פוסט מס' 124.

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי. 

—————————————————————————

פוסט מס' 124 : הועלה לאוויר ב- 23 בדצמבר 2012.

————————————————————————— 

פוסט חדש מס' 124 : הועלה לאוויר בלילה של יום ראשון – 23 בדצמבר 2012.

פוסט מס' 124. נושא הפוסט : אם כך, יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון הוא באמת אָשָף פיננסי…! פוסט מס' 124. הועלה לאוויר ב-23 בדצמבר 2012.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. אינני מצטער על כך לרגע. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט  מס' 124. נושא הפוסט : אם כך, יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית מר אבי לוזון הוא באמת אָשָף פיננסי…! פוסט מס' 124. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 23 בדצמבר 2012.

17000 (שבעה עשר אלף) צופים שהיו נוכחים אתמול בשבת – 22 בדצמבר 2012 בחמשת משחקי ליגת העל הוא נתון לא חדש אך מדאיג . צופי הכדורגל במגרשים בגדו זה מכבר במשחק שאמור להיות הפופולרי ביותר בארץ . היציעים דלילים עד ריקים . קרחות ענקיות . אווירת נכאים שוררת באצטדיוני הכדורגל ברחבי מדינת ישראל . הכדורגל הישראלי איננו מתקיים מחוג האוהדים הפנאטי ולא מהקהל הספורטיבי השמרני הרחב , אלא מתשלום בהחלט לא פעוט של זכויות השידורים שמעניקים לו ערוצי הטלוויזיה בישראל , בהנחה שציבור צופי הטלוויזיה בארץ עדיין שומר באמת אמונים לכדורגל הישראלי . אף אחד איננו יודע את גודלו האמיתי מפני שרק ערוץ 1 שהוא Channel ארצי מפרסם בצורה שיטתית ועקבית את נתוני הרייטינג של סחורת הצפייה בה הוא אוחז . המשחק המרכזי שלו בימי ראשון ו/או שני צובר רייטינג ממוצע של % 11 . ערוץ 5 בכבלים , ערוץ ONE וחברת צ'ארלטון מחביאים את נתוני הרייטינג שלהם . סביר להניח שאיננו מזהיר אחרת היו בעלי הבית ממהרים להתפאר ולהתהדר בו .

יו"ר התאחדות הכדורגל הישראלית הנוכחי מר אבי לוזון הוא בטוח מומחה כלכלי , וכפי הנראה גם מוכשר לנהל ולהוביל מו"מ עם גופי הטלוויזיה בארץ ובעולם , ובעל יכולת לשכנע את ראשי הרשתות לשלם לו כהוגן . מר אבי לוזון ניצב בצומת פיננסית בה הוא רחוק מלהיראות קבצן . הוא מתנהג כמעט כפריץ שאוסף ואוגר ביעילות שוב ושוב ממון לקופת ההתאחדות . מזה כמה שנים מנבאים לכדורגל הישראלית תחזיות טלוויזיוניות שחורות , אולם הנתונים הפיננסיים של אבי לוזון נותרו מרשימים . בהשוואה לרמה הירודה שמייצר הכדורגל הישראלי ולהכנסות המועטות שהוא מפיק , מצטייר אבי לוזון כיו"ר התאחדות משגשג . לפחות מנקודת מבט בנקאית . הַרָף הכספי שמציב אבי לוזון לערוצי הטלוויזיה בארץ ובעולם איננו נמוך כלל ועיקר. "היי, אתם רוצים לשדר את הכדורגל הישראלי, אז תשלמו לי בהתאם", אומר אבי לוזון כהַאי לִישָנָא לערוץ 1, ערוץ 5, ערוץ ONE, חברת "צ'ארלטון", וחברת התיווך הבינלאומית לזכויות שידורים "Infront Sports and Media". הנה הרָף המחומש :

א. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 משלמת לאבי לוזון לעונת 2013 – 2012 סך של 15.000000 (חמישה עשר מיליון) שקל עבור שידור שבועי ישיר של המשחק המרכזי.

ב. ערוץ 5 בכבלים משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 24.000000 (עשרים וארבעה מיליון) שקל עבור תקציר שבועי במוצ"ש של תוכנית קטועה "שער השבת".

ג. ערוץ ONE משלם לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 16.000000 (שישה עשר מיליון) שקל .

ד. חברת צ'ארלטון משלמת לאבי לוזון לארבע עונות של 2016 – 2012 סך של 68.000000 (שישים ושמונה מיליון) שקל עבור 6 שידורים ישירים מידי מחזור בליגת העל (למעט המשחק המרכזי ששייך לערוץ 1).

ה. יו"ר ההתאחדות מר אָבִי לוּזוֹן הצליח למכור את זכויות השידורים של חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לחברת "Infront Sports and Media" תמורת 33.000000 (שלושים ושלושה מיליון) שקל.

ו. יו"ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון מכר את חמשת משחקי הבית של נבחרת ישראל במסגרת קדם מונדיאל ברזיל 2014 לרשות השידור בעבור 2.400000 (שני מיליון וארבע מאות אלף) שקל.

הנתונים הכספיים הללו נוצצים לעומת חיוורונו של הכדורגל הישראלי ומאשרים את העובדה כי אבי לוזון הוא אם כך איש כספים וכלכלה משגשג .

מגיש ומנחה תוכנית "שער השבת" יונתן כהן כשלצדו הפאנל הקבוע שלו אייל ברקוביץ' , עומרי אפק , ואראל סגל פתח אמש את תוכניתו בצהלה ובהתלהבות בזו הלשון : "שלום שלום , שבוע טוב לכם . תודו שגם אתם מרגישים שבשבועות האחרונים העסק מתחיל להתחמם…שערים , כסף…לוקח קצת זמן להניע את העסק…אבל עכשיו אנחנו חזק מאוד בעניינים…" . אינני מסכים עמו. אנוכי דווקא לא מודה ונשאר שפוף . שנייה אחת לאחר הטקסט חושפת הטלוויזיה שלו  את הכדורגל הישראלי במערומיו ב- Video וגם ב- Audio . ה- International sound שמזמזם ברקע השדרים דומה להפרעת קשב . כמעט Mute . עושר הצילום של ניידות השידור הוא בע"מ . ניידת השידור באצטדיון קריית אליעזר במשחק הפועל חיפה – הפועל ת"א 2 : 2 מספקת רק שני הילוכים חוזרים לכל Highlight . מעט מידי . עמדת ה- Leading camera מעניקה פרספקטיבת צפייה נוחה אולם האווירה הכללית רדומה . צופה הטלוויזיה מבין שבהיעדר צופים ביציעי האצטדיון העסק איננו מעניין . אפילו מאיר איינשטיין עתיר הניסיון איננו יכול להתמודד עם העוּבְדוֹת המַשְמִימוֹת בשטח . מה שכן , מנהל אצטדיון "קריית אליעזר" מנצל את התוהו ובוהו השורר בארץ שנוגע להצבת פרסומות מסחריות משולטות סביב קווי האורך והרוחב של המגרשים . התחום פרוץ והוא מוסיף עוד ועוד שלטים מאחורי השערים . השחקנים נבלעים בין טורי הפרסומות הלא חוקיות . זהו סקנדל שאין כמותו . הוועדות המארגנות משפריצות לתוך עיניי צופי הטלוויזיה כמות פנטסטית של פרסומות מסחריות מכל מיני סוגים מבלי לשאול את דעתם על כך . הדבר אפשרי מפני שחברות הטלוויזיה משתפות פעולה עם החטא המכוער ובולמות את פיהן . נשיאת מועצת העיתונות הישראלית גב' דליה דורנר אף היא שותקת . יש להניח שיועציה אפילו לא יודעים במה מדובר אולם היא כמו גופי פיקוח אחרים נושאת באחריות הראשית לעיתונאות הקלוקלת הזאת .

טקסט צילום : מוצ"ש – 22 בדצמבר 2012 . "שער השבת" . צילום מהמוניטור של ערוץ 5 בכבלים המקרין לצופי הטלוויזיה אמש את המשחק הכדורגל הפועל חיפה – הפועל ת"א 2 : 2 . טורי השלטים נושאי הפרסומות המסחריות משגעים את העין ומושכים תשומת לב גדולה מידי ממושא השידור שלמענו הובאו מצלמות הטלוויזיה , והוא המשחק עצמו . (באדיבות ערוץ 5 בכבלים) .

בימוי הטלוויזיה של המשחק הפועל חיפה – הפועל ת"א איננו אחיד . לפתע בעקבות שער המשווה ל- 2 : 2 בבעיטת עונשין מ- 11 מ' של שחקן הפועל חיפה גיא צרפתי בדקה ה- 84 , ניגלה הילוך חוזר שלישי של מצלמה אחורית נסתרת שעד כה לא ראינו אותה .כל צופה טלוויזיה בסלון ביתו שואל את עצמו מדוע המצלמה הזאת לא השתתפה כלל במסכת ההילוכים החוזרים של שלושת השערים קודמים . אינני יודע אם היא הוסרה בעת העריכה ו/או שמא זאת טעות של הבימאי .

השַדָּר רמי ווייץ והפרשן שלו אבי נמני הוצבו באצטדיון "בלומפילד" שם אירחה מכבי ת"א את מכבי נתניה וגברה עליה 2 : 1 . טורי שלטי הפרסומות המסחריות ב- "בלומפילד" מוקפדים יותר מאשר באצטדיון "קריית אליעזר" . רמת הכיסוי של ניידת השידור ב- "בלומפילד" איכותית יותר מזו שהוצבה ב- "קריית אליעזר" אולם גם כאן רמת הבימוי איננה אחידה . אלירן עטר מבקיע את שער היתרון 1 : 0 למכבי ת"א מבעיטת עונשין מ- 11 מ' . הבימאי מעניק שני הילוכים חוזרים למהלך . בדיון של הפאנל בתום המשחק מתברר כי נשמרו עוד שני הילוכים מזוויות ראייה שונות לשער הפנדל של אלירן עטר שצופה הטלוויזיה כלל לא ראה . הם כאילו נשמרו במיוחד כהפתעה לאותה הַעֵת בה אייל ברקוביץ' מנתח את המהלכים . מתברר כי הבימאי בניידת הקליט באמת 4 הילוכים חוזרים ובימאי התוכנית זיו רסקין הריץ את אותם בזמן הניתוח של אייל ברקוביץ' . אלו ארבעה Replays מזוויות צילום שונות זו מזו , כלהלן : הילוך חוזר מס' 1 מוסרט ע"י המצלמה שמוצבת על קו ה- 16 . הילוך חוזר מס' 2 מוקרן ממצלמה קרקעית המוצבת על כר הדשא ליד קו הרוחב . הילוך חוזר מס' 3 מוזן ממצלמה צידית – אחורית רחוקה . הילוך חוזר מס' 4 מועלה ל- "אוויר" ממצלמת אצבע המותקנת בשערה של מכבי נתניה . אינני יודע אם Replays מס' 3 ו- 4 היו במקור על סרט ההקלטה ו/או הוסרו ע"י העורך כדי ליצור עניין וויזואלי מלאכותי בניתוח שלאחר מעשה ו/או נשמרו מראש כחומר גלם לצורכי הדיון בפאנל . כצופה טלוויזיה מהשורה אני מעדיף מכל וכל לראות את כל ההילוכים החוזרים בקטע הישיר ו/או המוקלט המקורי המשודר . אני לא אוהב שמחביאים ממני מידע . מעצבן אותי שמשדרים לי את המותר בהמשכים וב- Double delay .

הצבתו של מרדכי שפיגלר הוותיק כסייע למאמן טל בנין מעוררת תמיהה . מרדכי שפיגלר זכור כשחקן מצטיין ופורה בשורות מכבי נתניה ונבחרת ישראל בעשורי ה- 60 ו- 70 של המאה שעברה אולם הוא איננו ידוע כמאמן דגול ובעל מחשבת כדורגל מקורית שהסבה עונג לקבוצות שאותן אימן והנהיג . אבל לך תדע . אולי בעשרות השנים שחלפו מאז תמה בקול ענות חלושה קריירת האימון שלו הוא השתפר . אני באופן אישי לא הייתי בונה עליו אולם ימים יגידו .

את המשחק באצטדיון ר"ג בשבת – 22 בדצמבר 2012 בשעה 18.00 בין הפועל רמת גן לבני יהודה 1 : 0 צילמו ינון סלוצקי ואמיר סעדו . את המשחק באצטדיון הי"א באשדוד בשבת – 22 בדצמבר 2012 בו גברה סכנין על המארחת עירוני אשדוד 3 : 1 צילמו אורי סילברמן וניר ממן . את שני המשחקים שנערכו באותה שעה במגרשים אחרים צילמו צלמים שונים אבל שידר אותם אותו שַדָּר , זיו אברג'יל . לפחות על פי המידע שמעניק לנו ה- Super imposing בצד הימני בתחתית המסך .

את התוכנית "שער השבת" עוקבת התוכנית "יציע העיתונות" . מעולם לא ראיתי טבלאות רייטינג של שתי התוכניות הנ"ל. כנראה שלערוץ 5 בכבלים יש סיבה טובה להסתיר את הנתונים . התוכנית "בועטים" בערוץ 1 שעוקבת את השידור הישיר של "המשחק המרכזי" משיגה בממוצע נתח שהוא רק רבע אחוזי צפייה (משהו שנע בין % 3.0 ל- % 2.8) מהקודמת לה . "שער השבת" של ערוץ 5 בכבלים (על משקל "משחק השבת" שם של תוכנית שהגיתי והוצאתי לפועל בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1984 בתקופתם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור עו"ד מיכה ינון) הוא וודאי מגזין נִלְבַּב שנוגע לחלק מאוהדי הכדורגל , השאלה מהי כַּמוּתָם . על כל פנים הקטעים החדשותיים הטריים מהליגה הספרדית , האנגלית , והאיטלקית המוגשים ע"י עו"ד גב' לִימוֹר בַּלָדֶב מעיבים ומעמידים באור חיוור קטעים קודמים מליגת העל הישראלית . ב- Vice over שלה היה לפחות פגם משווע אחד : השער שנגח שחקן מנצ'סטר סיטי ג'ארת בארי בדקה ה- 93 לרשתה של קבוצת רדינג וקבע את תוצאת המשחק 1 : 0 הובקע מעבירה גסה של המבקיע על מגן רדינג ניקי שורי . גארת' בארי ממש נשען על ניקי שורי בשתי ידיו בכל כובד משקלו, כשהוא מנטרל ומוציא אותו לחלוטין מכלל פעולה, לא מאפשר לו לנתר, ולכן נוגח באין מפריע בעצמו. השופט לא ראה את ה- Foul ברגע האמת אבל גב' לִימוֹר בַּלָדֶב הייתה אמורה להבחין בכך מבעד למוניטור הטלוויזיה , לפחות בהילוך החוזר . ועוד דבר . הפרסומת המסחרית המכוערת במשחק קאליארי – יובנטוס 1 : 3 שנתלתה על הגדרות מאחורי שערה של קאליארי מזכירה את המתרחש במגרשי הכדרוגל בישראל . גם באיטליה שורר בלגן בתחום הזה של חשיפת באנרים ושלטי פרסומות מסחריות באין מפריע בטלוויזיה .

טקסט תמונה : מוצ"ש – 22 בדצמבר 2012. הליגה האיטלקית Seria A . קבוצת קאליארי מארחת במגרשה את הצועדת בראש הטבלה קבוצת יובנטוס. הנהלת האצטדיון מציבה שלוש קומות של פרסומות מסחריות מאחורי השערים . מראה שכונתי מכוער בלתי קביל שלא ניתן לראותו בליגות הבכירות של אנגליה וגרמניה . (צולם ממסך ערוץ 5 בכבלים . באדיבות ערוץ 5 בכבלים). 

העיתונאי מר עמית לווינטל עורך בכישרון את חדשות החוץ במדור הספורט של העיתון "ישראל היום" . רואים שהוא ידען , איכותי , נהנה מעבודתו , ושוחה בחומר כמו עוזי דן בעיתון "הארץ" . סיקור הליגות הבכירות באירופה חשוב . לא פחות חשוב הוא זיהוי גיבורי העלילה בתצלומים שסוכנות Reuters מספקת למערכת "ישראל היום" . עמית לווינטל מזהה בתצלום מהליגה האנגלית את גארת' בארי , אולם לא מזהה בתצלום מהליגה האיטלקית את אלסאנדרו מטרי מיובנטוס ומעניק לתמונה כותרת כללית "שחקני יובה. פגרה נעימה" . לא מספיק . הזיהוי של הנוכחים בצילום מהליגה הספרדית הוא חלקי . מיהו מבין השלושה שיושבים על הספסל שוער ריאל מדריד איקר קסיאס . מה כל כך קשה להוסיף קיצוני משמאל עבור מי שאיננו בקי בנושא הסיקור . מספיק בקושי .

 

ראה "ישראל היום" מ- 23 בדצמבר 2012 . העיתון "ישראל היום" . עמית לוונטל עושה עבודה ראויה ומזהה לקוראי העיתון את גארת' בארי מבקיע שער הניצחון לקבוצת מנצ'סטר סיטי ואת דיוויד סילבה . קוראי העיתונים מייחסים חשיבות רבה לזיהוי גיבורי העלילה בתצלומים שניבטים אליהם מדפי העיתון, ואינם מסתפקים בכותרות כלליות. 

 

ראה "ישראל היום" מ- 23 בדצמבר 2012. העיתון "ישראל היום". גיבור עלילת יובנטוס הוא שחקנה אלסאנדרו מטרי (בקדמת התצלום במרכז) מחובק ע"י חבריו . אין שום סיבה כי מערכת העיתון תסתפק בזיהוי כללי ותצא ידי חובתה כמו בהגדרת התמונה הזאת : "שחקני יובה. פגרה נעימה". לא מספיק. אותי באופן אישי מעניין לדעת גם מי הם השחקנים מימין ומשמאל המעניקים לאלסאנדרו מטרי חום ואהבה בשפע. 

 

ראה "ישראל היום" מ- 23 בדצמבר 2012 . העיתון "ישראל היום" . מיהו איקר קסיאס מבין השלושה היושבים על הספסל ? ברור שעבור יודעי דבר איקר קסיאס הוא הקיצוני משמאל מי שנראה גם העגום ביותר מבין כולם. אולם הדבר איננו מובן מאליו לכלל קוראי מדור הספורט של העיתון . 

התוכנית "שער השבת" היא מסמך דוקומנטארי בלעדי אומנם אך איננו די אטרקטיבי . המסמך פושר , רוטיני , ולעיתים נסחב וסתמי . לא באשמת העיתונאים שיושבים סביב השולחן אלא בגלל כדורגלנים בינוניים בדרך כלל , יציעים כמעט גלמודים , וטלוויזיה ממוצעת לגמרי . אייל ברקוביץ' מעניין אותי הרבה יותר משני חבריו האחרים לפאנל ואבי לוזון הוא במצב הנתון איש כלכלה נבון ואָשָף פיננסי .

סוף הפוסט מס' 124. הועלה לאוויר בלילה של יום ראשון – 23 בדצמבר 2012.