פוסט מס' 1078. הועלה לאוויר ביום ראשון-24 באפריל 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נחקר, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי שלי.

——————————————————————————————————-

פוסט מס' 1078. הועלה לאוויר ביום ראשון ושני – 24 ו- 25 באפריל 2002. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

——————————————————————————————————-

פוסט מס' 1078. אלכס גלעדי ז"ל שוכב מֵת מכוסה עָפָר בקברו ברמת השרון ואיננו יכול עוד להתייצב מול התוקף והמאשים כדי להגיב ולהגן על עצמו מפני כתב הקטגוריה החָמוּר והמַר בלתי נסלח שהעלה נגדו מר אלון עידן בפוסט שנכתב על ידו (ע"י אָלוֹן עִידָן) במדורו "בעיני המתבונן" בעיתון "הָאָרֶץ" ואשר התפרסם במדור הספורט של העיתון הנ"ל ביום חמישי-21 באפריל 2022 תחת הכותרת, "הוא לא השאיר כֶּתֶּם, אלא נזקים רבים". לא נכון. במפורש לא נכון. בכותרת המשנית של הפוסט שנכתב ע"י אלון עידן בגנותו של אלכס גלעדי ז"ל מוסיף אותו אלון עידן, כלהלן: "מגדולי אנשי הספורט והטלוויזיה שצמחו בישראל ? אלכס גלעדי חיבל בשניהם". שוב לא נכון. במפורש לא נכון. אלון עידן איננו מפסיק לתקוף את אלכס גלעדי ז"ל בפוסט המַר שלו ומעלה עוד תזכורת, שנוסחה על ידו כלהלן: "לגלעדי מניית יסוד בהחרבה הכמעט מוחלטת של כל יריבות ספורטיבית בכדורסל". עוד פעם לא נכון בַּעֲלִיל. כתב האישום המדובר של אלון עידן כפי שהודפס בעיתון "הָאָרֶץ" (כאמור ביום חמישי-21 באפריל 2022) נעזר ונסמך על ציטוטים מספרו של אוהד גרינוולד, הקרוי, "המועדון, הסודות של מכבי ת"א" (אינני בטוח בדיוקם, נכונותם, אמינותם, ומהימנותם של פרטי המידע ש-אוהד גרינוולד מכנה אותו בספרו כ-"סודות". עיינתי וקראתי את הספר הנ"ל והוא מונח על המדף בחדר עבודתי לצִידָם של אלפי ספרים אחרים שלי. מצאתי את עצמי כלא מאמין לחלק מהמידע ש-אוהד גרינוולד מוסר לציבור באמצעות ספרו הנ"ל). אוהד גרינוולד נעזר ונסמך גם על עדויותיו של אורי לוי איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 בעברו. האם הציטוטים של שני הנ"ל נכונים, אמינים, ומדויקים באופן הרמטי ? אינני חושב כך ולא סבור כך. אולם זאת דעתי הפרטית שלי בלבד. אלכס גלעדי מֵת ואיננו יכול להגן על שמו, על המוניטין שלו, ולא על עצמו. קולו נדם. הוא איננו עוד. אלכס היקר נוּח על משכבך בשלום. אנוכי אגונן עליך ו-אשמור על שמך ומורשתך. אעשה זאת בקיצור, ו-הכי יעיל שאנוכי יכול. במשפט אחד ו/או שניים. דמותו ופועלו של אלכס גלעדי חוצים את סדרת 13 הספרים שאנוכי חוקר וכותב מאז 1998 (קרויה בשמה הכולל, "מהפכת המידע הגדולה בטלוויזיה") ואת הבלוג שתי וערב, לאורך ולרוחב, וגם לעומק. אלכס היקר, לעולם תיוותר בלתי נשכח עבורי ועבור רעייתי יעל. תמיד נאהב אותך ונכבד את זכרך ופועלך. פוסט מס' 1078 הוא סָבוּךְ רִגְשִית ועוּבְדָתִית עבורי ונחקר ונכתב על ידי כש-אוטוטו ימלאו לי 84 שנים ב-ה' בחודש סִיוָון ערב חג שבועות של שנת תשפ"ב. פוסט מס' 1078 הועלה לאוויר ביום ראשון-24 באפריל 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : חודש מאי של שנת 1988. סיאול בירת דרום קוריאה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. אנוכי יחדיו עם מר אלכס גלעדי איש NBC ב- WBM ה- 2 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בטרם הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988. משמאל, מעבר לכתפו הימנית של אלכס גלעדי זוהי גב' סֶרֶנֶלָה גָארוֹנִי המנהלת הוותיקה של משרד ה- Eurivion Office של הטלוויזיה הציבורית האיטלקית RAI. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 1078. כישרון השידור הישיר בזמן אמת, יכולת התיעוד, ואמינות ומדע הכתיבה בטלוויזיה-הם מנת חלקם של אישים סְפוּרִים. כנ"ל מנהיגות ו-הובלה, הנחייה, והגשה עיתונאית באולפן הטלוויזיה. גם היא נחלתם של בודדים. ולכן תמיד תשאל השאלה, כמה כבר אנשי טלוויזיה דגולים ברמתם הגבוהה של ארנון צוקרמן ו-דן שילון שניהם יבד"ל ואלכס גלעדי ז"ל צמחו במדינת ישראל לדורותיה ? פוסט מס' 1078. הועלה לאוויר ב-22 באפריל 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי 

ב-חודש אפריל של שנת 2002, עם מינויו הפוליטי של איש עלוב ורדוד בשם יוסף בר-אל  למנכ"ל רשות השידור (ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצת השר רענן כהן האיש הממונה בממשלה על ביצוע חוק רשות השידור), החלה הספירה לאחור, ה- Count down שהתייחס לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 עלובת הנפש שנעה לעבר סיום חייה, ו- מותה הוודאי. בחלוף שלוש שנים, ב-חודש מאי של שנת  2005 הודח וסולק מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ההוא מתפקידו וסמכויותיו ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון ואותה ממשלה שמינתה אותו ב-2002 לתפקיד האחראי והרָם, בגין שחיתות ושוחד מסך. מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח וסולק לאלתר בעוון מעשי שחיתות שלו והענקת שוחד מסך מטעמו לכל מיני אישי ציבור. הנזקים העצומים שחולל יוסף בר-אל בשלוש שנות כהונתו ההן בין 2002 ל- 2005 היו בלתי הפיכים (!). רשות השידור הפכה לגוף ציבורי עלוב, מעוות, עקום, ונכה. נעדרת יושרה. עיתונאי חטיבת החדשות הדַלים והמגוחכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 התבוננו מנגד חדלי מעש בגוויה המהלכת שקוראים לה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה פעם גוף שידור מפואר גססה בעיצומה של הפקת הַנֶפֶל את מונדיאל ברזיל 2014. שום תרופה ממשלתית ושום סַם מֶרֶץ לא היו יכולים עוד להציל אותה מכיליונה. גורלה נגזר. מנכ"ל רשות השידור המגוחך והכושל בשנים 2014 – 2011 היה יוני בן מנחם. עוזרו הקרוב של המנכ"ל הנדון ההוא יוני בן מנחם, היה איש דַל ו- נֶחְשָל בשם זליג רבינוביץ'. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור (רדיו "קול ישראל" + ערוץ 1) נעדר כל כישרון ניהולי היה אמיר גילת. הטריומוויראט הכושל והמחורבן הזה נבחר ב- 2011 להוביל את רשות השידור ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו. בחלוף שלוש שנים ב- 2014 הכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכישלונו הטוטאלי הנוגעים ל-מינוייו הנ"ל. הנזקים שחוללו יוסף בר-אל ויוני בן מנחם ונאמניהם היו קולוסאליים. בלתי ניתנים לתיקון. לכן, הוא בנימין נתניהו ושַר התקשורת שלו גלעד ארדן הטילו ב- 2014 צַו סגירה על הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והפקידו את פרופסור דוד האן לכונס נכסים של כלל השידור הציבורי שכלל אז בשורותיו שתי רשתות טלוויזיה בעברית ובערבית (ערוץ 1 ו-ערוץ 33) ושתי רשתות רדיו "קול ישראל בעברית ובערבית. פרופסור דוד האן מינה ב- 2014 את מר יונה וויזנטל למנכ"ל משקם זמני. יונה וויזנטל מיהר להדיח ולגרש מתפקידם את המנכ"ל המכהן יוני בן מנחם, וגם את עוזרו זליג רבינוביץ', וגם את יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת, וגם לסלק משורות ערוץ 1 בתום מונדיאל הנפל של ברזיל 2014 את צוות השידור "המוביל" אך הרָפֶה, העני, הדַל, והחלש במונדיאל ההוא של ברזיל 2014 יורם ארבל והפרשן דני נוימן. יורם ארבל ודני נוימן הפכו זה מכבר לקוריוז. שניהם הודחו. רשות השידור (וחלק נכבד מעיתונאיה בחטיבת החדשות של ערוץ 1) חדלי צורה, נפח, אופי, ויושרה פרכסה ונשמה את נשימותיה האחרונות. ב- 2017 היא מתה, נקברה, והפכה ל- ז"ל. על חורבותיה קָם תאגיד השידור "כאן 11".  

הבלוג הזה נכתב על ידי במקביל למחקר רחב היקף וכתיבת סדרה עבה כרס שלי ומטעמי אודות 13 ספרים שונים (מרכיבים אותה כ-80 כרכים), ואשר קרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בארץ ובעולם". היקף המחקר והכתיבה של הנ"ל על ידי נעים על פני כ-130000 (מאה ושלושים אלף) עמודים וכוללים בתוכם בין השאר ראיונות שערכתי עם כ-2500 אנשים בארץ ובעולם. התחלתי לחקור ולכתוב את "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בארץ ובעולם" באוקטובר 1998 לאחר שובי מסידני/ אוסטרליה בתום פגישת ה-WBM הטלוויזיונית הבינלאומית ה-1 שערכה קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית SOBO (ראשי תיבות של Sidney Olympics Broadcasting Organization) לקראת שידורי אולימפיאדת סידני 2000.    

סִיסְמַת הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים שונים הדנים ועוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה  בהיסטוריה בארץ ובעולם"  קרויה כלהלן: 

FROM MY POINT OF VIEW : IF YOU DO, DO IT RIGHT – IF NOT GIVE IT UP

השורה התחתונה של הסדרה בת 13 ספרים שונים הדנים ועוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא כלהלן : 

THE  HISTORY  OF  THE  UNAVOIDABLE  SYMBIOTIC RELATIONSHIPS  BETWEEN  TELEVISION  AND  SPORTS ( + News + Documentary) – IN  ISRAEL  AND  AROUND  THE  WORLD in years of 1936 – 2022.

טקסט תמונה : אוגוסט 1992. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 30 שנים. זהו חדר הישיבות של הנהלת רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. אנוכי מציג בפני הנהלת רשות השידור שלי את פרזנטציית רכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים בארץ ובעולם, למען ולטובת השידור הטלוויזיוני הישראלי הציבורי, לרבות מדיניות השידורים הישירים שלי הנוגעת ומשיקה לאובייקט הקרוי, משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל כפי שיזמתי ונקטתי מאז שנת 1980 באישורם וגיבויים של המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם, באישורם וגיבויים של מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לדורותיהם, ובאישורם וגיבויים של מנהלי חטיבת החדשות לדורותיהם. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : מנכ"ל רשות השידור אֲרְיֵה מֶֶקֶל ז"ל, יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון, חבר הוועד המנהל של רשות השידור ויו"ר וועדת הספורט של המליאה מני ווייצמן, ואנוכי (עומד). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסדרה בת 13 ספרים עבי כרס (כולם בנושאי טלוויזיה בארץ ובעולם אולם שונים לגמרי בתכנים שלהם זה מזה), הקרויה כאמור, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה בארץ ובעולם" נחקרת ונכתבת על ידי מאז השתתפותי ב- WBM ה- 1 שנערך והתקיים במשך 4 ימים באוקטובר 1998 בעיר האוסטרלית סידני  (Sydney) לקראת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סידני 2000, שנועדה להיערך בין 15 בספטמבר 2000 ל- 2 באוקטובר 2000. כלומר, שנתיים ימים בטרם התקיימות האירוע העצום הזה הקרוי המשחקים האולימפיים של סידני 2000. הגוף הטלוויזיוני המארח הייתה קבוצת SOBO האוסטרלית המצוינת (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization) על 5000 עובדיה ובראשה ניצב הספרדי בעל הניסיון והמוניטין מנואל "מנולו" רומרו. קבוצת SOBO המוכשרת הזאת ורבת ידע הייתה מצוידת אז לפני 22 שנים ב-70 (שבעים) ניידות שידור ו- 1100 (אלף ומאה) מצלמות אלקטרוניות, וכיסתה במשך 17 ימי אולימפיאדת סידני 2000 כ- 42 ענפי ספורט אולימפיים. זה היה מבצע טלוויזיה מזהיר והגדול ביותר שנעשה עד אז בתבל. המחקר והכתיבה שלי נמשכים 24 שנים גם בימים אלה של ינואר 2022. הם כמעט הסתיימו.

ציטוט : "למילים יש וויזואליה משלהן". (מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל).

ציטוט : "הצילום הוא דרך לוִוידוּא החוויה". (סוזן סונטאג).

ציטוט : "סלסלו את המחשבה והיא תרומם את הלשון". (אחד העם).

לזכרו של מנהיג שידור ואיש הטלוויזיה אלכס גלעדי ז"ל (2022-1942). אין ולא היו רבים כמותו בתחום תעשיית הטלוויזיה, בארץ וגם בעולם. אלכס גלעדי ז"ל היה המורה הראשון שלי לטלוויזיה וגם המורשת שלי. יהי זכרו ברוך. אלכס היקר נוח על משכבך בשלום.

אלכס גלעדי ז"ל מילדי טהראן (נולד ב- 9 בדצמבר 1942) גדל במושבה השקטה דאז רמת השרון. משחר נעוריו רצה להיות עיתונאי. הוא הגשים את חלומו והיה לאיש העיתון "ידיעות אחרונות" רב התפוצה והמשגשג. בעליו והעורך הראשי של "ידיעות אחרונות" היה נוח מוזס. לאחר מותו של נוח מוזס הפך בנו ארנון "נוני" מוזס לבעל העיתון. אלכס גלעדי היה בימים ההם כתב במדור הספורט של "ידיעות אחרונות". ב- 1969 עזב אלכס גלעדי את "ידיעות אחרונות" וחבר לשורות מחלקת הספורט שהקים ומיסד דן שילון יבד"ל בטלוויזיה הישראלית הציבורית שנקראה בפי כל "הטלוויזיה הכללית". מנכ"ל רשות השידור עולת הימים, הצעירה, והענייה ב- 1969 היה אז שמואל אלמוג ז"ל. מנהלי הטלוויזיה הכללית היו לסירוגין למשך תקופות קצרות חגי פינסקר ז"ל ו-נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל. הטלוויזיה הכללית הצעירה הייתה בימים ההם שטופת סכסוכי עבודה ושביתות מכל הסוגים והמינים. ואז הציע סגן יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור הסופר נתן שחם ז"ל (חבר קיבוץ בית אלפא) להציב מפקד נוקשה בראש הטלוויזיה הכללית כדי שיעשה שם סדר, ויקנה לעובדי הטלוויזיה מהי משמעת עבודה צבאית. לדגל נקרא מי שהיה קצין חינוך ראשי ישעיהו "שייקה" תדמור (בן 88, היום) מי שקיבל בשעתו את חינוכו הקפדני בביה"ס הריאלי בחיפה. ישעיהו "שייקה" תדמור ניהל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1973 – 1971. במקומו התמנה לתפקיד הרם מנהל מזהיר בשם ארנון צוקרמן (גם הוא בן 88, היום).

אלכס גלעדי התגלה חיש מהר כאיש טלוויזיה מזהיר : מפיק בחסד עליון, איש חכם ונבון שהיה רחוק מלהיות יפה תואר אבל הקב"ה פיצה אותו והעניק לו קול רדיופוני וגם תוספות ל-IQ שלו. מיתרי גרונו הפיקו צלילים נמוכים בגוון בריטון. אלכס גלעדי הפך חיש מהר לדמות מפתח רצינית ובעלת יכולות יזמות ושופע רעיונות במחלקת הספורט שהוביל אותה כוכב הטלוויזיה דאז בהא הידיעה, העורך והמוביל הראשי שלה, וגם המגיש והשדר הראשי בימים ההם, דן שילון (בן 82, היום). אלכס גלעדי הפך בימים ההם לאיש ביצוע מס' 1 של דן שילון. מאות אנשים ונשים אמביציוזיים מכל קצוות הארץ ניסו אז את כוחם הטלוויזיוני ושאפו להגשים את חלומם כדי להיות פַּקוּדִים של דן שילון ושדרנים במחלקת הספורט הצעירה, התוססת, היוקרתית, ורבת המוניטין שהקים (למרות שהייתה דרדק וסניף בטלוויזיה הכללית ההיא). % 99.9 מהם נכשלו. אלכס גלעדי צלח. ועוד איך צלח (!). אלכס גלעדי היה איש קשה יום אולם מוכשר בתחום ו-גם בר מזל מש-פגש אז ב- 1969 דווקא את דן שילון. דן שילון הוא אחד מענקי הטלוויזיה בארץ ובעולם בכל תחומי השידור בתעשיית הטלוויזיה. מפיק, יוזם, מארגן, מפקד, עיתונאי, רעיונאי ואיש חזון כן וקר רוח, עורך נפלא, מגיש ו-שדר, ואדם דגול ברמה גבוהה. הוא מאייש ו-יאייש לעַד את צמרת אנשי מדע ותעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. כמו דן שילון ישנו רק עוד אחד. זהו דן שילון עצמו. כשתגיע שעתו יאמר אז העולם את דברו : היה רק דן שילון אחד. בארבעים שנות עבודתי בטלוויזיה, בארץ וגם בעולם, פגשתי בחמש יבשות תבל אלפי אנשי ונשות טלוויזיה מכל הסוגים והמינים. מעטים מהם הגיעו לרמתו המקצועית ודרגתו האישית של דן שילון. הוא היה ונותר איש טלוויזיה דגול ברמה בינלאומית וגם אדם דגול באשר הוא. אולי האחד שאין בלתו.

טקסט תמונה : 12 ביולי 1976. ימים ספורים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת מונטריאול 1976. מנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית בציבורית אלכס גלעדי (מימין) יחדיו עם בוב מוייר (Robert "Bob” Moier) מנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הקנדית הממלכתית CBC (ראשי תיבות של Canada Broadcasting Coorporation) והמפיק הראשי של סיגנל השידורים האולימפי הבינלאומי מטעם ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization). שני האישים הצטיינו בתפקידם ותרמו תרומה מכרעת להצלחת השידורים ברשתות הטלוויזיה בהן עבדו ואותן שירתו. (באדיבות CBC  קנדה – ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 54 שנים. זהו דן שילון (בן 28. אדם איכותי, מוכשר, יישר דרך, ובלתי נשכח. מטובי האנשים שפגשתי והכרתי, איש עניו וצנוע, חכם ונבון ורב ידע, לאו דווקא רק בתחום תעשיית הטלוויזיה) מגיש את מהדורת "מבט ספורט" הראשונה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב-אוקטובר 1968 בתקופת אולימפיאדת מכסיקו 68'. הכדורגלן מרדכי שפיגלר והפסל של מירון זורק הדיסקוס האולימפי מתקופת יוון העתיקה עיצבו את מראה פניו של אולפן הספורט ההוא בראשית הקמתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפני 54 שנים. הקב"ה הפגיש בינינו באותו הקיץ ההוא של 1971. (התמונה באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1969. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 53 שנים. זהו מר אלכס גלעדי בימיו הראשונים במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של דן שילון. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהיגותו המקצועית של דן שילון כשַדָּר ועוֹרֵך בעל הבנה ביסודות תעשיית הטלוויזיה ומתווה דרך של התוכנית "מבט ספורט" עתירת הרייטינג, התקבלה בימים ההם כסמכות עַל בין העובדים ובציבור הצופים כאחד. הצלחת "מבט ספורט" משכה לטלוויזיה כמַגְנֶט עיתונאים רבים שניסו להגשים את חלום ילדותם להיות שָדָרי כדורגל בטלוויזיה כפי שהיה פעם נחמיה בן אברהם ז"ל ברדיו "קול ישראל". נחמיה בן אברהם שַדָּר הרדיו המיתולוגי בעל קוֹל ייחודי וכּשרון תיאור ושידור נדיר, שידר את כל אירועי הספורט הגדולים מאז קוֹם המדינה ב- 1948 ועד הופעתה של הטלוויזיה בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת. צריך להיות כֵּנים ולהודות שאפילו הופעתו המזהירה של דן שילון כשַדָּר ספורט בטלוויזיה בסוף עשור ה- 60 של המאה שעברה לא מוססה את תהילת הנצח לה זכה נחמיה בן אברהם עוד בחייו. קולו הייחודי שמור לעַד ב-פנתיאון השידור הציבורי של רדיו "קול ישראל". כל צמרת העיתונאים בישראל חפצה להגיע אל דן שילון ולהשתלב ב- "מבט ספורט" שלוֹ בימים ההם של סוף שנות ה- 60 וראשית שנות ה- 70 במאה הקודמת. הנה חלק מהרשימה הארוכה : גדעון הוד, מתי גולן, דן מרגלית, נחמן שי, משה לרר, עו"ד חנוך קינן, יצחק שתיל, יאיר שטרן, אלכס גלעדי, אמציה לבקוביץ, עמוס כרמלי, דוב עצמון, רפי נאה, אורי נוי (אחיו של רפי נאה), איתן עמית, יהושע כהנא, יורם שִימרון, אהרון להב, גֶדִי לִיבְנֶה, אבי ולנטין, ועוד בעלי חלומות רבים אחרים. על כל אלה המופיעים ברשימה הארוכה האפיל אלכס גלעדי בעל הקול העמוק והסמכותי, שהתבלט לא רק כשַדָּר אלא גם כפיגורה מולטי מדיה בעלת יוזמה ויכולת ארגון, מפיק בשיעור קומה, שניחן בשיקולי עריכה הגיוניים. דן שילון הבחין בכישרונו וטיפח אותו.

אלכס גלעדי זכר היטב בעת שיחות התחקיר שלי עמו, ב- 1998 את ימי בראשית ההם, כלהלן: "…ביום קיץ אחד באוגוסט 1969 פנה אלי העיתונאי דוב עצמון עורך מדור הספורט בעיתון "ידיעות אחרונות" ששימֵש גם כסגנו של דן שילון בעריכת "מבט ספורט", ואמר לי שעושים בחינות בטלוויזיה לבעלי קוֹל מתאים כדי לראות אם הם יוכלו להיות שדרי ספורט. הייתי בעצמי בימים ההם כתב בעיתון "ידיעות אחרונות". תחום הכיסוי שלי היה אזור השרון. תהליך כניסתי לטלוויזיה הישראלית הציבורית ארך כמה חודשים. יום אחד נדרשתי ע"י עורכי העיתון לבחור בין מילוי תפקידי ככתב "ידיעות אחרונות" לבין הופעתי הראשונה על מסך הטלוויזיה כמגיש תוכנית הספורט לנוער ההיא, "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". השבתי להם, "אם אני נאלץ לבחור – בחרתי". עזבתי את העיתון ועברתי לטלוויזיה הישראלית הציבורית. כלל לא התלבטתי…".

טקסט תמונה : קיץ 1970. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 52 שנים. דן שילון (מימין) מנהל חטיבת הספורט יחדיו עם סגנו אלכס גלעדי (משמאל) יחדיו בראשית הדרך. התמונה תועדה במשרד מחלקת הספורט ששכן בקומה ה-5 של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהיה ממוקם בזמנים ההם בשכונת רוממה בירושלים. (התצלום הוענק לי באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1970. מונדיאל מכסיקו 1970. אצטדיון "האצטקה" במכסיקו סיטי. תמונה ותיעוד היסטוריים. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 52 שנים. זהו דן שילון שדר הספורט הראשון, הבכיר, והנבחר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת כיסוי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970, מבצע את משימות השידורים הישירים שלו מהשטח, מעמדות שידור באצטדיונים ברחבי מכסיקו (!). השידורים הישירים ההם של דן שילון במונדיאל מכסיקו 1970, הועברו באמצעות לווייני תקשורת מ-מכסיקו לאירופה, והקלטתם בוצעה באולפני הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI ברומא על טייפים VTR ברוחב שני אינטשים. אח"כ הוטסו הטייפים האלה מרומא לנמל התעופה בלוד (בטרם נקרא נתב"ג) ומשם נשלחו במוניות מיוחדות לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים. שידורי מונדיאל מכסיקו 1970 היו ניסיון ההפקה הטלוויזיוני הספורטיבי הבינלאומי הראשון של דן שילון ושל מנהליו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור. ניסיון של לוגיסטיקה טלוויזיונית איטית,  כבדה, ומסורבלת לפני 50 שנה, אולם בסופו של עניין, צלח (!). אלכס גלעדי הסגן הטבעי של דן שילון היה האחראי בימים ההם ב-קיץ 1970 על מערכת הספורט בירושלים. ארבעת משחקי מכסיקו 1970 (שלושה של נבחרת ישראל בבית המוקדם נגד נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה ומשחק הגמר ברזיל – איטליה 1:4) שודרו בארץ באיחור של כ- 48 שעות. (באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חורף 1975. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 47 שנים. זהו מר ארנון צוקרמן (בן 41, בתמונה) הבלתי נשכח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שתי קדנציות בשנים 1979 – 1973. תקופת ניהולו נחשבת ל- "תור הזהב" של השידור הטלוויזיוני הציבורי. גבר משכמו ומעלה. רציני, מאופק וקר רוח מחד, ובעל כריזמה עַל מאידך. איש נבון, בעל יושרה מוחלטת, ובעל יכולת וכישרון ניהול מרשימים, וגם יפה תואר. אם להשתמש במטפורה צבאית אנסח זאת כך : ארנון צוקרמן יבד"ל היה רמטכ"ל השידור הטלוויזיוני הציבורי של מדינת ישראל בשנים ההן שבין 1973 ל- 1979. הוא נהנה מהערכה עצומה (אם לא לומר הערצה), אמונם, ונאמנותם של שלושת אלופי הפיקודים שלו בּוֹ ו-לוֹ, ואלו הם : דן שילון יבד"ל, מוטי קירשנבאום ז"ל, ואלכס גלעדי יבד"ל, וחייליהם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1975. שני אישים ישרי דרך ובעלי חזון בלתי נשכחים מגדולי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (מימין, בן 41 בתמונה) יחדיו עם מנהל חטיבת החדשות דן שילון (משמאל, בן 35 בתמונה). (באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש יולי של שנת 1980. אולימפיאדת מוסקבה 80'. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 42 שנים. אגף במשרד מחלקת הספורט השוכנת בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי ז"ל (יושב משמאל) בהתייעצות עִמי (מימין) הדנה בהמשך תכנון ומהלך שידורי ה- Off Tube האולימפיים. הוא אלכס גלעדי היה רשאי להיות גאה בעצמו על מבצע השידורים ההוא למרות תנאי העבודה וההפקה הרופפים והכושלים שנכפו עליו ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל. בתווך עומד צבי ברק יד ימינו של ישראל דוֹרי במחלקה הכלכלית של רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1997. אליפות העולם ה- 6 ב- א"ק אתונה – יוון. ה- IBC באתונה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 25 שנים. היה מדובר בפרק זמן של שלוש שנים שהפרידו בין אליפות העולם ה- 6 בא"ק שהתקיימה באתונה / יוון לבין אולימפיאדת סידני / אוסטרליה שנערכה בחודשים ספטמבר/אוקטובר של שנת 2000. אנוכי (מימין) יחדיו עם מר אלכס גלעדי (היחיד והמיוחד, במרכז) איש NBC, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), ו- יו"ר וועדת הטלוויזיה של ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) ועם מהנדס הקול והתקשורת המצוין שלי סעדיה קראוואני איש הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (משמאל). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מארס 2000. לפני יותר מ- שני עשורים של שנים. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לבלי שוב. מנכ"ל רשות השידור בתקופה ההיא היה אורי פורת ז"ל ובתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כיהן יאיר שטרן יבד"ל הבלתי נשכח. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בהיכל הספורט בשכונת יד אליהו בתל אביב במארס 2000 בעת אחד מהשידורים הישירים שלנו את משחקה של אלופת ישראל קבוצת מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : השַדָּר המוביל שלי מאיר איינשטיין ז"ל, פרשן הכדורסל שלי אלי סהר יבד"ל, ואנוכי מנווט, העורך, והמפיק של שידורי הספורט בארץ ובעולם בעבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. מאיר איינשטיין ואלי סהר וגם כל השדרים והפרשנים האחרים שהופיעו על המסך שאני טיפחתי, נכפו ו- חויבו על ידי ללבוש ז'אקטים ולענוב עניבות כמי שמופיעים בקדמת חלון הראווה של תקשורת המונים השייכת לשידור הציבורי, וכמי שמתייצבים על המרקע בפני מיליון צופי טלוויזיה בכל שידור ישיר שלהם. זאת לא הייתה קפריזה ושיגעון אישי שלי. זאת הייתה שיטה. הופעתם של השדרנים והפרשנים שלי חשופים בפני מצלמות הטלוויזיה הייתה חייבת להיות מוקפדת, נקייה, ומכובדת. ידע וכישרון שידור של פרסונה כזאת ו/או אחרת הוא עניין חשוב ביותר אך איננו השיקול היחיד. הופעה טלוויזיונית נאה, אסתטית, ומסודרת של השדרנים והמגישים בפני המצלמות באולפן הטלוויזיה ו/או בשטח, היא חובה (!). מדובר בדרישה תקשורתית אלמנטרית ו- הכרחית. זהו חוק טלוויזיה מס' 1. ובאשר לי בצדו הימני של תצלום הנ"ל : אני לבוש בגדי חולין. למרות שניהלתי, הפקתי, וערכתי את השידורים הישירים ההם נותרתי מחוץ ל- Frame מצלמות הטלוויזיה. אילו הייתי צועד לפני המצלמות ולא אחריהן, הייתי דורש מעצמי את מה שדרשתי בכל תוקף מ-פַּקוּדָיי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אלכס גלעדי ז"ל הוביל וניהל את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים ההן שבין 1974 ל- 1980 בלהט, כישרון רב, ודבקות עד כלות במשימה. הוא כמובן לא היה לבד ולא פעל עצמאית בשטח. הוא היה כפוף על פי חוק רשות השידור להנהלה הראשית של הטלוויזיה ולהנהלה הראשית של כלל רשות השידור. כל החלטה מבצעית שקיבל הייתה חייבת לעבור את אישורם בכתב (!) של של ארבעה אישים, כלהלן : מנהל חטיבת החדשות + מנהל הטלוויזיה + מנהל הכספים של רשות השידור, ולבסוף גם את אישורו של מנכ"ל רשות השידור (לרבות ההתקשרות עם מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב). ההתקשרות החוזית המעשית הראשונה בין רשות השידור למועדון הכדורסל של מכבי ת"א נעשתה לראשונה בעונת הכדורסל של 1977 – 1976. זאת הייתה גם העונה הראשונה בה שילמנו הטלוויזיה הישראלית הציבורית לראשונה זכויות שידורים שנתיות למכבי ת"א באותה העונה ההיא של 1977 – 1976 בגובה של 7000 (שבעת אלפים) דולר בלבד. מנכ"ל רשות השידור היה אז יצחק לבני ז"ל, בתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית כיהן ארנון צוקרמן, דן שילון היה מנהל חטיבת החדשות, ישראל דורי אף הוא אישיות בלתי נשכחת היה מנהל הכספים של רשות השידור, ואלכס גלעדי ז"ל היה מנהל מחלקת הספורט. הנהלת רשות השידור והנהלת הטלוויזיה העניקו גיבוי מוחלט לאלכס גלעדי. הוא היה היוזם אבל לא מקבל לבדו את ההחלטות וההכרעות הסופיות בטרם עליית ה- Video וה- Audio למסך הטלוויזיה. אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט היה כפוף בהיררכיה הטלוויזיונית ההיא באותן השנים ההן למנהל חטיבת החדשות דן שילון, למנהל הטלוויזיה  הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן, למנכ"ל רשות השידור יצחק לבני ז"ל, ולמנהל הכספים של רשות השידור ישראל דורי המוכשר. אלכס גלעדי היה מנוע לחלוטין (על פי חוק) לקבל בעצמו ולבדו את החלטות וההכרעות הסופיות שנגעו לביצוע הפקות הספורט הטלוויזיוניות המורכבות והמסובכות, בארץ ובעולם, והיה טמון בהן הוצאות ענק ושימוש בתקציבי ענק הקשורים לתשלומי זכויות שידורים + שימוש בטכנולוגיה ולוגיסטיקה יקרות (בארץ ובעולם) + הפעלת כוח אדם טלוויזיוני ענק באותן מסגרות השידורים הישירים של אותם אירועי הספורט השונים עתירי ה- Rating על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית, בארץ ובעולם, לרבות השידורים הישירים של אלופת ישראל בכדורסל קבוצת מכבי ת"א במסגרות המפעל של גביע אירופה לאלופות בכדורסל. הוא היה חייב לקבל אישורים (בכתב) לכל פסיעה שלו ולכל יוזמות השידור שלו מהנהלת רשות השידור והנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית (!). הפוסט הרדוד והשטחי של מר אלון עידן בעיתון "הארץ" ביום חמישי – 21 באפריל 2022 נסמך על דיברתו של אוהד גרינוולד (מחבר הספר (לא מעניין ולא רציני), הקרוי, "המועדון – הסודות של מכבי ת"א", כפי שהתבטא בספרו, כלהלן : "מכבי ת"א הייתה הערוץ הראשון – והערוץ הראשון היה מכבי תל אביב". זה כמובן לא היה נכון אז ואיננו נכון היום (!). מכבי ת"א לא הייתה הערוץ הראשון ואנחנו לא היינו מכבי ת"א. מדובר בניסוח עלוב בהגזמה פראית (כאילו סנסציונית) אבל לא נכונה, אולם אלון עידן לא התמהמה, התעקש, והוסיף את ההגדרה הנ"ל כאילו הייתה אורים ותומים לתוכן הפוסט שלו מיום חמישי – 21 באפריל 2022. אילו מחבר הספר הרכילותי הנ"ל אוהד גרינוולד והעורך שלו רמי רוטהולץ היו אנשים רציניים הם היו מצרפים לספר מסמכים אותנטיים שמספרים למשל על החוזים והקשר הטלוויזיוני – פיננסי הממושך ההוא וארוך השנים בין רשות השידור ההיא לבין מכבי ת"א ההיא. לפחות מסמך אחד מתוך עשרות המו"מ וההסכמיים החוזיים בין שני הגופים רשות השידור ומכבי ת"א. הספר הרכילותי הנדון, "המועדון – הסודות של מכבי ת"א", הוא מקבץ דַל אינפורמציה ו-בעיקר נשען על אוסף של רכילויות, שמועות, ולחשושים שעברו במשך עשרות שנים מפה לאוזן, אולם הוא הספר הנ"ל הזה נטול הוכחות (!). הוא נעדר את המסמכים הדרושים (הם נשמרו ועדיין קיימים) שהיו אמורים להפוך אותו ל-תיעוד היסטורי חשוב ובעל ערך. לא רציני. מסע המשחקים של אלופת ישראל בכדורסל מכבי ת"א באירופה במסגרת גביעי אירופה לקבוצות אלופות היה מושא שידור אחד מתוך אלפי משימות שידורים ישירים בתחומים שונים ורבים שהוטלו על שכמה של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

בשנים ההן של דן שילון יבד"ל ואלכס גלעדי ז"ל, ואח"כ גם שלי כמנהל חטיבת הספורט אחריהם, מאז נובמבר 1980, שידרנו ישיר את כל האולימפיאדות, את כל המונדיאלים, את כל אליפויות העולם ואירופה ב- כדורגל ו-כדורסל, פלוס את כל אליפויות העולם ב- א"ק, פלוס את כל אליפויות העולם ואירופה בשחייה, פלוס את אליפויות אירופה והעולם בהתעמלות (ספורטיבית) לגברים ונשים, את אליפויות ישראל ב- א"ק, שחייה, והתעמלות, את משחקי הליגות הלאומיות (ליגות העל היום) בישראל בכדורגל וכדורסל, את טורנירי הטניס של רולאן גארוס, ווימבלדון, ואליפות ארה"ב הפתוחה בפלשינג מדואוס ו-כו'. מכבי ת"א הייתה מושא שידור חיוני עבורנו ועבור צופינו, אולם היא מעולם לא הייתה הערוץ ה-1 והערוץ ה-1 מעולם לא היה מכבי ת"א (!).

ובכן, המנכ"לים שלי שניהלו את רשות השידור מאז 1980 בתום עידן אלכס גלעדי ז"ל, לאחר ש-עזב את שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחבר ל- NBC האמריקנית, יוסף "טומי" לפיד ז"ל + אורי פורת ז"ל + אריה מקל ז"ל + מוטי קירשנבאום ז"ל העניקו גיבוי מוחלט לשיקול שלי ללכת עם כל קבוצת כדורסל ישראלית במפעל גביע אירופה היוקרתי לקבוצות בתנאי ש-תהיה אלופת מדינת ישראל בנושא המדובר. ב- 1993 מונה מוטי קירשנבאום ז"ל למנכ"ל רשות השידור. מוטי קירשנבאום ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן יבד"ל קיבלו את גרסתי כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית חייבת לצעוד עם האלופה הישראלית בכדורסל, ואין זה חשוב אם תהיה זאת מכבי ת"א, ו/או הפועל ת"א, ו/או הפועל ירושלים. שניהם, מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן  הסכימו על פי המסורת הטלוויזיונית הארוכה לייחד פעם בשבוע את ערבי חמישי לשידורי כדורסל ישירים בגביעי אירופה לאלופות בכדורסל.

בעונת 1993 / 1992 הדיחה קבוצת הפועל גליל עליון את מכבי ת"א מהכתר וזכתה באליפות המדינה. מוטי קירשנבאום ואנוכי נזעקנו ביקשנו מייד מיו"ר קבוצת הפועל גליל עליון חבר קיבוץ מנרה מר גד יעקב לחתום עמנו על חוזה שידורים ישירים של מועדונו בראשו ניצב, אולם הוא סירב והעדיף לבצע את עסקת השידור ועשות זאת דווקא עם ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים (ב- 1993 הוא נקרא עדיין בפי כל "ערוץ חמש"), ולא עמנו. בחלוף עונה אחת מכבי ת"א התעשתה וזכתה מחדש בתואר אלופת ישראל בכדורסל, ואז אנחנו חזרנו אליהם והם שבו אלינו לזרועות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ולא לערוץ 55 בכבלים.

ובכן, הפוסט הזה של אלון עידן, הקרוי, "הוא לא השאיר כתם, אלא נזקים רבים" הנוגע לאלכס גלעדי ז"ל איננו אמין בעיניי, שברירי, ירוד, רכלני ורכילותי, וגם נראה לי כ- רווי בכל מיני שגיאות ואי דיוקים, לרבות מחסור ואי ידע הנוגע לנתונים הכלכליים שהרכיבו אז את תקציבה השנתי הכולל של רשות השידור, את תקציבה השנתי הכולל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ואת תקציבה השנתי הכולל של חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. אלון עידן פרסם פוסט מַר ולא מדויק (בלשון המעטה) ופגע לשווא בשמו של אלכס גלעדי ז"ל והשחית את המוניטין שלו. אלכס גלעדי שוכב לו מֵת ושותק בקברו מכוסה עפר, מבלי יכולת להגיב.

אלכס היקר, נוח על משכבך בשלום. היית מעת לעת איש קשה יום אבל גם מוכשר, נבון, חכם, חושב, יוֹזֵם, ובעל חזון, וחבר ורֵעַ. ללא כל ספק בעת תקופה מסוימת בחיי היית מנהיג ומורה דרך שלי על כל המשתמע משני המונחים "מנהיגות והוראת הדרך". ואולי היית גם בר מזל כמוני לפגוש פעם לפני הרבה שנים את ארנון צוקרמן ו-את דן שילון שניהם יבד"ל, ואת מוטי קירשנבאום ז"ל. לבטח היו גם הם שלושתם מגדולי אנשי הטלוויזיה שצמחו אי פעם ב-מדינת ישראל בכל הזמנים. אלכס היקר לעולם תיוותר בלתי נשכח עבורי ועבור רעייתי יעל.

טקסט תמונה : נובמבר 1989. הימים ההם – הזמן הוא לפני 33 שנים. אנוכי באגף מאגפי משרדי חטיבת הספורט בקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי עוסק כמנהל חטיבת הספורט בתכנון הפקת השידורים הישירים שלנו בעונת הכדורסל 1990 – 1989 הדנה במשחקי אלופת ישראל בכדורסל קבוצת מכבי ת"א במסגרת המפעל של גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. (צילום שאול שירן ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני מעריך שהפוסט הזה מס' 1078 שנכתב על ידי לזכרו של אלכס גלעדי ז"ל הוא אחד מבין האחרונים במסגרת סדרת הפוסטים הקודמים שחקרתי וכתבתי ואשר דנו ועסקו בברית השידור המשותפת הארוכה, חסרת התקדים, והבלתי נלאית שרקמנו, טיפחנו, וחווינו  במשך 37 שנים שבין 1970 ל- 2007 בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א. ראה הספר עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי (כ- 10000 עמודים) והקרוי, "הקשר הסימביוטי". הספר הנ"ל הזה "הקשר הסימביוטי" הוא אחד מתוך סדרה בת 13 ספרים עבי כרס שחקרתי וכתבתי, ואנוכי עדין חוקר וכותב מאז אוקטובר 1998, תחת השם הכולל "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". המחקר והכתיבה הנ"ל עומדים כעת בפני סיומם.

טקסט מסמך : זהו שער הכריכה הקדמי של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי (כ- 10000 / רבבה עמודים) בשנים 2018 – 1998, ונקרא "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : זהו שער הכריכה האחורי של הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי (כ- 10000 / רבבה עמודים) בשנים 2018 – 1998, ונקרא "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תוספת: הפקות הספורט בטלוויזיה ו-עמן השידורים הישירים בארץ ומרחבי תבל הם עסק טכנולוגי, לוגיסטי, וגם אֱנוֹשִי מורכב מאוד, מסובך מאוד, יקר מאוד, וגם רווי אמביציות אישיות מכל הכיוונים. 

מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שעליו פיקדתי בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1999 של שני המשחקים קפריסין – ישראל וספרד – ישראל הסתיים בהצלחה רבתי מהיבטי השיווק, התוכן והיקף התוכן, והרייטינג. כרגיל כגודל ההשקעה הטלוויזיונית – כך הייתה גדולה האכזבה מנבחרת ישראל בראשות המאמן שלמה שרף ושני שחקניו הבכירים אייל ברקוביץ' וחיים רביבו. הנבחרת הזאת ניגפה פעמיים ונכשלה בפעם הרביעית ברציפות בעידן שלמה שרף להעפיל לטורניר הגמר של המונדיאל ו/או לטורניר הגמר של ה- Euro. רבים משחקני הכדורגל של הנבחרת שלנו סברו בעידן ההוא (ויש הסוברים גם כיום) כי לרוץ על כָּר הַדֶשֶא זהו הדבר הקשה ביותר בחיינו. בניגוד לנבחרת ישראל בכדורגל שכשלה – דרכה של הטלוויזיה בניהולו של יאיר שטרן צלחה בבירור גם הודות לעבודה קשה ויסודית ורציפה בתחום גיוס החסויות. אני לא הייתי שַר הספורט. הייתי שַר שידורי הספורט אצל אורי פורת ויאיר שטרן. תפקידי היה להפיק, לערוך, לנהל, ולנווט. ואז החלו החריקות בצמרת הרשות. סמנכ"ל הכספים מוטי לוי התלונן אצל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל כי מנהל מחלקת הספורט יואש אלרואי גונב לו את הפרנסה בגיבויו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מר יאיר שטרן. ב- בניין "שערי צדק" בירושלים (מקום משכנה של הנהלת רשות השידור ) החלו להתרוצץ רינונים והשמצות ב-גיני וב-גין מנהל הטלוויזיה שלי יאיר שטרן האהוב והבלתי נשכח. היה ברור מי הוא המקור המשמיץ. ב- 17 באוקטובר 1999 נזעק יאיר שטרן ממקומו. בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הטיס מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לעברו של סמנכ"ל הכספים מכתב נזיפה כה קשה בגין התנהלותו. זהו לשונו של המסמך.

טקסט מסמך : 17 באוקטובר 1999. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. מסמך סנסציוני. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן חושף לראשונה בבוטות ובפרהסיה את חולשותיו המקצועיות של סמנכ"ל הכספים של רשות השידור מר מוטי לוי. עותקים מהמסמך נשלחו למנכ"ל רשות השידור אורי פורת וליועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד גב' חנה מֶצְקֶבִיץ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אורי פורת נדהם בקוראו את המסמך שכתב יאיר שטרן אך הוא לא היה המום. הוא הפך אומנם לאיש חלש שפוסח על שתי הסעיפים אך לא חסר אונים לחלוטין מכדי להבין את הטקסט החריף שניסח יאיר שטרן במסמך הזה למוטי לוי ואת שיווי המשקל הבלתי אפשרי שנכפה עליו . בצִדוֹ האחד לאורך זמן סוסים דוהרים ובצדו האחר שוורים עַצֵלים. הוא הבין שאין עוד בכוחותיו הדַלִים לייצר מציאות הרמונית בתוככי רשות השידור, מה עוד שיו"ר הוועד המנהל גִיל סַמסוֹנוֹב ויו"ר וועדת הכספים אַלוֹן אַלְרוֹאִי זינבו בו שוב ושוב. גִיל סַמְסוֹנוֹב נהג לקטר לי : "תראה איזה מנכְ"ל דַל יש לנו". אין לשכוח כי שניהם אורי פורת וגִיל סַמְסוֹנוֹב היו פרי מינויו של ראש הממשלה בנימין "ביבי" נתניהו ואַלוֹן אַלְרוֹאִי פרי מינוי של סִילְבַן שָלוֹם. שניהם היו נחושים להדיח אותו ולהציב מישהו טוב ממנו בתפקיד מנכ"ל רשות השידור, כמובן מישהו שהם סומכים עליו מרשימת הימין הפוליטי.

שני המסמכים החשובים ביותר שהשיגו אותי לאחר שגשוג השידורים הישירים של מבצע (קפריסין וספרד) בספטמבר – אוקטובר 1999 ומבצע ה- Final four  האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 לא היו מכתבי הצל"שים מהבוסים שלי, אלא מסמכי הערכה של גב' רוֹנִית לָטְשוֹבֶר ומר גִיל בּוּל שני אנשי השיווק של חברת "פֶּלֶא פוֹן" ש-העניקו לנו ומִמְנוּ אותנו באמצעות חסויות ע"ס 600000 (שש מאות אלף) דולר (!) את העלאתם ל- "אוויר" של שני מבצעי השידור הישירים הנ"ל הללו (!!). ההצלחה הכלכלית הזאת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הובילה אותי שוב ושוב למחשבה כי בפינות שונות במדינה מונח כסף מסחרי שניתן לאסוף אותו על ידינו למען מטרות מימונו של השידור הציבורי החיוני והמשגשג בימים ההם של המחצית השנייה של עשור ה- 90 במאה שעברה. אירועי הספורט הגדולים הרלוואנטיים שהתקיימו ונערכו בארץ ובעולם היוו בהחלט מטרה ויעד כיבוש ע"י חטיבת הספורט שבראשה ניצבתי והיוותה מרכיב חשוב ובעל ערך טלוויזיוני עצום במסגרת תפעולו של השידור הציבורי של מדינת ישראל. נדרשו מאתנו טיפ טיפה של יוזמה, מרץ, וכישרון כדי להביא את הכסף המסחרי הזה לביתנו הטלוויזיוני.

טקסט מסמך : 13 באוקטובר 1999. מכתב הצל"ש של גב' רוֹנִית לָטְשוֹבֶר מנהלת התקשורת השיווקית של חברת "פלא פון", שנשלח אלי, בתום מבצע השידורים של משחקי קפריסין – ישראל, וספרד – ישראל. זאת הייתה זריקת עידוד חשובה לאורח המחשבה והיוזמה שלי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 11 במאי 2000. מכתבו של גיל בול מחברת "פלא פון" שנשלח אלי בתום מבצע השידורים המשגשג של ה- Final four האירופי בכדורסל סלוניקי 2000. זאת הייתה זריקת העידוד השנייה שקיבלתי כמי שמנהל ומנווט את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שגשוג מבצע סלוניקי 2000 של ה- Final four האירופי בכדורסל הוליד גם צל"ש חשוב מתועד של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת (שאין לזלזל בו למרות המחלוקות) שנשלח אלי ב- 23 באפריל 2000 (הובא כבר בפוסטים הקודמים). הוא היה חשוב אך לא מספיק חשוב מפני שנעדר את הפרטים שהבטיח לי לפני כן, אלה שנועדו לשפר את איכות השידור הציבורי בתחום הקונקרטי רחב המידות ועשיר באתגרים, שאנוכי הייתי הממונה שלו ואחראי הראשי לתפעולו המשגשג. לא בכדי נשלחו המסמכים הבלעדיים ההם, הצל"שים ההם (ה-מצ"ב כאן) ליעדם בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. היה מותר לנו להיות גאים בהם ולהשוויץ בהם (!). 

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 22 שנים. זהו מכתב הערכה ששלח אלי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידור המוצלח והמשגשג של השידורים הישירים של ה- "Final four האירופי בכדורסל – סלוניקי 2000". המסמך היה חשוב אך לא חשוב מידי מפני שהוא נעדר את ההבטחות שנתן לי אורי פורת בע"פ על מנת לשפר את לוח השידורים הציבורי בתחום הקונקרטי שאנוכי הייתי מופקד עליו. הוא הבטיח בע"פ אך לא הבטיח זאת בכתב. וזה הבדל גדול. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. זהו מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רָפִיק חַלָבִּי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי – יוון בהשתתפות מכבי ת"א ב- 18 ו- 20 של חודש אפריל 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 1079. הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי בין השידור הטלוויזיוני הציבורי לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. חריקות בצמרת רשות השידור. פוסט מס' 1079. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. 

ב- 17 באוקטובר 1999 היה ברור כי ניהול רשות השידור בידי המנכ"ל אורי פורת ז"ל הוא בעייתי בלשון המעטה. הבחנתי בכך עם מינויו שוב למשרה הרמה ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו באפריל 1998. הרושם הזה התחזק כשביקר אותי בפאריס ב- IBC בעת שניהלתי, הפקתי, וערכתי את שידורי הטלוויזיה הישירים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. הוא היה עכשיו בן 63 ושונה לחלוטין מאורי פורת בן 49 שהכרתי באפריל 1984 כשמונה בפעם הראשונה למנכ"ל רשות השידור ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר. אחר, לא רק במה שנוגע לרכישת זכויות השידורים הבלעדיות של אירועי הספורט הרלוואנטיים. הוא הפך לניהיליסט שפועל ומחליט שלא על דרך ההיגיון, ירא מכל דבר, חסר ביטחון, מתלבט שוב ושוב , פוסח על הסעיפים , ונראה כמי שאיננו שולט במצב. אך נותר אָהוּב. נוצר אבסורד בתוככי רשות השידור הענייה . בעוד אנוכי בתוקף תפקידי כמנהל מחלקת הספורט ומנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מגייס באופן אישי כ- 1500000 (מיליון וחצי) דולר (בשל חידלון המחלקה הכלכלית של הרשות ובגיבויו של איש סודי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן) לצורך מימון של שלושת מבצעי השידור הבאים הגדולים של הטלוויזיה הציבורית – הרי שסמנכ"ל הכספים של הרשות מוטי לוי מנסה לטרפד ההישגים המוניטאריים שלי. הציבור איננו מכיר את מבנה ההיררכיה ברשות השידור ומדוע נדרשתי ליוזמה האישית הזאת , לגיוס כספים מחברות מסחריות באופן פרטי על ידי, בגלל חוסר כישרונה המדהים של המחלקה הכלכלית של רשות השידור שהייתה ת"פ (תחת פיקוד) של סמנכ"ל הכספים מוטי לוי. אולם בל נשכח כי אורי פורת ז"ל מי ששימש מנכ"ל רשות השידור בעת ההיא היה הממונה על מוטי לוי והאחריות הכללית על הנעשה ברשות השידור בכל תחום רבצה על כתפיו. גיוס הכספים (באמצעות הקרנת שקופיות חסות) עבור שלוש הפקות הבינלאומיות הגדולות שפניהן ניצבתי היו כלהלן :

1. 350000 (שלוש מאות וחמישים אלף) דולר בעבור השידורים הישירים התמודדות נבחרת ישראל בכדורגל בשני משחקיה נגד נבחרות קפריסין וספרד בחודשים ספטמבר ואוקטובר של שנת 1999 במסגרת Euro 2000 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בהולנד ובלגיה). 

2. 250000 (מאתיים וחמישים אלף) דולר בעבור השידורים הישירים של ה- Final four של הכדורסל האירופי בסלוניקי 2000 (במידה ומכבי ת"א תעפיל אליו) .

3. 1000000 (מיליון) דולר בעבור 31 שידורים ישירים של 31 משחקי טורניר הגמר של Euro 2000 . שלושה מבצעי שידור טלוויזיוניים מורכבים שללא סיועה הכלכלי של חברת "פלא פון" אי אפשר היה להרימם על פי המתכונת רחבת ההיקף אולם בר ביצוע כפי שהצעתי למנהל הטלוויזיה יאיר שטרן.

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי (כ- 10000 / רבבה עמודים) במשך תריסר שנים 2012 – 2000 ואשר קרוי "הפקות חובקות אֶרֶץ ועוֹלָם" במסגרת הסדרה בת 13 ספרים ששמה הכולל הוא "מהפכת הַמֵידָע הגדולה בהיסטוריה".

סופו של חודש אפריל בשנת 2000 היווה משבר ניהולי עבור רבים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. לבטח עבורי. מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן פרש לעַד. מעמדו של מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי הוּעַם. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סַמְסוֹנוֹב מתומכיי סיים אף הוא את תפקידו ושָב לחברת הפרסום והשיווק שלו בתל אביב. השוק הטלוויזיוני בארץ הפך לתחרותי יותר ויותר בתחום שידורי הספורט. כולם חשקו בכדורגל הישראלי ובקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. מכבי ת"א לא הייתה אלופת אירופה רק Runner up אולם עוררה סביבה עניין כאילו היא אלופת ה- NBA. היה ברור כי נידרש לשלם עבור זכויות השידורים הון עתק אם אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באמת רוצים לשדר אותה על סיגנל הטלוויזיה שלנו. העסק הכלכלי הפך למסובך יותר ויותר. הקושי העיקרי היה לשכנע את מנכ"ל רשות השידור בצורך הקונקרטי הזה ובהזדקקות הכללית לאירועי הספורט הרלוואנטיים באשר הם. אורי פורת התלבט עד בלי די. יו"ר הוועד המנהל החדש של רשות השידור נַחְמָן שַי יבד"ל והמִשְנֶה שלו גב' אַהוּבָה אוֹרֶן – פִּינֶס ז"ל הקשו עליו את חייו המקצועיים. לרוע מזלו ניצב לידו סמנכ"ל כספים בלתי יצירתי בדמותו של מוטי לוי. לא פעם אחת שח באוזניי את געגועיו ליכולתו המוכחת של קודמו של מוטי לוי, יוֹחָנָן צַנְגֶן. לא ניתן היה להשוות בין שניהם. יוחנן צנגן שם אותו בכיס הקטן שלו. יוחנן צנגן היה סמנכ"ל פרודוקטיבי בעל ידע ומרחיק ראות וגם איש הגון. ב- 30 באפריל 2000 שלחנו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן ואנוכי כל אחד בנפרד במקביל את תגובתנו האישית למתחולל באגף הטלוויזיה של רשות השידור בתום מבצע שידורי הפיינל פור של סלוניקי 2000. אנוכי הרצתי את מכתבי בעקבות מכתב ההערכה שקיבלתי מאורי פורת ויאיר שטרן הטיס את המֶסֶר שלו בגלל מכתב הנזיפה שקיבל מהמנכ"ל שלו. חלפו מאז עשרים ושתיים שנים. אינני מתגעגע כלל לאותם הימים ההם.

טקסט מסמך (1) : 30 באפריל 2000. מכתבי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 1 מתוך 5) הדן בדו"ח הפקת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי באפריל 2000 וכמה הערות לסיכום. התרעתי על התנהלותו העצלה חסרת האמביציות וחסרת הכישרון המקצועי של סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי (כפי שעשה גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית -ערוץ 1 יאיר שטרן). היה ברור שאנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה. עתידנו היה לוּט בערפל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך (2) : 30 באפריל 2000. מכתבי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 2 מתוך 5) הדן בדו"ח הפקת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי באפריל 2000 וכמה הערות לסיכום. התרעתי על התנהלותו העצלה חסרת האמביציות וחסרת הכישרון המקצועי של סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי (כפי שעשה גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן). היה ברור שאנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה. עתידנו היה לוּט בערפל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך (3) : 30 באפריל 2000. מכתבי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 3 מתוך 5) הדן בדו"ח הפקת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי באפריל 2000 וכמה הערות לסיכום. התרעתי על התנהלותו העצלה חסרת האמביציות וחסרת הכישרון המקצועי של סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי (כפי שעשה גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן). היה ברור שאנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה. עתידנו היה לוּט בערפל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך (4) : 30 באפריל 2000. מכתבי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 4 מתוך 5) הדן בדו"ח הפקת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי באפריל 2000 וכמה הערות לסיכום. התרעתי על התנהלותו העצלה חסרת האמביציות וחסרת הכישרון המקצועי של סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי (כפי שעשה גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן). היה ברור שאנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה. עתידנו היה לוּט בערפל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך (5) : 30 באפריל 2000. מכתבי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת (עמוד מס' 5 ואחרון מתוך 5) הדן בדו"ח הפקת השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל בסלוניקי 2000 וכמה הערות לסיכום. התרעתי על התנהלותו העצלה חסרת האמביציות וחסרת הכישרון המקצועי של סמנכ"ל הכספים שלו מוטי לוי (כפי שעשה גם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן). היה ברור שאנחנו ניצבים בפני שוקת שבורה. עתידנו היה לוּט בערפל. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). 

כאמור באותו היום ההוא של 30 באפריל 2000 סיים יאיר שטרן יבד"ל את תפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בתום שירות בן 7 שנים מאז מונה למשרה הרמה הזאת ב- 1993 ע"י מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל. זהו מכתב הפרידה ששלח יאיר שטרן יבד"ל ב- 30 באפריל 2000 למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל. זהו המסמך האחרון שנשלח מטעמו למנכ"ל הרשות.

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתבו של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (עמוד מס' 1 מתוך 2) למנכ"ל רשות השידור אורי פורת אודות מסע הייסורים של רכישת זכויות השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000, טיב ביצוע השידורים הישירים ע"י חטיבת הספורט ואחרית הרייטינג הפנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתבו של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (עמוד מס' 1 מתוך 2) למנכ"ל רשות השידור אורי פורת אודות מסע הייסורים של רכישת זכויות השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000, טיב ביצוע השידורים הישירים ע"י חטיבת הספורט ואחרית הרייטינג הפנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אותו התאריך ההוא של ה- 30 באפריל 2000 בו כתב את המסמך הנ"ל למנכ"ל רשות השידור אורי פורת, היה כאמור היום האחרון של יאיר שטרן בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. בתום שלושים שנות קריירה משגשגת ויוצאת דופן כתב לי יאיר שטרן ב- 30 באפריל 2000 מכתב פרידה. פרידה מקצועית אך גם אישית. חלפו מאז 22 שנים (!). המסמך נשמר (!). גם עכשיו כשאנוכי מעלעל במסמך הזה, עוֹרי הופך לעוֹר ברווז. יאיר שטרן נותר עבורי אישיות עַל אהודה, אהובה, הגונה, ויישרת דרך. מיוחדת במינה.

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן נפרד ממני בתום שנות דור של קריירה משגשגת בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. הוא נחשב בעיניי לאישיות עַל בעלת הדר, אינטגריטי, ודיגניטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לבלי שוב.

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו, כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לסיוע של ה- EBU. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי בפאריס). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו בקדנציה הראשונה שלו בחמש השנים של 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 1078 הועלה לאוויר ביום ראשון ושני – 24 ו- 25 באפריל 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.