פוסט מס’ 17. מכבי ת”א – מכבי חיפה 1:2 ב- 27 באוגוסט 2012. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס’ 17. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 28 באוגוסט 2012.

הערה 1 : הבלוג נמצא ב- “אוויר” 15 ימים בלבד . הוא עדיין בראשית התפתחותו ועיצובו .

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים .

הערה 3 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או לטובת רווח מסחרי , ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 4 : ראה המשך הפוסט – מאמר אחרון  אודות “זכויות השידורים הפנטסטיות שמשלמות רשתות הטלוויזיה בארץ ובעולם לוועדות המארגנות ובראשן  IOC , FIFA , UEFA , IAAF – וגם התאחדויות הכדורגל המקומיות , הן הדלק שמניע את תעשיית הספורט” – בביקורת טלוויזיה 18 .

——————————————————————————————————-

פוסט מס’ 17 : הועלה לאוויר ב- 28 באוגוסט 2012.

——————————————————————————————————-

מכבי ת”א – מכבי חיפה 1:2 ב- 27 באוגוסט 2012. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס’ 17. כל הזכויות שמורות.

ביקורת טלוויזיה אודות השידור הישיר של ערוץ 1 את המשחק הכדורגל המרכזי במחזור הראשון של ליגת העל בין קבוצות מכבי ת”א ומכבי חיפה (1:2) אמש בלֵיל שני – 27 באוגוסט 2012 באצטדיון “בלומפילד” בתל אביב.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מכבי ת”א – מכבי חיפה 2 : 1 ב- 27 באוגוסט 2012. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס’ 17. כל הזכויות שמורות.

ביקורת טלוויזיה אודות השידור הישיר של ערוץ 1 את המשחק הכדורגל המרכזי במחזור הראשון של ליגת העל בין קבוצות מכבי ת”א ומכבי חיפה (1:2) אמש בלֵיל שני – 27 באוגוסט 2012 באצטדיון “בלומפילד” בתל אביב.

המשתתפים הטלוויזיוניים הראשיים במערכת השידור אמש היו כדלקלן :

1. ניידת הטלוויזיה “מזמור” בראשותו של המנכ”ל דני לנקרי.

2. מפיק יונתן קנלר.

3. בימאי אמנון אוסמן.

4. שַדָּר יורם ארבל.

זה כבר לא חשוב מיהו השדר ומיהו הפרשן. הבעיה של ערוץ 1 איננה יורם ארבל או דני נוימן , אלא העובדה שיש עם מי להשוות אותו בעידן הטלוויזיה בת מאות ערוצים. הדיון הוא סביב ניידת הטלוויזיה הישנה של דני לנקרי. איכות ניידת השידור שאמורה לטפל בכיסוי המשחק המרכזי של ליגת העל הישראלית מידי שבוע ע”י ערוץ 1 היא הפקטור החשוב. כאילו שלא צפינו ב- Euro 2012, כאילו שלא הייתה אולימפיאדה בלונדון 2012, כאילו שלא היה טור דה פראנס 2012, כאילו שלא היה רולאן גארוס ו- ווימבלדון 2012, וכאילו שלא החל אתמול טורניר ה- US open בארה”ב. חיינו בטלוויזיה מיטלטלים כבר שנים בין גורמי משוואה אחת לאחרת עם שלושה ואפילו ארבעה נעלמים. אתה צריך להיות מומחה באלגברה טלוויזיונית כדי לפתור אותן. המשחק המרכזי היווה פעם בתולדות ערוץ 1 (ההוא) אובייקט שידור בלעדי שהניב רייטינג פנטסטי והתרשמות צפייה חיובית של הציבור. משנת הכיסוי הסדורה שהגיתי ומערך המצלמות ויחידות ההילוכים החוזרים שהצבתי במשחקים השונים באותה “עונת הזהב” ההיא של 1994 – 1993, נשענה בבסיסה על פילוסופיית הכיסוי של ה- BBC וגם רעיונות משלי . ב- 1994 זאת הייתה פסגת הטלוויזיה הציבורית בישראל בהתגלמותה. מנכ”ל רשות השידור היה מוטי קירשנבאום. מנהל הטלוויזיה היה יאיר שטרן. מנהל החדשות היה דוד “דודו” גלבוע.

טקסט מסמך : פברואר 1994. נתוני הרייטינג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהתפרסמו בעיתון “הארץ”. מוטי קירשנבאום היה מנכ”ל רשות השידור, יאיר שטרן היה מנהל הטלוויזיה, ואנוכי מנהל מחלקת הספורט. שימשתי באותה העֵת עורך ראשי ומפיק ראשי תחת הבוסים שלי, ומתווה את מדיניות שידורי הספורט בשידור הציבורי. (באדיבות עיתון “הארץ”).

טקסט מסמך : פברואר 1994 . נתוני הרייטינג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהתפרסמו בעיתון “גלובס” (באדיבות “גלובס”).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טקסט מסמך : פברואר 1994. נתוני הרייטינג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 כפי שהתפרסמו בעיתון “מעריב”. (באדיבות “מעריב”).

אך למען האמת הייתי גם בר מזל בתקופה ההיא מפני שהציבור בישראל טרם נחשף באופן שיטתי לכיסוי הטלוויזיוני המצוין של ה- Premier League האנגלית ע”י BBC ו- SKY וגם לא לכיסוי הטלוויזיוני המפורט של  רשת הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE ושל ערוץ הטלוויזיה של קטלוניה TV 3 את הכדורגל הספרדי. מקור ההשוואה וסַד העינויים הזה נחסך ממני . הרי לדני לנקרי אין אפילו מצלמת SSM אחת מתוך עשר – שתיים עשרה מצלמות שעומדות לרשותו. לשער הניצחון 1:2 של מכבי ת”א העניק הבימאי אמנון אוסמן רק שני הילוכים חוזרים . מתברר כי למרות יציעים רוויים בקהל ססגוני ואווירה מיוחדת ב- בלומפילד, הצילום של המשחק עצמו וזה העיקר – עני ודַל. המצלמות המובילות פתוחות מידי והבימוי של אמנון אוסמן משעמם. צריך להבין כי את משחקי Euro 2012 כיסו בין 32 ל- 35 מצלמות ובתוך המִצבור 8 מצלמות SSM שמצלמות את המהלכים במהירות של 175- 150 frames per second. פי שֵש ו/או שֶבַע איטי יותר מאשר במציאות (מהירות צילום רגילה בטלוויזיה כוללת בתוכה 25 תמונות בשנייה אחת). כמעט כל מצלמה ב- Euro 2012 הייתה מחוברת למקור Replay עצמאי משלה. יתרון עצום בשידורי ספורט בטלוויזיה בכלל ובכדורגל בפרט. ערוץ 1 איננו מסוגל להשתוות לרמת קבוצת הטלוויזיה של UEFA, והוא גם אינו צריך, אך הוא גם לא יכול להתנהג כאילו אין עולם מלבדו. רמת הצילום הדַלָה מעמידה את התאחדות הכדורגל בפני אתגר חדש. ייתכן כי בעת חתימת החוזה עם אותו גוף הטלוויזיה מסקר עליה לכלול בתוכו התייחסות לאיכות הסיקור : כמות המצלמות , כמות יחידות ההילוכים החוזרים , אזורי הצבת המצלמות, וזוויות צילום. הדקה ה- 77 אפיינה את הבעייתיות של הסיקור הישיר כולו . יניב קטן החיפאי בעט כדור חופשי לעבר רחבת מכבי ת”א. יורם ארבל שידר : “יש פה משיכות וסחיבות לאחר בעיטה חופשית של קטן…השופט אומר אתה משכת וגם אתה משכת…”, ללא אף הילוך חוזר כדי לבדוק אם היה שם אולי פנדל. בסיקור אמש לא יוחדה שום מצלמה למשימת עיקוב צמוד בהילוך איטי ב- Close up אחרי הכדור והמאבקים סביבו. ניידת השידור שכיסתה אמש את המשחק בראשות המפיק יונתן קנלר והבימאי אמנון אוסמן הציגה טלוויזיה רוטינית ומונוטונית. וגם עצלנית.

ה- Post Game Show בהנחיית בוני גינזבורג חוזר על עצמו והופך לרוטינה. אין אויב גדול יותר לטלוויזיה מהשִגְרָה . המנחה צפוי וידוע מראש כמו גם הטקסטים שלו . מדוע לא להציב לידו את גב’ שרון פרי שעשתה עבודה הגשה והנחייה טובה באולפן ערוץ 1 של לונדון 2012 . אמש נוצרה בעיית תקשורת ובזבוז זמן סביב שולחן הפרשנים בתום המשחק. בוני גינזבורג צירף לפנל את המאמן המנצח אוסקר גארסיה ואת המאמן המובס ראובן עטר. דה עקא הריאיון עם מאמן מכבי ת”א התנהל בשפה האנגלית ודרש תרגום לעברית On air בו במקום . לא רק שמלאכת התרגום גוזלת זמן אלא שלפתע העמיד בוני גינזבורג בצֵל (אולי לא ביודעין) את שני הפרשנים אלון חזן (אסרטיבי בדרך כלל) ואת אבי נמני (מנומנם בדרך כלל). הם ניצבו שם כמו שני פסלים מחזיקים ביד ימינם מיקרופון כבוי על תקן מאזינים מבלי להתערב בשיחה. אולי הם אינם דוברי אנגלית בכלל. סצנה טלוויזיונית צורמת. פתאום נקטע הדיון ובוני גינזבורג עבר לשיחת Promotion עם שחקן נבחרת ישראל בכדורסל גיא פניני לקראת המשחק הערב בקדם אליפות אירופה נגד נבחרת סרביה. גיא פניני לא אמר כלום כי בוני גינזבורג לא שאל שום דבר. שידור ישיר של אירועי ספורט רלוואנטיים בטלוויזיה הוא דבר ראשון ולפני הכל מעשה עיתונאי ולא בידור ו/או שעשוע. המנחה אמש לא עסק בעיתונאות אלא בקידום. אולי זה כבר לא כל כך חשוב מפני שהדבר נעשה מאוחר מאוד בלילה. האמת , כבר כמה אנשים צפו בבימה שהעניק ערוץ 1 לגיא פניני לנאום מוטיבציה וההסתמכות על פטריוטיות הקהל הישראלי. ערוץ 1 צריך לזכור הערב הזה (יום שלישי – 28 באוגוסט 2012) בעת השידור הישיר של ישראל – סרביה מהיכל הספורט ביד אליהו כי לצופי הטלוויזיה יש מקור להשוואה. המפיק אמנון ברקאי והבימאי ראובן פודגור הם שני האנשים (מערוץ 10) ששהו בלונדון והיו אחראיים ישירות על הכיסוי הטלוויזיוני הנָאֶה של משחקי הכדורסל באולימפיאדת לונדון 2012. בכך הציבו רָף ברמה גבוהה בסטנדרט בינלאומי ואתגר לאנשי הטלוויזיה בארץ. טלוויזיה היא Business לכל דבר שמעורבים בו לא רק מָמוֹן אלא גם יוקרה ותכנון מפורט מראש. טלוויזיה היא עסק שמחייב את המנווטים והעוסקים בו לחשוב כל הזמן לטווח קצר וארוך. בשביל זה משלמים להם.

ערוץ 1 משלם להתאחדות הכדורגל בממוצע כ- 125000 (מאה עשרים וחמישה אלף) דולר תמורת כל שידור ישיר של משחק מרכזי בליגת העל. אתמול שודרו כניסות רבות של סדרות חסויות שקטעו שוב ושוב את רצף השידור, ומנו 8 חברות מסחריות : “ביטוח ישיר”, “גולד ליין”, “טרייד מוביל” (מכוניות), “נארטורפיל ” (רפואה אסתטית), “א – טריידר” (מסחר מהיר ומרגש), “ארמאני”, “רפואת עיניים” (הסרת משקפיים בשיטת אינטראלאסק), ו- “זכויות רפואיות” (מומחים לזכויות רפואיות). ברור שערוץ 1 מחויב להחזיר באמצעות שקופיות החסות חלק מההשקעה הכספית הגדולה. השאלה איננה איכותית אלא כמותית, האם נחצה הקו שמפריד בין שידור ציבורי שממומן בכל זאת ע”י משלם האגרה לבין שידור מסחרי נטו.

סוף הפוסט מס’ 17. הועלה לאוויר ב- 28 באוגוסט 2012.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *