פּוסְט חָדָש מס' 1263. כל הזכויות שְְמוּרוֹת ל-חוֹקֵר, ה-כּוֹתֵּב, וה-מְחַבֵּר יואש אלרואי.

פוסט חדש מס' 1263 הועלה ל-אוויר על ידי ביום שישי – 4 בחודש אוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שְמוּרוֹת ל-חוֹקֵר, ה-כּוֹתֵּב, ו-המְחַבֵּר יוֹאָש אַלְרוֹאִי. יש איש אחד, עיתונאי אחד, ו-שַׁדְרָן טלוויזיה אחד בחטיבת החדשות של ערוץ 12, שהוא בעל נוכחות טלוויזיונית חדשותית עֵרְכִּית מֵיטָבִית, ו-הוא מי ש-נוֹשֵא עליו מוֹרֶשֶת טלוויזיונית משגשגת כה ארוכה ו-רָבַּת שנים (יותר מ-יוֹבֵל שנים…), ב-שֵם אֵהוּד יַעַרִי. יש רק אֵהוּד יערי אחד בינינו…(!). הוא פשוט טוב (!). אנוכי אוֹהֵב להקשיב ו-להאזין ל-דיווחיו, ניתוחיו, ו-פרשנויותיו של אֵהוּד יערי…הוא איש משכיל ו-עיתונאי טלוויזיה רב ידע ש-נִיצָב שָם כמעט בּוֹדֵד במשך שנים רבות, ב-פִּסְגָה הטלוויזיונית הזאת…(!).  מדובר בכוכב טלוויזיה מאיר, מזהיר, ו-צנוע…זאת היא חוות דעתי הפרטית אודות אהוד יערי. אני מקווה בעבור עצמי שאינני מכביר ב-קומפלימנטים…ש-הוא ראוי להם…(!).

פוסט חדש מס' 1263. פוסט מס' 1263 דן ב-ביקורת טלוויזיה קטלנית ו-חריפה (אולם עלובה, דַלָה, חלשלושה, חסרת יסוד, ו-לחלוטין בלתי מוצדקת…) שנכתבה ב-יום רביעי – 2 באוקטובר 2024 ע"י איש עיתון "הָאָרֶץ" רוֹגֵל אַלְפֵּר ה-חלש ו-המגוחך (…ואשר כותרתה היא : "…אה, קצת הופתענו…") אוֹדוֹת, נֶגֶד, וב-גְנוּת אהוד יערי ה-כתב וה-פרשן ה-מְעוּלֶה, המוכשר, ה-חרוץ, ו-הבלעדי (!‎!!) של ערוץ 12 ל- "ענייני ערבים והמזרח התיכון" מזה עֶשְרוֹת שנים…! רוגל אלפר הוא באמת עיתונאי רכלן עלוב ב- "הָאָרֶץ" שאיננו מגיע לקרסוליו של אהוד יערי…מעניין אותי לדעת איך, כיצד, למה, ומדוע בעל עיתון "הארץ" מר עמוס שוקן איננו מתערב בנעשה בעיתונו ומאפשר לאותו רוגל אלפר שלו…לפרסם את המאמר ה-עָלוּב, ה-מְנוּבָז, וה-שִקְרִי שאותו כתב ב-גנותו של אהוד יערי…??? לקחת עט ול-לכלך קולגה בפומבי באמצעות עיתון "הארץ" הוא קונץ קטן ועלוב…רוגל אלפר הוא רכלן ו- עיתונאי ברמה של בדיחה…אבל אתה עמוס שוקן המעסיק שלו של רוגל אלפר צריך להתבייש…!!!

ול-אהוד יערי מטובי כתבי, עיתונאי, ומומחי הטלוויזיה במדינת ישראל בכל הזמנים בתחום הכיסוי של העולם הערבי, אומר כך ו-כלהלן : תתעלם…הגמול שלך הוא כי מאות אלפי צופי טלוויזיה במדינת ישראל מעריכים מאוד את עבודתך העיתונאית הרצופה, המהימנה, הנאמנה, והמדויקת שלך מזה כמעט שני דורות…קודם לפני שנים רבות בעיתון "דבר"… ואח"כ בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…ועכשיו בחברת החדשות של ערוץ 12…אהוד יערי תבורך…!

בינתיים יש רק איש טלוויזיה מעולה אחד בתחום הטלוויזיוני ה-כלל ערבי במזרח התיכון ה-נדון ב-שֵם אהוד יערי, ב-כל מדינת ישראל…ו-זה הוא עצמו !

עיתונאי "הָאָרֶץ" ו-מבקר ה-טלוויזיה ה-כּוֹשֵל, העלוב, ו-המְגוּחָךְ של עיתון "הָאָרֶץ" מר רוגל אלפר איננו מגיע לקרסוליו הטלוויזיוניים -העיתונאיים של אהוד יערי ב-שום הֵיבֵּט…!!!  עיתונאי "הָאָרֶץ" ו-מבקר הטלוויזיה ה-כּוֹשֵל ה-דוֹחֶה, ה-יָרוּד, וה-חוֹבֶבָנִי של ה-עיתון המדובר הנ"ל…רוֹגֵל אלפר איננו עיתונאי כֵּן…לכן הוא איננו חשוב כלל ועיקר…לא הוא, ולא מַאֲמָרֵי הביקורת שלו אודות תעשיית העבודה העיתונאית ב-שדות ו-כרי הטלוויזיה ו-אודות אנשיה…

רוגל אלפר הוא עיתונאי מְגוּחָךְ שֶ-חוֹשֵֹף שוב ושוב את עצמו  ואת חולשותיו כ-איש טלוויזיה עָלוּב, כושל, ו-יָרוְד…כ-מי ש-אֵין לוֹ כּל צל של מוּשַג קָלוּש בעיתונאות טלוויזיונית…שום יֶדַע ו-הבנה בתחומי הטכנולוגיה הטלוויזיונית המורכבת והמסובכת הניצבת מאחורי ה- "אָדָם הטלוויזיוני…" בעוד הידע הטלוויזיוני המוגבל שלו + מגבלות הזמן העומד לרשותו + כאמור הטכנולוגיה הטלוויזיונית ו-מכשיר המיקרופון הניצב מולו + מרכיבי הזמן (הטלוויזיוני)…מעיקים עליו…! 

אֵפוֹא הוא כתב "הָאָרֶץ" רוגל אלפר…??? ו-היכן הוא איש הטלוויזיה והתקשורת אֵהוּד יָעָרִי ה-כתב ה-משגשג, ו-המוכשר, ה-שַדָּר ה-חָרוּץ, ה-כֵּן, ה-וָותִּיק, ו-המִצְטָיֶין של ערוץ הטלוויזיה מס' 12 מזה עשרות שנים ארוכות…???

ובכן, אותו רוגל אלפר שָרוּי כְּבָר שנים ב-צֵל של שולי העיתונות הכתובה…מולו עוֹמֵד וניצב איש הטלוויזיה אהוד יערי ה-יקר, ה-וותיק, רב כישרון ו-יכולות, ו-מי ש-מְאָיֵיש כבר שָנִים רָבּוֹת את ה-פסגות הטלוויזיוניות ה-רמות ב-יותר ב-תעשיית התקשורת האלקטרונית ב-מדינת ישראל…(!).

אהוד יערי התפרסם ורכש את המוניטין העיקרי שלו, מאז אותם הימים ההם…בשעה ש-מנהל חטיבת החדשות בערוץ 11 ההוא, דָן שִׁילוֹן, גייס אותו אז ב-מחצית עָשוֹר ה- 70 של ה-מאה ה-קודמת ל-שורות חטיבת החדשות ה-משגשגת ה-היא (בפיקודו של דן שילון) ב-טלוויזיה ה-ישראלית ה-ציבורית ה-היא (!). לפני כֵן הוא אהוד יערי היה הכתב לענייני ערבים בעיתון "דָבָר" ההוא, בעריכתה של חנה זֶמֶר ז"ל. חלף מאז יובל שנים אולם אהוד יערי נשאר ו-נותר אותו המומחה שקוראים לו אהוד יערי…! 

את ה-יֶדַע ה-אִישִי הזה הנוגע לתחום מדינות ערב השכנות שלנו, הוא אֵהוּד יַעַרִי מנחיל מידי יום ב-יומו ומִידֵי עֶרֶב ב-ערבו, לטובת אזרחי מדינת ישראל באמצעות מהדורות החדשות המיטביות של ערוץ 12 המשודרות ב-20.00. מהדורות החדשות  של ערוץ 12 הן כבר זמן רב ה-נצפות ביותר בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל ו-בעלות מִדְרוּג צְפִיָיה גבוה ב-אורח קבע…

אֶשְנֶה ו-אוֹמַר שוּב : אהוד יערי תבורך…(!!!). אנוכי מדבר גם ב-שמם של אזרחים רבים נוספים אחרים שאף הם מעריכים אותך, אומרים לך תודה בגלוי וגם בסתר ליבם, ו-כמותי גַם הֵם מצדיעים לך…!!!

טקסט שלי שמופנה למערכת עיתון "הָאָרֶץ", ולבעל עיתון "הָאָרֶץ" מר עמוס שוקן : אנוכי מנוי על עיתון "הָאָרֶץ" מאז הימים ההם ב-קיץ 1971 בהם שני אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא דן שילון יבד"ל ואלכס גלעדי ז"ל ביקשו אותי והעניקו לי מקום של קבע לידם בחטיבת הספורט הטלוויזיונית המשגשגת ההיא במסגרת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בארץ ובחו"ל…אנשי חטיבות החדשות והספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, קיבלו לביתם בימים ההם, כ"א מהם, עיתון בוקר יומי אישי על פי בחירתם ו- על חשבון הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור ההן…אנוכי בחרתי אז בקיץ 1971 בעיתון "הָאָרֶץ"…(למרות שכ-בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן גדלתי, צמחתי, בגרתי, והתחנכתי בכלל על העיתון "דָבָר" ההוא)…

ובכן מר עמוס שוקן כיצד אתה כ-בעל העיתון + העורך שלך מר אלוף בן + סגנית העורך גב' נועה לנדאו מרשים ל-רוגל אלפר לפרסם בעיתון שלך ביקורת טלוויזיה כל כך עלובה…כל כך לא נכונה…כל כך לא מאוזנת…כל כך לא מדויקת…כל כך מטונפת…וכל כך שקרית אודות אהוד יערי…??? בושה וחרפה אחת גדולה. 

ואוסיף עוד : אין אף איש ו/או אישה מאיתנו שעומדים וניצבים מעל הביקורת…לא אנוכי, לא אהוד יערי, וגם לא אתם…אולם בתנאי שטקסט הביקורת הוא כן, רודף אמת, ו-אמיתי…לא טקסט של ביקורת מתגרה…!!!

אין עוד "אהוד יערי" אחד נוסף בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל (לפי שעה…), חוץ מ-אהוד יערי ה-מקורי עצמו…!!! מדובר לא רק בעיתונאי חָרוּץ ו-אָמִין ואיש טלוויזיה מוכשר מאוד בתחום במשך שנים רבות מאוד…אלא גם במישהו שניחן באישיות יישרת דרך בלתי רגילה…אישיות ש-מקרינה כמויות עצומות של ידע ו-מידע + הקרנת ניתוחים פוריים של מציאות חיינו + הבנה את נתוני קיומנו במציאות מטורפת ו-שסועה…אהוד יערי נוגע מבעד המסך האלקטרוני בכל אחד מצופי הטלוויזיה במדינת ישראל באשר הם…(!).

אהוד יערי ניחן ב-אישיות עיתונאית-טלוויזיונית-תקשורתית ברמה גבוהה…! אנוכי חושב ש-הציבור במדינת ישראל רוחש ל-אהוד יערי אמון כבר שנים רבות…אהוד יערי תבורך…(!). מעבר לכך אינני יודע כיצד להודות לך עוד יותר…(!).

…העיתונאי ו-איש הטלוויזיה ה-מְעוּלֶה, המוכשר, ו-רָב הָיֶדַע אהוד יערי, מי שמאייש כבר שנים רבות, וגם כ-עֵת, את שורות חברת החדשות המצטיינת, המהימנה (ו-החרוצה), של ערוץ 12 – הוא גם מי שכיהן קודם לכן בתפקיד המרכזי הנ"ל הזה (הכתב לענייני ערבים…)  ב-משך שנים רבות בהצלחה וב-שִגְשוּג חסר תקדים (!) בְּ-שוּרוֹת חטיבת החדשות ה-מעולה והמצטיינת ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא. בראשה של חטיבת החדשות ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית, ניצב אז במחצית השנייה של עשור ה- 70 ההוא (1977 – 1974), דן שילון… ואחריו התמנה לתפקיד הטלוויזיוני רם המעלה הזה, מנהל חויבת החדשות, חיים יבין.

היה זה מנהל חטיבת החדשות דן שילון המוכשר והחרוץ ההוא מ-כל היבט טלוויזיוני ובעל טביעת עין…דן שילון האחד והיחיד…האיש שהתמנה בשנת 1974 ההיא לתפקיד רָם המעלה של מנהל חטיבת החדשות ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ארנון צוקרמן ההוא…ארנון צוקרמן היה האיש ש-גייס בימים ההם את אהוד יערי ל-שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, החרוצה, האחת והיחידה – במחצית שנות ה- 70 של המאה הקודמת…!!!

עַד אָז היה אהוד יערי עיתונאי רווי כישרון ויכולות ש-עבד ב-עיתון "דָבָר" ההוא ואשר העורכת שלו הייתה בימים ההם גב' חנה זֶמֶר ז"ל. אהוד יערי עיתונאי מזהיר מכל היבט, הוא מי ש-הופיע אתמול ב-תאריך 1 בחודש אוקטובר של שנת 2024 בתוכנית האקטואליה הטלוויזיונית היומית בת כ-60 דקות של ערוץ 12, ואשר שודרה בשעה שבין 18.00 ל- 19.00 במהדורת החדשות בהגשת והנחיית עודד בן-עמי המצוין…!

ביקורת הטלוויזיה הקטנונית והמגוחכת כפי שרשם אותה רוגל אלפר הקטנוני בעיתון "הארץ" ב- 2 באוקטובר 2024 ב-גנותו של פרשן העל המצוין, המרשים, והסמכותי אהוד יערי איש חברת החדשות של ערוץ 12, מתפרסמת היום – יום רביעי 2 בחודש אוקטובר של שנת 2024 בעמ' 22 של עיתון "הארץ". יש בינתיים ב-עולם ערוצי הטלוויזיה הישראליים, רק אהוד יערי אחד האמין והידען…(!) והוא שייך לחברת החדשות של ערוץ 12…(!) ו-מקובל על הציבור. הפרשן והעיתונאי אהוד יערי נותר עבורי ועבור צופי טלוויזיה רבים אחרים במדינת ישראל גם היום סמל מובהק של איש טלוויזיה ידען, אמין, הגון, ובעל סמכות – וגם צנוע…ו-מומחה ראשון במעלה ו-בלתי נשכח בעל ידע נרחב בתחומי חיינו הרבים…לרבות אודות הנעשה והמתרחש במדינות הערביות מההיבטים הפוליטיים, הכלכליים, והצבאיים – אלה המקיפות את מדינת ישראל…(לרבות אודות ה-נעשה וה-מתרחש ב-איראן… !). אהוד יערי הוא עיתונאי ואיש טלוויזיה ברמה בינלאומית גבוהה מאוד (!). חברת החדשות של ערוץ הטלוויזיה מס' 12 (ב-ממיר) רשאית להתגאות ב-עובדה ש-אהוד יערי המצוין ו-רָב היֶדַע מכהן ו-נמנה דווקא על שורותיה שלה מזה שנים…ו-לא בְּ-שוּרוֹת מתחריה…(!). פוסט חדש מס' 1263.

אֵהוּד יַעַרִי עיתונאי ו-שדרן הטלוויזיה המצטיין ו-הוותיק, משמש כבר שנים רבות אֶבֶן יְסוֹד טלוויזיונית רחבת ממדים ענקיים : אורך, רוחב, ועומק – בחברת החדשות ה-חרוצה, ה-כישרונית, ו-המצטיינת של ערוץ הטלוויזיה מס' 12 (!)…ולשעבר כתב מצטיין לענייני ערבים והמזרח התיכון בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא מאז ראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת…

היה זה דן שילון ה-בלתי נשכח (בן 84 היום, עד 120…) ה-מנהל המוכשר ההוא ו-רָב היוֹזְמָה ההוא שֶל חטיבת החדשות ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, כאמור, בשנים ההן של עשור ה- 70 במאה הקודמת…ו-מי ש-ייבֵא אז בימים ה-הֵם לפני כ- 50 ‏(חמישים) שָנִים את אֵהוּד יַעַרִי מ-שורות הָעִיתּוֹן "דָבָר" ההוא, ל-שוּרוֹת ה-טלוויזיה ה-ישראלית ה-ציבורית ה-היא (!).

שניהם, ה-מְיָיבֵא וה-מְיוּבָא ההם כבר בני יותר מ- 80…אולם עבור רבים ואנוכי בתוכם הם נותרו בלתי נשכחים גם בימים האלה של חודש אוקטובר ב-שנת 2024…(!). דָן שִילוֹן ו-אֵהוּד יַעַרִי יְבוֹרְכוּ ל-עַד…(!).

ובכן…יש רק אהוד יערי אחד ב-כל מדינת ישראל…ו-זה הוא עצמו…(!). אהוד יערי ההוא של הימים ההם…זהו אותו אהוד יערי שאתם מכירים מאז אותם ה-יָמִים ההם של ראשית שנות ה- 70 במאה הקודמת…(!). מי שהיה הכתב-מומחה המצוין לענייני ערבים ב-עיתון הבוקר היומי ההוא "דָבָר" (העורכת המעולה של העיתון "דָבָר" בימים ההם לפני יותר מ- 50 שנים הייתה גב' חנה זֶמֶר ז"ל…) ו-אח"כ היה ה-כתב המעולה באותו האגף ל-"ענייני ערבים" בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא…והיום הוא אותו אהוד יערי עיתונאי ושדרן טלוויזיה ברמה הגבוהה ביותר עושה את אותה מלאכתו הטלוויזיונית המהימנה ב-תחום המדובר בערוץ 12…אחזור, אֶשְנֶה, אֶכְתוֹב, ו-אָדְגִיש שוּב : יש רק אהוד יערי אחד בכל מדינת ישראל…!!! אין לו מתחרים בתחום העיתונאי – טלוויזיוני שבו הוא עוסק ונחשב ל- מומחה ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר…(!). חברת החדשות המצטיינת והפורייה של ערוץ הטלוויזיה מס' 12 היא ברת מזל…בת מזל בגלל הסיבה שעיתונאי טלוויזיה ב-רמתו של אהוד יערי מאכלס ו-מאייש דווקא את שורותיה שלה…(!). אהוד יערי עיתונאי ו-איש טלוויזיה מוכשר ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר, מדבר ו-קורא שוטף את שתי השפות האלה ערבית ו-אנגלית, ועושה זאת היטב על בּוּרְיוֹ וב- שְלֵמוּת את שליחותו העיתונאית החשובה בערוץ הטלוויזיה מס' 12…(!). 

מבקר הטלוויזיה ה-חלש וה-עלוב של עיתון "הָאָרֶץ" רוגל אלפר איננו מגיע לקרסוליו של עיתונאי ושדרן ערוץ הטלוויזיה מס' 12, הפורה ו-רָב היֶדַע, אהוד יערי…שאותו הוא רוגל אלפר מבקר….(!). מדובר בעליבות עיתונאית של עורך עיתון "הָאָרֶץ" בו הוא מעסיק מבקר טלוויזיה ריק, עלוב, מחורבן, דַל, ו-יָרוּד חסר ידע מינימאלי בתחום הנדון ב-שֵם רוגל אלפר…ובכן, אפוא עומד מבקר הטלוויזיה העלוב וה-נַחוּת של עיתון "הָאָרֶץ" רוגל אלפר…והיכן ניצב עיתונאי הטלוויזיה המוכשר, המעולה, הידען, והחכם אהוד יערי, מי ש-רשתות הטלוויזיה במדינת ישראל הציבו אותו בפסגות העיתונאיות הגבוהות שלהן באשר הן… כבר לפני כמעט שני דורות…??? 

5 בחודש אוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי.

1. מחקר טלוויזיוני רב תחומי. היסטוריה טלוויזיונית רחוקת ימים א'.

טקסט תמונה : שנת 1969. התיעוד המצולם הנ"ל הזה שייך ל-ימים ההם בזמן ההוא שחלף לפני חמישים ו-חמש (55) שנים – והוא נעשה על פי בקשתי כ-פי שרשום כ-נ"ל בקיץ ההוא של שנת 1969 ההיא…ב-שיכון ל-זוגות צעירים ה-הוא ש-נבנה ברחוב דניאל מוריץ ההוא ב-רמת אביב הצעירה ההיא. (רחוב דניאל מוריץ שוכן ליד ובסמוך ל-אוניברסיטת תל אביב). בתיעוד היָשָן הנ"ל ההוא שנעשה לפני כ- 55 שנים אנוכי (בן 31, בתמונה) מצולם עם שני ילדיי הקטנים, דאז : בני הבכור רועי אלרואי (בן 6, מימין). היום הוא מתכנן, מהנדס בניין, ו-אדריכל, ו-בני השני גוּר אלרואי (בן שנתיים ו-9 חודשים, משמאל). גוּר אלרואי בני השני הוא פרופסור ו-מי שכיהן עד לפני זמן לא רָב בתפקיד דִיקַן ה-פקולטה למדעי הרוח ב-אוניברסיטת חיפה, והיום הוא נושא בתפקיד רֶקְטוֹר אוניברסיטת חיפה.

הבת הצעירה של רעייתי ושלי הָגָר, טרם נולדה אז. הגר נולדה בשנת 1973. בסופו של דבר המשפחה היא הגרעין החשוב ביותר ונושאת את התקוות החשובות ביותר ב-חיי שלי, ובחיינו של כולנו. נותרנו מאוחדים מאוד במשפחה שלנו, ש-התרחבה עד למאוד. אנחנו כולנו קרובים מאוד האחד לשני, ו-יחדיו מאוד, למרות תלאות הדרך הרבות. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות (!).

זה היה אירוע משפחתי טריוויאלי שתועד מ-זמן על פי ספירת השנים המקובלת, אולם על פי תחושת הזיכרון האנושית הפרטית שלי התיעוד הזה איננו בָּלֶה והזמן לא נגס בו את שיניו… הוא עכשווי ו-כאילו קרה אתמול. גם מפני שהזיכרון הקונקרטי ה-אישי מתועד ואולי גם בגלל ש-כבר בימים ההם של 1969 ישנתי טלוויזיה וחלמתי טלוויזיה. לא שיערתי אז ש-שני אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא דן שילון יבד"ל ו-אלכס גלעדי ז"ל, יהפכו בתוך שנתיים את חלומי ההוא למציאות אֶמֶת (!).

רעייתי ואנוכי הורים לשלושה ילדים יפי תואר ומראה וחכמים (שני בנים ו-בת רועי, גור, ו-הגר) וסבא וסבתא לעשרה נכדים ונכדות גם הם יפי תואר ומראה כמו הוריהם (!). (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2. דן שילון (בן 83, היום) הוא איש הטלוויזיה המזהיר מי ש-הניח לפני 56 שנים ב- 1968 את יסודות הצילום ו-הכיסוי הטלוויזיוני של אירועי הספורט על ידי אנשי טלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה ההיא דאז…!!! מחלקת הספורט ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא עסקה בימים ההם בשידורים הישירים של אירועי הספורט  בטלוויזיה של שני הענפים הפופולאריים ביותר במדינת ישראל, כדורגל וכדורסל. דן שילון היה ב- 1968 מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה ההיא ו-גם שדר הספורט הראשי שלה…(!). היה מדובר באיש רב גוני ייחודי ו-מוכשר מאוד ו-בעל חֲזוֹן ויוזמה בתחום תעשיית "הטלוויזיה העיתונאית" המורכבת והמסובכת, וגם היקרה. הוא דן שילון התמנה מאוחר יותר ב- נובמבר 1974 ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז ארנון צוקרמן לתפקיד בעל משקל עיתונאי גדול, נושא חשיבות מקצועית וציבורית עליונה בעלת ערך ואחריות רבה – להיות מנהל חטיבת החדשות (!). 

טקסט מסמך : 1977 – 1974. שני מנהיגי שידור טלוויזיוניים בלתי נשכחים בימים ההם – בזמן ההוא שחלף לפני כ- 50 שנים…התמונה ניתנה והוענקה לי בשעתו על ידו ומטעמו של דן שילון, משמאל. מ-ימין, זהו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא דאז, ארנון צוקרמן. (כל הזכויות שמורות לכותב, החוקר, והמחבר יואש אלרואי). 

זהו תיעוד של שני ענקים ש- כיהנו אז בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, בימים ההם, ב-זמן ההוא. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן (בן 40 בתמונה, מימין) ממנה את דן שילון במוכשר ובעל היכולות (בן 34 בתמונה, משמאל) בנובמבר 1977 ל-מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא [למורת רוחו של מוטי קירשנבאום ז"ל, שגם הוא נשא את עיניו ל-משרה הנ"ל החשובה המדוברת (!)]. ב-שנת 1976 מינה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ארנון צוקרמן יבד"ל את מוטי קירשנבאום ז"ל ל-מנהל חטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הטלוויזיה הישראלית הציבורית שבראשה ניצבו בתקופה ההיא אז במחצית עשור ה- 70 של המאה הקודמת המנהל הראשי ארנון צוקרמן יבד"ל, מנהל חטיבת החדשות דן שילון יבד"ל, מנהל חטיבת התוכניות מוטי קירשנבאום ז"ל, ומנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי ז"ל – פַּרְחָה, לִבְלֵבָה, ו-שגשגה בכל מִשְעוֹל, דֶרֶךְ, ו-כִּיווּן, ש-חשפו ו-הציבו בפניה ארבע רוחות השמיים…ההן…(!). מדובר בתקופה פורייה של פריחה וצמיחה תְּכָנִית ואנושית בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא… (ובה בשעה גם התקדמות והשתפרות טכנולוגית טלוויזיונית מרשימה…) בלתי נשכחת של כלל השידור הציבורי הטלוויזיוני הישראלי ההוא, זמנים שחלפו ל-בלי שוב ! מנכ"ל רשות השידור בשנים שבין 1974 ל- 1979 היה יצחק לִבְנִי ז"ל אולם הדמות הדומיננטית בתקופה המדוברת ההיא היה ללא כל ספק מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהיגה הבלתי נשכח ההוא, ארנון צוקרמן יבד"ל. (התמונה הוענקה לי באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו דן שילון ב-חודש אוקטובר של שנת 1968 (בן 28, בתמונה) ב-ימי ה-בראשית ההם, ב-הם קמה ו-נעמדה הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא לראשונה על רגליה…דן שילון נמנה אז על קבוצת המייסדים ההיא ב-ימי הסתיו ההם של אותה שנת 1968 ההיא…התמונה ניתנה והוענקה לי בשעתו באדיבותו של דן שילון. כל הזכויות שמורות ל-כותב, ה-חוקר, ו-המחבר יואש אלרואי.

הוא דן שילון היה מיסדה, מקימה, ומנהלה המצטיין ורב היוזמה של חטיבת הספורט בשנים ההן של 1974 – 1969 ואח"כ הופקד ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא לשמש מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1977 – 1974. דן שילון היה ממקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ונחשב לאחד מאבני היסוד ועמודי התווך של השידור הציבורי לדורותיו. אדם כן ונאמן ו-איש טלוויזיה חכם ברמה גבוהה ובלתי נשכח. בשנים ההן היה רק דן שילון אחד בכל מדינת ישראל. דן שילון (היום, בן 84) היה לא רק עיתונאי ואיש טלוויזיה נבון ו-מוכשר, יישר דרך, קפדן, מקצוען, איש חושב ומרחיק רְאוֹת, בעל יוזמה ו-בעל יכולת לתרגם את רעיונותיו למעשה. הוא היה מפקד ו-מנהיג דגול, חכם, ושקול ש-ניחן בעצבי ברזל, בעל דוגמא אישית נעלה ו-יוצאת דופן בערך המוסרי והמקצועי של המונח (!). איש הרעיון, המעשה, והביצוע. עובדה שפיקודיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז נָהוּ אחריו, האמינו לו, ו-בטחו בו. מעולם לא ראיתיו יוצא מכליו. דן שילון היה מורה דרך הגיוני וקר רוח של רבים מאיתנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. הוא היה ידען גדול ורב צדדי בכל תחומי תעשיית הטלוויזיה באשר היא. אישיותו הייתה משכמו ומעלה. הייתה לי זכות גדולה להיות תלמיד שלו בימים ההם – בשנים ההן בראשית עשור ה- 70 של המאה הקודמת…ימים, חודשים, ושנים שחלפו במהירות לבלי שוב…(באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הימים ההם – הזמן ההוא ב-קיץ 1970. ה-תיעוד הנ"ל נעשה ב-אצטדיון המרכזי ב- מכסיקו סיטי בעת תחרויות  מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 54 שנים בעת כתיבה ותיעוד של הפוסט הנוכחי. דן שילון נראה כאן משדר ישיר את אחד מ-משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בשלב המוקדם של טורניר מונדיאל הכדורגל ההוא של מכסיקו 1970. הוא עושה את מלאכתו מ-עמדת שידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה-היא שהייתה ממוקמת באצטדיון המרכזי ב- מכסיקו סיטי (!).

בהיעדר תחנת תקשורת לוויינית ב-ישראל בימים ההם (תחנת התקשורת ה- לוויינית ב-עמק האלה ליד ירושלים החלה לפעול רק בחודש מאי של שנת 1972) הוקלטו משחקי נבחרת ישראל בשלב המוקדם של הטורניר נגד נבחרות אורוגוואי, שוודיה, ואיטליה ע"י הטלוויזיה האיטלקית הציבורית הקרויה "RAI" ברומא על טייפים 2 אינטשים, ומייד אח"כ ובתומם, הם הוטסו ל-ישראל. (התמונה ניתנה לי באדיבותו של דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

מאוחר יותר מוִּנָה דן שילון על ידו ומטעמו של ארנון צוקרמן לשמש ולהיות ב- 1977 ל- מֶשֶךְ ארבע שנים כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור ב-ניו יורק / ארה"ב). דן שילון היה מנהיג טלוויזיה ובתור שכזה הרחיק ראות וצפה קדימה גם מעבר לקו האופק המיושן ההוא…(!). אנוכי זוכר אותו את דן שילון בימים ההם שחלפו לבלי שוב כאיש חכם, נבון, ויוצר בתחום העיתונאות הטלוויזיונית. אדם בעל היגיון וידע, קר רוח, ו-שקול. איש שחוטי מחשבתו מעולם לא נותקו ו-לא נקרעו, אדם שמעולם לא איבד את עשתונותיו, ו-אף פעם לא איבד את חוש הניווט שלו ואת ההתמצאות שלו מול המיקרופון והמסך הטלוויזיוניים בנבכי הדרכים והשבילים המפותלים הטכנולוגיים והלוגיסטיים ההם (וגם ה-אנושיים) שמאפיינים כל הזמן וכל העת את תעשיית הטלוויזיה הרגישה והמתפתחת ו-רוויית מכשולים באשר היא בארץ ובעולם, מאז הומצאה לפני 138 שנים ב-1884 ע"י המדען הגרמני ההוא פאול ניפקואו.

דן שילון היה מנהיג שידור מוכשר שידע היטב לנווט קדימה בשדות הטלוויזיה ההם גם בתנאים ציבוריים טכנולוגיים ולוגיסטיים קשים ומורכבים תחת "אֵש חיה", ולצלוח אותם בשלום יחד עם אנשיו (!). הוא מעולם לא אִכְזֵב. זאת הייתה גם התרשמותי ממנו בקיץ 1971 כשפסעתי את צעדיי הראשונים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, הייתי אז בן 33, וזאת היא דעתי עליו גם כעת בקיץ 2024. ליתר דיוק ב- חודש אוקטובר של שנת 2024. דן שילון נותר תמיד איש קר רוח בשדות הקרב הטלוויזיוניים בארץ ובחו"ל. הוא חשב נכון, התמודד, ו-פתר היטב ב-היגיון הגיוני ובקור רוח אתגרים טלוויזיוניים טכנולוגיים ולוגיסטיים מורכבים וסבוכים מאוד רבי פָּנּים ו-צדדים, גם בתנאי לחץ (!).

בתוקף תפקידי כ-מוביל ראשי, מפיק ראשי, ו-עורך ראשי של כלל שידורי הספורט בארץ ובעולם בשנים ההן שבין 1979 ל- 2003, פגשתי מעט מאוד אנשי טלוויזיה בארץ ובעולם בקריירה הטלוויזיונית הארוכה שלי בת ארבע עשרות של שנים שהיו שווים ברמתם לאישיותו, יכולתו, ו-כישרונו הטלוויזיוני של דן שילון (!). צריך לחוות את תורת הטלוויזיה המורכבת והמסובכת על בוריה מקרוב – מההיבטים העיתונאיים, הטכנולוגיים, הלוגיסטיים, והאנושיים שלה כדי לדעת ולהבין עד כמה הניסוח הנ"ל הוא מדויק…(!).

גם כמנהיג ו-מתווה דרך לצועדים אחריו ובעקבותיו. השקט הנפשי שלו, הידע וההבנה הטלוויזיוניים – תקשורתיים שלו, ויכולתו לנתח ולחשוב ולהתמודד בהצלחה בתנאי לחץ ב-עת שידורים ישירים (וגם מוקלטים) בזירות הטלוויזיוניות הרבות, הסבוכות והשונות תכנית וטכנולוגית בארץ ובעולם, הפכו אותו לא רק ל-אדם מרשים בעל אישיות מרשימה, אלא גם למנהיג מרשים שעובדיו האמינו לו ו-בו, וצעדו בעקבותיו (!). היה בשנים ההן רק דן שילון אחד בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…(!).

מה-היבט הזה רב זוויות התבוננות טלוויזיונית לאורכן של שנים רבות, הייתי והיינו כולנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ברי מזל – בזכות אישיותו המיוחדת, שיקול דעתו ההגיוני ו-קור רוחו, הידע שלו, ומנהיגותו יישרת הדרך (של דן שילון). הוא ניצב משכמו ומעלה מעל רבים בזירה הטלוויזיונית הסבוכה ההיא רבת אתגרים תוכניים ו-טכנולוגיים (!). הטלוויזיה הישראלית הציבורית הגיעה לשיאי ביצוע חדשים ארציים ובינלאומיים מרשימים בשנים ההן שבין 1974 ל- 1977. הוא דן שילון היה הראשון יחדיו עם מנהלו ארנון צוקרמן (מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בשנים הרחוקות ההן…אולם נותרו בלתי נשכחות…!) שהניחו את היסודות האיתנים והמודרניים ההם ה-תוכניים, הטכנולוגיים, והלוגיסטיים ההם – לרבות גיוס ואימון כוח אדם מקצועי שהביאו בתוך תקופה לא ארוכה ל-שִגְשוּגָה ה-מדהים ההוא בעת ההיא, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא.

הכרתי אותו את דן שילון ל-ראשונה כ-יוזם, אדם חושב, איש מעשה, ו-מנהיג רציני ב-קיץ ההוא של שנת 1971. הוא היה עילוי טלוויזיוני ישראלי מרחיק ראות ו-עתיר מעש…כך תיאר אותו בפניי בימים ההם אלכס גלעדי ז"ל…(!) ויותר מזה : הוא היה עילוי כ-אדם באשר הוא אדם…(!!). אין בינינו שום קֶֹשֶר כבר שנים ארוכות ורבות…אולם לא שיניתי את דעתי אודותיו גם בחלוף יותר מ-יוֹבֵל שנים (ליתר דיוק…לפני 53 שנים…) מאז אותו חודש יולי ה-הוא של שנת 1971 ההיא…ועד לרגע הזה של מחקר וכתיבת הפוסט ה…ב-חודש אוקטובר הנוכחי הזה של שנת 2024 הנוכחית…(!).

טקסט תמונה : שבת בערב – 6 בחודש אוקטובר של שנת 1973. הימים ההם שחלפו לפני 51 שנים בעת כתיבת הפוסט הזה (!). אליפות אירופה ההיא בכדורסל נערכה והתקיימה בעיר הספרדית ברצלונה ב- 1973. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 51 שנים בעת כתיבת הפוסט הנוכחי…! זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הכדורסל של ברצלונה ב-ספרד…(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשתיים בצהריים בתאריך ההוא של שבת – 6 באוקטובר 1973 פורצת מלחמת יום הכיפורים הקשה של צה"ל נגד צבאות מצרים וסוריה, אולם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא ארנון צוקרמן מוֹרֶה אף על פי כן ל-שַדָּר דן שילון (מימין) להישאר ב-ברצלונה / ספרד ולשדר ישיר את משחק הגמר של הטורניר ההוא אליפות אירופה ההיא…בו גוברת יוגוסלביה על ספרד בתוצאה 67:78 ו-זוכה ו-מוכתרת לאלופת אירופה בכדורסל בשנה ההיא של 1973. דן שילון יבד"ל (מימין) מצרף אליו אז לעמדת השידור ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב-ברצלונה, את הפרשן המזדמן משה לֶרֶר ז"ל (משמאל), מי שהיה אז כתב הספורט ב-שליחותו לספרד מטעמו של העיתון "מעריב". (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש אוקטובר ההוא של שנת 1968 ההיא. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 56 שנים… זהו דן שילון (בן 28, בתמונה) מגיש את מהדורת "מבט" בחודש אוקטובר של שנת  1968 ובתוכה קטעי הפילם הבודדים שסיקרו את אירועי אולימפיאדת מכסיקו 68' ההיא. הצילום נעשה מתוך מוניטור הטלוויזיה הישראלית הציבורית. המשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968 הועברו בשידורים ישירים מלאים ב-ארה"ב וב-אירופה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית שזה עתה נעמדה על רגליה הסתפקה בפירורי מידע מצולמים מאותם המשחקים האולימפיים ההם של מכסיקו בשנת 1968 ההיא. (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנוכי אינני מסכים עם שום מילה ואף לא חצי מילה שהטיח מבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ" רוגל אלפר ב- אהוד יערי הכתב ואיש הטלוויזיה של ערוץ 12 המצטיין, היעיל, והבקי ל-ענייני ערבים של ערוץ 12. אנוכי מאמין לכל מילה ולכל הברת ניתוח טלוויזיונית של אהוד יערי…הוא אחד העיתונאים האמינים, המהימנים, הפוריים, החכמים, ובעל מקורות מידע בלעדיים…שהופכים אותו לנכס עיתונאי – טלוויזיוני רב ערך ובלעדי במשך שנים כה רבות של ערוץ 12 העכשווי…(!)…ולפני כן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ההוא…

היסטוריה טלוויזיונית בימים ההם…

היה זה דן שילון המנהל המצטיין ההוא הבלתי נשכח של חטיבת החדשות ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ההוא, בשלוש השנים ההן בין 1974 ל-1977, ו-מי ש-העלה אותה באותן השנים הנ"ל ההן לרמה עיתונאית – טלוויזיונית בינלאומית גבוהה…ומי אשר הבחין בימים ההם בכישרונו העיתונאי יוצא דופן ברמה גבוהה של עיתונאי "דָבָר" ההוא, אהוד יערי (!). הערה שלי : אהוד יערי מדבר ב-ֹשְלֵמוּת ו-על בּוּרְיָם את שתי השפות ה-אנגלית וה-ערבית (!). דן שילון היה האיש שגייס אז בשנים ההן של אמצע עשור ה- 70 ב-מאה הקודמת אֶת אהוד יערי איש העיתון "דָבָר", וביקש אותו להצטרף לשורות חטיבת החדשות ב-ערוץ 1 בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…(!). אהוד יערי נענה להזמנה ההיא…(!). חלפו מאז כבר 50 שנים…(!). מדובר בהיסטוריה טלוויזיונית בלתי נשכחת…שני הצדדים יצאו נשכרים עד למאוד…! 

דן שילון (בן 83, היום) כישרון עיתונאי – טלוויזיוני בעל יכולות רבות וגדולות ב-תחומי העיתונאות האלקטרונית… נחשב עד היום הזה ל-אחד מעמודי התווך הראשיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא לדורותיה בתחומי שידורי החדשות והספורט (!). 

ובכן…אהוד יערי הוא נֶכֶס עיתונאי טלוויזיוני יקר ו-מובהק בעל ערך ברמה בינלאומית גבוהה ביותר של ערוץ הטלוויזיה מס' 12 במדינת ישראל, בתקופה טלוויזיונית ממושכת…שאורכה כבר יותר משנות דור וחצי…(!). אהוד יערי איננו רק נֶכֶס עַל עיתונאי – טלוויזיוני ברמה הגבוהה ביותר…הוא איש צנוע ואדם יקר. פועלו העיתונאי – טלוויזיוני של אהוד יערי ובקיאותו והידע העצום והנרחב שלו בתחום הנעשה ומתחולל ב-עולם הערבי" במשך יותר מ-50 שנים…הפך בעצם כבר ל-מעין מפעל חיים אישי ו-קבוצתי שלו…(!). היה ו-יש רק אהוד יערי אחד ביום הזה בכל מדינת ישראל…איש טלוויזיה וותיק ו-מזהיר ש-מאייש גם עכשיו בחודש אוקטובר של שנת 2024 את שורות חברת החדשות של ערוץ 12 (!).

אהוד יערי ה-יקר אל תשים לב לדברי ו-כתבי ה-הֶבֶל של מבקר הטלוויזיה קטן ערך של עיתון "הארץ" בשם רוגל אלפר…מבקר טלוויזיה בעל אישיות ב-רמה מגוחכת של גמד…אנוכי כמי שקורא את עיתון "הארץ" מאז אותו הקיץ ההוא של שנת 1971…אומר לך אהוד יערי תודה גדולה באופן אישי…(!). אחת הסיבות ש-בגללן משפחתי ו-אנוכי נאמנים ו-צופים מזה שנים רבות במהדורות החדשות של ערוץ 12, היא אתה…אתה אהוד יערי !!! אתה עיתונאי טלוויזיה ברמה ישראלית ו-בינלאומית ברמה העליונה ביותר…(!). צופי הטלוויזיה במדינת ישראל חייבים לך תודה ענקית על פועלך העיתונאי הטלוויזיוני המקיף, החרוץ, המצטיין, המהימן, המעניין, והרצוף רב השנים…!!! והחשוב ביותר : אהוד יערי היקר, אנחנו מאמינים ללא סייג לעיתונאות הטלוויזיונית שלך…למידע שאתה מגיע אליו ו-אוחז בו בצורה ובאופן מקצועני…ויכולת הדיווח הטלוויזיוני העיתונאי ותמיד המעניין שלך…פלוס הכישרון הטלוויזיוני ה-חד שלך…היכולת למסור אינפורמציה ו-להשתמש ב-מינימום מילים…(!). אהוד יערי תבורך…(!).

אֵפוֹא ה- מבקר ה-כושל של עיתון "הָאָרֶץ" רוגל אלפר והיכן עיתונאי ערוץ 12 הטלוויזיוני ה-מיטבי ו-רָם המעלה אהוד יערי…??? מאות אלפי צופי טלוויזיה במדינת ישראל ו-אנוכי בתוכם, אנחנו אסירי תודה לך אהוד יערי על פועלך ה-מקצועי, ה-מקצועני, ו-העיתונאי הפורה ו-רב השנים בתחום המדובר…לשעבר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…ועכשיו ב-ערוץ הטלוויזיה מס' 12…במשך יותר מ- שתי שנות דור !!!. אהוד יערי תבורך ל-עַד…!!! אין כמוך עיתונאי ו-שדרן טלוויזיה חרוץ, ידען, כן ו-מהימן ב-תחום ה-מדובר, וגם צנוע…רבים ואנוכי בתוכם מברכים אותך על נאמנותך הבלתי נלאית רוויית שנים רבות ל-שידור הציבורי באשר הוא…!!!אשנה ואומר שוב : אהוד יערי תבורך…(!!!). 

העלאת פרקים מדברי הימים מירכתי האוב של נבכי העבר איננה נעשית למען אגו, יוקרה, ותהילה. חשיפתם מעת לעת בבלוג נועדו לתת תוקף, אשראי, סמכות, ו- אסמכתא למחקר ו- כתיבת הפוסטים על ידי ב- yoashtvblog.co.il, ומחקר וכתיבת 13 הספרים על ידי, שעוסקים בתולדות תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ מ- 1884 ועד ימינו אלה של 2024. הסדרה קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". דברי הימים ההם התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האמת ההן גם מפני שהמסמכים ה-מצ"ב שהפכו לתעודות ביטוח, אינם מאפשרים להן להשתבש (!). אנוכי אוטוטו כבר בן 87. אינני זקוק עוד לשום דברי תימוכין ולשום רגעי תהילה. היו לי מהם בשפע, למכביר. די והותר.

טקסט מסמך : שנת 2000. לפני 17 שנים. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ההיא מר גיל סמסונוב (אדם כֵּן, פורה, ומוכשר, אולם לדעתי נמצא ב-צד הלא נכון של המפה הפוליטית) נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : שנת 1989. לפני 29 שנים. מכתב פרידה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו, ובטרם נשלח ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל למשימה הבאה שלו כ- כתב ושליח הטלוויזיה והרשות ל- וושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

פֶּתַּח דָבָר שֶל דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר. המסמכים היְשָנִים ה-מצ"ב מהווים תעודות ביטוח ברות תוקף, ואינם מאפשרים לעובדות הַאֶמֶת להִשְתָּבֵּש.  

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", עוסקת ו- דנה בהתפתחות ותולדות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ מאז 1884 (השנה שבה המציא מדען האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו את פטנט ה- "Spinning Disk") ונמשכים עד עצם היום הזה של 7 באפריל 2018. 13 הספרים נחקרים ונכתבים על ידי מאז אוקטובר 1998, הזמן הרחוק ההוא, בה נטלתי חלק ב- WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) שנערכה בסידני – אוסטרליה. את פגישת ה- WBM הראשונה ההיא בסידני הובילה קבוצת הטלוויזיה המבצעית האוסטרלית המקצועית והמיומנת Sydney Olympic Broadcasting Organization (בקיצור ב- ראשי תיבות : SOBO) מי ששימשה Host broadcaster ועסקה ודנה בהיערכות הבינלאומית המורכבת והמסובכת שלה לקראת ההפקה והשידורים הישירים של המשחקים האולימפיים של סידני 2000. הלוא היא האולימפיאדה ה- 27 במניין הזמן החדש. הספרדי מר מנואל "מנולו" רומרו (Manuel Romero) ניצב בראש SOBO. מר אלכס גלעדי נמנה שוב על הצוות האולימפי המוביל של NBC רשת הטלוויזיה האמריקנית שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים האולימפיים של סידני 2000 ושידורם בארה"ב. תמורת הזיכיון הבלעדי של סידני 2000 שילמה NBC ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) סכום של 705.000000 (שבע מאות וחמישה מיליון) דולר. ה- EBU שילם ל- IOC תמורת אולימפיאדת סידני 2000 זכויות שידורים על סך 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר. ה- Share שלנו, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במסגרת חברותנו ב- EBU עמד בסידני 2000 על סך 1.640000 (מיליון ושש מאות וארבעים אלף) דולר. הערה : ה- Share הכספי הנ"ל נקבע ע"י הוועדה הכלכלית של ה- EBU עוד ב- 1996 בעידן שלטונו של מנכ"ל רשות השידור בימים ההם מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל. אומר ואוסיף כי בתום ה- WBM הראשון שנערך באוקטובר 1998 בהובלת SOBO המצוינת בסידני – אוסטרליה, גמלה בי אז ההחלטה לחקור ולכתוב את הספר "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". לא ידעתי כי מלאכת המחקר והכתיבה יתפרשו על פני 20 שנים, 13 ספרים, ו- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב. אני כותב את המחקר המפורט על מחשב. המחקר והכתיבה שלי אמורים להסתיים היכן שהוא ב- 2019 מקסימום ב- 2020.

הגדרות המחקר הטלוויזיוני שלי :

“FROM MY POINT OF VIEW – If You Do, Do It Right – If Not Give It Up”.

“THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIPS  BETWEEN TELEVISION AND SPORTS (+ News + Documentary) – IN  ISRAEL  AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2016”.

מנקודת מבטי שלי :

"אנוכי מאמין כי האושר האמיתי של אנשים, נובע מיכולתם להסב את ראשם לאחור אל עברם, ולדעת שעבודתם הקשה לא הייתה לשווא". את האמירה הזאת המייצגת את שאיפתו של האדם ל-חתור בחייו לעבר ה-שלמות והמצוינות – טבע היפני הִירוֹפוֹמִי דָאיְימָאטְסוּ (Hirofumi Daimatsu) מי שהיה מאמן נבחרת הנשים של יפן בכדורעף שזכתה לראשונה בתולדותיה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. הירופומי דאיימאטסו נולד ב- 1921 ומת ב- 1978.

הירופומי דאיימאטסו (Hirofumi Daimatsu) מאמן ו- מוטיבייטור קשוח כפה על שחקניותיו בנבחרת יפן בכדורעף משטר אימונים מפרך ואין סוף חזרות ותרגולות, ובצידם משמעת ברזל, בדרך לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. מדובר במסע מתוכנן רווי ייסורים גופניים ונפשיים ו- וויתור מוחלט של השחקניות על חייהן הפרטיים למען טובת הנבחרת, דבקות במשימה שאין גדולה ממנה, מסע שנמשך ארבע שנים בטרם המאבק על התואר אלופה אולימפית בכדורעף והזוכה במדליית הזהב. בעיניו זאת הייתה הדרך היחידה המובילה לניצחון ואל הפסגה. בין השנים 1964 – 1960 דרש מהן ומעצמו דבקות במשימה והקרבה חסרת פשרות שאין לה אח ורע בתולדות ספורט הנשים בעולם. ב- 23 באוקטובר 1964 בהיכל הספורט המפואר של "קוֹמָאזָאוָוה" שהוקם בקומפלקס האולימפי המשוכלל בטוקיו, מיגרה נבחרת נשות יפן של הירופומי דאיימאטסו את אלופת העולם נבחרת ברה"מ 0:3 במשחק הגמר, וזכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים שנערכו על אדמת ארצן. תמונת האפילוג של התחרות הזאת בה נשות יפן מחבקות האחת את רעותה ובוכות מאושר בעוד המאמן המנצח הירופומי דאיימאטסו יושב על הכֵּס קר רוח, דומם, ונטול רגשות – זכורה היטב לכל חובב קולנוע שצפה בסרטו של קוֹן אִישִיקָאוָוה "טוקיו 1964". מדובר בתיעוד קולנועי מצמרר שדן במשמעת קרה, מאופקת, ו- מוקפדת ללא פשרות של הירופומי דאיימאטסו, ב-עֶצֶם מנת חלקם של בני יפן. מדובר ב- תיעוד אותנטי של אדם – מאמן ספורט שנראה חסר רגש, איש שקרח זורם בעורקיו, מכונה אנושית בדמות רובוט. הירופומי דאיימאטסו הוא אבי מורשת כדורעף הנָשִים ב-יפן.

ב- 5 ביוני 2003, יום הגִמְלָאוֹת הראשון שלי, אני מאמץ את דבריו של הירופומי דאיימטסו אל לבי. אני זוקף את גווי. מרים ונושא ראשי בגאווה. לא הבטחתי למנהליי תמיד לנצח אך הבטחתי לעצמי ולהם לחתור כל הזמן לניצחון. חזי עטור ביותר מ- 120 מדליות זהב שהעניקו לי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והמנכ"לים של רשות השידור ב- 32 שנות עבודתי. אושרי האמיתי נובע מיכולתי להביט לאחור אל עברי ולדעת שמאמצי הכֵּנִים והממושכים למען השידור הציבורי לא היו לשווא. אני איש מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל רמ"ח אבריי מקדמת דנא. נולדתי בקיץ 1971 בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי ושם נשארתי כל חיי. שניהם היו החונכים שלי. הייתי נאמן עשרות השנים לשידור הציבורי בכל גופי ובכל נשמתי. בכל כוחי. עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 32 השנים שבין 1971 ל- 2003 היוותה ציר מרכזי בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך יותר משנות דוֹר. תרומתי ותרומת חבריי היוו את אחת מאבני המָסָד החשובות ביותר של חטיבת הספורט ההיא ושל האכסניה שלה בדרכיהן הציבוריות. הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" על 13 ספריה עָבֵי הָכֶּרֶס דנה בכך בפרוטרוט. חטיבת הספורט אותה ייסדו דן שילון יבד"ל ואלכס גלעדי ז"ל ב- 1968 ו- 1969 בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עריסתי הטלוויזיונית. ו-גם מיטת השדה הטלוויזיונית שלי. שָם נבראתי בצלמי. שָם במידה רבה חייתי. ושם גם במידה רבה מצאתי את אחרית ימיי ו- מותי הטלוויזיוני.

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2002. לפני 22 שנים בעת תיעוד וכתיבת הפוסט הנוכחי. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי ז"ל ב- 31 בחודש דצמבר ההוא של שנת 2002 ההיא…לאחר פרישתי לאות מחאה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של יוסף בר- אל ל-מנכ"ל רשות השידור ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. לפני 30 שנים. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור ההיא אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשלושים ושתיים השנים של עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור מקופל מפעל חיי. הטקסט לעיתים חריף ואגרסיבי העולה מעת לעת בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אינו חדש. כבר השמעתי אותן פעמים רבות בעבר בפומבי ועל הכתב. הוא מתועד במלואו. אינני מצטער שהייתי לעיתים בר פלוגתה לרבים ממנהליי. באופי שלי אני סָפְקָן ונושא בגאון את חופש היצירה והמחשבה. אינני Yes Man של אף אחד. מעולם לא הייתי כזה. אינני חוזר בי מהוויכוחים חלקם מרים שניהלתי עם הבּוסים שלי כל עוד חשבתי שאני צודק. אינני נסוג מחילוקי הדעות עימם שהיו מנת חלקי וגם מנת חלקם פעמים רבות במהלך שנות העבודה המשותפות. חלק מהוויכוחים ואי ההסכמות הביאו לרִיבִים וחיסול ידידות אישית, אך מעולם לא הודחתי ולא פוטרתי מתפקידי ע"י איש מהם. הייתי בן חורין לעצמי ולמחשבותיי, כּל עוד חשבתי שהדבר מיטיב עם השידור הציבורי שאני נמנה על שורותיו בכל רמ"ח אבריי. כתיבת הסדרה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא רציונאלית אך באותה מידה אמביוולנטית ולעיתים מוּכַּת רגשות. אני מספר וכותב על פי הבנתי את אשר התחולל בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך 32 שנה. לא רק בתחום שידורי הספורט. ה- יושרה האישית שלי מדריכה את מקלדת המחשב כך אני מאמין. אני חלוּק בדעתי בחלק מהדברים על חלק מהאנשים שאהבתי והערכתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור, ואשר רכשתי להם בזמנו גם כבוד רב. הטקסט בספר מעריך ותוקף אותם לסירוגין. הם מוּגנים אך גם חשופים ופגיעים על פי הנסיבות והאירועים, עִתּוֹת הזמן ומקום התרחשותם. מפני שהיו הצלחות רבות ובצִדָן גם כישלונות (שלא היו מחויבי המציאות), כתיבתי בהחלט איננה עקבית. היא מלאה תהפוכות של כעס ואהבה, ידידוּת וחֲרוֹן, הערכה וביקורת, וגם חִידְלוֹן ורחמים מול דֶגֶם של חיקוי ומופת התנהגות.

עיקרון הניהול הראשי שהצבתי בסופה של 1980 עם ראשית המינוי היה פשוט וברור. לשָמֵר רֵאשִית דָבָר את הרעיון המרכזי של יוזמת השידור כפי שפיתחו בכישרון דן שילון תחילה בשנים 1974 – 1968 ואלכס גלעדי אחריו בשנים 1980 – 1974. בשלב השני תכננתי וקבעתי מחדש את אסטרטגיית יעדי השידור של מחלקת הספורט בארץ ובעולם בטווחים הקרובים, הבינוניים, והרחוקים. מחשבת אסטרטגיית התכנון נשענה על ארבעה נדבכים מרכזיים :

א. איכות כוח אדם.

ב. התפתחות הטכנולוגיה ושיפור הלוגיסטיקה שלנו בארץ ובחו"ל.

ג. רכישת ממון ותקציבים עבור הפקות ושידורי הספורט.

ד. הסעיף הרביעי הוא החשוב ביותר : שכנוע המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם + מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם + ומנהלי חטיבת החדשות לדורותיהם בצדקת דרכי והיגיון מחשבתי הטלוויזיוניים. ברור ש- ללא תמיכתם המסיבית התוֹכְנִיתִית והכלכלית בי במדיניות השידורים שהתוויתי, של יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, אַרְיֵה מֶקֶל ז"ל, יוחנן צנגן יבד"ל, מוטי קירשנבאום ז"ל, יאיר שטרן יבד"ל, מיכה ינון יבד"ל (ועוד כמה אחרים) – לא היה ניתן להפוך את החזון למעשה. למציאות (!).

מדובר בתכנון והיערכות לקראת שידורם של אירועי ספורט בינלאומיים גם במרחק של שנים. במקביל מיסדתי מערכת עיתונאית מורחבת יותר וזריזה יותר הקרובה לאירועים, ועִמה אימוץ שיטתי של טכנולוגיית השידור שעמדה לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם (!). קיבלתי תמיד גיבוי מאסיבי לתוכניותיי מהמנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם + מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם + מנהלי חטיבת החדשות לדורותיהם…!!!

צריך להדגיש כאן שוב כי ללא טכנולוגיה טלוויזיונית משופרת ומפעיליה, בלעדי טכנאֵי עַל ואנשים יצירתיים בימים ההם בתחום הקונקרטי של טכנולוגיית הטלוויזיה כמו אלי רבינוביץ', עמירם שטדלר, אלי בבא, אבנר מריומה, עמירם גולדשמידט, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, שמואל כהן, מאיר חיימי (ועוד רבים אחרים), העבודה העיתונאית הייתה מְשוּלָה ל- כְלוּם. ל- אֶפֶס. חָשוּב מכל אֵלוּ היה לקדם במהירות בימים ההם בתחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה את האנשים המוכשרים באמת והמסורים באמת ללא חשבון לעבודתם בחטיבת הספורט תחת ניהולי, אמנון ברקאי ואורי לוי, ואח"כ בתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת ואחריהם גם את ששי אפרתי, ומאיר איינשטיין ז"ל, ולהסיטם לעבר קדמת העשייה הטלוויזיונית בתחומי ההפקה, העריכה, והשידורים הישירים ו-המוקלטים…!!!

ניצבו לנגד עיניי יעדי שידור ש-טרם ו-מעולם לא כבשנו. חרף השנים שחלפו אני סבור גם היום שללא מנהיגות כֵּנָה ובעלת אינטגריטי, בלי מנהיגות נעדרת חזון, בלעדי הובלה ללא דוגמא אישית, ו- מנהיגות ללא מוטיבציה ודרך ארץ בשידורי הספורט – לא הייתה שום חשיבות לתוכניות הכיבוש מרחיקות הלכת שלי ושל אנשיי בחטיבת הספורט ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית !. אלה היו גם עקרונותיו ודרכו של אלכס גלעדי ז"ל בטלוויזיה הישראלית הציבורית כשהרכיב ובנה את חטיבת הספורט כיחידת שידור מתקדמת בין 1969 ל- 1980, בטרם עזב לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית, NBC. אי אפשר אחרת. בלעדי האנשים הנכונים המוצבים במקומות הנכונים לא ניתן היה לקַדֵם דבר. לא כל שכן כשאתה מנהיג קבוצת אנשים (גדולה או קטנה – זה לא חשוב) בצורה מאוד שקופה וגלויה, בתנאי עבודה לא נוחים שלעולם אינם מכסימאליים, ותמיד תחת לחץ. מנהיגות אֶמֶת בכל תחום במסגרות חיינו איננה סובלת מניפולציות והבטחות סתר, מַנְיֶירִיזְם, ו/או בלופים ו- פָּלָבְרוֹת. הנהלות רשות השידור לדורותיהן, המנכ"לים, מנהלי הטלוויזיה, ומנהלי החדשות כיבדו והעריכו את פועלי שלי ואת פועלם של פּיקוּדַיי.

אינני חושב שקיים מישהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור שקיבל כמוני גיבוי כל כך איתן ו- מסיבי מהבּוֹסים שלו לאורך שנים כה ארוכות. הם העניקו לי בעשרות שנות עבודתי יותר מ- 120 מכתבי הערכה החקוקים על לוח לִבִּי. חלקם מתפרסמים ב- בלוג ובסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב ואשר עוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" הלא היא מהפכת הטלוויזיה. המהפכה הראשונה מהפכת הטלוויזיה הולידה את המהפכה השנייה מהפכת האינטרנט. הצָלָ"שִים ומסמכי ההערכה האלה שניתנו ע"י דרגי המנהיגות והניהול הבכירים ביותר ברשות השידור, משמשים אות הערכה כמותית ואיכותית לאנשיי ולי על מבצעי השידור שלנו בארץ ובעולם חלקם ארוכים וממושכים, ולדבקות במשימות השידור ללא פשרות לאורך כברת דרך ארוכת שנים. רבים מהשידורים הבינלאומיים שהנהגתי, ניהלתי, והפקתי היו ממושכים והתבצעו בארצות רחוקות בקצווי תבל במקומות היסטוריים על פני חמש יבשות תבל. רבים מהם היו מורכבים ומסובכים מן ההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים. קיימת "הָאלָהָה" מסוימת בצל"שים – מכתבי ההערכה האלוּ שאני מאוד מכבדם, מוקיר את הטקסטים ואת כותבם, אך צריך לקחתם גם ב- פרופורציות הנכונות. אני מעריך שזכיתי להערכה וכבוד ממנהיגי השידור הציבורי לדורותיהם לא רק בגלל יכולות הביצוע ותוצאותיו המוצלחות והפנטסטיות…אלא גם מחמת ההערצה בשנים ההן על שחתרתי, הגעתי, וכבשתי למענם אתרי ספורט ופסגות שידור מרוחקות על פני הגלובוס שהם עצמם לא ביקרו שָם מעולם !!!

טקסט מסמך : 1991. לפני 33 שנים. מכתב הערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" בערוץ 2 כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. זהו מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88', במשך37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם של שנת 1988 חיים יבין – בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של סיאול 88', שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. זהו מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאֶפֶס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל בתום עונת השידורים הישירים ההיא בתקופה ההיא של  1985 – 1984 הנוגעת ל-משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית…!!! (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המורכב והמסובך של משחקי ותחרויות אולימפיאדת אטלנטה 1996, מבצע טלוויזיוני מרוחק, מורכב, ומסובך ש-כלל בתוכו 196 שעות של שידורים ישירים ב-פרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם 155 שעות מהמשחקים האולימפיים של ברצלונה 1992 בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי במלחמת לבנון ה- 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. זהו מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם לפני 41 שנים יאיר שטרן, בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – שנערכה והתקיימה באצטדיון האולימפי של הלסינקי בירת פינלנד חודש אוגוסט של שנת 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שהערכה והתקיימה ב-הלסינקי בירת פינלנד בשנת 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ואשר כלל בתוכו 115 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים הכנעתי והכנענו את יריביי הטלוויזיוניים בטבלת הרייטינג % 30 מול % 5 ו-בראשם מנהלם מר מיילן טנזר !!!. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 3 ביולי 1986. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן, בתום מבצע השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. זהו מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים, הכנענו חבריי ואנוכי את יריבינו הטלוויזיוניים מערוץ 5 שוק על ירך בטבלת הרייטינג % 30 מול % 5. עם עובדות אֶמֶת אי אפשר להתווכח…!!! (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. זהו מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי ב-פאריס). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ההיא מר גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך והמורכב של טורניר הכדורגל "Euro 2000", אליפות אירופה לאומות בכדורגל, שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של כ- 120 שעות שידורים ישירים (!). הקמתי את מפקדת השידורים הטלוויזיוניים שלי ב- IBC ב-אמשטרדם, שם שהיתי כ- 40 יום ו- לילה…! (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : יוני 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של טורניר Euro 2000, ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוניים של אולימפיאדת סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ב-תום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיונילם של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות שידורים ישירים ותקצירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן ההוא לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ו-לי אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה שכתב ו-שלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986, והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורת).

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002. זהו המסמך המקורי שכתב לי מר אלכס גלעדי לאחר שהתפטרתי וטרקתי את הדלת למנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל בפרצופו. אוסיף ואומר : אלכס גלעדי הוא איש הטלוויזיה הגדול ביותר שצמח בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל בכל הזמנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ההיא נחמן שי ההוא – ממני לאחר נטישתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה אותו לאלתר מכהונתו הרמה לירכתי ההיסטוריה של השידור בציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל מכהן. האם אפשר היה להשוות את איכותו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לזאת של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ? ו/או לזאת של יצחק לבני ? ו/או לזאת של אורי פורת ? ו/או לזאת של מוטי קירשנבאום ? התשובה היא מוחלטת : לָאו אבסולוטי (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט סיום: יש לפי שעה רק אהוד יערי אחד בכל מדינת ישראל (!). כל השוואה בין יכולתו וכישרונו העיתונאי והטלוויזיוני של אהוד יערי לבין זה של מבקרו רוגל אלפר…דומה להשוואה בין כֶּבֶל פְּלָדָה ל-בין חוּט בַּרְזֶל חָלוּד…

פוסט מס' 1263 הועלה לאוויר על ידי ביום שישי – 4 באוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי.