הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ועיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש על העתקת התמונות והטקסט ו/או שימוש בהם.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————–

פוסט מס' 94 : הועלה לאוויר ב- 10 בנובמבר 2012.

———————————————————————————– 

פוסט מס' 94. ליל חמישי – 8 בנובמבר 2012. קבוצת אלבה ברלין מפסידה בברלין 76 : 78 למועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בבית המוקדם מס' 2 במחזור ה- 5 ב- Euroleague. שידור ישיר של ערוץ 10. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 94. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 1981. דיווח בשבועון "לאישה" אודות שידור תוכניות הספורט תחת פיקודי בטלוויזיה ישראלית הציבורית . (באדיבות "לאישה"). 

טקסט תמונה : אוקטובר 1981. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : עוזר שדר בני עורי, עוזר שדר אריה שגיא, הפרשן אריה מליניאק, השדר יורם ארבל, עוזר שדר אמנון לנגזם, והשדר – מראיין נסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט תמונה : אוקטובר 1981. בסמוך לעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהיכל הספורט ביד אליהו. מימין לשמאל : איש הקול דני יגר, השדקר והמראיין נסים קיוויתי, שחקן מכבי ת"א ארל וויליאמס, והצלם שמולי'ק ברעם בוחן את Frame הצילום במצלמת ה- Marconi הענקית שלו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוקטובר 1980. מרכז הטניס ברמת השרון. אנוכי (שני מימין) עם יד ימיני המפיק שלי אמנון ברקאי (ראשון מימין). שלישי מימין זהו פסח פוני מנהל מרכז הטניס ברמת השרון ועוזרו הראשי של ד"ר איאן פרומן, הקיצוני משמאל זהו עוזי מור בן קיבוץ עין שמר. (באדיבות ד"ר איאן פרומן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

פוסט מס' 94. ליל חמישי – 8 בנובמבר 2012. קבוצת אלבה ברלין מפסידה בברלין 78:76 למועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בבית המוקדם מס' 2 במחזור 5- Euroleague. שידור ישיר של ערוץ 10. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 94. כל הזכויות שמורות.

ערוץ 10 ממלא את חובותיו כלפיי. הוא שולח את צוות השידור שלו השדר ניב רסקין והפרשן צבי שרף לעמדת השידור בהיכל הכדורסל בברלין על מנת לשדר ישיר את משחק הכדורסל אלבה ברלין – מכבי ת"א במסגרת המחזור החמישי בבית המוקדם מס' 2 של ה- Euroleuge. השידור הישיר משמש השראה לכל העיתונות הכתובה . כתבי ופרשני הכדורסל של עיתוני "הארץ", "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", ו- "מעריב" יושבים ספונים בבתיהם אולי במערכות העיתונים בתל אביב ומעתיקים בדייקנות מהמוניטור את שפע האינפורמציה שמעניק להם בחינם צוות השידור של ערוץ 10. יש לי טענות מקצועיות לפרשן צבי שרף (וגם לכל מיני פרשנים בענפי ספורט אחרים) . לא כל מאמן ו/או שחקן בעל מוניטין (בכל ענף ספורט) הוא מוכשר באופן אוטומטי להתייצב בעמדת השידור של הטלוויזיה כדי לשמש פרשן, ועוד בשידור ישיר. תפקיד הפרשן הוא להסביר לצופי הטלוויזיה שלו את פשר הסיטואציות המשתנות והמהלכים המורכבים שמתבצעים בתוך שניות ומסתתרים מאחורי שידור Play by play של השדר המוביל שאף הוא איננו מבחין בהם לעיתים. מפני שהאירועים המשתנים מתרחשים במהירות רבה בזירת הכדורסל (ופשרם נעלם מעין צופה הטלוויזיה המצוי), על הפרשן אף הוא להיות להיות מהיר וקל ביטוי, ובעל יכולת לנסח בבהירות ודייקנות במינימום מילים את מה שקורה בקופסה. אני שונא דברי טריוויה וכל מיני Back anouncments של הפרשנים בעקבות טקסט השדרנים. פרשנות בטלוויזיה היא מקצוע לכל דבר כמו שַדָּרוּת בטלוויזיה. השַדָּר ניב רסקין הוא דמות טלוויזיונית שאיכותו עולה על הפרשן שלו צבי שרף שהגיע לעמדת השידור מזירת הפרקט . ניב רסקין הוא אדם נבון ויכול עדיין להכשיר ולאמן את צבי שרף אם באמת בחר בו להיות לצדו לטווח ארוך . טרם מאוחר. שגיאה נפוצה של ההפקה והשדרנים היא לשלוף אישיות ספורט ידועה בעלת שֵם ולהושיב אותה על כֵּס הפרשן ללא שום הכנה ואימון מוקדם . צבי שרף היה פרשן אומלל ליד שַדָּר מגוחך בדמותו של עמית הורסקי. יורם ארבל המנוסה היטיב עִמוֹ במקצת . הוא הסיט אותו מהפרשנות הכללית, ושאל אותו פעם אחר פעם שאלה ממוקדת, "תגיד מה אתה היית עושה עכשיו כמאמן ?" בכך הכריח את הפרשן להיות קונקרטי וגם לקחת אחריות על הטקסט שהוא משמיע לצופי הטלוויזיה . גם ניב רסקין הכריח שלשום לפחות פעם אחת את צבי שרף להיות ספציפי כששאל אותו "מה אתה היית עושה ?". פרשנותו של פרשן טוב איננה נבחת בכמות המילים שהוא מייצר אלא בכישרון ההסברה , איכות הניסוח , קצב הדיבור , והפשטת החומר המורכב .

במונדיאל מכסיקו 1970 ייסד דן שילון את מוסד פרשנות הכדורגל . ב- 21 ביוני 1970 הוא ישב בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "האצטקה" במכסיקו סיטי ושידר את משחק הגמר ברזיל – איטליה 1:4, ולצדו שני שחקני נבחרת ישראל הבולטים העת ההיא מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל שאמורים היו לשמש פרשנים שלו (אגב, המשחק לא הועבר בשידור ישיר ארצה מפני שבמדינת ישראל טרם נבנתה תחנת קרקע לתקשורת לוויינים. הוא הוקלט באולפני הטלוויזיה האיטלקית RAI ברומא על שני טייפים כבדים של שני אינטשים, שנשלחו בחלוף יממה במטוס לשדה התעופה בלוד. משם הובאו במונית מיוחדת לאלכס גלעדי ושמעון טסלר בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים כדי לערוך אותם ולשדרם בישראל. משחק הגמר של מונדיאל מכסיקו 1970 ברזיל – איטליה 1:4 שודר בישראל ב- Delay של ארבעים ושמונה שעות). דן שילון ידע לשדר כדורגל. הוא היה שַדָּר הספורט הטוב ביותר בטלוויזיה בעת ההיא אולם לא סמך על עצמו יתר על המידה כמבין כדורגל, בעיקר כשמדובר במשחק הגמר על אליפות העולם , וזימן לעמדת השידור שלו ב- "אצטקה" את "צמד השִינִים" שפיגלר ושפיגל לשמש לצדו פרשנים . מכיוון שעמדת השידור נבנתה בימים ההם לשני אנשים בלבד (רק שני מושבים ורק 2 Headsets) החליט דן שילון כי מרדכי שפיגלר יהיה הפרשן במחצית הראשונה וגיורא שפיגל בשנייה. מרדכי שפיגלר מִיצֵב את עצמו כפרשן טריוויה בלבד . פעם אמר כי במצב של תיקו 0:0 הקבוצה שתבקיע ראשונה היא זאת שתוביל ותצעד ביתרון . גיורא שפיגל היה פרשן שונה לחלוטין במחצית השנייה. הוא שַם לֵב כי הקיצוני הימני של נבחרת ברזיל ז'אירזיניו מושך כל הזמן שמאלה את שומרו האישי המֵגן האיטלקי ג'יאני פאקטי , ובכך מפנה באגף ימין כר פעולה חופשי למֵגן הימני קרלוס – אלברטו שמסייע לשורת ההתקפה של ברזיל . גיורא שפיגל הסיט את תשומת לבו של דן שילון שלא הבחין בתכסיס ובמהלך הברזילאי ואמר לוֹ כלהלן : "…דן שילון שים לב כי ז'אירזיניו מושך שמאלה את פאקטי ונוצר חלל בהגנה האיטלקית באגף הימני שלה, משם יכולה ברזיל להבקיע עוד שער…". Sure enough , זה מה שקרה שָם באמת בדקה ה- 87 של המשחק . המגן קָרְלוֹס – אָלְבֶּרְטוֹ הבקיע בדקה ה- 87 שער ממסירה של פֶּלֶה (Pele) לשטח הרֵיק בצד הימני החשוף של ההגנה האיטלקית  וקבע את תוצאת המשחק ל- 1:4. גיורא שפיגלר היה סמל של תבונה ושל חוכמת הפרשנות בטלוויזיה. הוא סימל בעיניי אז את תפקידו של הפרשן.

אף על פי כן אי אפשר לשלול לחלוטין את צבי שרף משלשום. הוא בר סמכא מוכח בתורת הכדורסל ובעל טביעת עין. זה בא לידי ביטוי שלשום בפרשנות שלו מצב של 58 : 6 דקות לפני תום הרבע השני ובשעה שמכבי ת"א צעדה ביתרון 24 : 21 (לאחר שהובילה בפתיחה כבר 12 : 0) ועכשיו יצאה להתקפה נוספת . הוא אמר לניב רסקין כלהלן : "תראה, הגרמנים בכל זאת עושים דבר שמעט קבוצות עושות נגד מכבי ת"א. הם לוחצים עליהם על כל המגרש. זה לא התחיל בדקה הראשונה .אבל זה שהם היו בפיגור גדול…". כאן קטע אותו ניב רסקין, ששידר, "דיברת על סֶגֶל קצר לגרמנים , האם הסֶגֶל הזה יוכל לעמוד בקצב הזה ?". צבי שרף משיב לו "כן, לא הייתה לו ברירה (הכוונה למאמן אלבה ברלין סשה אוברדוביץ') המאמן היה צריך לחזור למשחק…". אתה צופה במשחק ולא מבין כיצד השַדָּר המוביל לא רואה זאת במו עיניו , את השמירה האישית הלוחצת , ומדוע איננו מקדים את הפרשן באבחון הסיטואציה. הרי גם הוא יושב בעמדת השידור בהיכל של אלבה ברלין . הטלוויזיה הגרמנית מומחית אולי בכיסוי כדורגל אך רחוקה מהנורמה של כיסוי כדורסל בעיקר בכל מה שנוגע לכמות הזרקת ה- הילוכים חוזרים , מתי יש סיבה עיתונאית – אדיטוריאלית להעלות לאוויר הילוך חוזר, היכן נקודת ההזרקה, משך ה- Slow motion, ואֵפוֹא נקודת היציאה והמעבר להמשך השידור הישיר. מעשה ידיה של הטלוויזיה הגרמנית הוא החמצה . וחוץ מזה היכן היה איש השטח המצטיין, שדר הקווים, והמראיין יונתן רֶגֶב ? יונתן רֶגֶב הוא עיתונאי חריף ומהיר תגובה שולט היטב בשתי שפות על בוריין אנגלית וספרדית, ותורם תרומה חשובה למהימנות השידור של ערוץ 10.

בעוד ערוץ 10 שולח צוות שידור חלקי לברלין המערכות של עיתונות הכתובה על ארבעת הגדולות שלה מותירות כולן את הכתבים שלהם בארץ וכופות עליהם כתיבת Off tube. לטוס למוקד ההתרחשות לברלין ? חס וחלילה ? אין על מה לדבר. הדבר נחשב למותרות. כמובן שמותרות הוא עניין יחסי. האם דמי המנוי היקרים שאנחנו משלמים איננו בבחינת מותרות המהווה עוֹל על התקציב המשפחתי. הקוראים שמממנים את הוצאת העיתונים לאוֹר דורשים במפגיע שהדיווח העיתונאי עבורם ייעשה משהשטח במקום שמתרחשת ההתמודדות. זוגות – זוגות הם מתיישבים מול המוניטורים שלהם בתל אביב ומעתיקים את האינפורמציה האלקטרונית שערוץ 10 מגיש להם בחינם. אלעד זאבי ואביב לביא מעתיקים מסיגנל הטלוויזיה של ערוץ 10 עבור עיתון "הארץ". אהרון ווייסברג ואבי סגל מעתיקים מסיגנל הטלוויזיה של ערוץ 10 עבור "ישראל היום". רפי נאה ואריה מליניאק מעתיקים מסיגנל הטלוויזיה של ערוץ 10 עבור "ידיעות אחרונות". גלעד צוויק (ללא פרשן) מעתיק אף הוא מסיגנל הטלוויזיה של ערוץ 10 עבור "מעריב".

הפרשנות של אריה מליניאק אודות אלבה ברלין – מכבי תל אביב 76 : 78 אתמול יום שישי – 9 בנובמבר 2012 ב- "ידיעות אחרונות" היא המעניינת ביותר. גם מפני שהיא קונקרטית ומדויקת . על קביעתו של צבי שרף בשידור הישיר אודות השמירה האישית הלוחצת של שחקני אלבה ברלין על מכבי ת"א , כותב אריה מליניאק : "אני לא בטוח שסשה אוברדוביץ', המאמן הסרבי – גרמני, התחיל ללחוץ מחוסר ברירה במינוס 10 נקודות, או שהוא דוגל באסטרטגיה שאומרת תעשה ליריב מה שהוא עושה לך. מי שמרביץ לא אוהב שמרביצים לו, תרביץ. מי שלוחץ לא אוהב שלוחצים אותו. לוחצים ? תלחץ בחזרה. שומרים עליך אזורית ? תשמור גם אתה". חומר למחשבה. אריה מליניאק שולח אותי למחשבון של Yes Max. אני מריץ את המשחק שוב הלוך וחזור, ורואה שהוא צודק. הפרשן של "ידיעות אחרונות" משתמש באוצר של 250 מילים בלבד כדי להסביר לי את מה שאחרים לא יכולים לעשות גם ב- 5000 מילים.

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יום שישי – 9 בנובמבר 2012 . העיתון "ידיעות אחרנות" . פרשות כדורסל מלמדת ומעניינת (ונכונה) של העיתונאי אריה מליניאק באמצעות 250 מילים בלבד , המנתחת את משחק הכדורסל אלבה ברלין – מכבי ת"א 76 : 78 . 

בעוד אריה מליניאק מתעלם לחלוטין בפרשנות שלו מיחסי המאמן דיוויד בלאט עם השחקן הבכיר שלו ליאור אליהו , הרי הפרשן של "ישראל היום" אבי סגל מייחד את הפרשנות שלו בעיקר לזיקה ולחיבור שבין דייויד בלאט לבין ליאור אליהו . גם כותרת המאמר מעידה על תוכנו : "דיוויד בלאט צריך לתת יותר קרדיט ל- ליאור אליהו". המאמר איננו חשוב בחלקו הראשון מפני שהוא נכתב מהרהורי ליבו של הכותב . אין בו שום מובאה והוכחה כי זה מה שדיוויד בלאט חושב ו/או זה מה שליאור אליהו מרגיש . מכבי ת"א שרויה עדיין בתהליך בנייה והמאמן מתווה דרך ומחפש פתרונות . ליאור אליהו הוא מוצר כדורסל ישראלי שיש להתפאר בו אך הוא כן עוד שחקן בסגל ואיננו זכאי לשום מעמד מיוחד. העורך מקציב לאבי סגל 314 מילים שמסיים בעצה למכבי ת"א שהיא ללא ספק קבוצה פגיעה העונה : "מכבי ת"א יכולה ללמוד מהמשחק הזה בלי לשם מחיר. אחרי שיראו את קלטת המשחק, אלבה ברלין לא תהיה האחרונה שתלחץ עליה העונה". בעניין הזה הוא צודק .  

ראה "ישראל היום" מ- יום שישי – 9 בנובמבר 2012 . העיתון "ישראל היום". פרשנות הכדורסל של אבי סגל . מתבססת בחלקה הראשון על הרהורי ליבו ובחלקה השני על עובדות. 

אביב לביא מעיתון "הארץ" שייך לדרג השני ו/או השלישי של פרשני הכדורסל . זה לא אומר שהוא לא מבין את המשחק אולם מעולם לא הוצב כפרשן ראשי בערוצים הארציים באירועי כדורסל מקומיים ו/או בינלאומיים ראשיים. אני זוכר אותו בעיקר כפרשן של כדורסל נשים . העורך נותן לו 305 מילים. כותרת מאמר הפרשנות : "תקופת ההרצה הארוכה בעולם". אני קורא את דברי הפרשנות שלו ולא מַחְכִּים. הם רוויים יתר על המידה בהסבר נוסטלגי מחד ובהטפת מוסר מאידך. חבל שאיננו מתמקד במה שמעניין אותי. הוא לא נוקט בטקסט ומציב מטרה כמו אריה מליניאק, אולם הוא צודק כשהוא מדגיש : "מרתק לעקוב אחרי ההתפתחות של דווין סמית' ממכבי ת"א בעל הכישרון ההתקפי אך בד בבד מעיד הדבר על הכישרון ההתקפי המוגבל של מכבי תל אביב". מכבי ת"א פגיעה . זה ברור. שעת המבחן העיקרית טרם הגיעה. וכשהיא תבוא מכבי ת"א תחטוף. אי אפשר לבסס את המשחק על היקמן, לוגאן, אוחיון, ורוט. שרמדיני וג'יימס רכים מידי. ללא שני "Big men" ברמה אימתנית מכבי ת"א לא תרחיק לכת.

ראה "הארץ" מ- יום שישי – 9 בנובמבר 2012 . עיתון "הארץ" . מאמר הפרשות של אביב לביא אודות משחק הכדורסל אלבה ברלין – מכבי ת"א 76 : 78 . 

מדור הספורט של העיתון "ישראל היום" עושה מאמצים נואשים להשתוות לאלו של "הארץ", "ידיעות אחרונות", ו- "מעריב" בטרם התפרקותו. כל עוד ועורך מדור הספורט ב- "ישראל היום" מתעקש על שימוש בסטטיסטיקה ילדותית ונושנה בסיקור משחקי הכדורסל , כאילו קולעי הנקודות הם הפקטור היחידי בזירה, אין לו סיכוי להדביק את מתחריו. ברור שהוא יכול לתרץ את עליבותו (בקטע הקונקרטי הזה של הסטטיסטיקה בכדורסל) בכך שציבור הקוראים שלו מקבל את האינפורמציה העיתונאית בחינם. "אנחנו חינמון , ואיננו מחויבים לעקרונות העיתונאיים של העיתונות הכתובה שנמכרת בתשלום", הם אומרים לקוראים שלהם. רמת הסטטיסטיקה של המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א שנערך שלשום ומופיעה בעיתון של "ישראל היום" מאתמול דומה לטִיב הסטטיסטיקה של המשחק שמופיעה ב- "מעריב". אך אותו אין להאשים משום שהוא מַט ליפול . הנה אגפי הסטטיסטיקה של המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א כפי שהם מופיעים בארבעת העיתונים היומיים. "ידיעות אחרונות" ו- "הארץ" שמים בכיס הקטן את "ישראל היום" ואת "מעריב".

ראה "ישראל היום" מ- יום שישי – 9 בנובמבר 2012 . המידע הסטטיסטי הדַל והילדותי שמפרסם העיתון "ישראל היום" אודות המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א 76 : 78 הוא משמים וחופף את זה של "מעריב" אך ארוז בעטיפה יפה יותר . (באדיבות "ישראל היום").

ראה "מעריב" מ- יום שישי – 9 בנובמבר 2012 . המידע הסטטיסטי המצומצם שמפרסם העיתון "מעריב" המט ליפול אודות המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א 76 : 78. אין להאשים את הכתב מר גלעד צוויק בשל הקשיים הכספיים העצומים בהם שרוי העיתון כעת .

ראה "הארץ" מ- יום שישי – 9 בנובמבר 2012 . המידע הסטטיסטי העשיר שמפרסם עיתון "הארץ" אודות המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א 76 : 78. 

טקסט מסמך : יום שישי – 9 בנובמבר 2012. הערכתי נתונה לעיתון "ידיעות אחרונות" שמפרסם מידע סטטיסטי עשיר אודות המשחק אלבה ברלין – מכבי ת"א 76 : 78. בצבע, קריא, ונוח לעיון. יופי (!). (באדיבות "ידיעות אחרונות"). 

סוף הפוסט מס' 94. הועלה לאוויר ב- 10 בנובמבר 2012.