פוסט סָבוּךְ מס' 1175. קשה לקריאה וגם להבנה את פֵּשֶר השתלשלות והתחוללות האירועים, הדברים, והעניינים בעת הזאת במדינת ישראל שבראשה ניצב בנימין נתניהו, מי שנושא על שכמו לא רק את עוֹל הָנִיווּט והשלטון הממלכתי של מדינת ישראל אלא גם שלושה תיקי אישום אישיים פליליים שלו. לקרוא ולא להאמין. פוסט מס' 1775 עוסק בשלושת תיקי האישום הפליליים 1000, 2000, ו-4000 שמנהלת מדינת ישראל מאז חודש מאי של שנת 2020 נגד ראש הממשלה העכשווי בנימין נתניהו. פוסט מס' 1775. הועלה לאוויר ביום רביעי-22 בפברואר 2023. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

פורסם בתאריך 22 בפברואר 2023 מאת יואש אלרואי24 באפריל 2023

הפוסט הסָבוּךְ מס' 1175 נחקר ונכתב על ידי והועלה לאוויר ביום רביעי-22 בחודש פברואר של שנת 2023.

פוסט סָבוּךְ ולא קל למחשבה וכתיבה מס' 1175. קשה לקריאה וגם ל-הבנה את פֵּשֶר השתלשלות והתחוללות האירועים, הדברים, והעניינים בעת הזאת במדינת ישראל שבראשה ניצב בנימין נתניהו, מי שנושא על שכמו לא רק את עוֹל הָנִיווּט והשלטון הממלכתי של מדינת ישראל, אלא גם בית המשפט העמיס על כתפיו של בנימין נתניהו לפני כ- 4 שנים שלושה תיקי אישום אישיים פליליים כבדים ו- "פרטיים" שלו (!). לקרוא ולא להאמין. פוסט מס' 1775 נחקר ונכתב על ידי למען אותו הציבור הישראלי המדשדש שאיננו מכיר ולחלוטין לא בקי בהיסטוריה הרחוקה ההיא ו-רוויית הייסורים של עם ישראל ההוא בארץ ישראל ההיא. שום דבר איננו מובטח לאומות העולם, לשום אומה, לאף מדינה (לרבות מדינת ישראל) – גם אם הן עצמאיות, אולם אינן נבונות וחכמות, ולכן הן נטולות משפט וצדק ו-רוויות בתוכן מחלוקות ופירוד, רוויות מפלגות ופלגנות, רוויות אין סוף דעות, רוויות אין סוף וויכוחים, ורוויות אין סוף ריבים וסכסוכים פנימיים (!). "המהפכה המשפטית" היא פרי רעיון נואל ומעשה עָלוּב ו-נכלולי רווי מחלוקת ציבורית נוקבת וקשה שמתכננים עבורנו אנחנו אזרחי מדינת ישראל, בנימין נתניהו ראש הממשלה הנוכחי + יריב לווין שר המשפטים הנוכחי + שמחה רוטמן ח"כ מטעם האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית המשמש ביום הזה בתפקיד יו"ר הוועדה לחוקה, חוק ומשפט. המונח "המהפכה המשפטית" ראוי נכון, מדויק, וקרוב יותר להגדרה "הפיכה משפטית" (!). ה-"הפיכה המשפטית" שכאמור מתוכננת לנו ע"י אותה השלישייה הנ"ל בנימין נתניהו, יריב לווין, ושמחה רוטמן היא מהלך מסוכן אנטי דמוקרטי שמעורר מחלוקת קשה בכל שכבות האומה. לכן היא בבחינת הנפת דגל אדום כלפי רוב ומרבית אזרחי מדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית באשר הם היוצאים להפגנות זעם מאסיביות ו-המוניות בהשתתפות מאות אלפי אזרחים בערים הגדולות (בעיקר בתל אביב וירושלים וגם בחיפה) בחודשי ינואר ו-פברואר של שנת 2023 (!). זה לא נגמר. המצב הפוליטי והחברתי החצוי ו-רווי ריבים ו-מחלוקות השורר מזה זמן רב במדינת ישראל איננו מאפשר אפילו לחשוב על סוף טוב, ואיננו מתיר לאזרחים רבים במדינת ישראל לקוות ל-Happy end. מהות המשמעות של ה-משטר הדמוקרטי החופשי והמסורתי של מדינת ישראל נתון בסכנה רבתי בעקבות תכנון מהלכי "ההפיכה משפטית" מפני שהם רוויים מחלוקות קשות, ריבים מרים, ואי הסכמות ציבוריות מרובות (!). העובדות המרות המצוינות לעֵיל קובעות שה-"הפיכה המשפטית" המתוכננת ע"י בנימין נתניהו ותומכיו תפגע אָנוּשוֹת לא רק בשגרת חייה האזרחיים של מדינת ישראל אלא בהכרח תוביל במוקדם ו/או במאוחר ל-וויכוחים מַרִים, פירוק מַר, ופֵירוּד מַר גם ב-שורות צה"ל נשמת אפו של העם היושב בציון ו-כלל מדינת ישראל. אל לציבור הנבון והשפוי למעוד וליפול ל-בּוֹר "המשפטי" שחופר בנימין נתניהו לעצמו ואשר טומן בחובו הפיכה ו-קבורה משפטית. אותו הבּוֹר הזה העלוב, הקלוקל, והמכשיל מכוסה אומנם ב-רֶשֶת הַסְוָואָה אולם קל לזהות אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוגה ה-"הפיכה המשפטית" איננו רק מנהיג הָאוּמָה שנוֹשֵא על שכמו את עוֹל הָנִיווּט והשלטון הממלכתי של מדינת ישראל, אלא גם כפי שידוע לכל בר בי רב הוא גורר אחריו על גופו מאז 2019 שלושה תיקי אישום פליליים חמורים "פרטיים" שלו שתלויים ועומדים מנגד, ו-קרויים וממוספרים כלהלן: תיק 1000, תיק 2000, ו-תיק 4000. אזרחי מדינת ישראל אל לכם לטעות בניתוח המצב ו-למעוד ב-פח. עליכם להבין, להסכין, ולהסכים עם הרעיון הראשון והיסודי כי כל ראש ממשלה של מדינת ישראל, כל שר בממשלת ישראל, וכל ראש עיר במדינת ישראל חייבים להיות לפני הכול מחוננים ב-אישיות ו-דמות מוּסָרִית נְקִיָיה מכל אָשָם ו-חֶטְא. אישיות ודמות מה-ישוב ה-מהווה דוגמא מושלמת ומודל לחיקוי של מנהיג ומוביל עבור כל אזרחי האומה, אולם הוא בנימין נתניהו איננו כזה (!). וגם: מנהיגי מדינת ישראל בתקופת הזמן הקריטית הזאת של פברואר 2023 חילונים ודתיים משני האגפים מימין ומשמאל, ראו הוזהרתם שוּב (!).

הערה והבהרה: מקור המֵידָע הראשי עליו נשען המחקר וכתיבת פוסט מס' 1175 אודות משפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתפרסם גם באינטרנט תחת כותרת הטקסט הבא באלו המילים וב-זאת הלשון:

ת״פ (י־ם) 67104-01-20 מדינת ישראל נ׳ נתניהו ואחרים, הידוע בשם ”משפט בנימין נתניהו“, ”משפט בנימין נתניהו -שאול אלוביץ׳ – ארנון מוזס“ ו/או ”משפט המו״לים“, הוא משפט שנפתח בישראל ב- זמנו בתאריך 24 במאי 2020, בבית המשפט המחוזי בירושלים. עומד בו לדין כמפורט לעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של שוֹחַד ושָלוֹש עבירות של מִרְמָה והפרת אמונים, שביצע לכאורה בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד לדין בשלוש פרשות, המכונות ”תיק 1000“, ”תיק 2000“, ו-”תיק 4000“. עימו עומדים ל-דין ב-"תיק 4000" איש העסקים שאול אלוביץ׳ ורעייתו איריס אלוביץ׳, וב- "תיק 2000" הבעלים של העיתון ”ידיעות אחרונות“ ארנון "נוֹנִי" מוזס.

לקרוא ולא להאמין: פוסט מס' 1175 עוסק בשלושת תיקי האישום הפליליים החמורים 1000, 2000, ו-4000 שמנהלת מדינת ישראל יותר משלוש שנים מאז שנת 2020-2019 נגד ראש הממשלה המכהן העכשווי בנימין נתניהו מי שהיה פעם קצין קרבי אמיץ לב בסיירת מטכ"ל והפך לראש ממשלה ומנהיג האומה הישראלית ב-רָמָה של עַסְקָן. עסקן לאומי שכל כך שנוי במחלוקת מימין ומשמאל, מלפנים ומאחור. אפוא בנימין נתניהו העכשווי והיכן ראש הממשלה ושר הביטחון ההוא דוד בן גוריון הדָגוּל מייסדה ומקימה של מדינת ישראל ההיא…??? אפוא בנימין נתניהו הנוכחי והיכן ראש הממשלה המבורך ההוא מנחם בגין…??? אפוא בנימין נתניהו והיכן ראש הממשלה המוכשר אהוד ברק שאליו אנוכי מתגעגע ביום הזה…!!! במצב העניינים הנוכחי בו האומה הישראלית המפולגת, המשוסעת, ושטופה ו-רוויה ב-אין סוף מפלגות (פוליטיות מחד + דתיות מאידך), ושטופה באווירה של ריבים פנימיים, סכסוכים, וויכוחים, ו-אי הסכמות ציבוריות למכביר – לא ייתכן ולא יכול להתקיים כאן מה שאנחנו כולנו כל-כך זקוקים לו, Happy end (!). מדינת ישראל של 2023 המפולגת והמסוכסכת ו-רוויה רִיבים, התנצחויות, ו-מָדוֹן בראשותו של ראש הממשלה הנוכחי והעכשווי בנימין נתניהו (נוֹשֵא עליו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים ביותר 1000, 2000, ו-4000 וטרם נשפט עליהם)-דומה בימים האלה למלכויות הָנֶפֶל הישראליות ה-תנ"כיות רוויות המחלוקות ההן, לאחר תקופות האחדות והשגשוג שחווה עם ישראל ה-תנ"כי בימי השלטון האזרחי, הצבאי, וה-ביטחוני של שני המלכים והמנהיגים האמיצים, החכמים, המוכשרים, והמזהירים והבלתי נשכחים: דוד המלך ואחריו בנו שלמה המלך (!). ההיסטוריה התנ"כית מספרת בפרוטרוט אודות הסיבות שהביאו ל-חורבן הבית ה-1 של עם ישראל ע"י מלכות בָּבֶל (בראשה ניצב המלך נבוכדנצר) בשנת 586 לפני הספירה. מפקד צבא בָּבֶל של נבוכדנצר שהחריב ללא רָחֵם את ארץ ישראל ו-ירושלים אז ואת בית המקדש בירושלים, היה נבוזראדן. וגם: ההיסטוריה הלאומית שלנו מדווחת אודות חורבן הבית ה-2 והחרבת ירושלים והחרבת בית המקדש בירושלים ע"י השלטון הרומאי ההוא בראשות המפקד הצבאי האכזר הרומאי טִיטוּס, ואירעה בשנים ההן שבין 66 ל-70 לאחר תחילת הספירה. פוסט מס' 1175. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום רביעי – 22 בפברואר 2023.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נערך, ולא נכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, וגם לא לצורך פרסום אישי.

הערה מס' 3 : כמות קוראי הבלוג והנכנסים אליו, והמתעניינים בו, עברה את רָף ה- 1.200000 (מיליון ו-מאתיים אלף).

————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 1175 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 22 בפברואר 2023. מדינת ישראל בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו שרויה בימים אלה בסכנה ממשית של החלשת שיטתית ו-מסיבית של מערכת המשפט, ובעקבותיה הפיכה משפטית – מִשְטָרִית (!). אם המהלך המשפטי-משטרי הנ"ל ש-מְקוּדָם במרץ רב ע"י בנימין נתניהו האמביציוזי עד למאוד בעניין הנדון אומנם יתממש, אזי מדינת ישראל עלולה ל-התייצב בפני יריבות פוליטית קיצונית פנימית בין כל שכבות האומה, ובעקבותיה עלולה להתרחש מלחמת אחים אפשרית (!). ראו הוזהרתם (!!!). פוסט מס' 1175. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי ארצה מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ובעלת כרס עבה בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2018 – 1884 לפי שעה, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 82 (שמונים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה היו אמורים להסתיים ב- 2019. אנוכי מקווה לסיים את מלאכת התיעוד לכל המאוחר ב-שנת 2023. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הקדמה 1. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאשם מאז 2019 בשלושה תיקי אישום פליליים חמורים המזוהים על פי תעודת מספרם, כלהלן: תיק 1000 + תיק 2000 + תיק 4000.

הקדמה 2. המידע המתפרסם בפוסט מס' 1775 נשען גם על אינפורמציה ש-התפרסמה זה מכבר ב-אינטרנט וגם במקורות עיתונאיים נוספים.

תיק פלילי (י־ם) 67104-01-20, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו ואישים אחרים, הידוע בשם הכולל : ”משפט בנימין נתניהו“, ו/או ”משפט בנימין נתניהו ־ שאול אלוביץ׳ – ארנון (נוני) ־מוזס", ו/או ”משפט המו״לים“. זהו משפט פלילי שנפתח בישראל בזמנו ב- 24 במאי 2020, בבית המשפט המחוזי בירושלים. עומד בו לדין ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של שוחד, ושלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, שביצע לכאורה בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל. תזכורת : נתניהו עומד לדין בשלוש פרשות, המכונות ”תיק 1000“, ”תיק 2000“, ו-”תיק 4000“. עימו עומדים לדין ב-תיק 4000 איש העסקים מר שאול אלוביץ׳ ורעייתו איריס אלוביץ׳, וב-תיק 2000 – הבעלים של עיתון ”ידיעות אחרונות“ מר ארנון "נוני" מוזס.

אלה הם נושאי המשפט שמנהלת המדינה נגד ראש הממשלה העכשווי בנימין נתניהו :

תיק 1000.

בתיק 1000, המכונה ”תיק המתנות“, מואשם בנימין נתניהו כי בין אוקטובר 2011 לבין דצמבר 2016, קיבל טובות הנאה מאיש העסקים הישראלי ארנון מילצ׳ן, וכן כי קיבל מתנות מאיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר (שהוכר לנתניהו באמצעות ארנון מילצ׳ן) בין השנים ההן שבין 2014 ל- 2016. בנימין נתניהו נאשם בתיק זה בעבירה של מרמה והפרת אמונים. עֵד המדינה בתיק 1000 הוא ראש הסגל לשעבר של בנימין נתניהו, מר ארי הרו. על פי כתב האישום בתיק 1000, קיבל בנימין נתניהו טובות הנאה בהיקף מצטבר של 690000 (שש מאות ותשעים אלף) ש״ח, שעיקרן היו שמפניות וסיגרים. בתמורה, על פי כתב האישום הזה, הרי שבשנים ההן של 2014 – 2013, פעל בנימין נתניהו מול גורמים אמריקאיים על מנת להשיג לארנון מילצ׳ן אשרת כניסה לארצות הברית. בנוסף, פעל בנימין נתניהו מול שר האוצר יאיר לפיד בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, שממנו נהנה ארנון מילצ׳ן. ועוד : בנוסף לכך נאשם בנימין נתניהו כי בשנת 2015 פעל מול מר שלמה פילבר (משמש עד מדינה במשפטו של בנימין נתניהו), מי שהיה מנכ״ל משרד התקשורת ונחשב ל-איש אמונו של בנימין נתניהו, לסייע לארנון מילצ׳ן בקשר לעסקת מיזוג בין שתי חברות התקשורת הטלוויזיוניות, ”רשת“ ו- ”קשת“, על מנת שה-השקעה שבחן ארנון מילצ׳ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.

תיק 2000.

תיק 2000, המכונה גם ”תיק בנימין נתניהו– ארנון "נוני" מוזס“, מבוסס על הקלטות של שיחות בין השניים שנמצאו בטלפון סלולרי של ארי הרו במהלך חקירה של פרשה אחרת. ארי הרו הוא עד המדינה גם בתיק זה. על פי החשד, מוזס הציע לנתניהו שוחד, בדמות הטיית הסיקור בידיעות אחרונות לטובתו של נתניהו, בתמורה לקידום חוק שיגביל את עיתון ”ישראל היום“, יריבו הכלכלי העיקרי של מוזס. בהמשך העלה נתניהו אפשרות שיגביל את הפצת העיתון ללא חקיקה, באמצעות קשריו עם המוציא לאור של העיתון מר שלדון אדלסון המנוח. העסקאות האמורות לא יצאו לפועל. עם זאת, על פי החשדות, ארנון מוזס פעל למימוש חלקי של הצעתו, על ידי הצנעת ידיעה שלילית על שרה נתניהו והבלטת ידיעה שלילית על נפתלי בנט, יריבו הפוליטי של בנימין נתניהו. ארנון מוזס עומד לדין באשמת ניסיון למתן שוחד, ובנימין נתניהו עומד לדין באשמת מרמה והפרת אמונים.

תיק 4000.

תיק 4000 מכונה גם בשם ”תיק בזק–וואלה“. על פי החשד, בין חודש דצמבר של שנת 2012 לבין חודש ינואר של שנת 2017 נוצרו בין בנימין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ׳ יחסי ”תן וקח“. במסגרתם עזר בנימין נתניהו לשאול אלוביץ׳ באופן רגולטורי ביחס למספר חברות שמחזיק שאול אלוביץ׳ באופן שהניב לו רווחים בשווי של לפחות 1.800000000 (מיליארד ושמונה מאות מיליון) שקל. בתמורה, השפיעו שאול אלוביץ׳ ו-אשתו על אופן הסיקור של בנימין נתניהו באתר האינטרנטי ”וואלה!“ אשר בבעלותו. ניר חפץ ראש הסגל של בנימין נתניהו, ושלמה פילבר מנכ״ל משרד התקשורת, חתמו על הסכמים לשמש עֵדי מדינה בפרשה זו. בנימין נתניהו מואשם בתיק 4000 זה בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. וגם : בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ׳ נאשמים בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט, והדחה בחקירה.

תזכורת: המשבר הפוליטי הנ"ל וממשלות ישראל על רקע ההעמדה לדין והמשפט של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

המשבר הפוליטי במדינת ישראל בשנים 2023 – 2019.

ובכן, מאז שנת 2019 מצויה מדינת ישראל במצב פוליטי של אי יציבות שלטונית, וההתקדמות בהליכי המשפטיים הביאו לפסילתו של נתניהו על ידי חלק מהמפלגות. מתחילת שנת 2019 עד סוף שנת 2022 התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת תוך פחות מ-4 שנים: הבחירות לכנסת העשרים ואחת ב-9 באפריל 2019, לכנסת העשרים ושתיים ב-17 בספטמבר 2019, לכנסת העשרים ושלוש ב-2 במרץ 2020, לכנסת העשרים וארבע ב-23 במרץ 2021, ולכנסת העשרים וחמש ב-1 בנובמבר 2022.

הקמת ממשלת בנימין נתניהו – בני גנץ על רקע המשפט הנ"ל ו-ההעמדה לדין.

ב־20 באפריל 2020 נחתם הסכם קואליציוני בדבר הקמתה של ממשלת ישראל ה- 35 (שלושים וחמש (ממשלת בנימין נתניהו- בני גנץ), שנתניהו וגנץ יעמדו בראשה ברוטציה כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי. לאחר חתימת ההסכם הוגשו עתירות לבג״ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו, הנאשם בפלילים. בג״ץ דן בעתירות אלו בהרכב של 11 שופטים ודחה את העתירות פה אחד ב־6 במאי. הממשלה הוקמה ב־17 במאי 2020.

בפסק הדין ההוא נאמר כי לא קיימת עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, וכי השופטים רשמו לפניהם את הודעת היועץ המשפטי לממשלה, בהסכמת בא כוחו של נתניהו, לפיה כהונתו של נתניהו תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עימו אשר יקבע ”מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק“. היועץ המשפטי לממשלה ההוא אביחי מנדלבליט, ניסח הסדר, שלפיו בנימין נתניהו לא יוכל להתערב במינוי פרקליט המדינה ובמינויים אחרים במערכת אכיפת החוק ובתקשורת, ולא יוכל להיות מעורב ביוזמות חקיקה ממשלתית שעלולות לעכב את הדיון המשפטי. בנובמבר 2020 הצהיר בנימין נתניהו באמצעות פרקליטיו, כי אינו מכיר בסמכות היועץ המשפטי לממשלה כקובע בשאלת ניגוד העניינים. בית המשפט קבע לעומת זה שה-הסדר זה מחייב את בנימין נתניהו (!).

ממשלת נפתלי בנט – יאיר לפיד.

ובכן, בתאריך – 13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת נפתלי בנט – יאיר לפיד כאשר בקווי הייסוד שלה נקבע כלהלן : הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל להקנות יציבות שלטונית והיא תתמקד בשיקום המשק, הכלכלה והחברה האזרחית. תחזק את הממלכתיות ותרחיב את תחומי ההסכמה הלאומית, ו-כן נוסף : הממשלה תקדם באופן מיידי חקיקה המגבילה כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות (ו/או 8 שנים, המוקדם מ-ביניהם"). ב-חודש מאי של שנת 2022 נגנזה הצעת החוק להגבלת כהונה, בהיעדר רוב ".

ממשלת בנימין נתניהו השישית.

ב- 29 בדצמבר 2022 קמה ממשלת בנימין נתניהו השישית שבקווי הייסוד שלה נקבע כי הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. זמן קצר לאחר הקמתה הציג יריב לוין את רפורמת לוין הכוללת שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל.

שופטים, פרקליטים, ו-עֵדים במשפט.


זיהוי מימין לשמאל : רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם, עודד שחם.

משפט ראש הממשלה בנימין נתניהו נפתח ב- 24 במאי 2020. התובעת במשפט זה היא עו״ד ליאת בן ארי/ שווקי המשמשת ונושאת במשרה המשפטית הלאומית, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. רשימת עדי התביעה מכילה 333 (שלוש מאות שלושים ושלושה) עדים. ביניהם : יאיר לפיד, גלעד ארדן, יריב לוין, צחי הנגבי, הראל לוקר, סטלה הנדלר, ינון מגל, שלדון אדלסון, דב גיל־הר, ארנון מילצ׳ן, תמיר פרדו, ציפי לבני, ודוד שמרון. כאמור, שלושת השופטים במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו הם רבקה פרידמן – פלדמן, משה בר־עם, ועודד שחם מבית המשפט המחוזי בירושלים. ראש הרכב השופטים היא רבקה פרידמן – פלדמן. היא הצטרפה להרכב השופטים ההוא שהרשיע את אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף, לאחר קבלת ערעור הפרקליטות ב-בית המשפט העליון.

ובכן, מאז התחילו החקירות המשפטיות החליף בנימין נתניהו כ- עשרה (10) עורכי דין ויועצים. סנגוריו בתחילת המשפט היו עורכי הדין מיכה פטמן ועמית חדד. בחודש יולי, התפטר מיכה פטמן. לצורך מימון ייצוגו המשפט ביקש בנימין נתניהו מהוועדה למתן היתרים שתאשר לו קבלת מתנה בסך עשרה מיליון (10.000000) ש״ח מאיש העסקים ספנסר פרטרידג', אך בעקבות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה הוועדה לא דנה בבקשה זו, ואף הורתה לבנימין נתניהו להחזיר 30000 (שלושים אלף) דולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי. ב- 10 ב-חודש יולי, גוּיָס עורך הדין יוסי שגב לצוות ההגנה. באוגוסט גויס בועז בן צור מי שליווה קודם את עדי התביעה ההם, ארנון מילצ׳ן ו-הדס קליין. בועז בן צור ייצג את נתניהו בתיק 4000 בלבד. ארנון מוזס מיוצג על ידי עורכות הדין נווית נגב ואיריס ניב – סבאג. שאול ואיריס אלוביץ׳ מיוצגים על ידי עו״ד ז'ק חן.

פְּטִירוֹת.

שלדון אדלסון, בעליו של העיתון ישראל היום ואחד העדים במשפט האמור הנ"ל נפטר בינואר 2021. חיים גרון, בכיר לשעבר במשרד התקשורת ו-עד תביעה, נפטר בספטמבר 2021. אתי קנר, שהייתה עוזרת אישית של ארנון מילצ׳ן, ועדת תביעה, נפטרה במרץ 2022. שעיה סגל (שלא היה עד התביעה בכתב האישום נפטר לפני הגשתו). גם יעקב וויינרוט נפטר לפני תחילת משפטו של בנימין נתניהו. .

נאום בנימין נתניהו טרם פתיחת משפטו.

לאחר שהגיע לבית המשפט לדיון הראשון במשפטו, כשהוא מלווה בקבוצה של שרים וחברי כנסת ממפלגתו "הליכוד", בהם אמיר אוחנה, ישראל כ״ץ, יואב גלנט, מירי רגב, וצחי הנגבי, נשא בנימין נתניהו נאום שבו מתח ביקורת על חקירתו ועל הגשת כתב האישום נגדו. בין השאר מתח בנימין נתניהו ביקורת חריפה על ראשי מערכת אכיפת החוק שעסקו בחקירתו, והם : המפכ״ל רוני אלשיך, ניצב רוני ריטמן, והיועץ המשפטי ההוא לממשלה אביחי מנדלבליט. הנאום הזה של בנימין נתניהו זכה בתקשורת לכינוי ”נאום המסכות“ לאור העובדה שקבוצת השרים וחברי הכנסת לבשו מסיכה רפואית בעקבות ההתפרצות ההיא של נגיף הקורונה. בתגובה לביקורת החריפה של בנימין נתניהו על התביעה, הגיב אביחי מנדלבליט שהתביעה תנהל את התיק באופן מקצועי וענייני.

חלק מה-דיונים המשפטיים.

הוסכם אז שההליך המקדמי ייערך בלא התייצבות הנאשמים. בדיון ב- 19 בחודש יולי של שנת 2020 הוגדרו סדרי המשפט, ובין היתר נקבע שהדיון יתנהל 3 (שלוש) פעמים בשבוע. בחודש נובמבר של שנת 2020, הגישו עורכי דינם של בנימין נתניהו ובני הזוג אלוביץ׳ טענות מקדמיות בדרישה לביטול כתב האישום, ובתוכן אכיפת בררנית ולחץ פסול על עדים. פרקליטות המדינה התנגדה לטענות האלה מכל וכול. בית המשפט דחה חלק מהטענות המקדמיות (בחלקן הוא ידון בהם בעתיד), אך הורה לתקן עשרות סעיפים בכתב האישום העוסק בתיק 4000, כך שיפריד בין מעשי בנימין נתניהו ומעשי שאר בני משפחתו, שאינם נאשמים, וכן יכלול פירוט רב יותר, וכן שיפריד בין המעשים המיוחסים לשאול אלוביץ׳ לבין אלה המיוחסים לרעייתו איריס. בינואר 2021 הוגש כתב האישום המתוקן. ב- 5 באפריל 2021 החל שלב ההוכחות במשפט. ראשון להעיד היה אילן ישועה. באותו יום נערכו מחוץ לבית המשפט הפגנות של תומכי בנימין נתניהו ומתנגדיו. בנימין נתניהו לא נכח במהלך העדות, ובהמשך היום יצא בנאום באמצעי התקשורת שבו תקף את אילן ישועה ואת הפרקליטות. קבוצת העדים הראשונה עסקה בעיקר בתיק 4000. עדים כמו שלמה פילבר ו-ניר חפץ העידו גם אודות תיק 1000 ו-תיק 2000. במהלך הדיונים ניהל ארנון מוזס משא ומתן עם הפרקליטות על עסקת טיעון בתיק 2000. לא נחתמה עסקה לאחר שהפרקליטות התנגדה להקלת סעיף האישום. שיחות על הצעה אחרת נמשכו לאחר מכן אך גם הן לא התגבשו לכלל עסקה.

לקראת תום כהונת של אביחי מנדלבליט בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בימים ההם של חודש ינואר של שנת 2021, התפרסמו כל מיני ידיעות לפיהם מתנהל משא ומתן בין הפרקליטות לבין עורכי דיניו של בנימין נתניהו על עסקת טיעון. עוד התפרסם כי גישושים בנושא החלו כבר בשנת 2019, וכי נתניהו פנה לאהרן ברק בבקשה שייצא בתמיכה פומבית בהסכם המתגבש. ב-24 בחודש ינואר של שנת 2022, שבוע לפני תום כהונתו, הודיע אביחי מנדלבליט לסנגוריו של בנימין נתניהו כי לא יוכל להמשיך במגעים לסיכום העסקה טרם פרישתו, וכי הדיונים בנושא ימתינו עד למינוי היועץ המשפטי הבא החדש.

בינואר 2022 דוּוַח בעיתון "כלכליסט" שמשטרת ישראל השתמשה ב-מערכת "רוגלת – פגאסוס" כדי לחדור לטלפונים הניידים של חלק מהעדים במשפט בנימין נתניהו. כתוצאה מכך דרשו עורכי דינו של בנימין נתניהו לעצור את הדיונים, ולקבל לידיהם את החומרים שנחשפו באמצעות התוכנה. בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע כדי להמתין לקבלת את עמדת הפרקליטות. לפי עמדת הפרקליטות, נעשה שימוש ברוגלה רק כלפי החשודים איריס אלוביץ׳ (ניסיון ההדבקה כשל) ו-שלמה פילבר (ניסיון ההדבקה הצליח) לאחר הוצאת צַו. במקביל לדיווחים על המגעים לעסקת טיעון, פתח העיתונאי ינון מגל בקמפיין מימון המונים עם יעד של כ-7.000000 (שבעה מיליון) שקלים על מנת לכסות את הוצאות המשפט של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענתו של ינון מגל, במידה ויוחלט שבנימין נתניהו לא יכול להשתמש בכסף הציבורי שגויס לצורכי משפטו, אזי יתרם הסכום ש-ייאסף לחיילים ו/או לאברכים.

לאחר שבמהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר התברר לכאורה כי ישנן ראיות לפיהן היו "פגישת ההנחיה", בה הורה על פי החשד בנימין נתניהו לשלמה פילבר להיטיב עם חברת "בזק" – לא הייתה יכולה להתקיים הפגישה במועד המצוין בכתב האישום, הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה לתיקון כתב האישום, כך שתאריך הפגישה בין השניים יוקדם מהמועד הנטען תחילה. פרקליטי הנאשמים התנגדו לבקשה. הבקשה נדחתה. השופטים הוסיפו מבלי להביע עמדה, כי קיימת אפשרות להרשיע את הנאשמים על יסוד עובדה שלא נזכרה בכתב האישום בכפוף לתנאים מסוימים. במקביל, בקשת התביעה להוסיף עדים בתיק 1000 אושרה.

ב- 5 בחודש יולי של שנת 2022 החלה להעיד גב' הדס קליין העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן ושל המיליונר האוסטרלי ג'יימס פאקר, בתיק 1000. במהלך העֵדוּת, בית המשפט דחה את התנגדות הסנגורים והתיר לתביעה לחקור את הדס קליין גם על מוצרים שלא הוזכרו בכתב האישום. חודשים לפני הָעֵדוּת, בשלב ריענון הזיכרון שלה, הדס קליין הפתיעה את הפרקליטות וגילתה שיש עוד מתנות שלא סיפרה עליהן, מפני שהסנגור שלה בימים ההם שהיה אז בועז בן צור, (לאחר מכן הפך לאחד מ-סנגוריו של בנימין נתניהו), הנחה אותה שלא לנדב מידע לחוקרים (!). ובכן, לאור איומים ו-הטרדות, הוגשו כתבי אישום נגד תומכי בנימין נתניהו שהטרידו ואיימו על הדס קליין וגם על ניר חפץ. אותם מי מאי תומכי בנימין נתניהו היו אלה ש-הטרידו ואיימו על הדס קליין וניר חפץ ברשתות החברתיות. היה מדובר בשורה של איומים, קללות, מֵידָע שִיקְרִי ואיחולי מָוֶות. בעקבות זאת נחקרו אותם תומכים באזהרה והוחלט להגיש נגדם כתבי אישום על הטרדת עֵד.

זהו המסמך המלא של כתב האישום נגד ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. המידע דן בהכרעה בתיקי בנימין נתניהו, כלהלן : שוחד בתיק 4000 + מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000.

תאריך : 21 בנובמבר 2019.

המאשימה : מדינת ישראל נגד הנאשמים:

1. בנימין נתניהו.

2. שאול בן הנריק אלוביץ'.

3. איריס בת באדר אלוביץ'.

4. ארנון בן נח מוזס.

כתב אישום.

חלק כללי. הנאשמים והנפשות הפועלות.

1. בנימין נתניהו (להלן : "הנאשם נתניהו") כיהן החל משנת 1988 ועד היום, למעט התקופה שבין יוני 1999 ועד פברואר 2003, כחבר כנסת ישראל. לאורך שני העשורים האחרונים מילא הנאשם נתניהו תפקידים ציבוריים בכירים, כמפורט להלן:
א. מיום 18.6.1996 ועד יום 6.7.1999 כיהן הנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל. במהלך שנים אלה, כיהן לפרקים גם כשר במספר משרדי ממשלה.
ב. מיום 6.11.2002 ועד יום 28.2.2003 כיהן הנאשם נתניהו כשר החוץ בממשלת ישראל.
ג. מיום 28.2.2003 ועד יום 9.8.2005 כיהן הנאשם נתניהו כשר האוצר בממשלת ישראל.
ד. מיום 26.1.2006 ועד יום 31.3.2009 כיהן הנאשם נתניהו כיו"ר האופוזיציה.
ה. מיום 31.3.2009 מכהן הנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל, וכן כשר במספר משרדי ממשלה. בפרט, מחודש נובמבר 2014 ועד מאי 2017 כיהן הנאשם נתניהו כשר התקשורת.

מכוח האמור לעיל היה הנאשם בנימין נתניהו "עובד הציבור" כהגדרתו בסעיף 34 לחוק העונשין ה-תשל"ז (1977) (להלן: "חוק העונשין").

2. שאול אלוביץ' (להלן: "הנאשם אלוביץ'") היה משנת 2010 בעל השליטה בקבוצת יורוקום (להלן: "יורוקום"), שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, וקבוצת בזק ביניהן. חברות מקבוצת יורוקום שבשליטת הנאשם אלוביץ' חבו לבנקים שונים חובות בסך של כ-800 מיליון ש"ח. אלוביץ' כיהן כיו"ר דירקטוריון בזק, וכן כיו"ר דירקטוריון ונושא משרה בחברות אחרות בקבוצת בזק, וביניהן חברת "וואלה! תקשורת בע"מ".

3. איריס אלוביץ', רעייתו של הנאשם אלוביץ' (להלן: "הנאשמת איריס אלוביץ'"; וביחד עם הנאשם אלוביץ': "בני הזוג אלוביץ'"), הועסקה ביורוקום ושימשה כיועצת של הנאשם אלוביץ' בפעילותו העסקית.

4. ארנון מוזס (להלן: "הנאשם מוזס") הוא איש עסקים שעיקר פעילותו בתחום התקשורת. הנאשם מוזס הוא בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות", המוציאה לאור, בין היתר, את העיתון היומי "ידיעות אחרונות" ומחזיקה באתר האינטרנט ynet, מאתרי החדשות בעלי החשיפה הגדולה בישראל (להלן: ynet). הנאשם מוזס הוא העורך האחראי של העיתון "ידיעות אחרונות", והוא בעל השפעה ניכרת על תכני העיתון ו-ynet.

5. קבוצת בזק כללה מספר חברות שעסקו בתחומים שונים של שוק התקשורת, ביניהן חברת "בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ", שהיתה מונופול בתחום הטלפוניה הקווית ובתחום תשתית האינטרנט, ו-הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: "בזק").

6. חברת "וואלה! תקשורת בע"מ", היתה בתקופה הרלוונטית חברת בת בבעלות מלאה של בזק, שהפעילה את אתר האינטרנט (להלן: "וואלה NEWS!"), שהיה בתקופה הרלוונטית אחד משני אתרי החדשות בעלי החשיפה הגדולה בישראל לצד אתר החדשות ynet.

7. שלמה פילבר (להלן: "פילבר") היה מקורבו ואיש אמונו של הנאשם נתניהו. בתקופה שבין חודש דצמבר 2014 ועד לבחירות שהתקיימו בחודש מרץ 2015, שימש פילבר כמנהל קמפיין הבחירות של מפלגת הליכוד, בראשות הנאשם נתניהו. בהמשך, בחודש יוני 2015, מינה הנאשם נתניהו את פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. פילבר כיהן בתפקיד זה עד לחודש יולי 2017. בעת מינויו היה פילבר נטול רקע מקצועי בתחומי העיסוק של משרד התקשורת.

8. ניר חפץ (להלן: "חפץ") שימש כיועץ תקשורת של הנאשם נתניהו ומשפחתו משנת 2014. קודם לכן, במשך שנים, עבד חפץ בקבוצת התקשורת "ידיעות אחרונות" בשורת תפקידים, וכן מילא תפקידי דוברות והסברה שונים בלשכת הנאשם נתניהו ובמפלגת הליכוד.

9. אילן ישועה שימש בתפקיד מנכ"ל "וואלה" משנת 2006 ובמהלך כל התקופה הרלוונטית לאישום הראשון.

10. זאב רובינשטיין (להלן: "רובינשטיין") היה חברם הקרוב של בני הזוג אלוביץ'. בעבר כיהן רובינשטיין כנושא משרה בקבוצת יורוקום. בנוסף, במשך שנים ארוכות היה רובינשטיין מקורב לנאשם נתניהו ולרעייתו.

11. ארי הרו (להלן: "הרו") שימש בשנים 2009-2008 כמנהל לשכת ראש הממשלה. מחודש ינואר 2014 ועד לחודש ינואר 2015 שימש ארי הרו כראש סגל לשכת ראש הממשלה.

12. ארנון מילצ'ן (להלן: "מילצ'ן") הוא אזרח ישראלי ואיש עסקים אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים, בישראל ובחו"ל. בין היתר, בשנים 2008 – 2004 החזיק ארנון מילצ'ן במניות בחברת "מכשירי תנועה" שהתאגדה בישראל, ובשנים 2015 – 2005 החזיק ארנון מילצ'ן במניות ערוץ התקשורת "ישראל 10" (להלן: "ערוץ 10"). תחום מרכזי בעסקיו של ארנון מילצ'ן הינו הפקת סרטים בארצות הברית, שם התגורר תקופה ממושכת מידי שנה.

13. ג'יימס פאקר (להלן: "פאקר") הוא איש עסקים אוסטרלי, אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים, בין היתר, בתחומי הבידור, ההימורים והנדל"ן. במסגרת עסקיו היה ג'יימס פאקר בעלים של חברה בישראל, אשר פעלה בתחום ההשקעות בחברות ישראליות בענף ההי טק, וכן בחן השקעות בישראל בתחום התקשורת. במהלך השנים 2016 – 2014 רכש ג'יימס פאקר בית מגורים בישראל ופעל לקבלת מעמד תושבות בישראל.

להלן תמצית האישומים :

תמצית האישום הראשון – פרשת 4000.

14. בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד חודש ינואר 2017 (להלן באישום זה: "התקופה הרלוונטית") היה הנאשם נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כמו כן הייתה לנאשם יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת "בֶּזֶק".

15. בתקופה הרלוונטית היה הנאשם שאול אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת "בֶּזֶק".

16. תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור הנאשם נתניהו, וכן עבור בני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.

17. על רקע זה נוצרה בין הנאשמים בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו.

18. מערכת היחסים בין הנאשם בנימין נתניהו לבני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של הנאשם נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה אילן ישועה את העורכים והעיתונאים של "וואלה" לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של הנאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

19. לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של הנאשם בנימין נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור הנאשם נתניהו אף נשאה פרי.

20. במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל הנאשם נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שהנאשם אלוביץ' היה מעוניין בקידומם בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות ביורוקום. בתוך כך, ובמקביל – לדרישות שהפנה לנאשם שאול אלוביץ', עסק הנאשם נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של הנאשם שאול אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. הנאשם נתניהו עשה פעולות שונות לטובת הנאשם שאול אלוביץ' בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.

21. הנאשם נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'.

22. לשם הסתרת הקשר המושחת שלהם עם הנאשם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לאילן ישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר "וואלה", ביחס לקשר בינם לבין הנאשם בנימין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.

תמצית האישום השני – פרשת 2000.

23. לאורך השנים התקיימו בין הנאשמים נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008; בשנת 2013 ובשנת 2014. במהלך כל אחת מסדרת הפגישות האמורות, הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" והטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור הנאשם מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".

24. באחת הפגישות שהתקיימה בתאריך 4 בדצמבר של שנת 2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20 (עשרים), הנאשם ארנון מוזס הציע לנאשם בנימין נתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו-"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. ארנון מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של הנאשם נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שהנאשם נתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות לנאשם ארנון מוזס ולעסקיו.

25. הנאשם בנימין נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם הנאשם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם הנאשם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם הנאשם מוזס. הנאשם נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום לנאשם מוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום לו לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.

26. בהמשך לפגישה זו, ועל מנת לשמר אצל הנאשם מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, הנאשם נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה של הפגישה ייוודע לנאשם מוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנאשם נתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים הנאשם נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם הנאשם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.

27. במעשיו אלה הציע הנאשם ארנון מוזס לנאשם בנימין נתניהו הצעת שוחד.

28. במעשיו אלה עשה הנאשם נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות של האחרונים. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים וכי אין פסול בעסקאות שוחד.

תמצית האישום השלישי – פרשת 1000.

29. מאז 1999 התקיימה בין הנאשם בנימין נתניהו לארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית בעלת זיקות וקשרים שונים. בתוך כך, בתקופה הרלוונטית לאישום, מחודש אוקטובר 2011 ועד לחודש דצמבר 2016, קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מארנון מילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר ארנון מילצ'ן את ג'יימס פאקר לנאשם נתניהו. בשנים 2016 – 2014 קיבלו הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו מ-ג'יימס פאקר טובות הנאה שונות.

30. טובות ההנאה מ-ארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לכדי כ- 690,000 (שש מאות ותשעים אלף). טובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.

31. נוכח שלל הזיקות בין הנאשם נתניהו למילצ'ן, היה על הנאשם נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו. אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל הנאשם נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן במקרים הבאים: בשנים 2014-2013 הנאשם נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית, בשני אירועים; בשנת 2013, הנאשם נתניהו פנה לשר האוצר באותה העת, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; ובשנת 2015 , הנאשם נתניהו פעל בעצמו והנחה את פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה שבחן מילצ'ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.

32. במעשיו אלה עשה הנאשם נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם ארנון מילצ'ן ו-ג'יימס פאקר במסגרתה קיבלו מהם הנאשם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים של הנאשם נתניהו ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה הנאשם נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור.

האישום הראשון – פרשת 4000 (הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ'). העובדות.

א. הרקע הרגולטורי הרלוונטי לאישום.

1. בשנת 2010 חתם הנאשם נתניהו על היתר להעברת שליטה במניות בזק, שאיפשר את העברת השליטה בקבוצת בזק לידי הנאשם אלוביץ'. מהלך זה היה אירוע רגולטורי בעל משמעות כלכלית רבה לנאשם אלוביץ' ומהלך משמעותי בשוק התקשורת הישראלי.

2. בשנת 2011 חתם הנאשם נתניהו על אישור המתיר לחברת בי קום שבשליטת הנאשם אלוביץ' – לרדת מתחת לשיעור המזערי של אחזקות במניית בזק. גם עסקה זו היתה בעלת משמעות כלכלית עבור הנאשם אלוביץ'.

3. בתאריך 28 בחודש ינואר של שנת 2014 , חתם הנאשם בנימין נתניהו על היתר שיעבוד מניות השליטה ב- "בזק", שנדרש לצורך הוצאתה לפועל של הנפקת אגרות חוב של חברת בי קום שבשליטת הנאשם שאול אלוביץ'. חתימת הנאשם בנימין נתניהו על היתר השעבוד נדרשה מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), ה-תשמ"ב- 1982, ובלעדיה לא ניתן היה לבצע את ההנפקה, ש-הייתה בעלת חשיבות כלכלית רבה עבור הנאשם שאול אלוביץ'.

א. 1. עסקת יד 2.

4. ביום 14.5.2014, חתם הנאשם נתניהו על היתר העברת שליטה בחברה בת של "וואלה", שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי "יד 2". החתימה על היתר העברת השליטה אפשרה את השלמתה של עסקת המכירה של יד 2 מקבוצת בזק לתאגיד תקשורת גרמני, בתמורה לסך של כ- 800.000000 (שמונה מאות מיליון), שהוזרם לקופתה של קבוצת "בֶּזֶק" שבשליטת הנאשם אלוביץ'.

5. עובר לחתימת הנאשם נתניהו על ההיתר להעברת השליטה ב-יד 2, עמד הנאשם אלוביץ' בקשר עם הנאשם נתניהו ועם גורמים בסביבתו על מנת להאיץ את חתימתו על ההיתר הנדרש. לאחר מכן, עמד הנאשם אלוביץ' בקשר עם גורמים בסביבת הנאשם נתניהו על מנת להבטיח ולהאיץ את חתימתו של שר התקשורת באותה עת, גלעד ארדן (להלן: "ארדן"), שנדרשה אף היא לצורך אישור העסקה. אישור העברת השליטה באופן מואץ היה בעל חשיבות רבה לנאשם אלוביץ' ולקבוצת בזק, שכן עיכוב במתן האישור הרגולטורי עלול היה להביא לכך שהרוכש הגרמני ייסוג מן העסקה או ידרוש שינוי בתנאיה.

א. 2. עסקת בזק / יס

6. עד לחודש יוני 2015 החזיק הנאשם שאול אלוביץ', באמצעות יורוקום, בחלק ממניות חברת די.בי.אס, שסיפקה שירותי טלוויזיה בלוויין תחת המותג יס (להלן: "יס"). יתרת מניותיה של יס הוחזקה בידי "בזק".

7. עד לחודש מרץ 2014 הייתה קבוצת בזק מנועה מלרכוש את מלוא האחזקות ב יס, נוכח התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: "הממונה").

8. בחודש מרץ 2014, לאחר בחינה מחודשת של בקשת בזק לרכוש את מניות יס המוחזקות על ידי יורוקום, אישר הממונה את האפשרות לביצוע המיזוג בין בזק ליס, תוך התנייתה בתנאים. תוקפו של אישור זה עמד על שנה. מאחר שעל פי רישיונה של יס נדרש אישור שר התקשורת לעסקה, פנתה יס למשרד התקשורת בחודש יולי 2014 בבקשה לאשר עסקה לרכישת מניות יס מיורוקום על ידי בזק (להלן: "עסקת בזק יס"). אישור זה נדרש בנוסף לאישור הממונה.

9. משעה שהוסרה המניעה, פעל הנאשם אלוביץ' להביא לכריתתו של הסכם למכירת מניות יס מיורוקום לבזק. הסכם כאמור נחתם בתאריך 16 בחודש פברואר בשנת 2015. ההסכם היה כפוף ל-אישורה של ה-אסיפה הכללית של "בזק".

10. בהסכם נקבע כי ככל שאישור שר התקשורת יינתן בכפוף לתנאים מהותיים, הדבר יאפשר לדירקטוריון בזק לחזור בו ולבטל את העסקה. הסכם העסקה קבע מסגרת זמנים לקבלת האישור בתוך 90 ימים ממועד אישור העסקה במוסדות בזק. נוכח העובדה כי העסקה אושרה ב-אסיפה הכללית של "בזק" בתאריך 24 במארס בשנת 2015, המועד הנדרש לנאשם שאול אלוביץ' לקבלת האישורים הרגולטורים הנדרשים היה עד לתאריך 23 בחודש יוני של שנת 2015.

11. אף שעל פי תנאי העסקה ניתן היה לקבל ארכה נוספת בת 90 יום לקבלת ההיתרים הרגולטוריים, הנאשם אלוביץ' נזקק לאישור העסקה עד ליום 23.6.2015 , בין היתר, מאחר שכספי תמורת המניות שיורוקום היתה עתידה לקבל מהעסקה, יועדו מראש לתשלום חובות עתק של יורוקום לבנקים חובות שיורוקום התקשתה לפרוע באותה עת.

12. בחודש יוני 2015 ועל בסיס פעילותו של הנאשם נתניהו וחתימתו על אישור העסקה, הושלמה העסקה של מכירת מניות יס מיורוקום לבזק, באופן שהביא לכך שבזק החזיקה את מלוא מניותיה של יס. השלמת העסקה הביאה לכך שבזק שילמה ליורוקום באופן מיידי סך של 680 מיליון וסך כולל של כמיליארד , כפי שיפורט בהמשך.

א. 3. רפורמת השוק הסיטונאי.

13. בחודש מאי 2012 , תחת ממשלה בראשות הנאשם נתניהו, פרסם שר התקשורת משה כחלון, מסמך מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת (להלן: "מסמך המדיניות") בו אימץ את עיקרי המלצות ועדה ממשלתית (להלן: "ועדת חייק"). במסמך המדיניות נקבע, בין היתר, שבעלות התשתית, וביניהן בזק, יחויבו למכור לספקיות השירות שירותים סיטונאיים, והאחרונות יספקו את השירותים על גבי התשתיות של בעלות התשתית. בחודש מאי 2013 אומץ מסמך המדיניות בהחלטת ממשלה בראשותו של הנאשם נתניהו, ואף החלו שימועים בנוגע לרכיבים השונים של הרפורמה.

14. בהמשך לכך, בחודש נובמבר 2014 התקין השר ארדן את תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), התשע"ה – 2014 (להלן: "תקנות התקשורת"). בתקנות נקבעה חובת בעלות התשתית לספק שירותים סיטונאיים, וכן נקבעו תעריפים מרביים שניתן יהיה לגבות עבור השירות. תעריפים אלו היו כפופים לאישור שר האוצר. ברישיונן של בעלות התשתית נקבע כי השירותים יוצעו משנת 2015. לרפורמה זו היו שלושה מרכיבים מרכזיים הרלוונטיים לאישום זה: אספקת תשתית אינטרנט נייחת, אספקת שירותי טלפוניה קווית, ושימוש בתשתיות פסיביות שבאמצעותן מסופקים שירותי התקשורת.

א. 4. הפרדה מבנית.

15. בדו"ח ועדת חייק ובמסמך המדיניות שאימץ אותו, הומלץ לבטל מגבלות שהוטלו בעבר על קבוצת בזק ושחייבו אותה בהפרדה מבנית בין השירותים השונים שסיפקה על מנת לצמצם את כוחה המונופוליסטי בתחום התקשורת. ועדת חייק המליצה לקשור בין ביטול ההפרדה המבנית לבין יישום רפורמת השוק הסיטונאי.

16. בעקבות פרסום מסמך המדיניות ועל בסיס האינטרסים שלה בעניין, דרשה בזק ממשרד התקשורת לבטל את ההפרדה המבנית, כך שיתאפשר לה למזג את כלל השירותים שמציעה קבוצת בזק תחת ישות משפטית, תאגידית ותפעולית אחת. מהלך זה גילם יתרון כלכלי עצום לבזק, והוא הותנה משך זמן רב על ידי משרד התקשורת ביישום אפקטיבי של רפורמת השוק הסיטונאי.

ב. לקיחת שוחד ומתן שוחד (הנאשמים בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ').

ב.1. המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו: היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר "וואלה".

17. כאמור מעלה, אופן הסיקור בכלי התקשורת היה נושא חשוב עד מאד בעיניו של הנאשם נתניהו, במיוחד במהלך תקופות בחירות.

18. בין הנאשם נתניהו ובני הזוג אלוביץ' היתה היכרות רחוקה עד סוף שנת 2012. לקראת סוף שנת 2011, בעקבות המלצת רובינשטיין לבני הזוג אלוביץ', ערכו בני הזוג אלוביץ' ביקור ניחומים אצל שרה נתניהו. קודם לכן רובינשטיין ציין בפני הנאשם שאול אלוביץ' כי הנאשם נתניהו מעוניין בכך. כשנה לאחר מכן, בתאריך 27.12.2012 , במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19 (תשע עשרה), הוזמנו בני הזוג אלוביץ' לארוחת ערב במעון ראש הממשלה בירושלים. במהלך ארוחת הערב סוכם בין הנאשמים כי הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ', דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".

19. בנקודת הזמן שבה התקיים המפגש בין הנאשם נתניהו ורעייתו לבין בני הזוג אלוביץ', ידעו הנאשמים כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו.

20. כך, במועד זה, ידעו והבינו הנאשמים, כי הנאשם אלוביץ' ואתר "וואלה" שבשליטתו יכולים לשפר את הסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ושל משפחתו, שהיה, כאמור, בעל ערך ומשמעות רבה עבור הנאשם נתניהו. זאת, על רקע האינטרס הכללי של הנאשם נתניהו בשיפור הסיקור התקשורתי שלו ועל רקע אינטרסים נקודתיים שהיו לו בשיפור הסיקור בתקופת הבחירות, שבמהלכה התקיימה ארוחת הערב המתוארת.

21. כן הבינו הנאשמים כי בכוחו של הנאשם נתניהו לקדם את האינטרסים של הנאשם אלוביץ', של בזק, ושל קבוצת יורוקום. זאת, הן מכוח תפקידו כראש ממשלה ובשל הצורך בחתימתו על אישורים שונים הדרושים למהלכים עסקיים של קבוצת בזק, והן מכוח מעמדו והשפעתו על שר התקשורת, הגורם שאמון על הרגולציה והפיקוח על קבוצת בזק וחברות נוספות שבשליטתה. בנוסף, במועד זה התחדדה אצל בני הזוג אלוביץ' ההבנה בדבר החשיבות שמייחס הנאשם נתניהו לתחום הסיקור התקשורתי, והם הבינו כי הם יכולים לסייע לו בנושא זה באמצעות אתר "וואלה" שבשליטתו של הנאשם אלוביץ'.

22. על רקע האמור, החל מחודש דצמבר 2012 , הפכה מערכת היחסים בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' למערכת יחסים הדדית של "תן וקח", אשר כללה טובות הנאה שונות שנתן הנאשם אלוביץ', והחל מראשית שנת 2015 בצוותא עם הנאשמת איריס אלוביץ', לנאשם נתניהו ובני משפחתו בתחום הסיקור התקשורתי, כנגד ציפייתם של הנאשם אלוביץ', ובהמשך גם של הנאשמת איריס אלוביץ', שהנאשם נתניהו יקדם עבורם אינטרסים כלכליים הקשורים בעסקיו של הנאשם אלוביץ'.

23. במסגרת זאת, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", החל קשר אינטנסיבי, תדיר וחריג בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ'. במסגרת קשר זה הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו דרישות מסוגים שונים אל הנאשם אלוביץ', ובהמשך גם אל הנאשמת איריס אלוביץ', במישרין ובאמצעות מתווכים. דרישות אלה עסקו באופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו באתר "וואלה", ואף נגעו לסיקור של יריביו הפוליטיים של בנימין נתניהו.

24. לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", הנאשם שא5ול אלוביץ' נענה, ככלל, לדרישותיו של הנאשם בנימין נתניהו, באשר הן, ועשה כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותו עבור הנאשם נתניהו אף נשאה פרי.

25. לצורך כך הפעיל הנאשם אלוביץ' מסכת לחצים על אילן ישועה, ובאמצעותו על העורכים והכתבים באתר. בדרך זו, קיבל הנאשם נתניהו דריסת רגל ויכולת השפעה מהותית לפי דרישותיו ודרישות בני משפחתו על פרסומים שונים באתר. החל משנת 2015, חברה לנאשם שאול אלוביץ' רעייתו, הנאשמת איריס אלוביץ', ונענתה אף היא לדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו באמצעות הפעלת לחץ על אילן ישועה לפרסם, למנוע פרסום ולשנות פרסומים קיימים באתר.

26. דרישות הנאשם נתניהו להתערבות בפרסומים ב"וואלה" נועדו לשרת את האינטרס הכללי שלו לשפר ולעצב את סיקורו התקשורתי, את האינטרס הספציפי שלו כראש ממשלה להיבחר מחדש לתפקיד ולהמשיך לכהן בו, ואת האינטרס של בני משפחתו לשפר ולעצב את הסיקור התקשורתי שיקבלו באופן שיתרום לתדמית הציבורית של הנאשם נתניהו ובני משפחתו.

27. הדרישות של הנאשם בנימין נתניהו להתערבות בפרסומים באתר היו מגוונות וכללו בין היתר את סוגי הדרישות הבאות:
א. דרישות להיטיב את הסיקור שלו ושל בני משפחתו ובכלל זה דרישות להעלאת ידיעות לאתר העוסקות בפעילותה הציבורית של רעייתו.
ב. דרישות להגדלת זמן החשיפה של ידיעות חיוביות מבחינתו ולהבלטת מיקומן של ידיעות אלה באתר.
ג. דרישות לצמצום סיקור שלילי מבחינתו באמצעות מחיקת ידיעות שליליות, שינוי כותרות שליליות, וצמצום זמן החשיפה של ידיעות אלה (להלן: "דרדור") וכן באמצעות מניעת פרסום שלילי מלכתחילה באתר.
ד. דרישות לסיקור שלילי של יריביו הפוליטיים.
ה. דרישות לפרסום מסרים פוליטיים.
ו. דרישה למנוע שידור ראיון שנערך עם הנאשם, לערוך אותו ולהשמיט ממנו קטעים לא רצויים בטרם יפורסם.

28. תקופות הבחירות שהתקיימו בתוך התקופה הרלוונטית לאישום זה, ובעיקר בחודש מרץ 2015, היו תקופות חשובות מאוד עבור הנאשם נתניהו, ובמהלכן הועברו על ידו דרישות משמעותיות להתערבות בפרסומים באתר. בתקופות אלה היה אתר "וואלה" בעל חשיבות מיוחדת לנאשם נתניהו. זאת על רקע תפיסתו כי בכל הקשור להיקף החשיפה לציבור, אתר "וואלה" יכול היה לשמש משקל נגד תקשורתי לאתר ynet , שהיה המתחרה העיקרי באתר "וואלה" מבחינת היקף החשיפה לציבור, ושאותו ראה הנאשם נתניהו כאתר העוין אותו ואת משפחתו. תקופות אינטנסיביות נוספות בדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים באתר היו סביב סיקורן של פרשות שונות שבהן היו מעורבים הנאשם נתניהו ורעייתו.

29. דרישות להתערבות בפרסומים באתר הופנו על ידי הנאשם נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' באפיק ישיר ובאפיק עקיף.

30. באפיק הישיר, התקיים בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' קשר ישיר באמצעות מפגשים ושיחות טלפון שבהם התלונן הנאשם נתניהו בפני הנאשם אלוביץ' על אופן הסיקור השלילי שלו ושל משפחתו באתר "וואלה", ולעיתים אף דרש דרישות פרטניות להתערבות בפרסומים באתר. במקביל, ובידיעת הנאשם נתניהו, התקיים בין שרה נתניהו לבין הנאשמת איריס אלוביץ' קשר ישיר שהתבסס על התכתבויות במסרונים ושיחות טלפון, שבמסגרתן התלוננה שרה נתניהו בפני הנאשמת איריס אלוביץ' על הסיקור של הנאשם נתניהו ושל משפחתו באתר "וואלה", ודרשה דרישות פרטניות להתערבות בפרסומים באתר.

31. מעורבותו הישירה של הנאשם נתניהו בקשר עם הנאשם אלוביץ' בנושאי הסיקור באה לידי ביטוי, בין היתר, גם בכך שביום 26.8.2015 העביר הנאשם נתניהו, שכיהן אז כשר התקשורת, לידיו של הנאשם אלוביץ' מסמך ובו ניתוח של אופן הסיקור שלו באתר "וואלה", ממנו עלה, לשיטת הנאשם, כי האתר מסקר אותו באופן שלילי. את המסמך האמור בחר הנאשם נתניהו להעביר לנאשם אלוביץ' גם באמצעות פילבר, שבאותה עת שימש כאמור כמנכ"ל משרד התקשורת, לא עסק בסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ובינו לבין הנאשם אלוביץ' התקיימו יחסים של רגולטור ומפוקח.

32. באפיק העקיף, העבירו הנאשם נתניהו ובני משפחתו את הדרישות להתערבות בפרסומים באמצעות גורם שלישי מתווך. בתחילה הועברו הדרישות באמצעות רובינשטיין ובהמשך באמצעות חפץ. בנוסף, העבירו הנאשם נתניהו ורעייתו את דרישותיהם גם באמצעות יועצי תקשורת שהועסקו בלשכת הנאשם נתניהו ובאמצעות עובדים אחרים בלשכתו, שפעלו לפי הנחייתו והנחיית רעייתו.

33. הנאשם נתניהו ובני משפחתו העבירו את הדרישות הפרטניות להתערבות בפרסומים באתר לגורם המתווך בעל פה, בשיחות טלפוניות, במסרונים או בהודעות דוא"ל. הנאשם נתניהו היה מעורב ככלל בתוכן הדרישות, ולעיתים אף בניסוחן, תוך מעקב אחר מידת ההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישות, ולעיתים אף תוך דרישות חוזרות ונשנות לתיקון אופן ההיענות עד לקבלת תוצאה שהשביעה את רצונו.

34. במסגרת זו, דרישות הנאשם נתניהו ורעייתו הועברו תחילה בעיקר באמצעות רובינשטיין ונמסרו על ידו לנאשם שאול אלוביץ' ולאילן ישועה. הנאשם שאול אלוביץ' הפעיל על אילן ישועה לחצים על מנת שימלא אחר דרישות אלה, ואילן ישועה נהג לפנות לעורכי "וואלה" ולהנחות אותם בהתאם. אילן ישועה עדכן באופן שוטף את בני הזוג אלוביץ' ואת רובינשטיין לגבי ההיענות לדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו.

35. החל מחודש ספטמבר של שנת 2014 לערך, ובנוסף להעברת הדרישות באמצעות רובינשטיין, פעלו הנאשם נתניהו ורעייתו באופן דומה גם באמצעות חפץ והעבירו גם באמצעותו את דרישותיהם להתערבות בפרסומים באתר "וואלה". במסגרת זאת, העביר חפץ לאישורו של הנאשם נתניהו חלק ניכר מן הדרישות שהועברו אליו על ידי שרה ויאיר נתניהו, טרם העברתן לנאשם שאול אלוביץ' ולאילן ישועה. מתחילת שנת 2015 ואילך, העבירו הנאשם נתניהו ורעייתו את מרבית דרישותיהם דרך חפץ, ומיעוטן הועברו באמצעות רובינשטיין ודוברי הנאשם נתניהו, בועז סטומבלר, שי חייק, ורן ברץ.

36. דרישותיו של הנאשם נתניהו וההיענות הנרחבת של בני הזוג אלוביץ' לדרישות אלה הובילו להפעלת מכבש לחצים על העורכים והכתבים, באמצעות אילן ישועה. מסכת לחצים זו השפיעה על הפרסומים באתר, לגביהם נדרשה התערבות, לטובת הנאשם נתניהו ומשפחתו. בנוסף, מסכת לחצים זו הביאה ל'אפקט מצנן' וגרמה לכך שבני הזוג אלוביץ', אילן ישועה, העורכים והכתבים ב"וואלה" הפעילו לעיתים "צנזורה עצמית", כך שפרסומים ביקורתיים פוטנציאליים הנוגעים לנאשם נתניהו ולבני משפחתו צונזרו מראש ולא יצאו לאור. לחצים אלה אף הביאו מספר עיתונאים לעזוב את עבודתם באתר.

37. לאורך התקופה הרלוונטית קיבל הנאשם נתניהו עדכונים שוטפים בנוגע לביצוע דרישותיו, לרוב באמצעות הגורם המתווך שדרכו הועברה הדרישה לבני הזוג אלוביץ'.

38. הנאשם נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שהנאשם נתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו. זאת עשו, כחלק ממערכת יחסים הדדית של "תן וקח" שנרקמה ביניהם ומתוך ציפייה והבנה הדדית כי נוכח מעמדו הציבורי הרם של הנאשם נתניהו וסמכויותיו כראש ממשלה, ובהמשך גם כשר התקשורת, יוכל הנאשם נתניהו לקדם בתמורה להיענות נרחבת זו עניינים הקשורים לעסקיו של הנאשם אלוביץ', ולקבל החלטות שייטיבו עמו בנושאים בעלי חשיבות מכרעת עבור בני הזוג אלוביץ' ועבור החברות והעסקים שבשליטת הנאשם אלוביץ', שהיו באותה העת על הפרק, כפי שאכן אירע בפועל. דוגמאות הממחישות את דרישות הנאשם נתניהו להתערבות בפרסומים באתר ואת אופן ההיענות החריגה להן מצ"ב כנספח "א" לכתב האישום.

39. ההתערבות של הנאשם נתניהו ורעייתו באתר "וואלה" באה לידי ביטוי גם באפשרות שניתנה להם להביע במספר הזדמנויות עמדתם ביחס לאישור או פסילת מועמדים לתפקידים של עורכים וכתבים באתר. פניותיהם של בני הזוג אלוביץ' אל הנאשם נתניהו ורעייתו בעניין זה באו על רקע תלונות שאלה הפנו לבני הזוג אלוביץ' בנוגע לעורכים או כתבים באתר.

40. מחודש ינואר 2017 ואילך, על רקע החשש של הנאשם נתניהו וסביבתו הקרובה מחקירה צפויה, כמו גם על רקע חששם של בני הזוג אלוביץ' מחקירה כזו, פחתה משמעותית תדירות הקשר בין הנאשם נתניהו ורעייתו לבני הזוג אלוביץ' והעברת הדרישות להתערבות בפרסומים באתר פסקה כמעט לגמרי. במקביל, הנחה אילן ישועה את עובדי "וואלה" להפסיק לשתף פעולה עם הדרישות.

ב. 2. התמורה פעולות שלטוניות שביצע הנאשם נתניהו בתמורה למתת.

41. במסגרת יחסי ה"תן וקח" כאמור לעיל, הפעיל הנאשם נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שבקידומם רצה הנאשם אלוביץ', בעבורו או בעבור חברות שונות שבשליטתו ושהיו בעלי ערך כלכלי רב ביותר עבורו. בתוך כך, ובמקביל להעברת דרישות הסיקור ולהיענות הנאשם שאול אלוביץ' להן, עסק הנאשם נתניהו, במספר מקרים, בענייניו הרגולטוריים של הנאשם אלוביץ' ואף ביצע, מתוקף תפקידו, פעולות שהיה בהן כדי לקדם אינטרסים כלכליים משמעותיים ביותר של הנאשם שאול אלוביץ', כפי שיפורט בהמשך.

42. מעורבות הנאשם נתניהו בענייני הנאשם אלוביץ', כללה פעולות שקידמו עסקאות ואינטרסים כלכליים שונים שלו כפי שיפורט בהמשך. העסקאות שבוצעו הניבו לנאשם שאול אלוביץ', במישרין ובעקיפין, סכומי עתק, כמפורט להלן. חלק מן הכספים שקיבל הנאשם שאול אלוביץ' על בסיס החלטותיו הרגולטוריות של הנאשם בנימין נתניהו שימשו את הנאשם שאול אלוביץ' ל-פירעון חובות עתק של חברות מקבוצת "יורוקום" שבשליטתו לבנקים.

43. במועדים הרלוונטיים לביצוען של הפעולות הרגולטוריות, קשר הנאשם שאול אלוביץ' מפורשות בין אופן הסיקור של הנאשם נתניהו ב"וואלה" לבין ההחלטות הרגולטוריות שאמור היה לקבל, ושקיבל הנאשם נתניהו, ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה הנאשמת איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של "בזק" על ידי הנאשם בנימין נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב"וואלה", כי יש לשפר את הסיקור של הנאשם בנימין נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.

44. במסגרת פעולותיו פעל הנאשם נתניהו תוך ניגוד עניינים, הפעיל סמכויות שלטוניות תוך שקילת שיקולים זרים הנוגעים לרצונו לקבל טובות הנאה לטובתו האישית ולטובת משפחתו, הביא ל"זיהום" שיקול הדעת של מנכ"ל משרד התקשורת שהיה כפוף למרותו, עשה שימוש בעובדי ציבור נוספים להשגת מטרותיו הפסולות, וכן סטה מן השורה.

45. את כל הפעולות השלטוניות המפורטות להלן ביצע הנאשם נתניהו במסגרת יחסי ה"תן וקח" שהתפתחו בין הנאשמים בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', על מנת לגמול לנאשם שאול אלוביץ' ולהמשיך ולקחת טובות הנאה מבני הזוג אלוביץ', תוך שהוא מודע לכך שטובות ההנאה שניתנות לו ולרעייתו מ-בני הזוג אלוביץ', ניתנות לו בעד פעולות הקשורות בתפקידו ובמעמדו הציבורי.

46. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין החודשים מרץ 2013 לנובמבר 2014 , ובהמשך לאמור לעיל, בעת שארדן כיהן כשר התקשורת בממשלתו של הנאשם נתניהו, ובמהלך פגישה ביניהם בעניין אחר, שאל הנאשם נתניהו את ארדן האם בזק מקבלת את יומה בפניו והאם טענותיה בכל הנוגע לקידום רפורמת השוק הסיטונאי נשמעות. במהלך תקופה זו קידם משרד התקשורת בראשות ארדן את הוצאתה לפועל של רפורמת השוק הסיטונאי באופן שעורר התנגדות עזה של בזק.

47. ביום / תאריך 28.1.2014 , ובמקביל לדרישות להתערבות בפרסומים באתר "וואלה" שהעביר הנאשם נתניהו לנאשם שאול אלוביץ' באותם ימים ממש, חתם הנאשם נתניהו על היתר שעבוד מניות השליטה בבזק, שנדרש לצורך הוצאתה לפועל של הנפקת אגרות חוב של חברת בי קום שבשליטת הנאשם שאול אלוביץ'. החתימה על היתר השעבוד נדרשה מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982, ובלעדיה לא ניתן היה לבצע את ההנפקה, שהייתה בעלת חשיבות כלכלית רבה עבור הנאשם שאול אלוביץ'.

48. ביום 14.5.2014 (14 בחודש מאי של שנת 2014), במקביל לדרישות להתערבות בפרסומים באתר "וואלה" שהעביר הנאשם נתניהו לנאשם שאול אלוביץ' באותם ימים ממש, חתם הנאשם נתניהו על היתר העברת שליטה ב"יד 2", עסקה בהיקף של 800 מיליון , שהייתה בעלת חשיבות כלכלית רבה לקבוצת בזק.

49. עובר לחתימת הנאשם נתניהו על היתר העברת השליטה ב"יד 2", עמד הנאשם אלוביץ' בקשר עם הנאשם נתניהו ועם גורמים בסביבתו על מנת להאיץ את חתימתו על ההיתר הנדרש. במקביל, עמד הנאשם שאול אלוביץ' בקשר עם גורמים בסביבתו של הנאשם נתניהו על מנת להבטיח ולהאיץ את חתימתו של ארדן שנדרשה אף היא לצורך אישור העסקה. אישור העברת השליטה באופן מואץ היה בעל חשיבות רבה לנאשם שאול אלוביץ' ולקבוצת "בֶּזֶק", שכן עיכוב במתן האישור הרגולטורי עלול היה להביא לכך שהרוכש הגרמני ייסוג מן העסקה או ידרוש שינוי בתנאי ה-עִסְקָה.

50. ביום 17.11.2014, או במועד סמוך, בעקבות התפטרותו של שר הפנים דאז גדעון סער, החליט הנאשם נתניהו להעביר את גלעד ארדן מתפקידו כשר תקשורת ולמנותו לשר הפנים בממשלתו. גלעד ארדן ביקש מהנאשם בנימין נתניהו להישאר בתפקיד שר התקשורת לתקופה של מספר חודשים עד להשלמתן של רפורמות בהן החל בתקופת כהונתו, בין היתר רפורמות הקשורות לחברת "בֶּזֶק". חרף בקשתו, החליט הנאשם בנימין נתניהו להאריך את כהונתו של גלעד ארדן בשבועיים בלבד.

51. עם תום כהונתו של גלעד ארדן החל הנאשם בנימין נתניהו לכהן כשר תקשורת במקביל לכהונתו כראש הממשלה.

52. במועדים סמוכים לפני קבלת החלטת הנאשם בנימין נתניהו שלא להאריך את כהונתו של גלעד ארדן כשר תקשורת כבקשתו, העביר ניר חפץ לנאשם בנימין נתניהו את תלונותיו של הנאשם שאול אלוביץ' ביחס להתנהלותו של גלעד ארדן מול קבוצת "בֶּזֶק", ואת התנגדותו של הנאשם שאול אלוביץ' לכך שגלעד ארדן ימשיך לכהן כשר התקשורת.

53. בתאריך 28.11.2014, מיד בסמוך לאחר תחילת כהונת הנאשם נתניהו כשר התקשורת, במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שהתקיימה בין הנאשמים, פגש הנאשם נתניהו את הנאשם שאול אלוביץ' לבקשת הנאשם שאול אלוביץ', ובתיווכו של ניר חפץ, במעון ראש הממשלה. במועד זה הייתה תלויה ועומדת בקשת Yes/יֶס לאישור העברת השליטה בה מיורוקום ל-"בֶּזֶק", שהוגשה בחודש יולי 2014 ולא קודמה עד אז על ידי משרד התקשורת. הבקשה לא קודמה על רקע עמדתו המקצועית של המשרד לפיה יש להתנות את אישור העברת השליטה ב-Yes/יֶס בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי על ידי "בֶּזֶק", שעיכבה באותה עת את יישומה.

54. הנאשם שאול אלוביץ' ביקש לפגוש את הנאשם נתניהו על מנת לקדם את אישור עסקת בזק Yes (יֶס) בלוח זמנים קצר. זאת מאחר שבתקופה זו שררה בבזק אי בהירות באשר למועד פקיעת תוקף אישור הממונה לעסקה והסברה הייתה שיתכן שתוקף האישור יפקע כבר בחודש ינואר 2015.

55. ימים ספורים לפני הפגישה, הציג ניר חפץ לנאשם בנימין נתניהו את אישור הממונה לעסקה, כפי שנמסר לו על ידי הנאשם שאול אלוביץ', והעביר לו את בקשתו של הנאשם שאול אלוביץ' לפגוש אותו בדחיפות על מנת לדון בנושא זה. הנאשם נתניהו עיין במסמך והנחה את לשכתו לתאם פגישה עם הנאשם שאול אלוביץ' באופן מיידי, והפגישה תואמה, כאמור, ליום 28.11.2014. בהמשך לכך, נפגש הנאשם בנימין נתניהו עם הנאשם שאול אלוביץ' במועד זה במעונו ביחידות. הנאשם בנימין נתניהו הנחה את ניר חפץ להכניס את הנאשם שאול אלוביץ' ללשכתו שבמעון ראש הממשלה באופן שלא יגלה את נוכחותו לגורמים אחרים שהיו נוכחים במעון באותה העֵת.

56. זה היה לפני 9 שנים וחודשיים ימים, ביום ההוא של 9.12.2014, לאחר מועד פיזור הכנסת, ובמהלך תקופת הבחירות לכנסת העשרים, מינה הנאשם נתניהו את עו"ד איתן צפריר לתפקיד ראש מטה השר במשרד התקשורת. צפריר אמור היה לשמש "ידו הארוכה" של הנאשם בנימין נתניהו במשרד התקשורת.

57. עם כניסת צפריר לתפקיד, זימן הנאשם נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר (להלן: "ברגר") ללשכתו, והורה לו לפעול בהתאם להנחיות צפריר. בעניין עסקת בזק יס החזיק ברגר בעמדה המקצועית שלפיה יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי על ידי בזק. הנאשם שאול אלוביץ' התרעם על עמדה זו, ותלונותיו ביחס להתנהלותו של ברגר הועברו לנאשם נתניהו באמצעות חפץ.

58. בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו, במסגרת יחסי ה"תן וקח" שהתקיימו בין הנאשמים בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', פנה צפריר לאחר מינויו, מספר פעמים ל-ברגר ולארי הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת (להלן: "לבאות") והעביר להם מסר לפיו עליהם לפעול לקידום אישורה של עסקת בזק יס. חרף פניותיו של צפריר, נותרו ברגר ולבאות בעמדתם המקצועית כי אין לאשר את העסקה ללא כריכתה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי ולא נענו להנחיותיו של צפריר. במקביל, בהנחיית הנאשם שאול אלוביץ', פנה מנכ"ל Yess (יֶס) לצפריר על מנת לנסות לקדם באמצעותו את אישור עסקת "בֶּזֶק" יֵס.

59. בנוסף, בהתאם להנחיות הנאשם נתניהו, פעל צפריר, יחד עם ראש לשכת הנאשם נתניהו דאז, דוד שרן, לקדם את קבלת המלצת מועצת הכבלים והלוויין (להלן: "המועצה") לאישור עסקת בזק /יס, כפי שיפורט להלן. על פי תנאי הרישיון שהוענק לחברת יס, המלצת המועצה לנאשם נתניהו בתפקידו כשר התקשורת הייתה שלב הכרחי לפני קבלת החלטתו בנוגע לאישור העסקה.

60. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך לחודש מרץ של שנת 2015, במסגרת יחסי ה"תן וקח" שהתקיימו בין הנאשמים בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', פנה הנאשם נתניהו לשרן, ציין בפניו כי ל-"בזק" יש בעיה וכי נושא הקשור אליה מתעכב במשרד התקשורת. הנאשם נתניהו ביקש משרן לבדוק כיצד ניתן לטפל בכך. שרן, שידע על העיכוב באישור העסקה גם מגורמים בבזק, שפנו אליו בהנחיית הנאשם שאול אלוביץ' ובהנחיית הנאשמת איריס אלוביץ', פנה יחד עם צפריר ליו"ר המועצה, ובירר עמה כיצד ניתן לקדם את קבלת המלצת המועצה. לאחר שהובן שלצורך קידום המלצת המועצה נדרש מכתב פנייה מטעמו של הנאשם בנימין נתניהו למועצה, פעלו צפריר ו-שרן לניסוח מכתב כאמור, והנאשם בנימין נתניהו חתם עליו ביום 24.3.2015. כתוצאה מהעברת מכתבו של הנאשם בנימין נתניהו, הודיעה לו יו"ר המועצה במכתבה מיום 16.4.2015 כי הנחתה את הגורמים המקצועיים במועצה לטפל בהקדם בבקשה.

61. בתאריך 17.5.2015, מייד עם כינון הממשלה החדשה בראשות הנאשם בנימין נתניהו, שבה המשיך לכהן כשר תקשורת, הודיע הנאשם נתניהו לברגר בשיחה טלפונית על פיטוריו. במועד זה ידע הנאשם נתניהו על תלונותיו של הנאשם שאול אלוביץ' ביחס לברגר, ועל רצונו של הנאשם שאול אלוביץ' ש-ברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד. זאת, בין היתר, נוכח עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות ל-"בֶּזֶק".

62. בסמוך לאחר מכן, החליט הנאשם בנימין תניהו למנות את איש אמונו שלמה פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, במקומו של ברגר. במסגרת התדרוך שערך צפריר לשלמה פילבר בנוגע לתפקידו כמנכ"ל המיועד במהלך חודש מאי 2015, לקראת כניסתו לתפקיד, ציין צפריר בפני שלמה פילבר שלושה נושאים אותם יש לקדם וביניהם אישור עסקת "בזק" Yes (יֶס).

63. מינויו של שלמה פילבר אושר על ידי הממשלה ביום 7.6.2015, והוא החל לכהן בתפקיד מיידית.

64. במועד לא ידוע, זמן קצר מאד לאחר אישור מינויו של שלמה פילבר, ובמסגרת יחסי ה"תן וקח" שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ', זימן הנאשם נתניהו את שלמה פילבר לפגישה בלשכתו. בפגישה זאת, מסר הנאשם בנימין נתניהו לשלמה פילבר שהנאשם שאול אלוביץ' התלונן בפניו על אופן טיפולו של משרד התקשורת בנוגע לעסקיו, והנחה את שלמה פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד באופן שיטיב עם הנאשם אלוביץ' (להלן: "פגישת ההנחיה").

65. במסגרת פגישת ההנחיה הורה הנאשם בנימין נתניהו לשלמה פילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק יס בהקדם. כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם קבוצת "בֶּזֶק".

66. כפועל יוצא של פגישת ההנחיה ומיד לאחריה, החל שלמה פילבר לפעול באופן נמרץ על מנת להביא לאישור עסקת "בֶּזֶק" / יֵס בהקדם האפשרי.

67. כך, במוצאי שבת, ה-13.6.2015, נפגש שלמה פילבר עם אלי קמיר, ששימש כיועץ לקבוצת "בזק", בביתו הפרטי של אלי קמיר. בפגישה זו, הבהיר אלי קמיר לשלמה פילבר את לוח הזמנים הדרוש מבחינתו של הנאשם אלוביץ' לאישור העסקה, דהיינו, כי יש להביא לאישורה עד ליום 23.6.2015 . יום לאחר מכן, 14.6.2015 , התקיימה פגישה בין הנאשם שאול אלוביץ' לשלמה פילבר במשרד התקשורת. בפגישה זו, עובר לכניסתה של עוזרתו של שלמה פילבר לחדר, הבהיר שלמה פילבר לנאשם שאול אלוביץ' כי הנאשם בנימין נתניהו דיבר עימו וכי הוא מחויב לקידום ענייניו של הנאשם שאול אלוביץ'.

68. בהתאם להנחיית הנאשם בנימין נתניהו פעל שלמה פילבר מול גורמי המקצוע במשרד התקשורת לקידום מתן האישור לעסקת בזק Yes (יֶס).

69. במקביל, ולצורך קיום הנחיית הנאשם נתניהו, קיים שלמה פילבר ערוץ תקשורת חשאי עם הנאשם שאול אלוביץ' ועם גורמים שונים בקבוצת בזק, וביניהם אלי קמיר. במסגרת ערוץ זה, העביר פילבר לאנשי בזק מידע פנימי על התקדמות אישור העסקה ואנשי בזק העבירו ל שלמה פילבר את דרישותיהם ביחס לנוסח אישור העסקה. שלמה פילבר הסתיר את קיומו של ערוץ התקשורת הישיר עם אנשי בזק מן הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת.

70. במסגרת ערוץ התקשורת החשאי שלהם עם שלמה פילבר, עמדו הנאשם שאול אלוביץ' וגורמים מטעמו, בין היתר, על כך שהעסקה תאושר ללא תנאים מהותיים. הנאשם אלוביץ' וגורמים מטעמו ייחסו חשיבות רבה לאישור העסקה באופן זה, שכן על פי ההסכם בין יורוקום לבזק, הכללת תנאים מהותיים באישור משרד התקשורת הייתה מקנה לבזק אפשרות להתנגד לתנאי ובמקרה כזה היה סיכון שאישור זה לא יקיים את התנאים הנדרשים להשלמת העסקה.

71. עד כשבוע לפני אישור העסקה, היתה העמדה המקצועית במשרד התקשורת, בה החזיק סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות, שהיה הגורם המקצועי הרלוונטי לנושא, כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי. בשל הנחיית הנאשם נתניהו ועל מנת להביא לאישור העסקה במהירות ובמועד הדרוש לנאשם שאול אלוביץ', פעל שלמה פילבר מול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים על מנת שאלו יתנו את הסכמתם לאישור העסקה ללא תנאים. זאת, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו.

72. בהתאם לדרישות אנשי בזק ועל מנת למנוע עיכוב באישור העסקה, שלמה פילבר הביא גם לכך שמנוסח אישור העסקה הושמט סעיף הנוגע לאפשרות של משרד התקשורת לנקוט אמצעי אכיפה נגד בזק בקשר למהלך של מימוש אופציה לרכישת אחוזים בודדים של מניות יס. מהלך זה בוצע על ידי בזק ללא בקשת אישור בד בבד עם אישורה של עסקת בזק יס במוסדות החברה ביום – 25.3.2015 . האופציה מומשה על ידי "בֶּזֶק" על מנת לרכוש שליטה ב- Yes (יֶס) ובכך לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי הממונה לפני פקיעת תוקפם של תנאים אלה. לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד, לרבות היועצת המשפטית של המשרד, היה מקום לכלול סעיף זה בנוסח האישור. סוגיית השמטת הסעיף היתה מהותית ביותר לנאשם שאול אלוביץ' ולגורמים נוספים בבזק, והם הבהירו ל-שלמה פילבר כי הם מתנגדים נחרצות להכללת סעיף זה באישור.

73. שלמה פילבר הבהיר לגורמי המקצוע במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין שהוא מקדם את אישור עסקת בזק יס בהתאם להנחיות הנאשם נתניהו. בין היתר, הביא לשלמה פילבר לכך שהליך גיבוש המלצת מועצת הכבלים והלוויין התבצע באופן מואץ על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לנאשם אלוביץ'.

74. ביום 23.6.2015 נמסרו לנאשם נתניהו המלצת מועצת הכבלים והלוויין לאשר את העסקה, וכן המסמכים האחרים שנדרשו לצורך אישור היתר העברת השליטה. עוד באותו יום חתם הנאשם נתניהו על אישור העברת השליטה תוך שהוא מודע לכך שהאישור קודם על ידי שלמה פילבר, על פי הנחייתו, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ' ובהתאם לציפיותיו וצרכיו של הנאשם שאול אלוביץ'.

75. מיד בסמוך לחתימת הנאשם נתניהו על האישור הושלמה העסקה, וכפועל יוצא מכך שילמה בזק ליורוקום סכום של כ-680 מיליון ש"ח. סכום זה שימש את הנאשם אלוביץ' ואת יורוקום לפירעון חובות יורוקום לבנקים. בהמשך, במהלך השנים 2016 ו-2017, בהתאם לתנאי העסקה, וכתוצאה מהשלמתה על בסיס האישור שנתן הנאשם נתניהו, שילמה בזק ליורוקום סכומים נוספים העולים כדי סך כולל של כ-300 מיליון ש"ח.

76. הנאשם נתניהו ידע כי טובות ההנאה שנתנו לו בני הזוג אלוביץ' ניתנו לו בעד פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי, ופעל לקידום אישור עסקת בזק יס בתמורה לטובות הנאה אלו וכדי שבני הזוג אלוביץ' ימשיכו להעניקן לו.

77. בני הזוג אלוביץ' נתנו את טובות הנאה לנאשם נתניהו בעד פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי. כך למשל בחודש ינואר 2014 , בסמוך לפני חתימת הנאשם נתניהו על היתר שעבוד המניות הנדרש לצורך הנפקת ביקום, ובהקשר לדרישה להתערבות בפרסום שהתקבלה מהנאשם נתניהו, אמר הנאשם שאול אלוביץ' לאילן ישועה: "…אילן, תמנע זאת בכל מחיר…מחר הוא אמור לחתום על האישור להנפקה…". בדומה, בחודש ינואר 2015 , בעת שהבקשה לאישור עסקת בזק יס המתינה לאישור משרד התקשורת, כתב הנאשם אלוביץ' לישועה כי עליו להסיר פרסום שלילי ביחס לנאשם נתניהו מאתר "וואלה" שכן הדבר יביא לאי אישורה של העסקה: "תוריד מייד, זה ימנע את אישור Yes / יֶס", ובהמשך אותו יום כתב לישועה כי "הגדול מחפש אותי, כנראה רוצה כתבה הפוכה".

78. על מנת לממש את הנחיית הנאשם נתניהו, ובצד פעולותיו לקידום אישור עסקת בזק יס, פעל שלמה פילבר, החל משיחת ההנחיה, לקידום ענייניו של הנאשם אלוביץ' במשרד התקשורת גם בהקשרים אחרים. במסגרת זאת, פעל שלמה פילבר במהלך כהונתו כמנכ"ל המשרד תוך שהוא מקיים, כאמור, ערוץ תקשורת חשאי עם נציגי בזק ובראשם אלי קמיר. בנוסף, במסגרת זאת, נפגש שלמה פילבר עם אנשי בזק בבתיהם הפרטיים ובאתרים אחרים מחוץ למשרדו, ללא נוכחות גורמים אחרים ממשרד התקשורת. שלמה פילבר פעל תוך הסתרת קשריו עם אנשי בזק מן הדרג המקצועי במשרד, ותוך יצירת מצג כוזב של מנהל תקין. פעולותיו אלה של שלמה פילבר חרגו באופן קיצוני מההתנהלות המצופה ממנכ"ל משרד ממשלתי, והגיעו כדי סטייה מן השורה בכל הנוגע לטיפול המשרד בענייני קבוצת "בֶּזֶק".

79. פעולותיו של שלמה פילבר בקשר לענייניו של הנאשם אלוביץ' ובהמשך להנחיית הנאשם נתניהו עסקו גם בנושאים הבאים :

א. בהתאם להוראות שנתן לו הנאשם נתניהו בשיחת ההנחיה למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, שינה שלמה פילבר את שיטת הביצוע של הרפורמה בשוק הטלפוניה לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף ששיטה זאת נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת. לפי השיטה המקורית, ניתנה לחברות המתחרות של בזק אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק תמורת תשלום, ולאחר מכן לספק ישירות ללקוחות שירותי טלפוניה קווית. לפי השיטה שאימץ שלמה פילבר, לא ניתנה לחברות המתחרות אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק. תחת זאת נקבע, שהחברות המתחרות של בזק תוכלנה להתקשר ישירות עם לקוחות לצורך אספקת שירות טלפוניה קווית אולם, שירות זה יסופק בפועל על ידי בזק עצמה באמצעות התשתית שבבעלותה, תוך התחשבנות בין החברה המתחרה לבזק )שיטה זו מכונה "ריסייל". שיטה זו הותירה לבזק דריסת רגל ביחסים שבין החברות המתחרות ללקוחות, והלקוחות נותרו תלויים בבזק בכל הנוגע לתפעול ופתרון תקלות בתשתית, בעוד שהמתחרות הוגבלו במידה ניכרת ביכולת השיווקית שלהן. לאחר מכן, כשנתגלעה מחלוקת בין משרד התקשורת לבין בזק בנושא אופן התמחור לשיטה שאומצה על ידי שלמה פילבר, סיכם שלמה פילבר עם הנאשם שאול אלוביץ' על דחיית יישום הרפורמה בשנה נוספת, בהתאם לאינטרס של בזק, שהמשיכה להחזיק במעמד מונופוליסטי בשוק זה. בדרך זו, מימש שלמה פילבר בפועל את הנחיית הנאשם נתניהו והביא לכך שבזק לא נפגעה כלכלית, במידה שהייתה עלולה להיפגע לו היה משרד התקשורת ממשיך לקדם את הרפורמה באופן שתוכנן לפני כניסת שלמה פילבר לתפקידו ומתן ההנחיה על ידי הנאשם נתניהו. עיכוב יישומה של הרפורמה על ידי שלמה פילבר היה בעל ערך כלכלי עצום לבזק.

ב. על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ', על רקע ההנחיה שקיבל מהנאשם נתניהו, ולאחר שסיכם זאת עם הנאשם אלוביץ', פעל שלמה פילבר גם כדי לעכב את יישומה של "רפורמת ההדדיות" שנועדה לחייב את "בזק" ו- "הוט" לאפשר שימוש הדדי בתשתיותיהן לצורך הגברת התחרותיות. בשלב מאוחר יותר פעל שלמה פילבר גם כדי לשכנע את השר צחי הנגבי, שמונה לשר במשרד התקשורת בעקבות מגבלות שהוטלו על הנאשם נתניהו בעניין זה, להתנגד ליוזמת חקיקה שקידמה את רפורמת ההדדיות.

ג. בנוסף, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ', ועל רקע הנחיית הנאשם נתניהו, קידם שלמה פילבר את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. תהליך זה קודם על ידי שלמה פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם. מאמציו של שלמה פילבר לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם לאינטרס של קבוצת בזק הגיעו לשיאם בסוף שנת 2016, כשביום 22.12.2016 הביא שלמה פילבר לכך שמשרד התקשורת שלח לבזק מכתב שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". במכתב זה כלל שלמה פילבר פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים הנוגעים, בין היתר, לחובת שימוע לפני קבלת החלטה, שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב. בכך סייע שלמה פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב לאשורו. בזק דיווחה לציבור המשקיעים על קבלת המכתב, ורק לאחר התערבות של גורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של שלמה פילבר כך שהוספה לו חובת השימוע, והתיקון דווח לציבור. ההפרדה המבנית לא בוטלה עד למועד חתימת כתב האישום.

ד. בנוסף, על מנת להיטיב עם הנאשם שאול אלוביץ', ועל רקע הנחיית הנאשם נתניהו, עיכב שלמה פילבר קבלת החלטה שהיה בה כדי לפגוע בבזק בנוגע לשימוש בתשתיות פאסיביות שלה על ידי מתחרותיה. גם כאשר יישם לבסוף שלמה פילבר את ההחלטה הפוגעת בבזק, עשה זאת אך לאחר תיאום עם הנאשם אלוביץ' וביודעו כי הדבר לא יוביל להתרעמות ממשית מצידו.

80. הנאשם הנימין נתניהו ידע כי שלמה פילבר, כמנכ"ל משרד התקשורת, פועל לקידום ענייניו של הנאשם שאול אלוביץ' על פי הנחייתו. הנחיה זו ניתנה על ידי הנאשם נתניהו כתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ'.

81. בהמשך, בתחילת שנת 2016 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם נתניהו לשלמה פילבר על מנת לוודא שענייני בזק מטופלים על ידי שלמה פילבר בהתאם להנחייתו (להלן: "שיחת המעקב").

82. נוסף על כך, במחצית הראשונה של שנת 2016 , לאחר שיחת המעקב, התקשר הנאשם נתניהו לשלמה פילבר ונזף בו בחריפות על כך שאינו מפטר את לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת שעמד באותה עת בחזית המחלוקת של המשרד עם בזק בנושא מחירי "רפורמת הטלפוניה" (להלן: "שיחת הנזיפה").

83. כמו כן, עדכן שלמה פילבר במקרים מסוימים את הנאשם נתניהו לגבי פעילותו במשרד התקשורת, ואף ביקש את אישורו למהלכים שהוביל ושנועדו לקדם אינטרסים של הנאשם שאול אלוביץ'. הנאשם בנימין נתניהו אף הנחה את ניר חפץ לפנות לשלמה פילבר על מנת לוודא ששלמה פילבר ממשיך לפעול לטובת הנאשם שאול אלוביץ' בהתאם להנחייתו.

84. הנאשם שאול אלוביץ' ידע והבין כי פעולותיו של שלמה פילבר כרוכות באופן ישיר בטובות ההנאה שהוא נותן לנאשם נתניהו באמצעות ההיענות לדרישותיו. הנאשם אלוביץ' הורה לישועה לגמול לנאשם נתניהו ולעשות כל מאמץ להיענות לדרישות הסיקור שלו חרף התנגדות הכתבים.

85. בחודש יולי 2015 , הנאשם שאול אלוביץ' אף הביע בפני ישועה את תסכולו מכך שהנאשם נתניהו פועל עבורו במשרד התקשורת במסגרת יחסי התן וקח שהתקיימו ביניהם ואילו הוא מתקשה במאמציו לגמול לנאשם נתניהו בעד פעולות אלו, בשל התנגדות של הכתבים ב"וואלה" להתערבות בתכני האתר:

שאול אלוביץ' : "…מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים…".

אילן ישועה : "…בסופו של דבר אנחנו בסדר זה רק עולה בדם…אפשר יותר אבל צריך יהיה לבנות כאן מערכת אחרת לגמרי לא דוביק ולא אבי…".

שאול אלוביץ' : "…הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו…".

אילן ישועה : "…ברור אני מבין ומחויב לזה הם לא ינהלו אותנו…בסופו של דבר אנחנו מספקים את הסחורה, אבל אפשר לשפר…".

שאול אלוביץ' : "…מגיע לו ואפשר הרבה יותר. אני לא אוהב להיות חייב. הוא באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה…".

86. הנאשמת איריס אלוביץ' אף היא ידעה והבינה כי פעולותיו של הנאשם נתניהו כרוכות באופן ישיר בטובות ההנאה שהיא והנאשם שאול אלוביץ' נותנים לו באמצעות היענות לדרישותיו ולדרישות רעייתו. הנאשמת איריס אלוביץ' פעלה בהקשר זה מתוך זהות אינטרסים ואחדות מטרות מלאה עם הנאשם שאול אלוביץ', כבעל השליטה ביורוקום ובבזק, שכן ידעה שלנאשם נתניהו היכולת והסמכות להשפיע על החלטות ומהלכים הנוגעים לקבוצת יורוקום ולבזק. כך, הנאשמת איריס אלוביץ' הבהירה לאילן ישועה לא אחת, כי למען קידום האינטרסים העסקיים של אלוביץ', שעמם היא מזדהה ושלמענם היא פועלת, יש להשביע את רצונו של הנאשם נתניהו. "איריס אלוביץ' : "…יופי. אז רגע מה אני רוצה להגיד לך. בוא נתחיל להמר על הסוס הנכון…תשמע, אני אני אמרתי לשאול אני מוכנה בשביל הקבוצה למכור את נשמתי ל-שָטָן ואני מוכנה לזה, זה עולה לי בריאות שלא תבין…".

87. בשיחה נוספת ביניהם הבהירה הנאשמת איריס אלוביץ' לאילן ישועה כי הכרחי שהעיתונאים ב-"וואלה" ימלאו אחר דרישותיהם של בני הזוג נתניהו, מפני ש-אחרת "…לא תהיה בזק…". איריס אלוביץ' : "…בדיוק…ברגע ש-עשית בהירות, תקשיב ברגע שעשית בהירות והפסקנו ללכת בתחום האפור, אז מי שטוב לו טוב לו מי שלא טוב לו שילך…".

אילן ישועה: "…כן, הם הבינו את זה…".

איריס אלוביץ'.: "…בסדר…".

אילן ישועה : "אמרתי להם תקשיבו יש לנו שתי אפשרויות, לעשות מה שאומרים או להתפטר. אין אפשרות באמצע… מי שלא מתאים לו. אמרתי העיתון הזה לא שייך לי, הוא לא שייך לכם, הוא שייך לקבוצת בזק, נקודה".

איריס אלוביץ' : "…ואם זה מזיק לה, אז לא. אז לא לא תהיה בזק ולא תהיו אתם….".

88. בעשותו כאמור לעֵיל, לקח הנאשם בנימין נתניהו את טובות ההנאה המפורטות לעיל מבני הזוג אלוביץ' ביודעו כי הוא לוקח שוחד כעובד ציבור בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים. בתמורה לטובות הנאה אלה הפעיל הנאשם נתניהו את סמכויותיו תוך ניצול מעמדו הרם על מנת לבצע פעולות המיטיבות עם הנאשם שאול אלוביץ' באופן משמעותי, ותוך סטייה מן השורה.

89. בעשותו כאמור לעיל, נתן הנאשם שאול אלוביץ' מתת לנאשם נתניהו בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים לאורך כל התקופה הרלוונטית לאישום זה. בעשותה כאמור לעֵיל, החל משנת 2015 נתנה גם הנאשמת איריס אלוביץ' בצוותא עם הנאשם שאול אלוביץ' מתת לנאשם בנימין נתניהו בעד פעולות הקשורות בתפקידו.

ג. מִרְמָה והפרת אמונים (הנאשם בנימין נתניהו).

90. יחסיו של הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ' בתקופה הרלוונטית, ועם הנאשמת איריס אלוביץ' החל משנת 2015, גיבשו זיקה מהותית בינו לבין בני הזוג אלוביץ' שהעמידה את הנאשם בנימין נתניהו במצב של ניגוד עניינים בעת שעסק בענייניהם של הנאשם שאול אלוביץ' ושל קבוצת "בזק".

91. בין הנאשם בנימין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' נרקם קשר משמעותי שהתבטא בדפוס שיטתי ומתמשך של העברת דרישות מהנאשם נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' להתערבות בפרסומים ב"וואלה", ובהענקת מתת מצד בני הזוג אלוביץ' לנאשם נתניהו בדמות היענות חריגה לדרישות אלה.

92. קשר זה יצר בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' זיקה מהותית שחרגה מקשר רגיל בין גורם מפוקח לגורם בעל סמכות שלטונית (!).

93. זיקה זו העמידה את הנאשם נתניהו בניגוד עניינים חריף מול בני הזוג אלוביץ'. מחד גיסא, מתוקף תפקידו הציבורי, הייתה לנאשם בנימין נתניהו הסמכות לקבל החלטות בענייניו של הנאשם שאול אלוביץ' אשר היה תלוי בו לצורך קידום אינטרסים עסקיים שלו ושל קבוצת בזק. מאידך גיסא, הנאשם נתניהו ובני משפחתו דרשו מבני הזוג אלוביץ', ישירות ובאמצעות מתווכים, להתערב בפרסומים באתר "וואלה" בהתאם לצרכיהם ולאינטרסים האישיים, הציבוריים והפוליטיים שלהם. זאת, תוך שהנאשם נתניהו מודע לכך שבני הזוג אלוביץ' נענים לדרישות שלו ושל בני משפחתו באופן חריג, נוכח מעמדו ותפקידו הציבורי של הנאשם בנימין נתניהו וכדי שיפעל לקידום האינטרסים שלהם.

94. על אף שהנאשם נתניהו היה מודע לזיקה זו וכן לעובדה שהוא נתון במצב של ניגוד עניינים, הוא פעל, בהיותו ראש הממשלה ושר התקשורת, בענייניהם של "בֶּזֶק" והנאשם אלוביץ', כמפורט לעיל. זאת, לעתים תוך סטייה מן השורה, באופן שהיה בו כדי להיטיב משמעותית עם בני הזוג אלוביץ' ועם בזק. הנאשם נתניהו אישר, תוך הפעלת סמכויותיו השלטוניות, עסקאות בעלות ערך כלכלי עצום לנאשם שאול אלוביץ' וכן דאג, תוך רתימת עובדי ציבור הכפופים לו שלמה פילבר, שרן וצפריר לזירוז הטיפול בעסקאות מסוימות, והנחה ל-העדיף את ענייניו של הנאשם שאול אלוביץ' ולהעניק לו יחס מיטיב, והכל כמפורט בהרחבה באישום זה לעֵיל.

95. במהלך התקופה הרלוונטית אף הסתיר הנאשם בנימין נתניהו את יחסיו עם הנאשם שאול אלוביץ' מפני גורמים רשמיים שונים וכן מסר הנאשם נתניהו לגורמים אלה מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם הנאשם שאול אלוביץ'.

96. ביום 17.5.2015, לאחר הבחירות ובשעה שהנאשם נתניהו החל לכהן בתפקיד שר התקשורת, שלח אליו מבקר המדינה מכתב המבהיר את החובות החלות על שרים בסוגיית גילוי הזיקות ומניעת ניגוד עניינים, וכן שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שנדרש הנאשם נתניהו למלא. על שאלון זה נמנע הנאשם נתניהו מלהשיב במשך חודשים ארוכים.

97. ביום 28.5.15, שב ופנה מבקר המדינה אל הנאשם נתניהו וציין כי מפניות שהתקבלו אצלו עולות טענות לניגוד עניינים של נאשם זה בתחום התקשורת בכלל, ובייחוד ביחס לקבוצת בזק ולחשד להתנהלות מיטיבה של הנאשם נתניהו כלפיה וכלפי הנאשם שאול אלוביץ'. מבקר המדינה ביקש את התייחסות הנאשם נתניהו לעניין זה והוסיף כי ככל שיש לנאשם בנימין נתניהו זיקות נוספות הנוגעות לתפקידו כשר התקשורת עליו לפרטן.

98. הנאשם בנימין נתניהו השיב לשאלון באמצעות בא כוחו עו"ד דוד שמרון ביום 20.11.2015 (עשרים בחודש נובמבר של שנת 2015). במסגרת מענה זה התייחס הנאשם בנימין נתניהו ליחסיו עם דוד שמרון ועם שותפו עו"ד יצחק מלכו בלבד, והסתיר את יחסיו עם הנאשם שאול אלוביץ'. בתשובתו לפניות מבקר המדינה הסתיר הנאשם נתניהו גם את העובדה שחרף הזיקה המהותית הנובעת מיחסיו עם הנאשם שאול אלוביץ', הוא טיפל בענייניהם של בזק והנאשם שאול אלוביץ' וקידם את האינטרסים שלהם במשרד התקשורת, תוך סטייה מן השורה.

99. בנוסף, גם במסגרת מגעיו של הנאשם בנימין נתניהו עם נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה האמונים על הסדרת ניגודי עניינים של שרים במטרה לגבש הסדר ניגוד עניינים בעיסוק הנאשם נתניהו בתחומי התקשורת, הסתיר הנאשם נתניהו את המידע על מערכת היחסים בינו לבין הנאשם שאול אלוביץ', על אף שניגוד העניינים הנובע ממנה היה ידוע לנאשם בנימין נתניהו ורלוונטי להסדר ניגוד העניינים שגובש.

100. ביום 27.10.2015 העביר היועץ המשפטי לממשלה דאז, עורך הדין יהודה ווינשטיין, לנאשם בנימין נתניהו הסדר ניגוד עניינים אשר עסק במערכת היחסים של הנאשם נתניהו עם משרד עורכי הדין דוד שמרון מלכו ובנושאים בהם היה הנאשם בנימין נתניהו מנוע מלטפל לאור מערכת היחסים שלו עמם. בהסדר ניגוד העניינים לא נכלל אזכור כלשהו למערכת היחסים בין הנאשם בנימין נתניהו לבין הנאשם שאול אלוביץ' ולזיקות המתקיימות ביניהם, מאחר שאלו הוסתרו על ידי הנאשם בנימין נתניהו.

101. ביום 29.10.2015 , פורסם בעיתון "הָאָרֶץ" תחקיר עיתונאי על אודות יחסי הנאשם נתניהו עם הנאשם שאול אלוביץ' והקשר בינם לבין האינטרסים של הנאשם שאול אלוביץ' ובזק במשרד התקשורת. בעקבות התחקיר פנו חברי כנסת ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו שיידרש לעניין.

102. בהמשך לכך, פנו נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ביום 2.11.2015 לעו"ד שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראה"מ (להלן: "ברנע פרגו") בדרישה לקבל מידע והסברים על אודות מערכת יחסיו של הנאשם בנימין נתניהו עם הנאשם שאול אלוביץ', לצורך בחינת ניגודי עניינים אפשריים בתפקידו של הנאשם נתניהו כשר התקשורת. ב-פנייה זו הובהר, כי נדרשת התייחסותו של הנאשם נתניהו לקשריו "האישיים או האחרים" עם הנאשם שאול אלוביץ' וצורפו אליה התחקיר ופניותיהם של חברי הכנסת.

103. במענה שהעבירה ברנע פרגו ביום – 9.12.2015 לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה באישורו של הנאשם בנימין נתניהו ובשמו, טען הנאשם בנימין נתניהו, לראשונה, כי הוא מקיים קשרי ידידות עם הנאשם שאול אלוביץ' מזה 20 (עשרים) שנה. גילוי זה נכפה על הנאשם נתניהו, לאור הפרסומים העיתונאיים בנושא ולאור פנייתו הפרטנית של נציג הייעוץ המשפטי אליו בעניין יחסיו עם הנאשם שאול אלוביץ'. לצד זאת ציין הנאשם נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד.

104. ביום 23.2.2016 שלח נציג הייעוץ המשפטי לממשלה ל- "ברנע פרגו" פנייה נוספת לצורך בירור טיב קשריו של הנאשם נתניהו עם הנאשם שאול אלוביץ'. בעקבות פניה זו נפגשה ברנע פרגו עם הנאשם נתניהו ועל בסיס המידע שמסר לה העבירה ברנע פרגו ביום – 13.3.2016 , באישורו של הנאשם נתניהו ועל דעתו, מענה נוסף לפניית נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.

105. בתשובותיו האמורות ציין הנאשם בנימין נתניהו רק שהוא מקיים קשרי ידידות עם הנאשם שאול אלוביץ' מזה עשרים שנה, כי השניים מקיימים פגישות בעלות אופי חברתי בתדירות של אחת למספר חודשים, וכי השיח המתקיים ביניהם עוסק ב"ענייני השעה". כן ציין הנאשם בנימין נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד.

106. תשובות אלה היו מטעות שכן לא שיקפו תמונה מלאה ואמיתית של מערכת היחסים בין הנאשמים בנימין נתניהו ושאול אלוביץ'. ראשית, הנאשם נתניהו הסתיר את זיקתו המהותית לנאשם שאול אלוביץ' הנובעת ממערכת דרישותיו להתערבות בפרסומים באתר "וואלה". שנית, בניגוד למידע שמסר הנאשם נתניהו וכפי שפורט לעיל, ההחלטות שהוא קיבל במסגרת תפקידו כשר התקשורת נבעו, למצער בחלקן, מרצונו להיטיב עם הנאשם שאול אלוביץ', ולא מעמדות הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. גם תגובתו של הנאשם נתניהו לפיה הוא נפגש עם הנאשם שאול אלוביץ' אחת למספר חודשים עד שנה בנסיבות חברתיות לא שיקפה נכוחה את אופי הקשר בין השניים. בין היתר, לא גילה הנאשם נתניהו את דבר קיומן של שיחות טלפוניות רבות שהתקיימו בינו לבין הנאשם שאול אלוביץ' ואף לא גילה שתדירות הפגישות ביניהם הייתה תכופה יותר מן המוצהר.

107. ביום 18.5.2016 (שמונה עשר בחודש מאי של שנת 2016), במסגרת תהליך גיבוש הסדר ניגוד העניינים בהובלת נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, העביר דוד שמרון, מטעמו של הנאשם נתניהו, לנציג הייעוץ המשפטי לממשלה חוות דעת משפטית שכותרתה: "חוות דעת משפטית בניגוד עניינים של שר הדן בנושא הנוגע למכר". לקראת עריכת חוות הדעת המשפטית הסתיר הנאשם נתניהו מבא כוחו את טיב מערכת היחסים בינו לבין הנאשם אלוביץ'. על יסוד מצע עובדתי חסר זה הביע דוד שמרון את עמדתו לפיה הנאשם בנימין נתניהו רשאי להמשיך ולעסוק בענייניו של הנאשם שאול אלוביץ'.

108. ביום 14.6.2016, בהתבסס על המידע החלקי והמטעה שמסר הנאשם בנימין נתניהו בתשובותיו לגורמים הרשמיים, גובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הסדר ניגוד העניינים הסופי של הנאשם נתניהו בתפקידו כשר התקשורת.

109. בעשותו כמפורט בפרק זה, פעל הנאשם בנימין נתניהו בניגוד עניינים חריף, לעיתים תוך סטייה מן השורה, וכן תוך הטעיית הגורמים שפורטו לעיל ובכללם הגורמים האמונים על הסדרת ניגודי העניינים שלו כעובד ציבור בכיר. בכך ביצע הנאשם נתניהו מעשים של מרמה והפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור.

110. פן מחמיר בהתנהלות הנאשם נתניהו ובפעולותיו נובע ממעמדו השלטוני הרם; מאופי הפעולות השלטוניות בהן נקט הנאשם נתניהו; מהעובדה שחלק מפעולותיו עלו לכדי סטייה מן השורה; מכך שהפעיל עובדי ציבור בכירים ביותר, שהיו כפופים לו, על מנת שיקדמו את האינטרסים של הנאשם שאול אלוביץ'; מההיקף העצום של האינטרסים הכלכליים שבהם עסקו פעולותיו השלטוניות של הנאשם נתניהו; ומן ההשלכות רחבות ההיקף שהיו לפעולותיו הרגולטוריות של הנאשם נתניהו בשדה התקשורת.

ד. שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה (בני הזוג אלוביץ').

111. לקראת סוף חודש דצמבר 2016, התפרסמו בתקשורת ידיעות על חקירה משטרתית קרבה הקשורה ליחסיו של הנאשם נתניהו עם איש עסקים. במועד כלשהו בסמוך לפני יום 27.12.2016, פנה חפץ לנאשם אלוביץ' וביקש להיפגש עמו בדחיפות. ביום 27.12.2016 בשעות הערב התקיימה בביתם של בני הזוג אלוביץ' פגישה בין הנאשם שאול אלוביץ' ובין ניר חפץ. בחלק ניכר מן הפגישה השתתפה גם הנאשמת איריס אלוביץ'.

112. במהלך הפגישה העלה ניר חפץ בפני הנאשם שאול אלוביץ' את החשש שתיפתח חקירה הקשורה ליחסיו של הנאשם בנימין נתניהו עם הנאשם שאול אלוביץ', והוסיף שזו ההערכה המרכזית בסביבתו הקרובה של הנאשם בנימין נתניהו. ניר חפץ ציין שהוא מודאג מתוכן ההתכתבויות בינו לבין הנאשם שאול אלוביץ'. בשלב זה הצטרפה הנאשמת איריס אלוביץ' והנוכחים הסכימו כי יש למנוע את חשיפת ההתכתבויות ביניהם.

113. במהלך הפגישה, סיכמו בני הזוג אלוביץ' עם ניר חפץ כי שלושתם יחליפו מכשירים סלולאריים ו"יעלימו" את המכשירים הסלולאריים הישנים. כן סיכמו להנחות את אילן ישועה לנהוג באופן דומה.

114. לאחר שהסתיימה הפגישה, זימנו בני הזוג אלוביץ' את ישועה לפגישה בהולה בביתם עוד באותו ערב. במהלך הפגישה סיפר הנאשם אלוביץ' לישועה על הפגישה עם חפץ ועל החשש שקיים בסביבת הנאשם נתניהו מחקירה אפשרית בקשר ליחסים בינו לבין אלוביץ'. במהלך הפגישה שאלו בני הזוג אלוביץ' את אילן ישועה אם הוא נוהג למחוק את התכתובות שלו איתם. ישועה השיב בשלילה, ובתגובה דרשו ממנו בני הזוג אלוביץ' למחוק את התכתובות שלו עימם באופן מיידי ובנוכחותם. בנוסף, דרשו מאילן ישועה להחליף מכשיר טלפון סלולארי, ולהשמיד את המכשיר הישן, וציינו בפניו כי בכוונתם לפעול באופן דומה. אילן ישועה לא נענה לדרישותיהם של בני הזוג אלוביץ'.

115. בהמשך הפגישה, הפעילו בני הזוג אלוביץ' על אילן ישועה לחצים על מנת שימסור גרסה שקרית בחקירה עתידית. בני הזוג אלוביץ' דרשו מישועה למסור גרסה כוזבת, לפיה דרישותיהם ממנו להתערבות בפרסומים באתר "וואלה" נבעו ממניעים אידיאולוגיים ולא נועדו להיטיב עם הנאשם נתניהו. עוד דרשו בני הזוג אלוביץ' מישועה לקחת על עצמו את האחריות להתערבות בתכני "וואלה", ולמסור בחקירה גרסה כוזבת לפיה היוזמה להתערבות בפרסומים הייתה שלו. כן דרשו מאילן ישועה להיפגש עם ניר חפץ על מנת לתאם עמו גרסאות לקראת חקירה.

116. בסיום הפגישה עזבו בני הזוג אלוביץ' את קבוצת ה-וואטסאפ המשותפת בה היו הם ואילן ישועה חברים, ואשר שימשה אותם להעברת מסרים בנושא התערבות בפרסומים באתר לטובת הנאשם נתניהו ובני משפחתו. במועד לא ידוע לאחר הפגישה החליפו בני הזוג אלוביץ' מכשירים סלולאריים ו"העלימו" את המכשירים הישנים על מנת למנוע את חשיפת התכתובות שלהם עם הגורמים המעורבים בפרשה. זאת, בהתאם לסיכום בין בני הזוג אלוביץ' לחפץ בפגישתם.

117. מספר ימים לאחר הפגישה בין בני הזוג אלוביץ' לישועה, פנה הנאשם אלוביץ' לישועה פעם נוספת וניסה להשפיע עליו שימסור גרסה שקרית אם ייקרא לחקירה. במקרה נוסף שב ואמר הנאשם שאול אלוביץ' לאילן ישועה שעליו לקחת על עצמו את האחריות להתערבות בפרסומים באתר ולטעון שמדובר ביוזמה שלו. במעמד זה אמר הנאשם שאול אלוביץ' לאילן ישועה שכלל המעורבים, ובכלל זה הוא והנאשם נתניהו, יכחישו בחקירה את מעורבותם בחשדות. באותו מעמד שאל הנאשם אלוביץ' את ישועה מדוע טרם נפגש עם חפץ, שמעוניין לתאם עמו גרסאות לקראת חקירה עתידית, ואף הפעיל לחץ על ישועה להיפגש עם חפץ. בנוסף, גם במעמד זה ביקש הנאשם שאול אלוביץ' לוודא עם ישועה שהוא מחק את התכתובות והחליף מכשיר סלולארי כפי שדרש ממנו בפגישותיהם הקודמות.

118. במהלך חודש ינואר 2017 קיים הנאשם שאול אלוביץ' מספר פגישות נוספות עם אילן ישועה שבמהלכן הפעיל עליו לחץ במטרה לשבש חקירה עתידית. בין היתר, אמר הנאשם שאול אלוביץ' לאילן ישועה כי עליו להסתיר את מעורבות הנאשם בנימין נתניהו במגעים של אנשי עסקים שונים בקשר לרכישה אפשרית של אתר "וואלה".

119. גם לאחר תחילת החקירה הגלויה בפרשת "בֶּזֶק", בחודש יוני 2017, המשיך הנאשם שאול אלוביץ' להפעיל לחץ על אילן ישועה ופעל על מנת לשבש חקירה. במפגש שהתקיים ביניהם לאחר תחילת החקירה שאל הנאשם שאול אלוביץ' את ישועה אם נחקר בפרשה, ואם מחק את התכתובות ביניהם והחליף מכשיר סלולארי. בנוסף, אמר הנאשם שאול אלוביץ' לאילן ישועה פעם נוספת שעליו לומר בחקירה ש-כול השינויים בפרסומים באתר "וואלה" היו פרי יוזמה שלו, ו/או נבעו ממניעים אידיאולוגיים.

120. בפגישה נוספת בין הנאשם שאול אלוביץ' לאילן ישועה שהתקיימה בסמוך לפני פתיחת החקירה הגלויה בתיק זה, שב וניסה הנאשם שאול אלוביץ' להשפיע על ישועה למסור גרסה שקרית לפיה הנאשם שאול אלוביץ' מעולם לא ביקש ממנו דבר ביחס לפרסומים הנוגעים לנאשם נתניהו, ואף ביקש לוודא שישועה "העלים" את המכשיר הסלולארי שלו.

121. בנוסף, במועד לא ידוע, במסגרת פגישה שהתקיימה בין הנאשמת איריס אלוביץ' לבין ניר חפץ, סיפר לה חפץ כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין שרה ויאיר נתניהו נראו השניים מפוחדים ביותר וביקשו ממנו לנסוע לנאשמת איריס אלוביץ' ולבקש ממנה למחוק את כל התכתובות ביניהם וכן לוודא כי תכתובות אלה אכן נמחקו. בתגובה הראתה הנאשמת איריס אלוביץ' לחפץ את המכשיר הסלולארי החדש שהחליף את המכשיר שהעלימה לאחר פגישתם הקודמת, והראתה לו שהתכתובות שלה עם שרה נתניהו אכן מחוקות.

122. בעשותם כאמור לעיל עשו בני הזוג אלוביץ' פעולות בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי וכן ניסו להניע את אילן ישועה למסור הודעת שקר.

ה. הלבנת הון (הנאשם אלוביץ').

123. כאמור לעיל, בני הזוג אלוביץ' נתנו לנאשם נתניהו מתת מושחתת בדמות היענות חריגה לדרישותיו להתערבות בפרסומים באתר "וואלה", במטרה להביא לכך שהנאשם בנימין נתניהו יקבל, במסגרת תפקידיו הציבוריים, החלטות שייטיבו עם קבוצת בזק ועם הנאשם שאול אלוביץ', ובין היתר יאשר את עסקת בזק יס.

124. כאמור לעיל, אישורה של עסקת "בזק" / יֵס נדרש לנאשם שאול אלוביץ', בין היתר, לשם פירעון חובות העתק של קבוצת יורוקום שבשליטתו לבנקים. ואכן, יורוקום התחייבה בפני הבנקים, ימים ספורים בלבד לפני אישור העסקה על ידי הנאשם נתניהו, כי סכום של 650.000000 (שש מאות וחמישים מיליון) ש"ח מתוך תמורת המזומן בסך 680.000000 (שש מאות ושמונים מיליון) ש"ח שהייתה צפויה להתקבל מיידית לאחר אישור העסקה, ישמש לפירעון חובות של חברות שונות בקבוצת יורוקום לבנקים. גם בהמשך, התחייבו חברות מקבוצת יורוקום להעביר תמורות נוספות שיתקבלו כתוצאה מהעסקה לבנקים לצורך פירעון חובות.

125. כמתואר לעיל, הנאשם נתניהו קידם ואישר את עסקת בזק יס בתמורה למתת שבני הזוג אלוביץ' נתנו לו, והעסקה אכן הושלמה מיד בסמוך לאחר חתימתו על האישור. כפועל יוצא מאישורה של העסקה, ובהתאם לתנאי ההסכם, קיבלה יורוקום לחשבונה של חברת יורוקום די.בי.אס, אחת מן החברות בקבוצה, בימים 25.6.2015 , 21.3.2016 , 27.9.2016 ו- 23.3.2017 , תשלומים בגין העסקה בסכום כולל של כמיליארד ש"ח. מיד לאחר קבלת סכומים אלו, הם הועברו לחשבונותיהן של חברות שונות מקבוצת יורוקום ושימשו לצורך פירעון חובותיהן לבנקים ולצרכיהן השוטפים.

126. הכספים שקיבלה יורוקום כתמורה במסגרת עסקת "בֶּזֶק" / יֵס, בסכום כולל של כמיליארד ש"ח, מקורם בעבירות מתן שוחד שביצעו בני הזוג אלוביץ'. לפיכך, כספים אלה הם רכוש אסור. הפעולות שבוצעו ברכוש אסור זה, לרבות קבלתו לחשבונותיהן של חברות מקבוצת יורוקום, החזקתו שם, העברתו לחשבונותיהן של חברות אחרות מקבוצת יורוקום, ובהמשך, העברתו לבנקים לצורך פירעון חובות, היו כולם בגדר פעולה ברכוש אסור.

127. בעשותו כאמור עשה הנאשם שאול אלוביץ' פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור.

ו. עבירות דיווח (הנאשם אלוביץ').

128. כמפורט לעיל, כחלק מפעולותיו של שלמה פילבר להיטיב עם הנאשם אלוביץ' ועם קבוצת "בֶּזֶק" שלח שלמה פילבר ביום 22.12.2016 לבזק מכתב שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". מכתב זה נוסח על ידי שלמה פילבר בשיתוף פעולה עם הנאשם אלוביץ' ועם גורמים מטעמו.

129. בעקבות דרישות של הנאשם שאול אלוביץ' ואנשי "בזק" שפעלו מטעמו, השמיט שלמה פילבר מן המכתב את העובדה שלפני ביטול ההפרדה התאגידית יש לקיים הליך שימוע; שינה את נוסח המכתב כך שיציג לציבור מצג מטעה לפיו הן ביטול ההפרדה התאגידית והן ביטול ההפרדה המבנית מצויים בשלב מתקדם והם בעלי היתכנות גבוהה מזו שהתקיימה בפועל; ואף הציג מצג מטעה באשר לתוכן ההתחייבות של בזק לפריסת סיבים אופטיים בתמורה לביטול ההפרדה המבנית.

130. יום לאחר שליחת המכתב דיווחה חברת "בֶּזֶק" בדיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו. דיווח זה כלל את הפרטים המטעים הכלולים במכתבו של שלמה פילבר.

131. במעורבותו של הנאשם שאול אלוביץ' בניסוח מכתבו של שלמה פילבר ובמודעותו לכך שהפרטים הכלולים במכתב הם פרטים מטעים וכי הם ידווחו לציבור, גרם הנאשם שאול אלוביץ' לכך שבדיווח של "בזק" ייכללו פרטים מטעים, במטרה להטעות משקיע סביר.

132. רק לאחר התערבות גורמים ממשרד התקשורת וממשרד המשפטים, פרסם משרד התקשורת הבהרה לפיה ביטול ההפרדה התאגידית ייעשה לאחר הליך של שימוע. בעקבות הבהרה זו, ולאחר שגורמים אחרים בתוך בזק דרשו לפרסם הבהרה, פרסמה בזק דיווח מבהיר באשר לחלק זה בדיווח הקודם. שאר הפרטים המטעים שבדיווח הקודם נותרו ללא הבהרה.

133. בעשותו כאמור לעיל גרם הנאשם אלוביץ' לבזק לכלול בדיווח מיידי פרטים מטעים, וזאת כדי להטעות משקיע סביר.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים. הנאשם בנימין נתניהו.

לקיחת שוחד עבירה לפי סע' 290 לחוק העונשין.

מרמה והפרת אמונים עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

הנאשם שאול אלוביץ'.

מתן שוחד עבירה לפי סעיף 291 יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק העונשין.

שיבוש מהלכי משפט עבירה לפי סעיף 244 יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק העונשין.

הדחה בחקירה עבירה לפי סעיף 245 (א) יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק העונשין.

פעולה ברכוש אסור עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון תש"ס 2000.

גרימת פרט מטעה בדיווח מיידי כדי להטעות משקיע סביר עבירה לפי סעיף 53 (א) (4) לחוק ניירות ערך, ה-תשכ"ח שנת 1968.

הנאשמת איריס אלוביץ'.

מתן שוחד עבירה לפי סעיף 291 יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק העונשין.

שיבוש מהלכי משפט עבירה לפי סעיף 244 יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק העונשין.

הדחה בחקירה עבירה לפי סעיף 245 (א) יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק העונשין.

האישום השני : פרשת 2000 (הנאשמים בנימין נתניהו וארנון "נוני" מוזס בעליו של העיתון רב התפוצה "ידיעות אחרונות").

להלן העובדות :

1. כמפורט באישום הראשון, אופן הסיקור התקשורתי של הנאשם נתניהו ושל בני משפחתו היה בעל משמעות רבה עבורו והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי, ובפרט בתקופת בחירות.

2. כאמור בחלק הכללי, הנאשם מוזס היה הבעלים והעורך האחראי של העיתון "ידיעות אחרונות", והיתה לו השפעה ניכרת על תכני העיתון והאתר ynet.

3. לאורך השנים התקיימו בין הנאשמים נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, בשנים 2008 עד 2014 קיימו הנאשמים נתניהו ומוזס שלוש סדרות של פגישות, שבמהלכן שוחחו על אופן הסיקור של הנאשם נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" ועל הטלת מגבלות על העיתון המתחרה "ישראל היום", כמתואר להלן.

א. אירועים לפני התקופה הרלוונטית לאישום. א. 1. פגישות בשנים 2008 – 2009.

4. בשנת 2007 ייסד שלדון אדלסון, את העיתון "ישראל היום" שהופץ בחינם בימי חול. הפצת "ישראל היום" הביאה לפגיעה כלכלית ניכרת בעיתון "ידיעות אחרונות". בשלהי שנת 2008 פורסם כי "ישראל היום" נערך להפצת מהדורת סוף שבוע. הפצת מהדורה שכזו הייתה עלולה להביא לפגיעה כלכלית מוגברת נוספת ב"ידיעות אחרונות".

5. בשלהי שנת 2008, ולקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה שהתקיימו ביום 10.2.2009, קיימו הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס מספר פגישות.

6. הפגישות נערכו ביוזמת הנאשם בנימין נתניהו, התקיימו בחשאיות, ולא תועדו ביומניהם של הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס.

7. בפגישות אלו הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס הגיעו להבנה לפיה הנאשם ארנון מוזס ישפיע על אופן סיקורו של הנאשם בנימין נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ובתמורה, הנאשם נתניהו יפעל לשכנע את שלדון אדלסון המנוח לבלום את העלאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום". בעקבות זאת, הנאשם בנימין נתניהו פנה לשלדון אדלסון וביקש ממנו לדחות את העלאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום". מהדורת סוף השבוע פורסמה לראשונה בחלוף כשנה, בחודש נובמבר של שנת 2009.

8. הנאשם בנימין נתניהו חשש כי העלאת מהדורת סוף השבוע תביא לפרסומים שליליים נגדו ונגד בני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". על כן, לקראת העלאת המהדורה ולאחריה, בחודשים אוקטובר ודצמבר 2009 , פנה הנאשם נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן ולראש מערך הדוברות במשרד ראש הממשלה באותה עת, ניר חפץ, שעבד בעבר ב"ידיעות אחרונות", וביקש להביא להסכמות בין שלדון אדלסון לנאשם ארנון מוזס. מאמץ זה לא נשא פרי.

א. 2. פגישות בשנת 2013.

9. סמוך לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה שהתקיימו ביום – 22.1.2013, הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס קיימו לפחות שש פגישות נוספות במעון ראש הממשלה בירושלים.

10. הפגישות נערכו ביוזמת הנאשם בנימין נתניהו, והן התקיימו בחשאיות, ולא תועדו ביומניהם של הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוֹזֶס.

11. במהלך הפגישות הללו הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס סיכמו כי הנאשם ארנון מוזס ישפיע לטובה על אופן סיקורו של הנאשם בנימין נתניהו ב"ידיעות אחרונות" והנאשם בנימין נתניהו מצדו, יפעל מול שלדון אדלסון להגביל את תפוצת "ישראל היום" ו/או להפיצו בתשלום.

12. בהמשך לכך, הנאשם בנימין נתניהו מסר לנאשם ארנון מוזס כי פנה לשלדון אדלסון, כפי שסוכם ביניהם, אך שלדון אדלסון המנוח שלל את החלופות האמורות.

ב. אירועים בתקופה הרלוונטית לאישום. ב. 1. אירועי רקע לפגישות בשנת 2014.

13. ביום 12.3.2014 הגיש ח"כ איתן כבל את הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, התשע"ד- 2014, שביקשה לקבוע חובת גביית תשלום עבור כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה.

14. ביום 12.5.2014 הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת.

15. בתאריך 27.10.2014, יומו הראשון של כנס החורף של הכנסת, ביקש כבל ממזכירות הכנסת להעלות את הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, מבלי שנדונה קודם לכן בוועדת השרים לענייני חקיקה (להלן : "ועדת השרים"). ההצבעה על הצעת החוק נקבעה ליום 29.10.2014 .

16. בתאריך 29.10.2014 ביקש כבל לדחות את ההצבעה על הצעת החוק, דבר ש אפשר את ניתוב הצעת החוק לדיון בוועדת השרים.

17. בתאריך 2.11.2014 קיימה וועדת השרים דיון בהצעת החוק והחליטה על מתן חופש הצבעה לחברי הממשלה בהצבעה על הצעת החוק.

18. בתאריך 12.11.2014 אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה הטרומית.

19. בתאריך 2.12.2014 הנאשם נתניהו פיטר את שר האוצר יאיר לפיד ואת שרת המשפטים ציפי לבני. בעקבות זאת, התפטרו מהממשלה שרים נוספים שהיו חברים במפלגות "יש עתיד". ו-"התנועה".

20. בתאריך 3.12.2014 אושר בקריאה ראשונה בכנסת חוק התפזרות הכנסת ה-19 (תשע עשרה), ה- תשע"ה שנת 2014, ובתאריך 8.12.2014 אושר חוק זה בקריאה שנייה ושלישית.

21. ביום 17.3.2015 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים (20). ב. 2. הפגישות בין הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס בשנת 2014.

22. ב-רבעון האחרון של שנת 2014, קיימו הנאשמים נתניהו ומוזס סדרה בת שש פגישות לפחות במעון ראש הממשלה בירושלים. הפגישות התקיימו בימים 27.9.2014, 26.10.2014, 1.11.2014 (להלן: "הפגישות הראשונות"), 4.12.2014 (להלן: "הפגישה הרביעית"), 13.12.2014 (להלן: "הפגישה החמישית") ו-28.12.2014 (להלן: "הפגישה השישית"). הפגישות הרביעית והחמישית הוקלטו לבקשת הנאשם נתניהו באמצעות המכשיר הנייד של הרו, וזאת ללא ידיעת הנאשם ארנון מוזס.

23. הפגישות נערכו ביוזמת הנאשם בנימין נתניהו, התקיימו בחשאיות, ולא תועדו ביומניהם של הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס.

24. ברקע לסדרת הפגישות בתקופה הרלוונטית ניצבו אינטרסים של הנאשם בנימין נתניהו ושל הנאשם ארנון מוזס, כאשר כל אחד מהם הכיר בכך שלצד השני יש יכולת לקדם את האינטרס שלו. הנאשם נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", שהיה משמעותי מאד עבורו, וידע שהנאשם מוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב-"ידיעות אחרונות" וב- ynet. הנאשם מוזס, מצדו, חפץ בחקיקה שתגביל את "ישראל היום" ובכך תיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי הנאשם נתניהו יפעיל את כוחו השלטוני כראש ממשלה לקידומה, במטרה להביא לחקיקתה.

ב.2.א. הפגישות הראשונות (פגישות 1-3).

25. בפגישות הראשונות, או בחלקן, דנו הנאשמים נתניהו ומוזס על הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", באמצעות חקיקה מרוככת בהשוואה להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי כבל, שתוסכם ביניהם (להלן: "החוק במתווה המוסכם"). במסגרת זו דנו בהגבלת תפוצת "ישראל היום" לכדי שני שלישים משיעור תפוצתו באותה עת. כמו כן, ובמקביל, השניים דנו בצעדים קונקרטיים לשינוי אופן הסיקור של הנאשם בנימין נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות".

26. בנוסף, בפגישות הראשונות ובשיחות טלפון שקיים הרו עם הנאשם מוזס בשליחות הנאשם נתניהו, נדון המועד הצפוי להצבעה בקריאה טרומית להצעת החוק, ובכלל זה נדונה עמדת הממשלה והקואליציה בקשר אליה. בפרט, באחת משיחות הטלפון שקיים ארי הרו, בשליחות הנאשם נתניהו, ביקש הרו מהנאשם מוזס שיפנה לכבל ויבקש ממנו לפנות ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לווין, על מנת שיתאמו את דחיית ההצבעה בקריאה הטרומית, דבר שיאפשר את ניתובה לדיון בוועדת השרים, וזאת מבלי שהנאשם ארנון מוזס יחשוף בפני כבל שהוא פועל בתיאום עם הנאשם נתניהו. כמו כן, בפגישה השלישית מיום 1.11.2014, שוחחו הנאשמים נתניהו ומוזס לגבי האפשרות שיינתן חופש הצבעה בוועדת השרים בנוגע להצעת החוק באופן שיאפשר את אישורה. הנאשם בנימין נתניהו מצידו גרם לנאשם ארנון מוזס להבין כי אכן יפעל לכך. בתוך כך, הנאשם בנימין נתניהו הסתיר מהנאשם מוזס את התוכנית שיושב ראש הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, הציג לו, לפיה ככל שההצעה תאושר בקריאה הטרומית היא תנותב לוועדת הכנסת, על מנת ש"תיתקע" שם.

27. בהתאם לדברי הנאשם בנימין נתניהו לנאשם ארנון מוזס בפגישתם השלישית, פעל הנאשם נתניהו ביום 2.11.2014 לכך שוועדת השרים תחליט על מתן חופש הצבעה לשרי הממשלה בנוגע לקריאה הטרומית על הצעת החוק, וזאת תוך שהסתיר כאמור מהנאשם מוזס את תוכניתו של זאב אלקין.

28. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר יום 12.11.2014, נפגש ארי הרו לבקשת הנאשם בנימין נתניהו עם יריב לווין, בביתו של ארי הרו במודיעין. בפגישה דנו ארי הרו ויריב לווין בחקיקה שתגביל את תפוצת "ישראל היום", במתווה חלופי להצעת החוק של איתן כבל, בין באמצעות הגבלת תפוצת העיתון ובין באמצעות ביטול מהדורת סוף השבוע.

29. כמו כן, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, לאחר שלוש הפגישות הראשונות, ולקראת הפגישות הבאות עם הנאשם ארנון מוזס, הנאשם נתניהו נועץ בעורך הדין דוד שמרון, אשר ייעץ לו מעת לעת בנושאים משפטיים ואישיים. במסגרת זו הנאשם נתניהו נפגש עם דוד שמרון לקראת המשך המפגשים עם הנאשם מוזס וכוונתו להקליטם. במהלך ההיוועצות, דוד שמרון הבהיר לנאשם נתניהו שבשיחותיו עם הנאשם מוזס יש להיזהר ממצב שבו תיווצר כריכה בין בקשותיו של הנאשם ארנון מוזס אליו כעובד ציבור לבין בקשותיו שלו מהנאשם ארנון מוזס כבעלים וכעורך האחראי של גוף תקשורת, בבחינת "Quid Pro Quo", "דבר תמורת דבר".

ב.2.ב. הפגישה הרביעית.

30. כאמור, הפגישה הרביעית נערכה ביום 4.12.2014 , לאחר פיטורי השרים ציפי לבני ויאיר לפיד וההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת העשרים. בפגישה נכח גם הרו, לבקשת הנאשם בנימין נתניהו.

31. בעת הזו, ולקראת תקופת הבחירות הצפויה, שיפור אופן הסיקור של הנאשם נתניהו ב-"ידיעות אחרונות" וב- ynet, היה בעל חשיבות רבה מאד עבורו, והוא ייחס לו השפעה מכרעת על סיכויי הצלחתו בבחירות הצפויות. בתקופה זו היה "ידיעות אחרונות" אחד משני העיתונים היומיים המובילים בישראל (לצד "ישראל היום"), ו- ynet היה אחד משני אתרי החדשות באינטרנט המובילים בישראל (לצד "וואלה"). לצד זאת, האפשרות להעברת חוקים לאחר קבלת ההחלטה על פיזור הכנסת במהלך תקופת הבחירות היא מוגבלת, ועל כן לנאשם ארנון מוזס היה צורך מוגבר בפעולות מצד הנאשם נתניהו לשם העברת חוק שיביא להגבלת "ישראל היום".

32. במהלך הפגישה הרביעית הנאשם מוזס הבטיח לנאשם נתניהו כי יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן סיקורו וסיקור בני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, והכל באופן שיבטיח את בחירתו המחודשת לראשות הממשלה (להלן: "המתת"), וזאת במילותיו: "זה ברור, צריך לדאוג שאתה [הנאשם נתניהו] תהיה ראש ממשלה".

33. הנאשם מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שהנאשם נתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה לקידום החוק במתווה מוסכם שיגביל את "ישראל היום", ובכך יטיב עמו כלכלית באופן משמעותי (להלן: "הצעת השוחד"). הנאשם ארנון מוזס הבטיח לנאשם בנימין נתניהו את המתת בעד קידום החוק במתווה המוסכם בין היתר בדברים הבאים, כלהלן : "…בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, אז, I will do my utmost…", שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה…".

34. הנאשם נתניהו לא סירב להצעת השוחד שהונחה בפניו ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם הנאשם מוזס, הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק. תחת זאת, הנאשם נתניהו הציג בפני הנאשם מוזס מצג לפיו יש אפשרות של ממש כי הוא יעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו בהתאם להצעת השוחד. בתוך כך, דן הנאשם נתניהו עם הנאשם מוזס בהצעתו, הציע רעיונות אפשריים באשר לאופן מימושה ומסר כי יבחן את הדברים עם לוין. הנאשם נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום לנאשם מוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום לו לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.

35. בכל הנוגע למתת המוצעת דנו הנאשמים נתניהו ומוזס בנושאים הבאים : א. האפשרות להביא לשינוי ניכר באופן הסיקור של הנאשם נתניהו ומשפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". הנאשמים נתניהו ומוזס התייחסו לשינוי זה כ"סיבוב הספינה" והנאשם מוזס אף הוסיף כי "תהיה פה רעידת אדמה". ב. האפשרות לשנות לרעה את קו הסיקור של "ידיעות אחרונות" כנגד מי שנתפסו על ידי הנאשם נתניהו כיריבים פוליטיים: משה כחלון, אשר כיהן באותה עת כיו"ר מפלגת "כולנו", ונפתלי בנט, אשר כיהן באותה עת כיו"ר מפלגת "הבית היהודי" (להלן: "בנט").

36. בנוסף, הנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו לקיים קו ישיר בינו, או מי מטעמו, לבין עורך "ידיעות אחרונות", רון ירון, ועורך ynet , ערן טיפנבורן, על מנת שהנאשם נתניהו יוכל להשפיע על תוכנן של ידיעות פרטניות. כן הציע הנאשם מוזס כי יעסיק ב"ידיעות אחרונות" כותבי מאמרים מטעם הנאשם נתניהו ולפי בחירתו.

37. בכל הנוגע למתווה החוק המוסכם אליו התייחסה הצעת השוחד דנו הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס בנושאים הבאים :

א. שיעור הגבלת תפוצת "ישראל היום" באופן יחסי או במספרים מוחלטים.
ב. הגבלת יחס תפוסת מודעות פרסום מתוך כלל עמודי העיתון.

38. בכל הנוגע לדרכי העברת החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות, העלה הנאשם נתניהו בפני הנאשם מוזס מספר אפשרויות שנדונו ביניהם :

א. האפשרות לקדם באופן חריג את החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות במסגרת ועדה מיוחדת בכנסת.
ב. האפשרות לקדם את החוק במתווה המוסכם, באמצעות הצמדת הדיון בחוק זה להצעת חוק אחרת בעלת חשיבות לאומית, על מנת לאפשר את אישורו החריג על אף שמדובר היה בתקופת הבחירות.
ג. פניה לחברי הכנסת כבל ולוין על מנת שיקדמו פשרה על בסיס החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות, מבלי לגלות להם על השיח בין הנאשמים בנימין נתניהו וארנון מוזס.

39. ביום 12.12.2014, כשבוע לאחר הפגישה הרביעית, ובהתאם לדברים שאמר הנאשם נתניהו לנאשם מוזס בפגישה, הנאשם נתניהו נפגש עם לוין ועם אלקין, ובירר עמם אם ניתן יהיה לקדם בתקופת הבחירות הצעת חוק שתגביל את "ישראל היום". הנאשם נתניהו נמנע מלגלות ללוין ולאלקין בפגישה על אודות השיח המתקיים בינו לבין הנאשם מוזס ועל אודות הצעת השוחד. לוין ואלקין הביעו עמדתם כי לא ניתן יהיה לעשות כן בתקופת בחירות. הגם שהנאשם נתניהו לא התכוון לקדם את החקיקה, הוא קיים פגישה זו כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע לנאשם מוזס, וכך יישמר אצלו הרושם שהנאשם נתניהו בוחן את היתכנות קידום החקיקה אותה ביקש הנאשם מוזס בהצעת השוחד שהעלה בפניו.

ב.2.ג. הפגישה החמישית.

40. בתאריך 13.12.2014, יום לאחר הפגישה עם חברי הכנסת אלקין ו-לווין, הנאשם בנימין נתניהו נפגש שוב, ביוזמתו, עם הנאשם מוזס, כדי לעדכנו ולהמשיך ולדון עמו על מרכיבי הצעת השוחד שהעלה בפניו בפגישה הרביעית. בפתח הפגישה, הציג הנאשם נתניהו לנאשם מוזס את דבריהם של אלקין ולוין לפיהם לא ניתן לקדם את החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות והבהיר לו כי למעשה מתווה השוחד שהציע הנאשם מוזס אינו אפשרי בעת הזו.

41. הנאשם מוזס הביע אכזבה קשה מדברים אלה וחוסר אמון באפשרות להגיע עם הנאשם נתניהו להסכמות משעה שלא ניתן לחוקק את החוק באופן מיידי. בתוך כך, הנאשם מוזס טען בפני הנאשם נתניהו כי הוא כבר החל לפעול למימוש חלקי וראשוני של טובת ההנאה שהציע: הן בכך שפעל להצנעת ידיעה שלילית אודות רעיית הנאשם נתניהו, באמצעות מיקומה בעמוד אחורי והן בפרסום שלילי אודות בנט.

42. למרות אכזבתו הרבה של הנאשם מוזס, הנאשם נתניהו המשיך וניסה לשכנעו שלא לפרסם פרסומים שליליים אודותיו ואודות משפחתו. לשם כך, הציג לו הנאשם נתניהו מצג לפיו הוא תומך במתווה החוק המוסכם, אמר כי יפעל לקדמו מיד לאחר הבחירות, והפציר בנאשם מוזס להמשיך לקיים שיח אודות הצעת השוחד שהנאשם מוזס הניח בפניו. כמו כן, ולתכלית זו, הנאשם נתניהו מסר לנאשם מוזס כי בפגישה קרובה שיקיים עם אדלסון, ידבר איתו, בין היתר, על האפשרות שיגביל מרצון את תפוצת "ישראל היום" עד שניתן יהיה להעביר את החקיקה המוסכמת.

ב. 2.ד. פגישה עם שלדון אדלסון והפגישה השישית.

43. בהתאם לדברי הנאשם נתניהו בפגישה החמישית, ביום 27.12.2014 או בסמוך לפני כן, הנאשם נתניהו אכן נפגש עם אדלסון. במסגרת פגישה זו הנאשם נתניהו ביקש מאדלסון להגביל את תפוצת "ישראל היום", בתמורה ל"משיכת" הצעת החוק של כבל. ביום 28.12.2014, הנאשם נתניהו נפגש, ביוזמתו, עם הנאשם מוזס בפעם השישית, ועדכן אותו אודות הפגישה שקיים עם אדלסון. כל זאת, על מנת להמשיך ולשמר את השיח בינו לבין הנאשם מוזס בתקופת הבחירות, במטרה לגרום לנאשם מוזס להימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו.

ב. 3. מעשי הפרת אמונים הנאשם בנימין נתניהו.

44. במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו עשה במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שהנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו הצעת שוחד, הגם שהנאשם נתניהו לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עמו, אלא קיים עמו שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ונקט פעולות כחלק מהצגת אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני ובתפקידו הציבורי הרם על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עם הנאשם מוזס, בהתאם להצעת השוחד. במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו נטע אצל הנאשם מוזס את הרושם לפיו ישנה אפשרות של ממש שהוא ראש ממשלת ישראל ייקח שוחד. בכך גם העביר הנאשם נתניהו מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של נבחרי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד. זאת, אף כשמצויים על הפרק אינטרסים ציבוריים כבדי משקל בדמות טוהר הבחירות וחופש העיתונות. התנהלות זו של מי שמשמש בתפקיד הרם ביותר ברשות המבצעת, פוגעת באופן עמוק ויסודי בשלטון החוק, בטוהר המידות ובאמון הציבור. הפגיעה בטוהר המידות ואמון הציבור היתה חמורה במיוחד נוכח מרכיבי הצעת השוחד של הנאשם מוזס: מצד אחד, שינוי משמעותי של סיקורו של הנאשם נתניהו ומשפחתו ("סיבוב הספינה" ו"רעידת אדמה") באופן שיביא לכך שהנאשם נתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה לאורך זמן, ומצד שני, קידום חקיקה שתביא להטבות כלכליות משמעותיות לנאשם מוזס ולעסקיו.

45. במעשים המתוארים לעיל, הנאשם נתניהו ניצל את הצעת השוחד של הנאשם מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחו להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה, כדי להמשיך את השיח עמו במטרה לגרום לנאשם מוזס להשפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, ובכך לשפר משמעותית את סיכוייו לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה. בעשותו כך, ניצל הנאשם נתניהו את כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית, ופגע מהותית בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו.

46. במעשי הפרת האמונים כאמור לעיל התקיימו שורה של יסודות מחמירים כמפורט להלן:

א. הנאשם נתניהו ביצע את המעשים המתוארים במסגרת כהונתו בתפקיד הציבורי הרם כראש ממשלת ישראל.
ב. הנאשם נתניהו ביצע את המעשים המתוארים מול הבעלים והעורך האחראי של כלי תקשורת מהמשפיעים בישראל, תוך שהיה מודע לכוחו ולהשפעתו הניכרים על דעת הקהל הישראלית.
ג. הנאשם נתניהו ביצע את המעשים המתוארים בתקופת בחירות, ומתוך מטרה להשפיע על אופן הסיקור באחד מכלי התקשורת המרכזיים בישראל ועל תוצאות הבחירות.
ד. החוק עליו דן הנאשם נתניהו עם הנאשם מוזס, במסגרת הצעת השוחד, היה בעל פוטנציאל השפעה ניכרת על שני העיתונים הנפוצים בישראל ועל מבנה שוק העיתונות בכלל.
ה. הנאשם נתניהו עירב במעשיו המתוארים את נבחרי הציבור הבכירים אלקין ולוין, כדי שישמר אצל הנאשם מוזס הרושם כי הוא בוחן את היתכנות הצעת השוחד שלו. זאת, מבלי שגילה לאלקין ולוין שהוא פונה אליהם אגב הצעת שוחד שהנאשם מוזס העלה בפניו. כמו כן, הנאשם נתניהו עירב בשיח על הצעת השוחד ובפעולות שביצע על מנת להפיק טובת הנאה אישית, את עובד המדינה, ראש סגל לשכת ראש הממשלה, הרו.

ב. 4. הצעת שוחד של הנאשם ארנון מוזס בעליו של העיתון "ידיעות אחרונות".

47. בעשותו כאמור לעיל בפגישה הרביעית, הנאשם מוזס הציע והבטיח לנאשם נתניהו מתת בדמות שינוי ניכר לטובה באופן סיקורו ב"ידיעות אחרונות" וב- ynet ושינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בדרך שתבטיח שוב את בחירתו לראשות הממשלה, וכל זאת בעד הפעלת כוחו השלטוני כראש הממשלה לקידום חקיקה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות עבור הנאשם מוזס.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים. הנאשם בנימין נתניהו.

מרמה והפרת אמונים עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

הנאשם ארנון מוזס.

הצעת שוחד והבטחת שוחד עבירה לפי סעיף 291 בצירוף סעיף 294 (ב) לחוק העונשין.

האישום השלישי – הפרת אמונים בפרשת תיק 1000 (הנאשם בנימין נתניהו).

העובדות :

א. מערכת היחסים של הנאשם נתניהו עם מילצ'ן.

1. כאמור בחלק הכללי, מילצ'ן הינו אזרח ישראלי ואיש עסקים אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים, בישראל ובחו"ל.

2. הנאשם בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן הכירו לראשונה בשנת 1996, או בסמוך לכך, וזאת בתקופה בה כיהן הנאשם נתניהו כראש ממשלת ישראל. בשנת 1999, או בסמוך לכך, החלה להירקם בין הנאשם בנימין נתניהו לארנון מילצ'ן מערכת יחסים בעלת זיקות וקשרים שונים :

א. בין הנאשם נתניהו למילצ'ן התקיימה, בין היתר, מערכת יחסים חברית, אשר כללה מפגשים מעת לעת, לרבות עם בני משפחותיהם, וקשר טלפוני.

ב. לאורך השנים, ובפרט בתקופה שבין אוקטובר 2011 ועד דצמבר 2016 (להלן באישום זה: "התקופה הרלוונטית"), סיפק מילצ'ן לנאשם נתניהו ולרעייתו טובות הנאה שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים, באופן מתמשך, במספר רב של מקרים, חלקם לפי בקשות ואף דרישות של הנאשם נתניהו ורעייתו, ובאופנים שונים, כפי שיפורט להלן.

ג. לאורך השנים שימש ארנון מילצ'ן עבור הנאשם נתניהו איש אמון שביצע בשליחותו משימות תיווך רגישות בתחום הפוליטי.

ד. ארנון מילצ'ן אף שימש עבור הנאשם בנימין נתניהו איש אמון שביצע בשליחותו משימות תיווך רגישות בתחום התקשורתי. כך למשל, פעל מילצ'ן בשנת 2009 בשליחות הנאשם נתניהו מול הנאשם מוזס ומול בעליו של העיתון "ישראל היום", אדלסון, כדי לקדם הסכמה לפיה אדלסון יגביל את התפוצה של מהדורת סוף השבוע של העיתון "ישראל היום" ואילו הנאשם מוזס יימנע מפרסומים שליליים בעניינו של הנאשם נתניהו, והכל כמפורט באישום השני. בנוסף, במהלך השנים ובמועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, פנה מילצ'ן, בשליחות הנאשם נתניהו, לנאשם מוזס וביקש ממנו להימנע מפרסומים קונקרטיים בעניין הנאשם נתניהו או בעניין משפחתו.

ה. כחלק מהיחסים בין הנאשם נתניהו למילצ'ן, הנאשם נתניהו נענה לבקשתו של מילצ'ן ונשא בשנת 2014 דברים בביתו בארצות הברית בפני קהל הנוגע לתחום עיסוקו, וכן נעתר לבקשתו של מילצ'ן להצטרף לפמליית ראש הממשלה, עת נשא הנאשם נתניהו נאום מדיני בקונגרס האמריקני בשנת 2015.

ו. נוכח שלל הזיקות של הנאשם בנימין נתניהו לארנון מילצ'ן כמפורט לעיל, היה הנאשם נתניהו מצוי במחויבות אישית עמוקה כלפי ארנון מילצ'ן, אשר בעטיה אסור היה לו לעסוק בעניינים הנוגעים למילצ'ן במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים.

מערכת היחסים של הנאשם בנ ימין נתניהו עם פאקר.

3. כאמור בחלק הכללי, פאקר הינו איש עסקים אוסטרלי, אשר החזיק בעסקים בתחומים שונים.

4. במחצית שנת 2013, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ערך מילצ'ן היכרות בין הנאשם נתניהו לבין פאקר.

5. מאותה עת, התקיים בין הנאשם נתניהו לבין פאקר קשר אישי שבבסיסו הערצה מצד פאקר לנאשם בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל.

6. בשנים 2016-2014, פאקר נתן לנאשם בנימין נתניהו ולרעייתו טובות הנאה בדמות קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה בהיקפים ניכרים, באופן מתמשך, במספר רב של מקרים, ובאופנים שונים, כפי שיפורט להלן.

ג. קבלת טובות הנאה ממילצ'ן ומפאקר. ג. 1. קבלת טובות הנאה מ-ארנון מילצ'ן.

8. בשנת 2003, סמוך לאחר שהנאשם נתניהו חזר לכהן בתפקיד ציבורי, החל הנאשם נתניהו לקבל ממילצ'ן טובות הנאה, שעיקרן סיגרים לשימושו ובקבוקי שמפניות לשימוש רעייתו. בתחילה, הנאשם נתניהו ורעייתו קיבלו את טובות ההנאה במסגרת מפגשים חברתיים, אולם במהלך השנים אופני הקבלה השתנו והם החלו לקבל את טובות ההנאה גם במשלוחים באמצעות עובדיו של מילצ'ן, בין היתר בתקופות שבהן מילצ'ן כלל לא שהה בישראל.

9. ככלל, משלוחי השמפניות הועברו בהתאם לבקשות ואף דרישות רעיית הנאשם נתניהו. הנאשם נתניהו ידע שמתקבלות שמפניות עבור רעייתו, לבקשתה ובהיקפים משמעותיים. כמו כן, לעיתים, משלוחי הסיגרים הועברו לבקשת הנאשם נתניהו. הנאשם נתניהו ורעייתו פנו בעניין זה למילצ'ן או לעוזרת האישית שלו, הדס קליין (להלן: "קליין"), ובמסגרת זו התייחסו לעיתים גם לסוג ולאיכות טובות ההנאה.

10. בתקופה הרלוונטית לאישום זה קיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו את טובות ההנאה ממילצ'ן בשלושה אופנים, כלהלן :

א. במהלך ביקורים של מילצ'ן בבית הנאשם בנימין נתניהו.
ב. במהלך ביקורים של הנאשם נתניהו בביתו של ארנון מילצ'ן.
ג. במשלוחים באמצעות עובדיו של ארנון מילצ'ן. המשלוחים נמסרו לנאשם נתניהו או למי מטעמו במעון ראש הממשלה בירושלים או לעובדים במשרד ראש הממשלה בנקודות מפגש שונות. בכל אחת מהפעמים ובכל אחת מדרכי הקבלה בתקופה הרלוונטית, הנאשם בנימין נתניהו קיבל מארנון מילצ'ן קופסה או קופסאות של סיגרים, ולא סיגר בודד. כל קופסה הכילה 25-10 סיגרים, ושוויה של כל קופסה נע בין 2,000 ל-3,000 ש"ח. באופן דומה, בכל אחת מהפעמים ובכל אחת מדרכי הקבלה, ניתן, ככלל, מארז אחד או שניים של שישה בקבוקי שמפניה. עלות כל בקבוק שמפניה נעה בין 250 ל-350 ש"ח ובהתאם, העלות של כל שישיית בקבוקים נעה בין 1,500 ל-2,100 ש"ח.

11. הנאשם נתניהו ורעייתו קיבלו את טובות ההנאה ממילצ'ן ברציפות ובאופן תדיר לאורך התקופה הרלוונטית לאישום זה עד כדי כך שהן היוו "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות.

12. בנוסף לאמור לעיל, בשנת 2016 קיבלה רעיית הנאשם בנימין נתניהו תכשיטים מארנון מילצ'ן. התכשיטים בשווי 10,900, ניתנו לדרישת רעיית הנאשם נתניהו ורק לאחר שהנאשם נתניהו התערב בעניין וביקש בעצמו מארנון מילצ'ן את קבלתם.

13. בתקופה הרלוונטית לאישום זה שווי טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו ממילצ'ן הגיע ל-462,602 ש"ח. הנאשם נתניהו היה מודע למלוא היקף קבלת הסיגרים ולקבלת התכשיטים, כמו גם לקבלת שמפניות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי. טובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו על פי החלוקה הבאה:

סיגרים – 267,254 ש"ח.
שמפניות – 184,448 ש"ח.
תכשיטים – 10,900 ש"ח.
סך הכול – 462,602 ש"ח.

הערה : פירוט היקף טובות ההנאה שקיבלו הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו מארנון מילצ'ן, בחלוקה לפי שנים, מצורף בטבלה המסומנת כנספח "ב" לכתב האישום.

14. את טובות ההנאה האמורות קיבל הנאשם בנימין נתניהו מארנון מילצ'ן בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש הממשלה.

ג. 2. קבלת טובות הנאה מ-ג'יימס פאקר.

15. בשנים 2016 – 2014 קיבלו הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו טובות הנאה מהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר שכללו קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה. טובות הנאה אלו הצטרפו לטובות ההנאה מאותו הסוג שקיבלו מ-ארנון מילצ'ן.

16. את טובות ההנאה קיבלו הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו מ-ג'יימס פאקר בארבעה אופנים :

א. במסגרת מפגשים חברתיים בביתו של ג'יימס פאקר בקיסריה או במעון ראש הממשלה בירושלים.
ב. באמצעות משלוחים שביצעו עובדיו של ג'יימס פאקר למעון ראש הממשלה בירושלים.
ג. באמצעות העברת טובות ההנאה מביתו של פאקר בקיסריה לביתו הסמוך של הנאשם בנימין נתניהו.
ד. באמצעות לקיחת טובות ההנאה באופן עצמאי מביתו של ג'יימס פאקר, על ידי הנאשם בנימין נתניהו ועל ידי בני משפחתו, עת עשו שימוש בביתו של ג'יימס פאקר ובמתקניו, בהיעדרו. חלק מטובות ההנאה ניתנו לנאשם בנימין נתניהו ולרעייתו גם כאשר ג'יימס פאקר כלל לא שהה ב-ישראל.

17. בחלק מהמקרים בהם התקבלו סיגרים בדרכים המפורטות בסעיפים 16 (א) – 16 (ד) הם הועברו לבקשת הנאשם בנימין נתניהו. לרוב, כאשר התקבלו שמפניות בדרכים המפורטות בסעיפים 16 (ב) – 16 (ד) לעֵיל, הן הועברו לבקשת או לדרישת רעיית הנאשם נתניהו. הנאשם נתניהו היה מודע לכך שמתקבלות שמפניות עבור רעייתו בהיקפים משמעותיים. הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו פנו בעניין זה להדס קליין ששימשה גם כעוזרת האישית של ג'יימס פאקר.

18. הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו קיבלו מ-ג'יימס פאקר את טובות ההנאה ברציפות ובאופן תדיר לאורך התקופה הרלוונטית לאישום זה, עד כדי כך שהן היוו "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות.

19. שווי טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מ-פאקר בשנים 2016 – 2014 הגיע ל-229174 ש"ח. הנאשם בנימין נתניהו היה מודע למלוא היקף הסיגרים שקיבל, כמו גם לקבלת שמפניות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי. טובות ההנאה ניתנו לנאשם בנימין נתניהו ולרעייתו על פי החלוקה הבאה:

סיגרים – 145577 ש"ח.
שמפניות – 83597 ש"ח.
סך הכול – 229174 ש"ח.
פירוט טובות ההנאה שקיבלו הנאשם נתניהו ורעייתו מג'יימס פאקר, בחלוקה לפי שנים, מצורף בטבלה המסומנת כנספח "ג" לכתב האישום.

20. את טובות ההנאה האמורות הנאשם בנימין נתניהו קיבל מ-ג'יימס פאקר ב-זיקה למעמדו כראש הממשלה.

ד. פעולות שלטוניות שהתבקש הנאשם נתניהו לבצע בהיותו בניגוד עניינים מול ארנון מילצ'ן לפני התקופה הרלוונטית לאישום.

21. למרות הזיקות האמורות בין הנאשם נתניהו לבין ארנון מילצ'ן, הנאשם נתניהו עסק במסגרת תפקידיו הציבוריים בענייניו האישיים והעסקיים של ארנון מילצ'ן. עוד טרם התקופה הרלוונטית לאישום זה, החל משנת 2009, ארנון מילצ'ן פנה לנאשם בנימין נתניהו בעניינים שונים הנוגעים לאינטרסים כלכליים או אישיים שלו, על מנת שזה יפעל במסגרת תפקידיו הציבוריים לקידומם. בחלק מהמקרים הנאשם נתניהו נענה לבקשותיו. כל זאת כמפורט להלן :

א. ערוץ 10 לאורך השנים. הנאשם בנימין נתניהו לא נמנע מלעסוק בעניינים הנוגעים לערוץ 10 – למרות שידע כי ארנון מילצ'ן מחזיק במניותיו. כך למשל, בשנת 2009 שוחח ארנון מילצ'ן עם הנאשם בנימין נתניהו בהיותו ראש ממשלה, בנוגע לאפשרות קידום חוק שיגביל את גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום מאמצעי התקשורת. בכוחו ומטרתו של חוק כזה היה כאמור להיטיב בשעתו כלכלית באורח ניכר עם ערוץ 10. בשיחה התחייב הנאשם בנימין נתניהו בפני ארנון מילצ'ן שיפעל לעשות כך.

ב. "מיזם טאטא" – בשנת 2010 פנה ארנון מילצ'ן לנאשם בנימין נתניהו בבקשה שיפעל לסייע לקדם מיזם בשיתוף איש העסקים ההודי ראטן טאטא (להלן: "טאטא"), הכולל הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, בו יוקמו מפעל לייצור רכבים בעלות נמוכה ובית ספר למקצועות הרכב. הקמת המיזם חייבה תיקוני חקיקה נרחבים. לארנון מילצ'ן היה אינטרס כלכלי משמעותי בקידום המיזם. הנאשם נתניהו נענה לבקשת ארנון מילצ'ן וביצע במסגרת תפקידו שורת פעולות לקידום המיזם, בעצמו ובאמצעות עובדי מדינה הכפופים לו. במסגרת זו נפגש הנאשם נתניהו עם נציגו הכלכלי של מילצ'ן, רו"ח זאב פלדמן שהציג בפניו את המיזם, נפגש עם טאטא, מילצ'ן, ופלדמן בפגישה משותפת, וזימן אליו באופן מיידי את מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, אלוף איתן דנגוט כדי שיבחן האפשרות לקידום התוכנית ו- פעל מול גורמי ביטחון על מנת לאפשר טיסה של טאטא ו-ארנון מילצ'ן לירדן לצורך פגישה עם מלך ירדן וכן פעל לכך שבמשרד ראש הממשלה יתקיימו ישיבות בראשות מנכ"ל המשרד לצורך בחינת קידום המיזם. בסופו של דבר המיזם לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לנאשם בנימין נתניהו.

ג. פעולות שלטוניות שביצע הנאשם בנימין נתניהו בהיותו בניגוד עניינים מול ארנון מילצ'ן בתקופה הרלוונטית לאישום המדובר.

22. בתקופה הרלוונטית לאישום זה פנה ארנון מילצ'ן לנאשם בנימין נתניהו, בעניינים שונים הנוגעים לאינטרסים כלכליים ו/או אישיים שלו. הנאשם בנימין נתניהו פעל במסגרת תפקידיו לקידומם.

ה. 1. ויזה לארה"ב.

23. בחודש דצמבר 2013, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה ארנון מילצ'ן לשגרירות ארצות הברית על מנת לחדש את תוקף הוויזה שלו לארצות הברית. במענה לפנייתו נמסר לו כי בקשתו אינה מאושרת והיא אמורה וצריכה לעבור לבדיקת המשרד לביטחון המולדת בארצות הברית, נוכח הערה המופיעה בעניינו במערכת הממוחשבת.

24. ארנון מילצ'ן, שכאמור התגורר בארה"ב תקופה ממושכת מידי שנה, ורוב עסקיו נמצאים שם, חש בעקבות זאת לחץ וחשש כבד.

25. מיד עם צאתו של ארנון מילצ'ן משגרירות ארה"ב הוא התקשר לנאשם בנימין נתניהו בבקשה כי יסייע לו בטיפול בקושי שנוצר לו בנושא הוויזה, ויפנה בעניין לשגריר ארה"ב בישראל דן שפירו.

26. בסמוך מאוד לכך התקשר הנאשם בנימין נתניהו לדן שפירו וביקש את עזרתו בהסדרת עניינו של ארנון מילצ'ן. הנאשם בנימין נתניהו עדכן את ארנון מילצ'ן כי קיים את השיחה עם דן שפירו, והפנה אותו לשוחח בעצמו עם דן שפירו לצורך המשך הטיפול בעניין.

27. בהמשך לכך, ביום 14.12.2013 או בסמוך לכך, דן שפירו מסר לארנון מילצ'ן כי ניתן להגיע לשגרירות ארצות הברית לצורך הארכת הוויזה.

28. בהתאם לכך הגיעה הדס קליין לשגרירות ארה"ב עם דרכונו של ארנון מילצ'ן ותוקפה של הוויזה שלו, אומנם הוארכה. תוקף הוויזה של מילצ'ן לארצות הברית הוארך למשך שנה בלבד, וזאת בשונה ממקרים קודמים בהם הוויזה הוארכה לתקופה ממושכת יותר.

29. בעקבות זאת, ועל אף שב-עֵת הזו הוויזה כבר הוארכה כאמור והגם שלא היה צורך מיידי בהארכת תוקפה, ארנון מילצ'ן שב ופנה לנאשם בנימין נתניהו פעם נוספת בבקשה כי ינצל את קשריו עם גורמי ממשל אמריקנים כך שהוא ארנון מילצ'ן יקבל ויזה לתקופה ממושכת יותר. בהמשך לכך פנה ארנון מילצ'ן, בעצמו ובאמצעות הדס קליין, פעמים רבות לעובדים בלשכת ראש הממשלה כדי להאיץ באמצעותם בנאשם בנימין נתניהו לסייע לו בנושא המדובר.

30. באחת הפעמים בהן פנה ארנון מילצ'ן וביקש כי הנאשם בנימין נתניהו יפעל לסייע לו בעניין הוויזה. הוא הגיע למעון ראש הממשלה והמתין לו שם. בשעה שהגיע הנאשם בנימין נתניהו למעון ביחד עם ראש סגל לשכתו דאז ארי הרו, ארנון מילצ'ן בישר לנאשם בנימין נתניהו כי הביא קופסת סיגרים עבורו ומארז בקבוקי שמפניה עבור רעייתו, וביקש שוב מבנימין נתניהו כי יתקשר למזכיר המדינה של ארה"ב, באותה עת, ג'ון קרי, בעניין בעיית הוויזה שלו.

31. הנאשם נתניהו נענה לפניותיו של ארנון מילצ'ן, ושוחח בנושא עם מזכיר המדינה ג'ון קרי, בשיחה טלפונית ובהמשך בפגישה פנים אל פנים. הנאשם בנימין נתניהו ביקש מג'ון קרי לסייע לארנון מילצ'ן. בכך ניצל הנאשם בנימין נתניהו את הערוץ הישיר שלו כראש ממשלת ישראל מול מזכיר המדינה של ארה"ב כדי להיטיב עם ארנון מילצ'ן.

32. במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק במהלך שנת 2014, ולאחר פניותיו של ארנון מילצ'ן לנאשם בנימין נתניהו ופניותיו של הנאשם בנימין נתניהו ל-ג'ון קרי, תוקף הוויזה של ארנון מילצ'ן אומנם הוארך לתקופה ממושכת בת 10 (עשר) שנים.

ה. 2. הארכת פטור מתשלום מס הכנסה.

33. בשנת 2008 נחקק תיקון 168 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") במסגרתו נקבע פטור מתשלום מס ומדיווח למשך עשר שנים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בקשר לנכסים ולהכנסות שמקורן מחוץ לישראל.

34. בהמשך לכך, בשנת 2009 נחקק תיקון 171 לפקודת מס הכנסה במסגרתו הוסמך שר האוצר להאריך באופן פרסונלי את הפטור האמור למשך עשר שנים נוספות, ליחיד העומד בתנאים שנקבעו בחוק, ובתנאים שייקבעו בתקנות. בהתאם לתיקון, התקנת התקנות היוותה תנאי מקדמי להארכת הפטור.

35. על מנת ליהנות מתיקוני החקיקה האמורים, פנה מילצ'ן בשנת 2009 למשרד העלייה והקליטה ובעקבות זאת זכה למעמד של תושב חוזר, בהתאם לפקודת מס הכנסה, עד שנת 2019.

36. ביום 14.8.2013 פנה מילצ'ן לשר האוצר באותה עת, יאיר לפיד (להלן: "לפיד"), ביחד עם עורך דינו פנחס רובין, בבקשה כי יתקין תקנות שיאפשרו את הארכת הפטור. לפיד העלה הסתייגויות ביחס לבקשה, הפנה אותה לבדיקת גורמי המקצוע במשרד האוצר, ובהמשך לכך הבהיר למילצ'ן כי אין בכוונתו לקדם את התקנת התקנות באופן שיסייע לו.

37. בסמוך לפנייתו ללפיד, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה ארנון מילצ'ן בנושא זה גם לנאשם נתניהו, שכיהן באותה עת כראש ממשלה, וביקש את התערבותו לצורך קידום בקשתו.

38. בעקבות פנייתו של ארנון מילצ'ן, העלה הנאשם נתניהו את נושא הארכת משך הפטור הניתן לתושבים חוזרים בפני לפיד בשתי פגישות מקצועיות שערך עמו במסגרת תפקידו. בפגישות אלה, הבהיר הנאשם נתניהו ללפיד כי מילצ'ן שוחח עמו בנושא. הנאשם נתניהו הביע בפני לפיד את תמיכתו בהארכת הפטור, ואילו לפיד אמר כי אינו סבור שיש לפעול להארכתו.

ה. 3. מיזוג חברות התקשורת במדינת ישראל, "רשת" ו- "קשת".

39. בחודש יוני 2015 מכר מילצ'ן את מרבית מניותיו בערוץ 10 לחברה בשם RGE. ושארית מניותיו נותרה בידו באופן פורמלי בלבד בהתאם להסכם עם חברה זו. סמוך לאחר מכן, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, פנה איש העסקים אהוד אנג'ל למילצ'ן והציע לו לרכוש מניות בחברת רשת.

40. ארנון מילצ'ן גילה עניין בהצעתו של אנג'ל אולם סבר כי עסקה שכזו תהא כדאית עבורו רק ככל שחברת רשת תמוזג עם חברת התקשורת קשת.

41. ארנון מילצ'ן סיכם עם אנג'ל, כי אנג'ל יפעל מול חברת "קשת" לבחינת היתכנות עסקית למיזוג, ואילו ארנון מילצ'ן יבחן את ההיתכנות הרגולטורית למיזוג.

42. על פי חוק, קבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג חברות המחזיקות ברישיון לשידורי טלוויזיה, טעון, בין היתר, אישור של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן: "הרשות השנייה") עליה ממונה שר התקשורת.

43. בחודש יוני 2015 קיים הנאשם בנימין נתניהו עם ארנון מילצ'ן מפגש חברתי במעון ראש הממשלה בירושלים. באותה עת כיהן הנאשם נתניהו גם כשר התקשורת.

44. במהלך מפגש זה פנה מילצ'ן לנאשם נתניהו וסיפר לו על רצונו ברכישת מניות רשת ובמיזוגה עם חברת קשת.

45. בעקבות דברים אלו הפעיל הנאשם נתניהו את השפעתו כראש ממשלת ישראל ושר התקשורת לשם קידום רכישת המניות על ידי מילצ'ן והמיזוג האמור. במסגרת זו הנאשם נתניהו ביקש וקיבל עדכונים שוטפים אודות התקדמות הנושא ונתן את ברכת הדרך להתקדמות המיזוג, והכול כפי שיפורט להלן.

46. כבר במהלך מפגש זה זימן אליו הנאשם נתניהו את שלמה פילבר, אשר מונה על ידו רק זמן קצר לפני כן לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, וזאת באופן מיידי ובשעת לילה מאוחרת. הנאשם נתניהו הנחה את שלמה פילבר לבחון כיצד ניתן לסייע למילצ'ן. בהמשך לכך, בהתאם להנחייתו, שוחחו ארנון מילצ'ן ושלמה פילבר בנושא זה. בתום השיחה, הנחה הנאשם בנימין נתניהו את שלמה פילבר להמשיך ולעמוד בקשר עם ארנון מילצ'ן בעניין זה, ולשוב ולהיפגש עמו על מנת לבחון דרכים לסייע לו. הנאשם נתניהו פעל כאמור, גם מכיוון שרצה כי איש אמונו יהיה בעמדת השפעה בערוץ תקשורת מרכזי, וייטיב עמו.

47. בהתאם לכך, קבע שלמה פילבר מפגש עם מילצ'ן ביום 1.7.2015 , בביתו של מילצ'ן בבית ינאי, וזאת לאחר שנועץ עם היועצת המשפטית של הרשות השנייה. בפגישה זו דנו השניים בהיבטים רגולטוריים הנוגעים לאפשרות מיזוג החברות רשת וקשת, ובסיומה ביקש מילצ'ן משלמה פילבר שייפגש עם פלדמן נציגו. לאחר תום הפגישה שלמה פילבר עדכן את הנאשם נתניהו על תוכנה, ובתגובה הנאשם בנימין נתניהו עודד את שלמה פילבר להמשיך לעסוק בקידום העסקה המתהווה.

48. בחלוף מספר ימים, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נפגש שלמה פילבר באופן חריג עם פלדמן בביתו של פלדמן בתל אביב. השניים דנו בנושאי רגולציה הנוגעים למיזוג החברות רשת וקשת, וסיכמו שיש לפעול תחילה לקידום המגעים העסקיים בין החברות. שלמה פילבר עדכן את הנאשם נתניהו על הפגישה עם פלדמן. בנוסף, נפגשו אנג'ל, פלדמן ושלמה פילבר בביתו של פלדמן בתל אביב. במהלך הפגישה העלה אנג'ל בפני שלמה פילבר צרכים רגולטוריים של חברת רשת בנושאים שונים, כגון גובה דמי הרישיון, גובה הערבויות ומגבלות על שידורי פרסומות.

49. במועד סמוך לפגישות אלה פנה הנאשם בנימין נתניהו לארנון מילצ'ן וקיבל ממנו עדכון על מצב המגעים בין הצדדים. הנאשם בנימין נתניהו התרשם כי לא חלה התקדמות רבה, ועל כן ביקש לזמן פגישה בעניין.

50. סמוך לאחר פנייה זו, קיים הנאשם נתניהו פגישה בהשתתפות ארנון מילצ'ן, שלמה פילבר ופלדמן. בפגישה, שהתקיימה בביתו של מילצ'ן, דן הנאשם נתניהו עם המשתתפים בהיבטים העסקיים והרגולטוריים הנוגעים לקידום עסקת המיזוג בין רשת לקשת, ובתוך כך שאל אם וכיצד יוכל לסייע לקידום העסקה.

51. במהלך הפגישה האמורה דובר על הקושי העלול להתעורר בקשר לרכישת מניות רשת על ידי ארנון מילצ'ן, בשעה שעדיין החזיק פורמלית בחלק ממניות ערוץ 10. בעקבות זאת, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קיים הנאשם נתניהו שיחת טלפון עם שלמה פילבר ועו"ד דוד שמרון, במסגרתה הנאשם נתניהו הנחה את שלמה פילבר לתאר בפני דוד שמרון את הבעיה שהתעוררה בניסיון למצוא לה פתרון.

52. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך המחצית השנייה של שנת 2015, הנאשם נתניהו קיים שיחת טלפון עם מילצ'ן ופלדמן על מנת לדון בהתקדמות עסקת המיזוג.

53. במועד מאוחר יותר, שאינו ידוע במדויק למאשימה, הנאשם נתניהו נפגש עם אנג'ל, ובמהלך הפגישה התקשר לשלמה פילבר וביקש לדעת אם חלה התקדמות בקשר לעסקת המיזוג.

54. במהלך הפגישות והשיחות הטלפוניות שקיים שלמה פילבר עם ארנון מילצ'ן, פלדמן, אנג'ל, ובעלי מניות בחברת קשת, שלמה פילבר הבהיר, על דעת הנאשם בנימין נתניהו, כי משרד התקשורת לא יהווה חסם למיזוג בין רשת לקשת.

55. בסופו של יום עסקת המיזוג לא יצאה לפועל נוכח מחלוקת עסקית בין בעלי המניות ברשת לבעלי המניות בקשת, ועל כן לא הובא העניין לאישור רשמי של גורמי הרגולציה.

ו. הפרת כללי וועדת אשר.

56. לשם מניעת ניגוד עניינים ושמירה על טוהר המידות אצל שרים וסגני שרים, החליטה הממשלה בשנת 1978 לאמץ את ההמלצות שנכללו בדו"ח של ועדה שמינתה, בראשות שופט בית המשפט העליון שלמה אשר (להלן: "כללי ועדת אשר"). הכללים עוגנו בהחלטת ממשלה ונקבע כי הם יחולו על השרים וסגני השרים (הכללים תוקנו לאחר מכן בהחלטות ממשלה מיום 1.7.1980 ומיום 28.11.2002).

57. ב-"כללי ועדת אשר" נקבע כי שר ינהג במילוי תפקידו בלא משוא פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכל ובלא שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו אף למראית עין (סעיף 3); עוד נקבע כי מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא ייווצר ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים (סעיף 4) וכי במצב של ניגוד עניינים אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה (סעיף 7א); כמו כן נקבע בכללים איסור לחבר ממשלה לקבל שכר או טובת הנאה זולת שכרו מהמדינה (סעיף 6(3)).

58. נוכח מערכת היחסים מרובת הזיקות שקיים עם ארנון מילצ'ן, היה הנאשם בנימין נתניהו חייב בדיווח למבקר המדינה, בהתאם לכללי ועדת אשר, על ניגוד העניינים בו היה מצוי עם ארנון מילצ'ן, אולם לא עשה כזאת.

59. ביום 21.10.2009, במענה לפניית מבקר המדינה, שלח הנאשם בנימין נתניהו, באמצעות בא כוחו, מכתב בנושא "כללים למניעת ניגוד עניינים" בו מסר כי לא מתקיים כל ניגוד עניינים בקשר למי ממקורביו, והצהיר כי ככל שיתעורר חשש כלשהו לניגוד עניינים ידווח על כך.

60. ביום 20.11.2015 מילא הנאשם בנימין נתניהו "שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים למתמנה לכהונת שר או סגן שר". בסעיף 8 לשאלון נדרש הנאשם בנימין נתניהו להצהיר על עיסוקים של אנשים אחרים שעלולים להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. במענה לסעיף זה רשם הנאשם בנימין נתניהו, כי, "עם עורכי הדין א.ד. שימרון ו-יצחק מולכו קיים הסדר ניגוד ענייניים". לעומת זאת, הנאשם בנימין נתניהו לא הצהיר בשאלון זה על ניגוד העניינים בו היה מצוי עם ארנון מילצ'ן.

ז. מעשי הפרת האמונים.

61. במעשים המתוארים לעיל, עשה הנאשם נתניהו במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעולות המנהל, בשתי דרכים, כמפורט כלהלן :

א. בכך שבעת שמילא תפקידים ציבוריים בכירים, ובראשם ראש הממשלה, קיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבל מהם טובות הנאה בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל, בדרכים שונות, לעיתים על פי דרישה, באופן רציף, בכמויות ובהיקפים משמעותיים, ובדרכים שפורטו לעיל, אשר סכומם המצטבר בתקופה הרלוונטית הגיע לכדי 691,776 ש"ח.

ב. בכך שפעל במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים, ובראשם ראש הממשלה, לטובת איש העסקים ארנון מילצ'ן, כשהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו האישית לארנון מילצ'ן לבין מחויבותו לציבור, וזאת בשלושת המקרים המפורטים בפרק ה' לעיל :

1. פעילותו החריגה מול גורמי הממשל בארצות הברית שנועדה לסייע לארנון מילצ'ן ב-פתרון בעיה הנוגעת לוויזה שלו לארצות הברית.

2. פעילות מול שר האוצר יאיר לפיד, במטרה לקדם חקיקת משנה שתסייע לארנון מילצ'ן להאריך את תקופת הפטור מתשלום מס ומדיווח למס הכנסה על הכנסותיו מחוץ למדינת ישראל.

3. פעילותו החריגה, בעצמו ובאמצעות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לסייע ל-ארנון מילצ'ן בעניינים הנוגעים ל-רגולציה בקשר עם עסקת מיזוג בין חברות התקשורת רשת וקשת. זאת, על מנת שהשקעה אותה בחן ארנון מילצ'ן באותה עת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית, במסגרת עסקה בה חפצו הנאשם בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן.

62. במעשי הפרת האמונים שביצע הנאשם נתניהו התקיימו שורה של יסודות מחמירים כמפורט להלן :

א. את מעשיו המתוארים ביצע הנאשם נתניהו במסגרת כהונתו בתפקידו הרם כראש ממשלת ישראל ובחלק מהתקופה גם כשר הממונה על תחום התקשורת בממשלת ישראל.

ב. היקף טובות ההנאה שקיבל הנאשם נתניהו בתקופה בת חמש שנים הוא גבוה מאד.

ג. הנאשם נתניהו פעל במסגרת תפקידיו הציבוריים בעניינים שנגעו לאינטרסים כלכליים ואישיים של ארנון מילצ'ן, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית לארנון מילצ'ן, הנובעת מהקשר האישי שלו אליו ומטובות ההנאה שארנון מילצ'ן סיפק לו, לבין מחויבותו לציבור.

ד. הנאשם נתניהו סטה מן השורה בכל הנוגע לפעולותיו בענייניו של ארנון מילצ'ן בנושא הוויזה ובנושא מיזוג החברות רשת וקשת, בכך שפעל במסגרת תפקידיו בשונה מהאופן בו היה נדרש ומקובל לטפל בעניינים אלה. כמו כן, הנאשם בנימין נתניהו הפעיל את מנכ"ל משרד התקשורת הכפוף לו שלמה פילבר, לשם קידום אינטרסים אישיים של ארנון מילצ'ן שגם הוא חפץ בהם.

ה. הנאשם נתניהו הפר ביודעין את כללי ועדת אשר, באופן מתמשך ושיטתי. הנאשם נתניהו הכניס עצמו למצב של ניגוד עניינים והפיק לעצמו טובות הנאה אישיות.

ו. הנאשם נתניהו פעל להסתרת טובות ההנאה אותן קיבל מארנון מילצ'ן ומהמולטי מיליונר פאקר, ובכלל זה נמנע מלהצהיר בפני מבקר המדינה על ניגוד העניינים בו היה מצוי כתוצאה מקבלת טובות ההנאה וקשריו האישיים עם ארנון מילצ'ן.

הודעה לבית המשפט הנכבד.

בהתאם להוראות סעיף 15 א (א) (1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, מתכבדת המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט הנכבד להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל אם יורשעו.

הודעה לנאשמים.

הנאשמים יכולים לבקש שימונה להם סנגור ציבורי אם מתקיים בהם אחד התנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18 (א) לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995.

בקשת חילוט (הנאשם שאול אלוביץ' + הנאשמת איריס אלוביץ').
בית המשפט הנכבד יתבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 297 לחוק העונשין וסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ולהורות, לאחר הרשעתם של הנאשם שאול אלוביץ' ושל הנאשמת איריס אלוביץ', על חילוט הנכסים התפוסים או על חילוט נכסים בשווי העבירות, כפי שיפורט בנספח שיוגש בנפרד לבית המשפט.

סוף הפוסט מס' 1175. הועלה לאוויר ביום רביעי – 22 בפברואר 2023.

תגובות

פוסט סָבוּךְ מס' 1175. קשה לקריאה וגם להבנה את פֵּשֶר השתלשלות והתחוללות האירועים, הדברים, והעניינים בעת הזאת במדינת ישראל שבראשה ניצב בנימין נתניהו, מי שנושא על שכמו לא רק את עוֹל הָנִיווּט והשלטון הממלכתי של מדינת ישראל אלא גם שלושה תיקי אישום אישיים פליליים שלו. לקרוא ולא להאמין. פוסט מס' 1775 עוסק בשלושת תיקי האישום הפליליים 1000, 2000, ו-4000 שמנהלת מדינת ישראל מאז חודש מאי של שנת 2020 נגד ראש הממשלה העכשווי בנימין נתניהו. פוסט מס' 1775. הועלה לאוויר ביום רביעי-22 בפברואר 2023. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי. — אין תגובות

כתיבת תגובה לבטל

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

יואש אלרואי TVblog

יואש אלרואי TVblog | © כל הזכויות על האתר לרבות תוכן האתר שמורות ליואש אלרואי.