פּוֹסְט מס' 1266. כּל הָזְכוּיוֹת שְמוּרוֹת לָ-חוֹקֵר, הָ-כּוֹתֵּב, וְ-הָ- מְחַבֵּר יוֹאָש אַלְרוֹאִי.

הוּעָלָה על יָדִי ל-אָוִויר ב-תאריך של יום חמישי – 17 בחודש אוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי 

פוסט מס' 1266. ה-פוסט דַן ו-עוֹסֵק ב-תקופה ההיא של חוֹדֶש מַאי ה-הוא של שנת 1956 ההיא…בתקופת ה-יָמִים ה-הֵם וה-זמן ההוא שֶ-מעוֹלָם לא עצרו ו-לא עמדו מ-לֶכֶת…ראשית שֵירוּת הָ-חוֹבָה הָ-צְבָאִי שלי ב-גְדוּד 12 ההוא של חטיבת "גוֹלָנִי" ההיא הבלתי נשכחת… ותחילת ה-"טירונות" ב-מחנה "פִילוֹן" ההוא (היה ממוקם על גבעה נישאה ל-יד ו-מזרחית ל- מושבה ראש פינה ו-גם די קרוב ל-עיר צְפַת)…אינני יודע מה איתכם…אנוכי יודע מה קוֹרֶה עִימִי…געגועיי ל- שוּרַת ראשי ממשלות ההם של מדינת ישראל ההיא – ובראשה המוביל דוד בן גוריון – מעסיקה אותי…כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי. פוסט מס' 1266 הועלה לאוויר ביום חמישי – 17 באוקטובר של שנת 2024. כל ה-זְכוּיוֹת שְמוּרוֹת ל-יוֹאָש אַלְרוֹאִי. 

פוסט מס' 1266, אומנם הוּעַלָה עַל יָדִי ל-אָוִויר ל-ראשונה ביום חמישי – 17 בחודש אוקטובר שֶל שְנת 2024, אך הוא רָצוּף תִּיקוּנִים, עִדְכּוּנִים, וְ-ֹשִיפּוּרִים חֶלְקִיים ש-נעשו על ידי ב-יום שלישי – 22 ב-חודש אוקטובר שֶל שנת 2024. כּל ה-זְכוּיוֹת שְמוּרוֹת לָ-חוֹקֵר, הָ-כּוֹתֵּב, והָ-מְחַבֵּר יוֹאָש אַלְרוֹאִי.

מַסוֹת טלוויזיוניות כִּבְדוֹת מִשְקָל, רָבּוֹת עִנְיָין, חוֹבְקוֹת אֶרֶץ וְ-עוֹלָם, עָמוּסוֹת אֶתְּגָרֵי נִיהוּל ו-הפקות של שידורים ישירים טלוויזיוניים מ-קָצֶה אֶחָד שֶל הָ-עוֹלָם ל-קָצֵהוּ ה-שֵנִי + אָפוּפוֹת כִּישָרוֹן אֱנוֹשִי ישראלי-טלוויזיוני מקורי שֶלָנוּ ב-אותם התחומים ה-טלוויזיוניים ה-מעשיים ה-אָמוּרִים ה-מורכבים, ו-התקשורתיים של הפקה, נִיהוּל אישי / אֱנוֹשִי, ו-ביצוע טכנולוגי והוצאות לפועל מפורטות רצופות ומפורטות של אֵין סוֹף הפקות שידורים טלוויזיוניים ישירים שלנו ב-ארץ וב-עולם…!!! על ידי, ו-שֶל חטיבת ה-ספורט ה-חָרוּצָה וה-מוּכְֹשֶרֶת ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימים ה-הֵם…תחת פיקודי, הוֹבָלָה שלי, ו-מנהיגות שֶלִי הָ-הֵם (!)…ו-שֶל קוֹדְמַיי דן שילון יבד"ל ו-אלכס גלעדי ז"ל (שניהם אישים מוכשרים, ומורי דרך בלתי נשכחים עבורי ושלי ל-תמיד, ל-עַד…!) אֶת אותם אֵירוּעֵי הספורט ה-טלוויזיוניים ה-עכשוויים וגם בהיסטוריית ה-עָבָר הטלוויזיונית…אלה המעניינים, ה-פופולאריים, וה-מרתקים הארציים שלנו…ולצִידָם ה-בינלאומיים עשירי צפייה ו-רֵייטִינְג…(!!!) אֵלֶה ה-מתרחשים כל הזמן ב-כל פִּינָה ב-רחבי כָּדוּר הָאָרֶץ, ב-כל חָמֵש יָבָּשוֹת תֵּבֵל…מוּל המפגשים המאתגרים את ה-יְכוֹלֶת ה-טכנולוגית הטלוויזיונית ארוכת השנים שלנו שֶל אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית, ל-העביר ו-לשדר את אותם האירועים האלה המרוחקים והממושכים אַרְצָה יָשִיר (!)…ב-אמצעות תחנת הקרקע ל-תִּקְשוֹרֶת לָוְויָינִים של מדינת ישראל, ה-ממוקמת ב-מִישוֹר עֵמֶק-הָאֵלָה ל-יד ירושלים (!)…(ו-אח"כ גם ב-אמצעות צלחת תקשורת טלוויזיונית רק שלנו שמוסדה מאוחר יותר על ידינו בסיוע של ה- EBU), ו-הייתה ממוקמת ב-חצר ה-אחורית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בשכונת רוממה ההיא ב-ירושלים… ב-עבוּר, ל-מַעַן, ו-לְטוֹבָת צוֹפֵי ו-כְלָל אזרחי מדינת ישראל (!)…כ-אָמוּר, ו-אוֹמַר שוּב : חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי בימים ה-הם ידעה והייתה מוכשרת בעלת יכולות ל-שדר ישיר כבר…אז מכל אתר ו-מקום על פני כדור הארץ בתקופה טכנולוגית טלוויזיונית יחסית מוקדמת (!)…ולהעביר ב-ימי הֶעָבָר ה-רחוקים מאוד ה-הם…את כלל השידורים הטלוויזיוניים הישירים המבוקשים (בתחומי ה-חדשות ו-הספורט…) למדינת ישראל, ב-אמצעות צלחות "תקשורת לווייניות" מפותחת שלנו שהיו מוצבות ב-עֵמֶק הָאֶלָה. צלחות תקשורת של דואר ישראל, ו-גם באמצעות הצבת צלחות תקשורת חדשות שלנו (ברחבת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים), ש-היו שייכות רַק לנו…ל-טלוויזיה ה-ישראלית הציבורית ההיא !!!…אותה ה-הקמה התקשורתית ה-לוויינית ההיא בשנים ה-הֵן נעשתה בסיוע איגוד ה-שידור ה-אירופי ה-עָשִיר ו-רב ה-יכולות ה-קרוי בשם התואר ב-שפה האנגלית: (European Broadcasting Union), ו-ידוע ב-ראשי ה-תיבות שֶלוֹ, כלהלן : EBU.

אִיגוּד הָ-ֹשִידוּר הָ-אֵירוֹפִּי ה- EBU, מונה ב-שורותיו כ-100 רשתות טלוויזיה (לרבות כמה רשתות טלוויזיה לא אירופיות כמו אֵלֶה: הטלוויזיה הישראלית הציבורית + רשתות הטלוויזיה של מָרוֹקוֹ ו-אָלְגִ'יר…) אותן צָלָחוֹת התקשורת שֶלָנוּ שֶל ה-טלוויזיה ה-ישראלית ה-ציבורית שהיו מְחוּבָּרוֹת ל-EBU, הותקנו ב-חצר ה-טלוויזיה ה-ישראלית הציבורית ה-היא שֶ-שָכְנָה ו-הייתה מְמוּקֶמֶת ב-שכונת רוֹמֶמָה ההיא ב-ירושלים…(!!!), ו-אוֹמַר ו-אַדְגִיש שוּב, כ-להלן : למען ולטובת צוֹפֵי ו-כלל אזרחי מדינת ישראל…!!!

היה מְדוּבָּר ב-הָפָקוֹת טֶלֶוִויזְיוֹנִיוֹת מְרוּחָקוֹת מאוד (באמצעות לווייני תקשורת מיוחדים…הָפָקוֹת מורכבות מאוד, ו-מסובכות מאוד שלנו ב-ימים ה-הֵם מ-היבטים כספיים (זכויות שידורים גבוהות) + שימושים טכנולוגיים, ו-לוגיסטיים רָבֵּי שָעוֹת, יָמִים, חוֹדָשִים, ו-ֹשָנִים (!!!), שֶ-עָסְקוּ ב-ֹשִידוּרֵי אֵירוּעֵי ה-ספורט ה-ישירים (!!!) ה-גלובאליים ה-מרתקים ה-הֵם, ה-מונדיאלים + אָלִיפוּיוֹת אֵירוֹפָּה ב-כדורגל + אליפויות העולם ואירופה ב-א"ק (אתלטיקה קלה) ל-גברים ו-נשים + אליפויות אירופה והעולם בכדורסל + אליפויות העולם ואירופה ב-שחייה לגברים ונשים + אליפויות העולם ואירופה בהתעמלות מכשירים ל-גברים ו-נשים- שנערכו והתקיימו ברחבי ה-גלובוס – אשר ניתן היה להעבירם למען צופי הטלוויזיה במדינת ישראל רק באמצעות לוויני תקשורת מיוחדים (תוצרת ארה"ב…). היה מדובר ב-הפקות מורכבות, מסובכות, מרתקות, וממושכות של שידורי טלוויזיה בינלאומיים ישירים שלנו (!!!)…כמו האולימפיאדות, ה-מונדיאלים, ואליפויות העולם ב-א"ק, שחייה, והתעמלות ספורטיבית ש- "יובאו" ארצה על ידינו ומ- טעמינו בשידורים ישירים לווייניים מ-כל מקום בכדור הארץ…שידורים טלוויזיוניים ישירים ארוכי זמנים, מורכבים ומסובכים בהיקפים מלאים ע"י חטיבת הספורט ה-היא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה-היא…ב-רמות עַל של סיקורים ישירים טלוויזיוניים ממושכים וארוכי זמן (…כמו ה-אולימפיאדות + ה-מונדיאלים + אליפויות העולם ואירופה ב- א"ק + שחייה + התעמלות מכשירים + משחקי נבחרות ישראל בכדורגל וכדורסל…) הפכו את יורם ארבל יבד"ל ואת נסים קיוויתי ז"ל ל-אישים מוכרים מאוד…ו-דמויות טלוויזיוניות פופולאריות עתירות שֵם והיסטוריה, ונערצות, ב-רָמוֹת ה-טלוויזיוניות ה-גבוהות ביותר במדינת ישראל ההיא…!!!

…וכאמור השידורים הישירים ההם, נעשו והתבצעו רק באמצעות אותם לווייני התקשורת האמריקניים ההם בימים ההם…!!! שני שדרני חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם, יורם ארבל יבד"ל ו-נסים קיוויתי ז"ל – קנו ו-רכשו אז את המוניטין הטלוויזיוני העצום ו-רב רוֹשֶם שלהם…!!! 

כאמור שידורים בינלאומיים חשובים ומרתקים הנושאים עימם את "שְלָל" רייטינג / מִדְרוּג הצפייה בהם…(!)…כאשר לנו היו את כל מְלוֹא זכויות השידורים הטלוויזיוניות הללו ה-מרתקים והיקרים מ-היבטים טכנולוגיים, כלכליים, כספיים, ו-לוגיסטיים, ורבי עוצמות מִדְרוּג ו- Rating, ש-נערכו והתקיימו בכל חַמֵש יָבָּשוֹת תֵּבֵל…(!)…ואותם רצינו ו-ביקשנו ל-העביר בשִידוּרִים יְשִירִים (!) אֶל צופינו במדינת ישראל…מכּל פִּינָה ב-רחבי כדור הארץ…(!!!). דרכינו הטלוויזיוניות ההן שלנו – צלחו מעל לכל המשוער…(!).  

אותן ה-הפקות ה-טלוויזיוניות ה-מרוחקות הללו…שהתנהלו על פני כל הגלובוס…הפקות מורכבות ומסובכות מאוד  מהיבטי הטכנולוגיות הטלוויזיוניות ההן של אירועי ספורט בינלאומיים רבי מקצועות ואירועים (ב-מַסְלוּל וב-שָדֶה…) שכללו והתבססו על תקשורת לָוְויָינִית בינלאומית איתנה בעלות זרועות אלקטרוניות-טלוויזיונית חוֹבְקוֹת ארץ ו-עוֹלָם…!!! כמו אליפויות הָ-עולם ו-אליפויות אירופה ב-ענפי ה-כדורגל, ה-כדורסל, ה-אתלטיקה קלה, ה-שחייה, התעמלות מכשירים, והתעמלות אומנותית…!!!

היה מדובר ב-הפקות טלוויזיה מרתקות נוטפות מִדְרוּג ו- Rating ציבורי ב-כמויות גדולות ו-עצומות…אולם סְבוּכוֹת מ-כּל הֵיבֵּטֵי הביצוע ו-ההפקות ה-טכנולוגיות ה-טלוויזיוניות (לעיתים מוגבלות…) ה-הן ב-זמנים ה-הם והשנים ה-הֵן שחלפו…לרבות מִיסוּד שֶלָנוּ ו-עַל יָדֵינוּ תקשורת לוויינית בינלאומית חוֹבֶקֶת אֶרֶץ ו-עוֹלָם שֶלָנוּ (שֶל אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…ו-גם באמצעות סיוע מקצועי מְדוּיָק ו-נִפְלָא שֶל אנשי ה-מקצוע ה-הֵם ב-תחנה לתקשורת לוויינים שֶל חברת "בֶּזֶק" ההיא ב-עֵמֶק-האֵלָה…). ה-אנשים ה-חֲרוּצִים ההם עובדי תחנת התקשורת ל-לוויינים ההיא של "בֶּזֶק" ה-היא ב-שנים ההן של מדינת ישראל, תחנה ש-הייתה מְמוּקֶמֶת במישור עֵמֶק-הָאֶלָה, נותרו עבורי נערצים ו-בלתי נשכחים ל-עַד…גַם ב-חלוף תקופה של עֶשְֹרוֹת שָנִים מְ-אָז…(!!!).

היה מְדוּבָּר לעיתים ב-מִשְכֵי ו-תקופות זְמָן בנות שעות ארוכות, יָמִים מְמוּשָכִים, ו-לֵילוֹת נעדרי שֵינָה…שֶל אֵירוּעִים עולמיים בינלאומיים מושכי תשומת לֵב ציבורית טלוויזיונית בינלאומית ש-שידרנו למען ו-לטובת אזרחי מדינת ישראל…אירועים פוליטיים ו-ספורטיביים ב-כמויות גדולות ב-קנה מידה תקשורתיים רציניים, בעלי ערך, ו-שופעי Rating ארציים ובינלאומיים…(!!!). בעלי כמויות צפייה טלוויזיוניות פנטסטיות חסרות תקדים…(!!!), ובראשם : ה-משחקים האולימפיים קיץ + חורף + ה-מונדיאלים (…שהם אליפויות ה-עוֹלָם ב-כדורגל…!!!), ו-גם אליפויות ה-עולם ו-אליפויות אירופה (ו-דרום אמריקה ב-ענף ה-כדורגל ) ב-מקצועות ה-כדורגל, ה-א"ק + ה-שחייה + התעמלות מכשירים והתעמלות אומנותית + כדורסל…!!! מדובר בשידורי טלוויזיה ספורטיביים ישירים ומוקלטים ב-רומו של עולם הספורט שלנו…ולכן הם גם היו עתירי ו- עשירי Rating טלוויזיוני של צפייה ו-התעניינות כללית ארצית, בינלאומית, ו-עולמית בהם…!!!

הערה : שדרני הטלוויזיה ה-ראשיים שלי בתוקף תפקידי ההוא כמנהל, מוביל, הוגה, ומפיק ראשי שֶל חטיבת הספורט ההיא בטלוויזיה הישראלית ה-ציבורית ב-שנים ה-הֵן, היו אלה כ-להלן : יורם ארבל יבד"ל, נסים קיוויתי ז"ל, מאיר איינשטיין ז"ל, אורי לוי, דני לבנשטיין, ו-אורן רוזנשטיין…ה-שלושה האחרונים גם הֵם יבד"ל (!). המפיק הראשי ה-ארצי וה-בינלאומי שלי בתקופה ארוכת השנים ההיא בהן ניהלתי והובלתי את שידורי הספורט ההם (בארץ ובעולם) בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא, היה שָשִי אֶפְרָתִּי ו-ליָדוֹ יִגְאָל שִמְעוֹנִי שני ה-חרוצים…כולם אוֹהָדֵי ו-אוֹהָבֵי ה-מקצוע ואנשי טלוויזיה ממושמעים ו-בעלי יכולות בלתי נשכחים…(!). עוזרות ההפקה הראשיות ב-מחלקת הספורט בתקופה הטלוויזיונית הממושכת, המרתקת, והאקטיבית ההיא – היו דוֹרִית חיימי, רותי ליפקין, דליה מונטיליו, רִיקִי רָנְד, ו-עוד עוזרת הפקה אחת מְעוּלָה, מצטיינת, ו-מיטבית של חטיבת הספורט ההיא שלנו…שמה הפרטי עוֹפְרָה…(שכחתי לדאבוני את שֵם משפחתה…), ו-כמובן מֵאִירָה בַּסוֹק, ו-בִּילִי סֶגָל ה-הֵן, המנהלות ה-וותיקות, המוצלחות, ה-מוכשרות, ה-ידעניות, ה-עקשניות, ה-מְדוּיָקוֹת, ו-גַם ה-"מְמוּשְמָעוֹת", ה-"קְשוּחוֹת", וה-"נוּקְשוֹת"…ב-מֶֹשֶךְ שָנִים רָבּוֹת מאוד…אלה שהובילו, הקדישו, וטיפחו את ארכיון ה-סִרְטִיָיה ה-עשירה והמסודרת רבת המוניטין ו-בעלת ה-חשיבות ה-היסטורית ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית העשירה ההיא…(!!!). אַרְכִיוֹן הטלוויזיה ההוא ש-הפך ל-מוֹסַד (!). מזכירת ההפקה שֶל חטיבת הספורט בימים ההם הייתה רוחל'ה ברכה ואחריה רותי ליפקין ו-ריקי רַנְד, גם שלושתן נותרו בלתי נשכחות (!).

ה-סרטייה העשירה מאוד ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, הייתה מסודרת ו-ממוחשבת…מלאה, עשירה, ו-עטופה ב-חוֹמְרֵי אַרְכִיוֹן טֶלֶוִויזיוני ייקרי ה-מציאות מ-שֶכְּבָר הָיָמִים…מ-אז שנת 1968 ההיא…(!).ה-סִרְטֹיָיה ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא הפכה ל-נֶכֶס טלוויזיוני-עיתונאי רָב חשיבות…אוֹצָר תיעודי ארצי ו-בינלאומי בעל עֵרֶךְ עָצוּם ובעל חשיבות מקצועית עיתונאית אדירה נעדרת כל תחליף…(!).עוֹבְדוֹת ה-סִרְטִיָיה העשירה ה-היא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה-וותיקה ההיא ה-נ"ל…עובדות חַרוּצוֹת…כּולן נותרו בלתי נשכחות על ידי רָבִּים וגם ו-עבורי, אולי ל-עַד…(!). חלף מאז זמן רב בן שנים ארוכות…הטקסט הנ"ל נכתב ו-מְתּוֹעַד על ידי כשאנוכי עכשיו בחודש אוקטובר של שנת 2024 כבר ב-גיל של 86 שנים + 5 חודשים…

הניהול רָב הָ-שנים ההוא של ה-סרטייה ההיא, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…היה רווי מקצוענות…(!). מקצוענות שמורכבת ו-עטופה ב-תכונות של משמעת קשוחה, קפדנית, מדויקת, ו-מסודרת מאוד ש-עסקה בשִימוּר, תֵּיעוּד, ו-רִישוּם מדויק של עשרות ו-מאות אלפי סרטי ארכיון שהצטברו ב-אגף ה-שימור ה-הוא של אותה ה-"סִרְטִיָיה" ה-היא רבת החשיבות וארוכת השנים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…(!!!) ע"י צֶוֶות עובדות מסורות ב-ראשות השתיים הבלתי נשכחות ה-הן מאירה בַּסוֹק ו-בִּילִי (בִּלְהָה) סֶגָל…שתיהן עובדות קשוחות, חרוצות, ו-מדויקות מאוד…שעמדו וניצבו במשך שנים ארוכות ב-ראש צוות המיון, הרישום, התיעוד, ו-השִימוּר של "מוֹסָד ה-סרטייה" המפורסם ההוא ו-רָב מוֹנִיטִין שֶל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…(!) ו-גַם של עוזרותיהן החרוצות והמדויקות ההן בימים ההם ב-אותו ה-ארכיון ה-מפואר של הסרטייה העשירה, המסודרת, והמוקפדת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא…הן כולן ראויות ל-הוקרה היסטורית מיוחדת ארוכת טווח…!!! ו-ל-צידה שְמוּרָה ל-הן הערכה מקצועית רבה וארוכת שנים…!!! הערכה מקצועית שהיא בעצם פרס טלוויזיוני מיוחד ורָב עֵרֶךְ בלתי מַחִיק…!!! מאירה בסוק ו-בילי סגל וכל עובדותיהן ההן – הפכו בימים ההם ל-נֶכֶס נִיהוּלִי מַזְהִיר (בריבוע…) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא – ערוץ 1 ההוא…מדובר בהיסטוריה טלוויזיונית רחוקה, ארוכה, רבת שנים…מעשית ו-שימושית…היסטוריה טלוויזיונית שראויה ל-תזכורת, שינון, ו-עיון קפדני + לימוד + הערכה מקצועית טלוויזיונית רבה ו-גדולה…מלווה ב- "הערכה ארכיונית – תיעודית מיוחדת" ש-נטועה היטב ב-זיכרונם שֶל כל וותיקי ו-עובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההם לדורותיהם…!!! ושל ציבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל בכל הזמנים…!!! והמשתמשים הרבים (אין ספור…) בארץ ובחו"ל ב-עזרי סרטי ה-ארכיון המיוחד ו-רָב עֵרֵךְ ה-הוא…של אותו "מוסד הסרטייה הטלוויזיונית" הישראלית הציבורית המפורטת רוויה ההיא…כאמור תחת ניהולן ומנהיגותן של אותן מאירה בסוק ההיא ו-בילי סגל ההיא…ועוזרותיהן…   

בתוקף תפקידי ההוא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא (כמנהל ראשי ומפיק ראשי, ומתכנן ראשי של שידורי הספורט שלנו ההם…בארץ ובחו"ל לרבות סיקורים ושידורים ישירים של כל ה-מונדיאלים + האולימפיאדות + אליפויות העולם ב-מקצועות ה-א"ק, ה-שחייה, וה- התעמלות הספורטיבית והאומנותית…) ניתנה לי האפשרות לבקר ב אגפי הסרטיות הטלוויזיוניות של רשתות טלוויזיה בינלאומיות מפורסמות ו- ידועות שם ב-מדינות ש-הן מעצמות טלוויזיוניות כמו : ארה"ב, אנגליה, ספרד, איטליה, וצרפת…בעלות מסורת ומכילות את רשתות הטלוויזיה רבות המוניטין האלה אלה של :CBS , NBC , BBC , ITV , ABC   RTVE , RAI , TF1, ITN, ו- VISNEWS האנגלית…ל-עוֹבְדוֹת ה-ארכיון הטלוויזיוני החשוב ו-רב ערך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, תחת ניהולן המדויק והמעולה של שתי המנהלות ההן בִּילִי סֶגָל ו-מאירה בסוק, לא היה במה להתבייש… 

ניהול, ארגון, רישום, ושימור ארכיון סרטים טלוויזיוני עשיר ורב ערך עד למאוד (כמו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…) בן עשרות שנים ו-מיליוני סרטים/מסמכים…דורש סדר על ממוחשב ו-קפדני, משמעת ברזל, ידע + רישום מדויק ומדוקדק + תכנון ומחשבה ארוכי טווח + כלים טכניים מתאימים + אהבה ו- מסירות של בעלות ו-בעלי המקצוע לתפקיד המדובר ה-מוטל עליהם…!!! היה מדובר ב-פירמידת עַל טלוויזיונית ישראלית של ארכיון מדהים ובעל ערך היסטורי עצום…ארכיון טלוויזיוני ש-נועד ל-שימור נצח של מאות אלפי ו-מיליוני סרטי עבר טלוויזיוניים…ואשר היווה ו-מהווה אֶבֶן מסד יקרה מ-פז שאין לה תחליף…!!!  

ה-ניהול ה-קשוח, ה-רישום ה-קפדני וה-מדויק של פריטי הסרטים ההם שנכנסו לארכיון ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, ע"י שתי הנ"ל ו-של עוזרותיהן (!)…הניהול ב-רמה מדויקת גבוהה מאוד של בילי סגל ומאירה בסוק…והסדר, האווירה, והמשמעת הקשוחה ההן ששתיהן הנהיגו ב-עבודתן ההיא…ואשר  שררה ב-"סִרְטִיָיה" ההיא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בשנים ההן…היה והינו ראוי להערכה מקצועית – היסטורית עצומה ו-רָבַּת עֵרֶךְ לעַד…עַבוּרָן ו-עבור עובדותיהן ועוזרותיהן ההן…גם ב-ימים ה-אֵלֶה…!!! בִּילִי סֶגַל ו-מֵאִירָה בַּסוֹק , שתי נְשוֹת ו-עוֹבְדות וותיקות ו-מסורות שֶל מוֹסַד ה-טלוויזיה ה-ישראלית ה-ציבורית ה-היא…וגם יֶתֶּר ה-קוֹלֶגות שלהן בסרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית החשובה ההיא…הָפְכוּ מ-זֶה שָנִים ל-מאגר מידע רב ועצום ו-סֵמֶל רָב עֶרֶךְ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה ו-שֶל האגף הטלוויזיוני הֶ-חָשוּב ההוא אותו שירתו…ב-זכות עבודה חרוצה, רצינית, מקצועית, ומושקעת ול-סֵמֶל של כישרון, יֶדַע, מוטיבציה ו-משמעת…!!! שתי ה-נ"ל נותרו  בלתי נשכחות עבור לקוחות טלוויזיוניים פנימיים וחיצוניים רבים (בארץ ובעולם…)  במדינת ישראל וגם בעולם הטלוויזיה…כמו עובדים נוספים ו-עובדות נוספות אחרות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…גם בחלוף כל כך הרבה שנים מאז…!!! תבורכו שתיכן…ויבורכו גם עוזרותיכן…!!!

סרטיית הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, הייתה, נשארה, ו-נותרה אֶבֶן מַסָד היסטורית רחבת היקף ו-כִבְדָת משקל של…"מֵידַע עָבָר שָמוּר"… ש-תרמה רבות לכלל עבודת ה-סיקור וה-שידור השוטפים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא את ה-אירועים השונים ב-כול שטחי חיינו – ב-אָרֶץ וב-עוֹלָם…!!!  

מדובר ב- "שימור ארכיוני טלוויזיוני" חשוב ו-בעל ערך (תיעודי וגם חומרי/כספי…) ל-עַד !!! של הפקות טלוויזיה מ-כל ה-סוגים בכל תחומי חיינו…חלקן הפקות טלוויזיוניות מרוחקות ממדינת ישראל ו-מורכבות מהיבטים היסטוריים ו-טכנולוגיים רבים ו-שוֹנִים…!!! (לרבות שימוש כספי יָקָר ב-לווייני תקשורת לצורך שידורים ישירים והעברתם ארצה למען הציבור הישראל…!!!).

הפקות טלוויזיוניות יקרות כלכלית, שהן לנצח רוויות "זכויות שידורים" יקרות מאוד מכל היבט פיננסי (!!!)…הפקות טלוויזיוניות מרוחקות מורכבות ומסובכות רוויות צפייה טלוויזיונית…אולם רצופות קשיים ש-מורכבים ו-מלווים ב- אתגרים טכנולוגיים (לרבות תקשורת לוויינית איתנה) + מאמצים לוגיסטיים ו-אנושיים למכביר…!!!

אָשוּב ו-אחזור על מילות הטקסט הנ"ל : מְדוּבָּר ב-אמת ב-שידורים ישירים של הפקות טלוויזיה ארציות ו-בינלאומיות ממושכות "רחבות ידיים" לסוגיהן השונים בכל תחומי הספורט,  הפקות טלוויזיה מאתגרות ו-יקרות מאוד כלכלית ו-כספית בתחומי זירות הספורט השונות והמעניינות… אולם מנגד מדובר בהפקות טלוויזיה שמושכות בסופן אל ה-מסך הטלוויזיוני שלהן כמויות אדירות של קהל צופים עָצוּם ו-רָב בכל רחבי תבל…הן רְווּיוֹת ב-כמויות עצומות של Rating / "צפייה אנושית"…ולכן מאידך ו-ביחס ישר למידות הצפייה, הן מרוויחות ו-רוויות ב-כמויות פנטסטיות של פרסומות מסחריות מכל הסוגים, פרסומות שמשלשלות ו-מכניסות לכיסיהן מִידֵי יום ביומו ו-מידי עֶרֶב ב-ערבו…לְ-אוֹרְכֵּן של השנים הרבות…הון עתק של מָמוֹן כספי בן מיליונים רבים של שקלים ודולרים…!!!

3 ב-חודש מאי ההוא של שנת 1956 ה-היא…ה-יָמִים ה-הֵם…ה-זְמַן הָ-הוּא בּוֹ ה-עוֹלָם לא עָצַר ו-לא עָמַד מ-לֶכֶת…אולם עבורי הוא עצר מ-עֵת  ל-עֵת…!!! (גם באותו התאריך ההוא של 3.5.1956 יום ה-גיוס ההוא שלי ל-צה"ל (גדוד 12 של חטיבת "גוֹלָנִי", ו-אנוכי הייתי אָז נער ב-גיל 17 ו-עשרה חודשים…) ואח"כ בחלוף 44 שנים…תקופת העיתים ההיא שוב עַצְרָה מ-לֶכֶת…ב-שעה ש-נבחרתי "ע"י מנכ"ל רשות השידור ההוא מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל להיות ה-מתכנן הראשי, ה-מנהל ה-ראשי, וה-מפיק ה-ראשי של כלל שידורי הספורט ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ה-היא… ובתוכם גם את אֵלֶה שֶל השידורים הישירים הטלוויזיוניים המרוחקים + המורכבים + המסובכים מהיבטי הטכנולוגיה והלוגיסטיקה…בכל מקצועות הספורט ב-ארץ ו-בעולם, ו-באירועי הספורט הבינלאומיים, כלהלן : אליפויות העולם הכדורגל (ה-מונדיאלים / Mondial) ו-האולימפיאדות ה-הֵם ו-ה-הֵן…ו-אליפויות אירופה ו-העולם ה-הֵן ב-ענפי ה-כדורגל + ה-כדורסל + ה-א"ק ל-גברים ו-נשים + ה-שחייה ל-גברים ו-נשים + התעמלות מכשירים ל-גברים ו-נשים + התעמלות אוֹמָנוּתִית ל-נָשִים על יָדֵינוִ…וכן… את מִשְֹחָקֵי ו-אֵירוּעֵי "אולימפיאדת סִידְּנִי" (Sydney) ההיא בשנת 2000 ההיא, ש-נערכה ב-יבשת אוסטרליה הרחוקה ההיא…בעת שְהִיָיתִּי שם בתקופה בת כ-חוֹדֶש ו-חֵצִי של יָמִים עם צוות השידורים ה-נִרְחָב ו-הָמְעוּלֶה שלי ב-אותה סִידְנִי (Sydney) ה-עִיר האוסטרלית היפהפייה ה-רחוקה ה-היא…(!).

שָהִיתִּי יחדיו עם צֶוֶות ה-שִידוּר ה-טלוויזיוני ה-מֵיטָבִי וה-גָדוֹל שֶלִי, מ-טעמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ו-רשות השידור ההן…ב-ימים וב-זְמַנִים ה-הֵם…שֶל אולימפיאדת סידני (Sydney) ה-אוסטרלית ההיא…(!)… כ-אָמוּר לפני רֶבַע מֵאָה שֶל שְנִים (בעת כתיבה ותיעוד של הפוסט הזה מס' 1266)…ב-סְתָּיו ה-הוא שֶל שנת 2000 ה-היא…!  היו לי אָז בימים ההם בחטיבת הספורט ההיא ב-פיקודי ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, ו-במשך שנים רבות, שישה שדרני טלוויזיה ברמה לאומית ובינלאומית גבוהה, כ-להלן : יורם ארבל יבד"ל + נסים קיוויתי ז"ל + מאיר איינשטיין ז"ל + דני לבנשטיין יבד"ל + אורי לוי יבד"ל + אורן רוזנשטיין יבד"ל…ול-צִידָם פרשני ה-טלוויזיה ההם שֶלָנוּ…גם כן ב-רָמָה גבוהה, ב-שלושת ה-מקצועות ה-אולימפיים המרכזיים, העיקריים, וה-ראשיים, א"ק + שחייה + התעמלות מכשירים והתעמלות אומנותית ו-אלה הם :

1. פרשן א"ק בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא : (ד"ר גִלְעַד ווינגרטן יבד"ל)

2. פרשן שחייה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא : (יוֹסֵף טֶלֶקִי ז"ל)

3. פרשן התעמלות מכשירים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא : (יעקב "זָ'קִי" וִוישְנִיָה יבד"ל).

4. …ו-גם…פרשן כדורסל ברמה גבוהה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא : אריה מליניאק יבד"ל.

5. …וגם…פרשן כדורגל ברמה גבוהה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא : אבי רצון יבד"ל.

6. …לא ניתן להשלים את המידע מבלי להזכיר את התרומה המקצועית החשובה והענקית של כלל עובדי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…לפני שנים רבות…(!)    

הערה : התאריך הנ"ל ההוא של 3 ב-חוֹדֶש מַאי ההוא של שנת 1956 ההיא…היה ראשית שֵירוּת ה-חוֹבָה ה-צְבָאִי שלי ב-גדוד 12 ההוא של חטיבת "גוֹלָנִי" ההיא…ב-מחנה "פִילוֹן" / Filon ההוא…(היה לפני ו-קודם לכן מחנה צבאי אנגלי מ-ימי ה-מנדט הבריטי…ו-ממוקם על ראשה של גִבְעָה, סְמוּכָה, מוּל, ו-לְיָד ה-מושבה ראש פינה…).

אינני יודע מה איתכם…אך אנוכי יודע מה קוֹרֶה עימי…געגועיי ל- שוּרָת ראשי ה-ממשלות ה-הֵן שֶל מדינת ישראל ההיא מעסיקה אותי…אי געגועיי לראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו מטרידה אותי…

אפוא הוא בנימין נתניהו השנוי במחלוקת… והיכן הם מנהיגי המדינה ההיסטוריים הבלתי נשכחים ה-הם…ובראשם…דוד בן גוריון ז"ל + משה שרת ז"ל + גולדה מאיר ז"ל + יצחק רבין ז"ל + מנחם בגין ז"ל + יצחק שמיר ז"ל + אהוד ברק יבד"ל…!!!

הערת הבהרה שלי: לא הצבעתי אף פעם ולא בחרתי מעולם ב-בנימין נתניהו להיות ראש הממשלה שלנו…אולם ברור ש-אנוכי מכבד אותו…!

כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי. פוסט מס' 1266 הועלה על ידי לאוויר ביום חמישי – 17 בחודש אוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ל-חוֹקֵר, ה-כּוֹתֵּב, וה-מְחַבֵּר יואש אלרואי.

פוסט מס' 1266 הועלה על ידי ו-מטעמי ל-אוויר בתאריך של יום חמישי – 17 באוקטובר של שנת 2024…ו-דַן ב- ימי חוֹדֶש מָאי ה-הוא של שנת 1956 ההיא ו-בחודשים ההם שבאו אחריו…הזמן טַס במהירות סִילוֹן…חלפו מ-אז כבר 68 שנים…(!).

התאריך ההוא של 3 ב-חודש מאי ההוא ב-שנת 1956 ההיא… היה היום הראשון ו- ראשית שירות החובה הצבאי הקרבי שלי ב-גדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא…במחנה "פִילוֹן" ההוא…(המחנה הצבאי "פִילוֹן" ההוא, היה ממוקם על גבעה נישאת, מזרחית ל-מושבה ראש פינה…אולם דֵי רחוק מ-העיר צפת)…

כחייל, מפקד, ו-קצין קרבי ב-צה"ל נטלתי חלק פעיל כלוחם (כמו רבים אחרים…) בחמש חזיתות קרביות שלנו – במלחמת סיני בשנת 1956…במלחמת "ששת הימים" ב-שנת 1967… ב-מלחמת ההתשה בשנים 1972 – 1970 על ו-בגדות תעלת סואץ…במלחמת 1973 נגד מצרים וסוריה…ובמלחמת 1982 נגד לבנון וסוריה…   

טקסט תמונה : אנוכי יואש אלרואי, ב-ימים הראשונים ה-הם של היותי חייל – טירון קרבי ב- צה"ל, בן 18, ב-סוף חודש אוקטובר ה-הוא של שנת 1956 ההיא, ב-גדוד 12 ההוא…של חטיבת "גוֹלָנִי" הָ-הִיא…(!).

אח"כ ב-תוֹם ה-טִירוֹנוּת, נשלחתי ע"י מפקדיי ל-קורס מ"כים ב- ג'וֹעָרָה, בסיס צבאי ש-הוּקָם ב-שעתו ע"י ה-פלמ"ח על גבעה שָלֶטֶת, ליד שני קיבוצי "השומר הצעיר" ההם, עֵין הָשופט ו-רמת השופט. (כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי).

הייתי אָז חניך בקורס מ"כים של חטיבת "גולני ב-"ג'וֹעָרָה"… (ג'וערה היה בימים ההם בסיס צבאי וותיק עוד מימי ארגוני ה- פלמ"ח ו-"ה-הגנה" ההם…ובטרם מלחמת העצמאות ההיא של מדינת ישראל בשנת 1948…), בסיס צבאי ה-נִישָא על גבעה שָלֶטֶת הסמוכה ל-שני קיבוצי "הָ-שוֹמֵר הָצָעִיר", עין השופט ו-רמת השופט… וגם איננו רָחוֹק מקיבוץ דַלְיָה…(גם קיבוץ דַלְיָה היה שייך בימים ההם ל-תנועת "השומר הצעיר" ההיא…).

ה- מ"מ שלי באותו קורס ה-מ"כים ה-הוא ב-ג'וֹעָרָה ב-חודשים ה-הֵם שֶל בין אוקטובר 1956 ל-אפריל 1957, לפני 68 שנים בעת מחקר ו-כתיבת הפוסט הזה…היה סֶגֶן זאב שטרנהל ז"ל…(מפקד, מדריך, ו-מוֹרֶה דֶרֶךְ צְבָאִי נערץ בלתי נשכח עבורי ל-עַד…!!! (כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי).

אנוכי יליד חטיבת "גוֹלָנִי" בן 18 ו-כמה חודשים (בתיעוד בתמונה הנ"ל…), ו-גאה עַד ל-מאוד להיות איש וחייל "גוֹלני" בראשית שירותי הצבאי כ-טירון ב-גדוד 12 ההוא של חטיבת "גוֹלָנִי" ההיא…בעת תקופת הטירונות ההיא שלי (…ובכל תקופת שֵירוּתִּי ה-סָדִיר ההוא בֶּן שלוש שנים ב- צה"ל, במחנה "פִילוֹן" ההוא ("Filon", ל-שעבר מחנה צבאי בריטי…) מ-יְמֵי ה-מנדט האנגלי ההוא…"מחנה צבאי" שֶ-הוּקָם ב-ראשית שנות ה-40 ב-מאה הקודמת על גבעה שְלֶטֶת ו-נִישָאָה, מצידו המזרחי של הכביש הראשי ההוא המוביל צפונה…וניבנה מול המושבה הוותיקה, "ראש פִּינָה"…!

שיעור ב-גיאוגרפיה : בין המושבה "ראש פינה" לבֵין המחנה הצבאי "פילון" ההוא, חצץ הכביש הראשי הארוך של מדינת ישראל, כביש ש-הוביל צפונה לעבר יישובי ה-גליל העליון…ו-דרומה הוביל לטבריה, ל-יישובי עמק הירדן, ובהמשכו גם ליישובי עמק יזרעאל המזרחי…בואכה עפולה…!

מייד אח"כ ב-תום תקופת הטירונות ההיא ב- "פִילוֹן", נשלחתי ע"י מפקדיי להיות חניך בקורס מ"כים (ראשי תיבות של שתי ה-מילים, מפקדי כיתות…) של חטיבת "גוֹלָנִי", קורס ש-התקיים ו-התנהל ב-בסיס "ג'וֹעָרָה" ההוא…בסיס צבאי לשעבר של ארגון "ההגנה" ה-נישא על גבעה רָמָה, סָמוּךְ ל-שני הקיבוצים ההם (קרובים גיאוגרפית אחד לשני) של תנועת "השומר הצעיר" ההיא ב-שנת 1956…עֵין הָשוֹפֵט ו-רָמַת הָשוֹפֵט… וקצת רחוק יוֹתֵר מ-שְנֵי הָ-קיבוצים ה-נ"ל אולם עדיין סמוך אליהם, ניצב שָם גם קיבוץ דַלְיָה, אף הוא היה שייך לתנועת "השומר הצעיר" ההיא…מפקד הכיתה הָמְעוּלֶה שלי באותו קורס ה- מ"כים ההוא של חט' "גולני" ההיא ב-ג'וֹעָרָה ההיא, היה סגן זאב שטרנהל ז"ל הבלתי נשכח…הוא היה לא רק מפקד צבאי ב-רָמָה גבוהה מאוד…אלא רֵאשית דבר היה איש מחנך רווי דוגמא אישית…ל-עַד בלתי נשכח עבורי…גם היום כשאנוכי כבר אוטוטו בן 87…זאב שטרנהל ז"ל נותר עבורי ל-עולם, בלתי נשכח…(!). מפקד ומחנך דָגוּל ש-אנחנו כל החניכים באותו קורס המ"כים ההוא ב-ג'וערה ההיא, הערצנו אותו…!

טקסט תמונה : התמונה צולמה כנראה בין אוקטובר 1954 ל-מארס 1955. לפני כ- 66 שנים. זהו זאב שטרנהל ז"ל המפקד והמ"מ שלי בקורס מפקדי כיתות של חטיבת "גולני" ב- ג'וֹעָרָה (בסיס צבאי סמוך לקיבוצי עין ה-שופט ורמת ה-שופט), ומי שהיה מפקדי האמיץ וה-נערץ במלחמת "מבצע קָדֵש" נגד מצרים בחודשים אוקטובר – נובמבר של שנת 1956. (התמונה ניתנה לי באדיבות זאב שטרנהל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

(ובְ-אֶמֶת… רוּבָּם, רוֹב ה-אנשים  ב-שלושת הקיבוצים הנ"ל…השתייכו אז ב-ימים ההם מההיבט הפוליטי ל-מצביעי מפ"ם ההיא…(ראשי תיבות של : מפלגת פועלים מאוחדת…בראשה ניצבו אז שני האישים יעקב חזן ז"ל חבר קיבוץ משמר העמק, ומאיר יערי ז"ל חבר קיבוץ מרחביה).

אנוכי כ-בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן הרמתי את יד ימיני ו- הצבעתי בבחירות לכנסת בימים ההם (…כמו % 99 מחברי קיבוץ אפיקים…) תמיד עבור מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) ההיא, בראשה ניצב ו-עמד אז בימים ההם ראש הממשלה דוד בן גוריון הבלתי נשכח…!!!  

החיילות – פקידות ש-שירתו אז ב- "גוֹלָנִי" בגדוד 12 וגם ב- "ג'וֹעָרָה", אמרו ל-מפקדים שלי כי אני החייל הכי יפה שהן ראו…לא רק בחטיבת "גוֹלָנִי" אלא ב-כל צה"ל…הערה : אינני משוויץ…זה היה ב-אֶמֶת…אבל לא היה להן כל סיכוי…כי הייתה לי אז בימים הרחוקים ההם חברה בת קיבוץ אפיקים שאהבתי אותה מאוד…ו-שמה מִיכַל בְּלָאט…שנים שחלפו לבלי שוב…(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אינני יודע מה אִיתְּכֶם…אנוכי יודע מה קוֹרֶה עימי…אנוכי כבר בן יותר מ- 87 שנים בימים אלה…געגועיי ל- שורת ראשי ממשלות ההם של מדינת ישראל ההיא בראשם דוד בן גוריון, ודאגתי למדינת ישראל שלנו…מעסיקה אותי מאוד גם ב-יום הזה ובימים האלה בחודש אוקטובר של שנת 2024…ו-ללא הֶרֶף ב-חודש אוקטובר של שנת 2024…

חישבו אתם קהל קוראיי, ו-השיבו ו-ענו לעצמכם על השאלה הזאת : "…האם ניתן להציב את ראש ממשלת ישראל הנוכחי בנימין נתניהו באותה השורה הנכבדה ההיא ומעוררת השראה, תקוות, הערכה, והערצה…לצידם של ראשי הממשלה ההם – דוד בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, ואהוד ברק…???".

הטקסט המקדים הזה…מופנה לקוראי הבלוג : בכל הכתוב והאמור לעֵיל אין להסיק כי אנוכי מזלזל ו/או לא מכבד את ראש הממשלה הנוכחי הנבחר של מדינת ישראל בנימין נתניהו…אנוכי מכבד אותו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתורת ובתוקף תפקידו האחראי, המורכב, והסבוך כמנהיג האומה…הוא המנהיג הנבחר גם אם אנוכי יואש אלרואי לא בחרתי בו לתפקיד המדובר הנ"ל…

ברור שאנוכי מאחל לו לראש הממשלה בנימין נתניהו את מלוא השגשוג וההצלחה בעת ובשעת הנשיאה ב-עוֹל ה-כָּבֵד של מנהיג ה-אוּמָה…!!! אין בכלל וויכוח בנקודה הזאת…!!!

פוסט מס' 1266. ה-פוסט דן בין השאר בתקופה ההיא של חודש מאי ההוא ב-שנת 1956 ההיא…כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי.

הימים ה-הֵם הזמן ההוא…3 בחודש מאי של שנת 1956…ראשית שירות החובה ה-צבאי שלי ב-גדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא…במחנה "פִילוֹן" ההוא…(סמוך ו-ליד המושבה "ראש פינה"…וגם דֵי קרוב ל-עיר צְפַת)…אינני יודע מה איתכם…אנוכי יודע מה קוֹרֶה עימי…געגועיי ל- שורת ראשי ממשלות ה-הם של מדינת ישראל ההיא ובראשם דוד בן גוריון ז"ל, מעסיקה אותי מאוד…שוב ושוב…(!).

כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי. פוסט מס' 1266 הועלה לאוויר ביום חמישי – 17 באוקטובר של שנת 2024. 17 בחודש אוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

על ה-דוֹרוֹת הצעירים הנוכחיים של מדינת ישראל ה-דמוקרטית היקרה שלנו, מוקפת אויבים חמושים גם בימים האלה של חודש אוקטובר בשנת 2024…ובימים העתידים לבוא…מוטלות משימות מורכבות אזרחיות, כלכליות, מדיניות, ו-צבאיות כבדות משקל ו- רוויות אחריות רבה מאוד…כדי ו-על מנת ל-שמור על ביטחונה, על ה-כלכלה, על חיי תושביה ו-החברה שלה, של מדינת ישראל שלנו…ועל כלל עצמאותה, וגם על אופי חייה החופשיים ו- הדמוקרטיים…!!!

על מנהיגי מדינת ישראל בכל שטחי חיינו…ועל מצביאי צה"ל מוטלת ה-חובה להיות חכמים ול-התכונן מידי רגע ברגע, מידי יום ביומו, מידי חוֹדֶש ב-חוֹדְשוֹ, מִידֵי שָנָה בְּ-שָנָה, צבאית + ביטחונית + כלכלית + חברתית לקראת העימותים הבאים שנכונו לנו עם אויבינו המקיפים אותנו מארבעת כִּיווּנֵי רוּחוֹת ה-שמיים…ו-המתכוונים ל-כַלוֹתֵּינוּ…!!! הֵם לא יצליחו…אנחנו תמיד נגבר עליהם ו-ננצח אותם, אולם בתנאי אחד : על הָאוּמָה מוטלת ה-חוֹבָה להיות תמיד מְאוּחֶדֶת ל- מען ביטחון הָ-דוֹרוֹת הבאים…!!!

כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי. פוסט מס' 1266…הועלה לאוויר ביום חמישי – 17 באוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

1. פוסט מס' 1266…אינני יודע מה איתכם…אולם אנוכי יודע מה קוֹרֶה עִימִי כ-אזרח וותיק של מדינת ישראל (בן 87…) ו-עם אמונת הנֶצַח ה-תמידית שלי במדינת ישראל ה-נִצְחִית שלנו / שלי…!!!

2. אמונתי שלי…אמונתי ה-אלוהית הזאת…מתגשמת מידי שנייה ב-שנייה…מידי רגע ב-רגע…מידי שעה ב-שעה…מידי יום ב-יומו…מידי חודש ב-חודשו…מידי שנה ב-שנה…מדינת ישראל הייחודית והמיוחדת הנצחית שלנו…ל-עד…!!!

3. וגם…ראש הממשלה ה-עכשווי של מדינת ישראל בנימין נתניהו הוא מי ש-נאשם גם עכשיו ב-פלילים ו-שָרוּי במחלוקת לאומית / משפטית – ממש ברגעים אלה, ו-בימים, בחודשים, ובשנים שחלפו…וכאמור גם אלה ה-נוכחיות ב-חייה של מדינת ישראל…כשהוא נוֹשֵא ב-תפקידו ה-רָם ו-האחראי של ראש הממשלה, ה-מוביל ה-לאומי, ו-אולם מי אשר טֶרֶם הועמד ל-דִין מטעם המדינה, ו-לא נִשְפָּט ב-גִינַן של אותן ההאשמות ההן ש-הוטחו נגדו…ואשר טֶרֶם ו-לא נמחקו…(!).

מאידך…משהו "רָקוּב"…מתרחש במדינת ישראל…גם עכשיו…בחודש אוקטובר של שנת 2024…מדינה חופשית ו-דמוקרטית ש-מתיימרת להיות אֶרֶץ שֶל אֶמֶת, כֵּנוּת, צֶדֶק, מִֹשְפָּט, ודוגמא עבור אזרחיה…מסמך משפטי ציבורי מדהים ש- "מסתובב" ב-אינטרנט כבר ו-מ-זה זמן רב… (!). ב-חוֹד ה-קִדְמִי ב-יותר שלה ניצב ראש ממשלה שנאשם בפלילים… 

טקסט פנייה שלי ושל רבים אחרים אל הרשות ה-שופטת ב- מדינת ישראל :…אישים נכבדים…שימו סוף פסוק לעניין המשפטי הזה המתארך, נמשך, ומתגלגל כבר שנים…אנא בשרו כבר ל-אוּמָה כי ראש ממשלת ישראל הנוכחי בנימין נתניהו נמצא חף ו-נקי מכל חטא ו-עוון…והוא איננו עוד בחזקת נאשם…ולכן גם לא נשפט בעבר, ולא יישפט ב-עתיד…(!). נקו את מדינת ישראל מ-שמועות רבות ימים ו-שנים + "שיח מאחורי הגב…", ל-טוב ו/או ל-רע…

אולם בניגוד לשותפיו הקואליציוניים ה-דתיים למיניהם…וזה המקום לציין כי חלקם אינם משתתפים ולא נוטלים חלק בהגנת המדינה ב-שירות צבאי קרבי…ב-יבשה, ו/או ב-ים, ו/או ב-אוויר…

חלק אזרחי מדינת ישראל הדתיים הללו…"משתמטים" משירות צבאי (כפי שאנוכי מכיר ו-הִכרתי אותו ו-עימי עוד רבים מאוד אחרים…) בהנחיית רבניהם ו/או מי מ-הם…מעולם לא נשבעו כמונו…כי יהיו מוכנים להקריב את חייהם ו- נפשם בעת שירותם הצבאי למען מדינת ישראל, אם יידרשו…כפי שאנחנו ילידי חטיבת  "גולני" ההיא, נשבענו בשעתו בחודש מאי ההוא בשנת 1956 ההיא…במגרש ה-מסדרים ההוא ב-מחנה הצבאי "פִילוֹן" ההוא של גדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא (ניצב על גבעה שלטת ליד ראש פינה ו-צפת…כאשר קיבלנו כ-טירונים את הנשקים האישיים שלנו בימים ההם…רובים צ'כיים…) כלהלן : אנחנו נהיה מוכנים להקריב את חיינו כ-חיילי צה"ל למען מדינת ישראל, אם נדרש לעשות כך ב-עת הקרבות והמלחמות שנכונו לנו…הייתי אז נער צעיר בגיל 18 שנים, בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן…(!). 

צריך לומר כאן לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהיג האומה, ולהדגיש כי הוא מי ש-שירת בשעתו שירות קרבי מלא ו-רב סיכונים ב-שורות צה"ל…(!). בכך הוא מהווה דוגמא לאומית חשובה לכלל הנוער שלנו במדינת ישראל…!

ה-טקסט ה-נ"ל הזה נרשם על ידי ומטעמי בלבד ב- 17 בחודש אוקטובר של שנת 2024. אם ראש ממשלת ישראל נקי מכל רבב ומכל היבט ו-אישום פלילי (מדובר בכל מיני שמועות…), הרי שיש חובה לפרסם זאת, לומר, ולספר את דבר אי-אשמתו מכל היבט ציבורי…לטובתו, אולם ראשית דבר למען ולטובת אזרחי מדינת ישראל…(!!!).

אנוכי כבר אוטוטו בן 87…רעייתי ואנוכי הורים ל-שלושה ילדים (שני בנים ו-בת) וסבתא וסבא ל- עשרה נכדים ונכדות חכמים וחכמות…ו-יְפֵי ו-יְפוֹת תּוֹאַר ו-מַרְאֶה…אנוכי וחבריי לחמנו ב-משך השנים ההן שחלפו ב- 5 מלחמות שלנו ב-שורות צה"ל של מדינת ישראל נגד האויבים ה-מרים שלנו מצרים וסוריה…וביניהן גם נגד ארגוני המחבלים המרצחים השונים בראשות ה-מרצח המוביל שלהם ד-אז יאסר עארפאת…

הנני יליד ו-בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן (נולדתי ב-חג הביכורים / שבועות  של ה' בחודש סיוון בשנת תרצ"ח / 4 בחודש יוני של שנת 1938…). במידה דוֹמָה ו-קְרוֹבָה אנוכי גם יליד גדוד 12 של חטיבת "גוֹלָנִי"…מאז הגיוס שלי ל- צה"ל כטירון ב-תאריך ההוא של 3 בחודש מאי ההוא ב-שנת 1956 ההיא…(!). 

שרתי ב-גדוד 12 של "גולני" את השירות הצבאי שלי ב-שלוש השנים ה-הֵן ש-חלפו,  1959 – 1956 כ- : טירון, מ"כ, קצין חבלה של ה-גדוד (קצין חבלה גדודי הוא תפקיד ייחודי, מעניין, מאתגר, ורב אחריות – שדורש ידע ומומחיות מקצועניים רבים ב-תחום הצבאי המדובר), מ"מ טירונים בדרגת סג"מ ו- אח"כ בעל דרגת סגן בתפקיד סמ"פ…ב-חטיבת "גולני" הבלתי נשכחת ההיא…היו לי ולחבריי בעת תקופת שירותינו הסדיר בשנים ההן ב-צה"ל, 1959 – 1956, ארבעה מג"דים…ו-באותן שלוש שנות ה-שירות ה-צבאי הסדיר ההן שלי ב-גדוד 12 ההוא של "גולני"…היו לי באותה התקופה המדוברת ההיא, ארבעה מח"טים…

נלחמתי כמו רבים אחרים כמותי בגילי שלי, ב-5 (חַמֵש) מלחמות ישראל ב-שירות הצבאי הסדיר ההוא שלי ו-בְעֵת שירות המילואים שלי רָב הָ-שנים ההוא בתקופות הזמן ההוא, כ-קצין קרבי…תמיד בחזיתות ובזירות הקדמיות בשנים ה-הן…נגד שני האויבים ה-מצרי ו-הסורי…וגם נֶגֶד ה-צבא הלבנוני-פלסטיני והמחבלים הארורים…למען ההגנה על תקומת האומה ומדינת הנֶצַח ישראל היקרה שלנו ל-עַד…!!!  

ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו נופל מכל ה-היבטים של השוואה מנהיגותיים הנוגעים לקודמיו…געגועיי ל-שורה ההיא של ראשי ממשלות הנבחרים ההם של מדינת ישראל ההיא, אבות האומה…והראשון שבהם דוד בן גוריון ואחריו משה שרת, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, ואהוד ברק…געגועיי אלה אינם יודעים גבולות…לצורך השוואה : אפוא הם המנהיגים הבלתי נשכחים הנ"ל ההם…והיכן ראש הממשלה הנוכחי…??? (…ו/או כפי שאומר אחד מידידיי הקרובים, כלהלן : "…מדובר ב- ראש ממשלה מגוחך ברמה של עסקן…אולם אותו בנימין נתניהו המדובר…הוא ראש ממשלה שנבחר ע"י רוב האומה…!!!).

בנימין נתניהו וראשי הממשלה ההם ה-הם הנ"ל – אינם לחלוטין אותו הדבר…לא בערכם ולא ב-שווי שלהם…לגמרי לאו…(!). ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיג מדינת ישראל העכשווי איננו מגיע ל-קוֹמָת קרסוליהם ו/או ברכיהם…של שבעת האישים/ מנהיגים  ה-כתובים, הרשומים, ואותם -ה-מצוינים לעֵיל…(!). "…הוּא לא…", אומרים לי חבריי וידידיי, וחוזרים ו-שונים שוב ושוב את שתי המילים הנ"ל האלה, "…הוא לא…". ידיד קרוב שלי שַח ו-אוֹמֵר לי שוּב…"…אין שום מרכיב (כלשהו) ו-לא כוח עֶרְכִּי ב-כל תבל שיכול להשוות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו יבד"ל ולהציב אותו באותה השורה של מנהיגי האומה ההם דוד בן גוריון ז"ל, משה שרת, גולדה מאיר ז"ל, יצחק רבין ז"ל, מנחם בגין ז"ל, אהוד ברק יבד"ל, ואחרים…הם הנזכרים ל-עיל מאפילים על בנימין נתניהו והופכים אותו ל-צֵל ל-ידם ו-מוּלָם…!!!  

אין לי כל מוּשַג מי מכם קורא את ה-בלוג הזה שלי. אולם גם היום ב-גיל 87 אנוכי מעמיד ומחשיב את עצמי כאזרח נאמן ואוהב את ארצנו…ואשר עומד ל-רשותה של ה-אוּמָה כולה ו-מדינת ישראל באשר היא…אם אידרש, אנוכי מוכן ל-קבל על עצמי גם בגילי הנוכחי כל תפקיד צבאי שיוטל עליי במסגרת ה-הגנה על ביטחונה של מדינת ישראל יישוביה ו-אוכלוסייתה בכל חלקיה של המדינה שלנו…בצפון, במרכז, ובדרום…

סיכום קצר שלי :

מדינת ישראל בראשות כל מנהיג לאומי בו תבחרו…תידרש להמון ו-מירב מאמצים צבאיים כיבדי משקל + התחזקות, והתגברות מדיניים + אחדות לאומית פנימית שלנו (!!!) + סיוע מדיני, צבאי, ו-כלכלי מתמשך ורב שנים של מעצמת ה-עַל הדמוקרטית הגדולה בעולם ו-הקרויה ארה"ב…כדי להחזיק מעמד במזרח התיכון הפרוע…!!! ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא מנהיג נבחר…ו-נקי מכל רְבָב […כל עוד ו-לא הוּכַח ו-נקבע אחרת…].

ו-אולם…מדוע ומה מניע את הָ-רְשוּת ה-שוֹפֶטֶת שֶל מדינת ישראל ל-התמהמה ולעכב ב-עִנְיָין ה-נַדוֹן הנ"ל הנמשך כבר שנים…ו- העוסק ב-כתב האישום ו-משפטו מ-זֶה זמן רָב כל כך בן שנים ארוכות כל כך…של ראש הממשלה בנימין נתניהו…???

תזכורות וזיכרונות…תמונה אחת שווה לעיתים הרבה יותר מ- 1000 מילים. פוסט מס' 1266. כל הזכויות שמורות לחוקר, הכותב, והמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : שנת 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : לפני 38 שנים (!). תיעוד שנעשה בחודש יוני של שנת 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. זהו משרד הניהול וההפקה ה-טלוויזיוני שלי בימים ההם לפני 38 שנים במרכז השידורים הטלוויזיוני הבינלאומי ההוא ב-מכסיקו סיטי…(!). אנוכי (משמאל) בתפקיד עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית,(!). לצידי יושב איש רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, אלכס גלעדי ז"ל במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC ההוא (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי. מימין, זהו השדר הראשי והמוביל שלנו בעת ההיא ובימים ההם, יורם ארבל יבד"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : ספטמבר 1988. העיר סיאול בירת דרום קוריאה. אולימפיאדת סיאול 1988. אנוכי יחדיו עם מארחות דרום קוריאניות מטעם הוועדה האולימפית הדרום קוריאנית המארגנת, ב-עת מסיבת "Cocktail party" של ה- "Media", בטרם פתיחת המשחקים האולימפיים ההם של סיאול 88'. כל הזכויות שמורות ל-יואש אלרואי.

ה-גברות הנכבדות האלה התעניינו ו-שאלו אותי בתחילה אם אנוכי כוכב קולנוע מ- Hollywood ב-לוס אנג'לס…שהזדמן ל-סיאול כדי לצפות במשחקים האולימפיים ההם…??? הן רצו ל-דעת אם הֵן יכולות להצטלם עימי…השבתי להן בחיוב, ואמרתי : "…אינני כוכב קולנוע הוליוודי…אולם אנחנו יכולים להצטלם יחדיו…!". ה-תצלום הזה הוא תיעוד של המפגש "האולימפי" הקצר ההוא בינינו – ביני לבינן, תיעוד שנעשה ב-סיאול הרחוקה ה-היא בירת דרום קוריאה…העיר המארחת את המשחקים האולימפיים ההם של שנת 1988 ההיא…! (התמונה באדיבות SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1990. הימים ההם לפני 34 שנים בעת תיעוד וכתיבת הפוסט הזה על ידי ומטעמי, פוסט מס' 1266. ב-תמונה הנ"ל  אנוכי מתועד יחדיו עם חלק מהצוות שלי בטרם טיסתי לרומא, לצורך הפקה של כ- 120 שעות שידורי טלוויזיה ישירים של מונדיאל הכדורגל שנערך והתקיים בתריסר ערים ב-איטליה, בקיץ ההוא של שנת 1990 ההיא…להלן זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אורית כסיף, רמי ווייץ (מוסתר קצת על ידה), אמנון ברקאי, משה גרטל, יונתן קנלר, אנוכי יואש אלרואי (במרכז בחולצה שחורה מרכיב משקפי שמש…), אורן רוזנשטיין, נסים מזרחי ז"ל, יורם ארבל, ואורי לוי. התמונה צולמה בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בשכונת רוממה בירושלים, קרוב וסמוך ליד האנטנה – צלחת של ה- EBU. (הצלם הוא נסים קיוויתי…ולכן הוא נעדר מהתיעוד הנ"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אפריל 1995. אטלנטה – ארה"ב. בעת פגישת ה- WBM האולימפית ה- 2 מתקיימת ונערכת ב-אטלנטה כ-שנה ורבע לפני המשחקים האולימפיים של אטלנטה 1996…אנוכי יחדיו עם איש רשת הטלוויזיה האמריקנית  NBC ו- IOC, מורי ו-רבי ההוא…אלכס גלעדי ז"ל ל-עד בלתי נשכח… (!). הוא כ-רגיל לבוש ו-מְחוּיָט "טיפ-טופ", עָנוּב, עוֹטֶה חליפה יקרה ו-נוצצת, ו-נוֹעֵל נעלי עוֹר מטופחות (!)…ו-אילו אנוכי כ-רגיל לובש מכנסי ג'ינס ו-נועל נעלי ספורט…היה רק אלכס גלעדי אחד בהיסטוריה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…הוא עצמו…!!! (צילום : יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש ספטמבר ההוא של שנת 2000 ההיא. אולימפיאדת סידני 2000. זהו אגף ב- משרד שלי ב-תוך משרד ההפקה, השידורים והתקשורת הכולל שלנו ב- IBC, ואשר הוקם ו-מוּסַד על ידי עוד ב-טֶרֶם נפתחו ו-החלו המשחקים האולימפיים ההם בעיר סידני, ב-אוסטרליה. בתצלום ה-נ"ל אנוכי מתועד יחדיו עם "יד ימיני הטלוויזיונית" במשך שנים רבות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…המפיק ה-מצוין ואיש הטלוויזיה ה-נפלא ההוא הבלתי נשכח, שָשוֹן "שָשִֹי" אֶפְרָתִּי…(!). היה בשורותינו הטלוויזיוניות ההן רק ששי אפרתי אחד…הוא עצמו…(!). איש מקצוע טלוויזיוני חרוץ, נאמן, נעלה, יישר דרך (!), ו-גם איש מחשבה ומעשה מהירים (!). היה מדובר ב-איש חרוץ, נבון, מַסוּר ל-עבודתו, מוכשר ונאמן, בעל יֶדַע רָב גם בתעשיית הטלוויזיה הבינלאומית באשר היא, ואדם צנוע…ואנוכי חייב להוסיף כאן שוב עוד 5 מילים : מקצוען ו-אדם מוכשר והגון, בעל יוֹשְרָה מוחלטת…(!!!). עם אנשים כמוהו, כמו ששי אפרתי, ואוסיף ואדגיש  "…ו-שכמותו…" – לא התקשיתי להפיק, ל-נַהֵל, ו-להוביל את 200 (מאתיים) השעות הטלוויזיוניות ה-"לווייניות" ה-הן…של שידורי אולימפיאדת סידני 2000 ההיא (שידורים ישירים ומוקלטים)…!!!…ו- ל-הביס ל-לא תנאי את כל ערוצי הטלוויזיה האחרים ההם במדינת ישראל, לרבות שני המתחרים שלנו, ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ב-ממיר…ואת ערוץ 2 המסחרי בממיר…את כל אחד מהם לחוד…ואת שניהם יחדיו…(!!!). הניצחונות הטלוויזיוניים שלנו החוזרים ו-נִשְנִים על היריב הטלוויזיוני הישראלי שלנו הקרוי "ערוץ הספורט בכבלים" הסבו לי אושר מקצועי רב ו-גדול…!!!  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 15 בחודש ספטמבר של שנת 2000. אולימפיאדת סידני / אוסטרליה 2000. זהו אגף ב-משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) שהיה ממוקם ב-סידני (Sydney) האוסטרלית. התצלום הנוכחי מתעד את שני השדרים ה-מצוינים, המובילים, והיקרים שלי והבלתי נשכחים ההם (תיעוד שנעשה לפני כ- 25 שנים בעת כתיבת ומחקר הפוסט הזה…). שני שדרני הטלוויזיה הישראלית הציבורית של חטיבת הספורט ההיא שלנו בימים ההם…שני המובילים ושני עמודי התווך ה-הם : מאיר איינשטיין ז"ל (מימין) ו-אורי לוי יבד"ל (משמאל).

שניהם…שני הבלתי נשכחים האלה לעַד…מאיר איינשטיין ז"ל ואורי לוי יבד"ל, מתועדים כאן בתצלום הנ"ל הזה במשרד ההפקה שלנו ב- סידני (Sidney) אוסטרליה, כשהם שניהם מתכוננים יחדיו במשרד ההפקה והשידורים שלנו לקראת ה-שידור ה-ישיר ההוא של טקס הפתיחה ההוא של משחקי אולימפיאדת סידני 2000 ההיא. התמונה צולמה במשרד ההפקה והשידורים שלנו בסידני – אוסטרליה, כ-ארבע שעות בטרם תחילת השידור הישיר ההוא, של טקס הפתיחה ההוא, של אולימפיאדת סידני 2000 ההיא על ידינו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימים ההם…(!).

אורי לוי יבד"ל ומאיר איינשטיין ז"ל, ו-גם זוהייר בהלול יבד"ל היו אז בימים ההם שלושה השדרנים הנבחרים ביותר ו- המובילים של חטיבת הספורט ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…לאורכן של השנים הרבות ההן…(וגם באולימפיאדת סידני 2000 ההיא…)אהבתי והערכתי את שלושתם מאוד…הם הרכיבו שלישייה של אוצר טלוויזיוני בלום, בעל ערך עליון ו- עצום…(!!!). געגועיי אל שניהם כמו גם אל שדר המוביל נסים קיוויתי ז"ל, וכמו אל ששי אפרתי, בני עורי, יגאל שמעוני, דני לבנשטיין, זוהייר בהלול, גוסטב קולונסקי, רותי ליפקין, רוחל'ה ברכה, ריקי רנד, אמנון לנגזם (כולם וכולן יבד"ל)…ועוד אחרים ואחרות בחטיבת הספורט ההיא, ההיא…של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…געגועים ש-מעולם לא חלפו, לא גוועו, ולא נעלמו…הם קיימים במחזור הדם שלי, וכנראה גם ישררו שם לתמיד, לעד…לא היו כמותם…!!! (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השנים חולפות להן במהירות של הבזקי ברקים…כמו חיינו שלנו…אולם אישי ו-נשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, הדגולים והדגולות, הרבים והרבות ההם + אנשי חטיבת הספורט שלי בימים ההם + הטכנאים אנשי חטיבת ההנדסה שלנו + עורכי ועורכות הסרטים בפילם ו- ווידיאו שלנו + המפיקים ועוזרות ההפקה שלנו ב-ימים ההם…אלה ש-צעדו יחדיו עימי כברות דרך טלוויזיוניות ישראליות ציבוריות ועולמיות ענקיות בכל מדינת ישראל ובכל פינה ברחבי תבל… כִּבְרוֹת דרכים בינלאומיות בנות מיליוני קילומטרים ו-בנות עשרות שנים ארוכות…בכל רחבי תבל, רוויות שבילים, מסלולים, ו-דרכים עולמיות ו-בינלאומיות אולימפיות +  מונדיאלים + אליפויות העולם ואירופה בכדורגל + אליפויות העולם ואירופה ב-א"ק + שחייה + התעמלות מכשירים + כדורגל + כדורסל…כל אלה יוותרו עבורי בלתי נשכחים ל-עד…!!! (יוותרו בלתי נשכחים לתמיד…למרות הזמנים שעוברים והשנים שחולפות במהירות ה-בזק…כמו שנות חיינו שלנו…מהירויות זמן ש-משנים ומעמעמים את כוחם ומשמעותם של זיכרונות העבר…). ולכן אנוכי שב ואומר לעצמי, "…כי מדובר כאן ב-זיכרונות בלתי נשכחים…(!)״

ה-בלוג שלי רחב הידיים ו-עָמוּס מילים…מפרט היטב את תרומתם העצומה של האישים ה-נ"ל לאורכן של אותן עשרות השנים ה-הן…!!! 

מילות סֵיפָא הנוגעים וקשורים ל-יָמִים הטלוויזיוניים ההם מ-נִבְכֵי הֶעָבָר הטלוויזיוני ההוא שלנו ושלי, ש-חלף לבלי שוב… דברי הימים ההֵם הדנים ב-תולדות השידור הציבורי ההוא לדורותיו התרחשו לפני שנים רבות…אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האֶמֶת ההן…גם מפני שהמסמכים ה-מצ"ב מהווים תעודות ביטוח, עובדות כנות ו-יציבות כמו הפירמידות המצריות עתיקות היומין ההם…ו-אלה, אֵינָם מאפשרים להֵן ל-עוּבְדוֹת ה-אֶמֶת, ל-השתבש…(!).  

טקסט תמונה : המחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה שעברה. לפני כ- 49 שנים…בעת מחקר וכתיבת הפוסט (!). הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא: אנוכי (בתווך) בין שני עוזריי המצוינים והמסורים לעבודתם, אריה שגיא מימין, וחיים גן-טוב משמאל, באחת מעמדות השידור של התוכנית "מבט ספורט" הטלוויזיונית ההיא בעֵת שידור ישיר של תחרות כדורעף. אשנה, אוסיף, ואומר כלהלן : אריה שגיא וחיים גן טוב היו שני אנשי טלוויזיה מעולים ועוזרים ומסייעים מצוינים…בלתי נשכחים עבורי. שניהם פנו בסופו של דבר לקריירות ו- תחומי עיסוק שונים בתכלית מתעשיית ה-טלוויזיה. בלעדי שניהם ו-שכמותם, היה להו קשה הרבה יותר להעפיל לפסגות הטלוויזיה ההן…! (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : סתיו 1976. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 48 שנים…"התקופה הטלוויזיונית…" ההיא הייתה עֶרֶש שנות עבודתי בחטיבת הספורט הטלוויזיונית ההיא של דן שילון יבד"ל ו-אלכס גלעדי ז"ל ב- טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. התמדה, דבקות במשימה, ושגשוג במקצוע הטלוויזיוני ההוא שלי…היו מותנים ו- בנויים מהמון המוני מרכיבים…! בראשם המשפחה שלי. לעולם לא הייתי יכול להעפיל לאן שהעפלתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ללא ובלעדי משפחתי האהובה והיקרה שלי, רעייתי יעל ו-ילדינו רוֹעִי, גוּר, ו-הָגָר… (!!!).

זיהוי הנוכחים בתמונה : אנוכי ושלושת ילדיי הקטנים בימים ההם : מימין רוֹעִי (בן 11), הָגָר (בת שלוש), ו-גוּר (בן שמונה). התמונה צולמה ע"י רעייתי יעל בדירתנו דאז, ברחוב משמר הגבול 5 ב-רמת אשכול ב-ירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : סתיו 1976. התקופה ההיא, עֶרֶש שנות עבודתי בחטיבת הספורט ההיא של דן שילון יבד"ל ו-אלכס גלעדי ז"ל ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. התמדה, דבקות במשימה, ושגשוג במקצוע שלי היו מותנים ו- בנויים מהמון מרכיבים. בראשם המשפחה שלי. לעולם לא הייתי יכול להעפיל לאן שהעפלתי בתעשיית טלוויזיה בארץ ובעולם…ללא משפחתי רעייתי ו-ילדיי. בתמונה : רעייתי ואנוכי ושני ילדינו הקטנים מימין, הָגָר (בת שלוש), ו-גוּר (בן שמונה). הערה : התמונה צולמה ע"י בנינו הבכור רועי (בן 11) בדירתנו ברחוב משמר הגבול 5 ב-שכונת רמת אשכול ב-ירושלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ובעלת כרס עבה בת 13 ספרים שעוסקת בקורות ותולדות התפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2017 – 1884, ואשר הענקתי לה את ה-שֵם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה, היא מהפכת הטלוויזיה ש- החלה ב- 1884, באותו הרגע בו מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו (Paul Nipkow) המציא לפני 134 שנים את ה- Spinning disk (תרגום טכני מאנגלית לעברית : "הדיסק המסתובב") שלו.

בכל יום מאז התחולל משהו חדש, טכנולוגי ולוגיסטי, ש-אִפשרו את קידום תוכן השידורים בתעשיית הטלוויזיה באשר היא. מהפכת הטלוויזיה האלקטרונית הובילה אחריה כעבור שנים רבות את מהפכת המידע התקשורתית השנייה…הלוא היא "מהפכת האינטרנט…!". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

דִבְרֵי הַיָמִים ה-טֶלִֶוויזְיוֹנִיים ה-הֵם, מ-נִבְכֵי הֶעָבָר ה-הִיסְטוֹרִי ה-הוּא…שֶל חטיבת הספורט ה-חָרוּצָה והמנצחת ההיא…תחת הנהגתי, הובלתי, ו-ניהולי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…זה לא היה כל כך מזמן…!!!

הייתי ב-מידה לא מועטה בר מזל…מפני שעמדו לרשותי ציוותי שידור טלוויזיוניים אולימפיים נפלאים ו-חרוצים – אנשי מיקרופון ב-רָמָה גבוהה מאוד (!), ו-בראשם: נסים קיוויתי ז"ל, יורם ארבל יבד"ל, מאיר איינשטיין ז"ל, דני לבנשטיין, אוּרִי לוי, אמנון ברקאי, יגאל שמעוני, זוהייר בהלול, אמיר בַּר-שָלוֹם, יונתן (יוֹנִי) קְנֶלֶר, גוּסְטָב קוֹלוֹנְסְקִי (כולם ייבדלו לחיים…) ולצִידָם שלושה פרשני טלוויזיה ברמה גבוהה, כל אחד ב-תחומו הקונקרטי, כלהלן ו-כמו: ד"ר גלעד ווינגרטן (א"ק) + יוסף טלקי ז"ל (שחייה) + ז'קי ווישנייה (התעמלות מכשירים)… ו-אנוכי מוסיף עוד…את שתי מזכירות ה-הפקה -חרוצות ואחראיות ההן, רותי ליפקין ו-רוחל'ה ברכה, ו-לְיָדָן גם שתי עוזרות הפקה שלנו חרוצות ו-בעלות ניסיון רָב ב-תְּחוּם : ריקי רָנְד ו-עוֹפְרָה סַתָּת…ו-כמובן שלושת בִּימָאֵי האולפנים הטלוויזיוניים החרוצים והמובילים ה-הם ב-ירושלים : יואב פלג, אמנון אוסמן, ו-גִ'ימִי סוּבְּחִי. מדובר ברשימה של אנשי ו-נשות מקצוע ב-רָמָה טלוויזיונית גבוהה ו-לעולם בלתי נשכחת עבורי…(!).      

הפקת שידורי הטלוויזיה, עריכתם, ושידורם ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית את המשחקים האולימפיים של לונדון 2012 סימנה את קמילתם הסופית של הטלוויזיה ערוץ 1 ו- רשות השידור והפיכתם ל- ז"ל בראשות הטריאומוויראט הכושל ונעדר שֶמֶץ של כישרון ו-מנהיגות – המנכ"ל ההוא יוני בן מנחם + עוזרו הצמוד והקרוב זליג רבינוביץ' ההוא + יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת ההוא. לא הייתה עוד דרך חזרה…! 

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח בעלת אורך, רוחב, ועומק. היא אקסיומה בעלת נפח שמידותיה מקסימליסטיות ובלתי משתנות. השיח אודות "יוֹשְרָה" עולה כאן לדיון מעת לעת לדיבור משותף עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוּסַר ו-דֶרֶךְ אֶרֶץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא ל-כלייה ו-אבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיוֹנָאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנָבוֹן והנָאוֹר Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) בעל היגיון הגיוני, מוסיף עוד אמת אנושית, כלהלן : "שום דבר איננו נָכוֹן באופן פוליטי אם איננו נָכוֹן במובן מוּסָרִי" ׁ(!). לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הַסֶפֶר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.

העלאת פרקים מדברי הימים ההם…מירכתי האוב ההם של נבכי העבר ההוא… איננה נעשית למען אגו, יוקרה, ותהילה. חשיפתם מעת לעת בבלוג נועדו לתת תוקף, אשראי, סמכות, ו- אסמכתא למחקר ו- כתיבת הפוסטים על ידי ב- yoashtvblog.co.il, ומחקר וכתיבת 13 הספרים על ידי, שעוסקים בתולדות תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ מ- 1884 ועד ימינו אלה של 2024. הסדרה קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". דברי הימים ההם התרחשו לפני שנים רבות אולם שיני הזמן לא נגסו בעובדות האמת ההן גם מפני שהמסמכים המצ"ב שהפכו לתעודות ביטוח, אינם מאפשרים להן להשתבש (!). אנוכי אוטוטו בן 87…אינני זקוק עוד לשום דברי תימוכין ולשום רגעי תהילה. היו לי מהם ב-שפע, ל-מכביר, ו-די והותר.

ל-הלן, אותות הצטיינות טלוויזיוניים שהעניקו לי מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא לדורותיהם…והמנכ"לים ההם של רשות השידור ההיא לדורותיה…במשך 32 שנים ארוכות ההן של עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ה-היא, ה-בלתי נשכחת עבורי, בזמן ה-הוא של : 2003 -1971 (!).

טקסט מסמך : שנת 2000. תיעוד המסמך שנשמר ואשר נכתב לפני 24 שנים… יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב (אדם כֵּן, פורה, ומוכשר, אולם נמצא בצד הלא נכון של המפה הפוליטית) נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : שנת 1989. לפני 35 שנים. מכתב פרידה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו, ובטרם נשלח ע"י מנכ"ל רשות השידור אריה מקל למשימה הבאה שלו כ- כתב ושליח הטלוויזיה והרשות ל- וושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. לפני 37 שהים. מכתבו של מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל לראשונה על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

פֶּתַּח דָבָר שֶל דִבְרֵי הַיָמִים מנִבְכֵי הֶעָבָר ! המסמכים היְשָנִים ה-מצ"ב (נשמרו…) מהווים תעודות ביטוח ברות תוקף…!! ואינן מאפשרות ל-עובדות הַאֶמֶת להִשְתָּבֵּש…!!!  

כל הזכויות שמורות למחבר יואש אלרואי. הסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", עוסקת ו- דנה בהתפתחות ותולדות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ מאז 1884 (השנה שבה המציא מדען האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו את פטנט ה- "Spinning Disk") ונמשכים עד עצם היום הזה של 7 באפריל 2018. 13 הספרים נחקרים ונכתבים על ידי מאז אוקטובר 1998, הזמן הרחוק ההוא, בה נטלתי חלק ב- WBM ה- 1 (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) שנערכה בסידני – אוסטרליה. את פגישת ה- WBM הראשונה ההיא בסידני הובילה קבוצת הטלוויזיה המבצעית האוסטרלית המקצועית והמיומנת Sydney Olympic Broadcasting Organization (בקיצור ב- ראשי תיבות : SOBO) מי ששימשה Host broadcaster ועסקה ודנה בהיערכות הבינלאומית המורכבת והמסובכת שלה לקראת ההפקה והשידורים הישירים של המשחקים האולימפיים של סידני 2000. הלוא היא האולימפיאדה ה- 27 במניין הזמן החדש. הספרדי מר מנואל "מנולו" רומרו (Manuel Romero) ניצב בראש SOBO. מר אלכס גלעדי נמנה שוב על הצוות האולימפי המוביל של NBC רשת הטלוויזיה האמריקנית שהחזיקה בזכויות השידורים הבלעדיות של המשחקים האולימפיים של סידני 2000 ושידורם בארה"ב. תמורת הזיכיון הבלעדי של סידני 2000 שילמה NBC ל- IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) סכום של 705.000000 (שבע מאות וחמישה מיליון) דולר. ה- EBU שילם ל- IOC תמורת אולימפיאדת סידני 2000 זכויות שידורים על סך 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר. ה- Share שלנו, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במסגרת חברותנו ב- EBU עמד בסידני 2000 על סך 1.640000 (מיליון ושש מאות וארבעים אלף) דולר. הערה : ה- Share הכספי הנ"ל נקבע ע"י הוועדה הכלכלית של ה- EBU עוד ב- 1996 בעידן שלטונו של מנכ"ל רשות השידור בימים ההם מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל. אומר ואוסיף כי בתום ה- WBM הראשון שנערך באוקטובר 1998 בהובלת SOBO המצוינת בסידני – אוסטרליה, גמלה בי אז ההחלטה לחקור ולכתוב את הספר "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". לא ידעתי כי מלאכת המחקר והכתיבה יתפרשו על פני 20 שנים, 13 ספרים, ו- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב. אני כותב את המחקר המפורט על מחשב. המחקר והכתיבה שלי אמורים להסתיים היכן שהוא ב- 2019 מקסימום ב- 2020.

הגדרות המחקר הטלוויזיוני שלי :

“FROM MY POINT OF VIEW – If You Do, Do It Right – If Not Give It Up”.

“THE HISTORY OF THE UNAVOIDABLE SYMBIOTIC RELATIONSHIPS  BETWEEN TELEVISION AND SPORTS (+ News + Documentary) – IN  ISRAEL  AND AROUND THE WORLD, IN YEARS OF 1936 – 2016”.

מנקודת מבטי שלי :

"אני מאמין כי האושר האמיתי של אנשים, נובע מיכולתם להסב את ראשם לאחור אל עברם, ולדעת שעבודתם הקשה לא הייתה לשווא". את האמירה הזאת המייצגת את שאיפתו של האדם לחתור בחייו לעבר השלמות והמצוינות, טבע היפני הִירוֹפוֹמִי דָאיְימָאטְסוּ (Hirofumi Daimatsu) מי שהיה מאמן נבחרת הנשים של יפן בכדורעף שזכתה לראשונה בתולדותיה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. הירופומי דאיימאטסו נולד ב- 1921 ומת ב- 1978.

הירופומי דאיימאטסו (Hirofumi Daimatsu) מאמן ו- מוטיבייטור קשוח כפה על שחקניותיו בנבחרת יפן בכדורעף משטר אימונים מפרך ואין סוף חזרות ותרגולות, ובצידם משמעת ברזל, בדרך לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 1964. מדובר במסע מתוכנן רווי ייסורים גופניים ונפשיים ו- וויתור מוחלט של השחקניות על חייהן הפרטיים למען טובת הנבחרת, דבקות במשימה שאין גדולה ממנה, מסע שנמשך ארבע שנים בטרם המאבק על התואר אלופה אולימפית בכדורעף והזוכה במדליית הזהב. בעיניו זאת הייתה הדרך היחידה המובילה לניצחון ואל הפסגה. בין השנים 1964 – 1960 דרש מהן ומעצמו דבקות במשימה והקרבה חסרת פשרות שאין לה אח ורע בתולדות ספורט הנשים בעולם. ב- 23 באוקטובר 1964 בהיכל הספורט המפואר של "קוֹמָאזָאוָוה" שהוקם בקומפלקס האולימפי המשוכלל בטוקיו, מיגרה נבחרת נשות יפן של הירופומי דאיימאטסו את אלופת העולם נבחרת ברה"מ 0:3 במשחק הגמר, וזכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים שנערכו על אדמת ארצן. תמונת האפילוג של התחרות הזאת בה נשות יפן מחבקות האחת את רעותה ובוכות מאושר בעוד המאמן המנצח הירופומי דאיימאטסו יושב על הכֵּס קר רוח, דומם, ונטול רגשות – זכורה היטב לכל חובב קולנוע שצפה בסרטו של קוֹן אִישִיקָאוָוה "טוקיו 1964". מדובר בתיעוד קולנועי מצמרר שדן במשמעת קרה, מאופקת, ו- מוקפדת ללא פשרות של הירופומי דאיימאטסו, בעצם מנת חלקם של בני יפן. מדובר ב- תיעוד אותנטי של אדם – מאמן ספורט שנראה חסר רגש, איש שקרח זורם בעורקיו, מכונה אנושית בדמות רובוט. הירופומי דאיימאטסו הוא אבי מורשת כדורעף הנָשִים ביפן.

ב- 5 ביוני 2003, יום הגִמְלָאוֹת הראשון שלי, אני מאמץ את דבריו של הירופומי דאיימטסו אל לבי. אני זוקף את גווי. מרים ונושא ראשי בגאווה. לא הבטחתי למנהליי תמיד לנצח אך הבטחתי לעצמי ולהם לחתור כל הזמן לניצחון. חזי עטור ביותר מ- 120 מדליות זהב שהעניקו לי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והמנכ"לים של רשות השידור ב- 32 שנות עבודתי. אושרי האמיתי נובע מיכולתי להביט לאחור אל עברי ולדעת שמאמצי הכֵּנִים והממושכים למען השידור הציבורי לא היו לשווא. אני איש מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל רמ"ח אבריי מקדמת דנא. נולדתי בקיץ 1971 בחטיבת הספורט של דן שילון ואלכס גלעדי ושם נשארתי כל חיי. שניהם היו החונכים שלי. הייתי נאמן עשרות השנים לשידור הציבורי בכל גופי ובכל נשמתי. בכל כוחי. עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 32 השנים שבין 1971 ל- 2003 הוותה ציר מרכזי בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך יותר משנות דוֹר. תרומתי ותרומת חבריי היוו את אחת מאבני המָסָד החשובות ביותר של חטיבת הספורט ההיא ושל האכסניה שלה בדרכיהן הציבוריות. הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" על 13 ספריה עָבֵי הָכֶּרֶס דנה בכך בפרוטרוט. חטיבת הספורט אותה ייסדו דן שילון ואלכס גלעדי ב- 1968 ו- 1969 בטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה עריסתי. וגם מיטת השדה שלי. שם נבראתי בצלמי. שם במידה רבה חייתי. ושם גם במידה רבה מצאתי את מותי.

טקסט מסמך : 31 בדצמבר 2002. לפני 16 שנים. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעקבות מינויו של יוסף בר- אל למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. לפני 30 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשלושים ושתיים השנים של עבודתי בחטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ורשות השידור מקופל מפעל חיי. הטקסט לעיתים חריף ואגרסיבי העולה מעת לעת בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אינו חדש. כבר השמעתי אותן פעמים רבות בעבר בפומבי ועל הכתב. הוא מתועד במלואו. אינני מצטער שהייתי לעיתים בר פלוגתה לרבים ממנהליי. באופי שלי אני סָפְקָן ונושא בגאון את חופש היצירה והמחשבה. אינני Yes Man של אף אחד. מעולם לא הייתי כזה. אינני חוזר בי מהוויכוחים חלקם מרים שניהלתי עם הבּוסים שלי כל עוד חשבתי שאני צודק. אינני נסוג מחילוקי הדעות עימם שהיו מנת חלקי וגם מנת חלקם פעמים רבות במהלך שנות העבודה המשותפות. חלק מהוויכוחים ואי ההסכמות הביאו לרִיבִים וחיסול ידידות אישית, אך מעולם לא הודחתי ולא פוטרתי מתפקידי ע"י איש מהם. הייתי בן חורין לעצמי ולמחשבותיי, כּל עוד חשבתי שהדבר מיטיב עם השידור הציבורי שאני נמנה על שורותיו בכל רמ"ח אבריי. כתיבת הסדרה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", היא רציונאלית אך באותה מידה אמביוולנטית ולעיתים מוּכַּת רגשות. אני מספר וכותב על פי הבנתי את אשר התחולל בשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במשך 32 שנה. לא רק בתחום שידורי הספורט. ה- יושרה האישית שלי מדריכה את מקלדת המחשב כך אני מאמין. אני חלוּק בדעתי בחלק מהדברים על חלק מהאנשים שאהבתי והערכתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור, ואשר רכשתי להם בזמנו גם כבוד רב. הטקסט בספר מעריך ותוקף אותם לסירוגין. הם מוּגנים אך גם חשופים ופגיעים על פי הנסיבות והאירועים, עִתּוֹת הזמן ומקום התרחשותם. מפני שהיו הצלחות רבות ובצִדָן גם כישלונות (שלא היו מחויבי המציאות), כתיבתי בהחלט איננה עקבית. היא מלאה תהפוכות של כעס ואהבה, ידידוּת וחֲרוֹן, הערכה וביקורת, וגם חִידְלוֹן ורחמים מול דֶגֶם של חיקוי ומופת התנהגות.

עיקרון הניהול הראשי שהצבתי בסופה של 1980 עם ראשית המינוי היה פשוט וברור. לשָמֵר רֵאשִית דָבָר את הרעיון המרכזי של יוזמת השידור כפי שפיתחו בכישרון דן שילון תחילה בשנים 1974 – 1968 ואלכס גלעדי אחריו בשנים 1980 – 1974. בשלב השני תכננתי וקבעתי מחדש את אסטרטגיית יעדי השידור של מחלקת הספורט בארץ ובעולם בטווחים הקרובים, הבינוניים, והרחוקים. מחשבת אסטרטגיית התכנון נשענה על ארבעה נדבכים מרכזיים :

א. איכות כוח אדם.

ב. התפתחות הטכנולוגיה ושיפור הלוגיסטיקה שלנו בארץ ובחו"ל.

ג. רכישת ממון ותקציבים עבור הפקות ושידורי הספורט.

ד. הסעיף הרביעי הוא החשוב ביותר : שכנוע המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם + מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם + ומנהלי חטיבת החדשות לדורותיהם בצדקת דרכי והיגיון מחשבתי הטלוויזיוניים. ברור ש- ללא תמיכתם המסיבית התוֹכְנִיתִית והכלכלית בי במדיניות השידורים שהתוויתי, של יוסף "טומי" לפיד ז"ל, אורי פורת ז"ל, אַרְיֵה מֶקֶל ז"ל, יוחנן צנגן יבד"ל, מוטי קירשנבאום ז"ל, יאיר שטרן יבד"ל, מיכה ינון יבד"ל (ועוד כמה אחרים) – לא היה ניתן להפוך את החזון למעשה. למציאות.

מדובר בתכנון והיערכות לקראת שידורם של אירועי ספורט בינלאומיים גם במרחק של שנים . במקביל מיסדתי מערכת עיתונאית מורחבת יותר וזריזה יותר הקרובה לאירועים, ועִמה אימוץ שיטתי של טכנולוגיית השידור שעמדה לרשות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם. צריך להדגיש כאן שוב כי ללא טכנולוגיה טלוויזיונית משופרת ומפעיליה, בלעדי טכנאי עַל ואנשים יצירתיים בימים ההם בתחום הקונקרטי של טכנולוגיית הטלוויזיה כמו אלי רבינוביץ', עמירם שטדלר, אלי בבא, אבנר מריומה, עמירם גולדשמידט, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, שמואל כהן, מאיר חיימי (ועוד רבים אחרים), העבודה העיתונאית הייתה מְשוּלָה ל- כְלוּם. ל- אֶפֶס. חָשוּב מכל אֵלוּ היה לקדם במהירות בימים ההם בתחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה את האנשים המוכשרים באמת והמסורים באמת ללא חשבון, אמנון ברקאי ואורי לוי ואח"כ בתחילת שנות ה- 90 במאה הקודמת ואחריהם את את ששי אפרתי ומאיר איינשטיין ז"ל, ולהסיטם לעבר קדמת העשייה הטלוויזיונית בתחומי ההפקה, העריכה, והשידור. ניצבו לנגד עיניי יעדי שידור שטרם ומעולם לא כבשנו. חרף השנים שחלפו אני סבור גם היום שללא מנהיגות כֵּנָה ובעלת אינטגריטי, בלי מנהיגות נעדרת חזון, בלעדי הובלה ללא דוגמא אישית, ו- מנהיגות ללא מוטיבאציה ודרך ארץ בשידורי הספורט – לא הייתה שום חשיבות לתוכניות הכיבוש מרחיקות הלכת שלי ושל אנשיי. אלה היו גם עקרונותיו ודרכו של אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כשהרכיב ובנה את חטיבת הספורט כיחידת שידור מתקדמת בין 1969 ל- 1980, בטרם עזב לשורות NBC. אי אפשר אחרת. בלעדי האנשים הנכונים המוצבים במקומות הנכונים לא ניתן היה לקַדֵם דבר. לא כל שכן כשאתה מנהיג קבוצת אנשים (גדולה או קטנה – זה לא חשוב) בצורה מאוד שקופה וגלויה, בתנאי עבודה לא נוחים שלעולם אינם מאכסימאליים, ו-תמיד תחת לחץ של תנאי עבודה וזמן…(!). מנהיגות אֶמֶת בכל תחום במסגרות חיינו איננה סובלת מניפולציות והבטחות סתר, מַנְיֶירִיזְם, ו/או בלופים ו- פָּלָבְרוֹת. הנהלות רשות השידור לדורותיהן, המנכ"לים, מנהלי הטלוויזיה, ומנהלי החדשות כיבדו והעריכו את פועלי ופועלם של פּיקוּדַיי. אינני חושב שקיים מישהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור שקיבל כמוני גיבוי כל כך איתן ו- מסיבי מהבּוֹסים שלו לאורך שנים כה ארוכות. הם העניקו לי בעשרות שנות עבודתי יותר מ- 120 מכתבי הערכה החקוקים על לוח לִבִּי. חלקם מתפרסמים ב- בלוג ובסדרת 13 הספרים שאני חוקר וכותב ואשר עוסקים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" הלא היא מהפכת הטלוויזיה. המהפכה הראשונה מהפכת הטלוויזיה הולידה את המהפכה השנייה מהפכת האינטרנט. הצָלָ"שִים ומסמכי ההערכה האלה שניתנו ע"י דרגי המנהיגות והניהול הבכירים ביותר ברשות השידור, משמשים אות הערכה כמותית ואיכותית לאנשיי ולי על מבצעי השידור שלנו בארץ ובעולם חלקם ארוכים וממושכים, ולדבקות במשימות השידור ללא פשרות לאורך כברת דרך ארוכת שנים. רבים מהשידורים הבינלאומיים שהנהגתי, ניהלתי, והפקתי היו ממושכים והתבצעו בארצות רחוקות בקצווי תבל במקומות היסטוריים על פני חמש יבשות תבל. רבים מהם היו מורכבים ומסובכים מן ההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים. קיימת "הָאלָהָה" מסוימת בצל"שים – מכתבי ההערכה האלוּ שאני מאוד מכבדם, מוקיר את הטקסטים ואת כותבם, אך צריך לקחתם גם ב- פרופורציות הנכונות. אני מעריך שזכיתי להערכה וכבוד ממנהיגי השידור הציבורי לדורותיהם לא רק בגלל יכולות הביצוע ותוצאותיו אלא גם מחמת ההערצה בשנים ההן על שחתרתי, הגעתי, וכבשתי למענם אתרי ספורט ופסגות שידור מרוחקות על פני הגלובוס שהם עצמם לא ביקרו שָם מעולם.

טקסט מסמך : 1991. לפני 27 שנים. מכתב הערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" בערוץ 2 כ-מנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88', במשך37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה / צל"ש ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של סיאול 88', שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אליי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, יאיר שטרן, בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאֶפֶס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם 155 שעות מהמשחקים האולימפיים של ברצלונה / ספרד בשנת 1992 בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי ל-ארץ מ-מדריד בירת ספרד ב- 14 בחודש יולי של שנת 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי במלחמת לבנון ה- 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק שנערכה ב-הלסינקי (בירת פינלנד בחודש אוגוסט של שנת 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 ואשר כלל בתוכו 115 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים הכנעתי את יריביי הטלוויזיוניים בטבלת הרייטינג % 30 מול % 5. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 3 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. במבצע השידורים הישירים ההוא שהתנהל "ראש בראש" ביום שלישי – 18 באפריל 2000 וביום חמישי – 20 באפריל 2000 מול ערוץ הספורט בכבלים, הכנענו חבריי ואנוכי את יריבינו הטלוויזיוניים מערוץ 5 שוק על ירך בטבלת הרייטינג % 30 מול % 5. עם עובדות אֶמֶת אי אפשר להתווכח. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : יוני 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור מר גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של טורניר Euro 2000, ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ב-טרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה ישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות שידורים ישירים ותקצירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורת).

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002. זהו המסמך המקורי שכתב לי מר אלכס גלעדי לאחר שהתפטרתי וטרקתי את הדלת למנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל בפרצופו. אוסיף ואומר : אלכס גלעדי הוא איש הטלוויזיה הגדול ביותר שצמח בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל בכל הזמנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה אותו לאלתר מכהונתו הרמה לירכתי ההיסטוריה של השידור בציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל מכהן. האם אפשר היה להשוות את איכותו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לזאת של מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ? ו/או לזאת של יצחק לבני ? ו/או לזאת של אורי פורת ? ו/או לזאת של מוטי קירשנבאום ? התשובה היא מוחלטת : לָאו אבסולוטי (!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זיכרונות כלכליים וכספיים של ימי זכויות השידורים ההם…שהטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא נדרשה לשלם בעבור שידורי הספורט הישירים ה-טלוויזיוניים ההם…בארץ ובעולם…(!). כל הזכויות שמורות לחוקר והכותב יואש אלרואי. 

…עכשיו ב- 23 באוגוסט 1985, שמוֹנֶה שנים לאחר הזכייה הראשונה בגביע אירופה ב- 7 באפריל 1977 של קבות מכבי ת"א בכדורסל, חשב אז מוֹטִי לֵוִי, פקיד כספים ונציגו של יוֹחָנָן צָנְגֶן סמנכ"ל הכספים של רשות השידור במו"מ, ש-עו"ד שמעון מזרחי דווקא ניהל היטב את המו"מ הכספי עבור מכבי ת"א. "עובדה שרשות השידור נתבעה לשלם כעת ב-שנת 1985 למועדון פי חמש יותר מאשר שילמה ב-שנת 1977"…שח לי כאילו היה זה שיעור במתמטיקה מבלי להתחשב בנסיבות הזמן…עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי הנהיג ב- 1985 קבוצת כדורסל בעלת מוניטין רב שזכתה כבר פעמיים בגביע אירופה לקבוצות אלופות. שמה יצא עכשיו בכל רחבי אירופה. הוא היה יו"ר מועדון מצליח ומנהיג שכולם חלקו לו כבוד רב והעריכו את פועלו…(!).

ב- שנת 1969 נבחר שמעון מזרחי ל-יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א, מועדון שזכה להישגים גדולים במדינת ישראל…אך סבל מכישלונות מתמשכים באירופה.

המנהל המוכשר של מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב, עו"ד מר שִמְעוֹן מִזְרָחִי…ניצב בשנים ההן בראש הנהלה מסורה ומקצועית בה כיהנו לצדו עוד ארבעה חברים : שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי ז"ל מנהל הקבוצה, אַרְיֵה בַּרָאנוֹבִיץ' גזבר המועדון, שחקן העבר אַמְנוֹן אָבִידַן, והאופטומטריסט צְבִי רוֹל. קומץ האנשים האלה שמר כל הזמן בהקפדה על חוק הניהול מספר אחד : "…את הכביסה המלוכלכת תמיד מכבסים בבית…!". הם שמרו ברית אמונים איש לרעהו כ-אחים…ונשבעו את השבועה הסודית כמו ב- "קוֹזָה – נוֹסְטְרָה", בה לא מצייצים ואין מדברים ל-לא רשותו של הבּוֹס שִמְעוֹן מִזְרָחִי (!). הדלפה נחשבה להלשנה. הדוגמא הטובה ביותר של ה- הנהלה המסוגרת הזאת הייתה באירוע שהוזכר בתחילת הכרך עָב הכרס שחקרתי וכתבתי והענקתי לו את הכותרת…"הקשר הסימביוטי"… ואשר התרחש ב- 16 בדצמבר 1982 בהיכל הספורט הממוקם בשכונת יד אליהו בתל אביב.

באותו הערב כפי שכבר סופר באחד הפוסטים הקודמים הפקדתי שוּב את יורם ארבל על המיקרופון באחד השידורים הישירים של קבוצת מכבי ת"א מתמודדת נגד היריבה הוותיקה אלופת ספרד ריאל מדריד במסגרת גביע אירופה בכדורסל. להפתעתנו הגדולה לא התייצב אוֹלְסִי פֶּרִי למשחק ביד אליהו. גם חברתו תמי בן עמי לא הגיעה להיכל. התרוצצו שמועות משמועות שונות ברחוב על עסקים לא כשרים (עסקי סמים) בהם מעורב אוֹלְסִי פֶּרִי. מועד שריקת הפתיחה התקרב ושחקן הציר הענק של מכבי ת"א טרם הופיע בהיכל. ספסל מכבי ת"א היה כמרקחה . החלו התרוצצויות. הייתה מהומה גדולה מחוץ לקווי המגרש. ראינו את אנשי ההנהלה באים בדברים ומתייעצים עם כמה אוהדים מיושבי הקבע בשורה הראשונה בשער מס' 9, ביניהם גם את מוֹנִי פַנָאן ז"ל ורעייתו שחורת השיער שָרוֹן בטרם הפך לחבר הנהלה . היה ברור שמשהו קורה. ההנהלה הייתה בלחץ עצום. היו לנו השערות משלנו אך לא יכולנו לאמתן. אמירתו של השַדָּר היהודי – אמריקני הדָגוּל של רשת הטלוויזיה ABC הָווֹאַרְד קוֹסֶל המנוח  "Tell it like it is", הייתה אומנם נֵר לרגליי, והפיתוי לומר את מה ששיערנו היה עצום, אך נזהרתי זהירות רבה יחד עם יוֹרָם אָרְבֶּל מלהפיץ אינפורמציה לא בדוקה. אנחנו רשת טלוויזיה ולא חֲרוֹשֶת שְמוּעוֹת…ניסינו לדלות את הפרטים מהנהלת הקבוצה בטרם תחילת המשחק אך פיהם היה ונותר חתום. לא נענינו.

מן ההיבט העיתונאי נכשלנו במידה רבה. הנהלת המועדון הצליחה באותו פרק זמן ההוא לסוכך על הקבוצה מפני התקשורת כולה וגם מפנינו. לא הצלחנו לבַרֵר בעת השידור הישיר מדוע אוֹלְסִי פֶּרִי לא הופיע למשחק. גם שום עיתונאי אחר בארץ לא הצליח לעלות על פרטי הפרשה ולבַרֵר מה באמת קרה באותו לילה עם השחקן הענק שנעלם. הסתובבו אין סוף שמועות באוויר אודות "אולסי פרי המסומם" אולם לאף אחד לא הייתה הוכחה בדבר אמיתות השמועה. גם לא לנו. היום אנחנו יודעים כי אוֹלְסִי פֶּרִי השתמש כבר זמן רב בסמים ונרדם בדירתה של חברתו תמי בן עמי ז"ל. אוֹלְסִי פֶּרִי היה כדורסלן אָהוּב שהשתלב היטב במועדון מכבי ת"א בשנות ה- 70 ו- 80 של המאה הקודמת. מאוחר יותר הסתבך בעִסקאות סמים , נתפש, ונידון למאסר ממושך בבית כלא בארה"ב. לאחר שהשתחרר מהכלא בחר לשוב ולהקים את ביתו בישראל, ולחיות כאן את שארית חייו. מועדון מכבי ת"א ואנשיו נשארו לו כבית.

הערה : הייתה זאת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ששלחה ל-ארה"ב צוות צילום מיוחד בראשות הצלם משהל'ה פרידמן ו-הבימאי אלימלך רם ז"ל (אז כתב רשות השידור בארה"ב) כדי לתעד את חייו ושהייתו הממושכת של שחקנה לשעבר של מכבי ת"א…אולסי פרי כ-אסיר בכלא האמריקני…

טקסט תמונה : סתיו 1981. יורם ארבל (מימין) משדר ישיר ב- 1981 בהיכל הספורט יד אליהו את אחד ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה. במרכז יושב עוזר השדר אמנון לנגזם ומשמאל השדר הוותיק נסים קיוויתי ז"ל. (צילום משה פרידמן מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשנים ה-הֵן של עשור ה- 80 במאה שעברה טרם שילמנו זכויות שידורים לאיגוד הכדורסל הישראלי. אפילו לא פרוטה. יוחנן צנגן סמנכ"ל הכספים של רשות השידור ויד ימינו של המנכ"ל אורי פורת אמר לי אז הסלוגן הכוחני והשחצני שלו : "במצב העניינים הזה איגוד הכדורסל הישראלי צריך לשלם לנו ולא אנחנו להם". צילמנו בחינם את משחקי הליגה והגביע. באפריל 1985 העפילה קבוצת הפועל ת"א לסדרת הגמר סל המכריעה על אליפות המדינה נגד מכבי ת"א. המשחקים נקבעו להיערך ב- 15, 18, ו- 22 בחודש אפריל 1985 בהיכל הספורט היפה והמאורגן בשכונת יד אליהו בתל אביב.

טקסט תמונה : הימים ההם – הזמנים ההם…זהו היכל הספורט בשכונת יד אליהו בתל אביב בעשורים ה- 70, 80, ו- 90 של המאה שעברה. (התמונה באדיבות גרשון פורמן מנהל היכל הספורט בשנים ההן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עטתי במהירות על משימת השידור הישיר ההוא…היכל הספורט ביד אליהו היה מקום ש-נוח לצלם בו…וגם האירוח של מר גרשון פורמן מנהל ההיכל הקל עלי את המלאכה. לא התכוונתי להחמיץ את הסדרה. היא נראתה לי דרמטית ומרתקת מאין כמוה. לא פחות חשובה מסדרת המשחקים והשידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. בקבוצת הפועל ת"א שיחקו אז מַיִיק לָארְגִי, לָאבָאן מֶרְסֶר, פִּינִי חוֹזֵז, שְמוּלִיק זִיסְמַן, וִוילִי סִימְס, ג'וֹן וִוילִיס, ושְמוּאֵל נַחְמִיאַס . הקבוצה המצוינת הזאת הגיעה להישגי השִיא שלה בעונת הכדורסל 1985- 1984 תחת שרביט האימון של יְהוֹשֻעַ רוֹזִין ז"ל והיו"ר הנִלהב והמסוּר שלה אַבְרָהָם פְּלָדָה. אַבְרָהָם פְּלָדָה היה יריב מַר ועיקש של עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי. או להפך. כל ניסוח טוב. חלומו הגדול במשך שנים ארוכות היה להדיח מהפסגה את היו"ר המפורסם של הקבוצה של המדינה. אַבְרָהָם פְּלָדָה גמר אומר בנפשו לנצח את שמעון מזרחי ולמשוך את תשומת לִיבַּן של מצלמות הטלוויזיה של מחלקת הספורט ועִמַן את זכויות השידורים. הוא מינה את יְהוֹשֻעַ רוֹזִין ז"ל אז בן 67 שחקנה ומאמנה רב המוניטין לשעבר של מועדון מכבי ת"א למאמן הפועל ת"א….היריבות העירונית בין שני המועדונים הייתה בשיאה ורבים אוהדי מכבי ת"א לעגו למינוי שערך אַבְרָהָם פְּלָדָה. על פי הבנתם היה יְהוֹשֻעֶ רוֹזִין דוֹב זָקֵן שניצב כבר במדרון, סוג של מאמן משומש, "Over the hill", שפילוסופיית הכדורסל שלו הייתה מיושנת. גם הבכירים במכבי ת"א חשבו שיְהוֹשֻעֶ רוֹזִין איננו מְסַכֵּן אותם עוד. סיפרו עליו שהוא היה שכחן ומבולבל ופעם באחד המשחקים שניהל ביקש משחקן החמישייה שלו רָלְף להחליף את קְלָיִין. זה כמובן לא היה נכון. יְהוֹשֻעַ רוֹזִין נותר מאמן בעל ידע עצום, חריף והגיוני, ומסוכן מאין כמותו לכל קבוצה. בפעם הראשונה מזה זמן רב הכל התחבר בקבוצת הפועל ת"א ומכבי ת"א עמדה לחוש זאת על בשרה. עמדו לרשותו של אַבְרָהָם פְּלָדָה שחקנים טובים ומאמן – מנהיג שהכיר היטב את מכבי ת"א. הפלוגתא בין שני המועדונים הגדולים האלה העפילה לרוֹם חדש בעונת 1985- 1984 ולמכבי ת"א היה באמת ממה לחשוש מפני שהפועל ת"א המצוּינת הביסה אותה ב- "דֶרְבִּי" במשחק ליגה בעונה הרגילה טרם סדרת הגמר בתוצאה 80:96. על שורות מכבי ת"א נִמנוּ אז מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ' מוֹטִי אַרוֹאֶסְטִי, קֶוִוין מֶגִי, ואוֹלְסִי פֶּרִי. סִדרת הגמר סַל "הטוב משלושה" קיפלה בתוכה שלושה משחקי "דֶרְבִּי" תל אביבי רצופים ועוררה בימים ההם התעניינות חסרת תקדים ברחוב הספורטיבי במדינת ישראל. הפועל ת"א ומאמנה יְהוֹשֻעַ רוֹזִין איימה בגלוי על ההגמוניה של מכבי ת"א וקראה עליה תיגר. הנחת העבודה שלי קבעה שצריך לתעד את ה- Challenge והאתגר בשידור ישיר. סדרת הגמר סל הזאת הייתה חשובה לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולצופים שלה, לפחות כמו משחקי מכבי ת"א באירופה.

אַצְתִּי עם הצעת הכיסוי למנהל הזמני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא יוֹסֵף בַּר-אֵל ז"ל. הוא היה רק ממלא מקום של טוביה סער יבד"ל ש-פרש (מנכ"ל הרשות מינה בפברואר 1985 את יוֹסֵף בַּר-אֵל לממלא מקום זמני של מנהל הטלוויזיה), אך האיש הקובע את עיצוב לוח השידורים הציבורי. הנחתי את הצעת שלושת השידורים הישירים בפניו אך הוא סירב לקבלם. הוא אמר שזה לא מעניין דיו מפני שמדובר בכדורסל ישראלי. אותו עניינה מכבי ת"א באירופה. נדהמתי. במקום לקפוץ על מְצִיאַת השידור האקסקלוסיבי רָב העניין שניתן לנו בחינם הוא דחה אותו בבוטות ובחוסר ידע. יוסף בר-אל לא עשה זאת מרוֹע לֵב. הוא פשוט היה איש לא מוכשר דיו שלא התמצא והיה מנותק מתרבות הספורט של המדינה בה חי. הוא לא הבין כי ה- Play off המשולש התל אביבי חשוב ומרתק יותר מתחרויות גביע אירופה בכדורסל ולכן לא ייחֵס כל חשיבות לשידורים הישירים האלה שכל המדינה רצתה לצפות בהם. כל ניסיונות ההידברות השכנוע שלי עלו בתוהו. הייתי מְאוכזב וחשתי אבוד ותחושת החמצה. ההצלה באה מכיוון בלתי צפוי. ארבעים ושמונה שעות לפני ההתמודדות הראשונה שנועדה ליום שני – 15 באפריל 1985, קיבלתי בשבת בעֶשֶר בבוקר – 13 באפריל 1985 שיחת טלפון מפתיעה לבֵית הוֹרֵי רעייתי שגרו ברחוב אבן גבירול מס' 174 בצפון הישן של תל אביב. על הקו היה מ"מ מנהל הטלוויזיה יוֹסֵף בַּר-אֵל בכבודו ובעצמו. הוא היה האיש האחרון שציפיתי לקבל ממנו צלצול טלפון בשעת בוקר כה מוקדמת בשבת. הייתי מופתע. לא הבנתי גם כיצד איתר את מספר הטלפון של אמיל וארנסטה תג'ר הורי רעייתי. "יואש , שבת שלום לך", ברך אותי וּבְגָוָון קוֹל של נוֹפֶת צוּפִים (הוא ידע להיות מתקתק כשרצה), אמר לשפופרת : "הבֵּן שלי אָרִיק אומר לי שמשחקי סדרת הגמר סל בין מכבי ת"א לבין הפועל ת"א יהיו מאוד מעניינים, אז יש לך אוֹר יָרוֹק ממני לשָדֵר אותם ישיר כפי שרצית. צא לדרך יואש". הייתה פאוזה קטנה על הקו ואז הוסיף, "שתהיה לי בריא". אני יודע שהוא אהב והעריך אותי. ברור שהודיתי לוֹ. מייד אח"כ חיבקתי בשמחה את רעייתי יָעֵל לשמע הבשורה. היא הייתה לידי ועֵדה לשיחת הטלפון המשמחת הזאת שהפיגה את המתח העצום בו הייתי שרוי. ממש עלזתי וצהלתי למִשמע הודעתו של מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אבל הייתי המום מתהליך קבלת ההחלטות שלוֹ. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל דחה את הצעת השידור המקצועית של מנהל שידורי הספורט שלוֹ אך קיבל את המלצת בְּנוֹ. נחמד אבל לא ייאמן. על כל פנים אמרתי לו תודה רבה. הוא יוסף בר-אל והמנכ"ל אורי פורת היו הבוסים העליונים שלי. אני חושב שלקראת תום עונת שידורי הספורט אותה שנה, בעיקר לאחר סיום עונת הכדורגל הישראלית והסיקור שלה ב- "משחק השבת" במאי 1985, הבין מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההוא יוֹסֵף בַּר-אֵל ז"ל…כי חטיבת הספורט היא יחידה טלוויזיונית מיומנת בעלת חשיבות יתירה. יחידת חָלוּץ שמשמשת חוד ה-חנית שלו בלוח השידורים…ומסייעת לוֹ להרכיב חלון ראווה טלוויזיוני אטרקטיבי…(!). הוא יוסף בר-אל ז"ל לא התעצל וב – 27 במאי 1985 כתב לי מכתב בו חשף את רחשי ליבו המקצועיים כלפיי וכלפיי חטיבת הספורט בפיקודי.

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה שכתב לי מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל ז"ל, בתום סיקור משחקי הליגה הלאומית בכדורגל (ליגת העל היום) בתוכנית "משחק השבת" ההיא…בימים ההם לפני 39 שנים…(!). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המכשול השני באפריל 1985 היה עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי יו"ר מועדון מכבי ת"א. שִמְעוֹן מִזְרָחִי דחה את בקשתי לשידור הישיר ביום שני – 15 באפריל 1985. כל שלושת המשחקים של סִדרת הגמר סַל נועדו להיערך בהיכל הספורט ביד אליהו, אך מכיוון שמכבי ת"א הייתה המארחת בהתמודדות הראשונה הוא היה האיש שהחזיק בזכויות השידורים של המשחק על פי הבנתו. לא האיגוד . שִמְעוֹן מִזְרָחִי סירב לבקשת השידור הישיר שלי. היה לנו הסכם בדבר שידור משחקי מכבי ת"א באירופה אך לא בליגה הישראלית. החלטת הסירוב שלוֹ הרגיזה אותי. חששתי שאם ייוודע דבר סירובו ברבים, הרי שיו"ר הפועל ת"א אַבְרָהָם פְּלָדָה מחזיק הזכויות של המשחק השני יבקש ללכת בעקבותיו במשחק השני , וגם הוא יסרב לי באותו נימוק אנכרוניסטי שלא היה לו דבר עם המציאות. אולי בשל כך לא נוכל לשדר ישיר את אותו המשחק השני שבו אַבְרָהָם פְּלָדָה היה המארח, והוא שעשוי להיות משחק ההכתרה של אחת משתי הקבוצות. בימים ההם טרם היה חוזה שידור מסודר וחתום בינינו לבין איגוד הכדורסל הישראלי. כל יו"ר מועדון נהג כראות עיניו.

עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי חשש שהשידור הישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית ירחיק את הקהל מהיציעים וישאיר אותו בבית צמוד למרקע ממנו בוקע השידור הישיר. הוא לא העֵז לבקש תמורה כספית. את זאת הוא קיבל מהשידורים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בטלוויזיה . השידורים הישירים הבלעדיים בגביע אירופה האלה חשפו את מכבי ת"א ואת הספונסר הראשי שלה "עֵלִית" והפיצו את המותג בכל המדינה. שִמְעוֹן מִזְרָחִי רק רצה שאניח לו בעניין השידורים הישירים של סדרת הגמר סל שאמורה להכניס לקופת האגודה סכום כספי נאה ממכירת הכרטיסים בהנחה שאוהדי הכדורסל של שני המועדונים יגיעו בהמוניהם ליציעי היכל יד אליהו . "יואש אלרואי, אם יהיה שידור ישיר בטלוויזיה הצופים לא יגיעו להיכל", ניגן באוזניי את התקליט השָחוּק, השַרוּט, והמזויף כשהוא מֵגֵן בעוֹז על האינטרסים של קבוצתו. לא יכולתי לקבל את תשובתו החמקנית. שִמְעוֹן מִזְרָחִי היה עו"ד מלומד אך הפעם כתב ההגנה שלוֹ היה מופרך. "הטלוויזיה מסייעת למַלֵא את היציעים בקהל צופים ולעולם איננה מסלקת אותם משָם", השבתי לו הייתי מאוכזב מתשובתו השלילית של האיש היחיד בעולם הכדורסל הישראלי שמקבל תמורה כספית מרשות השידור (עבור משחקיו בזירה האירופית). זאת הייתה הפעם הראשונה שנקטתי בלשון איום כלפי אישיות בכירה ומוערכת על ידי בדמותו ורמתו של עו"ד שמעון מזרחי המייצג וועדת ספורט מארגנת חשובה בישראל. איימתי בהתפטרות מתפקידי כמנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה והתכוונתי לממש את איום ההתפטרות במידה ולא ייעתר לבקשתי לשידורים הישירים של סדרת הגמר מכבי ת"א נגד הפועל ת"א. ההתעניינות הציבורית בסדרת הגמר סל ב- 1985 של הדרבי התל אביבי בין מכבי ת"א והפועל ת"א הייתה עצומה והרקיעה שחקים שלא זכורה לי כמותה. היא הייתה חסרת תקדים. היה ברור שהיכל הספורט יד אליהו יהיה "מְפוּצַץ" באוהדי שתי הקבוצות ומלא על גדותיו עד אפס מקום. סדרת שלושה משחקים כזאת של "דֶרְבִּי" תל אביבי משולש מעניינת יותר ממשחקיה של מכבי ת"א באירופה. "עו"ד שמעון מזרחי", אמרתי והוספתי, "אם לא יעלה בידי לשכנע אותך לשדר ישיר את המשחק הראשון שבו אתם משמשים מארחים (ואת משחק ההכרעה השלישי אם יידרש שבו אתם שוב המארחים) אתפטר מתפקידי בטלוויזיה. את העניינים שלכם תצטרכו לנהל עם מישהו אחר. אין שום הצדקה למנוע משני מיליון צופים בישראל חוויה טלוויזיונית כה מסקרנת, כאשר ברור לכולם שהיכל הספורט ביד אליהו יהיה מלא עד אפס מקום, ואלפים אחרים שלא רכשו כרטיסים במועד יתדפקו על שערי ההיכל כמוכי אמוק, בתקווה לחדור אליו בכל דרך אפשרית". ידעתי מניסיוני כי הכרטיסים ייחטפו ע"י האוהדים הרבים והיכל הספורט ביד אליהו יהיה מלא מפה לפה. אלפים אחרים יישארו בחוץ . באירוע ספורט חשוב בעל עניין ציבורי עצום טבעי מהסוג הזה, הטלוויזיה המטפלת ועוסקת בו בשלב המוקדם מן ההיבט העיתונאי, רק בונה את האירוע ומסייעת למַלֵא את היציעים למרות השידור הישיר. יש לכך הוכחות מדויקות. מדע "תקשורת ההמונים" מסביר היטב את הסימביוזה הזאת וקשרי הגומלין בין האירוע לקהלו . עו"ד שמעון מזרחי ניאות בסופו של דבר והסכים לשידור הישיר. זה היה שִמְעוֹן מִזְרָחִי. הוא לא היה רק מנהיג המועדון אלא גם האוהד מספר אחת שלו. הוא כל הזמן חשש ודאג למועדון הכדורסל כאילו היה בנו . שִמְעוֹן מִזְרָחִי נולד בירושלים ב- 16 באוקטובר 1939. הוא היה "מכביסט" מובהק משחר נעוריו. ביולי 1969 נבחר ליו"ר חוג האוהדים של מכבי ת"א וכעבור חודש באוגוסט 1969התמנה ליו"ר המועדון. כישרון הניהול והמנהיגות שלוֹ הפכו את קבוצת הכדורסל מכבי ת"א למה שהייתה אז והיום. מועדון ספורט מפואר – בארץ ובאירופה. עכשיו היה ברור כי נוכל לשדר ישיר ללא תמורה כספית גם את המשחק השני בסדרה בו זכויות השידורים מוחזקות ע"י קבוצת הפועל ת"א בראשה היו"ר אַבְרָהָם פְּלָדָה. אם לא שילמנו לשִמְעוֹן מִזְרָחִי אין שום סיבה שנשלם לאַבְרָהָם פְּלָדָה.

טקסט תמונה : אפריל 1985. עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו. התיישבתי תמיד בעמדת הפיקוד וניהול השידור שלי, זמן רב לפני שהחלה התחרות עצמה. (באדיבות הצלם אליצור ראובני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום שני – 15 באפריל 1985 התייצבתי בצהריים עם מירב ומיטב אמצעי השידור שלנו ו- 60 עובדי ה- OB ניידת השידור ה- "וֶורֶד" (Outside Broadcasting) הגדולה ביותר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ליד שער מס' 6 של היכל הספורט ביד אליהו. מנהל ההיכל גֵרְשוֹן פוֹרְמַן ומזכירתו גב' עַלִיזָה יוֹנָתָן כבר המתינו לי. ייחדתי לאירוע הזה את מלוא תשומת הלב. שֵש מצלמות אלקטרוניות כיסו את ההתמודדות לרבות שלושה הילוכים חוזרים משלוש זוויות צילום שונות. יוֹאָב פֶּלֶג היה הבימאי, ויוֹרָם אָרְבֶּל ואַרְיֵה מְלִינְיָאק החזיקו במיקרופונים. ההיכל היה גָדוּש מפֶּה לפֶה. מפוצץ. הייתה שם יותר מרבבת צופים. אלפים אחרים שלא הסתפקו בשידור הישיר התרוצצו כּמוּכֵּי אָמוֹק סביב ההיכל מחפשים כרטיסי כניסה למאבק המסקרן. התפתח שוּק שחור. הצבנו מצלמה מחוץ להיכל וצילמנו את המהומה. אין דומה לאווירת ה- "דֶרְבִּי" התל אביבי בכדורסל (ו/או כדורגל). ביקשתי מהבימאי שלי בניידת השידור יוֹאָב פֶּלֶג להעביר את תמונות הקהל הרב והעצום ה-ססגוני…ואת האווירה החמה מהיכל הכדורסל באצטדיון ביד אליהו בתל אביב, ל-סלון ביתם של 1.000000 (מיליון) הצופים שלנו הימים ההם… "…היציעים המלאים לעייפה באוהדים נלהבים לבושים אדום וצהוב חשוּבים לא פחות מהשחקנים על הפרקט…", אמרתי לו ו-ציוויתי עליו….!

הפועל ת"א גברה להפתעת ה-כל על מכבי ת"א במשחק הראשון בקלוּת יחסית בתוצאה 73:84. מַייק לָארְגִי קלע 28 נקודות ומכבי ת"א עמדה על סַף הדחה… ההתעניינות סביב המשחק השני שהתקיים ביום חמישי מוצאי יום השואה והגבורה – 18 באפריל 1985 יצאה מכל פרופורציה וצברה שיאים חדשים. למרות סמיכות המשחק לסיום יום האֵבֶל הלאומי התיר לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל לשדר אותו ישיר. הפועל ת"א הייתה בעלת הבית של המשחק, אך אַבְרָהָם פְּלָדָה שיכור הניצחון לא העלה בדעתו לדרוש ממני זכויות שידור…שוב צילמנו בחינם…(!).

טקסט תמונה : 18 באפריל 1985. היכל הספורט ביד אליהו . יהושע רוזין מאמן הפועל ת"א (מימין) נזעק לעמדת השידור שלנו נרעש לאחר הפסדה של קבוצתו הפועל ת"א במשחק ה- Play off  השני למכבי ת"א 80:89. יהושע רוזין המאוכזב מקונן בשידור ישיר, "לא הייתה שום פרופורציה בין הדחתו של מייק לארגי לבין סילוקו של מוטי ארואסטי מהמשחק ע"י השופטים . איכותו של מייק לארגי ומשקלו הסגולי כשחקן בקבוצתי הפועל ת"א עלו לאין שיעור על אלוּ של מוטי ארואסטי במכבי ת"א", והוסיף, "השופטים פשוט גזלו מאִתנו שלא בצדק את הניצחון". משמאל, זהו גיורא איילון מפעיל את מחשב הסטטיסטיקה הראשון שבנה עבורנו בשנים ההן מהנדס הטלוויזיה אריה "מולצ'י"  מולצ'ינובסקי. (צילום משה פרידמן מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

במהלך המשחק השני התחוללה קטטה חמורה בה החליפו מהלומות מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי ממכבי ת"א ומַיִיק לָארְגִי שחקן הפועל ת"א. שני הנִצִים הורחקו מזירת המשחק. המצלמות שלנו חשפו את האירוע האלים בשידור ישיר. משקלו הסגולי של מַיִיק לָארְגִי בהפועל ת"א עלה לאין שיעור על זה של מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי במכבי ת"א. מכבי ת"א ניצלה זאת וניצחה במשחק השני בשיעור 80:89 והִשוותה את התוצאה לאחת – אחת בסדרה. המשחק השלישי והמכריע נערך ביום שני – 22 באפריל. שוב הופענו במלוא ההרכב שידרנו ישיר את המשחק השלישי והמכריע. ללא מַיִיק לָארְגִי המורחק הייתה הפועל ת"א קבוצה שונה וחלשה הרבה יותר. לא היה לה סיכוי. חסרונו של מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי במכבי ת"א שחקן נשמה אפור ומסור חסר כישרון טכני של שליטה בכדור, ולחלוטין לא אטרקטיבי – לא הורגש. הקבוצה ניצחה 66:76 וזכתה באליפות המדינה בפעם ה- 26 בתולדותיה ו- 16 ברציפוּת. מסכת שלושת השידורים הישירים קלעו לטעם הקהל והצליחו מעל למצופה . יוסף בר-אל היה ראשון המברכים בסגנון הסכרין הידוע שלו : "שתהיה לי בריא, טוב ששמעתי בקוֹלוֹ של בני אָרִיק, היו שידורים מצוינים", אמר לי בשיחת הטלפון, ושכח לרגע קודם לכן שאני הוא זה שמנהל ומנווט עבורו את שידורי הספורט שלוֹ בטלוויזיה הישראלית הציבורית. אהבתי אז את יוֹסֵף בַּר-אֵל. מנכ"ל רשות השידור אוּרִי פּוֹרָת היה הַמְהָלֵל השני. החשוב בשידור תחרות סִדרַת הגמר סל  ב- 1985 לא הייתה זכייתה של מכבי ת"א בתואר, אלא יצירתה ומיסודה של מסורת שידורים ישירים חדשה של אירוע כדורסל רלוואנטי שהוא מאשיות תרבות הספורט הישראלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. משחקי חצי הגמר והגמר על גביע המדינה בכדורסל וסדרות הגמר סל הסופיות היו מעניינים ולעיתים גם מרתקים לא פחות ממשחקיה של מכבי ת"א באירופה מנקודת מבטה של הטלוויזיה. הם הפכו לנִדבך שידור חשוב וקנו להם נחלה קבועה בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הרבה הודות לתמיכתו המסיבית של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל.

טקסט תמונה : חודש אפריל ההוא – של שנת 1985 ההיא… היכל הספורט ביד אליהו. מייק לארגי (מימין) היה כוכב על בכדורסל של הפועל ת"א. סילוקו מהמגרש הייתה אבדה גדולה. בלעדיו לא היה כל סיכוי לקבוצת הפועל ת"א להדיח מהפסגה את מכבי ת"א. לידו, זהו שמוליק זיסמן רכז המשחק של הפועל ת"א. (התמונה באדיבות עמירם שפירא. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההפסד של הפועל ת"א 2:1 למכבי ת"א בסדרת הגמר סַל  של הטוב משלושה באפריל 1985 הייתה היסטורית ומַשְבֵּרִית. הפועל ת"א לא התאוששה מההפסד ההוא עד עצם היום הזה. נקרתה לה הזדמנות חַד פעמית, הזדמנות של פעם בדוֹר להוריד את מכבי ת"א החזקה ובעלת המסורת מהפִּסְגָה, אך היא כשלה. ממש החמיצה את הרגע. היו לה סיכויים טובים אך היא לא מימשה אותם. אין שום נחמה בהשגת המקום השני. המקום השני גורם לצער, אכזבה, ונדודי שינה. המחשבות כל הזמן מתרוצצות היכן שגית ומה לא בצעת כראוי. יְהוֹשֻעַ רוֹזִין ואָבְרָהָם פְּלָדָה נזעקו לעמדת השידור שלנו כדי לתרץ את כישלונם. שניהם היו המומים ונדהמים. הרחקתו של מַיִיק לָארְגִי שיגעה אותם והרתיחה את דמם . ההפסד ב- 1985 לא היה רק תבוסה ספורטיבית מרגיזה ומתסכלת מפני שהפועל ת"א הייתה כל כך קרובה לתואר. היא הייתה הרבה יותר מזה והרחֵק מעבר לרף הספורטיבי שלה. הפועל ת"א הפסידה ב- 1985 לעַד את הטלוויזיה הישראלית הציבורית ואת ממון זכויות השידורים שהייתה ראויה להן מהגוף המְשָדֵר אילו הִכְּתָּה את מכבי ת"א וזכתה באליפות. מַיִיק לָארְגִי היה כדורסלן מחונן אך חסר אישיות ספורטיבית ברמה מניחה את הדעת. הוא נגרר לפרובוקציות וסכסוכים כמו ילד קטן. תרומת כישרון המשחק שלו לקבוצת הפועל ת"א עלתה לאין ערוך על תרומתו של מוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי למכבי ת"א. ללא שום השוואה. אילו ידע להבליג, אילו ידע לרסן ולשלוט בעצמו, אילו הבין כי זהו הרגע שלוֹ, וזוהי ההזדמנות האחרונה של הפועל ת"א לנצח את מכבי ת"א, אולי ההיסטוריה היום הייתה שונה. מצלמות הטלוויזיה שלנו תיעדו את הריב והמהלומות שאירעו בין מייק לארגי למוֹטיִ אָרוֹאֶסְטִי. הן גם תיעדו את גודל האכזבה ואת פניהם של המאמן יְהוֹשֻעַ רוֹזִין ויו"ר המועדון אָבְרָהָם פְּלָדָה לאחר הרחקתם של מַיִיק לָארְגִי ומוֹטִי אָרוֹאֶסְטִי מזירת העֵץ. יְהוֹשֻעַ רוֹזִין ואַבְרָהָם פְּלָדָה ידעו כי בכך תם המאבק בשנה ההיא וחלומותיהם להדיח אחת ולתמיד את מכבי ת"א מהמקום הראשון , נגוזו . הרחקת מַיִיק לָארְגִי שברה את הפועל ת"א. בלעדיו הם לא היו מסוגלים להכניע את מכבי ת"א עם מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ, קֶוִוין מֶגִי, אוֹלְסִי פֶּרִי. שחקני הפועל ת"א וִוילִי סִימְס, פִּינִי חוֹזֵז, שְמוּלִיק זִיסְמַן, ולָאבַאן מֶרְסֶר לא היו מוכשרים לעשות זאת ללא מַיִיק לָארְגִי. צריך לזכור שבמשחק הראשון בסדרת הגמר בו ניצחה הפועל ת"א 73:84, קלע מַיִיק לָארְגִי 28 נקודות. % 33.3 מס"ה הנקודות שהשיגה הקבוצה. במשחק בין שתי הקבוצות בליגה הסדירה ב- 1985 הביסה הפועל ת"א את מכבי ת"א 80:96 והנחילה לה את הפסדה הגדול מזה עשרים שנה. הפועל ת"א הייתה פייבוריטית, המועמדת לניצחון ב- 1985 אך הכזיבה את עצמה ומאות אלפי אוהדיה בעיר. ההפסד שלה באפריל 1985 למכבי ת"א היה לא רק ספורטיבי. הוא היה ראשית דבר ממוני. תבוסה כלכלית שכמעט איננה ניתנת לתיקון…

בחלוף ארבעה חודשים ב- 23 באוגוסט 1985 חתמנו מוטי לוי ואנוכי עם עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי על הסכם זכויות השידורים עם מכבי ת"א לשתי העונות הבאות של המועדון באירופה ב-  1986- 1985 ו- 1987- 1986. כאמור עבור כל עונה שילמה הטלוויזיה הישראלית הציבורית למכבי ת"א סכום מגוחך דל כמה עשרות אלפים בודדים של דולרים (הסכומים והפרטים הכספיים המדויקים נמצאים בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, וקרוי : "הקשר הסימביוטי"). אנחנו הולכים עם האלופה תהא אשר תהא . זה היה הכלל שהצבתי לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולעצמי והבוסים שלי בהנהלת רשות השידור לדורותיה קיבלו אותו והסכימו לוֹ. קבוצת הפועל ת"א שהייתה ב- 1985 מועדון פאר בעל פוטנציאל נשארה מאחור. אַבְרָהָם פְּלָדָה יו"ר מועדון הכדורסל של הפועל ת"א במשך 17 שנה, בשנים 1992 – 1975, היה נֶכֶס ניהולי יקר מאין כמוהו למועדון. אוהד מושבע של הפועל ת"א ובעל אישיות לוחמנית. בשל אופיו החַם והקרבי נאלץ פעמים רבות להילחם עבור הפועל ת"א נגד כוחות מבחוץ וגם מבפנים. הוא נדלק כגפרור והיה נוח לכעוס אך נאמן מאין כמוהו לאגודה. אַבְרָהָם פְּלָדָה נולד ב- 7 באוקטובר 1943 ב- ברה"מ האדומה של יוזף דג'וגאשווילי סְטָאלִין. סְטָאל ברוסית – פירושו פְּלָדָה. אַבְרָהָם פְּלָדָה נברא בצֶלֶם האדומים והיה אוהד שרוף של מועדון הפועל ת"א. בניגוד לכל מיני עסקנים המתיימרים להיות מנהיגי ספורט (והם לא), הוא היה בעל הגמוניה ונאמן עד כלות למועדון. אַבְרָהָם פְּלָדָה היה חייל קרבי בצה"ל. את שירותו הצבאי עשה כ- שִרְיוֹנֵר. לוחם בשריון. בתחילה כנהג טנק ואח"כ כמט"ק. הוא נלחם בשנות ה- 60 נגד הסורים בקרב על המים למימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל בכינרת. במלחמת ששת הימים ב-1967 שירת במילואים בחטיבה 10 שפעלה תחילה באזור ירושלים ואח"כ סייעה בכיבוש רמת הגולן מידי הצבא הסורי. במלחמת יום הכיפורים ב- 1973 נמנה על כוחות הגדוד הראשון של חטיבה 9 בפיקודו של המח"ט פפר שחשו לרָמָה כדי לבלום את גייסות השריון הסוריים שפלשו ושטפו את רמת הגולן. אַבְרָהָם פְּלָדָה ניהל את הפועל ת"א כחייל אמיץ בשדה המערכה. הוא שַש אלי קרב למרות שידע בתוככי ליבו כי עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי הוא מצביא הספורט הטוב בישראל. רחשתי אמפתיה לאָבְרָהָם פְּלָדָה. הערכתי אותו. לִבִּי נטה אליו.

טקסט תמונה : זהו מר אברהם פלדה דמות נערצת בהיסטוריה של אגודת הפועל ת"א. הוא היה יו"ר פטריוט, נאמן, ומנהל למופת של קבוצת הפועל ת"א בכדורסל בשנים 1992 – 1976. הפועל ת"א הייתה אהבת נעוריו וחזון הניהול שלוֹ. לאחר שעזב את המועדון החלה ההתדרדרות הגדולה. (התמונה באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אָבְרָהָם פְּלָדָה כמו נולד לרדוף אחרי שמעון מזרחי כל ימיו אך נכשל להשיג אותו. לכל מקום שהפועל ת"א בראשותו הגיעה היא מצאה שָם את עו"ד שמעון מזרחי. הוא כבר היה במקום. אפילו המאמנים והשחקנים שאברהם פלדה הביא לקבוצת פועל ת"א בתקופת כהונתו היו "יד שנייה" כאלה שמכבי ת"א השתמשה בהם  (למַעֵט לָאבַאן מֶרְסֶר). יהושע רוזין ורלף קליין שאימנו את הפועל ת"א עשו זאת לאחר שנות שירות רבות במכבי ת"א. ארל וויליאמס לבש זמן רב את הגופייה הצהובה של מכבי ת"א ולאחר שכבר ירד מגדולתו המיר אותה לאדומה של הפועל ת"א. זה לא נעשה מחוסר כּישרון. זה נעשה מחוסר יכולות כלכליות וכספיות . אגודת הפועל ת"א לא הייתה יכולה למצוא לה מנהל ויו"ר מסור יותר, נמרץ יותר, חרוץ יותר ו- "משוגע לדבר" יותר מאברהם פלדה. הוא עשה את ה-מאכסימום. אך המיטב הזה שלו, לא הספיק. ההיסטוריה סבה על צירה ולקבוצת הפועל ת"א ואברהם פלדה ניתנה כעבור שבע שנים הזדמנות שנייה. ב- 1991 נחת באוסישקין פרוויס שורט (Pervis Short) אחד משחקני ה- NBA הטובים ביותר ששיחֵק אי פעם בישראל. בהפועל ת"א שיחקו אז בנוסף לפֶּרְוִויס שוֹרְט גם דֵייוִויד תֶּ'רְדְקִיל, תּוֹמֶר שְטָיִינהָאוּאֶר, עַמוֹס פרישמן, יוֹנָתָן דֶלְזֶל, שמעון אמסלם ואחרים. המאמן היה רלף קליין. במכבי ת"א שיחקו לָאבָאן מֶרְסֶר, מַיִיק מִיטְשֶל, חוֹזֶה וָורְגָאס, דוֹרוֹן גָ'מְצִ'י, גָיְא גוּדֶס, נָדָב הֶנֶפֶלְד, מוֹטִי דָנִיאֵל, ו- וִוילִי סִימְס. הכדורסל הישראלי שפע לִגיון זרים. רָלְף קְלָיִין כבר הודיע ש- פֶּרְוִויס שוֹרְט הוא השחקן הטוב ביותר שאימן בחייו והוא תולה בו תקוות רבות. ובאמת פֶּרְוִויס שוֹרְט לא אִכְזֵב והפועל ת"א העפילה לסדרת הגמר סל האחרונה הבלתי נשכחת נגד מכבי ת"א שהתקיימה במאי 1992. צירוף מקרים מעניין. יוסף בר-אל ז"ל היה שוב מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא אִפְשֵר לי להעביר את מרבית הסדרה ב-שידורים ישירים. סידרת הגמר הפכה לדרמטית. מכבי ת"א ניצחה במשחק הראשון בהיכל ביד אליהו 69:72. הפועל ת"א ניצחה באולמה ב- "אוּסִישְקִין" במשחק השני 82:88. מכבי ת"א זכתה במשחק השלישי 64:81. הפועל ת"א הגיבה יפה וגברה על מכבי ת"א במשחק הרביעי באולם "אוּסִישְקִין" 82:86. במשחק החמישי והמכריע ביום שלישי – 19 במאי 1992 ניצחה מכבי ת"א 63:81 וזכתה באליפות המדינה בפעם המי יודע כמה. הפועל ת"א, אַבְרָהָם פְּלָדָה ורלף קליין ז"ל החמיצו את הזדמנות חייהם להדיח את מכבי ת"א מהפסגה. עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי שוב זכה בבכורה.

משחקי ליגת הכדורסל וגביע המדינה הפכו לאובייקט שידור מלהיב. ביום חמישי – 14 במאי 1992 שידרנו ישיר מהיכל הספורט ביד אליהו את משחק הגמר על גביע בו גברה הפועל גליל עליון תחת שרביט אימונו של מולי קצורין על מכבי ראשל"צ 76:84. בגליל העליון שיחקו דורון שפר, בְּרֶד לִיף, אֶנְדְרוּ קֶנֶדִי, גִיבְּסוֹן, אָמִיר בִּינוֹ, נִיר מָטָלוֹן. במכבי ראשל"צ כיכבו מִיקִי בֶּרְקוֹבִיץ', חַיִים זְלוֹטִיקְמַן, רוֹנִי בּוּסָנִי, קוֹרְקִי נֶלְסוֹן הענק הלבן (2.12 מ'). זכייתה של הפועל גליל עליון בגביע המדינה רמזה רמז עבה באשר לכוונותיה לחולל בעונת המשחקים הבאה בליגה הלאומית בכדורסל ב-  1993 – 1992. הנהלת הקבוצה החתימה את המאמן פנחס "פיני" גרשון ונכונה הייתה להדיח מהפסגה את מכבי ת"א וגם את הפועל ת"א. בדיוק ברגע המכריע והחשוב הזה הודיע מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל, למורת רוחי, למנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל כי לטלוויזיה אין מספיק כסף וזמן מסך כדי להתחרות עם ערוץ 5 (ערוץ הספורט בטלוויזיה כבלים) על זכויות השידורים בהן החזיק איגוד הכדורסל . זה היה רק תירוץ. באוקטובר 1992 שררה בין מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל לבין מנהל הטלוויזיה שלוֹ יוסף בר-אל מחלוקת ניהול קשה. שני הצדדים לא העריכו זה את זה בלשון המעטה. שידורי הספורט במסגרת השידור הציבורי היו בנסיגה גדולה . כולם המתינו בימים ההם לבואו של מרדכי "מוטי" קירשנבאום מועמדה של שרת החינוך גב' שולמית אלוני לתפקיד מנכ"ל רשות השידור במקומו של אַרְיֵה מֶקֶל. ערוץ 5 בכבלים זכה מההפקר בבכורה ובזכויות השידורים האקסקלוסיביות – וללא קרב. בפעם הראשונה בתולדות הכדורסל בארץ, לא היה עוד לשידור הציבורי חלק ונחלה בכדורסל הישראלי.

המסופר כאן איננו כתב אישום נגד אַבְרָהָם פְּלָדָה. מנקודת מבטי כמנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…הייתה לי הערכה אישית לאַבְרָהָם פְּלָדָה (!). כיבדתי אותו. צריך לזכור שהוא פעל כיו"ר הפועל ת"א בסביבה מסורבלת מאוד ו-ביורוקראטית מאין כמותה מול קבוצת הניהול הזריזה של מכבי ת"א בראשותו של שמעון מזרחי ונותנת החסות הקלאסית שלה חברת "עֵלִית". בראש ה-היררכיה של אגודת הפועל ת"א ניצבת מנהיגות עסקונה – פוליטית. בראשה עומד מזכיר מועצת פועלי ת"א. מתחתיו עובד מחזיק תיק "הפועל" במועצת הפועלים. הביורוקרט השלישי הוא מזכיר הפועל מחוז ת"א. תחתיהם פועלים יושבי ראש של הסקטורים השונים . הגוף הפוליטי הזה הנקרא מועצת פועלי ת"א והוא שהיה מאשר לאברהם פלדה את תקציב הקבוצה. הבוסים הישירים של אברהם פלדה היו מזכירי הפועל מחוז ת"א בזה אחר זה : אדוארד סגל, שלמה שטיינקלפר, ואברהם "אייבי" אפשטיין. בתוקף תפקידי כמנהל חטיבת הספורט הכרתי אותם . הם היו פקידים קשוחים של המִמְסַד שהקשו גם עלי בתחום ביצוע השידורים הישירים של הטלוויזיה וגם על אברהם פלדה בתחום הניהול שלו. יו"ר הפועל ת"א אַבְרָהָם פְּלָדָה היה עורך את החוזים הכספיים עם השחקנים במסגרת התקציב הכללי שאושר לו , אך את הצ'קים הייתה משלמת הנהלת החשבונות של מזכירות הפועל מחוז ת"א. החוזים שחתם עם השחקנים הבכירים של הפועל ת"א ומאמניה לא היו "כבדים". אברהם פלדה זוכר היטב את פירוט התשלומים לשחקנים שלו בעת שיחות התחקיר שלי עמו : "עם מייק לארגי התחלנו עם 30000 (שלושים אֶלֶף) דולר בשנה. בשיאו הוא קיבל כ- 40000 (ארבעים אֶלֶף) דולר בעונה. לאבאן מרסר הרוויח אצלנו כ-  20000 – 17000 (שבעה עשר – עשרים אֶלֶף) דולר. בארי ליבוביץ' בן הדוֹר הקודם במועדון קיבל בשיאו כ- 15000 (חמישה עשר אלף) דולר בעונה, לא יותר. בארי ליבוביץ' פרש מקבוצת הפועל ת"א בשנת 1982. יהושע רוזין קיבל אצלנו כמאמן בשנות ה- 80 של המאה שעברה שכר של כ- 15000 (חמישה עשר אלף) דולר גם כן. אלה היו המחירים המקובלים אז. אני מניח שמכבי ת"א שילמה לשחקניה ומאמניה שכר כפול משלנו. הניהול שלנו היה הרבה יותר איטי ומסורבל משלהם. שררה באגודת הפועל ת"א ביורוקרטיה. הייתי זקוק לאישורים על אישורים. בקטע הזה מכבי ת"א הייתה הרבה יותר זריזה מאתנו".

טקסט תמונה :  הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני מזכיר אגודת הפועל הארצית יצחק אופק מעניק בהיכל הספורט יד אליהו ב- 1982 מתת פרידה לבארי ליבוביץ' בן ה- 38 המסיים את הקריירה הארוכה שלו בקבוצת הפועל תל אביב. בתווך (מספר 5)  זהו מרק טורנשיין. גם בגיל 38 נראה בארי ליבוביץ' יפה התואר כ- עלם חמודות. הוא היה שחקן כדורסל ווירטואוז. הפועל ת"א מעולם לא שילמה את שוויו האמיתי. (התמונה באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היו"ר אַבְרָהָם פְּלָדָה היה נתון ללחצים כספיים כבדים של המועצה וכתוצאה מהם איבוד הביתיות ב- "אוסישקין". כשהוברר כי להֵיצַע של משחקי הכדורסל של הפועל ת"א נגד מכבי ת"א יש ביקוש  הגדול מתכולתו של אולם "אוסישקין", הורתה המועצה להעתיק את הביתיות להיכל הספורט ביד אליהו כדי לעשות קופה ולהגדיל את ההכנסות. אַבְרָהָם פְּלָדָה זוכר בעת שיחות התחקיר שלי עמו כלהלן : "אם הייתי מסרב להעתיק את הביתיות, מייד היו מופעלים עלי לחצים ואִיומים, שאם לא נעביר את המשחק להיכל הספורט יד אליהו בעל תפוסה של רבבת צופים המועצה לא תאשר את התקציב בשנה הבאה".

1985 הייתה שנת שיא ושנת משבר כאחת עבור הפועל ת"א. להגיע כל כך קרוב לבאר ולא לשתות ממנה. זאת הייתה יריבות קשה בין שתי האגודות באותה שנה. הפועל ת"א התחזקה אט-אט וצברה ביטחון. ב- 1985 היא הייתה כבר מספיק חזקה כדי לאיים על ההגמוניה הממושכת של מכבי ת"א…היו לכך סימנים ברורים שהעידו על המגמה. כמי שעיצב את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית באותה תקופה לא יכולתי לבקש יותר. המצלמות שלנו הוצבו בהיכל הספורט יד אליהו פעם אחר פעם. הן פשוט היו שם ותיעדו את התקופה. מכבי ת"א לא הצליחה באותן שנים יתר על המידה בזירה האירופית והפכה לפגיעה בישראל. בשנת 1984 הפסידה מכבי ת"א במשחק חצי הגמר על גביע המדינה בכדורסל לקבוצת הפועל רמת גן בתוצאה 80:76. היא הפכה להיות קבוצה מנוצחת. בפעם הראשונה מאז עונת 1976 לא העפילה מכבי ת"א למשחק הגמר. הפועל ת"א בראשותם של היו"ר אברהם פלדה יחדיו עם המאמן המיתולוגי יהושע רוזין, ומנהל הקבוצה יוֹרָם "פִּיקוֹ" רוֹזוֹבִיץ' ז"ל ניצלו זאת. הפועל ת"א ניצחה במשחק הגמר את הפועל ר"ג  79:93. זה היה ביום שני – 2 באפריל 1984. כרגיל היה מַיִיק לָארְגִי הג'ינג'י כוכב הפועל ת"א . הוא קלע 25 נקודות. לָאבָאן מֶרְסֶר קלע 17 נק', ודָנִי נָחְמִיאַס הוסיף 11 נק'. עבור הפועל ר"ג תחת ניהול מר איתן מגידו הרבו לקלוע סְטִיב קָפְּלַן 18 נק' ואוֹר גוֹרֶן 17 נק'. שחקני הפועל ת"א האמינו בהנהלת הקבוצה ובמאמנם. לפתע הפכה הפועל ת"א ליריב שווה כוחות למכבי ת"א . זה היה אוֹת ל-באות. התגבשה קבוצה בעלת יכולת ובעלת סיכויים להדיח את מכבי ת"א מהפסגה . הפעם האחרונה שהפועל ת"א עשתה זאת הייתה ב- 1969. היא זכתה באליפות המדינה בהפרש עצום לפני מכבי ת"א עם 46 נק'. מכבי ת"א צברה רק 43 נק'. הפועל ת"א זכתה בקלות גם בגביע המדינה ב- 1969 לאחר שהביסה באִצטדיון "בלומפילד" ב- 25 ביוני 1969 בנוכחות 3000 (שלושת אלפים) צופים את מכבי ת"א בתוצאה 88:70. זאת הייתה תקופת המנהיגות של שחקן הפועל ת"א בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' יפה התואר והמראה וראשית ההתבלטות של מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית והשַדָּר הראשי שלה דָן שִילוֹן. בָּארִי לֵיְבּוֹבִיץ' בעל השליטה הנפלאה בכדור היה השחקן שעשה את ההבדל בין שתי הקבוצות . בָּארִי לֵיבּוֹבִיץ' היה אישיות כובשת ודמות סוּפֶּר אָטְרָקְטִיבִית. במגרש ומחוצה לו. טַל בְּרוֹדִי כבר לא שיחק אז ב-שורות קהוצת מכבי ת"א ההיא. הוא טל ברודי התגייס לצבא ארה"ב. את קבוצת הפועל ר"ג פקדה ב- 1984 טרגדיה ספורטיבית. זה היה הפסדה החמישי במשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל בשֵש השנים האחרונות מאז 1979.

טקסט תמונה : 1968. אולפן הספורט הראשון של הטלוויזיה הישראלית בקומה ה- 5 של בית היהלומים ברוממה – ירושלים. הטלוויזיה משנה את סדרי חיינו ודן שילון משנה את סדרי חייהם של מועדוני הכדורגל והכדורסל. כאן הוא נראה מראיין באולפן הטלוויזיה ברוממה – ירושלים ב- 1968 את שחקן נבחרת ישראל בכדורסל עוֹפֶר אֶשֶד. (באדיבות ארכיון שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 1969 הדיחה הפועל ת"א את מכבי ת"א מהפסגה אך לא השכילה לשמור על בכורתה. שנה קודם לכן נולדה הטלוויזיה ועמה תוכניות הספורט והשידורים הישירים של דָן שִילוֹן. מכבי ת"א הבינה ראשונה וטוב יותר מהפועל ת"א כי הקרב בזירת הכדורסל הוא בעצם המלחמה על השליטה בזכויות השידורים והממון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המשנה את סדרי חיינו. ההישגים על הפרקט יסיטו את מצלמות הטלוויזיה בכיוון הקבוצה המנצחת. הניצחונות יביאו יוקרה, והיוקרה תביא כסף. בסופו של דבר הכסף והכלכלה הספורטיבית יקבעו מי תהיה הקבוצה שתפרוץ לאירופה. ב- 1969 הרעידה הטלוויזיה של דן שילון ואלכס גלעדי את אמות הספים של גופי ונשמתי. ידעתי שאגיע אליהם בבוא השעה. ידעתי שאהיה שלהם בבוא העֵת.

טקסט תמונה : שנות ה- 80 של המאה הקודמת. היכל הספורט ביד אליהו. המאמן יהושע רוזין מתדרך את שחקני הפועל ת"א. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : ג'ון וויליס, פנחס חוזז, יהושע רוזין, דני ברכה, ובארי ליבוביץ'. (באדיבות משפחת רוזין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 2 באפריל 1984. היכל הספורט ביד אליהו. הפועל ת"א זוכה בגביע המדינה בכדורסל. הקבוצה מנצחת את הפועל ר"ג 79:93. משמאל, יו"ר המועדון אַבְרָהָם פְּלָדָה לא מסתיר את רגשותיו, עוזר המאמן יִגְאָל דָוִוידוֹב, מנהל הקבוצה אָבְנֵר מַכְטִינְגֶר (מוסתר, יושב על הספסל), ויְהוֹשֻעַ רוֹזִין מאמן הפועל ת"א (באדיבות אַבְרָהָם פְּלָדָה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  2 באפריל 1984. היכל הספורט ביד אליהו. דקות אחדות לאחר תום טקס הענקת הגביע לקבוצת הפועל ת"א. זיהוי העומדים משמאל לימין : אילי זמורה, לאבאן מרסר, קאליש, איש לא מזוהה, מנהל הקבוצה אבנר מכטינגר (מתכופף), אברהם פלדה והגביע, רופא הקבוצה ד"ר יורם פינצי ז"ל, ווילי סימס (מאחורי הרופא), המעסה דגי פלכטר, קני לבנובסקי (מאחורי המעסה), תת אלוף מיל. פיני להב יו"ר אגודת הכדורסל של הפועל ת"א, מאיר פז מנכ"ל הקבוצה, ויגאל דווידוב עוזרו של המאמן יהושע רוזין. זיהוי הכורעים משמאל לימין : עמוס פרישמן ודני נחמיאס (הרשת הגזורה מונחת על צווארו). (התמונה באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). חסרים בתמונה : המאמן יהושע רוזין והשחקן מייק לארגי (אברהם פלדה אומר שהוא רץ רגע לשירותים בהיכל והפסיד את הצילום). הערה : זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י אברהם פלדה.

חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית העבירה בשידור ישיר רק את המחצית ה- 2 של משחק הגמר על גביע המדינה ב- 2 באפריל 1984. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הטלוויזיה טוביה סער יבד"ל סירבו לבקשתי המוקדמת לשָדֵר ישיר את כל המשחק החל משמונה וחצי בערב. הם טענו ששידורי הספורט רק מפריעים, ובלתי חשובים, והוסיפו שאי אפשר להזיז את "מבט" ממקומו הקבוע. "אין כלל מה להשוות בין אי חשיבות השידור הישיר של משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל לבין חשיבותו של "מבט" . תשע בערב היא שעה קדושה", התריסו כלפיי. המנכ"ל הבא של רשות השידור אורי פורת שהחליף את טומי לפיד ב- 1 באפריל 1984 משל רק יום אחד בתפקידו וטרם התערב . כעבור זמן קצר שינה את השקפת העולם הסטראוטיפית של קודמיו וביטל את מדיניות השידור הטיפשית הזאת של טומי לפיד וטוביה סער מכל וכל. אירועי הספורט הרלוואנטיים כבשו להם מקום נכבד בלו השידורים הציבורי. תם עידן השידורים החלקיים והסתיימה לה תקופת הקטיעות המלאכותיות. החל משנת 1985 שידרנו ישיר ובהיקף מלא את כל משחקי הגמר על גביע המדינה בכדורסל.

ראש עיריית תל אביב שלמה " צִ'יץ' " לָהָט היה גאה בהישגי שני המועדונים של העיר ב- 1984. האחת הייתה אלופת המדינה. השנייה מחזיקת הגביע. הוא ידע לשווק את עצמו כראש עיר אוֹהֵד כדורסל וספורט, והזמין את שני היו"רים והקפטנים של מכבי והפועל ת"א לאכול עמו את עוגת הניצחון ולהרים יחדיו כוסיות של יין.

טקסט תמונה :  אפריל 1984. לשכת ראש העיר. ראש עיריית ת"א מר שלמה " צ'יץ' " להט ז"ל מברך את אברהם פלדה יו"ר הפועל ת"א על שהשאיר את גביע המדינה בתחומי השיפוט של תל אביב. למעלה, מנחה יהודה בירנצווייג מנהל אגף הספורט של העיר תל אביב את טקס הניצחון בבניין העירייה. (התמונה באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש אפריל – שנת 1984. לשכת ראש העיר ת"א. ראש העיר מר שלמה " צ'יץ' " להט מארח את ראשי שני המועדונים התל אביביים והקפטנים שזכו באליפות המדינה ובגביע המדינה. זיהוי העומדים מימין לשמאל : לו סילבר (מכבי ת"א ), עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מכבי ת"א, ראש העיר שלמה להט, ח"כ דוב בן מאיר שהיה גם מזכיר מועצת פועלי ת"א והבוס הישיר של אברהם פלדה, ווילי סימס (הפועל ת"א), אברהם פלדה יו"ר הפועל ת"א, ופיני חוזז (הפועל ת"א). מר אברהם פלדה היה על סף סנסציה. הוא חלם להדיח בתוך שנה את מכבי ת"א מהפסגה. רק כ- פסע, חוט השערה, הפרידו ביו חלום ההדחה למציאות שונה שנכפתה עליו. (התמונה באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אפריל 1984. לשכת ראש העיר. שיא הטקס. ראש העיר שלמה להט חותך את עוגת הניצחון. זיהוי העומדים מימין לשמאל : אברהם פלדה יו"ר הפועל ת"א, דני ברכה (קפטן הפועל ת"א), שלמה להט ראש העיר, לו סילבר (קפטן מכבי ת"א), ועו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון מכבי ת"א. (באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

היריבות העירונית הגדולה של אַבְרָהָם פְּלָדָה מול שִמְעוֹן מִזְרָחִי ב- 1985 הולידה תבוסה ואכזבה גדולה למועדון הפועל ת"א. הפסד התואר בגלל הרחקתו של מַיִיק לָארְגִי דמתה לנוֹק אאוט מוחלט ממנו לא התאוששה עוד הפועל ת"א. היא הפכה לקבוצת כדורסל גרוגית. אך מאידך צבר אָבְרָהָם פְּלָדָה אהדה ונקודות בעיתונות. העיתונאי עמנואל רוזן ערך עמו ריאיון מקיף בעיתון "מעריב" של יום שישי – 26 באפריל 1985. כותרת הריאיון הייתה, "דמעות של פלדה". כך כתב [1]. "חלום גדול היה לו לאברהם פלדה מנהל מחלקת הכדורסל של הפועל ת"א. כשהוא דיבר איתי על החלום הזה, בבוקר יום שני השבוע, בוקר המשחק על אליפות המדינה בכדורסל, הגרוגרת שלו נעה מעלה ומטה, ובפעם הראשונה בשיחה של כמעט שעתיים, הוא אפילו חייך קצת בזווית הפה. חלומו של פלדה היה לשמוע את שריקת הסיום שתבשר את זכייתה של הפועל ת"א באליפות. ואז לא להשתולל משמחה, לא לקפוץ למגרש ולנשֵק את השחקנים ואפילו לא לרוץ לעיתונאים. אברהם פלדה תִּכְנֵן לגשת בצעדים מתונים אבל גֵאים לספסל המובס והכואב של אנשי מכבי ת"א, ללחוץ בהבנה את ידי השחקנים ולטפוח בחיבה אבהית על שכמם של גדולים משמיציו ושונאיו – מנהלי מכבי ת"א. אבל הפועל ת"א הפסידה. שוב הפסידה. עכשיו קולו רועד ונדמה כי הוא על סף בכי. "הגעתי למועדון הפועל ת"א אחרי שמונה שנות אליפות רצופות של מכבי ת"א, שבנתה לעצמה שם של קבוצה לאומית". את המילה לאומית הוא אומר בסלידה. "זה מצב שקשה להתמודד אִתו. התקשורת בצדק מבחינתה ועם ישראל רואים במכבי ת"א קבוצה לאומית. נוצר הרושם שבאה פתאום איזו קבוצה, הפועל ת"א, שרוצה לפגוע בעַם ישראל. לקחת לו את השעשוע של ימי חמישי בחורף. אני חושב שאין לזה תקדים בשום מדינה בעולם, אבל כנראה שעַם ישראל , בגלל מצבו המיוחד, נתפס ל- "גימיקים", ומכבי ת"א זה "גימיק". הכי חורה לי וכואב לי זה שמכבי ת"א תפסה בתודעה את המקום של נבחרת ישראל בכדורסל. מה פתאום…?". את הכאב הזה אברהם פלדה מתקשה לכבוש…".

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת. אברהם פלדה יו"ר הפועל ת"א ברגע סוער בהיכל הספורט יד אליהו בתחילת הקריירה שלו כיו"ר הפועל ת"א. בולם אותו הכדורסלן אביגדור מוסקוביץ'. (באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אַבְרָהָם פְּלָדָה צדק. הסימביוזה ארוכת השנים בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל היא חסרת תקדים בארץ ובעולם. אך אין לו לבוא בטענות אלא לעצמו ולאגודה שלוֹ. תפקידו כיו"ר ומנהיג קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א היה להפר את מסורת יחסי השידור ע"י סילוקה של מכבי ת"א מהפִּסְגָה. 17 שנים ניהל אברהם פלדה את הפועל ת"א. מ- 1975 ועד 1992. בכל 17 השנים האלה רדפה הפועל ת"א אחרי מכבי ת"א. לעיתים סיכנה אותה. פעמים מספר השתוותה לה. אך לעולם לא השיגה אותה. היא לא נישלה אותה משום תואר. לא אליפות וגם לא גביע המדינה. מכבי ת"א הפסידה כמה וכמה פעמים במשחקי הגמר על גביע המדינה בכדורסל אך מעולם לא לקבוצת הפועל ת"א של אברהם פלדה.

טקסט תמונה : עונת הכדורסל 1977 – 1976. פאריס בירת צרפת. היו"ר אברהם פלדה (רביעי מימין) בעונת 1977- 1976 השנה הראשונה בה קיבל את קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א לידיו. היו לו תקוות גדולות לשנות את היררכית הכדורסל במדינת ישראל. חלומו היה להדיח את מכבי ת"א  ולוּ רק פעם אחת מהפסגה. הוא לא הצליח. זיהוי שורת העומדים הארוכה משמאל לימין : עמירם שפירא מנהל הקבוצה, גור בן דוד, בארי ליבוביץ', קרי יוז, סמי מגידו, הזמרת יפה ירקוני, לארי הורוביץ, ניסן ניסנוב (מנהל קבוצת הכדורגל של האגודה), מרק טורנשיין, איש לא מזוהה לבוש בחולצה משובצת אזרחית, דני ברכה, שמואל "מולי" אבישר, אברהם פלדה, פיני חוזז, המאמן שמואל "שמוליק" יעקובסון, ואביגדור מוסקוביץ'. כורע מלפנים המעסה משה אורגד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 25 באפריל 1977 העפילו קבוצות מכבי ת"א והפועל ת"א למשחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל. מכבי ת"א שכבר הייתה אלופת המדינה ואלופת אירופה לאחר שגברה על מובילג'ירג'י ווארזה במשחק הגמר בבלגראד ב- 7 באפריל 1977 בתוצאה 77:78, ניצחה את הפועל ת"א בדיוק באותה תוצאה 77:78. קלעו למכבי ת"א : ג'ים בוטרייט 24 נק', מיקי ברקוביץ' 20 נק', טל ברודי 14 נק', אריק מנקין 11 נק', שוקי שוורץ 4 נק', לו סילבר 3 נק', ומוטי ארואסטי 2 נק'. קלעו ל- הפועל ת"א : מרק טורנשיין 21 נק', פיני חוזז 16 נק', בארי ליבוביץ' 14 נק', גור בן דוד 10 נק', מולי אבישר 8 נק', אביגדור מוסקוביץ' 6 נק, ודני ברכה 2 נק'. (התמונה צולמה בפאריס וניתנה לי באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה אברהם פלדה.

אברהם פלדה הלך ומועדון הכדורסל של הפועל ת"א שקע אט – אט עד שנעלם . הדעיכה נמשכה שנים אך קצרה במונחים היסטוריים. ב- 2007 החליט ראש העיר רון חולדאי להרוס את אולם "אוסישקין" שלא היה עוד רלוואנטי. הרי קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א כבר לא הייתה קיימת . בעיר תל אביב נותרה רק מכבי. כבן קיבוץ אפיקים גדלתי על האגדות והסיפורים של הפועל תל אביב בכדורגל וכדורסל. ב- 2007 בעיצומם של המחקר וכתיבת הספר עָב הַכֶּרֶס "הקשר הסימביוטי" הגעתי לאולם "אוסישקין" המַט ליפול. לפתע הציפו אותי הזיכרונות מאז ימי דוֹב "בּוּלֶק" פְּרוֹסָק, ו- שִמְעוֹן "צִ'ינְגָה" שֶלַח, ו- דוד הייבלום, ו- משה מכטי, ו- עמוס קופפר, ו- משה "פָּשוֹש" בֵּאִרי, ו- חַיִים חָזָן, ו- עֶזְרִי לובושיץ, ו- אֶרֶז לוסטיג, והמאמן בַּרוּךְ פּוּטֶרְמַן שניבא לי גדולות במחנה אימונים לשחקני כדורסל מצטיינים של "הפועל" בקיבוץ גבת ב- 1954, כשאמר לי, "…יואש אלרואי / בלינדמן, דרכך ל- NBA מובטחת" (התברר דווקא כי דרכי לחטיבת "גולני" היא המובטחת לי…). דוב פרוסק אישר את הנבואה של ברוך פוטרמן שלא התגשמה. הערצתי את ברוך פוטרמן. בגיל 16 הוא היה אוניברסיטת הכדורסל הראשונה שלי (יגאל וולודרסקי היה השנייה. הוא ברוך פוטרמן כמובן לא ידע כי נולדתי בקיבוץ אפיקים כדי לקצור תִּלְתָּן ולכבוש אַסְפֶּסֶת לחבילות חציר. בטח שלא על מנת לשחק כדורסל. העבודה, הטרקטורים והמקצֵרות, הסוסים הפרות, והכבשים, האדמה והטורייה, החרמש, המעדר, האֵת, והמגרפה היו תכלית חיינו.

מוסד הטלוויזיה באשר הוא גורס כי תמונה אחת שווה 1000 (אלף) מילים. אז ב- 2007 שלפתי את המצלמה שלי ותיעדתי את מראות אולם הכדורסל "אוסישקין" הקורס של הפועל תל אביב כפי שראו אותו עיניי.

טקסט תמונה : שנת 2007 . כתובות גראפיטי של אוהדי הפועל ת"א , שרופים ונאמנים , מקשטות את קירות אולם אוסישקין המט ליפול. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 2007. הכותל המערבי (תרתי משמע) של אולם אוסישקין. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

 פוסט מס' 1266 הועלה על ידי ל-אוויר לראשונה ביום שישי – עֶרֶב יום הכיפורים של שנת תשפ"ה, 11 בחודש אוקטובר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי.​

 סוף הפוסט מס' 1266. כל הזכויות שמורות ל-חוקר, ה-כותב, וה-מחבר יואש אלרואי. 

כל הזכויות שמורות לחוקר, המחבר, והכותב יואש אלרואי. פוסט מס' 1266 הועלה לאוויר ביום חמישי – 17 באוקטובר של שנת 2024.