פוסט מס' 296. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (רשימה מס' 5). פוסט מס' 296. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 6 באוקטובר 2013
פוסט מס' 296.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ גם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.
—————————————————————————————————–
פוסט חדש מס' 296 : הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 6 באוקטובר 2013.
—————————————————————————————————–
הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 296. כל הזכויות שמורות.
טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
הערה 3 : העיתונאי אורי משגב מוצא חן בעיניי.
הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (רשימה מס' 5). פוסט מס' 296. כל הזכויות שמורות.
טקסט תמונה : חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בעת משחקי השלב הראשון . זהו משרד ההפקה , התקשורת , והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : נסים מזרחי (מדבר בטלפון), השדר רפי גינת (מזוקן, מרכין ראש לעבר עוזרת ההפקה עדה קרן), עדה קרן, סולומון "סולי" מוניר (מאחור חובש אוזניות ומחזיק במיקרופון ה- Lip Mic), המפיק משנה שלי אורי לוי (בקדמת התמונה), והשדר המוביל שלי יורם ארבל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מדריד. התמונה צולמה לקראת סוף הטורניר. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : הפרשן מרדכי שפיגלר, אנוכי, ומהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר. מאחור משמאל נראה חלק ממרכז הטלוויזיה הענק של RTVE ב- Torre Espania. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הקדמה.
ההקדמה כוללת חלק מהמחקר אודות רקע התקופה ההיא שעוסק בתכנון והפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 על ידי ובראשותי תחת שלטונו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני וטוביה סער. תמצית המנהיגות הטלוויזיונית איננה מסתכמת ולא נבחנת בקניית כרטיסי טיסה והטסת שדרני ספורט ליעדי השידור השונים בחו"ל לרבות מונדיאל ספרד 1982. מנהיגות טלוויזיונית בעלת חזון ויכולות מייצגת מאמץ שידור רצוף בלתי נלאה לאורך זמן. מנהיגות טלוויזיונית מגלה דבקות במשימה ללא פשרות לאורכן של שנים רבות באין סוף תחומים של תכנון והפקה ויכולת הוצאה לפועל הלכה למעשה, צילום, שידור, פרשנות, ומסירת אינפורמציה עיתונאית לציבור מהשטח. ההדגשה מהשטח ממוקדי ההתרחשויות. הערך העליון של ניווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי גרס ראשית דבר שידור מעמדות שידור באצטדיוני הכדורגל ובהיכלי הכדורסל, מעמדות שידור הסמוכות למסלולי הא"ק, מבריכות השחייה, ומאולמות ההתעמלות. בארץ כמו גם בעולם הרחב. דיווח בשיטת ה- Off tube (בעיקר בעת שידורים ישירים) הוא מעשה עיתונאי נִקְלֶה, מעשה הוֹנָאָה, מעשה מְזוּיָף, מעשה בָּזוּי. האשמה איננה מוטלת רק לפתחן של ההנהלות שמחליטות בהבל פה על שידור Off tube אלא שרויה גם ליד מפתן דלתם של המשת"פים, כל מיני שדרנים כנועים, שמסכימים לאבד את כבודם וריבונותם, רק כדי לשמור על שלום בית מטופש ומלאכותי עם מעסיקיהם.
1. דרכה של נבחרת ישראל בכדורגל בבית המוקדם האירופי בקדם מונדיאל ספרד 1982. התאחדות הכדורגל הישראלית ממנה מאמן אנגלי עלום שם גֶ'ק מֵנְסֶל לתפקיד המאמן הלאומי במקומו של עמנואל שֶפֶר . נבחרת ישראל נכשלת במשימתה להעפיל לגמר טורניר ספרד 1982.
2. אנוכי יוזם הקמת מתקני ומגדלי צילום באצטדיוני הכדורגל בארץ ובאתרי ספורט אחרים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית .
ב- 1980 שכרה התאחדות הכדורגל הישראלית להפתעת כולם את שירותיו של מאמן אנגלי כמעט אנונימי בשֵם גֶ'ק מנסל לקראת קמפיין המשחקים של נבחרת ישראל המנסה להעפיל למונדיאל ספרד 1982 . חוזהו של עמנואל שֶפֶר לא חודש וגֶ'ק מנסל מאמן לא מוכר וחסר כל מוניטין הובא ארצה. הוא לא היה עטור הישגים. גֶ'ק מנסל לא הגיע מלִיוֶורְפּוּל ולא בא ממנצ'סטר יונייטד גם לא מצֶ'לְסִי, אך הביא עמו את מסורת האימון והמשמעת האנגלית. זה לא מעט. לאנשי ההתאחדות ובראשם היו"ר חיים הַבֶּרְפֶלְד מהפועל והסגן הנִצחי שלוֹ עַזְרִיקָם מִילְצֶ'ן ממכבי זה הספיק. הם העדיפו מאמן זַר ותחליף אנגלי על פני כל אפשרות ישראלית.
נבחרת ישראל שובצה בבית אחד עם נבחרות צפון אירלנד , סקוטלנד , שוודיה , ופורטוגל . הקמפיין התחיל טוב . ב- 26 במארס 1980 באִצטדיון ר"ג סיימה נבחרת ישראל את משחקה הראשון בתיקו אֶפֶס נגד צפון אירלנד . בנבחרת ישראל שיחקו אז השוער אריה חביב מהפועל יהוד , שני האחים התאומים עוֹדֵד וגָד מַכְנֶס , חיים בר , ושלמה גאריאני כולם ממכבי נתניה , יִצְחָק שוּם מהפועל כפר סבא , אבי כהן ,גיורא שפיגל ו- וִויקִי פֶּרֶץ שלושתם ממכבי ת"א , יעקב כהן , רִיפְעָאת טוּרְק מהפועל ת"א , וגדעון דָמְתִּי משמשון ת"א . בסגל הרחב של גֶ'ק מֵנְסֶל השתתפו עוד יעקב "יענקֶה" אֶקְהוֹיְז מהפועל ת"א , ישראל פוֹגֶל , השוערים מָנוּ שְוָורְץ ממכבי חיפה ויוסי מזרחי מבית"ר ירושלים , שלמה קירט , נוח איינשטיין , ונסים כהן .
טקסט תמונה : 1981. שדר מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יורם ארבל (מימין) מסיים ריאיון עם מאמן נבחרת ישראל האנגלי ג'ק מנסל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).
ב- 18 ביוני 1980 השיגה נבחרת ישראל בסטוקהולם בהדרכתו של גֶ'ק מנסל תוצאה מרשימה 1:1 נגד שוודיה החזקה . גדעון "גידי" דמתי שחקן קבוצת שמשון ת"א הבקיע את שער השִוויון . משחק הגומלין שנערך ב- 12 בנובמבר 1980 באִצטדיון ר"ג הסתיים בתיקו אֶפֶס . שלוש תוצאות תיקו רצופות הושגו נגד נבחרות אירופיות מן השורה הראשונה . לפתע התעוררו שוב התּקוות אך המשחקים ששודרו ישיר בטלוויזיה הישראלית ע"י מחלקת הספורט שלה היו במשורה . הם ממש לא היו בראש מעייניו של יוסף "טומי" לפיד . מנכ"ל רשות השידור היה אמביוולנטי בהתייחסות שלו לספורט הישראלי על כל מגזריו בכל חמש שנות כהונתו . הוא בפירוש לא סבר שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שהוא הממונה הראשי עליה צריכה לצאת מגדרה ולכסות כל משחק של נבחרת ישראל בכדורגל . יוסף "טומי" לפיד לעג לכדורגל הישראלי , לרמתו , ואיכותו . מפני שהיה מנכ"ל רשות השידור היה חכם דיו כדי לא לתת פומבי לדעתו האישית הזאת . הוא החזיק במשרה ציבורית נעלה ולא היה לו כל עניין לריב שלא לצורך עם התאחדות הכדורגל מחזיקת זכויות השידורים . יצחק "צחי" שמעוני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית וטוביה סער מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית דווקא היו בעד שידורי כדורגל ישירים אך הם לא התעקשו יתר על המידה עִם הבוס שלהם . אלכס גלעדי ואנוכי רתחנו .
יום רביעי – 17 בדצמבר 1980 זכור לי היטב . הוא שייך לתקופה בה החלה כבר ההיערכות שלנו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של טורניר מונדיאל הכדורגל 1982 שיתקיימו בתוך שנתיים בספרד . אלכס גלעדי בעודו מנהל חטיבת הספורט הזכיר לי את דבר הפתק הקטן שכתב לי ב- 1978 בכתב ידו בו הוא ממנה אותי למפיק שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' , מפני שהיה שבע רצון מדרך ההפקה והניהול שלי את שידורי טורניר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978 . בדצמבר 1980 היה אלכס גלעדי כבר בדרכו החוצה מהטלוויזיה הישראלית הציבורית לעבר קריירה מפוארת חסרת תקדים ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC , אולם הפתק ההוא בכתב ידו נשמר וזה מה שהיה כתוב בו . "יואש יקירי , הריך מתמנה למפיק שידורי הגביע העולמי 82' . אנא פעל והחזק אותי בתמונה ובתכתובת . אלכס גלעדי" . מדינת ישראל רווייה באין סוף כישרונות בתחומים רבים וגם בתעשיית הטלוויזיה . מרום גילי או טו טו 80 שנים, נקודת תצפית מצוינת, אנוכי חושב שאלכס גלעדי (במובנים רבים מורי ורבי הטלוויזיוני) הוא איש הטלוויזיה הטוב ביותר והמוכשר ביותר שפגשתי והכרתי בארץ וגם בעולם.
טקסט מסמך : דצמבר 1978. זהו הפתק המקורי שכתב לי אלכס גלעדי בכתב ידו. המסמך נשמר. "יואש יקירי , הריך מתמנה למפיק לשידורי הגביע העולמי 1982. אנא פעל והחזק אותי בתמונה ובתכתובת". כעבור שנתיים הוא נטש את שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועבר לעבוד בשירות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער הורו לי בנובמבר 1980 להיכנס לנעליו הגדולות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן בפברואר 1978 . מר אלכס גלעדי מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ממנה אותי לתפקיד הבינלאומי הראשון שלי רב האחריות , עורך ראשי ומפיק ראשי בבואנוס איירס של מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978 . המינוי נעשה בגיבויו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן . (צילום מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי – בלינדמן . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : 1978. ארנון צוקרמן (בן 44) מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אישר בפברואר 1978 לאלכס גלעדי (בן 36) להצטרף לקבוצה המבצעית המיוחדת של איגוד השידור האירופי שכונתה בעגת הטלוויזיה הבינלאומית "EBU Operation Group – Argentina 78", במונדיאל ארגנטינה 1978 בראשותו של איש הטלוויזיה המסחרית הבריטית ITV מר ביל וורד (Bill Ward). במקביל מינה אותי אלכס גלעדי להתייצב במקומו בראש צוות הטלוויזיה הישראלית ב- בואנוס איירס , ולשמש כעורך ראשי ומפיק ראשי של מבצע השידורים הבינלאומי הזה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. התמונה צולמה על ידי בקומה השנייה של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת קוממה בירושלים ליד אולפן ב'. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
ב- 4 בדצמבר 1980 שימשתי מנהל מחלקת הספורט כשבוע ימים בלבד . ידעתי בפני איזה אתגר טלוויזיוני אני ניצב וכי הדרך ליעד הסופי רצופה מכשולים, מהמורות, ביורוקרטיה כבדה, מסורבלות, ומחסור כרוני בכסף . שֵם המשחק בטלוויזיה הוא ממון וזה מה שהיה חסר לרשות השידור הציבורית של מדינת ישראל . חוסר ממון , מסורבלות , ומאבקים מקצועיים מתישים ללא סוף היו הסיבות שאפפו את פרידת הנצח של אלכס גלעדי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור , שמונה עשר יום אח"כ ב- 22 בדצמבר 1980 .
אלכס גלעדי היה עסוק בתכנון והפקת מסיבת הפרידה שלו ממאות ידידיו ברשות השידור . נשף הפרידה הענק עמד להתקיים במלון "דן – אכדיה" בהרצליה ביום שני – 22 בדצמבר 1980 בנוכחות אנשי NBC ובראשם דון וויר (Don Wear) שחטפו את אלכס גלעדי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית . מאות אנשים בהם אנשי הטלוויזיה ורשות השידור , עיתונאים ואנשי תקשורת , וספורטאים יידועי שֵם באו להצדיע ולהיפרד מאלכס גלעדי אחד הכּישרונות הטלוויזיוניים הגדולים ביותר שצמחו אי פעם בישראל . אלכס גלעדי היה בדרכו לעבר קריירה מזהירה ב- NBC וגם ב- IOC הוועד האולימפי הבינלאומי (International Olympic Committee) הוועד האולימפי הבינלאומי . ראשו לא היה עוֹד בענייני הטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל .
מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער לא השתתפו באותו נשף הפרידה מאלכס גלעדי שנערך כאמור ב- 22 בדצמבר 1980 במלון "דן – אכדיה" על חוף הים בהרצליה. שניהם לא הסכימו לבקשתי להקים במקום האירוע מערך קטן של שידור טלוויזיה במעגל סגור המציג למאות המוזמנים את ה- Highlights של הישגי מר אלכס גלעדי בשידור הציבורי בשנים 1980 – 1969 . תשובותיהם השליליות הפתיעו אותי עד למאוד . שניהם הרי הכירו את פועלו העצום של אלכס גלעדי למען ולטובת הטלוויזיה הישראלית הציבורית כיוזם ומפיק פורה בעל יכולות . צחי שמעוני כתב לטוביה סער על מסמך הבקשה שלי, "מצטער, אין לנו תקציב וכוח אדם לכך". טוביה סער הצייתן המשיך באותו סגנון ורשם על המסמך, "יואש, מצטער, טוביה". על איזה תקציב וכוח אדם בדיוק מדבר מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . מדובר בעבודה בת שעה של איש אחד (המפקח הטכני שלום נתנאל) האמור להקים מעגל טלוויזיה סגור הכולל בתוכו ארבעה מוניטורים באולם השמחה. תשובתו של יצחק "צחי" שמעוני הייתה אכזבה גדולה .
התרוצצו שמועות שיצחק "צחי" שמעוני רץ עם נייר הבקשה שלי אל יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור וביקש את עצתו . הטקסט בכתב ידו ובחתימתו על המסמך "טוביה , מצטער אין לנו תקציב וכוח אדם לכך" , הסגיר אותו . אינני יודע אם הדבר נכון אך אני יודע שיוסף "טומי" לפיד האיש הדומיננטי ביותר ברשות השידור לא היה מאוהביו וממעריכיו הגדולים של אלכס גלעדי . בין אם מנהל הטלוויזיה ביקש באמת את עצתו של הבוס הגדול שלו ובין אם לאו הרי שהיה נדמה אפוא כי הוא מדבר מגרונו של המנכ"ל , ומנהל החדשות מגרונו של מנהל הטלוויזיה . לא ייאמן . המסמך לעיל הנושא את תשובותיהם השליליות של מנהל הטלוויזיה צחי שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער מעיד על צרות עין , מסורבלות וההתנהלות מגוחכת של רשות השידור בימים ההם . הייתי המום . פתאום אתה מבין מה צפוי לך בפגישות עם הנהלת הטלוויזיה ורשות השידור הדנות בהפקות הרבה יותר רציניות וגדולות מזאת של מסיבת הפרידה מאלכס גלעדי . ראה גם הפרק , "אליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979" בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הפקות חובקות ארץ ועולם" .
דרכה של נבחרת ישראל בכדורגל בבית המוקדם האירופי בקדם מונדיאל ספרד 1982. התאחדות הכדורגל הישראלית ממנה מאמן אנגלי עלום שם גֶ'ק מֵנְסֶל לתפקיד המאמן הלאומי במקומו של עמנואל שֶפֶר. נבחרת ישראל נכשלת במשימתה להעפיל לגמר טורניר ספרד 1982.
בפעם הראשונה ניצבתי לבדי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מול מנכ"ל רשות השידור בעת הוויכוחים המקצועיים על היקף השידורים של מונדיאל ספרד 1982 . הייתי צריך להתחיל מחדש את מסע השכנוע של ההכרה בחשיבות שידורי הספורט הישירים הרלוואנטיים למשלם האגרה . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד צינן את התלהבותי . הוא לא אִפשֵר לי לשָדֵר ישיר ב- 17 בדצמבר 1980 את המשחק הרביעי בקמפיין ספרד 82' בו הביסה פורטוגל בליסבון את נבחרת ישראל 3 : 0 . שערי התבוסה שודרו באיחור של 24 שעות ב- "מבט" . יוסף "טומי" לפיד פגש אותי למחרת במסדרונות בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ומצא צורך להעיר לי בבוטות ובשחצנות הידועה שלוֹ : "אני מבין את רצונך הכֵּנֶה לשָדֵר ישיר כל דבר שזז" , והוסיף , "אך אין טעם להוציא כל כך הרבה כסף על כדורגל לא מעניין וכל כך לא חשוב , ובעיקר לאחר שישראל הפסידה" . כאילו הייתי אמור להיות נביא וקבלן ניצחונות . מבלי להמתין לתגובתי המשיך את צעידתו לעבר לשכת מנהל הטלוויזיה יצחק 'צחי' שמעוני הממוקמת בקצה המזרחי של הקומה השלישית בבניין.
ביום רביעי – 25 בפברואר 1981 אירחה נבחרתה הלאומית של ישראל בכדורגל באצטדיון רמת גן את נבחרת סקוטלנד עם גדול שחקניה קֶנִי דָאלְגְלִיש . זה היה המשחק החמישי של נבחרת ישראל בקמפיין קדם גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982 . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא רצה לשדר ישיר את המשחק הזה . הוא ראה בכך בזבוז זמן וכסף . "הכוחות אינם שקולים והנבחרת שלנו ממילא תפסיד", אמר לי והוסיף, "המשחק הזה חסר ערך ספורטיבי , הסקוטים הרבה יותר טובים מאתנו , צלם את המשחק במצלמת פילם". ברור שהשבתי לו, "על מה אתה מדבר הרי כל המדינה מתעניינת במשחק הכדורגל הזה ישראל – סקוטלנד . אנוכי מבקש ממך לאשר לי להוציא להפקה את ניידת השידור הגדולה על חמש מצלמותיה". מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ומנהל החדשות טוביה סער התבטלו מפניו והחרישו מהצד . הם הרגיזו אותי מאוד. את המצב הצילה שלוחת הטלוויזיה הציבורית של ה- BBC הבריטי בסקוטלנד . חטיבת הספורט שלה ביקשה ממני לסייע לה לשדר ישיר את המשחק מישראל לגלזגו והסכימה מייד להשתתף בחצי מעלות ההפקה. למרות שסקוטלנד הייתה עדיפה על ישראל וניצחונה לא הוטל בספק איש שָם לא ראה בהתמודדות הזאת חוסר עניין ספורטיבי . ה- BBC ניאות לשלם לקופת רשות השידור כ- 6000 (ששת אלפים) דולר והתעקש על שידור ישיר בהיקף מלא לאיים הבריטיים בניגוד ליוסף "טומי" לפיד שלא רצה לשדר אותו לצופי הטלוויזיה בישראל . בכך סייעה לי הרשת הציבורית הבריטית לשכנע את יוסף "טומי" לפיד בנחיצות צילום המשחק באמצעות ניידת שידור גדולה וחמש מצלמות אלקטרוניות . אני לבדי לא הצלחתי לשכנע אותו.
רציתי מאוד לשַדֵּר ישיר את המשחק ישראל – סקוטלנד ב- 25 בפברואר 1981 , אך יוסף "טומי" לפיד מחד ושני אנשי ההתאחדות המנכ"ל יעקב אראל והגזבר נחום ציפלוביץ' מאידך , התנגדו לבקשתי . ההתאחדות סברה שהשידור הישיר בטלוויזיה ירחיק את הצופים מהיציעים ודרשה תשלום זכויות שידור עבורו . מנכ"ל הרשות חשב שאין ערך ספורטיבי לשידור הישיר מפני שנבחרת ישראל תפסיד ממילא לקֶנִי דאלגליש וחבריו ועל כן אין טעם לשלם אפילו אֲגוֹרָה שחוקה תמורת תבוסה או במקרה הטוב הפסֵד . יוסף "טומי" לפיד לעג להישגי הספורט הישראלי בכלל ולכדורגל הישראלי בפרט . הוא לא הסתיר זאת . יתירה מזאת . הוא עשה זאת בחוצפה ובצורה בוטה וצריך לומר לזכותו גם בגלוי . לא היה איש בוטה (וגם חכם) כמוהו בכל הארץ .
ב- 14 בדצמבר 1980 פרסם העיתונאי ישראל פז עורך מדור הספורט בעיתון "על המשמר" מאמר חריף נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית המתנכרת לאירועי הספורט החשובים במדינת ישראל והרלוואנטיים למשלם האגרה . כותרת המאמר הייתה , "טלוויזיה מתנכרת" . בסוף המאמר קרא תגר על מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , "נראה שאוהדי הספורט יצטרכו להמתין עד חלוף עידן יוסף לפיד בטלוויזיה" . יוסף "טומי" לפיד השליך את קטע העיתון הזה לסַל האשפה שהיה מונח ליד שולחנו .
טקסט מסמך : 14 בדצמבר 1980 . מאמר של ישראל פז ז"ל בעיתון "על המשמר" התוקף את מדיניות שידורי הספורט והכדורגל של הטלוויזיה הישראלית הציבוריתבעידן מנכ"ל רשות השידור יוסף 'טומי' לפיד . "נראה שאוהדי הספורט יצטרכו להמתין עד חלוף עידן לפיד בטלוויזיה !" . (ארכיון "על המשמר") .
ב- 5 במארס 1981 ספג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ביקורת שידור מכיוון שונה פרי עטו של חבר מערכת "מעריב" דוב גולדשטיין , הנוגע לקטיעת השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל בתשע בערב לצורך שידור מהדורת "מבט" . את ביקורת הטלוויזיה הזאת הוא דווקא אימץ אל ליבו ולא העז להתעלם ממנה ולזרוק אותה לפח .
טקסט תמונה : 5 במארס 1981 . מאמרו של העיתונאי דוב גולדשטיין ב- "מעריב" ששינה לעד את תפישת השידור של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ואת מדיניותו הנוגעת לשידורי הכדורסל הישירים של מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית . לפתע , לאחר הופעת המאמר הזה , הפסיקו שידורי מכבי ת"א להפריע ל- "מבט". מהדורת החדשות של תשע בערב לא קטעה עוד את מהלך השידור הישיר מיד אליהו . (באדיבות העיתון "מעריב") .
מיניתי את נסים קיוויתי לשָדֵר את המשחק. יחדיו נסענו יום קודם לכֵן לאִצטדיון ר"ג, הוא כדי לבקר באימון הנבחרת הסקוטית ואני כדי להיפגש עם אנשי ה- BBC ועל מנת לעמוד מקרוב על הסידורים וההיערכות הטכנית של ניידת השידור הגדולה שלנו (ה- O.B. הלָבָן) שהעניקה שירותי שידור וצילום בשחור / לָבָן לנו וגם ל- BBC . הצבת ניידת השידור באִצטדיון ר"ג ופרישת הציוד האלקטרוני הייתה בימים ההם בעייתית . מלאכת עבדים . תשתית הטלוויזיה הייתה רעועה מכל היבט שהוא . 'הרִיגֶרִים' (פועלים – סבלים) בחורים ירושלמים צעירים וחרוצים חניכי קבוצת אליהו בלולו שהתלוו לניידת השידור האלקטרונית נדרשו למאמץ גופני רב כדי להקים את מגדלי הצילום וכדי לפרוש את המצלמות הכבדות והמסורבלות והכבלים העבים על פני מרחקים גדולים באצטדיון הרחב והגדול . הדאגה לביטחון משימת השידור בשל נפילות חשמל באזור הביאה אותי להצמיד שני גנראטורים כגיבוי לניידת השידור .
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . יחד עם ניידת השידור הגדולה (ה- "OB הלָבָן") הבאנו עמנו תמיד בהפקות המורכבות והרגישות ובעת שידורים ישירים גם שני גנראטורים (לצורכי Back up) כדי להתגבר על כל תקלת חשמל אפשרית . זאת הייתה הוראת פק"ל שלי שהוצאתי לכל כוחותיי הפועלים בשטח . למרות שניידת השידור של הטלוויזיה קיבלה את החשמל מלוח חשמל מרכזי באצטדיון ר"ג המחובר לרשת הכללית הרי שאחד הגנראטורים שלנו תמיד פעל במקביל כ- גיבוי . בתמונה נראה הבימאי יואב פלג נושא עמו טייפ 2 אינטשים להקלטת השידור . (תיעוד וצילום יואש אלרואי) . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
תדרכתי באצטדיון את אנשי ה- BBC שבאו לארץ ובראשם מר מלקולם קֶלָארְד והסברתי להם את פילוסופיית הצילום והכיסוי שלי במשחק ישראל – סקוטלנד . שרטטתי להם את מערך מיקום חמש המצלמות ואת זוויות הצילום שלנו והצגתי בפניהם את תיעוד הצבת המצלמות באצטדיון ר"ג כפי שבצענו בקיץ 1980 במשחק גמר גביע המדינה שלנו (הפועל כפר סבא – מכבי רמת עמידר 1:4) . הם ישבו סביבי קשובים ודרוכים . צריך להבין שהאנשים האלה מה- BBC בעלי מסורת טלוויזיונית ארוכה היו אלה שכיסו והפיקו את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל שהתקיים באנגליה לפני 15 שנה ב- 1966 . לפתע נדרשו להאזין לתדריך של מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שעדיין משדרת בשחור/לבן . היו לנו אומנם רק חמש מצלמות אלקטרוניות (והשידור התבצע כאמור בשָחוֹר/לָבָן) אך הם ידעו שיש להם על מי לסמוך והיו שבעי רצון מרצינות ההפקה והכיסוי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי . ידעתי טלוויזיה ונשמתי טלוויזיה . הדם שזרם בעורקיי היה דם טלוויזיוני . אנוכי חייב לציין כאן שהבימאי הקבוע שלי בימים ההם היה יוֹאָב פֶּלֶג . אי אפשר היה להפסיד עִמו . הוא היה בימאי שידורי הספורט בטלוויזיה הציבורית הטוב ביותר . בדרגה אחת מעל כל בימאי הספורט האחרים .
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . אצטדיון ר"ג הישן . זהו חלק מ- מערך מיקום והצבת המצלמות האלקטרוניות שלנו באצטדיון ר"ג רחב הידיים. בצילום הזה נראית המצלמה המובילה (צילומים פתוחים ב- Long Shot) ה ממוקמת ברום אצטדיון ר"ג הישן ומספרה 1 במניין משימות הצילום . מתפעל אותם הצלם קרלוס פופ. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . אצטדיון ר"ג הישן . זוהי מצלמה המובילה השנייה (אחראית על צילומים סגורים יותר ב- Medium Long Shot) , נקראת מס' 2 . המצלמה הזאת הייתה ממוקמת על גג תא הנשיא ושימשה כ- Back up למצלמה המובילה מס 1 של קרלוס פופ. מתפעל אותה הצלם שמואל "שמולי'ק" ברעם . (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . אצטדיון ר"ג הישן . מצלמה מס' 3 במערך הצילום של ניידת השידור מוצבת על קו האמצע של כר הדשא . תפקידה ללכוד את מאבקי הכדור ואת התנגשויות בין השחקנים היריבים בצילומי Close ups. כמו כן משמשת מצלמה מס' 3 "מצלמת ראיונות" שמביאה את תגובות השחקנים והמאמנים למתרחש במשחק . הצלם הניצב ליד המצלמה האלקטרונית מסוג Marconi (תוצרת אנגליה) הוא חיים פודגור. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה . אצטדיון ר"ג הישן . המצלמה הרביעית הוצבה על בימת לפיד משחקי המכבייה בדרום האצטדיון ושימשה כמצלמה אחורית מאחורי השערים . פרישת המצלמות הכבדות והכבלים העבים באצטדיון ר"ג רחב הידיים הייתה עבודה מפרכת ונמשכה כחמש עד שש שעות . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
בסופו של דבר הכול היה כשורה ונמצא תקין , חוץ מאוהדי הכדורגל הסקוטיים הערלים ששתו כמה בירות טובות בתל אביב ולא היססו להפשיל את הסמל הלאומי שלהם, החצאית הסקוטית, כדי לחשוף את מבושיהם. זאת הייתה חוויית המפגש הראשון שלי כאיש טלוויזיה בהיסטוריה ארוכה של מפגשים עם אוהדי הכדורגל הפנאטיים מהאיים הבריטיים, ראשית בישראל ואח"כ ברחבי תבל, במונדיאלים, ו- EURO`s. הכדורגל הוא מוצר תרבות אנגלי . גם האוהדים שלוֹ שחלקם הפך במשך השנים לחסרי כל נימוס, אלימים, ברוטאליים, וברבריים הם תוצרת אנגלית. תת תרבות בריטית. רבים נוטים לבַקֵר את תרבות אוהד הכדורגל הישראלי והתנהגותו במגרש. צריך לומר בריש גלי כי צופה הכדורגל הישראלי הממוצע הוא מנומס, עדין, ותמים בהשוואה למקבילו האנגלי. אסון אִצטדיון "הייסל" בבריסל ב- 1985 בו נספו 39 אוהדי כדורגל איטלקיים היה מעשי ידיהם של אוהדי כדורגל חוליגאנים אנגליים. אסון אִצטדיון "הילסבורו" (Hillsborough) שאֵירַע במשחק חצי גמר הגביע האנגלי בעיר שפילד ב- 1989 בו נהרגו 105 אוהדי כדורגל מ- ליוורפול, התרחש בבריטניה ולא בישראל. התפרעות אוהדים אלימה ביותר ברחובות פאריס במונדיאל הכדורגל של צרפת 1998 נגרמה ע"י חוליגאנים בריטיים גלוחי ראש ולא ישראליים . בפברואר 1981 ראיתי את אוהדי הכדורגל הסקוטיים שטופי הבירה נעים ברחובות ת"א לבושים חצאיות נטולות תחתונים ומפשילים אותן לעבר כל דִכפין, עובר ועוברת אורח, וחושפים מה מסתתר תחתן. פשוט נדהמתי עד להיכן מוכנים האנשים האלה להרחיק לכת בשם תרבות הכדורגל הבריטית. הם הזכירו בהתנהגותם את חלק מאחיהם האנגליים, אוהדי הכדורגל אלימים, שיכורי משקאות חריפים, וחמומי המוח.
תנאי העבודה והצילום הטלוויזיוני באִצטדיון ר"ג בימים ההם היו בלתי נסבלים וגבלו בשערורייה . עמדת השידור נבנתה ביציע הנמוך בתוך הקהל . המצלמה המובילה של ניידת השידור הוצבה על גג תא הנשיא . גַדֵר רשת חלודה באצטדיון הישן הפרידה בין נסים קיוויתי לכַר הדשא והפריעה לשדה הראייה שלוֹ .
טקסט תמונה : 25 בפברואר 1981 . אצטדיון רמת גן . כשעה לפני תחילת משחק קדם גביע העולם ספרד 82' ישראל – סקוטלנד . הצלם שמוליק ברעם בחליפת גשם מופקד על מצלמה מס' 3 במערך המצלמות של ניידת השידור ה- "OB הלבן" . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : 25 בפברואר 1981 . אצטדיון ר"ג הישן מארח את משחק הכדורגל ישראל – סקוטלנד במסגרת קדם גביע העולם ספרד 82' . הטלוויזיה הישראלית הציבורית מפיקה את המשדר בתנאי שטח בלתי נסבלים . עמדת השידור שלנו ממוקמת מתחת לכיסוי הלבן הקטן יותר מצד שמאל . התמונה נשלחה כדו"ח הפקה למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני . (צילום ותיעוד במצלמת הסטילס שלי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : 25 בפברואר 1981 . אצטדיון ר"ג הישן מארח את משחק הכדורגל ישראל – סקוטלנד במסגרת קדם גביע העולם ספרד 82' . שחקן נבחרת ישראל בני טבק עולה למגרש מבעד לשער הברזל . על גג תא נשיא המדינה מופקד שוטר . נסים קיוויתי משדר ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית את ההתמודדות מעמדת שידור רעועה , נמוכה מידי , וחסרת שדה ראייה מקיף . עמדת השידור ממוקמת ביציע הכבוד המגודר מצד שמאל . יושב קיצוני מימין רכז ההפקה נסים מזרחי . (צילום ותיעוד במצלמת הסטילס שלי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
התמונה הזאת שימשה דו"ח הפקה ונשלחה מטעמי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני . הם לא התרשמו ממנה בתחילה . נדרשה רוויזיה בתנאי ההפקה ותשתיות הצילום של הטלוויזיה במגרשי הכדורגל במדינת ישראל אך היא התעכבה שוב ושוב מפני שהספורט נתפש כסטריאוטיפ והכדורגל כתולדה שלוֹ , למרות שהפקות הספורט בטלוויזיה הן המסובכות והמורכבות ביותר וגם היקרות והיוקרתיות ביותר בטלוויזיה . בדקה ה- 54 חרץ קֶנִי דאלגליש את גורל המשחק . הוא הבקיע שער אחד בלבד שהתברר בדקה ה- 90 כי היה זה שער הניצחון . סקוטלנד גברה על הנבחרת שלנו 1 : 0 . זה היה הפסד ספורטיבי מינימאלי שיוסף "טומי" לפיד תירגם אותו לכישלון טלוויזיוני . "אין טעם לבזבז זמן וכסף על שידורי טלוויזיה ישירים בהם נבחרת ישראל מפסידה , וחמור מזה , כשההפסד צפוי מראש . הכדורגל הישראלי דל ומשעמם" , חיווה מנכ"ל רשות השידור את דעתו בפני . הוא כמעט צדק . לנבחרת ישראל של גֶ'ק מֶנְסֶל לא היה מה להתפאר בקמפיין הזה . היא הבקיעה עד אז רק שער אחד בחמישה משחקים . אבל לנו היה במה להתהדר . ה- BBC התפעל עמוקות מסטנדרט ההפקה ורמת הצילום של המשחק ישראל – סקוטלנד . אנשי ה- BBC מיהרו לשלוח לנו מכתב הערכה ותודה . קרנה של מחלקת הספורט עלתה לפתע בעיניהם של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה הישראלית ציבורית יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער . הרי זהו ה- BBC הבריטי בכבודו ובעצמו , שהטלוויזיה הישראלית הציבורית כה רוצה להידמות לו , משבח דווקא את מחלקת הספורט בראשותי . הנה הצל"ש הבריטי כלשונו [1] .
טקסט מסמך : 4 במארס 1981 . זהו הצל"ש הבריטי שהוענק ע"י ה- BBC בשמו של מאלקולם קלארד מפיק בכיר של ה- BBC בסקוטלנד להפקת מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי במשחק ישראל – סקוטלנד באצטדיון רמת גן בתאריך 25 בפברואר 1981 . המסמך נשמר . מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני הקריא את תוכנו בישיבת הסגל של הטלוויזיה וטוביה סער מנהל חטיבת החדשות, כתב לי , "התגאיתי בכם . ברכותיי לך ולאנשיך" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
במשחק הגומלין שהתקיים ביום שלישי – 28 באפריל 1981 בגלזגו ניצחה סקוטלנד 3 : 1 . משה סיני כבש את שער הכבוד במשחק ואת השער השני בששת משחקי הקמפיין. ואז הגיע יום רביעי – 28 באוקטובר 1981. נבחרת ישראל אירחה את נבחרת פורטוגל באִצטדיון ר"ג . מנכ"ל רשות השידור לא הסכים לבקשתי לשָדֵר ישיר את המשחק בטענה שישראל נמצאת מחוץ לתמונת הסיכויים המאפשרים לה להעפיל למונדיאל ספרד 82' . זכויות השידור של המשחק היו מינימאליות . כמה אלפי דולרים בודדים והמשחק עצמו נערך אחה"צ מחוץ לטווח זמן הצפייה הראשי . "זהו תפקידנו וחובתנו העיתונאית לשדר ישיר את המשחק עבור משלם האגרה" , הרציתי לוֹ . אף על פי כן סירב . תחנוניי לא עזרו לי . יורם ארבל היה שַדָּר המשחק . הבימאי היה הקריין הוותיק אריה אורגד . עוזרת ההפקה שימשה רִיקִי אָרִיכַא- רָנְד . נבחרת ישראל הביסה את פורטוגל 4 : 1 במשחק כדורגל מזהיר משלושה שערים שהבקיע בני טבק ושער של גידי דמתי . חובבי הכדורגל הפסידו שידור ישיר מרתק .
טקסט תמונה : 28 באוקטובר 1981 . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באצטדיון ר"ג. השַדָּר יורם ארבל (מעשן סיגריה) משוחח עם עוזרת ההפקה ריקי רנד – אריכא דקות ספורות לפני תחילת המשחק ישראל- פורטוגל. משמאלו של יורם ארבל זהו יעקב "קובי" ברוך נהג ניידת השידור שלנו ואחד העובדים הוותיקים והמסורים ביותר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . שני מימין בשורה הראשונה זהו איש מחלקת הספורט בני עורי. האיש שמדבר בטלפון בשורה השלישית הוא מר חגי קרן צבי עיתונאי "ידיעות אחרונות". לידו מוסתר עיתונאי "דבר" מר ברוך שיינברג. עמדת השידור העליונה שייכת לתחנת הרדיו הצבאית "גלי צה"ל ". שלישי משמאל בשורה העליונה הוא ראודור בנזימן (שיער בהיר וממושקף). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : 28 באוקטובר 1981. עמדת השידור שלנו באִצטדיון ר"ג הישן . יורם ארבל במרכז רכון מול המוניטור, רושם לעצמו את ההרכבים, ומתכונן לשידור. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן, בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אריה אורגד (היה שדרן וקריין חדשות בעל מוניטין בעברו ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הישראלית הציבורית) , ועוזרת ההפקה ריקי רנד- אריכא (עומדת ועונדת Accreditation על צווארה). משמאל זהו חשמלאי ניידת השידור ז'אן לב- ארי. (תיעוד וצילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : אוקטובר 1981 . אצטדיון רמת גן הישן . זוהי עמדת השידור של מחלקת הספורט של הטלוויזיה באצטדיון רמת גן באוקטובר 1981. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר שדר אמנון לנגזם (משופם) , עוזר שדר בני עורי , עוזרת ההפקה ריקי אריכא – רנד (עומדת ו- Accreditation על צווארה) , עוזר שדר ראובן (מאחורי יורם ארבל) , השדר המוביל שלי יורם ארבל , יעקב "קובי" ברוך (מוסתר) , ובימאי ניידת השידור מר אריה אורגד . משוחח בטלפון בשורה השנייה ברוך שיינברג עיתונאי "דבר" (ממושקף ואוטם את אוזנו השמאלית) . (צילום משהל'ה פרידמן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
משחקה האחרון של ישראל בקמפיין ספרד 82' נערך בבלפסט נגד צפון אירלנד ב- 18 בנובמבר 1981. ישראל הפסידה 1 : 0 ונשארה שוּב בבית . סקוטלנד וצפון אירלנד העפילו לטורניר הגמר . מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד דבק בגרסתו : "הכדורגל הישראלי איננו יצירת מופת שיש להתפאר בה", ולכן אינני מתיר שידורים ישירים.
אנוכי יוזם הקמת מתקני ומגדלי צילום באצטדיוני הכדורגל בארץ ובאתרי ספורט אחרים עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית .
זה היה הזמן מבחינתי לצאת לדרך של בנייה מחודשת של מגדלי הצילום באצטדיוני הכדורגל השונים ברחבי הארץ , שיפור שירותי הטלפוניה וקווי השידור ה- 4W בין עמדות השידור שלנו באצטדיונים לבין ניידות השידור וגם בין האולפנים בירושלים , לרבות מיסוד מתקני המיקרוגל (Microwave) בין מגדלי הצילום באתרים השונים לבין בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים , קידום תנאי ההפקה בשטח , מיסוד נקודות סטריליות לצורך קיום ראיונות מבלי שהציבור יידחף לעבר המצלמות , בקיצור הצעדה וזירוז רמת הסיקור והצילום של הליגה הלאומית בכדורגל . יוסף "טומי" לפיד נתן לי אור ירוק . צריך לומר כי בעלי המועדונים ומנהלי המגרשים והאצטדיונים קיבלו את היוזמה ברוח טובה ושיתפו פעולה .
ניתן לומר בבירור שמעולם לא שררו יחסי אהבה בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז נוסדה ב- 1968 לבין התאחדות הכדורגל הישראלית . בכל תקופה . לא משנה ולא חשוב מי היה מנכ"ל רשות השידור או מי שימש כיו"ר ההתאחדות . גם לא חשוב מי ניהל את מחלקת הספורט . יחסי אהבה כאלו אינם אפשריים כפי הנראה בין שני גופים בו האחד דורש כסף אך השני אינו שש להעניק אותו . מתח המו"מ בין שני הגופים הציבוריים התאחדות הכדורגל ורשות השידור הנוגע לשיעורי הממון בגין זכויות השידורים, הוליד מחלוקות לא תמיד סמויות. צריך לציין שבסופו של דבר רשות השידור בראשות יוסף "טומי" לפיד מילאה את חלקה בהסכמים הכספיים , כיבדה כל מילה שלה בחוזה , ועמדה בלוח הזמנים של כתיבת הצ'קים להתאחדות הכדורגל . מהבחינה הזאת אי אפשר היה לבוא בטענות לטלוויזיה הישראלית הציבורית . אפשר היה לטעון בצדק כנגדה בעניין גודל חשיפת הכדורגל לציבור כענף ספורט מספר אחת במדינה אולם אפשר היה להתלונן כנגד מוסר התשלומים שלה . התאחדות הכדורגל הישראלית לעומת זאת הָפָרָה את חלקה בצורה תמוהה בכל הנוגע להענקת תנאי עבודה לצוותי ההפקה והצילום של הטלוויזיה במגרשים . אשמתה העיקרית הייתה שלא אכפה על המועדונים את חובת הבנייה של מגדלי צילום רציניים ומיסוד עמדות שידור תקניות בעבור הטלוויזיה והרדיו במשך שנים רבות וארוכות .הטענות העיקריות שלי הופנו כנגד מנכ"ל ההתאחדות מר יעקב אראל .
בימי דן שילון ואלכס גלעדי מ- 1968 ועד 1983, השתמשנו בעמדות צילום ושידור פרוביזוריות . כינינו אותם "מגדלי בַּלוּלוּ" על שמו של מר אליהו בלולו ז"ל קבלן ירושלמי וותיק שהקים אותם עבורנו ושירת במשך שנים רבות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ממלכתית . אליהו בלולו ופועליו שכונו "ריגרים" בנו מגדלי צילום מודולאריים מפיגומי ברזל כמותם רואים בשיפוץ בתים ברחובות הערים . הפיגום הארעי נבנה אד הוק . הפועלים היו מרכיבים ומפרקים את המגדלים מידי שבת במגרשים השונים . עבודתם של הריגרים הייתה מאומצת וקשה אך בסופו של דבר היו אלו מגדלי צילום עלובים , צרים , רעועים , ומתנדנדים . הם היו חשופים לשמש הקיץ ולרוחות וגשם בחורף . זאת הייתה תקופה מיוחדת במינה . אליהו בלולו היה פועל בעצמו . איש קשה יום שקשר את גורלו עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית . מִנהל כוח האדם בטלוויזיה מר יעקב אורן העריך אותו ואף הפקיד בידו את ניהול מזנון העובדים . אליהו בלולו יליד מרוקו איתר בחורים צעירים משכונות מצוקה בירושלים והכשיר אותם להיות פועלי במה . הוא נהג לומר , "הנה הצלתי עוד נער אחד מלהסתובב ברחובות" . "הריגרים" הצעירים הפכו להיות אנשים מוערכים בטלוויזיה הישראלית הציבורית . אני באופן אישי אהבתי אותם מאוד והייתי קשור אליהם . בעשור ה- 70 של המאה שעברה צילמתי את כולם לארכיון מחלקת הספורט שבניתי במו ידיי . הצילומים נשמרו והם מופיעים בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "הכדורגל סמן ימני טלוויזיוני" במסגרת סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" שאנוכי חוקר וכותב ודנה אודות בהתפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם מאז 1884 (בעיקר בתחומי שידורי הספורט , שידורי החדשות , וכישרון התיעוד) . תכנון והקמת מגדלי הצילום ועמדות השידור על ידי התרכזה באצטדיון הכדורגל העירוני "בלומפילד" של העיר תל אביב – יפו , באצטדיון הלאומי ברמת גן , במגרשה של קבוצת בני יהודה בשכונת התקווה , באצטדיון קריית חיים ואצטדיון קריית אליעזר , אצטדיון הכדורגל ביבנה , אולם פעולתם הברוכה ניכרה בעצם בכל אתרי הספורט במדינה מצפון עד דרום , בהיכלי הכדורסל , במגרשי הכדורעף , במרכזי הטניס , במסלולי א"ק , בבריכות השחייה , ובתחרויות קפיצות הסקי בכינרת .
טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. אצטדיון הכדורגל העירוני של תל אביב – יפו הקרוי על שם התורם משפחת בלומפילד. האִצטדיון הקומפקטי והנוח הפך עד מהרה להיכל הקודש של הכדורגל הישראלי והבית הראשון של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . (באדיבות התאחדות הכדורגל) .
טקסט תמונה : שנת 1980 . ניידת השידור האלקטרונית הגדולה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המכונה ה- "OB הלבן" חונה מתחת ליציעי שער 9 של אצטדיון "בלומפילד" ביפו . משמאל, בתי הקטנה הגר בת ה- 7 . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : אוקטובר 1980 . שבת בבוקר . אִצטדיון "בלומפילד" . זוהי עמדת הצילום והשידור הרעועה והישנה של הטלוויזיה הישראלית ברום יציע 9 , שכונתה בעגת הטלוויזיה הישראלית הציבורית "מגדלי בלולו" . התאחדות הכדורגל הישראלית לא נקפה אצבע לשיפור מתקני הצילום . ארבעה "ריגרים" (פועלי במה) נדרשו להעלות את המצלמות האלקטרוניות הכבדות לקומה השנייה של העמדה . זיהוי העומדים עומדים ליד המגדל מימין לשמאל : הריגר שלמה עוזיאל ובימאי הטלוויזיה יואב פלג . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : אוקטובר 1980 . שבת בבוקר . אצטדיון "בלומפילד" ביפו . הריגרים שלמה עוזיאל (מימין) וצ'ארלי ממן (משמאל) מעלים מצלמה אלקטרונית באמצעות חבלים לרום מגדל הצילום . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
בראשית 1983 ערכתי את מהפכת מגדלי הצילום והשידור בטלוויזיה הישראלית הציבורית . מועדוני הכדורגל נדרשו על ידי להקים בעצמם ועל חשבונם עמדות צילום ושידור מרווחות עבורנו על פי שרטוטים שהכנתי , מוגנות מרוח , גשם , ושמש במקום "מגדלי בלולו" הרעועים . מר צבי ווייצנר וזכריה דרוקר ממכבי חיפה , דוד מושביץ ואבי פילוסוף מחברת "עֵלִית" הספונסרים של קבוצת בני יהודה , מר מאיר שטרית ראש מועצת יבנה שקבוצתו שיחקה בליגה הלאומית אז (ליגת העל היום) ורבים אחרים נענו לאתגר . הראשון שעמד במשימה היה מנהל אצטדיון "בלומפילד" מר אהרון קלז . הוא קנה דירת צילום ממפעל "הארגז" בראשל"צ והציב אותה ליד "מגדלי בלולו" הישנים שלנו . ברורמ ששלפתי את מצלמת הסטילס שלי ותיעדתי את המיסוד וההקמה . זה היה ב- 26 בינואר 1983 .
טקסט תמונה : 26 בינואר 1983 . אצטדיון "בלומפילד" בתל אביב – יפו . מנהל אצטדיון "בלומפילד" אהרון קלז מציב את עמדת הצילום והשידור החדשה בעבור חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברום יציע 9 ליד "מגדלי בלולו" הישנים המטים ליפול . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : סתיו 1979 . אצטדיון הכדורגל העירוני של פתח תקווה . הצלם מוני שם טוב ניצב על מגדל ובמת צילום והשידור שבנו ה- "ריגרים" של אליהו בלולו . מאחור נראית עמדת השידור המצומצמת, השולחן והאביזרים והמוניטור. ה- "ריגרים" הפועלים האלה היו מסורים מאוד לטלוויזיה הישראלית הציבורית ועשו את עבודתם נאמנה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : סתיו 1979 . אצטדיון הכדורגל העירוני של פתח תקווה . משמאל למעלה ברום האצטדיון ניצב "מגדל בלולו" המהווה את עמדת הצילום והשידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט תמונה : אוקטובר 1980 . האצטדיון העירוני בפתח תקווה . ניידת השידור (המש"י) חונה מתחת ליציעים . נשען על המעקה ומתבונן בניידת , זהו אמנון ברקאי . משמאל , ילדיי הגר בת ה- 7 וגוּר בן ה- 12 צופים בהפקה . (תיעוד וצילום יואש אלרואי – ארכיון יואש אלרואי) .
טקסט תמונה : 1979. אצטדיון הפועל פתח תקווה. ראיתי בו כישרון צעיר ומבטיח שכדאי להשקיע בו. אמנון ברקאי בראשית הקריירה הטלוויזיונית שלו מפיק את ניידת השידור האלקטרונית המש"י (מכונית שידור ירוקה) המכסה משחק בליגה הלאומית בכדורגל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : 1979. מדרשת רופין בעמק חפר. ה- "ריגרים" של אליהו בלולו בנו מגדל ברזל מודולרי לצורך הצבת צלחת מיקרוגל המעבירה את סיגנל השידור לעבר מגדל שלום הבניין הגבוה ביותר בתל אביב , ומשם לאיתנים בדרך לאולפן בירושלים . בראש המגדל ניצב בימאי השידור הטלוויזיוני דן בירון. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : 1979 . היכל הספורט של מדרשת רופין . הצלם הוותיק קרלוס פופ ניצב עם מצלמתו על "מגדל בלולו" המודולרי ומצלם תחרות כדורעף. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : 1979 . "מגדל בלולו" בהיכל הספורט של מדרשת רופין . (תיעוד וצילום יואש אלרואי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
[1] ראה נספח : מכתב הצל"ש של ה- BBC מ- 4 במארס 1981 .
פרק 2 (ד' ואחרון) המשך של פרק 2 ג' : עלויות ומחירים (100 פזטות ספרדיות היו שוות בקיץ 1982 לדולר אמריקני אחד) של שכירה ושימוש בטכנולוגיות הטלוויזיוניות בעת הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת עריכה בפילם לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982. נושא שכירת עריכת Audio + נושא שכירת שירותי ENG לרבות עלויות ומחירים. (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת שירותי ENG לרבות עלויות ומחירים + נושא שכירת שירותי קווי Video וקווי רדיו באצטדיונים , בין האצטדיונים לבין ה- IBC במדריד כולל עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת מכשיר הקלטה נייד (לצורך הקלטות Sound) לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת אולפני טלוויזיה באצטדיונים לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת אולפני רדיו באצטדיונים לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת אמצעי שידור הנוגעים לכיסוי המשחקים לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת אולפני רדיו באצטדיונים לצורך שידורים Unilateral לפני שריקת הפתיחה , ובסיום המשחקים , לרבות עלויות ומחירים + שכירת עמדות שידור באצטדיונים לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת שכירת עמדות שידור באצטדיונים לרבות עלויות ומחירים + נושא שכירת עמדות שידור Off tube ב- IBC במדריד לרבות עלויות ומחירים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . נושא שכירת עמדות שידור Off tube ב- IBC במדריד לרבות עלויות ומחירים + שירותים טכנולוגיים ולוגיסטיים נוספים . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . מסקנות וסיום . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
טקסט מסמך : מונדיאל ספרד 1982 . מסקנות וסיום + הערה לפילוסופיית הכיסוי הטלוויזיוני הייחודי של מונדיאל ספרד 1982 ע"י RTVE . (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .
סוף הפוסט מס' 296, רשימה מס' 5. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 6 באוקטובר 2013.
ראה המשך בפוסט הבא מס' 298, "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982", רשימה מס' 6. כל הזכויות שמורות.
סוף הפוסט מס' 296.
תגובות
פוסט מס' 296. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 . (רשימה מס' 5). פוסט מס' 296. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר בשעות הערב של יום ראשון – 6 באוקטובר 2013 — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>