו השרטוט המקורי בכתב ידי של מערך שידורי הטלוויזיה הלווייניים המורכב של TELEMEXICO, פנימי וחיצוני, כפי שהכנתי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומ"מ מנהל הטלוויזיה יאיר אלוני יבד"ל בדצמבר 1985 עם שובי מפגישת ה- WBM במכסיקו סיטי. לכיוון מזרח זורמים הסיגנלים של שידורי הטלוויזיה לעבר הלוויינים האטלנטיים באמצעות שתי תחנות הקרקע "טולאנצ'ינגו" ו- "קונטל". מערבה בכיוון האוקיינוס הפסיפיק – הם נדחפים ע"י תחנת הקרקע "מרמוסיו". (השרטוט נלקח מתוך פקודת מבצע של שידורי הטלוויזיה הישראלית שחיברתי וכתבתי אשר מכסה בשידורים ישירים את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. השרטוט הוכן על ידי עבור מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין, ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן שניהם יבד"ל. זהו מערך השידור הטלוויזיוני הלווייני בין תחנת הקרקע המכסיקנית טוּלאנצ'ינגוֹ לבין תחנת הקרקע עמק האלה ליד ירושלים. בעת ההיא הייתה כבר תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה מחוברת לשני הלוויינים האטלנטיים, ה- Primary ו- Major. כל הסיגנלים של השידורים הגיעו ממכסיקו לירושלים בשיטת השידור האמריקנית 525 NTSC. נדרשנו להמיר אותם באמצעות קונברטורים (Converter) דיגיטאליים לשיטת השידור שלנו 625 PAL.(השרטוט לקוח מספר השידורים / פקודת המבצע בן 110 עמודים שחובר ונכתב על ידי לקראת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86'. זהו התרשים המקורי של זרימת הסיגנלים של ה- Video ו- Audio מחדר הקונטרול של ה- EBU ב- ICR (מקביל למונח האנגלי IBC) ב-מכסיקו סיטי לאולפנים שלנו בירושלים. (מתוך ספר השידורים / פקודת המבצע שחיברתי וכתבתי לקראת שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפקת שידורי מכסיקו 86' הייתה מורכבת ומסובכת ודרשה התמצאות טכנולוגית ןלןגיסטית, כושר ניווט, ואחריות רבה כדי לוודֵא שראשית דבר כל השידורים הישירים יגיעו מה- IBC במכסיקו סיטי לישראל, לאולפנים שלנו בירושלים עם קולות השַדָּרִים שלנו בשפה העברית. מהות העבודה המורכבת הוסברה בספר פקודת המבצע המפורטת בת 100 עמודים שכתבתי לקראת תחילת מבצע השידורים. ואומנם לא היו לנו תקלות טכנולוגיות, ואם היו לנו הצלחנו להתגבר עליהן . מן ההיבט הזה הייתה חשיבות רבה להצמדתם של טכנאים שלנו לעמדות השידור ב-מכסיקו לצִדם של השדרים. קושי נוסף היה טמון בגרעין השידור של הטלוויזיה המכסיקנית, ששידרה בשיטת השידור האמריקנית NTSC 525, בעוד אנחנו שידרנו בשיטת השידור האירופית PAL 625 . נדרשנו להמיר את סטנדרט השידור המכסיקני לסטנדרט השידור שלנו באמצעות קונברטורים דיגיטאליים, וזה עבד. צופי הטלוויזיה בארץ קיבלו את השידורים בבתיהם בצבע ובאיכות סבירה . היה לנו יתרון אחד גדול בתכנון השידורים. מכיוון שהמְשָדֵר הציבורי העולמי ובראשו ה- EBU גוף השידור העשיר מכולם שילם ל- FIFA סכום של 49000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים (שווים ל- 32.6 מיליון דולר) תמורת זכויות השידורים , נקבע כי זמן מרכזי אחד (מבין שניים) של 52 המשחקים יהיה בשתיים עשרה בצהריים על פי שעון מכסיקו המתאים ל- Prime time של אירופה – שמונה בערב, ותשע בערב שעון ישראל. השעה המרכזית הנוספת נקבעה לארבע אחה"צ במכסיקו. חצות באירופה ואחת בלילה בישראל. לטלוויזיה הבינלאומית ששילמה הון תועפות לוועדות המארגנות הבכירות תמורת הזיכיון לשָדֵר הייתה השפעה רבה בקביעת לוחות הזמנים עד כדי אבסורד לעתים . בשום מדינה בעולם אין משחקים כדורגל ברמה הגבוהה שלו בשתיים עשרה בצהריים. השעון הביולוגי של שחקני הכדורגל מורה להם לשחק בשעות אחה"צ המאוחרות או בשעות הערב. אף פעם לא בצוהרי היום. האירוני היה ש- EBU גוף השידור הציבורי העשיר בעולם כפה את דעתו גם על 14 נבחרות אירופיות לשחק בצוהרי היום מבלי שהיו רגילות לכך. אך מה לא עושים למען הכסף ולטובת הרייטינג . כבר נאמר בבלוג הזה לא פעם אחת כי אנשי הטלוויזיה הם עבדיו של מוֹלֶךְ הרייטינג . אז אני מנצל את ההזדמנות וחוזר שוב על הקלישאה הזאת שהיא כֵּנָה ואמיתית .

אֵלי גַל היה טכנאי קוֹל מוכשר. אדם קשה אולי ביחסי אנוש אך איש תקשורת מוצלח. בעל מקצוע. הוא הבין היטב את מערכת השידור הקולית הסבוכה , והקים בהצלחה במשרד שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי בהשראתו של מיכה לויירר מעין מִינִי Sub-Center לתקשורת. אֵלי גַל שלט בעצמו על ניתוב קווי ה- 4W הבינלאומיים שהותקנו לצורך השידורים הישירים שיצאו מעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 בתשעת האִצטדיונים ברחבי מכסיקו בהם נערכו 52 משחקי הטורניר, ונשאו עליהם את קולות שלושת השדרים יורם ארבל נסים קיוויתי ויורם שִמְרוֹן , ונותבו לעבר ה- Switching Center של ה- EBU שמוקם אף הוא ב- IBC במכסיקו סיטי. מרכז הניתוב של ה- EBU פעל תחת אחריותם של שני אשפי התקשורת הסקנדינביים השוודי וויקינג אהלברג (Viking Ahlberg) והנורווגי שֶל רִיד (Kjell Reed), משם הועברו קווי השידור למערכת התקשורת שבנה אֵלי גַל במשרד שלנו, אח"כ הוחזרו למרכז התפעול של ה- EBU, ומשם נשלחו לירושלים. אֵלי גַל עשה עבודה טכנית מצוינת במכסיקו 1986. הוא היה ללא כל ספק תעודת הביטוח של ההפקה המורכבת שלי וראה את עצמו כ- נאמן שלה.

טקסט תמונה : יוני 1986. שידורי גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. אלי גל (מקצוען וקפדן בתחום ה- Sound והתקשורת בהפקות טלוויזיה) מתקין את מערכת הקול, קווי ה- 4W, והתקשורת הפנימית והחיצונית, במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. הוא עשה את עבודתו נאמנה ובכישרון. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

5 ביוני 1986 היה יום החמישי השחור של שידורי מונדיאל מכסיקו 86'. שידרנו ישיר כמו רשתות טלוויזיה בינלאומיות רבות מפּוּאֶבְּלָה את המשחק המסקרן איטליה – ארגנטינה. השם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לבדו הצית לבבות. גם את שלי. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אישר לי לשָדֵר ישיר את המשחק הזה זמן רב מראש. יורם ארבל שידר את המשחק ולידו ישב בעמדת השידור הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר. הטכנאי הצמוד של צוות השידור היה המפקח הטכני יִצְחָק "בֶּנְיוֹ" בֵּן – יוֹסֵף. שלחתי עמם כתגבורת את המפיק שלי אמנון ברקאי וידעתי גם למה ומדוע. הסיפור הבא מסביר היטב את המורכבות המסובכות הטכנולוגית של ההפקה, את מהות התלוּת שלך בגורמי שידור שאין לך כלל שליטה עליהם, ואת הקַו הדק המפריד בין כישלון להצלחה . כִּישרונו של אמנון ברקאי כמפיק הביא לפתרון הבעיה והתרת הפלונטר. לאנשי הקבוצה ההנדסית של TELEMEXICO בראשם וִויקְטוֹר רוֹחָאס וסֶזָאר גֶרְבָּאסִי היו לא מעט שגיאות טכניות בניתוב קווי התקשורת ליעדם בתחילת שידורי המונדיאל. רשתות טלוויזיה רבות ברחבי תבל לרבות אלה המשתייכות ל- EBU לא קיבלו שוב ושוב קווי השידור ולא את השדרים שלהם . שררה התמרמרות גדולה בקרב ה- EBU. חלק מרשתות הטלוויזיה היו כל כך מיואשות עד שביקשו להפסיק כליל את שידוריהן ולהשיב את משלחות השידור שלהן מ- מכסיקו בחזרה למדינותיהן. הקבוצה המִבצעית המיוחדת של ה- EBU לאליפות העולם בכדורגל של מכסיקו 1986 בראשותם של מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) מספרד והנורווגי יָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר (Jarle Hoeysaeter) הייתה חסרת אונים בימים הראשונים של המשחקים. ה- EBU בראשותו מנולו רומרו ויארלה הויסאטר ערכה מסיבת עיתונאים במכסיקו 1986 וביקשה לקבל מייד החזר כספי מפני שלא התמלאו כל התביעות הטכניות של המְשָדֵר הציבורי.

יארלה הויסאטר, זוכר בשיחות התחקיר עמי, כלהלן : "שדרים ומפיקים רבים התלוננו במהלך ההתקנות והבדיקות הטכניות התלוננו לפני תחילת האליפות כי ההכנות אינן דופקות כהלכה וכי הוועדה המארגנת וקבוצת TELEMEXICO ששימשה כ- Host broadcaster אינן מאמצות כל שיטה טכנית משביעת רצון שתמנע את התקלות. אנחנו ב- EBU הצענו את עזרתנו המקצועית למכסיקנים אך הם דחו אותה על הסף. קריסת מערך קווי השידור הבינלאומיים שלנו ה- 4W, קווי שידור ארבעה גידיים ברוחב פס צר khz 3.5 (וגם ברוחב פס רחב khz 15) בשבוע הראשון של משחקי מכסיקו 1986 כונה, “The biggest disaster in Sports broadcasting ever”. משלא חַל כל שיפור, כינסנו מנולו רומרו ואנוכי מסיבת עיתונאים בשם ה- EBU ב- IBC במכסיקו סיטי והודענו חד משמעית שלכישלונות הטכניים יהיו השלכות כספיות מרחיקות לכת . שילמנו כסף רב אך לא קיבלנו תמורתו את השירות שהיינו אמורים לקבל. כל איגודי השידור בעולם שרכשו את זכויות השידורים של מכסיקו 1986 תבעו בחריפות רבה להחליף מייד את המנהיגות הטכנולוגית המכסיקנית, או לפחות להציב את מהנדסי ה- EBU ליד אותם המהנדסים המכסיקנים הכושלים. תקלת התקשורת החמורה הזאת במכסיקו 1986 הולידה אח"כ את הקמת מועצת השידור הבינלאומית המשותפת לחמשת איגודי השידור הציבוריים בעולם, ונקראה, ה- CCC (ראשי תיבות של Consortium Coordination Council), שתפקידה היה לעקוב, לייעץ ולקיים Control תמידי המבַקֵר את איכות ההכנות של ה- Host broadcaster המקומי. מנולו רומרו ואני שימשנו נציגים קבועים של ה- EBU ב- CCC. ריצ'ארד באן היה מזכיר הוועדה. וועדת ה- CCC פעלה ביעילות רבה במונדיאלים של איטליה 1990, ארה"ב 1994, וצרפת 1998. היא התפרקה לאחר שהמְשָדֵר הציבורי איבד את זכויות השידורים של המונדיאל של קוריאה ויפן 2002 וגרמניה 2006" .

טקסט תמונה : ה- IBC במכסיקו סיטי ב- 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. אנוכי יחדיו עם מנולו רומרו (מימין) מי ש-שימש בשידורי מונדיאל מכסיקו 86' כאחד משני ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU יחד עם יארלה הויסאטר. הוא היה אורח שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. מנולו רומרו נחשב ימים רבים ותקופה ארוכה לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בתחום שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים המסקרים את המשחקים האולימפיים ואת המונדיאלים. היום אין לי שום קשר עמו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בעקבות תקלות תקשורתיות טכניות רבות בשבוע הראשון של משחקי מונדיאל מכסיקו 1986 בהן שורה ארוכה של רשתות טלוויזיה ורדיו (לא רק אלה המשתייכות ל- EBU אלא מכל רחבי תבל) שסבלו מהתקלות הטכנולוגיות החמורות ו-לא קיבלו את קווי השידור שלהן, הוציא איגוד השידור האירופי דו"ח מסודר מידי יום בשבוע הראשון של הטורניר, ובו רשימת רשתות הטלוויזיה והרדיו שנפגעו ואשר מסונפות אליו. זה היה מסמך מחאה חריפה שהוגש למהנדסים של קבוצת "1986 TELEMEXICO" מלווה בעותק לנציג ה- FIFA השווייצרי מרטין פרגלר. ה- EBU איים לנטוש את משימת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 אם קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" לא תשתפר מייד.

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. דו"ח ה- EBU שהוגש לקבוצת TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת בטקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של טורניר מכסיקו 86', איטליה – בולגריה 1:1 אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תפעלנו כהלכה את אחד מקווי השידור הבינלאומי ה- 4W לעומת רדיו "קול ישראל" שנכשל. (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. דו"ח ה- EBU שהוגש לקבוצת TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת בטקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של טורניר מכסיקו 86', איטליה – בולגריה 1:1. (עמוד מס' 2 מתוך 2). ראה המשך. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. דו"ח ה- EBU שהוגש ל- קבוצת "1986 TELEMEXICO", ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת במשחק מס 3 בטורניר בגוואדאלחרה ברזיל – ספרד 0:1. אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את אחד מקווי השידור הבינלאומי ה- 4W, והשידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד 0:1 כפי ששידר נסים קיוויתי הגיע בשלום הביתה. (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86' . דו"ח ה- EBU שהוגש לקבוצת TELEMEXICO ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו ו/או היו להן תקלות תקשורת במשחק מס 3 בטורניר בגוואדאלחרה ברזיל – ספרד 0:1. אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את אחד מקווי השידור הבינלאומי ה- 4W , והשידור הישיר של המשחק ברזיל – ספרד 0:1 כפי ששידר נסים קיוויתי הגיע בשלום הביתה. (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היו לי דפיקות לב מואצות לקראת השידור הישיר של משחק מס' 13 המסקרן אותנו ואת העולם כולו בטורניר מונדיאל מכסיקו 86', איטליה נגד ארגנטינה באצטדיון פואבלה ב- 5 ביוני 1986. חלפו כבר כמה ימי חֶסֶד מאז תחילת מבצע השידורים אך קבוצת "1986 TELEMEXICO" עדיין המשיכה לזייף בהתקנת קווי שידור ה- W4 של רשתות הטלוויזיה הרבות ולבַלְבֵּל בין הכתובות. התקלות היו רבות. לא לנו. לקולגות שלנו מסביב. ידעתי שגם תורנו יגיע במוקדם או במאוחר. זאת לדעת כי העיתונות הטלוויזיונית הזריזה והדיווח הישיר שלה מותנים בטכנולוגיה מיידית ואיתנה. הטכנולוגיה הטלוויזיונית הזאת היא מורכבת, עדינה ורגישה, ומועדת לפורענות. יותר מ- 100 רשתות טלוויזיה ורדיו מרחבי תבל שידרו ישיר את המשחק איטליה – ארגנטינה בפואבלה (Puebla) ביום חמישי – 5 ביוני 1986 . טכנאי התקשורת של "1986 TELEMEXICO" נדרשו להתקין ולחבר מספר עצום של קווי שידור 4W דבר שעלול להוות מכשלה ותקלות בגלל כמות ניתוב גדולה. יורם ארבל נבחר על ידי להיות השַדָּר המוביל במשחק הנ"ל הזה, ושלחתי לשטח גם את המפיק אמנון ברקאי. מפיק מוכשר שהיווה חלק חשוב בפוליסת הביטוח הטכנית שלי בעת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986. הוא היה הראשון שאִיתֵּר ועלה על השגיאה הטכנית הפטאלית של ה- Sub Center המקומי של "1986 TELEMEXICO" באִצטדיון בפּוּאֶבְּלָה שכשל וניתב בטעות את קווי שידור ה- 4W של עמדות השידור הרבות, "עמדה אחת ימינה" בעת מסעם מה- Sub Center הטכני באִצטדיון בפּוּאֶבְּלָה ל- CIR המרכזי במכסיקו סיטי . טעות מרה ששיגעה את כל רשתות השידור ולא ניתנה לתיקון בשל גילויה המאוחר . המשחק עמד אוֹ – טוֹ – טוֹ לצאת לדרך. שרר שם בלגן טלוויזיוני גדול ואדיר ממדים. בבדיקות התקשורת המוקדמת שערכנו ממכסיקו סיטי עם עמדת השידור בפואבלה הוברר שקוֹלוֹ של יורם ארבל מגיע בדרך כלשהי לקופנהגן. נדרשנו לפעול במהירות. היו שגיאות נוספות בהן קווי השידור הארבע גידים לא הגיעו ליעדם המקורי. קו השידור של הטלוויזיה הנורווגית NRK הגיע לפולין, קו השידור של הטלוויזיה הפולנית TVP הגיע לקנדה, וקו השידור של רשת הטלוויזיה המסחרית הבריטית ITV הגיע לאיטליה.

היות וקסטת הזיהוי (I. D. ) שלנו מהמגרש הגיעה ל- רשת הטלוויזיה ITV הבריטית ללא כל סיכוי לשנות זאת, למצוא פתרון ולהתיר את השגיאה הטכנית הנוראית, מפאת קוצר הזמן, נענו המפיקים האנגליים לבקשתי, ואִפשרו לנו לשָדֵר את המשחק איטליה -ארגנטינה מעמדת השידור שלהם. יורם ארבל שידר לארץ באמצעות קו שידור 4W סטנדרטי אך ללא תיווך ובקרה של המשרד שלנו במכסיקו סיטי. הוריתי למפיק שלי בשטח אמנון ברקאי למסור את מכשיר הטלפון הבינלאומי בעמדת השידור שלנו באצטדיון בפואבלה (שימש אותנו כ- Back up לקו השידור הבינלאומי ה- 4W המקורי שלנו) לידִידִי טִים א'וֹקוֹנוֹר (Tim O'cconor) מהטלוויזיה האירית RTE כדי לסייע לוֹ ולרשת הטלוויזיה שלוֹ (חברה ב- EBU כמונו) השרויה במצוקת שידור קשה. גם הוא לא קיבל בשל הבִּלְבּוּל ששרר במקום את קו שידור ה- 4W הסטנדרטי שלוֹ. טים א'וקונור היה בר מזל ושידר את כל המשחק ישיר לצופיו באירלנד באמצעות הטלפון הישראלי המותקן בעמדת השידור שלנו בפואבלה כמכשיר גיבוי. הוא הודה לי אח"כ בדמעות. "יואש, הצלת אותי מבושה גדולה", אמר לי בתום המשחק באושר רב. יארלה הויסאטר ומנולו רומרו היו אובדי עצות. בצר להם חיברו עוד דו"ח תקלות אותו העבירו ל- "1986 TELEMEXICO" בחריקת שיניים כששניהם רותחים מזעם.

טקסט מסמך : 6 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. זהו דו"ח ה- EBU שהוגש לקבוצת "1986 TELEMEXICO" ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו או שהיו להן תקלות במשחקים מס' 13 (איטליה – ארגנטינה), משחק מס' 14 (קוריאה – בולגריה), ומשחק מס' 15 (צרפת – ברה"מ). אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את קווי השידור הבינלאומיים ה- 4W במשחקים הנ"ל. (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. זהו דו"ח ה- EBU שהוגש לקבוצת "1986 TELEMEXICO" ונוגע לרשתות הטלוויזיה והרדיו של איגוד השידור האירופי שלא שידרו או שהיו להן תקלות במשחקים מס' 13 (איטליה – ארגנטינה), משחק מס' 14 (קוריאה – בולגריה), ומשחק מס' 15 (צרפת – ברה"מ). אנחנו אנשי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היינו בין הבודדים בעולם שתפעלנו כהלכה את קווי השידור הבינלאומיים ה- 4W במשחקים הנ"ל. (עמוד מס' 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונת תזכורת : מונדיאל ספרד 1982. זהו מיכה לויירר ז"ל מפקח קול ותקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצב במרכז המיתוג הספרדי ב- IBC במדריד בעת מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' , המנווט מאות קווי שידור 4W של אירוע ספורט עולמי גדול לעבר יעדם בכל רחבי תבל. טעות מיתוג קטנה של אחד הטכנאים המקומיים בחיבור קווי השידור והקול של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עלול להגיע בטעות לטימבוקטו ו/או לניו דלהי במקום לאולפני הטלוויזיה בירושלים. זה נראה פשוט אולם אלו הן פעולות טכנולוגיות מורכבות שדורשות מיומנות ודיוק רב. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גם אם הרשת הבריטית ITV לא הייתה נענית לבקשתי עדיין הייתי יכול לבצע את משימת השידור בעזרת הטלפון הבינלאומי שלנו שימש כ- Back up לקו השידור של ה- 4W. עמדו לרשותי על פי הזמנה מיוחדת שלנו מכשירי טלפון בינלאומי בכל אחת מעמדות השידור שלנו ברחבי מכסיקו ששימשו גיבוי הכרחי לקו השידור הארבע גידי. הוצאה כספית שהצדיקה את עצמה. המשחק איטליה – ארגנטינה הסתיים בתיקו 1:1. אָלֶסָאנְדְרוֹ אַלְטוֹבֶּלִי הבקיע כבר בדקה ה- 6 שער לאיטליה ודְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הִשווה את התוצאה בדקה ה- 34 . אבל לא זה מה שהיה חשוב . ההצלחה האמיתית הייתה בפתרון מהיר והגיוני של תקלת שידור קשה. החשוב היה שצופי הטלוויזיה בישראל ראו את המשחק בשלמותו ושמעו את קולות השדרים. עוד הוברר כי הצמדתם של מפיק וטכנאי ליורם ארבל ומרדכי שפיגלר במשחק הזה ב- פּוּאֶבְּלָה (Puebla) הייתה חיונית והוכיחה את עצמה מעל לכל ספק. היכרותנו האישית הקרובה את ראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU מנולו רומרו ויארלה הויסאטר, וכן את השוודי וִויקִינְג אָהלְבֶּרְג והנורווגי מר שֶל רִיד האחראיים על מִיתּוּג ונִיתּוּב קווי השידור של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) ב- Switching Board ב- IBC (מונח מקביל ל- ICR) במכסיקו סיטי, ואטיין הרצנס הבלגי האחראי על השידור הלווייני, וגם חלק מאנשי TELEMEXICO, הקלה על פתרון התקלות.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. זהו אגף ב-משרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. אנוכי יחדיו עם הנורווגי יארלה הויסאטר (משמאל) מראשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU במונדיאל מכסיקו 86' במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. יארלה הויסאטר ומנולו רומרו היו האדמו"רים שלי בתחום שידורי הספורט הבינלאומיים בטלוויזיה הגלובאלית. שניהם היו בעלי ניסיון עצום בתחום הפקת שידורי טלוויזיה והובילו את ה- EBU להישגי שידור מזהירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שגשוגה של הפקת מונדיאל מכסיקו 1986 ע"י חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נשענה על תכנון מפורט, מדויק, וקפדני שלי לטווח ארוך, למעשה לאורך ארבע שנים. ברור שנהניתי מגיבוי מוחלט של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל וסמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן. התכנון המפורט עסק גם בראיית הנולד של אבחון תקלות טכנולוגיות ולוגיסטיות אפשריות שעלולות להתרחש והיערכות מהירה ויעילה שלנו לצורך פתירתן. לא ניתן היה להגיע להישגי שידור טלוויזיוניים בינלאומיים שכאלה מכל היבט ב- 1986 ללא סיועם של המפיק שלי אמנון ברקאי ומפקח התקשורת שלי אלי גל ב- IBC במכסיקו סיטי, וללא סיועם של אורי לוי סעדיה קאראוואני, ומיכה לויירר באולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים.

פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 8. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021.

ראה המשך בפוסט מס' 1020 פלח ב' חלק 9 : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9). כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

סוף פלח ב' חלק 8 בפוסט מס' 1020. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021 בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

פוסט מס' 1020, פלח ב'חלק 9.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי. הפוסטים מתעדכנים מעת לעת.

הערה 3 : הבלוג YOASHTVBLOG.CO.IL מוענק בחינם לכ- 1.000000 (מיליון) נכנסים, מתעניינים, ו-קוראים.

פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 9. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9 – אחד לפני אחרון). פוסט מס' 1020 פלח ב' חלק 9. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי -28 בספטמבר 2021 חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 9. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 9 – אחד לפני אחרון). פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 9. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2020, חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

פוסט 1020 פלח ב' חלק 9 הוא המשך של פוסט 1020 פלח ב' חלק 8 באותו הנושא והעניין של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הישירים ב- מונדיאל מכסיקו 1986.

הקדמה קצרצרה.

זה היה לפני קצת יותר מ- 35 (שלושים וחמש) שנים. הפקת משחקי המונדיאל של מכסיקו 1986 שגשגה בסופו של דבר למרות התקלות הטכניות הרבות בשבוע הראשון של מפעל השידורים המורכב. הרבה הודות לתכנון הממושך בירושלים, הבנת יסודות ההפקה הבינלאומית במכסיקו עצמה, ומשמעת השידור הקפדנית שכפיתי ללא פשרות על אנשי המשלחת. בפקודת המבצע – ספר השידור שחוברה ונכתבה על ידי, נקבעו בבירור עקרונות ההפקה המקודשים. כל צוות שידור היוצא למשימה נדרש לברר לפני צאתו עִם אמנון ברקאי, אֵלִי גַל, ועִמי את כל הפרטים הנחוצים לביצועה. זמן יציאה, זמן ההגעה, אמצעי התחבורה, והפעילות שיש לבצע בעמדת השידור באִצטדיון. יש להגיע לעמדת השידור באִצטדיון לפחות שעתיים לפני תחילת כל משחק. אין להפר בשום אופן את ההוראה הזאת. עם ההגעה לעמדת השידור שלנו באִצטדיון יש ליצור מגע ולהיפגש עם האחראי המכסיקני במקום, ולוודא שכל פרטי השידור נמצאים במקומם ומוכנים להפעלה. שני מיקרופונים לשדר ולפרשן שלוֹ, שתי מערכות אוזניות (Headsets), ומוניטור תקין. עם ההגעה לעמדת השידור מוטלת החובה על צוות השידור ליצור קשר מיידי עִמי ואֵלִי גַל במשרד במכסיקו סיטי באמצעות הטלפון הבינלאומי בעמדת השידור (משמש כ- Back up לקו השידור) . יש לקבל במהירות את הזיהוי הקולי של IBA (הטלוויזיה הישראלית הציבורית) למגרש. יש לשמור ולפקוח עין על ציוד התקשורת ועמדת השידור שלנו מפני אנשים זרים המנסים להשתמש ללא אישור בטלפון הבינלאומי שלנו. יש להיות ערניים מפני פיגוע חבלני.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. התיעוד של התמונה הנ"ל נעשה ב-מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם טכנאית מכסיקנית מהצוות של 86' TELEMEXICO. המכסיקנים התגלו כמארחים נדיבים ומכניסי אורחים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם במכסיקו סיטי. אני יחדיו עם טכנאי קווי התקשורת ה- 4W היוגוסלווי דומיץ' (Dumic) מ- Operation group של ה- EBU בראשות מנולו רומרו ויארלה הויסאטר במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. ה- IBC במונדיאל מכסיקו 1986 (International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם מהנדס התקשורת של ה- EBU הנורווגי שֶל (Sheil) במשרד ההפקה, השידורים והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC. מציץ מאחור שדר רדיו "קול ישראל" מר דני דבורין. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מדהים : ביום ראשון – 22 ביוני 1986 במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 בשלב רבע הגמר במשחק ארגנטינה – אנגליה באצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA), הרשיע יורם ארבל בשידור ישיר את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה במעשה שיקרי, בטקסט חסכוני בן תריסר מילים בעת שידור ישיר : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון". בשפת טלוויזיה מְמַצָה וממוקדת גזר את דינו והפך אותו באחת לעבריין. יורם ארבל צדק. כבר דנתי בכך בפוסט הקודם, אולם לא ציינתי כי הווירטואוזיות בניסוח הנפלא הזה ב- 22 ביוני 1986 באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי עולה על ההתנסחות מאוחרת יותר שלו ב- 19 במארס 1989 באצטדיון ר"ג כשזעק למיקרופון שלו בכעס את הסלוגן ההוא, "ככה לא בונים חומה", במשחק קדם גביע העולם בין נבחרות ישראל ואוסטרליה לאחר שצ'ארלי יאנקוס האוסטרלי הבקיע בבעיטה חופשית מטווח של 28 מטר את שערו של בוני גינזבורג. הניסוח אודות דייגו ארמאנדו מאראדונה ב- 1986 נבנה על קרקע בתולית. הקביעה ב- 1989 אודות חוֹמָה כושלת נאמרה על קרקע חרושה.

טקסט תמונה : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת ב-אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. השַדָּר יורם ארבל ועוזרת ההפקה שמחה שטרית יושבים בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כשעתיים לפני תחילת המשחק ההוא בשלב רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 1986 ארגנטינה בראשות הקפטן שלה דייגו ארמאנדו מאראדונה נגד נבחרת אנגליה, ובטרם הגה אז את הסלוגן ההוא הבלתי נשכח שלו : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון". (באדיבות גב' שמחה שטרית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו שרטוט מבנה ו-מערך קווי שידור ה- 4W (מונח טכני אנגלי "Four Wire" שפירושו קו שידור טלוויזיוני ו/או רדיופוני המורכב מארבע גידים בניגוד לקו טלפון שנקרא קו שידור 2W ומכיל שני גידים) שלנו בין עמדות השידור שלנו ברחבי מכסיקו וחיבורן עם מרכזי התקשורת של TELEMEXICO ו- EBU ב- ICR (מונח ספרדי שמקביל למונח האנגלי IBC) שמוקמו במכסיקו סיטי, ושליחתם לירושלים. התכנון של מיכה לויירר ז"ל והביצוע של אלי גל יבד"ל היו ללא דופי. (מתוך ספר השידור שחיברתי וכתבתי לקראת מבצע שידורי מונדיאל מכסיקו 1986. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

במכסיקו דרך כוכבם של המפיק אמנון ברקאי ושל ראש הצוות הטכני אֵלִי גַל. אֵלי גַל האפיל על חבריו הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף. שניהם, אמנון ברקאי ואֵלִי גַל, הוכיחו את נכונות הנצח של האמירה, "סוף מעשה במחשבה תחילה". אֵלִי גַל נחשב ל- "עוֹף מוזר" (כביכול) ויוצא דופן במחלקת הקוֹל של מיכה לויירר. אמרו שהוא כאילו איש שנוי במחלוקת מבחינה חברתית (אולי מפני שלא היה מאותם אומרי "הֵן" אוטומטיים והעדיף לחשוב ולנתח את העובדות בטרם מתן תשובתו), אך הוא לחלוטין לא היה שנוי במחלוקת מההיבט המקצועי. אלי גל לא היה "עוף מוזר". הוא היה טכנאי מוכשר ונבון וגם חרוץ ודאגן שידע לעמוד על שלוֹ. הפקת שידורי מכסיקו 86' הייתה הניסיון הבינלאומי הראשון שלו בו האחריות הטכנולוגית של העברת קולות השדרים ממכסיקו לירושלים רבצה נטו על כתפיו. כשהתברר לפני תחילת המשחקים כי מערכת השידור והתקשורת הפועלת באמצעות קווי ה- 4W שהקים במשרד שלנו ב- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) במכסיקו סיטי פועלת ללא דופי וקולות השדרים מגיעים ממכסיקו הרחוקה לתחנת האֵם בירושלים כהלכה, לא ידע את נפשו מרוב אושר. הוא פשוט קפץ ודילג במשרד ו-צורח בשמחה מופגנת, "יואש המערכת עובדת, הקווים מגיעים לירושלים, יואש עשיתי את זה לבד, לא סעדיה קאראוואני, לא יאיר שרף, ולא מיכה לויירר עשו את זה, אֵלִי גַל עשה את זה". הוא פשוט היה נסער מרוב אושר. בצדק. אלי גל היה יציר כפיו של המהנדס מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל המיתולוגי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מיכה לויירר לא היה עִמִי במכסיקו אך רוחו שרתה שָם. לאחר שהושלמה מלאכת הקמת משרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי, כתב אלי גל המקורי במו ידיו מודעת ענק צבעונית בעברית ובאנגלית על דלת המשרד : "אסור לחלוטין לעָשֵן במשרד הטלוויזיה הישראלית הציבורית". יום אחד ביקר אותי במשרד אלכס גלעדי ששימש נציג NBC במשחקי המונדיאל במכסיקו 86'. אלכס גלעדי שלא ראה את הבקשה החד משמעית המודבקת על דלת המשרד הדליק להנאתו סיגריה. אֵלִי גַל לא היה יכול להתאפק. הוא ממש גירש אותו החוצה.

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. אלכס גלעדי סגן נשיא בכיר ב- NBC הוא אורח שלי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. ההצלחה הסופית של כל הפקת טלוויזיה בינלאומית מורכבת היא בסופו של דבר תוצאה אישית שמורכבת מ-ידע, כישרון, ניסיון, מנהיגות, קשרים, התמצאות בטכנולוגיה ובלוגיסטיקה הטלוויזיונית, וגם קצת מזל. בתמונה נ"ל, אנוכי מתועד יחדיו עם המכסיקנית גב' אנה מריה אגירה מזכירתו ומנהלת לשכתו של אמאורי דאומאס מזכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וחרארדו גונזאלס נהג מכסיקני מקומי שלנו (נשכר על ידי תמורת תשלום)במשרד ההפקה שלנו ב- IBC במכסיקו סיטי. היה לי את המזל הטוב כמפקד מבצע השידורים במונדיאל מכסיקו 86' להכיר את שניהם עוד בטרם החלו השידורים הישירים שלנו שהועברו מ- 12 האצטדיונים בכל רחבי מכסיקו הענקית ע"י הצוות שלי לירושלים. היוזמה, הידע, האוריינטציה, וההתמצאות של שניהם בנִבכי הלוגיסטיקה המכסיקנית סייעה לי בהצלחת מבצע השידורים הממושך ואשנה ואוסיף ואומר עוד פעם המרוחק מאוד, המורכב מאוד, והמסובך מאוד. מההיבט הזה לא היה לאנשים המקומיים האלה כל תחליף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אֵלִי גַל לא היה מעולם איש עבודה קַל. מאחורי מינויו המפתיע לראש הצוות הטכני בשידורי מונדיאל מכסיקו 1986 התייצבו מיכה לויירר וגם יעקב אורן המנהל הוותיק של חטיבת כוח האדם בטלוויזיה הישראלית, ששימש עכשיו גם כמנהל חטיבת ההנדסה בפועל. יעקב אורן נודע ברשות השידור כמנהל קשוח. אך מאחורי הקשיחות הסתתרה נפש רגישה וגם הגונה. אֵלִי גַל לא היה הפייבוריט שלוֹ אך הוא היה בעד להעניק צ'אנסים בחטיבת ההנדסה לאנשים בעלי יכולת שלא נחשבו לפופולאריים. חלק מהקולגות של אלי גל במחלקת הקול לא קיבלו את המינוי הבכיר בעין יפה. על אחד הקירות בחדר הקוֹל בקומה השנייה בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים התנוססה לה פורמולה אפוקליפטית. כתבה וניסחה אותה בהיחבא יד אנונימית בה נאמר כהאי לישנא : "אֵלִי גַל + יואש אלרואי שווה פיצוץ אטומי". התנהגות ילדותית שאפשרית רק בערוץ ציבורי בו לא ניתן לעולם לפטר עובד בגלל הפחד מ- ההסתדרות הכללית. כמובן שלנוסחה לא היה כל שחר. אֵלי גַל עמד במשימת שידורי מכסיקו 1986 בכבוד רָב וזכה להערכה מקצועית גדולה על פועלו ותרומתו להצלחת השידורים.

תהילה ושכחה. כישרון הטקסט וגאונות הכתיבה. הכול עניין של ניסוח והגדרה – בטלוויזיה ובקולנוע כאחד.

המוניטין הציבורי של נסים קיוויתי כשַדָּר כדורגל נפגע ללא תקנה. הוא ספג מהלומה קשה. כשפרש לגִמלאות בדצמבר 1991 מעבודתו במחלקת הספורט של הטלוויזיה הציבורית, הצטייר כשַדָּר Loser (מפסידן) שאיש איננו חפץ בו יותר. הטרגדיה הגדולה של נסים קיוויתי הייתה שהצלחות העבר במשך שנים רבות לא עמדו לו בעת כישלון בודד. שגיאה אחת העיבה עליהן וליוותה אותו כצֵל לעַד. למרות שהיה שַדָּר ספורט מצטיין, עיתונאי טלוויזיה מנוסה, עורך וכותב ברמה גבוהה, וגם עיתונאי פוליטי מוכשר ומוערך ששירת את "ידיעות אחרונות" בהצלחה גדולה שנים רבות, דבק בו כתם מכסיקו 86' והֵעיב עליו לנצח. ערוצי הטלוויזיה החדשים שקמו במדינת ישראל בראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה הפנו לו עורף. הם לא ביקשו את ידו את האיש שיצא לגמלאות בשיא כוחו מהטלוויזיה ישראלית הציבורית. לפתע היה ברור כי נסים קיוויתי נדון לשכחה. שנים רבות העסקתי את עצמי בשאלה, כיצד קרתה תקלה כזאת לשדר טלוויזיה כל כך מנוסה ? איך לא הבחין מעמדת השידור שלו באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה כי המשחק לא חודש כלל מקו האמצע ? הרי לוּ באֶמֶת הובקע שער חוקי והשופט היה מאשר אותו הייתה נדרשת כמות זמן מינימאלית כדי להביא את כדור המשחק לנקודת האמצע כדי לחדש את ממנו את המשחק , והַרֵי הוא מעולם לא הגיע לשם. מדוע לא הרים את עיניו מהמוניטור כדי לראות את הנעשה במגרש ? תשובות ברורות לכל השאלות האלה לא קיבלתי מעולם. עיוורון רגעי (Black out) וצירוף מקרים מטופש גרמו לשגיאה נוראית. סטטיסטית היא נמדדת אחת למיליארד שידורים . הצרה שהיא אירעה וקרתה דווקא לנסים קיוויתי. נסים קיוויתי הרגיש נורא עם שגיאתו הבלתי נסלחת . הוא היה מבויש ואומלל ושילם מחיר מקצועי כבד. ה- "הקולגות" העיתונאים בישראל השחיזו את עטיהם ורדפו אחריו עד למכסיקו. הם לא המתינו ופגעו בו אנושות. מדינה שלמה לעגה לוֹ.

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. זהו אגף במשרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי 1986. השדר יורם ארבל (שני מימין) נראה שמח, מאושר, טוב לב, וגם רגוע. השַדָּר נסים קיוויתי (משמאל) נראה לעומתו עצוב, מדופרס, מודאג, ו-מוטרד לאחר טעותו הקשה במשחק ברזיל – ספרד (0:1) ב- 1 ביוני 1986 באצטדיון "חליסקו" בגוואדאלאחארה. קיצונית מימין זאת היא המפיקה המכסיקנית גב' מוניקה זאמבראנו (בת 19) מקבוצת ההפקה של "1986 TELENEXICO". שני משמאל, המפיק אמנון ברקאי יד ימיני במשך שנים רבות בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האירוניה בפרשה המביכה עברה את גדותיה . שמונים אחוז מכלל רשתות הטלוויזיה העולמית ששלחו את צִוותיהן לאִצטדיון "חליסקו" בגְוָואדָאלָאחָארָה מכל רחבי תבל, לא הצליחו לשדר כלל את המשחק ברזיל – ספרד בשל תקלה טכנולוגית חמורה וחסרת תקדים (במפעל שידור בסדר גודל כזה) של רשת הטלוויזיה המכסיקנית המארח TELEVISA בתפעול קווי שידור ה- 4W הבינלאומיים. אחד מלווייני התקשורת הביתיים של מכסיקו קרס ולא הצליח להוביל את קווי השידור הרבים מאִצטדיון "חליסקו" ב- גוואדאלאחארה למרכז השידורים הבינלאומי בעיר מכסיקו סיטי. בדיעבד, ולרוע מזלו של נסים קיוויתי, היינו בין היחידים בחבורת התקשורת הבינלאומית הנכבדה שקיבלנו כהלכה את קו השידור ה- 4W (קול / Sound באיכות קולית סבירה ברמה ואיכות של kh 3.5) בדרך יבשתית המובילה מהעיר גוואדאלאחארה ל- IBC הממוקם בעיר הבירה של המדינה הענקית. שגיאת השידור הטרגית והבלתי מובנת של נסים קיוויתי נשמעה בכל רחבי ישראל והונצחה לעַד על טֵייפּ השידוּר.

נסים קיוויתי לא היה שַדָּר כדורגל רָע. כשהתמודדה נבחרת ישראל ב- 1973 בדרום קוריאה במסגרת טורניר קדם גביע העולם בכדורגל, שלח לשם דן שילון (מנהל מחלקת הספורט אז) את נסים קיוויתי. הוא העדיף את אופציית נסים קיוויתי על נבחרת השַדָּרִים שעמדה לרשותו בארץ בימים ההם. לא היו חסרים במחלקת הספורט אז מועמדים יידועי שם ובראשם יאיר שטרן, איתן עמית, עו"ד חנוך קינן, ואלכס גלעדי, ואפילו הטירון יורם ארבל. דן שילון בחר בנסים קיוויתי והעניק לו אשראי רב כשַדָּר ועיתונאי. נסים קיוויתי שידר ב- 28 במאי 1973 מסיאול את משחק הגמר של הטורניר אליו העפילו נבחרות קוריאה וישראל. החלוץ הקוריאני צֶ'ה בּוּם קוּן הבקיע את שער הניצחון בהארכה בדקה ה- 109, ושלח את ישראל הביתה ואת נבחרתו למונדיאל של גרמניה בקיץ 1974. דן שילון הזמין אותו שוב להצטרף למשלחת השדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , שכיסתה את משחקי גביע העולם במערב גרמניה . נסים קיוויתי שידר בתקופתי שלושה מונדיאלים : ספרד 1982, מכסיקו 1986, ואיטליה 1990. הוא היה שַדָּר כדורגל טוב . עיתונאים קטנים נטפלו אליו. גם אלכס גלעדי האמין בו ואהב אותו. עוד בהיותו כתב "ידיעות אחרונות" בוושינגטון בעשור ה- 70 של המאה שעברה הטיל עליו אלכס גלעדי לשדר משחק כדורסל של מכבי תל אביב באירופה וכשחבר למחלקת הספורט ב- 1979 הרשה לו אלכס גלעדי מעת לעת לשדר משחקי כדורסל בליגה הלאומית.

עורך העיתון הידוע "The New York Times" הָאוֶול רוֹזֶנְטָל שהתפטר ב- 2003 מעריכת עיתונו המפורסם (פישל באיתור וזיהוי כתב בלופר שכתב במשך זמן רב בעיתון שלוֹ), אמר פעם : "…כשאתה טועה במקצוע הזה, נותר לך רק דבר אחד לעשות, והוא לתקן את עצמך מהר ככל האפשר…". נסים קיוויתי שהיה שַדָּר אהוּב והגוּן מאוד נהג בתמימות כעצתו. הוא מיהר לתקן את עצמו בצורה כל כך גלויה וכֵּנָה (וגם תמימה) על המסך, ובתגמול זכה לקיתונות של בּוּז מהציבור הישראלי והעיתונות הישראלית. אינני מכיר הרבה שַדָּרִים שהיו נוהגים כמוהו בדרך האמיצה בה בחר להתנצל בפומבי על המסך. הוא שילם בריבית דה ריבית על טעותו ההיא ב- אצטדיון "חליסקו" בעיר גוואדאלאחארה ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 1986 במשחק ההוא ברזיל – ספרד. נסים קיוויתי ייזכר לעולם על ידי כעיתונאי טלוויזיה נפלא, פורה, בעל ידע עצום, בעל עבר עשיר ומוניטין, ויישר דרך, וייזכר על ידי כ-שַדָּר א"ק ושחייה דגול. הטוב ביותר שהיה בישראל בכל הזמנים. וגם אדם דָגוּל. בלתי נשכח.

טקסט תמונה : 1979. נסים קיוויתי (לאחר שחבר לחטיבת הספורט בפיקודו של אלכס גלעדי) משדר משחק כדורסל בליגה הלאומית. לידו עוזר השדר גיורא איילון והמפיק יצחק "איציק" גליקסברג (במעיל כחול). מאחור זהו רכז ההפקה נסים מזרחי ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל ונסים קיוויתי היו שַדָּרֵי ספורט מחוננים כל אחד בדרכו שלו . שניהם היו רבי אומנים בניסוח הטקסט בעת השידור הישיר. הדברים שיצאו מפיהם היו לא רק תולדה של כשרון אלא של רגש. הם יצאו מחדרי לִבָּם ונאמרו בדם לִבָּם. הם האמינו בטקסט ששידרו. טכנולוגיית התקשורת המיידית חשפה את גדולתם של יורם ארבל ונסים קיוויתי במשך שנים רבות . אך הייתה מסוכנת לשדרים כשתפשה אותם בלתי מוכנים לשידור ולכן שימשה ללא התראה כבומרנג. לשניהם קרה אסון שידור כבד באמצע שנות ה- 80 במאה שעברה. האחד התאושש כי היה עשוי מטֶפְלוֹן. דווקא השני שקורץ מפלדה – כוּפַף. הטעויות הקשות של שני שדרי הספורט הבכירים, העלו מחדש ברשות השידור את שאלת חשיבות שכירת עמדות שידור ב- Venues. "המומחים" למיניהם ששרצו בטלוויזיה הישראלית הציבורית כבר שידרו לי סיגנלים מאחורי גבי, "אם השַדָּרִים שלך טועים ממילא בצורה כל כך גסה בשעה שהם ישובים בעמדות שידור במגרש שעולות ממון רב, מוטב שילמדו מהטלוויזיה הירדנית, ולפחות ייעשו את השגיאה מהאולפן בירושלים". את הטענה הקנטרנית הזאת ביטל באחת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת. הוא כלל לא התייחס אליה. הרעיון שהעליתי וטענתי בזמנו בנובמבר 1980 בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז יצחק "צחי" שמעוני ז"ל כי עמדת השידור באצטדיון בארץ ובחו"ל היא כלי נשקו העיתונאי הראשון של שַדָּר הספורט נותר על כנו, שריר וקיים גם בתקופת מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בשנים של 1989 – 1984. עדות ראייה ושמיעה והדיווח מהשטח הם תמצית העיתונאות באשר היא.

שידורי מונדיאל מכסיקו 86' זעזעו את הציבור ובעיקר את העיתונות. אפילו העיתונאי הוותיק חיים ברעם ירה אש לעברי בימים ההם, וכה כתב לקוראיו, "…לא זכיתי להכיר אישית את מר יואש אלרואי, ובעקבות קריאת הטלפון שלוֹ ממכסיקו לביתי פחתה אצלי המוטיבציה לעשות כן…" [1]. נכתב בעקבות שיחת טלפון שלי אליו ממכסיקו לאחר שפרסם כתבת ענק במקומון "כל העיר" ב- 27 ביוני 1986, שהכילה על פי הבנתי פרטים ועובדות שגויות. את פרשת שידורי מונדיאל מכסיקו 86' שעלתה לסדר היום הציבורי של מדינת ישראל כל כך הרבה פעמים במשך 30 יום, הֵיטִיב לסכם בקולו השפוי הפרופסור לתקשורת דן כספי. כך כתב בטוּר האישי שלוֹ "תקשורת" במקומון "קול ירושלים" (המסונף ל- "ידיעות אחרונות") [2].

טקסט תמונה : מבקר הטלוויזיה הירושלמי פרופסור דן כספי ז"ל בצעירותו. (באדיבות פרופסור דן כספי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

"בלילות כדורגל אלה עולות מחדש השגות וטרוניות כלפי הטלוויזיה הישראלית. שוב נדמה שדינה של הטלוויזיה נגזר. מה שלא תעשה ותשדר או לא תשדר בערוץ הבודד והמסכן, לא ישביע את רעבונם של ארבעה מיליון מכורים למסך הכחלחל. שידורים כמעט יומיומיים וליליים, מ-מכסיקו מעוררים את חמתם של רבים מבין הצופים שאינם מתעניינים בספורט זה או אחר. אולי יש אמת סטטיסטית בטענתם שרוב הצופים נמנים עליהם. ומדוע הם יקופחו וייגזל מהם זמן שידור לטובת מיעוט גדול ככל שיהיה של אוהדים וחסידי כדורגל. רשות השידור אף השקיעה ממון לשלוח שדרים על מנת להבטיח תיאורים המלווים את התמונות המגיעות בלוויין. ומה התוצאה ? גם רבים מן הצופים בשידורים אינם מרוצים. הפעם מרמת התיאור של השדרים והפרשנים. כרגיל מנצלים המבקרים את הטלוויזיה הירדנית כדי לעקוץ את הטלוויזיה הישראלית. בערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית משודרים המשחקים נקיים מבליל תיאורים ופרשנויות. אבל מה היה קורה לוּלֵא הועברו השידורים הישירים מ-מכסיקו 86' מידֵי יום או מידֵי לילה בטלוויזיה הישראלית ? מה היה קורה לוּ הסתפקה רשות השידור בתיאורים קצרים ויבשים מן האולפן כנהוג בטלוויזיה הירדנית או הסוּרית ? או אז הייתה קמה צעקה על זִלזול במשלם האגרה, על הרמה העיתונאית הנמוכה הנהוגה במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ועוד. לא שאין מה לשפר בשידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית. אולי אפשר להשתמש בה בטלוויזיה הירדנית כדי לנגח את הטלוויזיה הישראלית , אך בשום אופן אין לראות בטלוויזיה הירדנית או באחותה הסורית דגם לחיקוי, לא במִשְדָרֵי הספורט ולא בתחומים אחרים. גם לא חייבים להיות צרי עין. מותר לפַרגֵן לשדרי הספורט המסתובבים בעולם מידֵי פעם כדי להביא לסלון את המשחקים בעטיים משתעבדים למסך הקטן בלילות הקיץ".

טקסט מסמך : יולי 1986. פרופסור דן כספי ז"ל מגן על מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל מכסיקו 1986 בעיתון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות". כתיבתו הייתה שפויה, עניינית, אחראית, והגונה. (באדיבות המקומון "קול ירושלים" בהוצאת "ידיעות אחרונות").

כישלונות השידור של יורם ארבל ונסים קיוויתי בכירי השַדָּרִים של מחלקת הספורט שלי , הזכירו לי סיפור נשכח מהיסטוריית הפספוסים בשידורי הספורט הבינלאומיים. בראש הקבוצה המבצעית של ה- EBU בשידורי מונדיאל ארגנטינה 1978, ניצב בִּיל ווֹרְד (Bill Ward) מאנגליה. בִּיל ווֹרְד היה בעברו איש רשת הטלוויזיה המסחרית באנגליה ITV. כששהינו יחדיו ב-בואנוס איירס בירת ארגנטינה, סיפר לי סיפור מדהים. הרשת שלו ITV שלחה שַדָּר ואותו כמֵפיק לפני שנים רבות ליפן לשידור משחק כדורגל שעניין משום מה את הצופים האנגליים. השַדָּר נרדם ולא הגיע במועד לתחילת השידור. מנהלי הרשת באולפן בלונדון, הורו לו לקחת את המיקרופון ולהתחיל לשדר ישיר את המשחק המדובר עד לבואו של השדר המיועד. מספר לי בִּיל וֹורְד, כלהלן : "קיבלתי שבחים רבים על השידור שלי מהממונים עלי בלונדון בתום המחצית הראשונה, דווקא הרגשתי טוב כשַדָּר. זה היה באמת שידור מצוין. הייתה רק בעיה אחת. החלפתי בשידור הישיר שלי בין הקבוצות". שאלתי את בִּיל וֹורְד מייד, "איך עלית על הטעות הנוראית הזאת רק בתום המחצית הראשונה ?". הוא ענה לי במין חיוך מריר שכזה, "לא אני עליתי על הטעות, יואש יקירי, השַדָּר שלי שהתעורר משנתו העמוקה הופיע בעמדת השידור לקראת תחילת המחצית השנייה ו-"קִלְקֵל" את הכול. הוא חטף ממני את המיקרופון שהיה שלוֹ ושִידֵר את המשחק כראוי וכפי שצריך לעשות. לרוע מזלי הוא גם זיהה נכון את הקבוצות", והוסיף, "אתה מתאר לך וודאי איזה בלגן נוצר באולפן השידור בלונדון. רציתי לקבור את עצמי מבושה". כשנפרדנו אִיחֵל לי, "שלא תקרה לך טרגדיה כזאת מעולם, לא כשַדָּר ולא כמֵפיק".

"יד האלוהים" של קפטן נבחרת ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה מכניעה ב-יום ראשון של 22 ביוני 1986 במשחק 1/4 הגמר במונדיאל מכסיקן 1986 באצטדיון "האצטקה" במכסיקו סיטי את שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון אך לא את מצלמות הטלוויזיה של קבוצת "TELEMEXICO 1986" וגם לא את השַדָּר שלנו יורם ארבל. התפתחות הצילום והטכנולוגיה וכיסוי הכדורגל בזירות הטלוויזיה הבינלאומיות היא מרשימה. הצבת מספר רב של מצלמות טלוויזיה באצטדיון, עושר זוויות הצילום, גודל העדשות שלהן, ולא פחות חשוב חיבורן למכשירי VTR נפרדים לצורך יצירת כמות גדולה של מערכת הילוכים חוזרים מאפשרות להן לחשוף ללא כל קושי משלוש זוויות התבוננות שונות את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. "יד האלוהים" שלו היה מעשה מרמה. וגם : 1 ביוני 1983 – אִצטדיון ר"ג. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער יבל"א) משדרת ישיר את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ת"א ומכבי ת"א. גיל לנדאו מבלף ומכניע בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס. הוא מביס את שופט המשחק עובדיה בן-יצחק, אך לא את מצלמות הטלוויזיה שלנו וגם לא את השדר שלנו נסים קיוויתי.

52 המשחקים במונדיאל מכסיקו 86' שוחקו בשני זמנים מרכזיים על פי השעון המקומי. לפחות אחד מהם בשעה מאוד לא שגרתית , שתיים עשרה בצהרים על פי שעון מכסיקו. זמן צפייה טלוויזיוני מאוד לא נוח למדינה המארחת ולכל מדינות מרכז ודרום אמריקה תאבות הכדורגל אך מועד מתאים לצופי הטלוויזיה באירופה וישראל. צוהרי היום במכסיקו הקבילו לשעה שמונה בערב באירופה ותשע בישראל. השעה המרכזית השנייה נקבעה לארבע אחה"צ על פי שעון מכסיקו שהייתה שעת חצות הלֵיל באירופה והשעה אחת לפנות בוקר בישראל. שעות המשחקים נקבעו בלחץ הקבוצה המבצעית של ה- EBU (איגוד השידור האירופי) בראשה ניצבו מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ הספרדי ויָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר הנורווגי. איגוד השידור האירופי היה גוף השידור העשיר ביותר , החזק ביותר , והמשפיע ביותר בתבל מבין ששת איגודי השידור העולמיים שהיו קיימים אז, OIRT – איגוד השידור המזרח אירופי, OTI – איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה, URTNA, איגוד השידור האפריקני ASBU – איגוד השידור של המדינות הערביות, ABU – איגוד השידור של מדינות מזרח אסיה והאזור הפסיפיק לרבות אוסטרליה, ולכן שילם גם את זכויות השידורים הגבוהות ביותר ל- FIFA בתקופה ההיא. ל- EBU (וְ- OIRT) הייתה עדיפות בתכנון וקביעת שעות המשחקים. 14 מבין 24 הנבחרות הנוטלות חלק בטורניר הגיעו מאירופה. לשני גוּפֵי השידור האירופיים הייתה השפעה על TELEMEXICO, קבוצת הטלוויזיה המבצעית המקומית שהייתה האחראית על כיסוי הטורניר ושימשה Host broadcaster בינלאומי שלוֹ, והוועדה המארגנת המקומית, בקביעת לוחות הזמנים הראשיים של המשחקים. שתיים עשרה בצהריים וארבע אחה"צ. הפרש של שמונה שעות חצץ בין שעוני מכסיקו ואירופה. תשע שעות הפרידו בין שעון מכסיקו לשעון ישראל. שידור המשחק הראשון החל בישראל בתשע בעֶרֶב והשני באחת בלילה אחר חצות. המשחק ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר של מונדיאל מכסיקו 86' ב- 22 ביוני 1986 עורר עניין עצום בכל העולם ונקבע לשעת צפיית שיא בישראל ובאירופה . בדיוק בצוהרי היום במכסיקו סיטי, תשע בעֶרֶב בישראל ושמונה באירופה. עמדה לרשותנו עמדת שידור מוזמנת זמן רב מראש עַל יָדִי באִצטדיון ה- "אצטקה". יורם ארבל נקבע להיות שַדָּר המשחק ומרדכי "מוטל'ה" שפיגלר הפרשן שלו.

מאמנה של נבחרת אנגליה בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן הציב למשחק הזה את השוער מספר אחת שלו והטוב בשוערי אנגליה פִּיטֶר שִילְטוֹן מקבוצת סאותהמפטון. שורת שחקני ההגנה הורכבה מ- גָארִי סְטִיבֶנְס מקבוצת אֶוֶורְטוֹן טֶרִי פֶנְוִויק מ- ק.פ.ר., טֶרִי בּוּצֶ'ר שחקו גלאזגו ריינג'רס, וקֶני סַאנְסוֹם מארסנל. את חוליית הקישור איישו טְרֶוֹור סְטִיבְן מקבוצת אוורטון, גְלֶן הוֹדְל – מטוטנהאם , ופִּיטֶר רִיד – מאברטון. שלושת החלוצים היו פִּיטֶר בּירְדְסְלִי – מניוקאסל, מבקיע השערים המחונן גָארי לִינִיקֶר אז שחקן ברצלונה, וסְטִיב הוֹדְג' – מאַסְטוֹן וִוילָה. כל שחקני נבחרת אנגליה ומאמנה היו מוכרים היטב לחובבי הכדורגל בארץ מהקרנת משחקי הליגה האנגלית הבכירה בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית ששידרה לציבור מונוגאמי.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. בובי רובסון מאמנה הכריזמטי ויפה התואר של נבחרת אנגליה בכדורגל. (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. נבחרת אנגליה מתייצבת נוכח מצלמות הטלוויזיה לפני היציאה לקרב נגד ארגנטינה בשלב רבע הגמר של גביע העולם בכדורגל – מכסיקו 1986. זיהוי העומדים משמאל לימין : טרי בוצ'ר, גארי ליניקר, טרי פנוויק, גלן הודל, גארי סטיבנס, והקפטן השוער פיטר שילטון. זיהוי הכורעים משמאל לימין : פיטר בירדסלי, פיטר ריד, סטיב הודג', טרבור סטיבן, קני סאנסום. (במשחק השתתפו גם ג'ון בארנס שחקן קבוצת ווטפורד וקריס וודל שחקנה של טוטנהאם). (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המאמן הארגנטיני ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ (יורשו של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי המאמן הקודם) הציב בשער את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ, ובהגנה את אוֹסְקַר רוּגֶ'רִי, חוֹזֶה בְּרָאוּן, חוֹזֶה קוּסִיוּפוֹ, וסֶרְגְ'יוֹ בַּאטִיסְטָה . בקישור שיחקו חוּלְיוֹ אוֹלָרטִיקוֹצֶ'אָה, רִיקָארְדוֹ גְ'יוּסְטִי, וחוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה, לידם שיחקו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה מנהיג וקפטן הנבחרת והֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה, בחוד ההתקפה הוצב חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ. שופט המשחק היה עָלִי בֵּנָאסֵאר מטוניס. השחקנים הארגנטיניים היו כמעט אנונימיים בארץ למעט כמובן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ששיחק במדי אלופת איטליה קבוצת נאפולי וחוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ שחקן ריאל מדריד. היה בסגל הארגנטיני עוד שחקן מוכר דָנִיאֵל פַּאסָארֶלָה, הבלם הנפלא שהניף את גביע העולם ב- 1978 ועכשיו שחקן הקבוצה האיטלקית אִינְטֶר, אך הוא היה כבר בן 33 והמאמן קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ אפילו לא נתן לוֹ צ'אנס כשחקן מחליף. יורם ארבל ומצלמות TELEMEXICO 86 הגיעו לשיא יכולת האבחנה בעת השידור הישיר של המשחק ארגנטינה נגד אנגליה. זה התרחש בצוהרי יום ראשון – 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" במכסיקו. תשע בערב שעון ישראל. כל חובבי הספורט במדינת ישראל הסתופפו סביב מסך הטלוויזיה של הערוץ הציבורי המונופוליסטי, הקרוי, "הטלוויזיה הישראלית הציבורית". נדמה היה שאיש במדינה לא החמיץ את אותו המשחק ההוא ארגנטינה – אנגליה. בדקה ה- 51 של המשחק נִיתֵּר דְיֶיגוֹ אָרְמָנְדוֹ מָאראָדוֹנָה לעבר כדור גובה שנהדף בטעות מקו ה- 16 ע"י סְטִיב הוֹדְג' (Steve Hodge) לעבר רחבת השער של פִּיטֶר שִילְטוֹן. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן יצא לקַדֵם את פני הסכנה כשבעה מטרים מהשער וניתר מול הקפטן הארגנטיני אל הכדור כדי להדפו, אך דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָדוֹנָה הזריז הקדים אותו וכבש את השער בעזרת ידו השמאלית המאוגרפת שהייתה צמודה לראשו. גניבת השער נעשתה במיומנות אך נראתה חשודה מראשיתה. שופט המשחק הטוניסאי עלי בֵּנָאסֶר (Ali Bennaceur) לא ראה שום דבר פגום בהבקעה ולכֵן לא היסס ואישֵר את השער מייד. שני שופטי הקו אוּלוֹאַ מוֹרֵיירָה (B. Ulloa Morera) מקוסטה ריקה ובּוֹרִיס דוֹטְשצֶ'ב (Boris Dotschev) מבולגריה לא הבחינו אף הם בשום דבר חריג בהבקעת השער של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ונעו למרכז המגרש כדרכם של הקוונים לאחר הבקעת שער. זאת הייתה טעות שיפוט קטסטרופלית אך יש לה הסבר אנושי. השחקנים האנגליים ומאמנם בובי רובסון יצאו מדעתם. חלק מהם רצו נסערי נפש אל השופט המרכזי עלי בנאסר כדי שיבטל את רוע הגזרה. הם טענו שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבקיע את השער הלא חוקי בידו ולא בראשו אך השופט לא שהה לתחינותיהם. הוא הורה להם לחדש את המשחק מקו האמצע.

המאמן בּוֹבִּי רוֹבְּסוֹן היה המסכן והמפסיד הגדול מכולם. הוא הכין במשך שנים את נבחרת אנגליה לסוג כזה של התמודדות. מפגש מכריע אחד בגביע העולם על כל הקופה. להיות או לחדול. הגורל זימן לו בשלב רבע הגמר במכסיקו 1986 את נבחרת ארגנטינה ובראשה הקפטן דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואת השופט הטוניסאי עלי בנסאר. המשחקים בין היריבוֹת בשלב רבע הגמר בגביע העולם הם התמודדות של הכול או לא כלום. זה דבר ידוע. לפתע העניק שופט המשחק מקדמה בחינם לקבוצה היריבה. בובי רובסון נשאר ג'נטלמן על הספסל אך התפוצץ מפנים. הוא חש שהוא ונבחרתו נשדדו ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ושופט המשחק לאור היום. הוא הקדיש את מיטב שנותיו לכדורגל הבריטי. הוא היה שחקן בנבחרת הלאומית, שימש כמאמן רב מוניטין ומבוקש בליגה הבכירה האנגלית וגם מחוץ לגבולות האיים הבריטיים, ועכשיו היה מאמן הנבחרת הלאומית. אישיות דגולה שהייתה הרבה יותר ממאמן כדורגל. בובי רובסון היה מורה ומחנך. הוא מסוג האנשים שנתן את כל כולו למען הכדורגל. ההדרכה והאימון בכדורגל עלו לו בבריאות . ראשו האפיר מוקדם מהצפוי והפך לסַב.

"1986 TELEMEXICO" ורשת הטלוויזיה המכסיקנית TELEVISA בראשות נשיאה זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה אימצה קונספציה בימוי ממוּחשבת שקבעה מראש את השימוש במערכות ה- Replays (הילוכים חוזרים) בניידות השידור ושיטת ההרצה שלהם. בכל ניידת שידור הותקנו ארבע יחידות הילוכים חוזרים בהם השתמשו הבימאים לאחר כיבושי השערים. משך הזמן של שידור ארבעת ההילוכים החוזרים באופן רָצִיף בזה אחר זה על המרקע, עמד על כעשרים וחמש שניות. לא כולם שודרו ב- Slow motion (הילוך איטי). חלקם הוזנו במהירות צילום רגילה של 25 פריימים בשנייה אחת. שיטת הביצוע של שידור של שלושה או ארבעה הילוכים חוזרים מוחשבה ונקבעה מראש. בתחילה שוּדרוּ שני הילוכים חוזרים משתי מצלמות מובילות שונות מכיוון עמדות השידור המרכזיות (מצלמות מס' 1 ומס' 2 במערך הצילום) או ממצלמה שהוצבה על קווי ה- 16. ההילוך החוזר השלישי הובא מהמצלמה האחורית וההילוך הרביעי ב- Reverse Engel (זווית נגדית ההפוכה לכיוון המצלמות המרכזיות המובילות). הצבת מצלמה בצד השני של האִצטדיון היה חידוש מעניין וחשוב של "TELEMEXICO 86" ונעשה על ידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של צילומי כדורגל בטלוויזיה. ההילוך החוזר האחרון (השלישי ולפעמים רביעי) שהובא מהמצלמה שניצבה מאחורי השער (שנכבש) והיה האחרון שנעל גם את מסֶכֶת ההילוכים החוזרים. לא כל הבימאים הקפידו להזין את ההילוכים החוזרים על פי הסדר הנַקוּב, אך ההוראה הבסיסית שניתנה לכולם בניידות השידור באִצטדיונים השונים, חייבה אותם במפגיע להגיע במועד לצילום חידוש המשחק מקו האמצע לאחר השער שהובקע. במובן מסוים זאת הייתה אוטומטיזציה של מחשבת האדם. היה בכך יתרון כי היא מנעה טעויות אֶנוֹש, אך בהיותה ממוחשבת ומתוכנתת מראש ונתונה בסַד של זמן, חסְרה השיטה את הרגישות ואת הגיון האדם היכן להתחיל את ההילוך החוזר והיכן לסיימו. האוטומציה התזזיתית והקופצנית המכסיקנית של ההילוכים החוזרים שיבשה במשהו את ההמשכיות הטבעית של מהלכי הכדורגל השלמים לפחות את אלה שהיו ראויים להקרנה נוספת וממושכת יותר. השיטה הממוחשבת והמסרים הקצרים האלה מנעו מצופי הטלוויזיה בשל מסגרת הזמן סוג של נינוחות ורגיעה קולנועית. מין תחושה שרגע השיא נגמר מהר מידי. ההילוכים החוזרים של כיבוש השערים אמורים להאריך את רגעי השיא ולהעצים את החוויה הטלוויזיונית. זהו סוד כוחם. השיטה במכסיקו 86' קיצרה אותה לעיתים. השער ההוא "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זכה לשלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות שונות : מצלמת קו 16, מצלמה מהזווית ההפוכה, ומצלמה אחורית מאחורי השער האנגלי.

צפיתי מעמדת הפיקוד שלי בשידורים של "TELEMEXICO 86" בקנאה מקצועית רבה. הייתי מרותק אליהם. אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית רק יכולנו לחלום בעת ההיא על עושר טכנולוגי מודרני שכזה. כיבוש השער ע"י דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה בידו השמאלית היה מלאכת של קואורדינציה גופנית אך בעצם מעשה מִרְמָה מחוּשב ומתוחכם בתוך שבריר שנייה של גאון ו- וִוירטוּאוֹז כדורגל. היה קשה להבחין בתחילה בעת הבקעת השער האם שערה של אנגליה הובקע בידו ו/או בראשו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. שהיתי במכסיקו כמנווט ו-כמנהל שידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקן 1986 עבור הטלוויזיה הישראלית וראיתי הכול. הייתי עֵד ראייה למעשה הרמייה של קפטן נבחרת ארגנטינה ועֵד שמיעה לניסוח הממוקד ולטקסט הנבון של יורם ארבל שתיאר בשידור ישיר את האירוע ואת החוויה, והיה לא פחות מרשים מהווירטואוזיות של דְיֶיגו אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה.

אלה היו תמלילי הטקסטים של יורם ארבל (שדר נפלא ברמה בינלאומית ועולמית) בעת שידורם מייד לאחר הבקעת השער ע"י דייגו ארמאנדו מאראדונה, ובעת הקרנת שלושת ההילוכים החוזרים של האירוע ע"י ניידת השידור של "1986 TELEMEXICO". ו- זה הלך ככה :

א. טקסט יורם ארבל לאחר הבקעת השער : "שער…השופט מסמן למרכז …דייגו ארמאנדו מאראדונה כובש את השער הראשון…אנגליה טוענת לנגיעת יד אולי לעבירה על השוער פיטר שילטון…אבל שחקני ארגנטינה חוזרים למרכז עם השופט…". אחת ממצלמות ה- Close up של ניידת השידור "רדפה" אחרי דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה והביאה את קפיצות השמחה שלו כמו ריקוד ניצחון כשאגרופו מתנופף באוויר. כל שחקני ארגנטינה רצו לחבק ולנשק אותו. מצלמה אחרת הראתה את טֶרִי פֶנְוִויק (Terry Fenwick) האנגלי רודף אחרי השופט ומסמן לו כי דייגו ארמאנדו מאראדונה הבקיע את השער בידו. הוא ממש התחנן בתנועות ידיים בפני השופט שיבטל את החלטתו. מצלמות האווירה שעקבו אחרי תרועות הגיל של 115000 (מאה וחמישה עשר אֶלֶף) הצופים הנרגשים באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" העניקו תחושה ברורה על מסך הטלוויזיה כאילו השער שנכבש היה חוקי והובקע בדרך ראויה. ייאמר לזכותו של יורם ארבל שהוא מייד חשד בדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולבסוף דן אותו לחובה.

ב. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 1 של מצלמת ה- 16 : "מאראדונה…זוהי הכנסת כדור לא טובה של ההגנה האנגלית…נגיעת יד של מאראדונה או לא…".

ג. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 2 של המצלמה האחורית : "בואו נבדוק שוב…אולי מן הזווית הזוֹ…אני כמעט בטוח שכן…".

ד. טקסט יורם ארבל בהילוך החוזר ה- 3 של המצלמה מהזווית ההפוכה : "עוד מבט אחד מן הזווית ההפוכה. לא יכול להיות שהראש של דייגו ארמאנדו מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של פיטר שלטון".

טקסט נפלא, מדויק, וחסכוני בשידור ישיר. בהילוך החוזר השלישי כבר לא היה לוֹ סָפֵק . יורם ארבל הביע את דעתו הנחרצת ומנוסחת היטב בשידור ישיר ניסוח בן תריסר מילים שלא יישכח לעַד על ידי. אבחנה מדויקת ומַרשִימה של שַדָּר דָגוּל שהפך באחת את וִוירטוּאוֹז הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין. אני זוכר היטב שישבתי בעמדת הניהול שלי ב- IBC במכסיקו סיטי והערצתי את גאוניות הניסוח התמציתי של יורם ארבל בעת שידור ישיר. הוא הרשים אותי. הייתי מוקסם ממנו. הוא היה אמן השפה העברית ולוליין טלוויזיוני שהתהלך בביטחון על קו התפר שהפריד אותו מהקולגות האחרות ונחשב כל ידי ל- עילוי. הייתי המום מהכישרון העצום שהיה טבוע בו. בנוסף לכל העניק לו אלוהי הטלוויזיה קול בריטון יפהפה. "הללויה" לווירטואוז המיקרופון יורם ארבל. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה גבר בידו על פִּיטֶר שִילְטוֹן אך לא יכול היה לנצח את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות של TELEMEXICO, ונכנע לאבחנה דקת העין של השַדָּר יורם ארבל האחד והיחיד. דייגו ארמאנדו מאראדונה כדורגלן בעל יכולת וגם ערמומי דחף במו ידו השמאלית את מונדיאל מכסיקו 1986 לעבר פסגה דרמטית עטופה בסקרנות, מתח, ועניין בינלאומי עצום.

"לא יכוֹל להיות שהראש של מָארָאדוֹנָה עלה גבוה יותר מהידיים של שִילְטוֹן", הייתה אבחנה נפלאה של יורם ארבל ויכולת ביטוי מרשימה בשידור ישיר ובלחץ זמן. זאת הייתה בעינַיי פסגת שידוריו של יורם ארבל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הברקה כזאת בשידור ישיר ראויה לפרס פוליצר . דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה פֶנוֹמֶן שסחף את נבחרתו ארגנטינה לזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל של מכסיקו 1986. כוכבו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זרח ביתר שאת על רקע נבחרת ארגנטינית אפרורית דלת הכוכבים. הוא היה שחקן כדורגל כל כך גדול שאישיותו הדומיננטית על כר הדשא ויכולתו הווירטואוזית הפכה גם את חבריו האלמונים לשחקנים מצטיינים ידועי שם גם הם באותה העֵת. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שִימֵש מנהיג וקפטן של נבחרתו והבקיע בעצמו חמישה שערים במהלך האליפות. ובאשר לפרשן שלנו מרדכי שפיגלר. האיש ישב המום בעמדת השידור. הוא היה נבוך ולא רצה להאמין כי גאון הכדורגל הארגנטיני הסתייע ביודעין ובכוונה תחילה בידו כדי להבקיע שער. מרדכי שפיגלר שהיה בעצמו רב אמן בכדורגל (בקנה מידה ישראלי) חַש נבגד למראה עיניו. כשיורם ארבל סיים את אבחנתו הטלוויזיונית הנפלאה ויוצאת דופן, שידר מרדכי שפיגלר המשעמם למיקרופון, כלהלן : "ציפיתי ממָארָאדוֹנָה שייעשה הכול, אבל להבקיע שער ביד במעמד כזה…? זה כבר יותר מידי…!". זאת לא הייתה בדיוק פרשנות טלוויזיה אולם זה מה ציפיתי לשמוע ממנו פחות או יותר. זאת הייתה הבעת דעה אישית על מוּסַר בספורט. רציתי לשמוע ממנו פרשנות על מוסד השיפוט ומדוע לא ראה השופט המרכזי והקוונים שלוֹ את מה שראו השחקנים האנגלים, והאם יש צורך עתידי במקרים כגון אלה לעַרֵב את מצלמות הטלוויזיה בהחלטות השופטים השגויות ולהכריח את מוסד הכדורגל השמרני להיעזר בעדשות המצלמות. במקום זה שמעתי הטפת מוּסַר לקפטן הארגנטיני השובב.

טקסט תמונה : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. הפרשן (לעת מצוא) מרדכי שפיגלר ועוזרת ההפקה המצוינת שלי גב' שמחה שטרית בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעה קלה בטרם ההתמודדות בשלב רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון – 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. אִצטדיון ה- "אצטקה" (AZTECA) במכסיקו סיטי. השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי. דייגו ארמאנדו מאראדונה גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון בדקה ה- 51 של ההתמודדות, אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם לא את השדר שלנו יורם ארבל. תיעוד חשוב בהתפתחות הטכנולוגיה וריבוי מצלמות והילוכים חוזרים בשידורי הטלוויזיה הבינלאומית, והמעורבות השיפוטית שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט. (התמונה באדיבות קבוצת TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

“ERA LA MANO DE DIOS”, הצהיר דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, בפני העיתונאים כשנשאַל אם כבש את השער בידו או בראשו. "זו הייתה יד האלוהים", כינה בסיום המשחק את מעשה התרמית שהביא להבקעת שערו הראשון. ניסוּח תֵּיאוֹלוֹגִי מחושב שהותיר לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוּסרי אליו נקלע כקפטן נבחרתו. כשנשאל שוב ושוב מדוע לא הודה בעבירה המתוחכמת שנסתרה מעיניי השופט, שִיוֵוק את עצמו לתקשורת כאילו היה שליח האֵל עלי אדמות ובמצוותו נקם את חרפת ארגנטינה. לכל הפונים הֵשיב שוּב ושוּב באותה מטבע , "זאת הייתה יד האלוהים", אך המצלמות היו בעוכריו. על כך אמרה סוּזַן סוֹנְטָאג, "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה". היא צדקה.

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. המצלמות לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסאֶר ניצב קרוב לאירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של הגאון הארגנטיני. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ניתוח טלוויזיוני של הבקעת השער ע"י "יד האלוהים" מסביר מדוע שופט המשחק עָלִי בֵּנָאסֶר לא ראה את מה שראו השחקנים האנגליים בצורה וודאית וכל כך בבירור ובראשם השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן. גופו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ניצב בפרופיל לשופט עָלִי בּנָאסֵר בעת הניתור לכדור . אֶגְרוֹף יד שמאל של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה זה שהדף את הכדור לשער האנגלי הוסתר כמעט במלואו ע"י ראשו של השחקן הארגנטיני. השופט שהיה בכושר גופני מניח את הדעת ובס"ה ניצב בסביבת האירוע ליד קשת ה- 16 מ', והתמקם באופן סביר, משהו כמו תשעה אולי עשרה מטרים מנקודת המפגש בין דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לפִּיטֶר שִילְטוֹן ומקום הקרב על הכדור ביניהם, אך לרוע מזלו זווית הראייה שלו הייתה שגויה לשבריר שנייה. דייגו ארמאנדו מאראדונה ניתר מעשה שטן בפרופיל והשופט ראה את הצְדוֹדִית שלו. לכֵן סבר בטעות שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את השער בנגיחה בראשו. אפשר לראות את הסיטואציה הקצרצרה והמורכבת הזאת היטב על טייפ השידור בסופה הוענק לעבריין הארגנטיני הפרס שחשק בו. במקום שיונף לעברו כרטיס אדום אישר השופט את השער והעניק לארגנטינה יתרון בחינם. בובי רובסון מאמן נבחרת אנגליה כעס ורגז אך צריך לציין שלא לא איבד את צלמו. המחאות לא עזרו לוֹ וגם לא לשחקני אנגליה. שלוש דקות חלפו, וליורם ארבל הוענקה הזדמנות נוספת לשדר בשידור ישיר בשפתו העשירה ובקול הבריטון העמוק שלו עוד מהלך של גאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. זה היה בדקה ה- 54 של המשחק. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נטל את הכדור לעצמו כעשרה מטרים בתוך המחצית של נבחרתו ות"ק פרסה מהשער האנגלי והתחיל לשעוט עִמוֹ לעבר פִּיטֶר שִילְטוֹן. במבצע פריצה אישי שטרם נראה כמותו בהיסטוריה, לאורך של יותר משישים מטר, חלף על פני ארבעה שחקנים אנגליים ובסופו מוֹטֵט את השוער פִּיטֶר שִילְטוֹן בדחיקת כדור קטנה כזאת אופיינית בכף רגלו השמאלית. יורם ארבל שאג למיקרופון באצטדיון ה- "אצטקה" המכסיקני עוד פְּנִינַת שידור, "ש – ע – ר !, מֵאָה אַחוּז חוּקי, אֶלֶף אַחוּז חוּקי". הוא שוב צָדָק. דייגו ארמטנדו מאראדונה היה רק אחד אבל גם יורם ארבל יש רק אחד (!).

החלוץ האנגלי מריח השערים גָארִי לִינִיקֶר האנגלי רק צמצם את התוצאה בדקה ה- 80 ל- 1:2. ארגנטינה העפילה לשלב חצי הגמר. אינני זוכר שהמאמן האנגלי בּוֹבּי רוֹבְּסוֹן לחץ את ידו של עמיתו קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ בתום המשחק. אנגליה נשדדה לאור היום, ושופט המשחק הטוניסאי לא חזר לשפוט עוד במהלך האליפות. הוא נשלח הביתה. ההתנסחות וההתמצאות של יורם ארבל בסבך המחלוקת של "יד האלוהים" , בתוך זמן כה קצר, שניות ספורות ממש, ראויות לכל שבח. תמונות הטלוויזיה המתחלפות בזו אחר זו סייעו לו. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן נכנע ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ולהחלטה המוטעית של השופט, אך לא למצלמות של הקונסורציום הטלוויזיוני המכסיקני “1986 TELEMEXICO”. המצלמה איננה משקרת.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 86'. גארי ליניקר החלוץ מבקיע השערים של נבחרת אנגליה. סייע לנבחרתו רק בשער אחד שהבקיע במשחק ב- 2 בינוי 1986 נגד ארגנטינה. זה לא הספיק. מאוחר יותר הפך גארי ליניקר למגיש בתוכניות הספורט של ה- BBC. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

למעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה, שימוש במתכוון בידו לצורך כיבוש שער, אין אח ורֵע בתולדות המונדיאלים. אף על פי כן ציבור אוהדי הכדורגל בעולם סלח לוֹ על המעשה הבלתי ספורטיבי הנפשע. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נתפס בעיניו כגיבור וכַך גם שוּוָק בסרט הטלוויזיה "Hero" שהוא כוכבו. שום כוכב כדורגל בינלאומי נערץ ברמתו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו פֶרֶנְץ פּוּשְקָש, פֶּלֶה, או יוֹהָאן קְרוֹיְף לא היה מעז ולא היה מעלה בדעתו לעשות מעשה קונדס שכזה נוכח יציעי ה- "אצטקה" העמוסים לעייפה ב- 115000 (מאה וחמישה עשר אלף) אנשים, 15 מצלמות טלוויזיה הפרושות באִצטדיון, ומיליארד צופי טלוויזיה ברחבי העולם החוזים בשידור הישיר. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה גאון כדורגל שנהג כפִּרְחַח. הוא הכניע את פִּיטֶר שִילְטוֹן אבל לא את מצלמות הטלוויזיה שחשפו את קלונו. זה היה עונשו.

טקסט תמונה : זהו בובי רובסון ז"ל מאמן נבחרת אנגליה במונדיאל מכסיקו 1986. פגשתי אותו כעבור תריסר שנים יחד עם יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל במשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC בפאריס במונדיאל צרפת 1998. שאלתי אותו אז, כלהלן : "…מה קרה שם באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו 86' עם "יד האלוהים" של דייגו ארמאנדו מאראדונה…?". הוא חייך חיוך מריר והשיב, "שדדו אותנו לאור היום". 22 שחקני שתי הקבוצות, המאמן הארגנטיני קארלוס בילארדו ואני, ו- עִמנו 11000 (מאה ועשרה אלף) צופים באִצטדיון "האצטקה" ראו שדייגו ארמאנדו מאראדונה כבש את השער בידו, חוץ משלושת השופטים, השופט הראשי ושני קווניו. הם לא ראו דבר ואישרו את השער". (באדיבות TELEMEXICO ובאדיבות יוסל'ה מרימוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהפקות הטלוויזיה הבינלאומיות אתה פוגש ברחבי העולם הרבה מאוד דמויות ופיגורות שקשורות לביזנס הזה שנקרא , "הסימביוזה הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והכדורגל". מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 לא היה יוצא דופן מהבחינה הזאת בשעה שעל דלת הכניסה למשרד ההפקה והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בפאריס נשמעו כמה הקשות קלות . בפתח ניצבו יוסל'ה מרימוביץ ז"ל וחברו המנוח בובי רובסון. יוסל'ה מרימוביץ היה ידיד אמת שלי (ושל רבים אחרים בארץ ובעולם) שאיננו מחמיץ לעולם שום מונדיאל. הוא חייך ואמר לי, "יואש, תכיר, זהו בובי רובסון, חבר שלי". הזמנתי אותם פנימה בחפץ לב. התפתחה שיחה על כוס תה וקפה. הם שתו תה ואני קפה. החזרתי את בובי רובסון 12 שנה לאחור ל- "יד האלוהים" של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. רציתי לשמוע ממקור ראשון מה קרה אז מנקודת מבטו ב- 22 ביוני 1986 באִצטדיון ה- "אצטקה" . הוא נשאר ג'נטלמן אנגלי גם עכשיו . הוא דיבר בשקט, לא הרים את קולו, וסיפר בצורה שלווה על ההשקעה האישית שלו באימונים והכנות של נבחרת אנגליה לטווח ארוך בדיוק לקראת סוג כזה של מפגשים על כל הקופה. היו לו תלונות מאוד קשות נגד השיפוט ההוא , על עיוורונם של כל שלושת שופטי המשחק, ועל עבודתו רבת שנים שירדה בבת אחת לטמיון. הוא לא איבד את צלמו ונשאר Cool. אי אפשר היה שלא להעריך את הופעתו והתנהגותו באותה פגישה ביוני 1998 בפאריס. היה בו משהו מאוד אצילי ומאופק. לא רבים מכירים את הקריירה המקצועית העשירה של בובי רובסון. הוא נחשב לבר סמכא ואחד ממומחי הכדורגל הגדולים בעולם. בובי רובסון נולד בלונדון ב- 1933. בגיל 17 החל את קריירה הכדורגל שלו בקבוצת פולהאם (Fulham). הוא היה שחקן מרכז שדה מצטיין. ניהול וראיית המשחק היו תחום התמחותו. ב- 1956 הועבר לקבוצת ווסט אלביון ברומיץ' (West Bromwich Albion) שם שיחק שֵש שנים ואח"כ חזר לקבוצת נעוריו פולהאם . בובי רובסון שיחק 15 שנה בליגה הבכירה והשתתף ב- 584 משחקים. הוא הבקיע 133 שערים . לאחר שסיים את הקריירה בפולהאם הצדיע לוֹ המועדון והעניק לו את תפקיד המנהל. ב- 1968 עבר בובי רובסון לעונה אחת לקנדה שם אימן את קבוצת הכדורגל, "גַלֵי הקֶצֶף הלָבָן", של העיר וואנקובר (Vancouver Whitecaps) ב- 1969. הייתה נקודת המפנה שלו כמאמן . בובי רובסון נטל לידיו את מִשרת המאמן של קבוצת איפסוויץ' (Ipswich) ושהה בה שלוש עשרה שנה. הוא הקים דוֹר של שחקנים צעירים. ב- 1978 זכתה איפסוויץ' בגביע האנגלי ובשנת 1981 לקחה את גביע יואפ"א (UEFA Cup). התאחדות הכדורגל האנגלית שמה עליו עין. ב- 1978 מונה בובי רובסון למאמן נבחרת ב' של אנגליה. ארבע שנים אח"כ ב- 1982 מונה למנג'ר נבחרת אנגליה.

טקסט תמונה : שנת 1960. בובי רובסון חלוץ נבחרת אנגליה (עם הכדור בחולצה הכהה) בצעירותו מול הבלם ג'קי צ'ארלטון. (באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התבוננתי עכשיו בפניו היפים של בובי רובסון. הוא היה כבר בן 65 וראשו סַב לגמרי. יש בי משהו שמעורר הדרת כבוד כלפי הכדורגל האנגלי וגם למצלמות הטלוויזיה של ה- BBC , ITV , ו- BSKYB , שמכסות ומשדרות אותו. הודיתי ל-בובי רובסון ויוסל'ה מרימוביץ' (האהוּב) על הביקור במשרד ההפקה והתקשורת שלי ב- UBC בפאריס, ולחצתי בחוֹם לשניהם את היד.

טקסט תמונה : 1970. לפני 51 שנים. יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל (מימין) וחברו הטוב המאמן האנגלי בובי רובסון ז"ל (משמאל) במגרש האימונים של איפסוויץ' ב- 1970. (התמונה באדיבות יוסל'ה מירמוביץ'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הניסוח התיאולוגי של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כי הייתה זאת "יד האלוהים" שכבשה את שערה של אנגליה ב- 22 ביוני 1986 היה מעניין ומחושב . בעל השראה . שתי המילים "יד האלוהים" כללו בתוכן פירוש וויזואלי מובהק של ייסורי ההיסטוריה הארגנטינית : חזון תיאולוגי ומעשה נקמה נגד האימפריה הבריטית בראשות אשת הברזל מרגרט תאצ'ר שכבשה ב- 1982 את איי פוקלנד (מאלווינאס) מידי ארגנטינה והסבה לאומה הארגנטינית אבדות צבאיות כבדות והשפלה מדינית . דייגו ארמאנדו מאראדונה לא שכח זאת . הוא תיעב את האנגלים והיה אחד מאותם הארגנטינאים שמעולם לא לבש את מדיו של מועדון כדורגל אנגלי כלשהו כפי שעשו בזמנו חבריו לנבחרת ארגנטינה אוֹסְבָאלְדוֹ אָרְדִילֶס וריקארדו וויז'ה .

3 ביוני 1983. אצטדיון ר"ג. גמר גביע המדינה בכדורגל. הפועל ת"א מנצחת את מכבי ת"א בתוצאה 2:3 וזוכה בגביע המדינה. השדר נסים קיוויתי ושחקן הפועל ת"א גיל לנדאו.

ההיסטוריה סובבת על צירה. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא היה הראשון שהשתמש במונח "יד האלוהים" כדי לתרץ כיבוש שער. עשה זאת לפניו ווירטואוז אחר מישראל המשורר עֵלִי מוֹהַר ברפורטאז'ה עיתונאית שלוֹ במדורו "בשער", במקומון התל אביבי "העיר", ביום שישי – 10 ביוני 1983. עלי מוהר הקדים את דייגו ארמאנדו מאראדונה והשתמש בניסוח תיאולוגי המנמק את הבקעת שער הניצחון של גִילִי לַנְדָאו במשחק הגמר על גביע המדינה בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 2:3 . עֵלִי מוֹהַר עיתונאי וכותב מחונן וגם אוהד שרוף מוצהר של אגודת הספורט הפועל ת"א, טבע בכישרון רב מאמר הומוריסטי מיוסר בעל השראה במקומון "העיר" המנתח את אותו רגע המחלוקת המפורסם בו הכניע גיל לנדאו בידו את שוער מכבי ת"א משה מרכוס ושופט המשחק עובדיה בן- יצחק אך לא גבר על מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ולא על השַדָּר נסים קיוויתי. עלי מוהר לא ראה יד (שהייתה) וגייס את חבר מרעיו פול רנייה, פולמוסאי, קולמוסאי ושאר ידידיו כדי שיתמכו בגרסתו . למאמרו העניק את הכותרת, "יושם קץ למחלוקת", וכך כתב : "האם הייתה זו ידו של גילי לנדאו ? ! – זוהי השאלה המוחצת ! ידו של מי התערבה שם, שואלים אתם – ואני עונה ואומר : יד הגורל הייתה זו, חברים, יד הגורל. ואולי רק אצבע, אצבע אלוהים, ולא בהכרח ידו של גילי !" [3] .

ראה מקומון "העיר" מ- 10 ביוני 1983. מקומון "העיר" תל אביב. המשורר המחונן והעיתונאי עלי מוהר ז"ל מכנה במקומון "העיר" את שער הניצחון של גילי לנדאו (הובקע ביד) כ- "אצבע אלוהים", במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל של 1983, בו גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 2:3.

ביום רביעי אחה"צ – 1 ביוני 1983, התקיים באצטדיון רמת גן משחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל בין קבוצות הפועל ת"א ומכבי ת"א. דרבי סוער ויוקרתי בין שתי יריבות וותיקות שמעורר עניין רב ברחוב הספורטיבי של המדינה. בונוס. לא יכולתי לצפות ליותר מזה. זכויות השידורים נרכשו על ידי בחינם במו"מ קצר עם יו"ר ההתאחדות חיים הברפלד תמורת הצבת שלטי פרסומת מסחרית באצטדיון כאוות נפשם. חוזה השידור הישיר נחתם ברוח הסלוגן הכספי – כלכלי ההיסטורי שטבע מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 23 במאי 1983 בכתב ידו המסורבל והמגושם, "הם פרסומות – אנחנו בחינם".

טקסט מסמך : 23 במאי 1983 . "הם שלטים – אנחנו בחינם" , כתב לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. האותיות היו מגושמות ומסורבלות, ורחוקות מלהיות אסתטיות, אך הייתה להן משמעות רבה. יוסף "טומי" לפיד השמרן היה בעצם האיש שבאופן פרדוקסאלי הציף את מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעודף פרסומות מסחריות. מחד הוא חסך כסף לקופת רשות השידור באי תשלום זכויות שידורים אולם מאידך בנה במו ידיו צוהר לא קטן לדליפת פרסומות מסחריות אל מסך הטלוויזיה הציבורית שעליו היה אחראי. הדליפה הפכה לזרם והזרם נהיה אשד בהיקפים חסרי תקדים. חלפו שנים רבות מאז אך המסמך שקבע תקדים היסטורי חשוב לטוב ולרע – נשמר על ידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באִצטדיון ר"ג הוצבה כמות גדולה של שלטים שנשאו פִּרסומות מסחריות לרוֹב, הרבה מעבר למקובל. חריגה מוחלטת מתשעת עקרונות של מסמך ה- EBU המציבים כללים ברורים של הצבת שלטי פרסומות מסחריות בשידורי ספורט בטלוויזיה. רשות השידור כחברה מלאה ב- EBU הייתה מחויבת למסמך הזה וההוראות הכלולות בו. קו האורך המזרחי של המגרש והאזורים שמאחורי השערים היו רוויים בשלטי פרסומת מסחרית לעייפה , אך אנחנו שידרנו ישיר את המשחק בחינם. יוסף "טומי" לפיד ז"ל עשה כל מאמץ לשמור על תקציב מאוזן של רשות השידור אך הוא היה האיש שהתיר בגלוי את חדירתה הגלויה של הפִּרסומת המסחרית הסמויה למסך שידורי הספורט בטלוויזיה . לא הייתה לו ברירה. אולי חשב שמאבק הטלוויזיה הישראלית הציבורית נגד חדירת הפרסומת המסחרית בשילוט במגרשי הספורט, בעיקר באצטדיוני הכדורגל והיכלי הכדורסל, הוא מאבק אבוד וחסר סיכוי, והחשוב ביותר ככלות הכול מנקודת מבטו הוא לשמור על תקציב מאוזן. לשמחתי יכולתי להעמיד לרשותו של השַדָּר נסים קיוויתי את ניידת מט"ח של הטלוויזיה החינוכית שהפיקה שידור בצבע בפיקוחו הטכני של מאיר בן ארי [4]. לרשות ניידת השידור הזאת עמדו חמש מצלמות. מספר שיא בימים ההם . ממש אותה כמות מצלמות שעמדה לרשות ה- BBC בעת כיסוי משחק הגמר על גביע העולם ב- 1966. ניידת השידור הזאת כללה טכנולוגיה רב צדדית משופרת. הפעילו אותה כ- 30 צלמים וטכנאים. לראשונה עמדו לרשותנו שני מקורות של הילוכים חוזרים, אומנם במהירות רגילה מפני שלא היה קיים אז הילוך חוזר איטי בטלוויזיה הישראלית הציבורית, אך אחד מהם היה נפרד מ- Integrated feed של הצילום הכללי. מכשיר ההקלטה של ההילוך החוזר הנפרד התחבר למצלמה האחורית הקרקעית שהוצבה ליד השער הצפוני. המצלמה הזאת הייתה Camera Isolated והייתה מקושרת ל- VTR בן 2 אינטשים משל עצמה.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה שעברה. זהו העיתונאי נסים קיוויתי שדר הספורט הוותיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אישיות טלוויזיונית מיוחדת, שדר טלוויזיה נפלא ואיכותי, וגם אדם דגול ומוכשר בתחומי חיינו השונים והרבים, שאהבתי ותמיד אוהב אותו. כמו יורם ארבל גם נסים קיוויתי (בן 94, היום) יש רק אחד (!). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נסים קיוויתי שידר ישיר את המשחק. כרגיל למגִנת לבו של יורם ארבל. שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גִיל לַנְדָאוֹ בדקה ה- 67 הובקע ביד. לא היה כל ספק בכך. דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה המנוח ניסה בשעתו להסתיר את מעשה הפשע. הוא היה שחקן כדורגל מתוחכם ודאג להצמיד את האגרוף המרוּשָע לראשו. גילי לנדאו עשה זאת בגלוי. הוא לא עמד בפיתוי ושלח זרוע ארוכה לעבר הכדור ובראשה האגרוף הקפוץ שלוֹ. מצלמות הטלוויזיה שלנו חשפו ללא כל קושי את מעשה התרמית. שוער מכבי ת"א משה מרכוס יצא משערו עד לקו ה- 16 כמעט כדי לבלום מסירה ארוכת טווח שנבעטה לעברו של גִיל לַנְדָאוֹ. הוא הגיע הראשון לכדור וניסה להרחיק אותו בבעיטה אך הכדור פגע ברגלו של גיל לנדאו וניתז כריקושט לעבר שער מכבי ת"א. למקום הסכנה חש בלם מכבי ת"א אָבִי כּהֵן ז"ל. גיל לנדאו הגיע במרוצה גם הוא , ניתר והתרומם לעבר הכדור האווירי בסמוך מאוד לשער מכבי ת"א כשאבי כהן עם פניו לשער ובגבו לגיל לנדאו מנסה לסוכך על הכדור בגופו. בשהייתו הקצרה באוויר כשהוא גוחן מעל כתפיו של בלם מכבי ת"א אבי כהן התפתה גיל לנדאו ליֶצֶר הרַע ושלח את אגרוף יד ימין שלוֹ לכדור. הוא הכה בו בכף ידו ממש כמו בתנועת הנחתה במשחק כדורעף. הכדור טַס לשער. הקוונים לא הגיבו ושופט המשחק עובדיה בן – יצחק שגם הוא לא הבחין במשהו חריג אישר את השער. אָבִי כּהֵן ממש התחנֵן לפני השופט כי יבטל את השער שהובקע ללא כל ספק ביד, אך עובדיה בן – יצחק לא שעה לתחינותיו . שתי המצלמות האלקטרוניות של ניידת השידור, המצלמה המובילה ברוֹם האִצטדיון ומצלמת ההילוך החוזר האחורית ליד שער מכבי ת"א, גילוּ את מעשה התרמית של גיל לנדאו והצליחו להוכיח מעל לכל ספק, במאת האחוזים, כי השער אומנם הובקע ביד. הפועל ת"א ניצחה 2:3 וזכתה בגביע. נשיא המדינה מר חיים הרצוג העניק אותו למשה סיני קפטן הפועל ת"א . כעבור ימים אחדים הודה גיל לנדאו בעיתונות שאומנם כבש את השער בידו. נסים קיוויתי היה צריך להודות לאלוהי הטכנולוגיה שאִפשֵר לו להיות חכם וגם צודֵק On line בזמן אמת. TELEMEXICO חשפה את פשעו של דייגו ארמאנדו מאראדונה בעזרת 15 (חמש עשרה) מצלמות טלוויזיה ושלושה הילוכים חוזרים . אנחנו חשפנו את החטא של גיל לנדאו באמצעות חמש מצלמות בלבד ושני הילוכים חוזרים .

עורך הספורט של "מעריב" ישראל רוזנבלט פרסם ב- 4 ביוני 1983 בעיתונו ביקורת טלוויזיה בשבח האבחנה הטלוויזיונית ההיא של נסים קיוויתי, והכתיר את מאמרו בכותרת, "הניצחון הידני". כך כתב [5] : "מצלמות הטלוויזיה הישראלית התעלו אתמול למעמד של "הבלש הלאומי", כאשר חשפו בצורה בהירה וחדה את המשחקים האסורים של גיל לנדאו. אתמול הוכח מעל לכל ספק כי שער הניצחון במשחק גמר גביע המדינה הובקע במהלומת אגרוף. מה שלא ראו אלפי הצופים בגלל מבנהו הלקוי של אִצטדיון ר"ג, מה שלא ראו השופט הראשי עובדיה בן-יצחק והקוון שלו יצחק אורגד מסיבות שקשה מאוד להבינַן – ראו המצלמות האלקטרוניות והן דיווחו "בסלואו מושן" מעורר התפעלות כיצד פוגע הכדור פעם אחת בידו של גיל לנדאו בשעה שהוא פורץ מול השוער מרכוס, ומה שחמור יותר ,כיצד מתרומם גיל לנדאו באוויר מעל אבי כהן ומנחית את הכדור לתוך הרשת בישו הימנית. הניצחון הידני במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל ב- 1983 ייכנס לפולקלור של הכדורגל הישראלי יחד עם עוד מקרים שקרו בעבר כמו שערו של דרור בר-נור "שנגח" שער בידו ב- 1976 במשחק מכבי ת"א נגד מכבי נתניה, פעולה שנראתה ע"י 20 אלף צופים, אך נעלמה מעיני השופט נפתלי איתן .אוהדי הפועל ת"א ימשיכו להניף את הגביע ואוהדי מכבי ת"א יוכלו תמיד לטעון כי לדידם הסתיים המשחק ללא הכרעה 2 : 2". גִיל לנדאו לא הצטייר במשחק הזה כצדיק גדול. כמו דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה סירב להודות באשמה בזמן אמת. הוא בחר לעשות זאת ארבעה ימים מאוחר יותר בווידוי פרטי בפני אבי רצון ששימש אז כעיתונאי ב- "מעריב" [6]. לאולפן הטלוויזיה שלנו הוא חשש לבוא.

טקסט תמונה : יוני 1983. שחקן הפועל ת"א גיל לנדאו מתוודה בפני העיתונאי אבי רצון מ- "מעריב" כי אכן הבקיע את שער הניצחון בידו במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורגל באצטדיון ר"ג ב- 3 ביוני 1983 בו ניצחה הפועל ת"א את מכבי ת"א 2:3. גיל לנדאו עשה שגיאה גדולה משלא הסכים להתייצב בפני מצלמות הטלוויזיה בתום המשחק כדי להכות מייד בפומבי על החטא. הוא צבר תדמית ציבורית שלילית בדמותו של "גילי – טריקי". (באדיבות "מעריב").

אין עונג גדול יותר לשַדָּר ספורט בטלוויזיה מלגלות ולחשוף את האֶמֶת On line באמצעות הטכנולוגיה העומדת לרשותו . אין אושר רב יותר לשדר כדורגל לשמֵש קָטֵגוֹר (או סָנֵגוֹר), שוֹפֵט, פּוסֵק, ואֶקְזֶקְיוּטר של שופטי המשחק בעת ובעונה אחת בשידור ישיר לעיני מיליון צופים – והאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר. זוהי משאת נפשו של כל שַדָּר טלוויזיה. העונג הזה נפל הפעם בחלקו של נסים קיוויתי.

פוסט מס' 1020 חלק 9. הועלה לאוויר ביום שלישי – 28 בספטמבר 2021, חג שמחת תורה של שנת תשפ"ב.

ראה המשך : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

[1] ראה נספח : כתבה של חיים ברעם במקומון הירושלמי "כל העיר" בתקופת משחקי גביע העולם בכדורגל- מכסיקו 1986.

[2] ראה נספח : מאמר ביקורת טלוויזיה של פרופסור דן כספי ז"ל במקומון "קול ירושלים" מחודש יוני 1986, הנוגע לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במונדיאל מכסיקו 1986.

[3] ראה נספח : מאמרו של עלי מוהר ז"ל במדור "בשער" במקומון התל אביבי "העיר" מיום שישי – 10 ביוני 1983.

[4] ראה נספח : זאת הייתה ניידת השידור מט"ח ולא ניידת ה- "וורד". ראה מסמך בתיק מנהל הטלוויזיה 5.7.1984 – 13.2.1983.

[5] ראה נספח : מאמר ביקורת הטלוויזיה של ישראל רוזנבלט "במעריב" מ- 4 ביוני 1983 המשבח את עבודת מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שפסקו כי שער הניצחון של חלוץ הפועל ת"א גילי לנדאו במשחק גמר גביע המדינה נגד מכבי ת"א הובקע ביד.

[6] ראה נספח : מר גיל לנדאו מודה בכתבה של אבי רצון "במעריב" ב- 6 ביוני 1983 כי כבש את שער הניצחון בידו.

ראה המשך : מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" וגם של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 10 ואחרון). כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט מס' 1020, פלח ב' חלק 10 ואחרון.

פוסט מס' 1020. פלח ב'. חלק 10 ואחרון. מונדיאל מכסיקו 86' היה חודש מזהיר ל- Host broadcaster המכסיקני, קבוצת "1986 TELEMEXICO" וגם לחטיבת הספורט בפיקודי ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ולשַדָּר שלנו יוֹרָם אָרְבֵּל (חלק 10 אחרון). פוסט מס' 1020. פלח ב'. חלק 10 ואחרון. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט מס' 1020 פלח ב' חלק 10 ואחרון הוא המשך של פוסט מס' 938 פלח ב' חלק 9 באותו הנושא והעניין של כיסוי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986.

פרולוג. מצביאים מובילים את צבאותיהם לניצחונות. גאון כדורגל ושמו דייגו ארמאנדו מאראדונה המנוח.

שני המאמנים הארגנטיניים סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי וקָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ הצעידו כל אחד בתקופתו את נבחרת ארגנטינה לפסגת היכולת האנושית, פעמיים אלופת העולם בכדורגל ב- 1978 ו- 1986. סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי היה הראשון שחולל זאת במונדיאל ארגנטינה 1978 ללא דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה בן ה- 18. ד"ר קָארְלוֹס בִּילָארְדוֹ עשה זאת עמו במונדיאל מכסיקו 1986 כשמַארָאדוֹנָה היה בן 26. סזאר לואיס מנוטי הכיר בכישרונו הפנומנאלי של דייגו ארמאנדו מאראדונה אך החליט לוותר עליו בנבחרת הלאומית ולהשאיר את השחקנים הוותיקים יותר בהנחה שלמאראדונה נכונו הזדמנויות נוספות בטורניר גביע העולם בעתיד.

טקסט תמונה : 1978. זהו סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) מאמנה בן ה- 35 של נבחרת ארגנטינה ב- 1978. הוא היה יותר ממאמן שהעניק לנבחרתו את גביע העולם הראשון שלה במונדיאל שנערך בארגנטינה 78'. הוא היה מנהיג. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1977. דייגו ארמאנדו מאראדונה ראשון מימין (בן 18 – נולד ב- 1960) במדי נבחרת הנוער של ארגנטינה. הוא הודח מהסגל הלאומי ע"י המאמן סזאר לואיס מנוטי ערב משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 ביוני 1978. מונדיאל ארגנטינה 1978. אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס. נבחרת ארגנטינה (ללא דייגו ארמאנדו מאראדונה בן 18 שנופה מהסגל ע"י מאמנו סזאר לואיס מנוטי) דקות אחדות בטרם תחילת משחק הגמר נגד נבחרת הולנד. ארגנטינה ניצחה לאחר הארכה 1:3 והוכתרה לראשונה בתולדותיה בתואר אלופת העולם בכדורגל. ארגנטינה שיחקה בהרכב הבא : השוער אובאלדו פיליול (עומד ראשון מימין), חורחה אולגואין (עומד שלישי משמאל), לואיס גאלוואן (כורע ראשון מימין), הקפטן דניאל פאסארלה (עומד ראשון משמאל), אלברטו טאראנטיני (עומד שלישי מימין), אוסוואלדו ארדילס (כורע שני משמאל), אמריקו גאייגו (כורע ראשון משמאל), מאריו קמפס (עומד שני מימין), דניאל ברטוני (עומד שני משמאל), ליאופולדו לוקה (כורע באמצע, משופם) ואוסקר אורטיז (כורע שני מימין). כן שיחקו המחליפים עומאר לארוסה ורנה האוזמן. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 ביוני 1978. מונדיאל ארגנטינה 1978. אצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס. נבחרת ארגנטינה ללא דייגו ארמאנדו מאראדונה (אז בן 18) דקות אחדות בטרם תחילת משחק הגמר נגד נבחרת הולנד. זיהוי שורת השחקנים העומדים משמאל לימין : דניאל פאסארלה (קפטן בן 25), דניאל ברטוני (בן 23), חורחה אולגואין (בן 26), אלברטו טאראנטיני (בן 23), מאריו קמפס (בן 24), השוער אובאלדו פיליול (בן 28). זיהוי שורת השחקנים הכורעים משמאל לימין : אמריקו גאייגו (בן 23), אוסבאלדו ארדילס (בן 26), ליאופולדו לוקה (בן 29), אוסקאר אורטיז (בן 25), לואיס גאלוואן (בן 30). (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן" במסגרת סדרה רחבת היקף של 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", שאנוכי עדיין חוקר וכותב מאז אוקטובר 1998 אולם נמצא כבר בנקודת הסיום של המחקר והכתיבה. הסדרה דנה ועוסקת בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם בשנים 2021 – 1884 בשלושה תחומים עיקריים : ספורט, חדשות, ותיעוד (Documentary).

העולם הכיר בכישרונו המופלג של הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה במונדיאל ספרד 1982. בתום המונדיאל נרכש ע"י קבוצת ברצלונה בשורותיה נפצע קשה ונקנה ב- 1985 ע"י קבוצת נאפולי. 85000 (שמונים וחמישה אלף) צופים נפוליטאניים ערכו לו קבלת פנים מלכותית באצטדיון "סן פאולי" של העיר. דייגו ארמאנדו מאראדונה הוסע במכונית מפוארת עמוסה ב- 100 כדורי רגל בתוככי האצטדיון. דייגו ארמאנדו מאראדונה לבוש אזרחית בעט את כל מאה הכדורים ליציעים העמוסים לעייפה במעריציו. באותה עונה של 1986 – 1985 זכתה נאפולי באליפות איטליה בזכותו של דייגו ארמאנדו מאראדונה. במונדיאל מכסיקו 1986 היה כבר כוכב עַל עד שהמומחים כינו את נבחרתה הלאומית של ארגנטינה, "מאראדונה ועוד עשרה". השחקן המוכשר הזה נשמר בכל מקום בשבע עיניים ע"י כל ההגנות אך יכול להם. הוא שילם מחיר פיזי כבד בגין כישרונו. הוא נפגע שוב ושוב והוטח לכר הדשא. אך מפני שהיה צעיר וחסון, ובעל כושר גופני בלתי רגיל בימים ההם יצא מהפגיעות האלה בשלום.

טקסט תמונה : דייגו ארמאנדו מאראדונה במשחק הגמר של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 נגד נבחרת מערב גרמניה. רק כך היה ניתן לבלום אותו. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לצִדוֹ של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שיחקו בהרכב הראשון שחקנים חסרי ברק כמעט אנונימיים עד שאין איש זוכר היום את שמם. מי זוכר היום את נֶרִי פּוּמְפִּידוֹ (Neri Pumpido), חוֹרְחֶה בּוּרוּצָ'אגָה (Jorge Burruchaga), רִיקַארְדוֹ גְ'יוּסְטִי (Ricardo Giusti), אוֹסְקַר רוּגֶרִי (Oscar Ruggeri), חוֹזֶה בְּרָאוּן (Jose Brown), סֶרְגְ'יוֹ בָּאטִיסְטָה (Sergio Batista), חוּלְיוֹ אוֹלָארְטִיקוֹצֵ'יאָה (Julio Olarticoechea) , חוֹזֶה קוּסְיוּפוֹ (Jose Cuciuffo), הֶקְטוֹר אֶנְרִיקֶה (Hector Enrique), חוֹרְחֶה וָואלְדָאנוֹ (Jorge Valdano) מנכ"ל מועדון הכדורגל של הקבוצה הספרדית ריאל מדריד עד לא מזמן, ואחרים. אבל השחקנים האלה הם אלופי העולם בכדורגל . הם אלופי העולם הודות לגאון הכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה וגם בזכותו של המאמן ד"ר קַרְלוֹס בִּילָארְדוֹ (Carlos Salvador Bilardo) רופא לשעבר במקצועו שהפך את ארגנטינה מנבחרת ב- 1982 לקבוצת כדורגל ב- 1986.

טקסט תמונה : זהו ד"ר קארלוס סלבאדור בילארדו רופא וכירורג לשעבר במקצועו שהפך למאמן ומנהיג כדורגל, וב- 1986 גם אלוף עולם. ד"ר קארלוס בילארדו נולד ב- 16 במארס 1941. הוא היה המאמן הארגנטיני השני אחרי סזאר לואיס מנוטי שזכה עם נבחרתו בתואר אלוף העולם. בתקופת שהייתי במכסיקו סיטי כעורך ומפיק של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית, שמעתי רבים אומרים כי לא היה בהישגו של קארלוס בילארדו כל רבותא מפני לרשותו עמד גאון כדורגל העונה לשם דייגו ארמאנדו מאראדונה. (באדיבות קבוצת "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום רביעי – 25 ביוני 1986 ניצחה ארגנטינה את בלגיה 0:2 בשלב חצי הגמר באצטדיון ה- "אצטקה". דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כבש את שני השערים בדקות ה- 51 ו- 63. נסים קיוויתי שידר ישיר בתשע בערב את המשחק הנפלא הזה. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה עשה במו רגליו את כל מפיקי הטלוויזיה לאנשים מאושרים יותר ואותי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית הענייה באופן מיוחד. הייתה הצדקה כספית מלאה לרכוש את זכויות הכדורגל היקרות מפני שהוא היה השחקן הראשי על כר הדשא. ה- Host broadcaster המכסיקני קבוצת "1986 TELEMEXICO" היטיבה לצלם את פֶּלֶא הכדורגל הזה. רק שמו הארגנטיני בעל הצליל המשולש העביר רטט בלבי. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה היה לא רק ווירטואוז. הוא היה לוחם עַז נפש למען הסמל הלאומי ודגל המדינה של ארגנטינה. כּיִשרונות יש הרבה. לוחמים עשויים ללא חַת – מעט. אי אפשר היה שלא להעריץ את הקפטן הארגנטיני ואי אפשר היה שלא להזדהות ולהתפעֵל ממנהיגותו היוצאת דופן על כר הדשא. דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה כמו הכישרון ההולנדי יוֹהָאן קְרוֹיְף וגאון הכדורגל הברזילי אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוֹ נָאסִימֶנְטוֹ, הלא הוא פֶּלֶה (Edson Arantes Do Nacsimento – PELE) לפניו, הם שהפכו את משחק הכדורגל לעונג צָרוּף ואת שידורי הטלוויזיה בהשתתפותם לחוויה.

שימח אותי לדעת ששידור המשחק ארגנטינה – בלגיה היווה פיצוי מה לנסים קיוויתי על עגמת הנפש שגרם לעצמו במשחק ברזיל – ספרד שלושה שבועות קודם לכן. יורם ארבל שידר באותו לילה (באחת אחרי חצות) את משחק חצי הגמר השני מאצטדיון "חַלִיסְקוֹ" בגוואדאלאחרה בו גברה מערב גרמניה תחת מנהיגותו של המאמן פרנץ בקנבאואר על צרפת 0:2 משעריהם של אַנְדְרֵיאַס בְּרֶהְמֶה בדקה ה- 9 ורוּדִי פֶלֶר בדקה ה- 89.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. זוהי נבחרת צרפת הנפלאה אך חסרת המזל במונדיאל מכסיקו 86'. זיהוי שורת העומדים מימין לשמאל : לואיס פרננדס (היה מאמנה של קבוצת בית"ר ירושלים בעונת 2006 – 2005, ומאמנה של נבחרת ישראל בשנים 2011 – 2010), מקסים בוסיס, פאטריק באטיסטון, וויליאם אייאשה, השוער ג'ואל באטס, ומנואל אמורוס. זיהוי שורת הכורעים מימין לשמאל : ז'אן טיגאנה, יאניק סטופירה, ז'אן-פייר פאפן, מישל פלטיני (קפטן), אלן ז'ירס. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצרפתים היו חסרי מזל. הם ניגפו שוב בחצי הגמר כמו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל ספרד 82' נגד נבחרת מערב גרמנית מאוד אמביציוזית בראשותו של המאמן פרנץ בקנבאואר (בן 40). הייתה לצרפת ב- 1986 נבחרת יצירתית ואטרקטיבית. הקפטן מישל פלטיני (Michel Platini) הוביל הרכב שחקנים מרשים. בשער ניצב ג'ואל באטס (Joel Bats). בשורת ההגנה שיחקו וויליאם אייאשה (William Ayache), מקסים בוסיס Maxi me Bosis), מנואל אמורוס (Manuel Amoros), והבלם האחורי פטריק באטיסטון (Patrick Battiston) שנשבע לנקום בשוער הגרמני האראלד שומאכר (Harald Schumacher) שפצע אותו כה קשה במשחק המפורסם הבלתי נשכח בחצי הגמר בספרד 1982 (גם רפי גינת ששידר אותו ישיר לא ישכח את המשחק ההוא) . בשורת הקשרים שיחקו ז'אן טיגאנה (Jean Tigana), אלן ז'ירס (Alain Giresse), מישל פלטיני (Michel Platini), לואיס פרננדז (Luis Fernandez), יאניק סטופירה (Yannick Stopyra), וברונו בלון (Bruno Bellone). השתתפו במשחק גם פיליפ וֶורְקרוּיז (Philippe Vercruysse) ודניאל קְסוּרֶבּ (Daniel Xuereb) שהחליפו במהלך ההתמודדות את אלן ג'ירס וברונו בלון. דומיניק רושטו (Dominique Rocheteau) לא שיחק בגלל פציעה. את צרפת אימן הנרי מישל (Henri Michel) בן ה- 39.

טקסט תמונה : הנרי מישל (Henri Michel) בן ה- 39 מאמנה המוכשר של נבחרת צרפת במונדיאל מכסיקו 86'. (באדיבות קבוצת הטלוויזיה "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כישרונה של צרפת לא הספיק מול קור הרוח, התכנון, והתִּכְנוּת הגרמני. המאמן פרנץ בקנבאואר (Frantz Beckenbauer) הציב בשער את הראלד שומכר (Harald Schumacher). שורת ההגנה הקשוחה הורכבה מדיטמאר ג'קובס (Ditmar Jakobs) כבלם אחורי, אנדריאס ברהמה (Andreas Brehme), קארל – היינץ פורסטר (Karlheinz Forster), והאנס-פיטר בריגל (Hans-Peter Briegel). שורת הקשרים והחלוצים נבנתה מלותאר מתיאוס (Lothar Matthaus) , וולפגאנג רולף (Wolfgang Rolff), נורברט אֶדֶר (Norbert Eder), פליקס-וולפגאנג מאגאת (Felix-Wolfgang Magath), קארל-היינץ רומיניגה (Karl-Heinz Rummenigge), וקלאוס אלופס (Klaus Allofs). רוּדִי פֶלֶר (Rudolf Voller) החליף בדקה ה- 58 את קארל-היינץ רומיניגה.

טקסט תמונה : נבחרת גרמניה במונדיאל מכסיקו 86' דקות לפני שריקת הפתיחה של משחק הגמר נגד נבחרת ארגנטינה. זיהוי העומדים משמאל לימין : השוער האראלד שומכר, תומאס ברטולד, האנס-פיטר בריגל, קארל- היינץ רומיניגה, דיטמאר ג'קובס, ופליקס- וולפגאנג מאגאת. זיהוי הכורעים משמאל לימין : קארל- היינץ פורסטר, אנדריאס ברהמה, קלאוס אלופס, נורברט אדר, ולותאר מתיאוס. (באדיבות "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. זהו פרנץ בקנבאואר (Franz Beckenbauer) מאמנה עטור התהילה של נבחרת מערב גרמניה במונדיאל מכסיקו 86'. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נותרה לי עוד משימה אחת ואחרונה. כמו לשני המאמנים פרנץ בקנבאואר וקארלוס בילארדו. משימת השידור הישיר של משחק הגמר והעברתו באמצעות לווייני התקשורת מ-מכסיקו לישראל. אסור היה להם לשגות. גם לא לי. לא הייתה לי רשות לטעות כמנווט ומפיק השידור של ההתמודדות האחרונה במכסיקו 1986. 51 הפקות עברו בשלום למַעֵט הטעות האיומה של נסים קיוויתי . משחק הגמר הייתה משימת השידור ה- 52 שלי ושל ציוותי השידור שלי. זאת הייתה הפִינָאלֶה של אחת מהצגות הספורט הגדולות בתבל. הייתי מרותק להפקה הטלוויזיונית המעניינת הזאת כעשרים שעות ביממה במשך חודש ימים. היום הכול יסתיים. מחר אהיה אדם חופשי נטול דאגות, חשבתי לעצמי. משחק הגמר נערך באִצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) במכסיקו סיטי ביום ראשון – 29 ביוני 1986. יורם ארבל ומרדכי שפיגלר נשלחו לעמדת השידור יחד עם המפיק אמנון ברקאי ושני הטכנאים אלן הופמן ויצחק בן יוסף. לא היה לי עוד על הראש את שדר הטלוויזיה בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מניר. ימי ספרד 1982 בהם שני שדרים בשתי שפות שונות, עִברית ועַרבית, חולקים אותו מיקרופון על פי תפישתו העגומה של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד חלפו לבלי שוב. נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל ומנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל סייעו לי לשים סוף לפארסה הזאת. 114600 (מאה וארבע עשר אלף ושש מאות) צופים נדחסו לאצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) המפואר. יצירה ארכיטקטונית מרשימה שהוקמה למען העשירון העליון המכסיקני ובשוליה מתגוררים עניי המדינה בפחונים וחושות.

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות באִצטדיון ה-"אצטקה" המפואר במכסיקו סיטי ב- 1986. (באדיבות TELEMEXICO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. מכסיקו היא מדינה טיפוסית של העולם השלישי. ארץ עשירה מצד אחד אך רווייה מאידך גם ב- עוני עצום. זוהי חושה ופחון של משפחה אינדיאנית מכסיקנית ענייה בשנות ה- 70 בצֵל המבנה הארכיטקטוני ההָדוּר של אִצטדיון ה- "אצטקה" בעיר הבירה מכסיקו סיטי. (באדיבות "1986 TELEMEXICO". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1986. זהו האצטדיון האולימפי במכסיקו סיטי שאירח את האולימפיאדה ה- 19 של העידן החדש – אולימפיאדת מכסיקו 1968. בעת אירוח גביע העולם בכדורגל 1986 התקיימו כאן כמה משחקים בודדים. האצטדיון האולימפי היה קטן יותר ומפואר פחות מאצטדיון ה- "אצטקה". (באדיבות "1986 TELEMEXICO". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. יום ראשון – 29 ביוני 1986. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בצוהרי היום. דקות ספורות לפני תחילת משחק הגמר בין נבחרות מכסיקו ומערב גרמניה. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף, הפרשן מרדכי שפיגלר, והשדר יורם ארבל. מרדכי שפיגלר קיבל פרוטות מרשות השידור עבור עבודתו כפרשן טלוויזיה שלנו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשתות הטלוויזיה הגדולות הביאו עמן לעמדות הפרשנות ב- "אָצְטֶקָה" את מיטב שחקני העבר ושילמו להם משכורות עתק. אחד מהם היה פֶּלֶה (Pele). רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO שכרה את שירותיו ושילמה לו משכורת של 500000 (חצי מיליון) דולר. ב- 1986 פגשתי אותו בפעם השלישית בחיי. הוא זכר אותי מהמונדיאלים הקודמים של ארגנטינה 1978 וספרד 1982. יצא לנו לשוחח דקות ספורות ולהחליף כמה מילים . הוא היה אז בן 46 אך נראה צעיר מגילו. פֶּלֶה נשאר אדם צנוע ונערץ וספורטאי דָגוּל. הוא היה אישיות אהובה עלי. הצטלמנו שוב יחדיו.

טקסט תמונה : מאי 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. מכסיקו סיטי. אנוכי יחדיו עם פלה (PELE) מברזיל גדול שחקני הכדורגל בעולם בכל הזמנים. התמונה הזאת צולמה ב- IBC מרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי (International Broadcasting Center) בקיץ 1986. פלה זכה שלוש פעמים באליפויות העולם בכדורגל, במונדיאל שוודיה 1958 (היה בן 17 ותשעה חודשים), מונדיאל צ'ילה 1962, ובמונדיאל של מכסיקו 1970. הוא נשאר אדם צנוע, עניו, ואדיב. ספורטאי דגול משכמו ומעלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שני מיליון צופים בישראל ושלושה מיליארד ברחבי תבל התכנסו מול מרקעי הטלוויזיה כדי לחזות בהתמודדות בין הכישרון הבלתי נדלה של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה נגד מכונת כדורגל מדויקת גרמנית. גרמניה הביאה עמה למשחק הגמר במכסיקו 86' ניסיון ומורשת , ונודעה כנבחרת עקשנית. היא הייתה פעמיים אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974 ופעמיים העפילה למשחקי הגמר ב- 1966 ו- 1982 וזכתה בסגנות, ועוד פעמיים עלתה לשלב חצי הגמר במונדיאלים של שוודיה 1958 ומכסיקו 1970. ארגנטינה הייתה מצוידת במטען דַל יותר. היא הייתה פעם אחת אלופת עולם ב- 1978, ומעולם לא פיינאליסטית, וגם לא העפילה בשום מונדיאל לשלב חצי הגמר. אבל במונדיאל הזה היה לה את דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הבלתי נשכח ועוד עשרה שחקנים שאיש לא זוכר אותם היום. שתי הנבחרות ארגנטינה וגרמניה הציבו הרכבים זהים שהיטיבו לשחק בשלב חצי הגמר .

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1986. נבחרת ארגנטינה דקות אחדות לפני תחילת משחק הגמר נגד נבחרתה של גרמניה במונדיאל מכסיקו 86'. זיהוי העומדים משמאל לימין : סרג'יו – דניאל באטיסטה, חוזה-לואיס קוסיאופו, חוליו-חורחה אולארטיקוצ'אה, השוער נרי-אלברטו פומפידו, חוזה-לואיס בראון, אוסקר- אלפרדו רוגרי, ודייגו ארמאנדו מאראדונה (גובהו 1.66 מ'). זיהוי הכורעים משמאל לימין : חורחה-לואיס בורוצ'אגה, ריקארדו-אומר ג'יוסטי, הקטור-אדולפו אנריקה, וחורחה – אלברטו וואלדאנו. (באדיבות TELEMEXICO ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1986. מונדיאל מכסיקו 86'. גזוזטרת המצלמות המובילות של קבוצת הטלוויזיה "1986 TELEMEXICO" מי ששימשה Host broadcaster של מונדיאל מכסיקו 1986באִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. לקבוצה המבצעית של '86 TELEMEXICO היה מאגר בלתי נדלה של ציוד טלוויזיוני חדיש. אפשר היה רק לקנא בהם. (צילום "1986 TELEMEXICO". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אפילוג. קפטן נבחרת ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה המנוח (2020 – 1960) כובש ב-מונדיאל 1986 את פסגת הכדורגל העולמי.

חוזה-לואיס בְּרָאוּן קבע בדקה ה- 23 1 : 0 לארגנטינה וחורחה – אלברטו וָואלְדָאנוֹ העלה ל- 2 : 0 בדקה ה- 55. הגרמנים העקשנים צִמצמו ל- 1:2 בדקה ה- 74 ע"י קארל-היינץ רומיניגה. רוּדִי פֶלֶר השווה ל- 2:2 בדקה ה- 80. כשנדמה היה שהמשחק צועד לקראת הארכה, הבקיע חורחה – לואיס בורוצ'אגה בדקה ה- 83 את שער הניצחון לארגנטינה. ארגנטינה גברה על גרמניה המערבית בתוצאה 2:3. בתא הכבוד של ה- FIFA ברוֹם יציעי אִצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" במכסיקו סיטי הציבו שתי רשתות הטלוויזיה המכסיקניות "TELEVISA" ו- "ערוץ 13 " הציבורי (שתיהן הרכיבו את הקבוצה האופרטיבית של "1986 TELEMEXICO") על פי פקודה מפורשת של נשיא TELEVISA זָ'אן אֶמִילְיוֹ אֶסְקָארָאגָה (חניך האסכולה האמריקנית) חמש מצלמות פעילות ועוד שלוש לגיבוי במקרה של תקלה לצורך כיסוי מפורט של טקס הענקת הגביע לקפטן ארגנטינה דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. בתא הכבוד ניצב גם יו"ר הוועדה המארגנת המקומית גיירמו קניידו שהיה גם סגנו וחברו הטוב של ז'אן אמיליו אסקאראגה ב- TELEVISA. עמדו שם זה ליד זה בסוויטה המלכותית נשיא מכסיקו מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד, נשיא ה- FIFA מר ז'וּהוֹ הָאבֶלָאנְז' מברזיל, סגנו הגרמני הֶרְמַן נוֹיְבֶּרְגֶר שכיהן בתפקיד של יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים מטעם ה-FIFA, ויו"ר הוועדה המארגנת המקומית המכסיקני גיֶירְמוֹ קָאנְיֶידוֹ. שלושתם הציצו בערגה ואולי גם בקנאה לעבר נשיא מכסיקו מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד שזכה בכבוד להעניק את גביע העולם למנצח דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה. נשיא מכסיקו לבוש בחליפה כחולה ועונד עניבה אדומה נראה נהנה לנופף לרגע קט בגביע העולם המוזהב לעיני בני עמו בעודו ממתין לבואו של הקפטן הארגנטיני כדי להעניק לו את הפרס היקר. "1986 TELEMEXICO" עקבה אחרי מִיגֶל דֶה לָה מַדְרִיד ולא פִספסה אותו. היא הנציחה כל פרט בהופעתו.

טקסט תמונה : 29 ביוני 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . נשיא מכסיקו מיגל דה לה מדריד מחזיק בגביע העולם . פרוטוקול ה- FIFA קובע כי ראש המדינה המארחת הוא המעניק את גביע העולם לקבוצה המנצחת (ולא נשיא ה- FIFA). (התמונה באדיבות קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

החבורה הנכבדה בתא הכבוד המתינה לדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. המעריצים הרבים חלקם עיתונאים וצלמים, חיבקו ונישקו אותו וסירבו לנתק מגע ממנו. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה פשוט לא היה יכול להעפיל לתא הכבוד. אוהביו לא נתנו לו. הוא זכה לאהדה וההערצה עצומים בדומה לאלה שהוענקו בזמנו לשחקן הכדורגל הברזילאי פֶּלֶה (Pele).

טקסט תמונה : 29 ביוני 1986. אִצטדיון "האצטקה" במכסיקו סיטי. דקה אחת בדיוק בתום משחק הגמר. טקס הענקת הגביע של מונדיאל מכסיקו 86' לקפטן דייגו ארמאנדו מאראדונה התעכב מפני שכמה מקורבים על כר הדשא מנעו ממנו באהבתם והערצתם לטפס לתא המלכותי. הם ממש לפתו את גאון הכדורגל ונישקו אותו ללא הרף. זאת הייתה אהבה דרום אמריקנית חמה מלאת יצרים. לקח לו זמן להשתחרר מהם. (באדיבות קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לבסוף ניתק מהם. לא היה איש ראוי יותר מגאון הכדורגל הזה דייגו ארמאנדו מאראדונה ובן נאמן למולדתו ארגנטינה לכבוד העצום של זכייה באליפות העולם וקבלת הגביע מידי נשיא המדינה המארחת מכסיקו, מיגל דה לה מדריד.

טקסט תמונה : 29 ביוני 1986. אצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי . השעה שתיים וחצי בצהריים. נשיא ה- FIFA ז'ואו הבלאנז' (שני מימין) מברך את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה אלוף העולם בכדורגל בעוד נשיא מכסיקו מיגל דה לה מדריד (ראשון מימין) ממתין לתורו להעניק את הגביע לשחקן הדגול. משמאל מוחאים כף לכבוד דייגו ארמאנדו מאראדונה המכסיקני גיירמו קניידו (Guillermo Canedo) יו"ר הוועדה המארגנת המקומית וסגן נשיא רשת הטלוויזיה המכסיקנית שכיסתה את המשחקים (TELEVISA), והרמן נוייברגר יו"ר הוועדה המארגנת מטעם ה- FIFA התאחדות הכדורגל הבינלאומית. (באדיבות "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא המתין בתא הכבוד זמן רב ומיהר אל חבריו על כר הדשא. החגיגה הפכה להיסטריה והיסטוריה. זאת דרכה של שמחה המונית.

טקסט תמונה : קפטן נבחרת ארכנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה עם גביע העולם ביום ראשון- 29 ביוני 1986. שרר אי סדר באִצטדיון ה- "אצטקה" בתום טקס הענקת הגביע. ההמונים רקדו כמטורפים סביב הגביע המוזהב והפכו את המניף את דייגו ארמאנדו מאראדונה לבֵן אֵלִים. הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי. (באדיבות קבוצת הטלוויזיה של "1986 TELEMEXICO" ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כלכלה מונדיאלית.

הגביע המוזהב לא היה שווה רק זָהָב. הוא היה שווה גם כֶּסֶף. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה העשיר במו כישרונו את קופת ההתאחדות הארגנטינית. כל ניצחון במונדיאל של מכסיקו 1986 זיכה את נבחרת ארגנטינה בסכום של 320000 (שלוש מאות ועשרים אֶלֶף) דולר. בתום שבעה משחקים זכתה אלופת העולם בצֶ'ק מ- FIFA ע"ס 2.250000 (שני מיליון ורבע) דולר. המממן הראשי של הצ'ק הזה היה המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי ששילם ל- FIFA זכויות שידורים עבור מונדיאל מכסיקו 1986 סכום של 49.000000 (ארבעים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים, ש- שווים לסכום של 33.000000 (שלושים ושלושה מיליון) דולר.

ביום ראשון – 29 ביוני 1986 באה לקיצה הפקת מונדיאל מכסיקו 1986. למחרת טס השדר יורם ארבל ממכסיקו סיטי לעיר וויגו בספרד שם עמדה נבחרת ישראל בכדורסל עם הקפטן מיקי ברקוביץ' ומאמנה צביקה שרף ליטול חלק באליפות העולם (Mundobasket 1986). ב- 2 ביולי 1986 שבתי ארצה כדי לנהל מהאולפן בירושלים את שידורי אליפות העולם בכדורסל – ספרד 1986 ואת שידורי חצי הגמר והגמר של הגברים והנשים בטורניר ווימבלדון בטניס. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לא חסך בשידורי ספורט שהם רלוואנטיים למשלם האגרה. הטניסאי הגרמני בוריס בקר בן 18 זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר אלוף ווימבלדון לאחר שגבר על הצ'כוסלובקי איוואן לנדל 4:6 , 3:6 , ו- 5:7 . בין הנשים ניצחה הצ'כוסלובקית מרטינה נאוורטילובה את בת ארצה האנה מאנדליקובה 6:7 ו- 3:6 .

שום דבר לא התחרה ב- 1986 עם המונדיאל המכסיקני. לא הטניס באנגליה וגם לא נבחרת ישראל בכדורסל המתמודדת בספרד. כמי שניווט, ערך, והפיק את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנה ההיא של 1986 הייתה לי תחושה ברורה כי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל מי ש-שימש כעורך ראשי של שידורי הטלוויזיה והרדיו מעניק לי כלי הפקה ושידור לא מעטים כדי לכסות את אירועי הספורט הבינלאומיים בשידורים ישירים למען משלם האגרה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בתפישתו זאת כי השידורים הישירים בטלוויזיה של תחרויות החשובות ספורט בארץ ובעולם הם נדבך שידור הכרחי ורלוואנטי בלוח השידור הציבורי – כפה את דעתו גם על מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא חיים יבין .זה לא היה דבר של מה בכך . אורי פורת ז"ל היה המנכ"ל הראשון בתולדות רשות השידור שתמך תמיכה גלויה ומסיבית בשידורי ספורט ישירים ונרחבים במסגרת השידור הציבורי כפי שעשו מנכ"לים רבים ב- EBU ובראשם המנכ"לים של הטלוויזיה הציבורית האנגלית ה- BBC לדורותיהם, אבל לא בישראל. המנכ"לים שקדמו לו ברשות השידור שְמוּאֵל אַלְמוֹג ז"ל, יִצְחָק לִבְנִי ז"ל, ויוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל הצרו את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אורי פורת שינה זאת בצורה דרמטית וסייע לי רבות למנף אותם. יתירה מזאת : הוא צעד נגד ה- Main stream בציבור וגם בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחלק גדול ממנו טען כי הספורט כמושג כללי של מטען שידור הוא חומר נחות. מדיניות כזאת כפי שנקט אורי פורת איננה מוצאת את ביטויה רק בזמן מסך אלא גם בהעדפה בתקציבים ורכישת זכויות שידורים ובמתן אמצעי הפקה, צילום, ועריכה לטובת שידורי הספורט. כמובן שהדבר הרגיז אנשים רבים בתחומים שונים בציבור הישראלי, בעיקר בוועד המנהל של רשות השידור, שם צבר לו המנכ"ל אויבים מושבעים , שניסו למנוע בכל מחיר כמעט את ביצוע השקפת עולמו הלכה למעשה. רק מנכ"ל רשות השידור המצטיין בשנים 1998 – 1993 מוטי קירשנבאום הלך בעקבותיו של אורי פורת.

פסגת ההיררכיה של השידור הציבורי במדינת ישראל מצאה צורך לנכון להביע בפניי את תודתה בכתב בחודש יולי 1986, כמי שמייצג חבורת עובדים מקצוענית, נאמנה ומסורה, ודבקה עד כלות במשימות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הרייטינג של מונדיאל מכסיקו 1986 נסק לגבהים של % 90. אולם לא הייתה בכך רבותא. דובר באירוע ספורטיבי בינלאומי Super רלוואנטי שמשודר ברשת טלוויזיה ישראלית מונופוליסטית. אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- מכסיקו ובירושלים עשינו את מיטבינו ואת המקסימום באותה השנה נניא של 1986 לפני יותר מ- 35 שנים (!).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. זהו מכתב ההערכה של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין שנשלח אלי בתום מבצעי השידור הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. זהו מכתב הערכה של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת שנשלח אלי בתום מבצעי השידור הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986, טורניר ווימבלדון בטניס, ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הייתי אסיר תודה מקרב לבי לאמנון ברקאי שפעל לידי ללא ליאות במכסיקו סיטי ולאורי לוי שעשה את מיטבו במערכת ירושלים וכמובן לצוותי השידור והטכנאים, ועוזרת ההפקה החרוצה, המהימנה והנאמנה שלי גב' שמחה שטרית. אולם אני חייב להדגיש כי לא ניתן היה לנהל את מבצע השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986 כמו גם השידורים הישירים של טורניר הטניס של ווימבלדון 1986 ללא העבודה המוקפדת, המדויקת, והאחראית של אנשי תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ליד ירושלים, ובראשם המהנדס אברהם יצחק נגל ז"ל. אברהם יצחק נָגֶל יליד דרום אפריקה קיבל במולדתו הראשונה חינוך שמרני של העולם הישן אותו נשא עמו למולדתו השנייה מדינת ישראל. כמנהל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האלה הפגין ניהול קשוח בסגנון בריטי. הצברים הישראליים בסביבתו גיחכו למשטר העבודה והמשמעת החמורה שהנהיג אך גם הם ידעו שהוא אחד המומחים הטובים בעולם בתקשורת לוויינים. ללא אברהם יצחק נגל והמהנדס הבינלאומי של חברת "בֶּזֶק" גבריאל "גָבֶּי" שֶקֶל ז"ל לא ניתן היה לנהל כהלכה את שידורי הספורט הישירים ש- "יובאו" לטלוויזיה הישראלית הציבורית בכמויות גדולות מחו"ל מכל קצוות תבל. חובה עלי גם לציין את עבודתו המסורה, האחראית, והמוקפדת עד למאוד של קצין הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המהנדס זְאֵב שְטוֹקְהָיְים ז"ל (החליף אותו בתפקיד החשוב הזה יבל"א מר שמואל כהן). תרומתו של אברהם יצחק נגל להצלחת שידורי הספורט ממכסיקו 86', ספרד 86', ואנגליה 86' בקיץ 1986 הייתה משמעותית ביותר. ב- 21 ביולי 1986 לאחר שובי ממכסיקו נתתי לו לאברהם יצחק נגל לדעת מה אני חושב עליו ועל אנשיו. אברהם יצחק נגל היה אישיות ייחודית. רחשתי לו הערכה רבה והייתי אסיר תודה לו ולאנשיו על עבודת ההפקה המשותפת במשך שנים רבות, על אלה שהיו, ועל אלו שנכונו לנו בעתיד.

טקסט מסמך : 21 ביולי 1986. מכתב תודה והערכה למהנדס "בזק" אברהם יצחק נגל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ולאנשיו בתום מבצעי השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986, מונדיאל הכדורסל של ספרד 1986, וטורניר הטניס של ווימבלדון 1986 (עמוד מס' 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

טקסט מסמך : 21 ביולי 1986. מכתב תודה והערכה למהנדס "בזק" אברהם יצחק נגל מנהל תחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ולאנשיו בתום מבצעי השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986, מונדיאל הכדורסל של ספרד 1986, וטורניר הטניס של ווימבלדון 1986 (עמוד מס' 2 ואחרון מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

לא היה ספק. שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצבו בשיאם ב- 1986. הרבה הודות למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (שלא רק אישר את ביצועם אלא מצא יחדיו עם סמנכ"ל הכספים הבלתי נשכח שלו יוחנן צנגן את מקורות המימון), וכמו מנכ"ל ה- BBC ומנכ"לים רבים אחרים ב- EBU , ראה אף הוא בשידורי הספורט הרלוואנטיים נדבך חשוב בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הציבורי. אי אפשר היה כלל להשוות בין תרומתו הקונקרטית לאלה של קודמיו אלה שהיו מנכ"לים של רשות השידור לפניו שמואל אלמוג ז"ל, יצחק לבני ז"ל, ו- יוסף "טומי" לפיד ז"ל.

עם שובי ארצה ממכסיקו בתום המונדיאל בראשית חודש יולי של שנת 1986 חיברתי דו"ח סיכום את הקורות אותנו – במכסיקו 86' ובארץ בעת ההפקה, העריכה, והשידורים של מפעל רחב ההיקף הזה. הדו"ח כמו דו"חות אחרים נשלחו לשלושת הפונקציות הבכירות ברשות המנכ"ל אורי פורת, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין, ומנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן ונועד להסב את תשומת לִבָּם לחשיבות עריכת Post mortem, הפקת לקחים, והסקת מסקנות בתום מפעל שידור טלוויזיוני ענק ממדים כמו מונדיאל כדורגל. לא היה לי זמן לנוח. בפתח ניצבו כבר הפקות הענק של אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987, אולימפיאדת סיאול 1988, ומונדיאל הכדורגל הבא שאמור היה להתקיים באיטליה בקיץ 1990. Post mortem הוא הליך הכרחי של כל גוף מבצעי בעל יומרות שעוסק במנגנוני כוח אדם גדול, מטפל בטכנולוגיה איכותית וכמותית רבה , ומפעיל סביבו לוגיסטיקה מורכבת בארץ ובמדינת היעד. לדו"ח המבצעי המקיף שלי הדן בשידורי הטלוויזיה של מונדיאל מכסיקו 1986 אותו שלחתי לטריאומווירט רשות השידור, הוספתי את נספחי הסיכום של השידורים הישירים שלנו מטורניר ווימבלדון 1986 ומאליפות העולם בכדורסל שנערכה באותו קיץ של 1986 בספרד בהשתתפות נבחרת ישראל (תחת הדרכתו של המאמן צביקה שרף).

מעבר למכתבי ההערכה שכתבו לי הבוסים שלי לא נערך כל תחקיר מסכם. לרוע המזל בקיץ 1990 כבר לא נשאו אוּרִי פּוֹרָת, חַיִים יָבִין, ויָאִיר שְטֶרְן בתפקידם. אַרְיֵה מֶקֶל נשא מאז 1989 במשרה הרמה של מנכ"ל רשות השידור (על פי פקודתו של ראש הממשלה יצחק שמיר) במקום אוּרִי פּוֹרָת ז"ל. נִסִים מִשְעַל התמנה למ"מ הטלוויזיה הישראלית הציבורית במקומו של חַיִים יָבִין. אֵלִימֶלֶך רָם ז"ל התמנה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות במקום יָאִיר שְטֶרְן. יוֹסֵף בַּר-אֵל ז"ל שימש מנהל הטלוויזיה בשפה הערבית [1] וב- 10 ביולי 1990 התמנה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית (על פי הוראה מפורשת של ראש הממשלה דאז יצחק שמיר). בכל הנוגע לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל איטליה 1990 נדרשתי להתחיל מבראשית את כל התכנון ומהלכי ההפקה של מבנה כוח אדם, המבנה הטכנולוגי (איכותי וכמותי) של השידורים הישירים מאיטליה לירושלים, זכויות שידורים, כלכלה, ממון, ולוגיסטיקה בינלאומית – עבור הבוסים החדשים שלי שהיו אנשים חדשים בתחום. ברור שהחלה מחדש גם כל מסכת נימוקים והסברים למהלכים המורכבים והמסובכים הללו שנועדה להוכיח כי ההיגיון שלי הגיוני וכי אני צודק בדרישות ההפקה שלי.

ראה את דו"ח הסיכום של מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל מכסיקו 1986 בקובץ נפרד.

סוף הפוסט מס' 1020 על כל עשרת חלקיו שדנו ועסקו בכיסוי חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986.

[1] יוסף בר-אל נבחר ב- 10 ביולי 1990 בתום הפקה ושידורי מונדיאל איטליה 1990 למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא ניצח במכרז לתפקיד את מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית נסים משעל.

תגובות

פוסט מס' 1020 הוא המשך בנשימה אחת משותפת, ארוכה, ו-ממושכת של פוסט מס' 1019. יורם ארבל (3). שַדָּר טלוויזיה מוכשר וגם נבון ש-מעד יותר מידי פעמים על מסך הטלוויזיה הישראלית על ערוציה ו-לדורותיה קבל עַם ועולם. לכן, לא יהיה כאן Happy end כי לא יכול להיות כאן Happy end. פוסט מס' 1020 הועלה לאוויר בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ב ביום שלישי-28 בספטמבר של שנת 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. — אין תגובות

כתיבת תגובה לבטל

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

יואש אלרואי TVblog

יואש אלרואי TVblog | © כל הזכויות על האתר לרבות תוכן האתר שמורות ליואש אלרואי.

תגובות

כתיבת תגובה לבטל