פוסט מס' 1102 א'.

פוסט מס' 1102 א' (834).

פוסט מס' 1102 א'. אליפות העולם ב- א"ק הנערכת ומתקיימת בימים אלה של יולי 2022 בעיר יוג'ין במדינת אורגון ב-ארה"ב…מולי אפשטיין אתה…? מולי אפשטיין פרשן ה-א"ק האופטיובניק העכשווי של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בחודש יולי של שנת 2022, אתה…? הגם אתה בנופלים…? ואותו כנ"ל אמור גם לגבי הפרשן האופטיובניק הוותיק העכשווי השני גלעד וויינגרטן שגם הוא מעניק בימים אלה של חודש יולי בשנת 2022 את שירותי ה- Off tube הטלוויזיוניים – העיתונאיים המגוחכים שלו לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים באולפן בהרצליה ולצופים במדינת ישראל בעת השידורים הישירים של אליפות העולם ב-א"ק ה- 21 המתקיימת כאמור בימים אלה באצטדיון בעיר יוג'ין במדינת אורגון בארה"ב במרחק של 10000 ק"מ מעמדת השידור Off tube של שני הפרשנים גלעד וויינגרטן ומולי אפשטיין. כן, גם גלעד וויינגרטן ו-מולי אפשטיין בין הנכנעים והנופלים מפני ששניהם מסכימים ביודעין ומרצון לשמש פרשני Off tube של אליפות העולם ב-א"ק הנערכת ומתקיימת הימים אלה באורגון / ארה"ב, אולם עושים ומבצעים את מלאכת הפרשנות המוטלת עליהם Off tube מהאולפן בהרצליה במקום להתייצב בעמדת שידור באצטדיון באורגון ארה"ב…מוזר, משונה מאוד, ו-מדהים בשליליותו (!). כמעט בלתי ייאמן ש-גלעד וויינגרטן ו-מולי אפשטיין ניאותים ומקבלים על עצמם את האחריות המקצועית החובבנית שלא לבצע את פרשנותם הספורטיבית הטלוויזיונית העיתונאית מהשטח (!), כלומר מהאצטדיון ביוג'ין – אורגון / ארה"ב, אלא מבכרים להתרשם מהנעשה באמצעות המוניטור בהרצליה ולערוך ולהציע לציבור את פרשנות ה- Off tube שלהם מהאולפן בהרצליה…איך לא תיבושו לכם גלעד וויינגרטן מולי אפשטיין מי שהיו פעם לפני זמן רב פרשני א"ק שלי אולם לא אופטיובניקים "ירושלמיים) אלא תמיד פרשני שטח, בעמדות שידור באצטדיונים ברחבי תבל…הֶרֶף לשידורי ה- Off tube ממסך הטלוויזיה בהרצליה…(!) הרף לעיתונאות העצלנית המעתיקה את האינפורמציה מהמקור באולפן בהרצליה ע"י שדרני ופרשני ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים במקום להתייצב בעמדת השידור באצטדיון ה-א"ק של העיר יוג'ין במדינת אורגון בארה"ב…(!) הרף לכם מעבודת עיתונאות הבלוף החובבנית הזאת באולפן בהרצליה…עליכם השדרנים והפרשנים להתייצב בכל כובד משקלכם המקצועי במוקד האירועים וההתרחשויות שאתם משדרים ישיר לצופיכם, בין אם מדובר בנוכחות הטלוויזיונית שלכם באירועי ספורט המתקיימים ונערכים בארץ ובין אם האירועים המדוברים נערכים ומתקיימים ב- חו"ל…הרף ל- Off tube…הרף לחובבנות הטלוויזיונית ההרצלינית שלכם…(!). שניכם, בושו לכם. פוסט מס' 1102 א'. הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הקדמה.

ד"ר גלעד וויינגרטן מי שהיה הפרשן הקבוע שלי ושל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשטח באצטדיונים השונים בערים השונות בכל אליפויות העולם ב- א"ק מאז 1983, לא יכול היה ליטול חלק (מסיבות משפחתיות) כפרשן שטח באליפות העולם ה- 6 ההיא ב-א"ק שנערכה בקיץ 1999 ב- בעיר הספרדית סביליה. גייסתי למשימת הפרשנות ההיא במקום גלעד וויינגרטן לראשנה את מולי אפשטיין הנרגש. גיוסו לראשונה של מולי אפשטיין למשרת הפרשן הראשי של תחרויות ה-א"ק המשודרות ע"י חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 על ידי והטסתו לעמדת הפרשנות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ב-אוגוסט 1999 בסביליה, וב-ספטמבר 2000 במשחקים האולימפיים של סידני, גררה כרגיל הרמת גבות וכל מיני טיעונים מצד כמה גורמים קנאים ברשת הטלוויזיה שלי וגם ברשות השידור, "…בבחינת מה יואש אלרואי הזקן הזה חושב לעצמו…אין צורך להטיס את מולי אפשטיין לסביליה הרחוקה בספרד…הוא יכול לעשות את עבודת הפרשנות שלו אותו הדבר מהאולפן המנווט בירושלים…". מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל עמד בפרץ, וסמך על שיקול דעתי. הוא העניק לי גיבוי מלא. מולי אפשטיין טס לראשונה בחייו לעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הממוקמת באצטדיון בסביליה – ספרד, כדי לעשות את עבודתו מהשטח ולא מהאולפן בירושלים. הייתי מאוד שבע רצון ממנו.

תיעוד וצילום מהימים ההם-הזמן ההוא לפני 23 שנים בעת השידורים הישירים שלנו את אליפות העולם ה-7 ב-א"ק בעיר הספרדית סביליה קיץ 1999. מולי אפשטיין נמנה על צוות השידור שלי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 באצטדיון בסביליה-ספרד.    

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו באצטדיון ה- א"ק של סביליה. אנוכי (משמאל) יחדיו בעמדת השידור שלנו באצטדיון בסביליה עם צוות השידור שלי השדר המוביל הבלתי נשכח מאיר איינשטיין ז"ל (בתווך) והפרשן ד"ר מולי אפשטיין יבד"ל (חובש כובע מצחייה). עמדות השידור היו חשופות לשמש. שרר במקום חום רב בבוקר ובצהריים בעת שלבי התחרויות המוקדמות. (צילום סעדיה קרוואני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסבילייה – ספרד. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק היפהפה של סביליה. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : פרשן הא"ק המוביל ו-הפיזיולוג (M.Sc) מולי אפשטיין (התמנה על ידי לתפקיד במקומו של ד"ר גלעד וויינגרטן), השדר המוביל מאיר איינשטיין ז"ל, ואנוכי כעורך ראשי, מפיק ראשי, ומנווט ראשי של השידורים הישירים המועברים מסביליה לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : דן שילון ב- אוקטובר 1968 (בן 28 בתמונה). היה מיסדה, מקימה, ומנהלה המצטיין ורב היוזמה של חטיבת הספורט בשנים 1974 – 1969 ואח"כ הופקד ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא לשמש מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1977 – 1974. דן שילון היה ממקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ונחשב לאחד מאבני היסוד ועמודי התווך של השידור הציבורי לדורותיו. אדם ואיש טלוויזיה ברמה גבוהה ובלתי נשכח. בשנים ההן היה רק דן שילון אחד בכל מדינת ישראל. דן שילון (היום בן 82) היה לא רק עיתונאי ואיש טלוויזיה נבון ו-מוכשר, יישר דרך, קפדן, מקצוען, איש חושב ומרחיק רְאוֹת, בעל יוזמה ו-בעל יכולת לתרגם את רעיונותיו למעשה. הוא היה מפקד ו-מנהיג דגול, חכם, ושקול ש-ניחן בעצבי ברזל, בעל דוגמא אישית נעלה ו-יוצאת דופן בערך המוסרי והמקצועי של המונח. איש הרעיון, המעשה, והביצוע. עובדה שפיקודיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז נָהוּ אחריו, האמינו לו, ו-בטחו בו. מעולם לא ראיתיו יוצא מכליו. דן שילון היה מורה דרך הגיוני וקר רוח של רבים מאיתנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. הוא היה ידען גדול ורב צדדי בכל תחומי תעשיית הטלוויזיה באשר היא. אישיותו הייתה משכמו ומעלה. הייתה לי זכות גדולה להיות תלמיד שלו בימים ההם – בשנים ההן שחלפו לבלי שוב. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל מכסיקו 1970. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 52 שנים. דן שילון משדר את אחד ממשחקי נבחרת ישראל בכדורגל בשלב במוקדם של טורניר מכסיקו 1970 מעמדת שידור באצטדיון במכסיקו. בהיעדר תחנת תקשורת לוויינית בישראל בימים ההם (תחנת התקשורת הלווינית בעמק האלה ליד ירושלים החלה לפעול רק בחודש מאי של שנת 1972) הוקלטו משחקי נבחרת ישראל בשלב המוקדם של הטורניר נגד נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה ע"י הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI ברומא על טייפים 2 אינטשים, ומייד אח"כ הוטסו לישראל. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה – ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. אנוכי יחדיו עם פרשן הספורט שלי ד"ר מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית, אלכסנדר "אלכס" הֶרְש (מימין) במשרד התקשורת, ההפקה, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- IBC בסביליה, בעת ההכנות הקפדניות שלנו לקראת מבצע השידורים הישירים והעברתם הישירה באמצעות תקשורת לוויינית מהאצטדיון היפהפה ב-סביליה למרכז השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב-ירושלים. התיעוד נשמר גם בחלוף 23 שנים. פירוש ותרגום המונח האנגלי IBC לעברית הוא כלהלן : מרכז השידורים הבינלאומי שמוסד והוקם אז בעיר סביליה. המונח עצמו בשלמותו קרוי כלהלן: "International Broadcasting Center". התמונה הנ"ל צולמה בעת איסוף החומר וההתכוננות לקראת אחד השידורים הישירים הראשונים שלנו מסביליה לירושלים. ה-שהייה במוקד ההתרחשות בסביליה מאפשרת לצוות השידור גם להשתלט על כמות אינפורמציה מקצועית ועיתונאית גדולה, לימודה ושינונה, בטרם השידורים הישירים, ואח"כ העברתה לירושלים כמו גם מפגשים בלתי אמצעיים עם פיגורות אתלטיות בהווה ובעבר, ומפגשים מַפְרִים ומעשירים שלנו עם קולגות טלוויזיוניות מהעולם הגדול. אין תחליף לעיתונאות שטח טלוויזיונית והימצאותם של שדרני הטלוויזיה בלֵב ובמוקד התרחשויות כל  האירועים של אליפות העולם ב- א"ק. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000 באוסטרליה שנועד להיערך ב-15 בספטמבר 2000. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 22 שנים. אנוכי מצרף את מולי אפשטיין לצוות הפרשנים של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ו-מטיס גם לסידני האוסטרלית (עיר יפהפייה) כדי לשמש פרשן טלוויזיה כללי של מקצועות הספורט האולימפיים השונים באולימפיאדת סידני 2000. היה מדובר בפרשן ספורט נבון, חכם, ומקצוען, וגם ממושמע (!). אהבתי אותו את מולי אפשטיין וגם הערכתי אותו. הוא היה חייל מקצועי ונאמן שהשתלב היטב בביזנס התקשורתי הזה שהיה יעד שידור טלוויזיוני מורכב, מסובך, וממושך שקוראים לו "המשחקים האולימפיים" (!). הרעיון המרכזי שהנחה אותי בכל חיי הטלוויזיוניים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה ברור ומוחלט : לא עיתונאות משרד בירושלים, לעולם לא, אלא תמיד ולעולם עיתונאות שטח והתייצבות שלנו במוקדי האירועים של אליפויות העולם ב- א"ק בהלסינקי, רומא, שטוטגארט, גטבורג, אתונה, סביליה, ואדמונטון (קנדה). רק פעם אחת שידרנו Off tube מירושלים את אליפות העולם ה-3 שנערכה בטוקיו – יפן ב-אוגוסט 1991 בעידן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז יוסף בר-אל ז"ל. הדבר הביא לקרע מוחלט ביני לבינו. מנכ"ל רשות השידור דאז אריה מקל ז"ל תמך בי לחלוטין אולם סירב אז להעיף את יוסף בר-אל מכס המנהל. המחלוקת החריפה הממושכת ביני לבין מנהל הטלוויזיה שלי יוסף בר-אל חלחלה גם לאולימפיאדת ברצלונה 1992, אולם אז יוסף בר-אל דווקא נסוג ו-נכנע. ראה בהמשך. ובכן, השידור, ההסבר, הניתוח, והפרשנות של מקצועות הספורט השונים הבינלאומיים לא כל שכן כשמדובר ב-אירועים אולימפיים. אנחנו עושים, מבצעים, ומשדרים ישיר מהשטח עבור הצופים שלנו, מתייצבים במוקדי האירועים האולימפיים ברחבי הגלובוס, ומשדרים ישיר את מלוא האינפורמציה מעמדות שידור גם במקרה הנדון באצטדיונים השונים ברחבי סידני (!), ובשום אופן לא Off tube מהאולפן שלנו בירושלים (!!).

זוהי נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ושלי שמתכנסת במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב-IBC (פירוש ה- ר"ת : International Broadcasting Center) ב-אולימפיאדת סידני 2000. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה. שורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה). שורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב ENG), גלעד עדין (כתב ENG). שורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות), מולי אפשטיין (פרשן ספורט כללי), מאיר איינשטיין ז"ל (שדר א"ק), זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), אנוכי, דורית חיימי (עוזרת הפקה). שורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG), ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק ), איגור סלע (איש קול בצוות ENG), רמי שמש (איש כספים), אורי לוי, (שדר ענפי ספורט קטנים, ג'ודו, טניס, וחתירה בקייאקים), קובי תקוע (חובש כובע מצחייה עורך כתבות ENG), אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (עומד מאחור מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (חולצת טי שירט לבנה עורך כתבות ENG), מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (חובש מגבעת רחבת שוליים איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים), ששי אפרתי (המפיק המצוין שלי). הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG  רמי לי-טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1997. האצטדיון האולימפי באתונה. אליפות העולם ה- 6 ב-א"ק. אנוכי (מימין) יחדיו עם שדר הא"ק הבלתי נשכח שלי מאיר איינשטיין ז"ל (משמאל) בעמדת השידור המאובזרת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וה-ממוקמת באצטדיון ה- א"ק היפהפה ב- אתונה. לא היה ו-אין דבר כזה לשדר תחרויות ספורט בינלאומיות ברמתן הגבוהה בענפים השונים המתקיימות ב-חו"ל בשיטת Off tube מהאולפן בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

תזכורת מהכיסוי והשידורים הישירים שלנו את תחרויות אולימפיאדת ברצלונה בקיץ 1992. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה אז יוסף בר-אל ז"ל. מנכ"ל רשות השידור באותם הימים ההם היה אריה מקל ז"ל. 

כאמור כ- 1/2 8 (שמונה חודשים וחצי) לפני טקס הפתיחה בברצלונה 92', לא הייתה לנו עדיין את האולימפיאדה ההיא של 1992 ביד. לא ניתן לי להפיק אותה ולא הורשיתי ע"י הבוסים שלי לפסוע אפילו פסיעה אחת קטנה לפנים. מעולם לא קרה עיכוב כזה בתולדות רשות השידור. מכונת ההפקה הטכנולוגית והלוגיסטית שלי נתקעה. הוויכוחים הפוליטיים הנוגעים למינויי העַל ברשות בלם כל קִדְמָה של שידור. הייתי מודאג מאוד ובלחץ גדול. רק בראשית חודש אפריל 1992 מש-מוּנָה עו"ד מיכה ינון איש המפד"ל ע"י ראש הממשלה יִצְחָק שָמִיר ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור החלו לזוז דברים. ראש הממשלה יצחק שמיר העדיף על פי המלצת השר הממונה זבולון המר ז"ל את עו"ד מיכה ינון על פני מועמד אחר מטעם המפד"ל, אוּרִי פַלָח. בואו של מר מִיכָה יִנוֹן ברגע האחרון הציל את הפקת שידורי אולימפיאדת ברצלונה 1992. ברכתי אותו ובישרתי על מינויו במכתב אישי למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא יוסף בר-אל ששהה באותה העֵת בארה"ב [1]. בחודש מאי 1992 אושר התקציב סופית ע"י וועדת הכספים של הכנסת. כחודשיים אולי חודשיים וחצי לפני תחילת המשחקים קיבלתי אוֹר ירוק מהמנכ"ל אריה מֶקֶל, היו"ר מיכה יִנוֹן, ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל להתחיל להפיק את שידורי אולימפיאדת ברצלונה 1992, ולהזמין את השירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים הנדרשים ונחוצים להפקה ולשידורים. זאת הייתה עליבות בהתגלמותה ששום מפיק שידורים אולימפיים ב- EBU (איגוד השידור האירופי) וגם ברחבי העולם לא התנסה בה ולא חווה אותה. טסתי עם המשלחת שלי לברצלונה 92' אולם חלק מעבודות ההפקה הנוגעות לתוכן, טכנולוגיה, ולוגיסטיקה לא הושלמו ולא הסתיימו. קבעתי בעצה אחת עם אריה מקל ויוסף בר-אל כי הספורטאים הישראליים, גברים ונשים, הנוטלים חלק במשחקי ברצלונה 92' יועברו בשידורים ישירים מעמדות שידור ב- Locations שם נערכות התחרויות שלהם. באשר לסיקור ענף ה- ג'ודו האולימפי איחרתי את המועד. לא יכולתי עוד לקנות עמדת שידור בהיכל "בלאוגראנה" (Palau Blaugrana) ב-ברצלונה שם נערכו תחרויות הג'ודו. כולן נקנו, נתפשו, ו-אויישו לפניי. נותרה אופציית ה- Off tube בלבד. על אורי לוי הטלתי את התפקיד לשדר ישיר Off tube ממשרד ההפקה והשידורים שלי בברצלונה את תחרויות הג'וּדוֹ לנשים בהשתתפות יעל ארד. לא הייתה ברירה אחרת (!).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. הימים ההם – הזמן ההוא לפני שנות דור. זהו המסמך המקורי שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר- אל לפני צאת המשלחת שלנו בראשותי למשימות הכיסוי והשידורים הישירים המורכבים והמסובכים של אירועי אולימפיאדת ברצלונה 92'. "…ברצוני להביע את הערכתי החמה לטיפול המעולה, למסירות והמקצועיות אשר גילית בארגון לוח השידורים, הכנת הצוות, וההפקה של כיסוי האולימפיאדה בברצלונה…", כתב לי יוסף בר-אל. לא התייחסתי אליו ולא למסמך הנ"ל שכתב לי ברצינות לאור המחלוקות הטלוויזיוניות הרבות והקשות עד אימה שהתחוללו בינינו במשך שנים בתחומי ה-הפקה והניהול של שידורי הספורט הסבוכים והמורכבים למיניהם טכנולוגית, לוגיסטית, כספית / כלכלית, ואנושית – בארץ ובחו"ל, הפקות שאנוכי הייתי מופקד ו-אחראי עליהם מטעמו (!). המסמך נשמר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בניית לוח השידורים של אולימפיאדת ברצלונה 1992 מטעמי ו-על ידי לבשה ופשטה צורה אין סוף פעמים. בשיחות הרבות בינינו, ביני לבין מנהל הטלוויזיה שלי יוסף בר-אל, הוא לא הבין למשל מדוע צריך לייחד זמן שידור כה רב להצגת המתחרים במסלולים שלהם בטרם יריית הזינוק בריצות השונות, כפי שלא היה ברור לו למה ומדוע יש לפרט ולהציג את השחיינים באופן כה מדוקדק לפני הקפיצה / זינוק למימי הבריכה. בעיניו זה היה בזבוז זמן טלוויזיוני… "…מה שמעניין בריצת 100 מ' זה מי יחצה ראשון את קו הגמר. תתחיל לשדר ישיר מרגע יריית הזינוק. לא צריך את ההצגה הארוכה של גיבורי העלילה לפני…זה בזבוז זמן ומיותר…ואם זה תלוי בי הרי שצריך להראות את הריצה רק בחלקה האחרון…ממש בסוף המרוץ…שם נמצא שיא הסיפור", אמר ושח לי את דעתו המגוחכת והמטופשת ההיא. אולם הוא לבסוף וויתר לי ואז סיים את שיחתנו שוב בסלוגן המסוים והמדוד שלו, כלהלן, כפי שהשמיע אותו באוזניי מאות פעמים בעבר :  "…יואש אלרואי שתהיה לי בריא…". יוסף בר-אל לבוש מהודר ומחונן בלא מעט קסם אישי היה איש כוחני שתבע ממני לחשוב כמוהו. כך הרגשתי. לא הסכמתי לחשוב כמוהו. לא יכולתי לחשוב כמוהו. הייתי שונה ממנו. ואז למרות חילוקי הדעות החריפים והעצומים בין שנינו הוא התיישב, ובינו לבין עצמו מצא זמן ב- 14 ביולי 1992 לכתוב לי את המילים החמות שכתב לעיל בטרם המראתי לברצלונה 92'. מי יודע אולי בסתר לבו הוא אהב אותי ? אולי בחשאי הוא העריך אותי ? אולי בַּלָאט ב-חֶרֶש הוא ידע מה אני שווה לו ? אולי הוא בכלל אהד את ה- יושרה המקצועית שלי, את כישרוני, את התמצאותי בהפקת חומר השידור לטובת צופינו במדינת ישראל, ואת דבקותי במשימה ואילו אנוכי ראיתי בכלל אז צֵל הרים כהרים…? התשובה שלי גם ביום זה בחודש יולי של שנת 2022, היא שלילית לחלוטין במלוא המובן של המונח "שלילי" בשפה העברית. היה מדובר במנהל טלוויזיה בור, כושל, ומגוחך בשם יוסף בר-אל.

תזכורת לדיראון נצח : חלפו כבר יותר מ- שבע עשרה (17) שנים מאז הודח בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל מנכ"ל רשות השידור מכהן בשם יוסף בר-אל ע"י ממשלה ישראל בעוון שחיתות ושוחד מסך (!). מדובר בסילוקו לאלתר של מנכ"ל רשות השידור בשם יוסף בר-אל מכֵּס המשרה התקשורתית הרמה ביותר בשידור הציבורי ב-תאריך ההוא של 2 בחודש מאי בשנת 2005 ע"י אותה ממשלת ישראל ההיא בראשות אריאל שרון ז"ל. בהצבעה הממשלתית דאז הצביעו 13 שרים בעד הדחתו וסילוקו של יוסף בר-אל מכס מנכ"ל רשות השידור. שני שרים דליה איציק ומאיר שטרית הרימו את ידם נגד ההדחה ובפיהם נימוקים מביכים ואומללים נגד הסילוק של האיש העלוב. שלושה שרים אחרים בנימין נתניהו, פואד בן אליעזר ז"ל, ודני נווה נמנעו.

טקסט מסמך : 3 במאי 2005. כותרת ראשית ב- Cover Page של העיתון "מעריב" בעריכת העורך הראשי אמנון דנקנר ז"ל : "הודח". לראשונה בתולדות מדינת ישראל מחליטה הממשלה להדיח מנכ"ל רשות השידור מכהן מתפקידו. (באדיבות העיתון "מעריב").

עיתונאי "הָאָרֶץ" אהוד "אודי" אֲשֶרִי ז"ל היטיב לתאר את העליבות הפוליטית ואת הקשר הַנָגוּע והמקולקל והבלתי מתקבל על הדעת שבין נציגי השלטון השַרִים דליה איציק ומאיר שטרית שכיהנו בממשלת אריאל שרון לבין השידור הציבורי באותן השנים הקונקרטיות 2005 – 2002 בהן שימש יוסף בר-אל כידוע בתפקיד מנכ"ל רשות השידור. אם כך, כיצד ניתן להתייחס אישית וציבורית לשני שרים בממשלת ישראל ש- טָחוּ עיניהם מלראות נכוחה את המציאות העגומה, והצביעו נגד הדחת מנכ"ל רשות השידור לאחר שהיועץ המשפטי של הממשלה קבע מפורשות שהוא אותו יוסף בר-אל (גיבורם הנערץ של מאיר שטרית ודליה איציק) נאשם קבל עם ועולם בשחיתות ושוחד מסך…??? ראוי לציין כי גב' דליה איציק העריצה את יוסף בר-אל כבר הרבה שנים קודם לכן, לפני יותר משנות דור, משתמכה – 10 ביולי 1990 במינויו של יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית והעדיפה אותו על פני המועמד המתחרה נסים משעל. במדור שלו "משחק מילים" במוסף של עיתון "הָאָרֶץ" ביום שישי – 6 במאי 2005, תקף אודי אשרי ז"ל בחריפות, בהגיון, ובכישרון את שני השַרים שהתנגדו להדחתו של יוסף בר-אל. בתוך הפוסט שלו הפנה אמירה מרה ונוקבת לעברה של השרה דליה איציק : "האם זאת רמת האינטליגנציה של שרה בישראל ?", שאל. לעברו של השר מאיר שטרית ירה את החץ הבא : "השאלה האמיתית היא מה מאיר שטרית כן זוכר. אולי את החברות האישית עם יוסף בר-אל, אולי את התוכנית "מבט שני" שהוקדשה לוֹ, ואולי את הדחתה של הכתבת אורלי ווילנאי – פדרבוש, לאחר שתקפה את תוכניתו החברתית של השַר מאיר שטרית". הטקסט ההוא של אהוד "אודי" אשרי ז"ל הפך את דליה איציק ומאיר שטרית לשני שרים דַלים,חנפנים, ומבישים. כותרת המאמר השנון והמנומק של אהוד אשרי נשא את השם "כתב הגנה" [1]. מדובר בפוסט עיתונאי – חינוכי שנועד ללמד את שני הפוליטיקאים הירודים האלה לקח שלא ישכחו, משהו בסגנון, "…גב' דליה איציק ומר מאיר שטרית אני מתבונן בכם ועוקב אחרי הפעילות הציבורית נטולת יושרה שלכם…לכן הפנקס שלי פתוח והיד רושמת…".

משהתמנה מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל למנכ"ל רשות השידור בחודש אפריל של שנת 1993 ע"י ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל ושרת החינוך שולמית אלוני ז"ל, הוא מוטי קירשנבאום החליט מייד ללא כל התלבטות שלא להעניק ליוסף בר-אל הכושל קדנציה נוספת של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ובחר ומינה במקומו לתפקיד הרָם באותו החודש ההוא של יוני 1993 את יאיר שטרן. בחלוף כמעט עשור של שנים התברר כי הטמטום לא פג והפוליטיקה המכוערת חלחלה עמוק לתוך שורות רשות השידור. יוסף בר-אל התמנה בחודש מאי של שנת 2002 ע"י ממשלת ישראל ובראשה אריאל "אריק" שרון למנכ"ל רשות השידור. בחלוף שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 התנער ממנו הממנה שלו ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון. הוא הדיח, פיטר, והעיף את אותו יוסף בר-אל ממשרתו הרמה כמנכ"ל רשות השידור, שנתיים ימים בטרם סיום תקופת כהונתו החוקית כ-מנכ"ל רשות השידור שהייתה אמורה להימשך עד חודש יוני של שנת 2007. סגנו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל בתקופה ההיא היה אהוד אולמרט יבד"ל מי שתמך תמיכה מוחלטת בהדחתו ההיא של יוסף בר-אל ובסילוקו המיידי מתפקידו הרם כ-מנכ"ל רשות השידור. והוא אכן סוּלָק, הוּדַח, והוּעָף לעַד בבושת פנים ע"י ממשלת ישראל ההיא ממשרתו ההיא בראשית חודש מאי של שנת 2005, שנתיים ימים לפני תום תקופת כהונתו שהייתה אמורה להימשך עד קיץ 2007. באותה ההצבעה הממשלתית ההיא שהתקיימה ב-2 במאי 2005 הצביעו 13 שרים בעד ההדחה והסילוק של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל.

תזכורת היסטורית מהימים ההם והשנים ההן של עידן שיא האוֹפֶל הפוליטי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ז"ל העלובה ההיא ורשות השידור הרדודה והמגוחכת ז"ל ההיא. לקרוא את התיעוד ה-מצ"ב ולא להאמין. אולם זה היה. זה. קרה. זה התרחש.

ב-שנת  2011 עשתה ממשלת ישראל בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו "חושבים", ומינתה מינוי מופרך לגמרי את מר יונתן "יוני" בן מנחם למנכ"ל רשות השידור במקומו של מנכ"ל רשות השידור הקודם מרדכי "מוטי" שְקְלָאר. ל- מינויו של יוני בן מנחם למִשְרָה הַרָמָה והצבתו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י בנימין נתניהו, קדמו פעולות Lobbing שנעשו מאחורי הקלעים, גם על פי המלצתם של אישים ששייכים לתקופת האֹפֶל של רשות השידור בשנים 2005 – 2002. אין צורך להזכיר באותו ההקשר, ואולי כן, היה זה מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ז"ל, מי שהודח בשעתו ב- 2 במאי 2005 בשיא שנות האֹפֶל בגינן של עבירות שחיתות ושוחד מסך ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון. פרוטוקול ההדחה של מנכ"ל רשות השידור מצוי בארכיון הממשלה. על כל פנים, כל ראשי ממשלות ישראל ללא יוצא מהכלל היו מעורבים מכף רגל ועד ראש משחר ההיסטוריה של השידור הציבורי במינויים של כל שורת המנכ"לים, מאז מינתה ראש הממשלה גולדה מאיר ב- 31 במארס 1969 את שמואל אלמוג לתפקיד הרם של המנכ"ל ה- 1 של רשות השידור. המנכ"ל החדש יוני בן מנחם נושא כתר המלוכה ה-טָרִי ב- 2011, מינה חיש מהר לעוזרו הקרוב והצמוד את זליג רבינוביץ'. תמוה ואולי לא. שררה שָם באזור אחוות אחים משפחתית. זליג רבינוביץ' מתומכיו המובהקים של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל שהודח ב- 2005 ממשרתו ע"י ממשלת ישראל בעוון שחיתות ושוחד מסך, נשא לאישה את מנהלת לשכתו של אותו יוסף בר-אל, גב' אילנה זנגילבף. המנכ"ל המושחת והמודח יוסף בר-אל היה בשעתו מושא הערצתו של יוני בן מנחם כשזה שימש כתב שלו בטלוויזיה בשפה הערבית בשנים 1990 – 1977. משהתמנה יוסף בר-אל למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית על פי מִכְרָז ב- 10 ביולי 1990, אמר לי יוני בן מנחם בימים ההם במסדרון הראשי בקומה ה- 5 בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההוא בשכונת רוממה בירושלים (היינו שכנים באותה הקומה העליונה של הבניין, חטיבת החדשות בשפה הערבית שיוני בן מנחם נמנה על שורותיה וחטיבת הספורט של הטלוויזיה בפיקודי בשפה עברית), ימים ספורים לאחר שובי ארצה מהפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל איטליה 1990, וטבע את ההגדרה המגוחכת ולא כֵּנָה, כי, "…סוף כל סוף יש מנהל אמת לטלוויזיה…". לא רק הוא השתמש בהגדרה המגוחכת הזאת, כי, "סוף כל סוף יש מנהל אמת לטלוויזיה". שמעתי את אותן המילים ההן מפיו של אליעזר "גייזר" יערי מנהל חטיבת התוכניות דאז בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם. אליעזר יערי העריץ את יוסף בר-אל. יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית דאז ולפני כן מנהל חטיבת החדשות בשפה הערבית התגורר במשך שנים ארוכות במשרד בקומה החמישית של הבניין, סמוך מאוד אליי כמנווט שידורי הספורט. דלת מול דלת. הוא היה ג'נטלמן בעל נימוסים אירופיים וכמעט תמיד לבוש חליפה מחויט ומעונב "Tip top". האמנתי איך שהוא באופן חלקי וחצוי להערכתו זאת של יוני בן מנחם, והתפללתי שהוא יהיה מוכשר דיו להצעיד את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הרבה צעדים לפנים לאחר העידן בן שלוש שנים וחצי של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין (מ- מאי 1986 עד נובמבר 1989) + שמונה חודשי ניהול זמניים כ- מ"מ מנהל הטלוויזיה של נסים משעל מנובמבר 1989 עד יולי 1990. במקביל להפקדתו הממשלתית של יוני בן מנחם על רשות השידור ב- 2011 מה- היבט המקצועי מינה בנימין נתניהו את אמיר גילת ב- 2001 ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. הפקדה מן הפן של הפיקוח הציבורי. שני אנשי השוליים האלה המנכ"ל יוני בן מנחם והיו"ר אמיר גילת החלו מייד מבראשית להתקוטט ביניהם על ריבי סמכויות וחיש מהר הפך המאבק הנורא ל- מלחמת "גוג ומגוג". רשות השידור תחת ניהולם של יוני בן מנחם + זליג רבינוביץ' + אמיר גילת הפכה לא רק למושחתת ומזוהמת על פי סרטם התיעודי "שודדי הרשות האבודה" של רביב דרוקר וברוך קרא, אלא גם זירה ראשית וגלויה של ריב ומדון מכוערים בין שני מנהיגיה והעומדים בראשה, אותו יוני בן מנחם ואותו אמיר גילת. הָסְרָחָה שאין דוגמתה בהיסטוריה של השידור הציבורי למַעֵט הדחתו וסילוקו ב- 2 במאי 2005 של המנכ"ל מכהן של רשות השידור יוסף בר-אל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ובתמיכתו וגיבויו של היועץ המשפטי דאז עו"ד מני מזוז. 13 שרים הצביעו ב- 2 במאי 2005 בעד הדחתו לאלתר של יוסף בר-אל מכיסאו הרָם, 2 שרים התנגדו להדחה (דליה איציק ומאיר שיטרית), שר אחד נמנע (בנימין נתניהו), ושני שרים, סילבן שלום וצחי הנגבי, לא הורשו להשתתף בהצבעת ההדחה בנימוק שגאולה כהן ז"ל (אימו של צחי הנגבי) וג'ודי מוזס – ניר – שלום (אז רעייתו של סילבן שלום) עבדו שתיהן בעת ההיא ב- 2005 כשדרניות ברדיו "קול ישראל" של רשות השידור.

"האבסולוטיסמוס הנאור", הוא עיקרון מדיני שקבע בשעתו המֶלֶך פרידריך הגדול במאה ה- 18, והנה הציטוט שלו : "המלך איננו אדון הממלכה – אלא משרתה הראשון", עיקרון שחָל גם על המנכ"לים של רשות השידור הציבורית – ממלכתית לדורותיהם באשר הם במדינת ישראל. לרבות המנכ"ל יוסף בר-אל שהפר את הכלל הזה ו- הודח ע"י ממשלת ישראל ב- 2005 בראשות אריאל שרון, ולרבות המנכ"ל יוני בן מנחם שבחר לו נתיב התנהלות עגום וקלוקל משלו (יחדיו עם עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ'), וכהונתו הופסקה ב- 2014 משנחקק החוק ע"י ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו כי רשות השידור עוברת מעתה לפעול תחת צו פירוק ועול של כונס נכסים בראשות פרופסור דוד האן. דוד האן מינה את יונה וויזנטל ל- מנכ"ל הזמני החדש והוא מיהר לסלק ולהדיח את יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ' וגם לגרש מתפקידו את יו"ר הוועד המנהל ההוא של רשות השידור אמיר גילת. התחקיר הטלוויזיוני של רביב דרוקר וברוך קרא אודות התנהלותם המושחתת של יוני בן מנחם וזליג רבינוביץ' וגם של יו"ר אמ"י יעקב מנדל איננו יכול להיגמר על המסך. הוא חייב להסתיים בבית דין פלילי. על כל אחד מאתנו חלה החובה לשַנֵן ולשְנוֹת את הטקסט הר"מ מידי בוקר על כוס הקפה הראשון : עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת, מטבע ו- מעצם הגדרתן ומהותן את תפקידן גם בטלוויזיה, הן מתנגדות באופן החריף ביותר ומתעבות ל- חנופה ו- אופורטוניזם. עיתונות יישרת דרך ועיתונאות עמת נעות בקו מקביל לחנופה ולאופורטוניזם. על פי תורת המתמטיקה קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם. הם לא נחצים לנצח. מדובר באקסיומה. אם הם נחצים הרי שמדובר בשגיאה מתמטית ומוסרית קשה מנשוא. עיתונות יישרת דרך ועיתונאות אמת מְצֻווֹת להשמיד חנופה, התרפסות, ואופורטוניזם מפני שמדובר בחֶרְפָּה. בעסק מביש.     

יוֹשְרָה : הַסֶפֶר, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים".  

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות "יוֹשְרָה" עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה. 

פוסט מס' 1102 א' (834) הוא מסמך מַר שֶמוּבָנוֹ רוֹש ולַעֲנָה. תזכורת מרה 1: לפני כשלוש שנים. זה היה נורא. עומס הַחוֹם הַכָּבֵד ששרר ב-דוֹחָה בירת קאטאר בלֵיל שישי ההוא ב-27 בספטמבר של שנת 2019 עשה שַמוֹת ברצות המרתון באליפות העולם ה-17 בא"ק, ושידור ה-Off tube הישיר באולפן בהרצליה של האירוע הנ"ל עשה מנֶגֶד שַמוֹת בשדרנית המובילה מירי נבו ובפרשן הצמוד אליה דאז מולי אפשטיין. רק 40 רָצוֹת מתוך סך של 70 חצו את קו המטרה וסיימו את ריצת המרתון באליפות העולם ה-17 בדוחה 2019. 28 רצות אחרות התמוטטו במהלך הריצה ופרשו (% 41.17) ביניהן רצה המרתון שלנו של מדינת ישראל לונה צ'אמטאי-סלפטר שלנו. שתי רצות טיש ג'ונס (Tish Jones) מאנגליה והקרואטית ניקולינה סוסטיץ' (Nikolina Sustich) בחרו שלא לזנק כלל מחמת עומס החום. מִסְמַך מס' 1102 א'(834) עוסק בפרשן ה-א"ק מולי אפשטיין ודן בעיתונאות-אוננות בפרהסיה שהפיקו הוא והשדרנית המובילה שלו מירי נבו באולפן בהרצליה בעֵת השידור הישיר של ריצת המרתון לנשים בהשתתפות הרצה הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר ב-DOHA (דוֹחָה) באליפות העולם ב-א"ק של שנת 2019, תחת אחריותו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. מירי נבו ומולי אפשטיין לא היו כלל בדוחה 2019. אוננות היא אולי צורך עצלני נעים לעיתים אבל היא לעולם לא הדבר האמיתי. כנ"ל עיתונאות אוננות שאולי לא צריך להתאמץ להפיק אותה אבל היא תמיד מעשה בְּלוֹף (!). העיתונאות ושידור ה-Off tube החדשותי הישיר מהאולפן בהרצליה שעסקו בתיאור ריצת המרתון לנשים שנערכה באליפות העולם ה-17 בא"ק בדוחה בירת קאטאר ב-27 בספטמבר 2019 (כאמור בהשתתפות האתלטית רצה המרתון הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר) ע"י שני האופטיובניקים אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מירי נבו ומולי אפשטיין נקלעו למשבר אָמִינוּת, גבלו במעשה דֶמֶה, והיו הרבה יותר חֲמוּרִים ושליליים מאוננות בפרהסיה. שניהם לא היו שָם כלל. שניהם לא דיווחו מהשטח. שניהם נותרו באולפן הממוזג בארץ, בהרצליה (!). היה מדובר בהשתנה מהמַקְפֵּצָה של שניהם לעֵין כּל, וצִפְצוּף ארוך וחוצפני על ערך עיתונאות מדויקת, כנה, אותנטית, אמינה ומהימנה, ועדכנית המדווחת מהשטח. וגם צפצוף ארוך על ציבור צופי הטלוויזיה בארץ שאליו הם פונים ומשדרים. שניהם מירי נבו ומולי אפשטיין לא הוענשו ולא הודחו מהמיקרופון. מדובר ב-בושה וחרפה טלוויזיונית-עיתונאית משולשת:

א. הטלת אחריות Off tube בלתי הוֹגֶנֶת ולא קְבִילָה מטעם ההנהלה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים על כתפיהם של מירי נבו + אלי אילדיס (מגיש) + מולי אפשטיין.

ב. הסכמת הטרימוויראט הנ"ל נבו + אילדיס + אפשטיין שדמו לפועלי דחק לשֵאת באחריות העיתונאית הבזויה הזאת ולהעמיס אותה על שכמם וכתפיהם מבלי יכולת ולא כישרון לסחוב אותה במקום לדחותה לאלתר.

ג. הסכמת הציבור התמים לחזות בעיתונאות Off tube טלוויזיונית מחורבנת ירודה, ועלובה מהסוג השלילי ביותר. עיתונאות אנטי עיתונאית, לא אָמִינָה, בלתי מהימנה, וכמעט בחזקת דיסאינפורמציה שהפיקו וייצרו מירי נבו ומולי אפשטיין באולפן בהרצליה אודות אירוע שהתרחש אלפי קילומטרים מהם בדוֹחָה 2019 בירת קאטאר (QATAR) מבלי להיות שָם (!). שניהם לא היו בדוֹחָה אולם הם פטפטו על המתחולל בזירת המרתון ב-דוחה. מי שמנהל אותם בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אפילו לא חשב להטיס אותם ל-קאטאר ולהציב אותם במוקד האירועים וההתרחשויות ב-דוֹחָה 2019. עובדה, הם נותרו באולפן בהרצליה בכל עשרת ימי האליפות ו-שידרו מכאן כאילו היו שָם, כאילו מדובר בעניין שגרתי, וכאילו לא קרה דבר. מְאוּם. מדובר ב-כישלון עיתונאי טלוויזיוני מאסיבי של שניהם ידוע מראש. ושניהם, שני האופטיובניקים אכן נכשלו כישלון קולוסאלי מכל היבט. מדובר בשירות טלוויזיה לא כֵּן לציבור שרחוק מלהיות תקין כרחוק מזרח ממערב. מדהים אותי כל פעם מחדש מדוע חבורת עיתונאי ושדרני ה-Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אינם מפגינים סולידריות איש כלפי רעהו, לא מצטרפים למקהלה משותפת, ואינם משיבים להנהלתם מלחמה שערה בקול אחד, אחיד, ו-רם: "נמאסתם. עד כאן. לא עוד (!)". ממלכת ה-Off tube הטלוויזיונית של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שוב הגיעה למבוי סתום. כסף יש שָם אבל לא עיתונאות. ההעתקה מהמסך מבלי להיות נוכחים בשטח במוקד האירועים וההתרחשויות עושה בהם שַמוֹת. סקנדל טלוויזיוני-עיתונאי. מולי אפשטיין הוא אכזבה ענקית. הפרשנות שלו ואישיותו יחדיו. פוסט מס' 1102 א'  (834). הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

תזכורת בטרם סקירה: הימים ההם שחלפו לבלי שוב בשנים ההן של 1999 ו-2000. אהבתי והערכתי פעם את מולי אפשטיין. אצלי בשנים ההן כמנווט שידורי בספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 הוא צמיד היה פרשן בשטח, בזירות ההתרחשויות, במרכז התחוללות האירועים.

אהבתי פעם מקצועית את הפרשן מולי אפשטיין בתפקידי כ-מנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הוא עמד בסטנדרטים העיתונאיים שהצבתי בפניו וקיבל וכיבד אותם. גיוסו של מולי אפשטיין על ידי והטסתו לעמדת הפרשנות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ב- אליפות העולם ה- 7 בסביליה בקיץ 1999, ו-אח"כ שיגורו ל-משחקים האולימפיים של סידני 2000 לא הייתה אקראית. הערכתי את יכולת הפרשנות והניתוח ואת כישרון הניסוח שלו בתחום הפיסיולוגיה והאנטומיה הנוגעים לפעילויות הספורטיביות השונות והמגוונות בזירות התמודדות השונות. הוא ניצב מבחינתי גבוה משכמו ומעלה מכל העם. גיוסו על ידי אז לצורך שיפור איכות ורמת שידורי הספורט שאנחנו משדרים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 למען הציבור בארץ, גררה כרגיל הרמת גבות מצד כל מיני גורמים קנאים ברשת הטלוויזיה שלי וגם ברשות השידור (וכאלה לא היו חסרים אצלנו), בבחינת "…מה יואש אלרואי הזקן הזה חושב לעצמו…אין צורך להטיס את מולי אפשטיין לסביליה הרחוקה בספרד…הוא יכול לעשות את עבודת הפרשנות שלו אותו הדבר מהאולפן המנווט בירושלים…". מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל (בקדנציית הניהול השנייה שלו, 2001 – 1998) עמד בפרץ, וסמך על שיקול דעתי. הוא העניק לי גיבוי מלא וקיבל את תזת כיסוי השידורים הישירים שלי העוסקים בשידורי אליפויות העולם א"ק ותחרויות ה-א"ק באולימפיאדות, האומרת וגורסת באופן מפורש, "Never Off tube". מולי אפשטיין טס לעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בסביליה – ספרד 1999 כדי למלא את תפקידו כפרשן וכאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 (במקומו של הפרשן הקבוע שלי ד"ר גלעד וויינגרטן) לכל עניין ודבר : פרשן מוביל פלוס Booking במלון שלנו פלוס דמי הוצאות כלכלה יומיות פלוס משכורת. הוא עשה עבודת פרשנות טובה בסביליה 1999 והשתלב היטב בצוות השידור שלי. אהבתי אותו והערכתי אותו ולכן גם גייסתי אותו לשורותינו. 

אשנה ואומר: סיסמתי כמנווט, מנהל, ועורך ומפיק ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 הייתה כל הימים: Never Off tube (!). להלן תיעוד וצילום מהימים ההם-הזמן ההוא שחלף לבלי שוב בעת אליפות העולם ה-7 ב-א"ק שהתקיימה בעיר הספרדית סביליה קיץ 1999, לפני שתי עשרות של שנים. מולי אפשטיין לא היה אצלי לעולם פַּרְשָן ו-שַדָּר Off tube. הוא היה פרשן שֶטַח ונמנה על הצוות שלי בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון בסביליה-ספרד 1999, וכנ"ל באולימפיאדת סידני 2000. הוא היה איש צוות מעולה ופרשן מצוין. בהיר, בעל ידע בתחום, ויודע להגיב ולהתנסח מהר ובמדויק.    

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו באצטדיון ה- א"ק של סביליה. אנוכי (משמאל) יחדיו בעמדת השידור שלנו באצטדיון בסביליה עם צוות השידור שלי השַדָּר המוביל הבלתי נשכח מאיר איינשטיין ז"ל (בתווך) והפַּרְשָן ד"ר מולי אפשטיין יבד"ל (חובש כובע מצחייה). עמדות השידור היו חשופות לשמש. שרר במקום חום רב בבוקר ובצהריים בעת שלבי התחרויות המוקדמות. (צילום סעדיה קרוואני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסבילייה – ספרד. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק היפהפה של סביליה. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : פרשן הא"ק המוביל הפיזיולוג (M.Sc) מולי אפשטיין (התמנה על ידי לתפקיד הרם של פרשן א"ק החטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במקומו של ד"ר גלעד וויינגרטן), השדר המוביל מאיר איינשטיין ז"ל, ואנוכי כעורך ראשי, מפיק ראשי, ומנווט ראשי של השידורים הישירים המועברים מסביליה לאולפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יש לזכור כי מאז נוסדה הטלוויזיה הישראלית הציבורית במאי 1968 ועד עצם היום הזה בעת כתיבת פוסט מס' 1102 א' בחודש יולי של שנת 2022 תקופה בת כ- 54 שנים, רק שני אנשים בתעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל הצליחו להטביע עד כה את חותמם על המדיה הטלוויזיונית כ- שדרני א"ק מעולים ומשוכללים שהפכו לאוצר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ונכסי צאן ברזל שלה : הראשון הוא נסים קיוויתי יבד"ל והשני, מאיר איינשטיין ז"ל. השאר, לרבות מירי נבו ואלי אילדיס בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים לא צלחו את האתגר. לא ניתן לקרוא ב- שמותיהם של שני שדרי ה-א"ק האולימפיים נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הבלתי נשכחים שהיו מופת בשעתו, ואח"כ באותה נשימה להכריז גם את שמם של הכושלים אורי לוי, דני דבורין, עמית הורסקי, מירי נבו, ואלי אילדיס כאילו דבר לא קרה. נסים קיוויתי יבד"ל (אוטוטו בן 96, עד 120 נסים היקר) ומאיר איינשטיין ז"ל הציגו רמה גבוהה ואחרת ושונה לגמרי באיכותה וטיבה (מאלה המוזכרים לעֵיל) בעת השידורים הישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את אליפויות העולם ב-א"ק ואת התחרויות האולימפיות ב-א"ק. זאת הייתה רמה טלוויזיונית בינלאומית גבוהה, קְלָאסָה שונה, ידע, מומחיות, וגם בקיאות בהיסטוריה של ה-א"ק הבינלאומית. שניהם, נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין יצרו חַיִץ ו- דרגה מיוחדת משלהם, וקנו לעצמם בעת ההיא מוניטין ו-מעמד טלוויזיוני יוצא דופן כאן, בינינו, בתעשיית הטלוויזיה בארץ. הימים ההם חלפו לבלי שוב.

טקסט תמונה : אוגוסט 1997. אליפות העולם ה- 6 בא"ק – אתונה 1997. הימים ההם – הזמן ההוא לפני כ- 25 שנים בעידן מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל בשנים ההן של 1998 – 1993. אנוכי (מימין) יחדיו עם השדר המוביל שלי מאיר איינשטיין ז"ל בעמדת השידור שלנו ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון האולימפי באתונה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. אליפות העולם ה- 7 בא"ק – סביליה / ספרד 1999. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. זהו משרד הניהול, התקשורת, השידורים, התיאום, וההפקה שלי במרכז השידורים הבינלאומי ב- IBC בעיר הספרדית סביליה (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). אנוכי (בקדמת התמונה) יחדיו עם הפרשן המצוין שלי מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי התקשורת המצוין והנאמן אלכסנדר הֶרְש בטרם יציאה לאחת ממשימות השידורים הישירים באצטדיון בסביליה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה – ספרד. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. אנוכי (מימין) יחדיו עם מהנדס הקול והתקשורת מר סעדיה קאראוואני (משמאל, סעדיה קאראוואני הוא אחד מאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הטובים ביותר בתחום ההנדסה, הקול, והתקשורת בכל הזמנים) במשרד הניהול, ההפקה, השידורים, התיאום, והבקרה ב- IBC הסמוך לאצטדיון ה-א"ק בעת השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסביליה – ספרד. אשנה ואומר שוב : סעדיה קאראוואני נחשב לאחד הטכנאים הטובים ביותר בתחומו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל הזמנים. היה מדובר במפקח טכני בר סמכא, מומחה וידען בטכנולוגיית הקול והתקשורת הטלוויזיונית המורכבת, באיש מקצוע מהמעלה הראשונה בתחום הקונקרטי המדובר, איש שאתה מאמין לו, לידע שלו, לניתוחים שלו, ולפתרונותיו הטכניים, ואיש שיודע להתגבר על תקלות תחת לחץ. היה מדובר ביותר מזה. סעדיה קאראוואני היה ראשית דבר אדם קר רוח והגיוני, נבון מאוד, ונעים הליכות. סעדיה קאראוואני היה אחד מאלה בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, והם לא היו רבים, שהיווה בידע שלו ובאישיותו את תעודת הביטוח של הפקות הספורט המורכבות והסבוכות שלי בארץ וסביב הגלובוס בעולם, משני ההיבטים של טכנולוגיה ולוגיסטיקה. Grand Master. רב אמן. היה רק סעדיה קאראוואני אחד בתולדות ובהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ההוא. הימים ההם חלפו לבלי שוב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 1996. אולימפיאדת אטלנטה 96'. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 23 שנים. זהו אגף במשרד הניהול, הניווט, ההפקה, השידורים, התיאום, והתקשורת שלי במרכז השידורים הבינלאומי בעת המשחקים האולימפיים באטלנטה ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). זוהייר בהלול (מימין) ואנוכי (משמאל) יחדיו בטרם אחד השידורים הישירים האינטנסיביים ב- אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכללו בתוכם 196 שעות בשידורים ישירים בפרק זמן של 17 ימים. כמנווט, עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בארץ ובעולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ראיתי בזוהייר בהלול עיתונאי מוכשר בעל יוֹשְרָה ומוּסָר, שַדָּר כדורגל, ושַדָּר אולימפי אהוב ומוערך על ידי. לכן צירפתי אותו כבורג עיתונאי חשוב למשלחת הטלוויזיונית האולימפית שלי לאולימפיאדת אטלנטה 1996 ובחלוף ארבע שנים גם לאולימפיאדת סידני 2000. הוא לא הכזיב. זוהייר בהלול הוא אדם יקר לי. כ- אח שלי. מנכ"ל רשות השידור בימים ההם מוטי קירשנבאום ז"ל הסכים לחוות דעתי זאת. ברקע באגף השני מימין למעלה רואים את שלושת השעונים המכוונים לזמנים של אטלנטה (בירת מדינת ג'ורג'יה בארה"ב), שעון ישראל, ושעון GMT. הימים ההם חלפו לבלי שוב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ה- IBC בסידני אוסטרליה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 19 שנים. התמונה הזאת צולמה ע"י אחת מצלמי ה- ENG שלי רמי ליטל שנמנה על המשלחת הטלוויזיונית שלי למשחקים האולימפיים, ארבע יממות לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. זוהי נבחרת השידור הציבורי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC בסידני, באולימפיאדת סידני 2000. החבורה הטלוויזיונית הזאת שידרה מסידני לירושלים בפרק זמן של 17 ימים 233 (מאתיים שלושים ושלוש) שעות ללא תקלה אחת. מדובר בהישג תוכניתי, טכנולוגי, ולוגיסטי רב משמעות. זיהוי הנוכחים בשורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה). זיהוי הנוכחים בשורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב בצוות ה- ENG), גלעד עדין (כתב בצוות ה- ENG). זיהוי הנוכחים בשורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות), מולי אפשטיין (מדען אנטומיה ופיזיולוגיה, שימש פרשן טלוויזיה כללי מוכשר ובעל ידע עצום במגוון רב של ענפי ספורט), מאיר איינשטיין ז"ל (השדר המוביל בכל השידורים הישירים מזירת ה- א"ק לגברים ונשים), זוהייר בהלול (היום ח"כ במפלגת "המחנה הציוני", שדר מצוין של המקצועות האולימפיים של הרמת משקולות, היאבקות בסגנון יווני – רומי, והיאבקות בסגנון חופשי), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), אנוכי יואש אלרואי, דורית חיימי (עוזרת הפקה). זיהוי הנוכחים בשורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG), ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק), איגור סלע (איש קול בצוות ENG), רמי שמש (איש כספים של רשות השידור), אורי לוי, (שדר מוביל בענפי ספורט קטנים, ג'ודו, טניס, וחתירה בקייאקים, ואיש טלוויזיה בעל ערך בתחומי התכנון המוקדם, ההפקה, ועריכת תוכן), יעקב "קובי" תקוע (עורך מצוין של כתבות ENG), אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (עורך כתבות ENG), מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים מצוין, לקחתי אותו עמי לאולימפיאדת סידני 2000 במקומו של אורן רוזנשטיין), ו- ששי אפרתי (מפיק מצוין ברמה בינלאומית, איש טלוויזיה רציני, קפדן, ישר דרך, וממושמע מאוד, ויד ימיני). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מולי אפשטיין פרשן ה-א"ק המוביל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הפך ברבות השנים לאופטיובניק ומעין עסקן קטן לצדה של מירי נבו. אין דבר כזה עיתונאות Off tube מהאולפן בהרצליה, וודאי לא כשמדובר בשידורים ישירים בטלוויזיה של אירוע ספורט בינלאומי ממושך וכה רחב ממדים, מורכב, ומסובך ברמה של אליפות עולם ב-א"ק, כמו זה שהתקיים אז בדוֹחָה ב-2019 ועכשיו נערך בימים אלה באורגון/ארה"ב.

סִיסְמתי האנושית והטכנולוגית הטלוויזיונית ההיא, "Never Off tube", אותה טבעתי, הצהרתי, ושיננתי מאז התמניתי למנווט, עורך ומפיק, ו-מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- נובמבר 1980 (ע"י מנכ"ל רשות השידור דאז יוסף "טומי" לפיד ז"ל + מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל + מנהל חטיבת החדשות טוביה סער יבד"ל), כללה בתוכה גם את מולי אפשטיין. היה מדובר בפרשן א"ק מצוין, רָהוּט, בעל ידע, חרוץ, מתנסח היטב ובתמציתיות בטלוויזיה, וגם איש ממושמע ו-נעים הליכות. השנים ההֵן חלפו לבלי שוב. אני מעריך ש- מולי אפשטיין איש ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים היה שרוי בכל בוקר בבעיה בתקופת סיקור ה- Off tube הממושך מהאולפן בהרצליה את אליפות העולם ה- 17 ב-א"ק של דוחה 2019. בעת צחצוח השיניים והתגלחת מידי בוקר הוא היה אמור להסתכל במַרְאָה בדמותו המתבוננת בו מנגד, ואז להתייצב בינו לבין נפתולי נפשו ולהחטיף לעצמו שתי סטירות לחי ולומר, "מגיע לי". לא ייאמן פרשן ה-א"ק בהא הידיעה של המדינה שקוראים לו מולי אפשטיין מרים ידיים, נכנע, ויורד נמוך על ברכיו בגובה רף ה- Off tube, בפני המעסיק שלו. הסכמתו של מולי אפשטיין המצוין להפוך לפרשן א"ק אופטיובניק, היא הסכמה מצערת עבורי. עצובה בשבילי. אשנה ואומר שוב : פרשן א"ק וותיק, בעל מוניטין, ועתיר ידע ברמה בינלאומית כמו מולי אפשטיין שמסכים ביודעין וניאות מרצון להיות משת"פ של ההנהלה שלו ולהפוך לאופטיובניק באולפן בהרצליה בעת השידורים הישירים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים את אליפות העולם ה- 17 ב-א"ק בדוֹחָה בירת קאטאר (בתאריכים שבין 27 בספטמבר 2019 ל- 6 באוקטובר 2019), הופך בעל כורחו לקוריוז. אבהיר את עצמי שוב : מולי אפשטיין איננו קוריוז כאדם. מולי אפשטיין (וכל שדרן טלוויזיה אחר) הופך את עצמו ל-קוריוז ברגע שהוא מתיישב על כיסא ה- Off tube ומתיימר לפרש, לנתח, ולהסביר לצופיו מהמוניטור באולפן בהרצליה אירועי א"ק שמתרחשים כברת דרך בת אלפי ק"מ ו-רחוקה, הרחק – הרחק ממנו. אולם מבלי להיות בסביבה, מבלי יכולת לשאוב עוד מידע במוקד האירועים וההתרחשויות, מבלי יכולת לראיין ולשוחח עם גיבורי וגיבורות העלילה ועם מאמניהם, מבלי יכולת להיפגש ולשוחח שיחות מקצועיות פוריות בלתי אמצעיות ולהחליף דעות עם קולגות טלוויזיוניות ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) וב- MPC (ראשי תיבות של Main Press Center). אנשי מקצוע שיש להן מה לספר למולי אפשטיין + מירי נבו + אלי אילדיס שמסתגרים בדלת אמותיהם באולפן ה- Off tube בהרצליה (!). בלשון המעטה : לא בסדר (!).

אינני יודע דבר מפרטי השיחה שהתנהלה בין מולי אפשטיין לבין הנהלתו משזאת הודיעה לו כי החליטה סופית וגזרה עליו את הדין כי ישמש פרשן Off tube באולפן בהרצליה של תחרויות אליפות העולם ה- 17 ב-א"ק של דוחה 2019. האמת, זה גם לא חשוב. התוצאה הסופית היא שקובעת ומכריעה את הכף לרעתו של מולי אפשטיין. מולי אפשטיין פרשן ה-א"ק המוביל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים לא היה בדוֹחָה 2019. הוא נשאר בארץ. זה מה שהנהלתו ציותה עליו לעשות. והוא עשה כמְצֻוֶוה עליו. עם דמעות ו/או בלי, אין זה כבר משנה ואין לכך גם שום חשיבות.

פוסט מס' 1102 א' (834). אשנה ואומר שוב: מולי אפשטיין הוא פרשן א"ק מעולה, ידען משוכלל ורב ידע של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, שהפך ברבות הימים והשנים ל-אופטיובניק דַל מהאולפן בהרצליה ברמה של עסקן. מולי אפשטיין לא היה נוכח בדוחה 2019. הוא לא היה שָם. הוא לא ראה את אלפי האתלטים והאתלטיות המתמודדים, מקרוב. הוא לא שוחח עם איש ואישה מהם, גם לא עם מאמניהם, וגם לא עם אנשי הוועדה המארגנת של ה-IAAF ובראשם נשיאם הבריטי האָצָן הדגול לשעבר סבסטיאן קו (Sebastian Coe). הוא לא חש את האווירה באצטדיון בדוחה (ומחוצה לו), לא ראיין ולא שאל את סבסטיאן קו את שאלת השאלות, "…מה פתאום אתה מקיים אליפות עולם בא"ק ב-קאטאר במדינה מדברית חמה ו- לַחָה במפרץ הפרסי…? ולא במעצמות רוויות מסורת שהיו והן גם עכשיו ערש ה- א"ק…?". מולי אפשטיין לא היה שם בקאטאר. ההנהלה שלו הותירה אותו בארץ וכפתה עליו את מלאכת שידורי ה-Off tube הישירים מהאולפן שלה בהרצליה. מולי אפשטיין נשא את הסבריו וניתוחיו עבור צופיו בארץ מהמוניטור המוצב באולפן של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים בהרצליה. הוא כמותכם כמו הצופים שלו לא היה שָם בזירות האירועים וההתרחשויות של דוחה 2019. הוא צפה כמותכם בנעשה שָם באמצעות המוניטור המוצב באולפן בהרצליה וממנו העתיק את האינפורמציה עבורכם. אתם צפיתם בתחרויות וליקטתם את אינפורמציית ה-Video וה-Audio בדיוק מאותו המוניטור של מולי אפשטיין ההרצלייני, אולם זה שמוצב בסלון הבית שלכם. אין שום פער. אתם והוא נהניתם מאותו הסיגנל הטלוויזיוני הבינלאומי. ההבדל היחיד ביניכם לבינו שהוא החזיק במיקרופון. מדובר בעיתונאות טלוויזיונית מחורבנת, בסוּפֶּר עליבות. ברשלנות. ב-ביזיון. בעסק טלוויזיוני רָדוּד. ב-Business תקשורתי ירוד ו-מחורבן. בלהג כלפי הצופים ובלעג על הצופים. לכן מולי אפשטיין בעל המוניטין הוא המַפְסִידָן הגדול של שידורי אליפות העולם ה-17 ב-א"ק שהסתיימה השבוע בדוֹחָה בירת קאטאר. הוא כאילו נשא בעוֹל הפרשנות של המפעל הנ"ל, אבל הוא לא. אי אפשר לדוּן ולשֵאת בעוֹל פרשנות מקצועית כל כך מורכבת ואינטנסיבית ב-Media הטלוויזיונית (זאת שעוסקת בצורה ובאופן כל כך מפורטים בעשרות מקצועות א"ק שמתרחשים בו זמנית על המסלול ובשדה ובפעילותם במקביל של כל כך הרבה אתלטים ואתלטיות) מבלי להיות נוכח פיזית במוקד האירועים וההתרחשויות. כלומר מבלי לאייש עמדת שידור באצטדיון בדוחה 2019 ומבלי לחוש אותם ולמשש אותם בחושיך הרגילים והעיתונאיים. מבלי להיפגש באופן בלתי אמצעי עם גיבורי וגיבורות העלילה ומאמניהם ומבלי להתערות בחברת הטלוויזיה הבינלאומית ולהחליף דעות עם הקולגות שהגיעו לדוחה 2019. אין דבר כזה. הפקתי, ניווטתי, ניהלתי, ערכתי, ושידרתי 8 (שמונה) אליפויות עולם רצופות ב-א"ק, שבע מהן מהשטח. הייתי נוכח יחד עם אנשי ציוותי השידור שלי תמיד במוקד האירועים וההתרחשויות (חוץ מאליפות העולם ה-3 שנערכה בטוקיו באוגוסט 1991 בעידן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הכושל יוסף בר-אל), באלה של: הלסינקי 1983 + רומא 1987 + טוקיו 1991 (Off tube מירושלים) + שטוטגארט 1993 + גטבורג 1995 + אתונה 1997 + סביליה 1999 + אדמונטון 2001. עשיתי זאת בשליחות מפקדיי ב-עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 ולמען צופי הטלוויזיה במדינת ישראל. אנוכי יודע היטב על מה אני מדבר. הטריומוויראט מולי אפשטיין, מירי נבו, ואלי אילדיס אפילו לא רִאיינו ולא שוחחו אז עם רצה המרתון שלנו לונה צ'אמתאי-סלפטר בדוחה 2019 מי שהתמוטטה במהלך תחרות המרתון לנשים (ריצה למרחק של 42 ק"מ ו-195 מ') בגלל תשישות ועייפות גופנית קיצונית שלה שנבעו מתנאי עומס החוֹם הכבד ששרר בדוֹחָה (% 86 לחוּת), ונאלצה להפסיק את הריצה ב-ק"מ ה-32. מולי אפשטיין והשדרנים המובילים שלו דאז מירי נבו ואלי אילדיס לא היו שָם. הם לא היו בדוֹחָה 2019. הנהלת ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים השאירה את שלושתם בארץ, וכפתה וציוותה עליהם לשדר ולפַרְשֵן Off tube מהאולפן בהרצליה את כל תחרויות אליפות העולם ה-17 ב-א"ק שנערכו בדוחה בירת קאטאר במשך עשרה ימים בין 27 בספטמבר 2019 ל-6 באוקטובר 2019. ככה זה גם נראה. בשתי מילים: בושה וחרפה. של ההנהלה ושל הטריומוויראט שנכנע לה במקום להניף מולה זרוע ובראשה אצבע משולשת. פוסט מס' 1102 א' (834). הועלה לאוויר ביום שלישי-19 ביולי 2022.

הערה 1 : הפוסטים מתעדכנים שוב גם לאחר צֵאתָם לאוֹר.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ. חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 4 : מיומנות ומהימנות מחקר וכתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי שלי וקריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג הרחב על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (כולם בתחום קורות והתפתחות שידורי הטלוויזיה – בארץ ובעולם) אך תחת Title משותף, ואשר קרויה: "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי באוקטובר 1998 לאחר סיום פגישת ה- WBM ה-1 בסידני אוסטרליה בראשות קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית המוכשרת והמצוינת SOBO, פגישה שעסקה בתכנון והפקת שידורי הטלוויזיה את המשחקים האולימפיים של סידני 2000. העמקתי את המחקר והכתיבה ב- 3 באוקטובר 2000 בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר שהסתיימה ההפקה הנפלאה של קבוצת SOBO האוסטרלית בראשות מנואל "מנולו" רומרו. המחקר והכתיבה של הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" טרם הסתיימו מפני שמשטרת מינכן ב-באוואריה לא פתחה עד היום הזה בפניי ו/או בפני כל חוקר ישראלי אחר את הארכיוניים הסודיים שלה, שם שמורים החומרים, העדויות המשטרתיות, והתצלומים שטרם נחשפו כולם, ואשר עוסקים ברצח 11 הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972. אנוכי מדבר בשם עצמי : אינני יודע עד היום הזה מה מסתירה משטרת מינכן בארכיונים שלה. היא סירבה בפניי לפתוח את שערי הארכיון שלה. ובכן, לא שיערתי בשנת 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על מחשב) תתפרש על פני יותר מ- 21 שנים ותכלול בתוכה כ- 130000 (מאה אלף) עמודים.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 1102 א' (834). הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2022.

——————————————————————————————————– 

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות רצופות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך מיסודו משהעניקה במארס 2002 ליוסף בר-אל מינוי זמני לתפקיד מנכ"ל רשות השידור (במקום רן גלינקא המנכ"ל הזמני של רשות השידור שהודח לפני כן ע"י ראש הממשלה אריאל שרון), ובחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 הפקידה אותו על המשימה הרָמָה של מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים, עד 2 ביוני 2007. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור וחנפן פוליטי יָרוּד ועָלוּב לא צלח את הדרך ולא העפיל לתאריך היעד הסופי המחומש ההוא. ב- 2 במאי 2005 (כשנתיים בטרם סיום כהונתו) החליטה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון להדיח ולסלק אותו לאלתר מכהונתו הרָמָה בבושת פנים, בגין שחיתות והענקת שוחד מסך. (המסמך ההיסטורי החשוב הזה, דו"ח ההדחה הזה שנכתב ויצא לאור לפני יותר מ-14 שנים, מונח על מדפי ארכיון הממשלה). יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור הושלך בצדק ובנסיבות מחמירות לשוליים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא. עסק מחורבן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020.

פוסט מס' 1102 א' (834). ניסוחים מדויקים  של אנשים חכמים שאנוכי לוקח אותם בחשבון : "שום אָדָם איננו דָגוּל דָיוֹ וְ/אוֹ חָכָם דָיוֹ כדי שמִישֶהוּ מאיתנו ימסור את גוֹרָלוֹ ביָדיו"(הנרי מילר). "אנשי מְזִימוֹת בּוֹגְדָנִיים והִיפּוֹקְרִיטִיים אמיתיים הם אלה שחדלוּ להכיר ברְמִיָיתַם ומשקרים בכֵנוּת"(אנדרה ז'יד). "הַנִיצָחוֹן שֶל הדֶמָגוֹגִיוּת הוא קְצָר יָמִים אבל הַהֶרֶס נִצְחִי"(שארל פגאי). "מהפכות מעוֹלָם לא הקלוּ את עוֹל העָרִיצוּת-הֵם רַק העבירו אוֹתוֹ לכַתֵּף אחרת" (ג'ורג' ברנארד שאו). "אָדָם שסעד ארוחת עֶרֶב לעוֹלָם איננו מהפכן, כֹּל הַפּוֹלִיטִיקָה שלו אֵינָה אֶלָא דיבורים" (ג'ורג' ברנרד שאו). "מוּטָב לַמוּת על רָגְלֶיךָ מאֲשֶר לחְיוֹת על בִּרְכֶּיךָ" (דולורס לברון). פוסט מס' 1102 (83). הועלה לאוויר בשבת – 12 באוקטובר 2019.​​

שאלה חוזרת למולי אפשטיין שנשאלה לראשונה אז, עם סיומו של יום הכיפורים של שנת תש"פ ובעיצומו של חג סוכות תש"פ, ונשאלת שוב בעיצומה של אליפות העולם ב-א"ק הנערכת בימים אלה באורגון/ארה"ב:

מר מולי אפשטיין, ענה לי כיצד ואיך אפשר לשדר ולפַרְשֵן ישיר מבצע ענק ממדים של אירוע ספורט ממושך בן 10 ימים (כולל בתוכו כ- 100 שעות שידורים ישירים) וכל כך כך מורכב וסבוך, רווי אלפי משתתפים ומשתתפות ועמם אלפי תוצאות כמו אליפות העולם ה- 17 ב- א"ק שנערכה לפני כמה ימים בדוֹחָה בירת קאטאר מהאולפן בהרצליה ? מבלי שאתה כפרשן מוביל נוכח בשטח במוקד האירועים ובסביבת ההתרחשויות בדוחה ? מבלי שאתה כפרשן מוביל מנסה לבצע את משימתך העיתונאית החשובה מהאולפן בהרצליה, הרחק ממקום התחרויות, ואינך מאייש עמדת שידור מאובזרת באצטדיון בדוחה ? מבלי שאתה כפרשן מוביל אינך מתייצב ביודעין ומרצון במוקד האירועים וההתרחשויות בדוֹחָה ונותר בארץ ? כיצד, למה, ומדוע אתה ניאות ביודעין ומרצון לאבד את אמינותך ומהימנותך האותנטיים כפרשן מוביל ולהפוך לאופטיובניק, שרת, משת"פ, ועסקן ועושה דברים של הבוסים שלך בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ? מולי אפשטיין, אתה ואלי אילדיס ומירי נבו ביצעתם באופן עלוב וירוד ביותר את מלאכתם העיתונאית מהאולפן בהרצליה. לא הייתם שָם. לא טסתם ל-דוֹחָה 2019. נותרתם פה. נשארתם כאן בארץ. מולי אפשטיין האם לא תמוה, מוזר, ומביך עד למאוד ובלתי מתקבל על הדעת ששלושתכם הפכתם לקבוצת אופטיובניקים באולפן בהרצליה שמעתיקה את המידע מהסיגנל הלווייני הבינלאומי (מבלי להיות נוכחים במוקד האירוע וההתרחשות וללא יכולת להיפגש, לשוחח, ולראיין את גיבורי וגיבורות העלילה ומאמניהם ולאסוף עוד מידע יחדיו עם הקולגות טלוויזיוניות האחרות שלכם), בעוד כל רשתות הטלוויזיה הרציניות בעולם הטיסו את משלחות השידור שלהן לדוֹחָה – 2019, לעבר עמדות שידור מאובזרות באצטדיון ה- א"ק של בירת קאטאר וכדי להיות נוכחים בשטח בעת ההתרחשויות במוקד האירועים והתחרויות. רק אתם אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים נותרתם מאחור בארץ והצטוויתם ע"י הנהלתכם להעתיק עשות את מלאכתכם Off tube מהאולפן בהרצליה. מולי אפשטיין : במילה אחת, ביזיון. בשתי מילים, ביזיון בריבוע. בשלוש מילים, שיממון וקשקוש מקושקש. בארבע מילים : שיממון בריבוע ועיתונאות – אוננות. בחמש מילים : מולי אפשטיין הפכת לאופטיובניק ו-פוליטיקאי קטן. ביותר מ-שֵש מילים : מה הניע אותך להפוך מפרשן א"ק בעל מוניטין מוביל בארץ למשת"פ ושרת באולפן בהרצליה כשאתה ושתי הקולגות בטריומוויראט מאבדים את האוריינטציה שלכם ומפיקים באולפן בהרצליה עיתונאות Off tube מחורבנת, עלובה וירודה, רווייה אין סוף שגיאות, טעויות, ודיסאינפורמציה ? מולי אפשטיין כיצד לא תבוש להפוך לאופטיובניק מחורבן ? הרי אצלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הכל היה שונה בימים ההם. הטסתי אותך לחו"ל, שיכנתי אותך במלון נוח, שילמתי לך דמי הוצאות ודמי כלכלה, שילמתי לך שכר, ואתה שימשת פרשן מוביל בשטח במשך 12 ימים לצדי ולצדו של מאיר איינשטיין במוקד האירועים וההתרחשויות באותה אליפות העולם ה- 7 ההיא ב- א"ק שנערכה בסביליה ספרד ואח"כ שהית עמי בסידני במשך כשלושה שבועות כפרשן שלי בתקופת המשחקים האולימפיים ההם של סידני 2000 (!).

פוסט מס' 1102 א' (834) הוא מִסְמַךְ מַר שֶמוּבָנוֹ רוֹש ולַעֲנָה. זה קרה לפני כשלוש נים ו-היה נורא. עומס הַחוֹם הַכָּבֵד ששרר ב-דוֹחָה בירת קאטאר בלֵיל שישי-27 בספטמבר 2019 עשה שַמוֹת ברצות המרתון באליפות העולם ה-17 בא"ק, ושידור ה-Off tube הישיר באולפן בהרצליה עשה מנֶגֶד שַמוֹת במירי נבו ומולי אפשטיין. רק 40 רָצוֹת מתוך סך של 70 חצו את קו המטרה וסיימו את ריצת המרתון באליפות העולם ה-17 בדוחה 2019. 28 רצות אחרות התמוטטו במהלך הריצה ופרשו (% 41.17) ביניהן לונה צ'אמטאי-סלפטר שלנו. 2 רצות טיש ג'ונס (Tish Jones) מאנגליה והקרואטית ניקולינה סוסטיץ' (Nikolina Sustich) בחרו שלא לזנק כלל מחמת עומס החום. מִסְמַך מס' 834 עוסק בפרשן הא"ק מולי אפשטיין ודן בעיתונאות-אוננות בפרהסיה שהפיקו הוא והשדרנית המובילה שלו מירי נבו בעֵת השידור הישיר של ריצת המרתון לנשים בהשתתפות הרצה הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר ב-DOHA (דוֹחָה) 2019, תחת אחריותו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. אוננות היא אולי צורך נעים לעיתים אבל היא לעולם לא הדבר האמיתי. כנ"ל עיתונאות אוננות שאולי לא צריך להתאמץ להפיק אותה אבל היא מעשה בְּלוֹף. העיתונאות ושידור ה-Off tube החדשותי הישיר מהאולפן בהרצליה שעסקו בתיאור ריצת המרתון לנשים שנערכה באליפות העולם ה-17 בא"ק בדוחה בירת קאטאר ב-27 בספטמבר 2019 (כאמור בהשתתפות האתלטית רצה המרתון הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר) ע"י שני האופטיובניקים אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מירי נבו ומולי אפשטיין נקלעו למשבר אָמִינוּת, גבלו במעשה דֶמֶה, והיו הרבה יותר חמורים ושליליים מאוננות בפרהסיה. שניהם לא היו שם כלל. שניהם לא דיווחו מהשטח. שניהם נותרו באולפן בהרצליה. היה מדובר בהשתנה מהמַקְפֵּצָה של שניהם לעֵין כּל, וצִפְצוּף ארוך על ערך עיתונאות מדויקת, כנה, אותנטית, ועדכנית וגם על ציבור צופי הטלוויזיה בארץ שאליו הם פונים ומשדרים. הם לא הוענשו ולא הודחו מהמיקרופון. מדובר ב-בושה וחרפה טלוויזיונית-עיתונאית משולשת: א. הטלת אחריות Off tube בלתי הוֹגֶנֶת ולא קְבִילָה מטעם ההנהלה על כתפיהם של מירי נבו + אלי אילדיס + מולי אפשטיין. ב. הסכמת הטרימוויראט לשֵאת באחריות העיתונאית הבזויה הזאת ולהעמיס אותה על שכמם במקום לדחותה לאלתר. ג. הסכמת הציבור התמים לחזות בעיתונאות Off tube טלוויזיונית מחורבנת ירודה, ועלובה מהסוג השלילי ביותר. עיתונאות אנטי עיתונאית, לא אָמִינָה, בלתי מהימנה, ובחזקת דיסאינפורמציה שהפיקו וייצרו מירי נבו ומולי אפשטיין באולפן בהרצליה אודות אירוע שהתרחש אלפי קילומטרים מהם בדוֹחָה 2019 בירת קאטאר (QATAR).שניהם לא היו שָם. מי שמנהל אותם אפילו לא חשב להטיס אותם ל-קאטאר ולהציב אותם במוקד האירועים וההתרחשויות ב-דוֹחָה 2019. הם נותרו באולפן בהרצליה בכל עשרת ימי האליפות ו-שידרו מכאן כאילו היו שָם. מדובר בכישלון עיתונאי טלוויזיוני מאסיבי של שניהם ידוע מראש. ושניהם, שני האופטיובניקים אכן נכשלו כישלון קולוסאלי מכל היבט. מדובר בשירות טלוויזיה לא כֵּן שמוגש לציבור ו-רחוק מלהיות תקין כרחוק מזרח ממערב. מדהים אותי כל פעם מחדש מדוע עיתונאי ושדרני ה-Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אינם מפגינים סולידריות איש כלפי רעהו, לא מצטרפים למקהלה משותפת, ואינם משיבים להנהלתם מלחמה שערה בקול אחד: "נמאסתם. עד כאן. לא עוד". ממלכת ה-Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שוב הגיעה למבוי סתום. כסף יש שָם אבל לא עיתונאות. ההעתקה מהמסך מבלי להיות נוכחים בשטח במוקד האירועים וההתרחשויות עושה בהם שַמוֹת. סקנדל. פוסט מס' 1102 א' (834). הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. 

המשך הדיון העוסק בשידור הישיר והעיתונאות המשובשת של מולי אפשטיין ומירי נבו שתיארו מהאולפן בהרצליה ביום שישי-27 בספטמבר 2019 את ריצת המרתון הַלֵילִית לנשים באליפות העולם ה-17 ב-א"ק שנערכה בדוֹחָה החמה והלָחָה בירת קאטאר בהשתתפות הרצה הישראלית שהתמוטטה ופרשה, לונה צ'אמטאי-סלפטר. 

שני השדרנים האלה הכושלים האלה נטלו ביום שישי-27 בספטמבר 2019 את המיקרופון השייך למלכת הספורט (הלא היא ה-א"ק), והגשימו במשהו את אמירתו של המשורר יונתן גפן בשירו "יהיה טוב" (לחן: דיוויד ברוזה), "הַלֵיצָן נהייה למֶלֶךְ, הַנָבִיא נהייה לֵיצָן". 

כל השידורים הישירים ההם של אליפות העולם ה-17 ב-א"ק של דוחה בשנת 2019 בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, נפתחו תמיד בלעדי אולפן מוביל מקדים ו-ללא מנחים ומגישים. וגם תמיד ללא חשיפה וויזואלית של הטרימוויראט המשדר ההוא את השידורים הישירים מירי נבו + אלי אילדיס + מולי אפשטיין. דמותם של השלושה הנ"ל לעולם איננה נחשפת ולא נראית במהלך השידורים הישירים המדוברים של אליפות העולם ה-17 ב-א"ק. מישהו מלמעלה הנחית הוראה להעלים אותם. רק קולם נשמע. מַרְאָם וה-וויזואליה שלהם הוסתרו ונעלמו מעיני הציבור. אותו כנ"ל לגבי השידורים הישירים של אליפות העולם ב-א"ק של אורגון/ארה"ב 2022. אינך רואה לעולם על המסך את השדר המוביל רן מלובני ואת הפרשן שלו מולי אפשטיין. למה…?  

תזכורת : ליל שישי – 27 בספטמבר 2019. מתחיל השידור הישיר Off tube מהאולפן בהרצליה של ריצת המרתון לנשים באליפות העולם ה- 17 בא"ק בדוחה בירת קאטאר, ועמה מדיניות ההסתרה של המנחה והפרשן שלה. מדובר כאמור בשידור ישיר Off tube מהאולפן בהרצליה אותו מובילים ומנחים מירי נבו ומולי אפשטיין, אך מבלי להראות אותם. רק שומעים את קולם. כאילו מהַאוֹב. מישהו בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מחליט להחביא ולהסתיר במשך 10 ימים את דמותם של אנשי צוות השידור שלו (מירי נבו + מולי אפשטיין + אלי אילדיס) שמשדר ישיר את כל אירועי אליפות העולם ה- 17 ב- א"ק מדוחה 2019 בין 27 בספטמבר 2019 לבין 6 באוקטובר 2019. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים איננו מסביר לציבור מדוע הוא נוקט את מדיניות ההסתרה הוויזואלית של טריומוויראט ה-א"ק, ומחביא אותם מעין המצלמות. מעניין, בטרם שידורי מכבי ת"א בכדורסל ב- Euroleague מישהו בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים דואג להראות לנו On camera את השדרנים והפרשנים שמספרים לציבור את הסיפור כמו ניב רסקין, גור שלף, שי האוזמן, מאיה רונן, טליה סלנט ואחרים. ככה נהוג בכל העולם. אולם כשהיה מדובר ב- Issue ההוא של דוחה 2019 חשיפתם של מספרי הסיפור מירי נבו + מולי אפשטייו + אלי אילדיס הפכה לפתע לסוד כמוס. אני שולף מהזיכרון חלקים מהדו – שיח שניהלו ביניהם באולפן בהרצליה השדרנית המובילה מירי נבו הפרשן שלה מולי אפשטיין בעת מהלך שידור ה- Off tube הישיר הלילי של ריצת המרתון לנשים בהשתתפות האתלטית הישראלית לונה צ'אמטאי – סלפטר שקרסה והתמוטטה ב- ק"מ ה- 32. היא פרשה והפסיקה את ריצתה ונזקקה לטיפול ואישוש רפואי. צריך להזכיר לקוראי הבלוג כי היה מדובר בריצת מרתון (42 ק"מ ו- 195 מטר) לֵילִית בתנאי מזג אוויר מאוד לא נוחים ולא פשוטים, 32 מעלות צלזיוס ומשהו סביב % 85 לָחוּת. 28 ֵרצות מתוך 69 הרצות שזינקו לריצת המרתון בדוחה 2019 הפסיקו את ריצתן ופרשו (כ- % 40), כולל לונה צ'אמטאי – סלפטר שלנו.

להלן חלקים משיחת השידור והפרשנות Off tube שהתנהלה בין השדרנית המובילה אולם כושלת מירי נבו והפרשן מולי אפשטיין בעת מהלך השידור הישיר הארוך ההוא מהאולפן ההוא בהרצליה של ריצת המרתון לנשים שהתקיימה ב-דוֹחָה 2019 ביום שישי-27 בספטמבר 2019 (בהשתתפות האתלטית רצה המרתון הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר). 

מירי נבו בתחילת השידור הישיר באולפן בהרצליה : "מולי, אתה רוצה להכניס אותנו קצת לעניין של מזג האוויר…ואתה מקבל גם אינפורמציה לגבי הלחות…נכון ?"

מולי אפשטיין בתחילת השידור הישיר באולפן בהרצליה : "כן, לא ראינו שם על גבי המסך את העניין של הלחות (האם ה- Host broadcaster מסתיר את נתוני אינפורמציית האקלים על פי צו מלמעלה של ה- IAAF…?), אבל ממדידה שנעשתה בשטח ע"י הצוות של המאמן דן דן סלפטר מאמנה של לונה (הוא גם בעלה), אז הלחות עלתה…היה בתחילה 32 מעלות (צלזיוס) עם % 76 לחות, ועכשיו המדידה מראה לנו שהלחות טיפסה לכיוון של % 89 לחות…".

מירי נבו בתחילת השידור הישיר באולפן בהרצליה : "% 86 לחות…? אני שמעתי בעצם לפחות את סבסטיאן קו שאומר שהחום הוא לא הבעיה המרכזית, אלא הלחות היא הבעיה המרכזית…".

מולי אפשטיין בתחילת השידור הישיר באולפן בהרצליה מתלבט : "…אאאאאההההה (ארוך)…את יודעת…בסופו של דבר מה שקובע זה עומס החום…עומס החום זה פקטור שמורכב מהלחות היחסית וגם מהטמפרטורה…וגם מהנושא של מהירות הרוח ותנועת האוויר…אנחנו נדבר במהלך ריצת המרתון הרבה מאוד על נושא הפיזיולוגיה וחוֹם מה קורה פה…סבסטיאן קו לקח פה הימור גדול…הריצה הזאת לא נעשתה מעולם בכאלה תנאים…וודאי לא באליפות עולם או במשחקים האולימפיים. היו כבר אליפויות חמות , היה בבייג'ינג, היה באתונה, בלוס אנג'לס אנחנו זוכרים את המרתון הראשון של הנשים, אבל בכאלה תנאים זה לא קרה מעולם. השילוב הזה של עומס חום יחד עם ריצת מרתון, שאנחנו יודעים שהעומס המטבולי כלומר החום שנוצר בגוף…" (כאן מירי נבו קוטעת אותו ומתייחסת לתמונת ה- Video שמראה קמצוץ קהל קאטארי שבא לצפות בזינוק לריצת המרתון לנשים באותו יום שישי ההוא של 27 בספטמבר 2019.).

מולי אפשטיין בתחילת השידור הישיר ממשיך : "…בואו נקווה שלא נקבל כאן תמונות קשות בסוף…אני באמת מקווה לעניין הזה כי בריצת מרתון בתנאים האלה זה משהו קיצוני…מאוד (!)".

כאן הפסיק מולי אפשטיין את פרשנותו ולא הסביר לצופיו מייד בתחילת השידור הישיר מדוע שילוב של טמפרטורה ברמה בינונית של 33 מעלות צלזיוס עם לחות גבוהה מאוד של % 86 בעת מאמץ גופני גדול וממושך (כמו ריצת מרתון למשל) פוגעת ומנטרלת את מנגנון הקירור של גוף האדם, מסכנת אותו מאוד, ואף עלולה לגרום להתייבשות הגוף ובסופו מוות (זאת הייתה שגיאת הפרשנות הראשונה שלו הנוגעת לתזמון אמירת הטקסט הנ"ל העוסק בנושא עומס החום והשפעתו על גוף האדם בשעת מאמץ ממושך כמו ריצת מרתון). קצת מאוחר יותר הוא שב והסביר היטב את הסכנה הטמונה בתופעת עומס החום המטורף והשפעתו המסוכנת והשלילית על רצות המרתון בדוחה 2019.

מנגנון הקירור של גוף האדם מופעל ע"י בלוטות הַזֵיעָה שגורמות להזעה בעת ביצוע פעולות שונות במאמץ, בעיקר בסביבה שרמת הטמפרטורה והלָחוּת בה גבוהות. גם שֵינָה בקיץ תחת שמיכת פוך תגרום להזעת יתר. הזֵיעָה כמו כל נוזל שואפת להתאדות. כדי להתאדות היא נוטלת ומשתמשת בחום הגוף וע"י כך הגוף מתקרר. התאדות יעילה ומהירה של זיעת גוף האדם וע"י כך קירור הגוף בדרך כלל בעת ביצוע מאמצים גופניים מירביים וממושכים מתאפשרת רק בתנאים של לחות לא גבוהה פלוס טמפרטורה סבירה. לחות סביבתית גבוהה ברמות של מעל % 50 גם בטמפרטורה כאילו נוחה של 30 מעלות צלזיוס, איננה מאפשרת לזיעת גוף האדם להתאדות. גוף האדם מתחמם בהדרגה לאורך זמן מבלי להתקרר. בכך מְסַכֵּן האתלט את בריאותו עד כדי סכנת חיים של ממש (!). של מי יותר ושל מי פחות. גובה הַלָחוּת היא פקטור מסוכן שמרכיב את המונח ו/או את ההגדרה האקלימית, "עומס החום".

בינתיים החלה ריצת המרתון הלילית לנשים בדוחה 2019 ביום שישי – 27 בספטמבר 2019 בתנאי מזג אוויר מאוד לא נוחים (עומס חום כבד ו-מטורף שמורכב מ- 32 מעלות צלזיום ו- % 86 לחות. מולי אפשטיין מספר באולפן בהרצליה לצופיו בארץ כי הוא ניזון מאינפורמציה שהוא מקבל מיגאל לב (המממן הפרסומי-מסחרי) של לונה צ'אמטאי – סלפטר ובעלה – מאמנה של רצת המרתון דן סלפטר הנמצאים לידה סמוך למסלול ריצת המרתון בדוחה. מולי אפשטיין מעניק באולפן הרצליה קרדיט ואשראי רבים ל- לונה צ'אמטאי – סלפטר. הוא מדען ו- פיזיולוג ברמה גבוהה וההסברים והניתוחים שלו הנוגעים למנגנון ההזעה והקירור של הגוף מעניינים ומושכים תשומת לב, אולם הוא לא שם. הוא מדווח לצופיו על המתרחש בדוחה מהאולפן בהרצליה. הוא איננו חש בעצמו את תנאי האקלים בדוחה ואיננו מספר לצופיו שהוא לא שוחח ולא דיבר עם לונה צ'אמטאי-סלפטר אודות מצבה הגופני, מצב רוחה, תחושותיה, ו-תקוותיה לאור תנאי האקלים הקשים השוררים בדוחה בטרם יריית הזינוק. מולי אפשטיין ומירי נבו אינם שם. הם לא בדוחה הם משדרים ישיר מהאולפן הממוזג בהרצליה. צריך להבין כי הנתון האקלימי "עומס חום" משפיע כל כל אחד ואחת באופן שונה. מולי אפשטיין מדבר על הנתון "עומס חום" באופן כללי. הוא איננו שואל את לונה צ'אמטאי-סלפטר איך היא מרגישה באופן ספציפי ברגע זה בטרם יריית הזינוק בדוחה 2019 כשה-מדחום מצביע על 32 מעלות צלזיוס ומד הלחות מורה על % 86. הוא לא שם. הוא כאן. הסבריו של צוות השידור המשותף מירי נבו את מולי אפשטיין, לאים. היום אנחנו יודעים כי % 40 מתוך 69 הרצות שזינקו אז לריצת המרתון בדוחה 2019 התמוטטו ו- פרשו (ביניהן גם לונה צ'אמטאי – סלפטר) אבל % 60 בכל זאת סיימו אותה למרות קשיי מזג האוויר.

מולי אפשטיין (32:00 דקות לערך לאחר תחילת ריצת המרתון) באולפן בהרצליה : "…ל-לונה צ'אמטאי סיכויים לזכות במדליה גם על פי ההימורים…). הוא איננו חוזה את התמוטטותה ונפילתה.

מולי אפשטיין (38:23 דקות לאחר תחילת הריצה) באולפן בהרצליה : "…מסביר את פעולת מנגנון הקירור ותחושת הקירור…". הערה שלי : הסבריו של מולי אפשטיין מדויקים ו-מרתקים אולם הוא יוצר בניתוחיו מעין אשליה ו-הסכמה כללית עם עיתונאות מסוכנת, שאם כך וזה המצב, הרי שאפשר יהיה תמיד גם בעתיד לשדר ריצות מרתון מהאולפן. במצוינות שלו ובפרשנות המיטבית שהוא מגלה ברגעים אלה באולפן בהרצליה טמונה סכנה, שמא הבוסים שלו עלולים לאמץ את ה- Off tube של מולי אפשטיין לא רק כאופציה אלא כדרך חיים. מירי נבו נגררת אחרי הפרשן שלה.

מירי נבו (40:23 בערך) באולפן בהרצליה : "…לא רואים את לונה צ'אמטאי-סלפטר ב-פריים…". היא לא יודעת מהחיים שלה. היא אופטיובניקית. היא לא שם. היא משדרת מהאולפן בהרצליה.

מולי אפשטיין באולפן בהרצליה : "…כן, היא נעלמה לנו…". הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא אופטיובניק. הוא לא שָם. הוא משדר מהאולפן בהרצליה. מולי אפשטיין נושא במשרה טלוויזיונית בכירה, הוא פרשן ה-א"ק המוביל של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אולם מקורות המידע שלו באולפן בהרצליה רופפים. מעניין אותי לדעת מה חושבים העורכים והמפיקים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שאחראים על רמת שידורי ה-Off tube של מולי אפשטיין.

מירי נבו באולפן בהרצליה : "…משהו קרה…?". היא לא יודעת מהחיים שלה. היא אופטיובניקית. היא לא שם. היא משדרת Off tube מהאולפן בהרצליה ונעדרת מקורות מידע.

מולי אפשטיין (בתזמון 42:08 בערך לאחר תחילת הריצה) באולפן בהרצליה : "…אני מניח שלונה צ'אמטאי – סלפטר ממשיכה בתוכנית הריצה שלה…אבל עכשיו היא רצה שם לבד…". הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא אופטיובניק. הוא לא שָם. הוא משדר מהאולפן בהרצליה ונעדר מקורות מידע.

מירי נבו באולפן בהרצליה : "…כן, היא רָצַה שם לבד…". היא לא יודעת מהחיים שלה ומחרה – מחזיקה בטקסט של מולי שפירא. היא אופטיובניקית. היא לא שָם. היא משדרת מהאולפן בהרצליה.

מולי אפשטיין (התזמון 47:09 בערך) באולפן בהרצליה : "…ל-לונה צ'אמטאי- סלפטר יש תוכנית ריצה…היא נצמדת לתוכנית הריצה שלה ולא מגיבה לאחרות…היא עושה את שלה, היא גּוֹמֵאת כל קילומטר בזמן של  3:40 דקות". הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא אופטיובניק. הוא לא שָם. הוא משדר מהאולפן בהרצליה. כמו שידור חוזר שדומה לדִקְלוּם.

מולי אפשטיין (בתזמון 53:02 בערך) באולפן בהרצליה : "…צריך לעבור תהליך אִיקְלוּם בענייני טמפרטורה. אי אפשר להתאמן בתנאי קור, ואח"כ לרוץ בחוֹם ולָחוּת מבלי להיחשף קודם לכן לתנאי חוֹם ולָחוּת…".  

מולי אפשטיין (בתזמון 56:25 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה סלפטר ממשיכה בתוכנית הריצה שלה…". הוא חוזר על עצמו ולא יודע מהחיים שלו. הוא אופטיובניק. הוא לא שָם. הוא מדקלם מהאולפן בהרצליה אינפורמציה שכלל לא בטוח שהיא נכונה.

מולי אפשטיין (בתזמון 1:00:12 בערך) באולפן בהרצליה : "…אי אִיקְלוּם ואי הסתגלות, ושינויים פיזיולוגיים בעקבותיהם, הם הסכנות הגדולות הטמונות במעברים בריצות מרתון מקור לחום…".

מירי נבו (בתזמון 1:05.00 בערך) באולפן בהרצליה : "…רשימת הפורשות הולכת וגדלה…". 

מולי אפשטיין (בתזמון 1:07:00 בערך) באולפן בהרצליה : "…אמרו שסבסטיאן קו בא ואמר והטיל כמובן את כל האחריות על הצוותים הרפואיים ואמרו שהכול בסדר…".

מולי אפשטיין (בתזמון 1:07:28 בערך) באולפן בהרצליה : "…ריצת המרתון היא 30 + 12…הרצות עברו רק 20 ק"מ בינתיים…".

מירי נבו + מולי אפשטיין (בתזמון 1:10:00 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי – סלפטר מתנהלת היום כעסק כלכלי – מקצועני לכל דבר…". הערה שלי : סכנת ה- Off tube שמציב הידען והמומחה מולי אפשטיין בתיאור ריצות מרתון מהאולפן בהרצליה הופכת למוחשית ועלולה לשמש תקדים עיתונאי שלילי שבו באמת אפשר לשבת באולפן בהרצליה ולספר ממנו מה מתרחש וקורה בעולם הגדול…

מולי אפשטיין (בתזמון 1:17:18 בערך) באולפן  בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי-סלפטר בקצב שלה…לונה רצה על פי תוכנית ריצה…היא לא מגיבה למה שקורה כאן בשטח…ל-לונה יש תוכנית ריצה מוסדרת, והיא לאט לאט מצמצמת את הפער מהחבורה המובילה…". הערה שלי : האופטיובניק מולי אפשטיין המשדר ישיר מהאולפן הממוזג בהרצליה פשוט לא יודע מהחיים שלו. הוא מדקלם ו-איננו משער כלל ולא מודע לעובדה ש-לונה צ'אמטאי-סלפטר בנקודת הזמן הזאת היא כבר מוּכֵּית חוֹם, סובלת מאוד, ועומדת בפני התמוטטות והפסקת הריצה. תמונת ה-Video הלוויינית מבלפת. היא כאילו נראית חסונה אולם כוחה הגופני אוזל המהירות. זה רק עניין של זמן עד שגם כוח הרצון האדיר שלה יפוג והיא תפסיק את ריצתה, ותפרוש. מולי אפשטיין איננו שם. הוא לא ב-דוֹחָה. הוא אופטיובניק הרצלייני שמסתיר מצופיו כבדרך אגב בשל ניסוחיו, כי בעצם אין לו שום מושג אודות מצבה הרפואי הרגיש והמסוכן שבו היא שרויה כעת במהלך הריצה, למרות המֵידָע המספר על צמצום פער הזמן בינה לבין החבורה המובילה. מגוחך ופתטי.

מולי אפשטיין (בתזמון 1:20:05 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי – סלפטר רצה את הריצה שלה על פי התכנון ממש כמו מחשב…". הוא מולי אפשטיין עדיין לא יודע מהחיים שלו, איננו צופה, לא יודע, ולא מבין באלו קשיים פיזיים עצומים בהם לונה צ'אמטאי-סלפטר נתונה, וממשיך לשדר ישיר כאוטומט, ומוסיף, "…לונה צ'אמטאי-סלפטר היא רצה מאוד מאומנת ומחושבת…היתרון הוא ש- לונה צ'אמטאי-סלפטר שולטת בריצה של עצמה…היא לא מתנהלת על פי האחרות…היא עשתה קפיצת מדרגה אדירה לרמות…באמת…ל- Top העולמי. דן סלפטר בעלה הוא מאמן קפדן מאוד…מאמן מאוד מדעי, ונעזר באנשי מקצוע ברמה היום יומית, והכול מתוכנן לפרטי פרטים, כל תוכנית הריצה הזאת…ברגע שלונה צ'אמטאי-סלפטר תתחיל להתקרב לחבורה מובילה…והן תרגשנה שהן הולכות ודועכות…המומנטום הסגירה (בולע את המילה) הזאת ש-רצה שמרגישה שהיא חזקה…" (בנקודה הזאת מירי נבו מתפרצת לדברי הפרשנות שלו ומדברת על אחת הרצות שפרשה). הוא מולי אפשטיין לא יודע מהחיים שלו. הוא אופטיובניק. הוא לא שָם. הוא משדר מהאולפן בהרצליה ואיננו יודע כי לונה צ'אמטאי-סלפטר שרויה במצב גופני גרוע בשל עומס החום הכבד בדוחה, וניצבת אוטוטו על סף התמוטטות ופרישה. היא שרויה תחת מכת חום, ונמצאת במצב גופני פגיע וגרוע. האופטיובניק ההרצלייני מולי אפשטיין לא יודע מהחיים שלו וממשיך לשדר ישיר לצופיו בארץ באותם הרגעים מידע מופרך וטקסט לא נכון אולם נושא תקוות אודות רצה המרתון הישראלית בדוחה 2019 לונה צ'אמטאי – סלפטר. מגוחך ופתטי. העיקר שהוא מדקלם באולפן בהרצליה טקסט של אוהד נלהב רק לא כֵּן ולא נָכוֹן, "…לונה צ'אמטאי – סלפטר רצה את הריצה שלה על פי התכנון ממש כמו מחשב. היא רצה מאוד מאומנת ומחושבת. היתרון הוא ש-לונה צ'אמטאי – סלפטר שולטת בריצה של עצמה. היא לא מתנהלת על פי האחרות. היא עשתה קפיצת מדרגה אדירה לרמות, באמת ל- Top העולמי…". באותם הרגעים האלה שהאופטיובניק מולי אפשטיין נוטש באולפן בהרצליה את מקצוע הפרשנות והעיתונאות והופך לפטריוט ו-חסיד של לונה צ'אמטאי – סלפטר, היא אומנם עדיין רצה אך כבר שרויה במצב גופני קשה בטרם תקרוס ותתמוטט ותפסיק את ריצתה ותפרוש. מולי אפשטיין לא היה בדוחה. הוא שידר את האינפורמציות שלו הנוגעות לאליפות העולם ה- 17 בא"ק של דוחה 2019 מהאולפן בהרצליה. 

מולי אפשטיין (בתזמון 1:23:27 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי-סלפטר נראית מצוין…שפת הגוף שלה מראה שהיא נינוחה…החזקת הגוף שלה…" (משבח שוב את תוכנית האימונים של בעלה דן סלפטר שהוא מעניק אישית לאשתו). הערה שלי : מולי אפשטיין שוב לא יודע מהחיים שלו. הוא אופטיובניק. הוא לא שָם. הוא משדר מהאולפן בהרצליה ואיננו יודע כי לונה צ'אמטאי-סלפטר שרויה במצב גופני גרוע ו- ניצבת על סף התמוטטות ופרישה. היא שרויה תחת מכת חום ונמצאת במצב גופני פגיע שלא יאפשר לה בשום אופן להמשיך במאמץ הריצה. גופה משדר לה אותות סכנה, אבל האופטיובניק ההרצלייני מולי אפשטיין שרחוק אלפי קילומטרים מדוחה 2019 לא יודע מהחיים שלו, והוא ממשיך לשדר ישיר לצופיו באותם הרגעים מידע מופרך ולא נכון נושא תקוות אודות רצה המרתון הישראלית בדוחה 2019, לונה צ'אמטאי – סלפטר. מגוחך ופתטי. מדובר באדם שקוראים לו מולי אפשטיין שסומך על המוניטין שלו, איננו מכיר במגבלות מידע ה-Off tube, וממשיך לספק לצופיו מהאולפן בהרצליה אינפורמציה לא נכונה (וגם תקוות) אודות הרצה שלנו לונה צ'אמטאי-סלפטר שהולכת וקורסת בשל מכת חוֹם מסוכנת ותנאי מזג אוויר קיצוניים לרעתה. בתוך זמן קצר היא תתמוטט ותפרוש ותובהל לטיפול רפואי. מולי אפשטיין מקשקש באולפן בהרצליה אינפורמציה מוטעית ולא נכונה בעליל והופך בהֶבֶל פיו לחנטריש.

מירי נבו (בתזמון 1:25:45 בערך) באולפן בהרצליה : "…23 שניות מפרידות עכשיו בין לונה צ'אמטאי-סלפטר לחבורה המובילה…זה מראה שהחבורה המובילה התעייפה…". חלומות באספמיה. מירי נבו משדרת לצופים שלה אינפורמציה לא אמינה ולא מהימנה. היא מחריפה את המצב ויוצרת בלבול. היא לא יודעת מהחיים שלה, מספקת מידע לגמרי לא נכון, ונוטעת תקוות שווא אצל צופיה כי לונה צ'אמטאי – סלפטר עושה כהלכה את עבודתה. מירי נבו היא אופטיובניקית. היא לא שָם. היא משדרת מהאולפן בהרצליה אינפורמציה לא בדוקה לציבור צופיה. אין לה מקורות מידע משלה. ברגעים האלה שמירי נבו משדרת ישיר לצופיה מהאולפן בהרצליה אינפורמציה פטריוטית משהו כמו "…החבורה המובילה התעייפה…" וכי עלינו להבין שלונה צ'אמטאי – סלפטר עדיין נמצאת בתמונת הסיכויים למדליה, היא לונה צ'אמטאי – סלפטר רצה המרתון שלנו ניצבת כבר על סף קריסה והתמוטטות בלתי נמנעת. 

מולי אפשטיין + מירי נבו (בתזמון 1:27:47 בערך) באולפן בהרצליה : "…אנחנו שוב מקבלים את לונה צ'אמטאי-סלפטר עם המגבת…תוכנית הריצה לנגב את עצמה, לשתות מים…הפעם זה קרה בצורה מסודרת…המגבת עטפה את הבקבוק…ושום דבר לא נפל לה מהיד…".

מולי אפשטיין + מירי נבו (בתזמון 1:30:14 בערך) באולפן בהרצליה : "…הנה לונה צ'אמטאי – סלפטר…עדיין בקצבים שלה…שעה וחצי כבר בתוך המרתון…אנחנו יכולים לראות את לונה צ'אמטאי-סלפטר מאחור…השישייה הראשונה עברה 25 ק"מ ב- 1:31:01 שעה, ולונה צ'אמטאי-סלפטר מפגרת ב- 16 שניות מאחורי החבורה המובילה…תזכרו שלא מזמן זה היה 50 וכמה…כבר יש הגברה של לונה צ'אמטאי-סלפטר…עוד מעט היא תתפוש את החבורה המובילה ואז הן תחטופנה שוק (!) כי היא באה מאחור…". מולי אפשטיין גם עכשיו לא יודע מהחיים שלו. הוא איננו יודע באולפן בהרצליה מה קורה באמת בדוחה, ו- לא יודע כי לונה צ'אמטאי – סלפטר כבר שרויה מזמן במשבר גופני קשה…היא מוּכֵּית חוֹם. בעיניו של מולי אפשטיין אין אפשרות כזאת שנתוני החום והלחות המשמשים יחדיו מידה מצטברת כבדה של "עומס חום" מקשים מאוד על חייה של רצה המרתון שלנו ומְסַכֵּן את בריאותה, וכי היא אוטוטו ניצבת בפני קריסה והתמוטטות, וכי בתוך זמן קצר תחדל לרוץ. מולי אפשטיין כמו לונה צ'אמטאי – סלפטר גם הוא לבד במערכה משלו. לצִדוֹ יושבת מישהי שמתחזה לשדרנית ועיתונאית, ומאחוריו מערכת הפקה ועורכים שאינם מתערבים ולא דורשים ממנו לסייג את עצמו ואת הפרשנות שלו…הרי הוא מולי אפשטיין איננו נמצא בדוחה 2019…הוא מאייש מושב באולפן הממוזג בהרצליה. הוא מפגין עיתונאות Off tube בעייתית מפני שהוא איננו נמצא במוקד האירועים וההתרחשויות, אולם הוא מדווח לצופיו וגם לי כאילו הוא שם. 

מולי אפשטיין (בתזמון 1:32:49 בערך) באולפן בהרצליה : "…יש פה כבר התחלה של הגברת הקצב של הריצה, ותראי פה את המרווחים…במקום 1:30:40 שעה אחת יש כאן 1:30.17 שעה אחת…".

מירי נבו (בתזמון 1:33:32 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי – סלפטר במקום ה-6…".

מולי אפשטיין (בתזמון  1:35:00 בערך באולפן בהרצליה : "…אנחנו מתקרבים לאזורים המאוד קריטיים של המירוץ…ריצת המרתון האמיתית מתחילה אחרי 30 ק"מ…".

מולי אפשטיין (בתזמון 1:39:10 בערך) באולפן בהרצליה : "…הפער בינה לבין המובילות גדל מ- 23 ל- 26 שניות…".

מולי אפשטיין (בתזמון 1:42:10 בערך) באולפן בהרצליה : "…הפער בינה לבין החבורה המובילה הוא 38 שניות, וקצת גדל…". מידע שמעביר דן סלפטר מדוֹחָה למולי אפשטיין באולפן בהרצליה.

מולי אפשטיין (בתזמון 1:50:32 בערך) באולפן בהרצליה : "…הפער גדל ל- 49 שניות בין לונה צ'אמטאי-סלפטר לבין החבורה המובילה…אנחנו מזהים נסיגה של לונה צ'אמטאי – סלפטר…פער של 49 שניות מתחיל להיות משמעותי…".

מירי נבו (בתזמון 1:53:24 בערך) באולפן בהרצליה מחרה – מחזיקה באותו מידע שמולי אפשטיין העביר לצופיו כבר לפני שלוש דקות : "…לונה צ'אמטאי – סלפטר נמצאת 49 שניות מאחורי החבורה המובילה…". היא נגררת אחרי הפרשן שלה שהקדים אותה. פטפטנית שמעמיסה על קו שידור ה- Off tube שהוא ממילא עמוּס.

מולי אפשטיין (בתזמון 1:54:49 בערך) באולפן בהרצליה : "…נראה אם לונה צ'אמטאי-סלפטר יכולה לחזור לריצה הזאת…כמה ש-שותים מים במהלך הריצה אי אפשר לכסות על אובדן הנוזלים…האתלטיות יכולות לאבד כ- % 5 / % 4 ממשקל גופן…".

מירי נבו (בתזמון 1:56:10 בערך) באולפן בהרצליה מחרה-מחזיקה אחרי מולי אפשטיין אולם איננה מחדשת דבר : "…58 שניות זהו הפער בין לונה צ'אמטאי – סלפטר לבין החבורה המובילה לאחר 31 ק"מ…כלומר הפער גדל, היה 49, עכשיו 58…".

טלוויזיית ה- IAAF המכסה את אירועי דוחה 2019 וכמובן גם את ריצת המרתון הלילית לנשים, מעלה לאוויר בינתיים תמונת Long Shot פתוחה בה לא רואים כלל את לונה צ'אמטאי-סלפטר, אבל כן רואים מרחוק את הרצה הבלרוסית שפיגרה קודם לכן ביותר מדקה אחרי לונה צ'אמטאי-סלפטר שנעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה. שני האופטיובניקים ה-הרצלייניים מולי אפשטיין ומירי נבו טרם מגלים לי ולשאר הצופים כי לונה צ'אמטאי-סל פטר אבדה להם בדוחה וכי הם לא יודעים מה קורה איתה ו/או מה קרה לה.

שידור ה-Off tube המביש מהאולפן בהרצליה של מירי נבו ומולי אפשטיין את ריצת המרתון לנשים ב-דוחה 2019 בהשתתפות הרצה הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר טרם הסתיים, להפך, הוא מתקרב לאזורים הקריטיים שלו. שוב מתברר כי שני האופטיובניקים ההרצלייניים מירי נבו ומולי אפשטיין לא יודעים מהחיים שלהם, והידע והאוריינטציה שלהם בפרטי המידע המתקבל מדוחה 2019 אודות ריצת המרתון לנשים באליפות העולם ה-17 ב-א"ק ואודותיה של של לונה צ'אמטאי-סלפטר שקרסה והתמוטטה בק"מ ה-32 הוא לקוי ומוגבל ביותר. בתזמון של 2:01:31 (בערך) מירי נבו ומולי אפשטיין טרם מגלים לצופיהם וגם לי כי לונה צ'אמטאי-סלפטר אבדה להם וכי הם באולפן בהרצליה לא יודעים מה קרה לה. הנה המשך התפתחות עיתונאות ה-Off tube הדלה והעלובה שמפיקים ומייצרים מירי נבו ומולי אפשטיין באולפן בהרצליה. מדובר בסקנדל.

מולי אפשטיין (בתזמון 2:01:59 בערך) באולפן בהרצליה : "…אנחנו לא מקבלים את לונה צ'אמטאי-סלפטר…". מתברר כי לאופטיוניק ההרצלייני מולי אפשטיין אין מושג מה מתרחש באמת בריצת המרתון לנשים בדוחה ו-גם עכשיו הוא מדקלם בביטחון את הטקסטים שלו,  אולם הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא איננו יודע באולפן בהרצליה מה קורה באמת בדוחה עם רצה המרתון הישראלית לונה צ'אמטאי – סלפטר שכבר קרסה והתמוטטה. 

מירי נבו (בתזמון 2:02:02 בערך) באולפן בהרצליה : "…אנחנו לא מקבלים את לונה בכלל…". מירי נבו גם עכשיו לא יודעת מהחיים שלה. היא איננה יודעת באולפן בהרצליה וממשיכה לא לדעת מה קורה באמת בדוחה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר ש-שרויה במשבר גופני קשה והיא כבר קרסה ו-התמוטטה, והפסיקה את ריצתה.

מולי אפשטיין (בתזמון 2:02:19 בערך) באולפן בהרצליה : "…אנחנו לא רואים את לונה צ'אמטאי-סלפטר…השאלה אם היא עדיין על המסלול…". מולי אפשטיין מודה בפרהסיה שגם עכשיו הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא איננו יודע באולפן בהרצליה מה קורה באמת בריצת המרתון לנשים ב-דוחה ומה קורה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מירי נבו (בתזמון 2:02:45 בערך) באולפן בהרצליה : מירי נבו גם עכשיו לא יודעת מהחיים שלה. היא איננה יודעת באולפן בהרצליה מה קורה באמת בדוחה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מולי אפשטיין (בתזמון 2:02:49 בערך) באולפן בהרצליה : "…אני מקווה מאוד שהיא לא…אהההההה…נפגעה…הראו לפני כמה שניות להרף עין טיפול באחת הרצות, אני מאוד מקווה שזאת לא לונה צ'אמטאי-סלפטר, שהיא זאת שנפגעה…". מולי אפשטיין מודה בפרהסיה שגם עכשיו הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא איננו יודע באולפן בהרצליה מה קורה באמת בדוחה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מירי נבו (בתזמון 2:03:40 בערך) באולפן בהרצליה : "…רואים מישהי עם בגדים כמו של לונה צ'אמטאי – סלפטר שוכבת על הכביש…החבר'ה בבית שולחים לנו תמונה שהרצה ששוכבת…אני לא רוצה להלחיץ, אבל זה נראה שזאת רצה שלובשת ולבושה בצבעים של לונה צ'אמטאי-סלפטר מכנסיים כחולים וגופייה לבנה…לא כל כך ברור, כנראה שמטפלים במישהי, אבל לא קיבלנו מידע מהימן שיש פרישה שלה…". האופטיובניקית מירי נבו משערת באולפן בהרצליה ו-גם עכשיו לא יודעת מהחיים שלה. היא איננה יודעת באולפן בהרצליה מה קורה באמת בדוחה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מולי אפשטיין באולפן בהרצליה : "…כרגע לא מופיע…אבל ראינו את הבלורוסית שחולפת על פני מישהי שטופלה…הרי היה פער בין לונה צ'אמטאי-סלפטר לבין הבלורוסית, ופתאום הכל נעלם וחלף לו…יכול להיות אולי שהיא זאת שלא יכלה להמשיך…מייד הדבר הזה יתברר…". האופטיובניק מולי אפשטיין שוב מודה בפרהסיה שגם עכשיו הוא לא יודע מהחיים שלו. הוא איננו יודע באולפן בהרצליה וממשיך לא לדעת מה קורה באמת בדוחה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מירי נבו (בתזמון 2:05:07 בערך מחרה – מחזיקה אחרי מולי אפשטיין) : האופטיובניקית מירי נבו גם עכשיו לא יודעת מהחיים שלה. היא עדיין איננה יודעת באולפן בהרצליה וממשיכה לא לדעת מה קורה באמת בדוחה עם לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מולי אפשטיין באולפן בהרצליה : "…נכון…". הוא משער בהרצליה, אבל לא יודע מהחיים שלו מה באמת מתרחש בדוחה.

מירי נבו באולפן בהרצליה : "…אם מישהי מקבלת שם טיפול…אנחנו מקווים שלא קרתה שם קטסטרופה…". האופטיובניקית ההרצליינית משערת וממלמלת בהרצליה, אבל לא יודעת מהחיים שלה מה מתרחש באמת ב-דוחה.

מירי נבו (בתזמון 2:05:32 בערך) באולפן בהרצליה : "…עדיף לא להראות ספורטאית שנמצאת בטיפול…רואים עוד ועוד פרישות…". למה ? מה הסיבה ?

מולי אפשטיין באולפן בהרצליה : "…רואים רצות שפונו לטיפול…".

מירי נבו (בתזמון 2:06:35 בערך באולפן בהרצליה) : "…אנחנו לא יודעים מה קרה ללונה צ'אמטאי-סלפטר…". האופטיובניקית ההרצליינית משערת וממלמלת בהרצליה, אבל עדיין לא יודעת מהחיים שלה מה מתרחש באמת ב-דוחה ומה קרה באמת ל-לונה צ'אמטאי – סלפטר.

מולי אפשטיין באולפן בהרצליה : "…זה קרה כשהבלורוסית חלפה על פני לונה צ'אמטאי – סלפטר…". הפרשן האופטיובניק ההרצלייני עדיין לא יודע מהחיים שלו. הוא ממשיך להעלות השערות באולפן בהרצליה על מה שמתרחש בדוחה הרחוקה. הוא לא שם. הוא פה. מדובר בעיתונאות Off tube עלובה וירודה של מולי אפשטיין.

מירי נבו (בתזמון 2:07:50 בערך) באולפן בהרצליה : "…גם ברשתות מחפשים את לונה צ'אמטאי – סלפטר…". האופטיובניקית הרכלנית עדיין לא יודעת מהחיים שלה, ומנסה להסביר לציבור הצופים בישראל כי מדובר בעיתונאות סבוכה ומורכבת ומסיטה את תשומת הלב מכישלונה העיתונאי שלה עצמה לעבר מקורות אינפורמציה אחרים, ומצהירה כי אפילו ברשתות מחפשים את לונה צ'אמטאי – סלפטר. 

מירי נבו (בתזמון 2:23:17 בערך) באולפן בהרצליה : "…לצערנו הרב לונה צ'אמטאי – סלפטר כבר לא בין הרצות…משהו קרה לה ואנחנו לא יודעים…היא נאלצה לעצור…אולי פגיעה…". האופטיובניקית מירי נבו מודיעה בפרהסיה באולפן בהרצליה לצופיה כי היא עדיין לא יודעת מהחיים שלה. 

מולי אפשטיין באולפן בהרצליה : "…כן, אני מקווה שבקרוב נדע מה מצבה…יש עניינים של חום והרגשה…אנחנו לא יודעים לא מקבלים שום מידע…(מה אתה אומר מולי אפשטיין ? אם כך תטוס לדוחה ותקבל שם מֵידָע במקום לשמש אופטיובניק באולפן בהרצליה) אני מקווה שנוכל להתעדכן בקרוב מאנשים שנמצאים שם ויודעים משהו עדכני…". גם האופטיובניק מולי אפשטיין ממשיך לא לדעת מהחיים שלו באולפן בהרצליה. מדובר בעיתונאי דֶמֶה. 

מירי נבו (בתזמון 2:14:35 בערך) באולפן בהרצליה : "…מרתון מאוד קשה…זה היה ברור מההתחלה…הכתובת הייתה על הקיר…עדיין האמינו שלונה צ'אמטאי – סלפטר עם ההכנה שהיא עשתה תתמודד כאן…והיא הייתה כאן בתמונה, אבל אחרי נקודת ה- 30 קרה משהו והיא פרשה מהריצה…נפגעה…שוב את הפרטים המדויקים אנחנו לא יכולים לתת לכם…אבל אם נדע מייד נדווח לכם…". האופטיובניקית ההרצליינית מירי נבו מולי ממשיכה לא לדעת מהחיים שלה באולפן בהרצליה. היא מתוודה בפני ציבור צופיה "…שאת הפרטים המדויקים היא איננה יכולה לתת עכשיו, אבל…כשהיא תדע היא תדווח להם מייד…". מדובר בעיתונאית דֶמֶה מעין גרורה של מולי אפשטיין שיושבת באולפן בהרצליה ומרוחקת ממוקד האירועים וההתרחשויות בדוחה 2019. 

מולי אפשטיין (בתזמון 2:15:26 בערך) באולפן בהרצליה : "…יגאל לב שנמצא על המסלול בדוחה כותב לי "היא כנראה עצרה", זאת התגובה שלו…הוא נמצא שם על המסלול…אני מקווה שעוד מעט הם יחזרו, לונה צ'אמטאי-סלפטר…ונדע קצת יותר דברים…ואנחנו חרדים ומבינים…".

שידור ה-Off tube מהאולפן בהרצליה של מירי נבו ומולי אפשטיין את ריצת המרתון לנשים בדוחה באותו ליל שישי ההוא של 27 בספטמבר 2019, נמשך. העיתונאות הרכלנית של מירי נבו שלא יודעת מהחיים שלה מסיטה את תשומת הלב של הצופים מידענותו ומומחיותו של מולי אפשטיין, שמתברר שגם הוא לא יודע מהחיים שלו. הם לא שָם. הם לא בדוֹחָה. שניהם מאיישים את עמדת שידור ה-Off tube באולפן בהרצליה. מדובר בעיתונאות דֶמֶה. מדובר בשערורייה גדולה. מדובר בסקנדל רבתי.

מולי אפשטיין (בתזמון 2:24:00 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי – סלפטר חזרה לרוץ אבל לא יודעים את נסיבות הפסקתה ומה גרם לה להפסיק…". מה אתה אומר מולי אפשטיין האופטיובניק ההרצלייני ? ומפרסם את האינפורמציה הקונקרטית הנ"ל הזאת בערך 40 שניות אחרי שהשדרנית המובילה שלו מירי נבו כבר הודיעה לציבור, כלהלן : "…לצערנו הרב לונה צ'אמטאי – סלפטר כבר לא בין הרצות…משהו קרה לה ואנחנו לא יודעים…היא נאלצה לעצור…אולי פגיעה…". הפרשן מולי אפשטיין סותר את השדרנית המובילה שלו ומודיע באלה המילים לציבור בישראל, כלהלן : "…לונה צ'אמטאי – סלפטר חזרה לרוץ אבל לא יודעים את נסיבות הפסקתה ומה גרם לה להפסיק…"…??? מה אתה אומר מולי אפשטיין היא באמת חזרה לרוץ…??? הפרשן המוביל בהרצליה ממשיך לא לדעת מהחיים שלו, ומשער ומפרסם לציבור צופיו (וגם לי) מידע לא בדוק, שחולק על המידע שמסרה ודיווחה לנו מירי נבו רק לפני דקה אחת. שניהם לא שם בדוחה. הם פה באולפן בהרצליה ונשמעים כרכלנים בערבון לא מוגבל. מעניין אותי לדעת מה חושבים ברגע זה עורכי ומפיקי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים על השידור הישיר Off tube של מירי נבו ומולי אפשטיין מהאולפן בהרצליה ועל גיבוב האינפורמציה של שניהם אודות לונה צ'אמטאי – סלפטר.  

מולי אפשטיין (בתזמון 2:27:33 בערך) באולפן בהרצליה : "…יש שני מקורות מידע, המחשב של ה- IAAF קובע שהיא חזרה לרוץ, אבל יגאל לב כותב לי שהיא במצב לא קל ונמצאת בקליניקה על קו הסיום…". הפרשן האופטיובניק ההרצלייני מולי אפשטיין שוב חושף את חולשותיו העיתונאיות בפני ציבור צופיו וגם בפניי.

מירי נבו (בתזמון 2:30:52 בערך) באולפן בהרצליה : "…לונה צ'אמטאי-סלפטר בטיפול…". סוף כל סוף באיחור זמן עצום מפרסמת מירי נבו ידיעה עיתונאית בדוקה ואחראית ולא השערה רכילותית.

הפרשן המוביל מולי אפשטיין מסכם בשידור ישיר באולפן בהרצליה בליל שישי – 27 בספטמבר 2019, כלהלן : "…אני מקבל עכשיו עדכון מתוך חדר הטיפולים מיגאל לב שכותב, שהיא בסדר כעת…כלומר זאת אות הרגעה…נקווה שכך גם יימשך…היא חייבת להיות במעקב ולהקפיד על הנושא של החזרת הנוזלים והורדת טמפרטורת הגוף…היא קיבלה את הטיפול שם על המקום, נקווה שזה יסתדר…".

השדרנית המובילה מירי נבו מסכמת בשידור ישיר באולפן בהרצליה בליל שישי – 27 בספטמבר 2019, כלהלן : "…נשמע בימים הקרובים מה בדיוק עבר עליה…", ונועלת את שידור ה- Off tube באולפן בהרצליה. מירי נבו שבה ומדגישה בפני ציבור צופיה כי עיתונאות ה- Off tube הטלוויזיונית שהיא מפיקה ומייצרת באולפן בהרצליה היא לקויה, מוגבלת, מחורבנת ורחוקה מלהיות מהירה, כנה, ומהימנה. מה זאת אומרת ולמה מתכוונת השדרנית העיתונאית המובילה כשהיא מכריזה באולפן בהרצליה בעת נעילת השידור הישיר בפני ציבור צופיה המודאג והחרד בעניינה של רצה המרתון הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר המתמוטטת והקורסת , "…נשמע בימים הקרובים מה בדיוק עבר עליה…". אנוכי ורבים כמותי רוצים לדעת מייד ועכשיו מה מצבה של לונה צ'אמטאי – סלפטר ולא לחכות לימים הקרובים. בלתי מתקבל על הדעת.

               סוף.

אשנה ואומר שוב את דעתי : זה היה נוֹרָא. עומס החום הכבד ששרר ב-דוחה 2019 עשה שַמוֹת ברצות המרתון באליפות העולם ה-17 בא"ק, וה-Off tube באולפן בהרצליה עשה מנֶגֶד שַמוֹת במירי נבו ומולי אפשטיין.

רק 40 רצות מתוך סך של 70 חצו את קו המטרה וסיימו את ריצת המרתון באליפות העולם ה-17 בדוחה 2019. 28 רצות אחרות התמוטטו במהלך הריצה ופרשו (% 41.17), ביניהן לונה-צ'אמטאי סלפטר. שתי רצות טיש ג'ונס (Tish Jones) מאנגליה והקרואטית ניקולינה סוסטיץ' (Nikolina Sustich) בחרו שלא לזנק כלל מחמת עומס החום.

פוסט מס' 834 הוא מסמך מַר שעוסק בעיתונאות טלוויזיונית Off tube מסריחה שמתנהלת כאילו כשורה באולפן ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ואשר מוּבָנָה רוֹש ולַעֲנָה. עיתונאות דֶמֶה נעדרת אסטרטגיה ומעקב. עיתונאות כושלת. מִסְמַך שעוסק בעיקר בפרשן הא"ק האופטיובניק מולי אפשטיין ודן בעיתונאות – אוננות בפרהסיה שהפיקו הוא והשדרנית המובילה שלו מירי נבו בעת השידור הישיר של ריצת המרתון לנשים בהשתתפות הרצה הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר בדוחה 2019, תחת אחריותו של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. בושה וחרפה. אוננות היא אולי צורך נעים אבל היא לעולם לא הדבר האמיתי. כנ"ל עיתונאות אוננות שהיא מעשה בלוף. העיתונאות ושידור ה-Off tube החדשותי הישיר מהאולפן בהרצליה שעסק בתיאור ריצת המרתון לנשים שנערכה באליפות העולם ה-17 בא"ק בדוחה בירת קאטאר ב-27 בספטמבר 2019 (בהשתתפות האתלטית הישראלית לונה צ'אמטאי-סלפטר) ע"י שני האופטיובניקים אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מירי נבו ומולי אפשטיין היו הרבה יותר חמורים ושליליים מאוננות בפרהסיה. היה מדובר בהשתנה מהמַקְפֵּצָה של שניהם לעֵין כּל וצִפְצוּף ארוך על עיתונאות עדכנית ועל צופי הטלוויזיה בארץ שאליו הם פונים ומשדרים. הם לא הוענשו ולא הודחו מהמיקרופון. מדובר ב-בושה וחרפה משולשת : א. הטלת אחריות Off tube בלתי הוֹגֶנֶת ולא קְבִילָה מטעם ההנהלה על כתפיהם של מירי נבו + אלי אילדיס + מולי אפשטיין. ב. הסכמת הטרימוויראט לשֵאת באחריות העיתונאית הבזויה הזאת ולהעמיס אותה על שכמם במקום לדחותה לאלתר. ג. הסכמת הציבור לחזות בעיתונאות Off tube טלוויזיונית מחורבנת ירודה, ועלובה מהסוג השלילי ביותר. אנטי עיתונאית, לא אמינה, בלתי מהימנה, רוויה השערות מהשערות שונות בחזקת דיסאינפורמציה שהפיקו וייצרו מירי נבו ומולי אפשטיין באולפן בהרצליה אודות אירוע שהתרחש אלפי קילומטרים רחוק מהם בדוֹחָה 2019 בירת קאטאר, לרבות קריסתה והתמוטטותה של רצה המרתון הישראלית לונה צ'אמטאי – סלפטר בריצת המרתון לנשים שנערכה בדוחה בליל שישי – 27 בספטמבר 2019 במסגרת אליפות העולם ה- 17 ב-א"ק. בלתי מתקבל על הדעת. בהזדמנות זאת אומר גם מילת תודה לעיתונאי המצוין של "ידיעות אחרונות" מר עמיר פלג. פוסט מס' 1101 א' (834). הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

אשנה ואומר שוב בסיום: מדהים אותי כל פעם מחדש מדוע עיתונאי ושדרני ה-Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים אינם מפגינים סולידריות איש כלפי רעהו, לא מצטרפים למקהלה משותפת, ואינם משיבים להנהלתם מלחמה שערה בקול אחד: "…נמאסתם. עד כאן. לא עוד…". ממלכת ה-Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שוב הגיעה למבוי סתום. כסף יש שָם אבל לא עיתונאות. ההעתקה מהמסך מבלי להיות נוכחים בשטח במוקד האירועים וההתרחשויות עושה בהם שַמוֹת. סקנדל. פוסט מס' 1101 א' (834). הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

וגם : מולי אפשטיין הוא איש מדע רציני ונחשב ל-פרשן א"ק מוכשר עתיר ידע ובעל מוניטין. פרשן בעל כישרון אבחנה ויכולת ביטוי, והוא גם איש צנוע נעים הליכות.  מולי אפשטיין לא רק רשאי אלא הוא חייב להיות נאמן קודם כל לעצמו ולומר ולהעמיד את ערוצי הטלוויזיה המבקשים את שירותיו במקומם (!) עליו להסתכל להם ישר בעיניים מבלי להשפיל את מבטו, ו-להגיד להם כ-האי לישנא מבלי למצמץ, בין אם מדובר בשידורים ישירים מהארץ ובין אם מבקשים את שירותיו כפרשן א"ק בשידורים ישירים מרחבי העולם : "…תראו…או מעמדת שידור באצטדיון גם אם מדובר באתר תחרות ב-חו"ל, ו/או חפשו לכם מועמד אחר…אנוכי איש שטח…אינני אופטיובניק…".

מולי היקר, אנוכי מתנצל אם בכמה מקומות בפוסט הזה מס' 1102 א' אני רושם טקסט חריף מידי ולא נוח לך…אתה יודע שאני רוחש לך הערכה רבה מזה שנים רבות, גם הוקרה, וגם תודה. נתתי לך לדעת זאת בימים ההם ובשנים ההן לא פעם ולא פעמיים ב- ע"פ ובכתב בעת ש-ניווטתי, הובלתי, הנהגתי, והפקתי את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בארץ ובעולם בימים הרחוקים ההם, ואתה היית חלק מאיתנו ו-שימשת אז פרשן טלוויזיה שלנו, אולם בשטח (!) ו-מ"מ נחמד של הפרשן הקבוע שלי בימים ההם גלעד וויינגרטן בעת העדרו. אף על פי כן שא ברכה ממני. ואף על פי כן הכותרת של הפוסט הנוכחי מס' 1102 א' שרירה וקיימת ונותרת במקומה, כלהלן : מולי אפשטיין אתה…? מולי אפשטיין פרשן ה-א"ק האופטיובניק העכשווי של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, אתה…? הגם אתה בנופלים…? כן, גם מולי אפשטיין בין הנכנעים והנופלים מפני שהוא מסכים ביודעין ומרצון לשמש פרשן Off tube של אליפות העולם ב-א"ק הנערכת ומתקיימת הימים אלה באורגון / ארה"ב, אולם עושה ומבצע את מלאכת הפרשנות המוטלת עליו Off tube מהאולפן בהרצליה במקום להתייצב בעמדת שידור באצטדיון באורגון ארה"ב…מוזר, משונה מאוד, ו-מדהים. כמעט לא ייאמן ש-מולי אפשטיין ניאות ומקבל על עצמו את האחריות המקצועית שלא לבצע את פרשנותו הספורטיבית מהשטח (!), כלומר מהאצטדיון ביוג'ין – אורגון / ארה"ב, אלא מבכר להתרשם מהנעשה באמצעות המוניטור בהרצליה ולערוך ולהציע לציבור את פרשנות ה- Off tube שלו מהאולפן בהרצליה…איך לא תבוש לך מולי אפשטיין מי שהיה פעם לפני זמן רב פרשן א"ק שלי…אולם לא אופטיובניק אלא תמיד פרשן מהשטח, בעמדות שידור באצטדיונים ברחבי תבל…

סוף הפוסט מס' 1102 א' (834). הועלה לאוויר ביום שלישי – 19 ביולי 2019. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.