הערה 1 : הבלוג נחנך והועלה ל- "אוויר" לפני ארבעה חודשים ועשרה ימים אך עדיין מצוי בשלבי התפתחותו הטכנולוגית וראשית עיצובו הגראפי. אנוכי מקווה לסיים את מיסודו הסופי בתוך חודש 

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ . חלים עליו חוקי זכויות יוצרים . חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 4 : מיומנות כתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג עַל יָדִי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (בתחום קורות הטלוויזיה – בארץ ובעולם) אך תחת Title משותף : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" (The Greatest Information Revolution in History) . את המחקר והכתיבה התחלתי בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר ההפקה הנפלאה של SOBO , והם טרם הסתיימו. לא שיערתי בשנת 2000 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על מחשב) תתפרש על פני יותר מתריסר שנים ותכלול בתוכה כ- 100000 (מאה אלף) עמודים.

———————————————————————

פוסט מס' 113. הועלה לאוויר ב- 9 בדצמבר 2012.

———————————————————————

פוסט מס' 113. שידור OFF TUBE ממוניטור הטלוויזיה הוא חֶרְבּוֹן עיתונאי מכל היבט (רשימה מס' 2). פוסט מס' 113. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בסיום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . עזבתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . 

פוסט מס' 113. שידור OFF TUBE ממוניטור הטלוויזיה הוא חֶרְבּוֹן עיתונאי מכל היבט (רשימה מס' 2) . פוסט מס' 113. כל הזכויות שמורות.

במחצית העשור הראשון של המאה העשרים ואחת בשנת 2005 מונה מר ששי אפרתי למנהל חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 . הוא קיבל לידיו שוקת שבורה . אחת הסממנים למִבְנֶה קוֹרֵס הוא מצב בו האדריכל הופך גם לבנאי והסמכויות מתערבבות זו בזו עד לכאוס . בודדים ומעטים הם האנשים שכישרונם מאפשר להם להיות אדריכלים וקבלני בניין בעת ובעונה אחת מבלי לאבד שיקול דעת . ב- 2003 היה אורי לוי מנהל חטיבת הספורט . ללא נדנוד עפעף עשה מעשה שלא ייעשה . הוא מינה את עצמו לשַדָּר אליפות העולם ה- 9 בא"ק שנערכה בפאריס באוגוסט 2003 , ושנה אח"כ לשַּדָּר תחרויות הא"ק באולימפיאדת אתונה באוגוסט 2004 . תוצאות הנֶפֶל שהשיג בשידורים הישירים הללו ידועות לכל בר בי רב ומוקלטות לעד על הטייפים ההם (למרות שישב לידו פרשן וותיק ומנוסה בדמותו של ד"ר גלעד וויינגרטן) . מפאת גודלן וגסותן אי אפשר היה לטאטא אותן מתחת לשטיח ולהסתירן . אורי לוי מעולם לא היה שַדָּר א"ק . לא לפני השנים ההן של 2003 ו – 2004 וגם לא אחריהן . הפקדתו את עצמו ומטעמו בשל השררה שהייתה בידיו לתפקיד המורכב והמסובך של שַדָּר א"ק היה מינוי מביש ומופרך מיסודו . תארו לעצמכם את פיטר סאלמון (Peter Salmon) מנהל חטיבת הספורט של ה- BBC ממנה את עצמו לשַדָּר הא"ק הבכיר של הרשת שלו . אין דבר כזה . צריך להבין ש- שידורים ישירים של תחרויות א"ק באליפות עולם על שלל מקצועותיה במשך עשרה ימים הוא אחד מאתגרי הטלוויזיה הקשים , המורכבים , והמסובכים ביותר . גם לשדר טלוויזיה עתיר ניסיון ומוכשר בתחום הא"ק כנסים קיוויתי . בתקופת ניהולי את חטיבת הספורט בשנים 2002 – 1980 אורי לוי מעולם לא שידר תחרות א"ק , גם לא תחרויות א"ק של בתי ספר יסודיים ו/או תיכוניים . מעולם לא אפשרתי לו להתקרב למיקרופון הא"ק וגם לא למיקרופון הכדורגל . הוא היה נטול כל כישרון טלוויזיוני להתעסק עם שני האירועים הללו . לפתע פתאום נשקפה אלי דמותו כשַדָּר מוביל מעמדת השידור באוגוסט 2003 באצטדיון בפאריס שאירח את אליפות העולם ה- 9 בא"ק . האיש בעל השררה אך בלתי מוכשר החליט להפיק יתרון לעצמו במקום שנועד לא לוֹ . פארסה בלשון המעטה .

בפני ששי אפרתי (התמנה למנהל חטיבת הספורט ב- 11 במאי 2005) נטול כל פרטנזיות ושאיפות של שידור והגשה בעצמו , ניצבו אתגרים מקומיים ובינלאומיים לרבות נושא שיקום חטיבת הספורט וארגונה מחדש . הוא קיבל לידיו יחידת שידור ירודה ומפוצלת והיה חייב לאחות ולבנות את שבר הכלי הזה מחדש . לא אכחד כי אני רואה בששי אפרתי איש ערוץ 1 (בן 54 כיום) מנהל הגון , חרוץ , ובעל יושרה , דוגמא אישית , ודרך ארץ . מופת ניהול . הוא איש טלוויזיה בעל ניסיון ו- וותק עצומים , וגם בעל ידע , יוזמה , וחזון . אחד מהיחידים שמתמצא היטב גם בכלכלה טלוויזיונית . אם הייתי מנכ"ל רשות השידור הייתי ממנה אותו (ושכמותו) למנהל הטלוויזיה. אין זכות יֶתֶּר עבור פַּקוּדִים בתעשיית הטלוויזיה להסתופף בצִלוֹ של בעל שררה שהוא הגון וישר , וגם ידען . בכל דרג ורמה . בארבע מילים : ששי אפרתי הוא האיש . ששי אפרתי היה האיש שהפיק וניהל עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת בייג'ינג 2008 . במסגרת האילוצים הארגוניים והכלכליים של ערוץ 1 הוא עשה עבודה טובה . אני יודע שמנכ"ל רשות השידור ההיא מוֹטִי שְקְלָאר רחש לו הערכה רבה . ששי אפרתי ורשות השידור שילמו עבור זכויות השידורים של אולימפיאדת בייג'ינג 2008 סכום של כ- 2000000 (שני מיליון) דולר במסגרת ה- Share הכספי של איגוד השידור האירופי ה- EBU . במסגרת תכנון ההפקה והשידורים של המשחקים האולימפיים של בייג'ינג 2008 רכש ששי אפרתי 6 (שֵש) עמדות שידור עבור הצוות שלו בעלות של 8000 (שמונת אלפים) יוּרוֹ כל אחת . סך של 48000 (ארבעים ושמונה אלף) יוּרוֹ . כל מקצועות הספורט העיקריים באולימפיאדה לרבות אלה בהם השתתפו ספורטאים ישראליים סוקרו מהשטח , כלומר מעמדות שידור באצטדיונים השונים בקומפלקס האולימפי . בשל העומס לא כל אולימפיאדת בייג'ינג 2008 סוקרה ע"י ערוץ 1 . 15 ענפי ספורט אולימפיים חלקם משניים , בתוכם ענפים בהם ספורטאים ישראליים אינם נוטלים חלק וגם כל ענפי משחקי הכדור (למַעֵט טניס) – מכרו ששי אפרתי ומוטי שקלאר לערוץ 5 בכבלים תמורת 1.018000 (מיליון ושמונה עשר אלף) שקל . ערוץ 5 בכבלים קנה בין כל אלה גם את משחק הגמר בכדורסל בין נבחרת ספרד עם פַּאוֹ גָאסוֹל (קומתו 2.16 מ') ונבחרת ה- Dream Team האמריקנית בראשות קובי בראיינט . אירוע אולימפי נחשב ומעורר סקרנות בשל כוכבי ה- NBA האמריקניים שערוץ 5 בכבלים בחר להתעסק עימו בצורה נלוזה שאיננה מקובלת עלי , כלומר שוב בשיטת שידור Off tube מתל אביב .

בשנים 2007 / 2006  ו- 2009 / 2008 הוזמנתי ע"י אוניברסיטת חיפה לשמש מרצה אורח בכמה סמסטרים בפקולטה למדעי הרוח בתחום שבו עסקתי כל חיי : "שידורי הספורט בטלוויזיה – בארץ ובעולם" . זהו כמובן נושא רחב ועמוק וגם דרמטי ביותר שאפשר לדון בו שנים . לא שעות . לא הופתעתי לראות שהאולמות בהן נשאתי את עשרות ההרצאות שלי (כל הרצאה נמשכה כארבע שעות והתבססה בין היתר גם על מצגות מחשב ומצגות Video) היו מלאים תמיד מפה לפה בסטודנטים וסטודנטיות . הנושא הוא מרתק מאין כמותו ואנוכי לא רק בקי בו , אני גם מוכשר להרצות , לכתוב , ולדבר אודותיו . יעידו מכתבי ההערצה והערכה שקיבלתי בתום הסמסטרים מהסטודנטים והסטודנטיות שלי . הטלוויזיה והקולנוע זורמים לי בעורקים עד היום . אנוכי לא צריך להתאמץ להבין אותם . אולם לא זה הסיפור . הסיפור שהוא שהזמנתי יום אחד את מר עופר שלח לשמש מרצה אורח לצדי בנושא "תפקידו של הפרשן ליד השדר" . לפתע נזכרתי שהוא יחדיו עם השדר שלו יורם ארבל היו אלה שנקבעו ע"י הנהלת ערוץ 5 בכבלים לשדר ישיר את משחק הגמר האולימפי בכדורסל בין נבחרות ארה"ב וספרד ב- בייג'ינג 2008 . המשחק הסופר יוקרתי הזה בעל עניין וסקרנות בינלאומיים בשל איכותן של שתי הנבחרות התקיים במרחק של 10000 (רבבה) ק"מ מגבולות המדינה . ההנהלה הודיעה להם Sure enough כי שניהם ישדרו את המשחק Off Tube מהמוניטור בתל אביב למרות שלששי אפרתי לא היה שום קושי לסדר להם את ה- Accreditation הנדרש כדי להיכנס לאתר האולימפי . אלא מה : הוברר שהם אנשי ערוץ 5 בכבלים יהיו אמורים כמו ערוץ 1 לרכוש עמדת שידור באצטדיון הכדורסל עבור תשלום של 8000 (שמונת אלפים) יוּרוֹ . אנשי הכספים של ערוץ 5 בכבלים בחנו את העניין הכלכלי והחליטו כי לקנות שני כרטיסי טיסה ת"א – בייג'ינג – ת"א , שכירת מלון לכמה ימים עבור יורם ארבל ועופר שלח , לרבות תשלום אש"ל , וגם לשלם 8000 יורו עבור עמדת השידור – הוא עסק יקר מִידַי עבורם . הם פקדו על יורם ארבל ועופר שלח להישאר בארץ ולמלא את שליחותם בשיטת שידור Off tube מהמוניטור המותקן במערכת ערוץ 5 בכבלים בתל אביב . יורם ארבל ועופר שלח , צוות שידור בעל מוניטין , נכנע והסכין עם רוֹעַ הגזרה .

שאלתי את עופר שלח קבל עם והסטודנטים שלי בפקולטה בטרם פתיחת ההרצאה , מדוע הסכימו הוא ויורם ארבל לשדר ישיר Off tube אירוע אולימפי כה נשגב ולא הניחו את המפתחות על שולחן ההנהלה . עופר שלח התבלבל , הסמיק , לא היה מוכן , וכדי לצאת להגנתו תקף את ערוץ 1 והשיב : "גם הם אנשי ערוץ 1 שידרו Off tube ב- בייג'ינג 2008". זה לא היה נכון וגם לא מדויק . ערוץ 1 שידר מהשטח מעמדות שידור באצטדיונים את כל האירועים האולימפיים הקרדינאליים לרבות אירועי הא"ק , השחייה , וההתעמלות . ערוץ 5 בחר ביודעין שוב להשתמש בשיטת העברת אינפורמציה נלוזה לצופים שלו . Off tube . אין לקוראי הבלוג הזה מושג , עד כמה אני מתעב את המונח הזה שנקרא "שידור מהמוניטור" . מֵאֵירָה עיתונאית וטלוויזיונית .

מעשה שידור ה- Off tube מתל אביב ע"י שדרני ערוץ 5 בכבלים את משחק הגמר בכדורסל של אולימפיאדת בייג'ינג 2008 ביו נבחרות ארה"ב וספרד החזיר אותי באחת אל רשות השידור של קיץ 2002 . ערוב ימיי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 תחת שלטונם של שני אישים בלתי מוכשרים מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ו- מ"מ מנהל הטלוויזיה מטעמו מר יוסף "יוסי" משולם . לאחר החלטתו המבישה של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל לשדר Off tube מהמוניטור בירושלים את משחקי מונדיאל יפן / קוריאה 2002 , החליט גם יוסי משולם בעקבותיו ביוני 2002 להורות לי לשדר Off tube את אליפויות אירופה בשחייה ובא"ק . ברור שלא הסכמתי וגם נתתי לו לדעת את דעתי עליו ומה אני חושב אודותיו כמנהל טלוויזיה . את מחאתי החריפה נגד יוסי משולם העברתי ב- 15 ביוני 2002 לידי הבוס הישיר שלי מנהל חטיבת החדשות מר רפיק חלבי וכעבור שלושה ימים ב- 18 ביוני 2002 גם ישירות לידיו של אותו מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם . שידור Off tube הוא ביזיון . חלף מאז יותר מעשור . המסמכים החריפים המקוריים שנשלחו על ידי לרפיק חלבי ויוסי משולם מתפרסמים כאן בפומבי לראשונה . הם נשמרו . בתום כתיבתם החלטתי להניח את המפתחות על שולחנם של המנהלים הבכירים שלי וללכת הביתה . לא יכולתי עוד לשאת הנהלה כה חובבנית וכה בלתי מוכשרת . עדיף היה לי למות על רגליי מאשר לחיות על ברכיי . אולי זה נקרא ונשמע כמליצה . אבל זה לא . הייתי מאוכזב מאוד מהתוצאה הסופית בה שני אנשים בלתי מוכשרים בעליל כיוסף בר-אל ויוסף "יוסי" משולם ניצבים יחדיו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל .

טקסט מסמך : 15 ביוני 2002 . זהו מסמך ה- התרעה ששלחתי למנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי הנוגע להחלטת מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם לשדר Off tube מהמוניטור בירושלים את אליפויות אירופה בא"ק ושחייה ביולי ואוגוסט של שנת 2002 , בשתי הערים הגרמניות מינכן וברלין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

 

טקסט מסמך : 18 ביוני 2002 . זהו מסמך המחאה החריף (עמוד מס' 1 מתוך 2) ששלחתי למ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם בעקבות החלטתו המבישה לשדר Off tube מהמוניטור בירושלים את אליפות אירופה בשחייה בברלין (בתאריכים 4.8.2002 – 29.7.2002) , ואת אליפות אירופה בא"ק במינכן (בתאריכים 11.8.2002 – 6.8.2002) . (ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

 

טקסט מסמך : 18 ביוני 2002 . זהו מסמך המחאה החריף (עמוד מס' 2 מתוך 2) ששלחתי למ"מ מנהל הטלוויזיה יוסי משולם בעקבות החלטתו המבישה לשדר Off tube מהמוניטור בירושלים את אליפות אירופה בשחייה בברלין (בתאריכים 4.8.2002 – 29.7.2002) , ואת אליפות אירופה בא"ק במינכן (בתאריכים 11.8.2002 – 6.8.2002) . חתמתי אותו שלא כמקובל בלי ברכת סיום . (ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

Off tube הוא עניין נלוז , מביש , ועלוב .

ברור שהנחתי את המפתחות על שולחנם של הבוסים שלי . ממש עם תום 32 שנות שירותי את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור ובד בבד עם טריקת הדלת , חש מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל אל כתב "ידיעות אחרונות" משה שיינמן כתב העיתון "ידיעות אחרונות" , ודיווח לו את הטקסט כלהלן : "הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי" .

ראה "ידיעות אחרונות" מ- 8 ביולי 2002 . שער מוסף הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות". (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") . 

באותו היום ההוא של 8 ביולי 2002 במקביל להכרזתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל כי הגיע הזמן לגאול את הטלוויזיה מיואש אלרואי, נחת על שולחני Fax בעל טקסט שונה . המסמך נשלח מטעמו של אלכס גלעדי האיש שגייס אותי ביולי 1971 לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שנקראה בפי כל "הטלוויזיה הכללית". זה היה הסוף. זה היה גם קץ המאבק שלי על עיקרון השידור מהשטח והתנגדות טוטאלית לשידור Off tube. עזבתי בטריקת דלת אולם בראש מורם. הייתי כבר בן 65 שבע ימים ותלאות בטלוויזיה אך נשארתי זקוף.

טקסט מסמך : 8 ביולי 2002 . ה- Fax של אלכס גלעדי חבר IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. אלכס גלעדי תמיד קרא לי יואשיש. שם חיבה מילדותי בקיבוץ אפיקים כור מחצבתי. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

סוף הפוסט מס' 113. הועלה לאוויר ב- 9 בדצמבר 2012.