פוסט מס' 1268. הוּעָלָה ל-אוויר עַל ידי ו-מטעמי ביום רביעי – 13 בחודש נובמבר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ל-מחבר ו-הכותב יואש אלרואי. ל-שואלים ו-המתעניינים בן כמה אני…: גִילִי ב-ימים אלה בעת כתיבת הפוסטים והזיכרונות ה-מצ"ב בפוסט מס' 1268…הוא 86 ו– 1/2. נולדתי בקיבוץ אפיקים (ב-עמק הירדן) ל-הוֹרָיי משה בלינדמן / אלרואי ו-שרק'ה פְּרֱס שניהם, שני הוריי היקרים ז"ל היו חברי ומקימי הקיבוץ ה-טוֹב ב-יותֵר בארץ ו-במדינה…הלא הוא קיבוץ אפיקים…בעל שֵם ו-רָב הָמוֹנִיטין בשעתו…(!)…ב-תאריך ההוא של ה' בחודש סיוון עֶרֶב חַג שָבוּעוֹת של שנת תרצ"ח / 4 בחודש יוני ההוא של שנת 1938 ההיא…

הערה : אבא שלי משה אלרואי ז"ל חבר קיבוץ אפיקים, עיברת את שם משפחתו הליטאי "בלינדמן", ל- שם משפחה בשפה העברית, "אַלְרוֹאִי" (!), על פי המלצתו ההיא בשנות ה- 50 ההן במאה הקודמת של חבר קיבוץ אפיקים שמואל לוּלָב ז"ל…!   

פוסט מס' 1268. אנוכי יואש אלרואי החוקר, הכותב, והעורך של כל הפוסטים ב-בלוג. כל הזכויות שמורות. פוסט מס' 1268. הוּעָלָה לאוויר ביום רביעי – 13 בחודש נובמבר של שנת 2024.

אין כמעט כתבים ו-שדרני טלוויזיה ורדיו (…וגם עיתונאים אחרים בעיתונות ה-כתובה…) ש-יכולים להתחרות עִם ו-מוּל  רמתו הטלוויזיונית המקצועית ה-אישית ה-איכותית ה-גבוהה, ה-זריזה, ה-חיונית, וה-מהימנה שֶל נִיר דְבוֹרִי, איש "חברת החדשות" של ערוץ הטלוויזיה מס' 12 ב-שַלָט…הוא מ-שִכְמוֹ ו-מעלה…אולי מ-פני ש-קוֹרָץ מ- סוג של "חומרים אֱנושיים" שונים טובים יותר משל האחרים…ולכן הוא נִיר דְבוֹרִי ה-טלוויזיוני בּוֹלֵט על המסך…(מאוד ובמיוחד…) !. 

נִיר דְבוֹרִי הוא עיתונאי ב-רָמָה טלוויזיונית ישראלית גבוהה (מאוד)…ו-גם ברמה בינלאומית…הוא איש מקצוע מְעוּלֶה, אֶחָד מ-עמודי התווך של חברת החדשות של ערוץ 12… נִיר דְבוֹרִי הוא עיתונאי שטח טלוויזיוני רב ערך…חָרוּץ ו-אָמִיץ שֶ-ציבור צופים גדול ב-אָרֶץ במדינת ישראל חַיָיב לוֹ ול-ציוותי הצילום שלו חוֹב גָדוֹל על המידע שהם מספקים לו מידי יום ביומו…מידי ערב בערבו…הנוכחות והמקצוענות הטלוויזיוניות שלו נחשפות חיש מהר על המסך…הוא בעל אישיות טלוויזיונית מושכת תשומת לב…אין מדובר ב-דָבָר שֶל מה ב-כך…מעטים בינינו ניחנו בתכונה הנ"ל…נִיר דְבוֹרִי איננו "כוכב קולנוע"…הוא לא אלן דלון…הוא הרבה יותר מזה…הוא ניר דבורי… 

יבורך האיש (!). אגב מעולם לא ראיתיו…לא ראיתי את ניר דבורי ב-מציאות, אֶלָא רַק על מסך הטלוויזיה…מטבע ה-דברים הללו…גם אף פעם לא שוחחתי עימו…על פי שיקול דעתי מדובר ב-אֶבֶן מַסָד בעלת מסה יסודית ורצינית של חברת החדשות (המצטיינת…) בערוץ 12…אנוכי מדבר ו-כותב ב-שמי בלבד…(!) 

ניר דבורי (נולד ב- 30 בינואר 1972) הוא עיתונאי טלוויזיה ישראלי ב-רמה גבוהה ו-ניצב ב-ראש ה-Desk לענייני צבא וביטחון של חברת החדשות "קֶשֶת" ב-ערוץ הטלוויזיה מס' 12. "קשת" מובילה ב- Rating הלאומי ו-גוברת ללא כל תנאי על…ו- בתחרות הטלוויזיונית הארצית מול ו-נגד ערוצים 11, 13, ו-14…! ב- "קשת" טמונים הרבה מאוד כישרונות טלוויזיוניים בכל הגזרות…כמו גם בערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל…אולם הניהול והמנהיגות שלה, "קשת", הם מיטביים !!! + גם חלק ניכר בגלל ובשל כוח האדם המעולה שלה בכל גזרות והתחומים של התעשייה הטלוויזיונית במדינת ישראל…ההצלחה והשגשוג הטלוויזיוניים המדהימים של "קשת" במדינת ישראל לאורכן של כך כך הרבה שנים…הם חסרי תקדים גם בסדרי גודל של גבולות בינלאומיים…!!!  ) . עוֹד מחמאה עבור הנ"ל : הוא, נִיר דְבוֹרִי איש חברת החדשות של ערוץ 12, ניחן לא רק בידע עיתונאי – טלוויזיוני עצום…אלא חונן גם באופן ו-מסירת מידע ודיבור מתונים ו-לא רגשניים…הוא ניר דבורי (עילוי עיתונאי – טלוויזיוני) נושא עימו שקט נָפְשִי…הָ-מִיקְרוֹפוֹן ב-ידיו של ניר דבורי צָלוּל…ולעולם איננו רוֹטֵט…אתה מוֹצֵא אֶת עצמך תמיד מאמין לו, ובוטח באינפורמציה הטלוויזיונית שהוא מֵנִיח ב-פֶתַח דֶלֶת ביתך…! מדובר ב-עיתונאי שטח ואיש טלוויזיה ברמה גבוהה מאוד. הוא אָמִין מאוד, מהימן מאוד, ו-רציני מאוד…ו-בעל ידע רב בתחום התקשורת הטלוויזיונית המורכבת ו- "רבת מלכודות" בענייני חיבור טקסטים ו-שליחתם לציבור…). ניר דבורי הוא פיגורה טלוויזיונית ברמה גבוהה בכל פראמטר, גם בינלאומית…! ניר דבורי הוא רֶכֶש טלוויזיוני – אנושי ייחודי ו-חָשוּב ביותר של חברת החדשות של ערוץ 12…

ועוד מילה אחת…ניר דבורי נהנה ב-עֵת הָ-סיקורים הָ-נרחבים וה-מְמוּקָדִים שֶלוֹ בחזיתות ו-בשטחים ה-צבאיים ה-נרחבים וה-מסוכנים מ-תמיכה מקצועית של ציוותי טלוויזיה מקצועיים, מאומנים, ומקצועניים של חברת החדשות של ערוץ 12 (!). בשתי מילים יבורכו ניר דבורי וציוותי הצילום שלו…וגם "חברת החדשות" החרוצה ו-הערנית של ערוץ 12…(!). יש לאנשי ערוץ 12 סיבה טובה להיות גאים בעצמם. הערה פרטית שלי : אנוכי כל כך סוֹמֵך על אנשי חברת החדשות החרוצים, המהירים, המהימנים, וששים אֵלֵי קְרָב שֶל ערוץ 12…עד שכמעט אינני צופה עוד במהדורות החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (ערוץ 11) ו-גַם לא ב-אֵלֶה שֶל ערוצים 10 ו-13…[אולם אינני ממעיט ב-ערכם…]. בס"ה צריך לומר כאן ולהדגיש שוב…כי חברות החדשות של רשתות הטלוויזיה 10, 11, 12, ו-13 במדינת ישראל ניצבות ברמה טלוויזיונית – עיתונאית גבוהה מאוד ב-כל סטנדרט ארצי ובינלאומי, ו-מכל צד ו-היבט אֱנוֹשִי, חדשותי, ו-טכנולוגי…!!! ה- Rating שלהן מרקיע שחקים…זהו כמובן סימן מובהק כי הציבור במדינת ישראל מאמין ל-מידע ש-הן רשתות ה-טלוויזיה הללו מפרסמות ו- משדרות מידי יוֹם ב-יומו ומידי ערב בערבו…הן  מבורכות ע"י כלל הציבור בישראל…ו-הן יבורכו תמיד ב-המשך הדרך המפותלת…וה-טכנולוגית וה-אֱנוֹשִית…!!!

מציאות חיינו המורכבים ב-עִתּוֹת סכסוכים, קרבות, ו-מִלְחָמות עם יריבינו ה-מַרִים ה-מקיפים את מדינת ישראל ו-חולמים ושואפים שוב ו-שוב, ועוד פעם שוב ו-שוב…מאז אותם ה-"מאורעות" ההם בשנים ההן של 1929… ואח"כ שוב ב-שנים שלאחריהן 1939 – 1936, ועד הימים האלה של חודש נובמבר בשנת 2024 …ה-מציאות ה-מרה הזאת מהווה תמריץ עיתונאי – טלוויזיוני מר ויקר…ה-מְצָוֶוה על התעשייה התקשורתית העיתונאית ה-המונית היקרה הזאת שלנו על כל מרכיביה… להתייצב שוב ושוב בגבולות המדינה ובזירות הקרבות והמלחמות כדי ל-דָוֵוח ל-ציבור במדינת ישראל את האמת ואת אודות הנעשה בשדות המלחמות והקרבות האלה…ואת אומץ ליבם של חיילינו בכל הָ-חֵילוֹת ביבשה, בים, ובאוויר…והיא עוֹשָֹה זאת היטב ב-רצף ובנאמנות…!!! כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשעבר במשך 4 עשרות שלשנים, אנוכי מצדיע ל- חברות החדשות ואנשיהם של ערוצי הטלוויזיה שלנו 10, 11, 12, 13, ו-14 על אומץ ליבם ו-דבקותם העילאית והמרשימה במשימות סיקור המלחמות נגד האויב בצפון ובדרום…יישר כוחכם…ה-אוּמָה כולה מוקירה אתכם ומצדיעה לכם…!!! תבורכו כולכם ושימרו על עצמכם ציוותי טלוויזיה יקרים…!!!

מן ההיבט הזה כלהלן, יש ל-ברך את ערוצי הטלוויזיה והרדיו החרוצים המשדרים במדינת ישראל ש-עושים עבודה עיתונאית מקצועית רבת היקף מסוכנת ומבורכת…24 שעות ביממה…!!! ויבורכו גם כל אנשי העיתונות הכתובה וב-ראשם "הארץ" + ״ידיעות אחרונות" + "מעריב"…!!! (הסדר איננו חשוב…) – בברכות חמות כל הנ"ל…!!!

נִיר דְבוֹרִי הוא שַדָּר טלוויזיה מְעוּלֶה, עיתונאי טלוויזיה אָמִיץ לֵב, ו-כתב צבאי חרוץ, פּוֹרֶה, ו-וָותּיק רָב שָנִים ב-רָמָה גבוהה מאוד שֶל ערוץ 12…(!). נִיר דְבוֹרִי הוא עיתונאי רדיו ו-טלוויזיה חָרוּץ, אָמִין ו-מְהֵימַן בעל עֵרֶך רָב…(!). חברת החדשות המקצוענית של ערוץ 12 עשתה ב-שעתו עיסקה מקצועית פורייה, משתלמת, וּמְבורֶכֶת מש-החתימה בימים ה-הֵם את ניר דבורי, וצירפה אותו לשורותיה הטלוויזיוניות שלה…יְבוֹרָךְ הָאִיש…שהופך את ערוץ 12 ל-מְהוּלָל…(!). ניר דבורי למרות השקט הנפשי שלו הוא שדר טלוויזיה דומיננטי מאוד…(!) שמקנה תהילה, מדרוג צפייה (Rating), ו-ממון  ל-בעל הבית שלו…

אנוכי מבקש להעיר ולומר כאן לקוראי הבלוג הרבים…כי בכל האמור ל-עיל…אין כאן בשום אופן כל כוונה להטיל דופי, ו/או לפגוע, ו/או לזרוע סימני שאלה ליד חברות החדשות האחרות של ערוצי הטלוויזיה 10, 11, ו-13… 

פוסט מס' 1268. כל ה-זכויות שמורות ל-יואש אלרואי ה-חוקר, ה-כותב, ה-עוֹרֵך, ו-בעל ה-בְּלוֹג.

פוסט מס' 1268. הערה ותשובה לקוראים המתעניינים והשואלים : הבלוג נכתב, נערך, ו-מופק על ידי בלבד…אין לי עוזרים ומסייעים…הבלוג הועלה לאוויר על ידי ו-מטעמי לראשונה בימים ההם…היכן שהוא בתום אולימפיאדת סיאול ההיא של שנת 1988 שם שימשתי כמפיק ראשי ו-מנהל ראשי של ציוותי שידור שלי ההם…אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא…ו-אולם אח"כ הבלוג הופק ו-נכתב על ידי בהפסקות גדולות וממושכות…אבל…את רצף החקר, המחקר, הכתיבה, והתיעוד המורכבים, המסובכים, והממושכים – חידשתי מאוחר יותר במלואו…!!!  כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.   

פוסט מס' 1268 : נִיר דְבוֹרִי איננו כתב צבאי טלוויזיוני ש-יוֹשֵב ו-מסתגר ב-אולפן הטלוויזיה ו-מְסָקֵר את אירועי ומאורעות ה-מלחמה ה-קשה מה-כּוּרְסָא ה-אוּלְפָּנִית…הוא ו-צֶוֶות ה-צִילוּם הֶ-חָרוּץ שְלוֹ עושים את עבודתם ה-חָשוּבָה וה-מְסוּכֶּנֶת כְּבָר שָנִים רָבּוֹת, פָּנים אֶל פָּנִים מול האויב, ב-שטחי ה-מִלְחָמָה ו-הקְרָבוֹת ש-מנהל צה"ל (צבא ההגנה ה-אמיץ של מדינת ישראל) נגד הָ-אוֹיֵב ב-דְרוֹם מדינת ישראל וב-צְפוֹנָה של מדינת ישראל…!!!

ל-כֵן אוֹסִיף ו-אוֹמַר כך ו-כלהלן 1001 פעמים את הטקסט הזה: "ניר דבורי אתה עיתונאי אָמִיץ לֵב ו-יָקָר…וגם צנוע…!!! תבורך אתה ו-יחד עימך ציוותך הטלוויזיוני ה-צמוד אליך…!!!". צופי ערוץ 12 יודעים להעריך היטב מ-מעמקי לִיבָּם ו-מַצְפּוּנָם את ה-ערך של עבודתכם העיתונאית המסוכנת, הארוכה, האמיצה והממושכת מ-זה שנים בשדות ה-קרב ב-דָרוֹם וב-צָפוֹן…!!! שָם מנהל צה"ל ה-יָקָר וה-אָמִיץ על חֵיילוֹתָיו ב-יַבָּשָה, ב-יָם, וב-אָוִויר מלחמת הגנה קשה רְווּיָית דָמִים על זכותה של מדינת ישראל לחיות חיים נורמליים במזרח התיכון…!!! יבורך צה"ל ויבורך כל עם ישראל…!!!

אנוכי נטלתי בעבר, חלק ב- 5 מלחמות ישראל, מאז היותי חניך בקורס מ"כים כ-חייל ב-גדוד 12 של חטיבת "גוֹלָנִי" ההיא (קורס המ"כים ההוא התנהל ו-נערך ב- "ג'וֹעָרָָה", בסיס צה"ל שהוקם על גבעה שָלֶטֶת ה-סְמוּכָה לשלושת הקיבוצים עֵין השופט + רמת השופט + קיבוץ דליה). אח"כ הייתי מ"כ, ו-קצין קרבי לוֹחֵם ב-שוּרוֹת גדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ה-היא בשנים הרחוקות ההן שחלפו, 1959 – 1956…ואח"כ קצין קרבי לוחם כ- מ"מ, סמ"פ, ו- מ"פ ב-דרגת סֶרֶן בשירות מילואים קרבי ממושך בחטיבה מס' 3 במשך 35 שנים…חיילי המילואים בחטיבה מס' 3 ההיא היו רובם קיבוצניקים אנשי עמק הירדן ואנשי עמק יזרעאל…(!).

ה- מ"מ שלי במלחמתי הראשונה ההיא שלי באוקטובר / נובמבר בשנת 1956 באותו קורס ה-מ"כים ההוא נגד האויב המצרי ברצועת עזה, היה סג"מ זאב שטרנהל ז"ל…ה-מ"כ שלי באותה המלחמה ההיא נגד הָ-אויֵב המצרי ברצועת עזה היה היה אריאל זילבר, בן קיבוץ בגליל העליון…ששכחתי לרגע את שמו…הייתי אז נער בן 18 וחודשיים כאשר ה- מג"ד שלי ב-עת ההיא בגדוד 12 של חטיבת "גולני" ההיא היה סא"ל אורי בר רצון…מי ש- שלח אותי להיות חניך בקורס מ"כים של חטיבת "גולני" ההיא, קורס שנערך ב- ג'וערה…(בסיס צבאי שנבנה על גבעה שלטת הסמוכה לשני הקיבוצים עין השופט ו- רמת השופט…). חצי שנה אח"כ, בחר ו-ביקש ממני המח"ט ההוא של חטיבת "גולני" אלוף משנה בנימין ג'יבלי, ללכת לקורס קצינים שנערך ב-בסיס הצבאי בה"ד 1, בסיס היה סמוך לעיר פתח תקווה. המח"ט ההוא שלי בנימין ג'יבלי רִאיין אותי אז בימים ההם לפני 57 שנים…ואמר לי כי צה"ל זקוק למפקדים ברמה גבוהה…! הוא ידע שאנוכי בן קיבוץ אפיקים בעמק בירדן…הייתי אז נער בן 19/ 18…קצונה ודרגות לא עניינו אותי…אבל גדוד 12 של "גולני" כן…אהבתי את "גולני" שלי…   

אנוכי ב-מקור בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן…נולדתי בערב חג השבועות של שנת תרצ"ח (4 ביוני של שנת 1938). אהבתי מאוד את השירות הצבאי ההוא שלי בגדוד 12 של חטיבת "גולני" ההיא…היו לי ארבעה מג"דים ו-ארבעה מח"טים…התגייסתי ל- צה"ל ב- 3 במאי של שנת 1956…ו-השתחררתי משירות החובה הקרבי שלי כקצין בדרגת סֶרֶן בקיץ ההוא של חודש יוני ההוא ב-שנת 1959 ההיא. המלחמה הראשונה שלי הייתה נגד האויב המצרי בחודשים אוקטובר ונובמבר של שנת 1956…הייתי אז חניך בקורס מ"כים ההוא של חטיבת "גולני" שנערך והתקיים ב- "ג'וֹעָרָה", בסיס צבאי שנבנה על גבעה נישאה ו-שלטת ליד קיבוצי עין השופט ו-רמת השופט…(!). ה-מ"מ שלי באותו קורס ה-מ"כים ההוא ב-ג'וֹעָרָה היה זאב שטרנהל וה- מ"פ שלי היה זאב עופר…(!). ה-מ"כ שלי באותו קורס המ"כים ההוא ב- ג'וערה היה אריאל זילבר…ה-מ"כ שלי באותה הטירונות הקשה ההיא בגדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא, היה יהושע מיצמאכר בן כפר יהושע…פוסט מס' 1268. כל הזכויות שמורות ל-חוקר, ה-כותב, וה-מחבר יואש אלרואי.

קראתי את ביקורת הטלוויזיה העלובה והירודה ב-עיתון "הארץ" (13 בנובמבר 2024)… שכתב רוגל אלפר וכותרתה ה-מנובזת, "מלחמת נרמול ה-טרלול…". ניר דבורי תתעלם…רוגל אלפר הוא מבקר טלוויזיה דַל, חלש, ועלוב…ניר דבורי אתה עיתונאי טלוויזיה ו-כתב צבאי אמיץ ו-מעולה…!!! שעושה את עבודתו המסוכנת פנים אל פנים בשטחי המלחמה הקשה כבר במשך שנים רבות…!!! צופי טלוויזיה רבים במדינת ישראל מקשיבים ומאזינים לדיווחיך מ-שטחי המלחמות הקשות…ו-מעריכים אותך ומכבדים אותך עד למאוד…ניר דבורי אתה כתב צבאי אמיץ לב ומבורך בעל ידע רב בתחום של ערוץ הטלוויזיה מס' 12…זרוק לפח את דברי ביקורת הטלוויזיה העלובה של רוגל אלפר כפי שהם מתפרסמים בעיתון "הארץ" ביום רביעי – 13 בחודש נובמבר של שנת 2024…

אנוכי (עוד מעט בן 90…) כמי שנלחם  מאז היותי נער בן 18 בן קיבוץ אפיקים ו-יליד "גולני", כחייל וקצין קרבי בחזיתות הקרבות בחמש מלחמות ישראל מאז אותה המלחמה נגד מצרים בחודשים אוקטובר- נובמבר של שנת 1956…

ניר דבורי היקר…אנוכי יודע להעריך את תרומתך העיתונאית הרדיופונית והטלוויזיונית הגדולה, החשובה, האמיצה, וה-מסוכנת  למען ולטובת אזרחי מדינת ישראל…אתה עיתונאי וכתב צבאי יקר, חרוץ,  ו-אמיץ לב ברמה גבוהה…שזוכה להערכה רבה מטעמם של רבים מ-אזרחי מדינת ישראל…עשה כמוני : זרוק לפח את קטעי העיתונות של שני ה-כתבלבים הקשקשנים רפי רשף ורוגל אלפר…שניהם לא מגיעים לקרסוליים שלך…(!).

מעניין אותי לדעת…האם ו-באיזה חזיתות מלחמות ישראל בדרום ובצפון וגם במזרח נטלו חלק שני ה-עיתונאים העלובים האלה…רפי רשף ורוגל אלפר…והאם הם החזיקו נשקים השדות הקרב… האם שניהם נשבעו אי פעם את השבועה הצה"לית ב-טרם יציאה ל-קרבות המרים…שמהם רבים לא תמיד חוזרים…כי הם מוכנים להקריב את חייהם ו-נפשם למען תקומת מדינת ישראל…

ניר דבורי תבורך…! אתה והעיתונאים שכמותך – תבורכו…! שימרו על עצמכם בעת עבודתכם המלחמתית המסוכנת בחזיתות הקרבות שמנהל צה"ל בצפון ובדרום נגד האויב המר ונגד המגחכים הנ"ל…זִרְקוּ ל-פח את דברי ה-הֶבֶל של מבקר הטלוויזיה העלוב והמגוחך של עיתון "הארץ" רוגל אלפר…ו-כנ"ל גם את הטקסטים העלובים של אביב בושינסקי…ואת הגיגיו המאוסים של רפי רשף…

ניר דבורי היקר, חזק ואמץ…! וגם…אתה עיתונאי יקר ו-אמיץ לב ברמה גבוהה…! ואסיים שוב במילה "…תבורך…". מ-שיחות עם גורמים עיתונאיים שונים אנוכי יודע שהם שותפים לדעתי הנ"ל אודותיך…אתה לא רק עיתונאי רדיופוני וטלוויזיוני ברמה גבוהה…אתה מהווה גם דוגמא בעלת ערך של חלוץ ו-מורה דרך אמיץ לב ואיש של אמת לעיתונאים רבים אחרים…לכן אוסיף שוב את ה-מילה "תבורך…". מדינת ישראל בורכה בעזרת אלוהינו באנשי אֶמֶת יקרים כמוך…וגם אחרים נוספים…! 

ה-טקסט הנ"ל ש-נכתב על ידי הוא חריף ומר…גם בגלל כי שוב מדינת ישראל מאוימת בימים אלה צבאית וביטחונית ע"י אויב מר, אכזר, ומתגרה…אנוכי כבר בן 88 יליד ו-בן קיבוץ אפיקים גם יליד "גוֹלָני" …אנוכי דוֹאֵג מאוד לחיילי צה"ל ה-סדירים וה-מילואימניקים…אנחנו שוב נִיצָבִים ב-פני אתגרים קיומיים רבי סכנות…(!). עם ישראל יצוי כרגיל ו-מחולק לשניים : אלה השומרים על הָ-אוּמָה ונשבעים להקריב את חייהם למען מדינת ישראל אם יהיה צורך בעת מאבקים ומלחמות בשדות הקרב…ואלה חלק מהם המחזיקים בעט ובמיקרופון (במקום נשק – רובה ותת-מקלע "עוּזִי"…). ניר דבורי אזרחים רבים מעריכים אותך כאיש טלוויזיה אמיץ…אתה איש ועיתונאי אמיץ ו-הגון של ובעל אינפורמציות בעלות ידע עיתונאיות ביטחוניות וצה"ליות…רק אותם האזרחים באלה…אין להם שוּם דֶרְֶך כיצד להביע ולהבליט את דעתם אודותיך בכלי התקשורת…לכן, השאֵר ב-צד את שני ה-נפלים הנ"ל…הם לא חשובים… 

ניר דבורי היקר, הינך כמו עוד אזרחים ישראלים רבים אחרים עומד על משמר המדינה (בדרכך שלך)…אתה עושה את מלאכתך ואת עבודתך הטלוויזיונית המקצועית בתקשורת הכתובה והטלוויזיונית בחריצות, יושרה, נאמנות, ו- בהגינות…(!)…זאת לא רק דעתי הפרטית שלי…אינני צועד לבד במשעול התקשורתי הסבוך הזה…רווי מוקשים ומכשלות מכל הסוגים…

ואומר לסיום  כי בך מהדורות החדשות ב- כלל ערוצי הטלוויזיה והרדיו של מדינת ישראל ניצבות ברמה טכנולוגית, עיתונאית, ו-מקצועית גבוהה…!!!   

שֶלְךָ, בהערכה רָבָּה, ו-כָבוֹד רָב, יואש אלרואי. ו-אוסיף שוב את שלוש המילים האלה "…נִיר דְבוֹרִי תבורך…!!!".

טקסט תמונה : 10 בחודש דצמבר של שנת 1981 ההיא…היכל הספורט ה-הוא בשכונת יד אליהו ההיא ב-תל אביב ההיא…הימים ההם – הזמן ההוא…שחלף לפני  43 שנים…(!) . זהו מורי ורבי ההוא דן שילון…האחד ש-אולי לא היה שני לו בימי העבר הטלוויזיוניים הרחוקים ההם…כשהוא מתועד באותו ה-FRAME הנ"ל ההוא של מצלמת הסטילס ההיא כשהוא מחזיק במיקרופון הטלוויזיוני בעת אחד מ-שידורים הישירים של משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב (אלופת ישראל) בו היא מתמודדת במשחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בימים ההם…חלפו מאז כ-אמור 43 שנים…אף על פי כן הוא דן שילון נותר עבורי, אישיות בלתי נשכחת, לא רק טלוויזיונית…(!). וגם : אם אנוכי זוכר נכון…בחלוף 43 שנים…אזי אֶת התמונה הנ"ל הזאת צילם ותיעד בשעתו עוּזִי קֶרֶן…! 

הימים ההם של שנת 1981 ההיא…אנוכי יואש אלרואי  (בן 43, ב-תמונה) מנהל את חטיבת הספורט ב-טלוויזיה הישראלית ההיא (בתום תקופת הניהול של מורי וקודמי אלכס גלעדי ז"ל. אנוכי ממנה את דן שילון (בן 41, ב-תמונה) ל-שדר ישיר את משחק הכדורסל בגביע אירופה לאלופות ההוא בכדורסל בו מתמודדת אלופת ישראל מכבי ת"א נגד אלופת יוון פאנאתאנאייקוס אתונה, ובאותה העֵת "שוֹמֵר" גם על גבו…המיקרופון הטלוויזיוני היה תמיד "צעצוע" מבוקש עד למאוד…

הייתה לי זכות גדולה ב-ראשית נקריירה העיתונאית הממושכת שלי בשידור הציבורי ההוא, להיות חניך שלו, של דן שילון, ב-שנת 1971 ההיא…ו-"בוס" שלו עשור שנים אח"כ ב- 1981…(!). דן שילון היה ראשית דָבָר עילוי אֶנוֹשִי ורק אח"כ עילוי טלוויזיוני.

ובכן…השדר ההוא שלי יורם ארבל ההוא…נעלב מאוד ממהלך המינוי ההוא ויצא כמעט מדעתו מרוב כעס… כאילו עלבון…! הוא ראה במינוי שלי את דן שילון לשדר ישיר משחק כדורסל בחורף ההוא של שנת 1981 ההיא…צעד מגמתי שנועד לקפח אותו ולגנוב את פרנסתו…זה כמובן לא היה נכון וחסר שחר…

הוא יורם ארבל היה אז ברגעים מסוימים "בכיין" ש-ראה מהרהורי לבו…יורם ארבל היה תמיד השדר הראשי והמוביל שלי…!!! אולם  חטיבת הספורט ההיא בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא הלכה והתרחבה…והתפתחה במהירות נכל ההיבטים הטלוויזיוניים…ה-הפקות שלנו אז בראשותי חבקו אֶרֶץ וְ-עוֹלָם…את כל כדור הארץ…אליפויות העולם ואירופה בכדורגל + כדורסל + כדורגל + א"ק + שחייה + התעמלות מכשירים + התעמלות אומנותית…היו לי בשנת 1971 ההיא, ראשית כניסתי לשורות חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית ההיא, ארבעה מורי דרך בלתי נשכחים לעד…דן שילון יבד"ל + אלכס גלעדי ז"ל + נסים קיוויתי ז"ל + ובימאית הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא בימים ההם, וורדינה ארז ז"ל…הערה שלי : וורדינה ארז ז"ל למדה את מלאכת הבימוי הטלוויזיוני בעת שהותה ולימודיה הטלוויזיוניים ב-ארה"ב בשנים ההן של 1968 – 1962…היה מדובר בבימאית טלוויזיה מצטיינת, מוכשרת, חכמה ונבונה, שזכתה להערכה רבה בשני תחומי הבימוי הטלוויזיוני של שידורי החדשות ושידורי הספורט בימים ובשנים ההן בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא.         

היה מקום כמובן מקום בחטיבת הספורט ההיא ל-שדר ספורט ב-רמתו ההיא של דן שילון…ולעוד כמות כפולה של שדרני וכתבי ספורט נוספים בענפי הספורט השונים והמגוונים.. הייתי צריך לצרף אז את מאיר איינשטיין ז"ל לשורות חטיבת הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא מוקדם יותר…ולא להמתין עד ל- 1990…אולם אַל לְכֶם ל-שכוח כי המלחמה על אחזקת מיקרופון הטלוויזיה היא לעולם תחרותית…וגם…רבים מהשדרנים אז חשבו שהמיקרופון הטלוויזיוני תחת אחריותו של יואש אלרואי וההופעה על המסך הטלוויזיוני שייכים בלעדית רק להם…בם כמובן טעו…! (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אישית שלי : אנוכי כאיש הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים ההן שבין 1971 ל- 2003 יודע להעריך את פועלם של אנשי רשתות הטלוויזיה שלנו שנוטלים חלק פעיל בסיקור צמוד של הקרבות והמלחמה נגד האויב העזתי המנוול בדרום ונגד האויב הרצחני בצפון, לבנון וסוריה…יבורכו כל אנשי רשתות הטלוויזיה בארץ המסקרים את המלחמה בדרום והצפון, ויבורכו ראשית דבר לוחמי צה"ל היקרין ו-האמיצים ביבשה, בים, ובאוויר – בדרום ובצפון- מכל החילות ה-אמונים על שבועת צה"ל, ואשר נשבעו כי גם הם מוכנים כמו קודמיהם להקריב את חייהם למען מדינת ישראל ב-עתות המלחמות הקשות נגד האויב, אם יידרשו…מדובר בטקסט קשה ו-מַר, אבל זאת הָאֶמֶת !!! ה-מג"ד שלי בתקופת הטירונות הקשה ההיא בגדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא, היה סא"ל אורי בר רצון…!!! ה- מ"כ שלי (ב-דרגת רב"ט) באותה הטירונות הקשה והמפרכת ההיא בגדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא בארבעת החודשים ההם של מאי + יוני + יולי + אוגוסט בשנת 1956 ההיא, היה יהושע מיצמאכר הבלתי נשכח…מפקד אמיץ וגם מחנך שידע לחנך (!)…הייתי אסיר תודה לאלוהי ישראל על שהציב את יהושע מיצמאכר להיות ה-מ"כ האישי שלי באותה תקופת הטירונות הקשה והמפרכת ההיא שלי בגדוד 12 של חטיבת "גולני" ההיא. יהושע מיצמאכר ההוא היה מפקד קשוח, אולם הגון מאוד, וגם מחנך, ו-בעל דוגמא אישית…הייתי בר מזל שאלוהים שלנו…שלח אותו את יהושע מיצמאכר מ"כ גבה קומה ומפקד הגון בן כפר יהושע (חבריו ב-גדוד 12 בחטיבת "גולני" ההיא, קיצרו את שמו… וקראו לו "מיצ"…)  להיות ה- מ"כ האישי שלי באותה תקופת הטירונות הטירונות הקשה ההיא ואשר כללה ב-שורותיה משמעת מים צה"לית מטופשת, מנובזת, ו-מנוולת מאין כמותה…בה הוקצבה מימיית מים אחת ב-יממה לכל חייל…באותם ימי הקיץ החמים ובעת אימונים צבאיים גופניים קשים מנשוא שדרשו כושר גופני גבוה באותם החודשים ההם של מאי + יוני + יולי + אוגוסט של שנת 1956 החמה ההיא…היה שם עוד מ"כ אחד בטירונות ההיא שלי בגדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא, מ"כ שקראו לו משה באראנובסקי…(גם הוא היה רב"ט גבה קומה…שחום…וגם יפה תואר ומראה…). חלפו מאז 68 שנים…אולם הזיכרונות ההם נותרו בלתי נשכחים…הכשרתי מ-טירון ל-לוחם בגדוד 12 של "גולני" נעשתה כולה ע"י ה-מ"כ האישי הבלתי נשכח ההוא שלי בטירונות הקשה ההיא רוויה מאמצים גופניים ונפשיים קשים מנשוא, בקיץ החם ההוא של שנת 1956 ב-שטחי האש ה-הם של גדוד 12 בבוא בחטיבת "גולני" ההיא…ושמו יהושע מיצמאכר (!). חייל ומפקד בלתי נשכח עבורי לעולם…(!). סמל ודוגמא אנושית – צבאית של מפקד צבאי אמיץ לב בעל דוגמא אישית גדולה ועצומה…שהיה גם מורה דרך ו-מחנך…!!! חלפו מאז 68 שנים. עובדה… יהושע מיצאכר ההוא נותר עבורי איש, אדם, ומפקד בלתי נשכח גם בעצם הימים האלה…אנוכי אוטוטו כבר בן 87…נשוי לרעייתי יעל…אנחנו הורים לשלושה ילדים (יפי תואר) וסבא וסבתא ל- 10 נכדים ונכדות חכמים וחכמות, מוכשרים ומוכשרות, וגם חכמים וחכמות ויפי ויפות תואר…אינני משוויץ…זאת האמת לאמיתה…

אנוכי זוכר עד היום הזה את שבועתי ה-צה"לית ההיא בחודש מאי של  1956 במגרש ה-מִסְדָרִים הצבאי ההוא במחנה "פִילוֹן" ההוא (ליד ראש פינה) של גדוד 12 ההוא בחטיבת "גולני" ההיא, כטירון יחדיו עם חבריי…כי וכ-להלן… "…אנחנו כולנו נשבעים להקריב את חיינו למען מדינת ישראל אם נדרש לכך ב-עיתות קרבות ומלחמות…".

הייתי אז לוחם צעיר, נער בן 18 – בגדוד 12 ההוא של חטיבת "גולני" ההיא. ה- מ"כ האישי שלי בטירונות הקשה ההיא בקיץ הוא של שנת 1956 היה רב"ט יהושע מיצמאכר בן כפר יהושע… חלפו מאז 68 שנים…אולם יהושע מיצמאכר נותר עבורי בלתי נשכח גם ביום הזה…בחלוף 68 שנים מאז אותם הימים הקשים ימי "גולני" ההם…

פוסט מס' 1268. הועלה לאוויר ביום רביעי – 13 בחודש נובמבר של שנת 2024. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.